חומר רקע

DOC 6,777 תווים המסמך המקורי ↗
תרשים 15א' אחוז הילדים בגיל 0-17 מכלל האוכלוסייה במדינות נבחרות 2008 מקור: .UNICEF , The state of the world's Children 2010, 2010 חלקם של הילדים עד גיל 17 באוכלוסיית ישראל (כשליש) נמוך בהשוואה לחלקם של הילדים בגיל זה באוכלוסיית המזרח התיכון, והוא הגבוה ביותר בהשוואה למדינות המערב שנבדקו. תרשים 15ג' מבנה המשפחה שבה חיים ילדים בני 11-15 במדינות נבחרות (אחוזים) 2006 מקור: WHO, Health policy for Children and Adolescents, No.5 (HBSC), INEQUALITIES IN YOUNG PEOPLE'S HEALTH, Health behaviour in school-aged children international report from the 2005/2006 survey, 2008. Israel Research Staff, Bar Ilan University, Dept. of Sociology and Anthropology: Dr. Yossi Harel-Fish. בישראל ובאיטליה אחוז הילדים בגיל 11-15 הגרים עם שני הורים הוא הגבוה ביותר. לוח 15.1 אחוז נישואי נערות עד גיל 19 מכלל הנישואין במדינות נבחרות 1999-2008 מדינה כל הנערות עד גיל 19 הרשות הפלשתינית (2008) 51.7 ירדן (1999) 33.0 ישראל (2007) 15.2 בריטניה (2002)** 2.6 קנדה (2002) 2.4 יפן (2008) 2.3 פינלנד (2008) 2.3 בלגיה (2007) 2.2 קוריאה (2008) 2.0 איטליה (2007) 1.8 נורווגיה (2008) 1.8 שוודיה (2008) 1.8 אוסטרליה (2008) 1.7 צ'כיה (2008) 1.6 שוויץ (2008) 1.6 הפדרציה הרוסית (2008)* 1.4 לוקסמבורג (2008) 1.2 אירלנד (2005) 1.2 ספרד (2008) 1.0 פורטוגל (2008) 0.9 צרפת (2007) 0.9 אוסטריה (2008) 0.6 דנמרק (2008) 0.6 יוון (2008) 0.6 גרמניה (2007) 0.4 הולנד (2008) 0.1 מקור: UNITED NATIONS, DEMOGRAPHIC YEARBOOK 2008, Table 24, 2010. . * גיל 0-17 בלבד. ** כולל צפון אירלנד. ב-2008, בישראל כלות עד גיל 19 מנו 15.2% מכלל הכלות - אחוז גבוה בהשוואה לרוב המדינות המערביות. לוח 15.4 שעורי למידה של תלמידים עד גיל 19 במדינות נבחרות (אחוזים) 2008 מדינה גיל 4 ופחות* 5-14 15-19 ממוצע ארצות OECD 71.5 98.8 81.5 אוסטריה 72.1 98.5 79.1 אוסטרליה 32.2 99.3 81.6 איטליה*** 102.0 100.3 82.2 אירלנד 34.1 101.5 89.7 ארה"ב 46.9 98.6 80.8 בלגיה** 125.8 99.1 92.2 בריטניה 94.5 101.5 72.6 גרמניה 101.5 99.3 88.7 דנמרק 94.7 97.6 83.6 הולנד 50.6 99.6 89.6 טורקיה 7.9 91.9 45.9 יוון 26.1 98.9 82.7 יפן 86.0 100.7 - ישראל 83.0**** 95.7 64.2 נורווגיה 93.8 99.5 86.9 ספרד*** 128.8 100.4 80.8 פורטוגל 72.3 104.1 81.1 פינלנד 48.2 95.5 87.2 צ'כיה 80.5 98.7 89.8 צרפת**** 110.1 100.7 85.6 קוריאה 30.8 95.1 88.5 רוסיה - 93.8 77.5 שבדיה 90.2 99.3 86.1 שוויץ 27.2 100.2 84.8 מקור: OECD, Education at a Glance 2010, Table C1.1, 2010. .. נתונים חסרים במקור. אחוז מבני ה-3-4 באוכלוסייה. ** למעט דוברי הגרמנית בבלגיה. *** שיעור בני הארבע באוכלוסיית בני ה-3-4 הוערך הערכת יתר. מספר ניכר של התלמידים בקבוצה זו צעיר מגיל 3. אחוז הלומדים בגיל 3-5 כ-100%. **** לא כולל תוכניות לילדים מתחת לגיל 3, ולכן שיעור הלמידה בגיל זה נמוך יותר מזה שהופיע בשנים קודמות. הערה: בישראל שיעור התלמידים עד גיל 19 נמוך בשל הגיוס לצה"ל. בישראל שיעור התלמידים בגיל 15-19 היה ב-2008 נמוך בהרבה מבכל שאר המדינות הנבדקות להוציא טורקיה (ראו הערה לעיל). לוח 15.5 הוצאה לאומית לחינוך לתלמיד* במדינות נבחרות לפי שלב חינוך (דולרים) 2008 מדינה הוצאה לחינוך (דולרים) קדם יסודי גיל 3+* יסודי** על יסודי לוקסמבורג - 13,985 17,928 ארה"ב 9,394 10,229 11,301 נורווגיה 5,886 9,922 11,997 איסלנד 8,884 9,629 8,349 שוויץ 4,506 9,211 13,982 דנמרק 5,594 9,176 9,675 אוסטריה 6,409 8,664 10,641 שבדיה 5,666 8,338 9,143 בריטניה 7,598 8,222 8,892 איטליה 7,191 7,383 8,004 בלגיה 5,247 7,363 8,992 יפן 4,518 7,247 8,760 אירלנד - 6,901 9,375 ממוצע OECD - 5,447 6,741 8,267 הולנד 6,130 6,552 10,248 ספרד 6,138 6,533 8,730 אוסטרליה 6,507 6,498 8,840 פינלנד 4,789 6,234 7,829 צרפת 5,527 6,044 9,532 גרמניה 6,119 5,548 7,841 קוריאה 3,909 5,437 7,860 ישראל 3,631 5,060 5,741 פורטוגל 5,006 5,011 6,833 צ'כיה 3,700 3,359 5,527 קנדה - - 8,045 רוסיה - - 4,878 מקור: OECD, Education at a Glance 2010, Table B1.1a, 2010. * סל השירותים הכולל שמקבל כל תלמיד. ** במוסדות ציבוריים בלבד. - נתון חסר במקור. בכל שלושת שלבי החינוך ההוצאה הלאומית לחינוך על תלמיד בישראל הייתה בשנת 2008 נמוכה יותר מזו הממוצעת למדינות ה-OECD. תרשים 15ד' מספר תלמידים ממוצע בכיתה בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים במוסדות חינוך ציבוריים במדינות נבחרות 2008 מקור: OECD, Education at a Glance 2010, 2010. הצפיפות בכיתות בישראל הייתה ב-2008 מן הגבוהות במדינות המערב. ברוב המדינות הצפיפות בכיתה גבוהה בחטיבות הביניים יותר מאשר בחינוך היסודי. תרשים 15ח' קצבה* ממוצעת של הילד הראשון והשלישי במדינות נבחרות החברות באיחוד האירופי ובישראל (אחוז מהתמ"ג לנפש) ינואר 2010 מקור: המוסד לביטוח לאומי, מנהל המחקר והתכנון, מקבלי קצבאות ילדים 2010, 2010. * הקצבה הממוצעת חושבה על ידי חלוקת סך כל התשלומים לקצבות ילדים בשנה מסוימת במספר הילדים הזכאים באותה שנה. קצבות הילדים בישראל לילד ראשון ולילד שלישי כאחוז מהתמ"ג נמוכות מאוד בהשוואה למדינות אירופה. תרשים 15ט' ילדים (0-17) הגרים במשקי בית ללא מפרנס במדינות נבחרות (אחוזים) 2003-2008 מקור: נתוני ה-OECD בתוך: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פני החברה בישראל-דו"ח מס' 3, תרשים 2ז', אוקטובר 2010. מספר הילדים בישראל הגרים במשקי בית ללא מפרנס, ירד בשנים 2003-2008, אך ישראל היא אחת המדינות, שבהן אחוז הילדים הגרים במשקי בית ללא מפרנס הוא הגבוה ביותר. כך בכל השנים. תרשים 15י' ילדים (0-17) בסיכון לעוני* (אחוזים) 2008 מקור: נתוני ה-OECD בתוך: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פני החברה בישראל-דו"ח מס' 3, תרשים 2ה', אוקטובר 2010. * ראו הגדרה במבוא. 38% מהילדים בישראל נמצאים בסיכון לעוני. זה אחוז הגבוה ביותר משאר המדינות שנבדקו. לוח 15.9 תחולת העוני* בקרב ילדים במדינות נבחרות לפני ואחרי תשלומי העברה ומיסים (אחוזים) ממוצע 2004-2006 מדינה לפני תשלומי העברה ומיסים אחרי תשלומי העברה ומיסים דנמרק 23.6 5.3 שבדיה 26.7 5.3 אוסטריה 23.1 6.6 נורווגיה 24.0 6.8 צרפת 30.7 7.1 הונגריה 29.9 7.1 פינלנד 17.6 7.3 הולנד 24.7 7.7 סלובקיה 27.4 8.1 בריטניה 26.3 8.3 שוויץ 18.0 8.7 בלגיה 32.7 8.8 ממוצע OECD - 26.4 10.6 גרמניה 33.6 11.0 איטליה 33.8 11.4 קנדה 23.1 12.0 אוסטרליה 28.6 12.4 יוון 32.5 12.6 פורטוגל 29.0 12.9 ספרד 17.6 14.1 קוריאה 17.5 14.6 פולין 37.5 14.6 אירלנד 30.9 14.8 יפן 26.9 14.9 ארצות הברית 26.3 17.1 מכסיקו 21.0 18.4 ישראל** (שנת 2005) 41.9 35.2 ישראל** (שנת 2009) 41.9 36.3 ישראל** (2009 לפי מדד העוני של ה-Oecd ) - 28.7 מקור: http://stats.oecd.org. המוסד לביטוח לאומי, מינהל מחקר ותכנון, ממדי העוני והפערים חברתיים, דוח שנתי, שנים שונות. * תחולת העוני נקבעת לפי מספר הילדים החיים במשפחות שהכנסתן שווה ל-50%, או פחות, מההכנסה החציונית הפנויה. ** נתוני המוסד לביטוח לאומי. - אין נתון. תחולת העוני לפני תשלומי העברה ומיסים ולאחריהם הייתה גבוהה בישראל כמעט פי שלוש מהממוצע במדינות ה-OECD. בישראל תשלומי ההעברה והמיסים מצליחים הרבה פחות לסגור פערים בתחולת העוני.