חומר רקע
עמדת ענף הפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים בעניין הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 10), התשע"א – 2010
1. ענף הפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים מבקש למסור את הסתייגותו ואת הצעותיו ביחס לתיקון המוצע לחוק הפטנטים, תשכ"ז- 1967 (להלן - "החוק") בגדרה של הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 10), התשע"א-2010 (להלן - "הצעת החוק"). עיקרה של הצעת החוק בשני הסדרים מהותיים המעוגנים בנוסחו הנוכחי של החוק, החלים על אמצאות בתחום הביטחון ואמצאות שגובשו על-ידי עובדים במהלך עבודתם (להלן - "אמצאות שירות").
2. בכל הנוגע לאמצאות שירות, בהצעת החוק מוצע שינוי של הוראות שונות בפרק ח' לחוק. על-פי הדין הקיים, הבעלות באמצאת השירות הינה של המעביד, אלא אם קיים הסכם אחר לעניין זה, או ויתור של המעביד על הבעלות. בנוסף, הכלל כיום הוא שבאין הסכם הקובע אם העובד זכאי לתמורה בעד אמצאת שירות, באיזו מידה ובאילו תנאים, ייקבע הדבר על ידי הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים (להלן - "הועדה").
3. הדיון בועדה בשאלת זכאותו של העובד להטבה עקב אמצאת שירות מערב שאלות מדעיות סבוכות. בכלל זאת, הועדה נדרשת לניתוח מקצועי-מדעי של האמצאה ושל הידע הקיים בתחום הרלבנטי, וכן של תרומתו של העובד לאמצאה, וזאת לצורך הכרעה בשאלות של זהות הממציא, שווי האמצאה וכו'. לכן, הועדה, שהוסמכה בחוק להכריע בשאלת זכאות העובד לתמורה בעד אמצאת שירות, מורכבת כיום מגורמים בעלי אוריינטציה משפטית ומדעית: שופט בית המשפט העליון, רשם הפטנטים ונציג מוסד אקדמי. אלה מחזיקים בכלים המשפטיים מחד והמקצועיים מאידך, המאפשרים להם להכריע בסוגיות הרלבנטיות.
4. במסגרת הצעת החוק מוצע לבטל את הועדה. חלף זאת, מוצע כי קביעת ההטבה תעשה בידי המעביד, כאשר במקרה של סכסוך בעניין זה, יהיו רשאים העובד או המעביד להגיש תובענה בעניין לבית הדין לעבודה.
5. הסמכת בית הדין לעבודה לדון בסכסוך בעניין אמצאת שירות, מעוררת קושי מהותי. בית הדין לעבודה חסר את הכישורים הנדרשים להכרעה בסוגיה זו, שהינם כאמור, לא רק משפטיים, אלא גם ובעיקר מדעיים. לא זו אף זו, העברת הסמכות להכרעה בענייני ההטבה עשויה להיות כרוכה בשאלות שהינן בסמכותו ובמומחיותו של רשם הפטנטים, ובעיקר - קביעת זהות הממציא של האמצאה שעל הפרק. מטעמים אלה ראוי למסור את הסמכות להכרעה בשאלת ההטבה עקב אמצאת שירות לרשם הפטנטים, ולחלופין - להותירה בידי הועדה.
6. התיקון המוצע - ובעיקר מסירת סמכות ההכרעה בשאלת הטבה עקב אמצאת שירות לערכאה שאינה מחזיקה בכלים הדרושים להכרעה בשאלות המתעוררות בהקשר זה - עשוי בעל להיות השלכות מרחיקות לכת על התעשייה הישראלית, בענפים השונים, ועל נכונותה להשקיע במחקר ופיתוח של אמצאות חדשות.
7. בנוסף להסתייגות הנזכרת לעיל, בנסיבות בהן המחוקק עוסק בתיקון המוסד של "אמצאת שירות", ההתאחדות מבקשת לכלול בהצעת החוק תיקונים נוספים, בעניינים שיפורטו להלן:
7.1 הבהרת הגדרת "אמצאת שירות" - בהתאם להגדרה שבחוק, אמצאת שירות הינה "אמצאה של עובד שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו". מוצע להבהיר, כי העובד ייחשב כממציא אם תרם תרומה ממשית ליסוד ההמצאתי של האמצאה. זאת, בהתאם למשמעות שיוחסה למונח "ממציא" בפסיקה הישראלית ובשיטות משפט אחרות. הבהרה זו תמנע הליכי סרק הננקטים על ידי עובדים שתרמו לאמצאה בפעולות שאינן עולות כדי "המצאה" (למשל, בארגון ניסויים, בהצבעה על הבעיה הדורשת פתרון וכיו"ב).
7.2 אבחנה בין עובדים לעניין הזכאות להטבה בגין אמצאת שירות - במדינות שונות נקבע כי יש להבחין, בוודאי לענין התמורה, בין עובד שנשכר מלכתחילה להמציא (employed to invent), לבין עובד שגיבש אמצאה, חרף העובדה כי מסגרת תפקידו לא כללה מטלות מסוג זה. בהתאם להבחנה זו, יש להחריג עובדים שעיסוקם בפיתוח ובגיבוש אמצאות, באופן שיובהר כי עובדים כאמור לא יהיו זכאים לתמורה נוספת בגין אמצאות שהומצאו במסגרת תפקידם, מעבר לשכר העבודה המשולם להם.
7.3 קריטריונים לקביעת גובה ההטבה - ע"פ הצעת החוק, במסגרת שיקוליו של המעביד בקביעת גובה ההטבה נכללים השיקולים בדבר "אפשרויות הניצול של האמצאה וניצולה למעשה", וכן "תרומת המעביד להמצאת האמצאה או לפיתוחה". (א) אפשרויות הניצול של האמצאה הינו מונח עמום בעל אופי ספקולטיבי; (ב) לרוב, למעביד הוצאות ניכרות בקשר עם מסחור האמצאה וניצולה, גם מעבר להוצאות הקשורות ב"המצאת האמצאה או פיתוחה" (למשל - תמלוגים שהמעביד צריך לשלם לממציאים במשותף של האמצאה או לצדדים שלישיים אחרים, כגון נותני ידע שעליו מבוססת האמצאה, הוצאות רישום פטנטים ואכיפתם וכיו"ב). מוצע להבהיר כי, בקביעת גובה ההטבה בקשר עם ניצולה של האמצאה, ישקלו רווחי המעביד בפועל ממסחור האמצאה וניצולה.
בנוסף, לאור מהותו של החוק, כחוק העוסק בהסדרת אמצאות כשירות פטנט, ולא אמצאות "סתם" (מונח עמום, שכלל לא ברור מה תחום התפרסותו), ולשם הבהירות, מוצע להבהיר כי הזכאות להטבה כפופה לרישומו בישראל של פטנט בגין האמצאה. יובהר, כי הדרישה לרישומו של פטנט כתנאי לזכאות העובד להטבה בגין האמצאה הינה דרישה הקיימת בשיטות משפט מערביות. גישה דומה בעניין זה, מצויה גם בפרק בהצעת החוק העוסק באמצאות בתחום הביטחון, הקובע כי כשירות לרישום כפטנט מהווה תנאי לזכאות לפיצוי.
7.4 פירוט של חובת ההודעה על אמצאת שירות - בהתאם לחוק במתכונתו הנוכחית, עובד חייב להודיע למעבידו בכתב על כל אמצאה שהגיע אליה עקב שירותו או בתקופת שירותו, סמוך ככל האפשר לאחר שהמציא אותה, וכן על כל בקשת פטנט שהגיש. הצעת החוק מציעה להרחיב את חובת ההודעה החלה על העובד, באופן שתכלול גם פירוט של כל הגורמים שנטלו חלק בגיבושה של האמצאה. כמו כן, יהיה על העובד לנמק, בכתב, במידה והוא טוען כי לא מדובר באמצאת שירות. אנו מציעים להבהיר, כי על הודעת העובד לפרט את תרומתו הספציפית לגיבושה של האמצאה, כפי שהמציאה העובד, וכן כי על העובד להעמיד לרשות מעבידו תיעוד, כלים וכל דבר ששימש אותו בגיבושה של האמצאה. זאת, על מנת לאפשר למעביד לקבל החלטה מושכלת ביחס להיות האמצאה "אמצאת שירות".
7.5 טיפול במצב של ריבוי ממציאים - לעיתים קרובות אמצאה מגובשת על ידי מספר ממציאים. במקרה כזה נדרשת הכרעה הן בשאלת זהותם של הממציאים של האמצאה (הנחוצה, למשל, לצורך רישום פטנטים בגין אמצאות בטריטוריות שונות) והן ביחס לתרומתו היחסית של כל אחד מהממציאים לרכיב ההמצאתי באמצאה. מוצע להוסיף לחוק מנגנון באמצעותו יוכל המעביד לקבוע את זהות הממציאים ואת חלקם היחסי.
7.6 ייחוד עילה - בדומה להסדרים הקיימים או מוצעים בהוראות חוק אחרות בתחום הפטנטים, מוצע לקבוע בחוק הסדר של ייחוד עילה.
7.7 התיישנות - הדין הנוהג אינו כולל הוראה ספציפית בעניין התיישנות, ועל כן, ככל הנראה, חלים דיני ההתיישנות הכלליים. לצורך יצירת וודאות כלכלית ומסחרית, כמו גם על מנת לשמר את יכולתם של המעבידים לקבל החלטות עסקיות מושכלות ביחס לניצולן של אמצאות שירות, מוצע לקבוע תקופת התיישנות, של תביעת העובד בעניין הטבה עקב אמצאת שירות, בת שלוש שנים מיום ניצולה המסחרי הראשון של אמצאת השירות.
8. אי הבהירות הקיימת בהיבטים שלעיל, בשל שתיקתו של החוק (במתכונתו הנוכחית) בעניינים אלו, פוגע בוודאות המסחרית. טיפול בסוגיות לעיל, עשוי לתרום ולהקל על השקעה במחקר ובפיתוח של אמצאות בישראל.