חומר רקע

תוכן העניינים 1. העלייה מצפון אמריקה - רקע 1 2. הגורמים הפעילים בתחום העלייה והקליטה 1 2.1. פעילות בחו"ל 1 2.2. פעילות בישראל 2 3. ארגון נפש בנפש 3 3.1. הקמת הארגון 3 3.2. תחומי הפעילות של הארגון 3 4. שיתוף הפעולה עם הסוכנות היהודית והממשלה 6 5. מאפייני העולים 7 6. היקפי העלייה מצפון אמריקה 9 7. תמיכת הממשלה והסוכנות בעולים 10 8. סכומי התמיכה שהעבירה הממשלה לארגון נפש בנפש 12 9. סכומי התמיכה שארגון נפש בנפש מעניק לעולים 14 10. סיכום 16 מסמך זה מוגש לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות והוא מציג, לבקשת הוועדה, את פעילות ארגון "נפש בנפש". המסמך סוקר את סוגיית העלייה מצפון אמריקה לאורך השנים ומציג את פעילות הארגון ואת קשריו עם רשויות הקליטה. 1. העלייה מצפון אמריקה - רקע בשנת 2009 נאמדה האוכלוסייה היהודית מחוץ לישראל בכ-7.7 מליון נפש, מהם 5.3 מיליון יהודים בארה"ב וכ-375,000 יהודים בקנדה.1 יוצא איפוא כי כ-75% מיהדות התפוצות מתגוררים בצפון אמריקה, ברובם המכריע בארה"ב. עם זאת, חלקה המשמעותי של יהדות צפון אמריקה בכלל יהדות העולם אינו בא לידי ביטוי מלא בעלייה לארץ. כך, במהלך התקופה שמאז קום המדינה ועד לתום שנת 2009 עלו לישראל כ-95,000 יהודים מארה"ב וכ-10,500 יהודים מקנדה. באותה תקופה הגיעו לישראל 3.07 מיליון עולים, ומכאן ששיעור העולים מצפון אמריקה מגיע לכדי 3.4% בלבד מכלל העולים.2 הפער הבולט בין חלקה של יהדות צפון אמריקה בכלל יהדות העולם לבין חלקם של העולים מקרב יהדות זו בכלל העולים קשור בין היתר בעובדה כי יהדות צפון אמריקה נחשבת לקהילה מבוססת, הנמצאת במדינות רווחה ונהנית מיחסים תקינים עם האוכלוסייה הכללית והשלטון. מאידך, בחלק לא מבוטל מהמקרים, עלייה המונית לארץ התרחשה במקרים של קהילות יהודיות שנמצאו במצוקה ("עליית מצוקה"), בין אם כתוצאה מרדיפת השלטונות, בין אם כתוצאה מערעור מעמדן בקרב האוכלוסייה המקומית ובין אם כתוצאה מאי יציבות פוליטית או מדינית במדינה בכלל באותה עת. רכיב נוסף שמשפיע על העלייה הוא המצב הכלכלי: העלייה לישראל מארצות רווחה המפותחות ממנה הייתה על פי רוב בהיקפים נמוכים מהעלייה שמקורה בארצות בעלות רמת פיתוח אנושי3 נמוכה מזו שהייתה קיימת בישראל באותה עת.4 בהתייחס לצפון אמריקה הרי שלכל אורך התקופות מאז הקמת המדינה ארצות צפון אמריקה נחשבו לארצות עשירות יותר ומפותחות יותר מישראל, ולכן העלייה מקרב ארצות אלה הייתה נמוכה יחסית.5 1. הגורמים הפעילים בתחום העלייה והקליטה 1.1. פעילות בחו"ל עד לשנים האחרונות הגורם המרכזי שפעל בקהילות היהודיות בתפוצות בתחום עידוד העלייה היה הסוכנות היהודית לארץ ישראל.6 בשנים האחרונות ניכרת מגמה של צמצום הפעילות לעידוד העלייה מצד הסוכנות, והתמקדות בתחום של שימור זהות יהודית. במקביל, לחלל שנפער נכנסים ארגונים אחרים: בקרב הנוער פועלות תנועות נוער ציוניות (עזרא, מכבי, צבר7 ועוד), בנוסף, ארגונים נוצריים-אוונגליסטים פועלים ממניעים דתיים-נוצריים לעידוד עליית יהודים לארץ, וכן החלו לפעול ארגונים פרטיים לעידוד עלייה: בקהילה היהודית בצרפת פועל ארגון עמ"י ובצפון אמריקה פועל ארגון "נפש בנפש".8 פעילות תנועות הנוער (עזרא, מכבי, צבר) מאורגנת וממומנת במלואה על ידי המשרד לקליטת העלייה.9 ביחס לארגונים הפועלים לעידוד עלייה הרי שהמשרד לקליטת העלייה קבע תנאים למתן תמיכות לארגונים העוסקים בפעילות מסוג זה. מדובר בשורה ארוכה של תנאים הכוללים בין היתר ניסיון מוכח, הצגת גידול בעלייה במדינה בה פועל הארגון, היקף עלייה (במספרים מוחלטים) שעולה על הרף שנקבע (קיים רף שונה לקהילות יהודיות גדולות וקטנות), היקף המענקים שקיבלו העולים מהארגון, פעילות ההסברה שערך ועוד. עד כה שניים מארגוני העולים: ארגון "נפש בנפש" הפועל בקרב יהודי צפון אמריקה ובריטניה, וארגון "עמ"י" הפועל בקרב הקהילה היהודית בצרפת, ענו על הקריטריונים האמורים וזכו לתמיכה על בסיס קריטריון של מספר העולים המטופלים על ידיהם.10 המשרד לקליטת העלייה (להלן המשרד) מסר כי בימים אלה ולאחר דיונים ממושכים בעניין, תוקנו מבחני התמיכה ובין היתר בוטל תנאי הסף שבדק מתן מענק לעולה על ידי הארגון.11 להערכת המשרד, התיקון יאפשר לארגונים מעודדי עלייה מכל העולם לקבל תמיכה וכן עשוי ליצור שינויים בסכומי המענק שמקבלים עולים מהארגונים.12 1.2. פעילות בישראל לאחר הגעת העולה ארצה, עיקר הטיפול בו מבוצע על ידי המשרד לקליטת העלייה.13 עם זאת, על אף שהמשרד הוא הכתובת לפתרון בעיות מנהלתיות ופרוצדוראליות בהן נתקל העולה, הרי שכגוף ממסדי בירוקראטי הוא לא תמיד יכול לשמש משען יחיד במקרים של בעיות חברתיות רגשיות ואישיות. תמיכה כזו ניתנת פעמים רבות על ידי ארגוני עולים, המבססים את פעולתם על עולים ותיקים שכבר נקלטו בארץ ומעוניינים לסייע לעולים החדשים בפתרון הבעיות עמן הם מתמודדים.14 ארגוני העולים מסייעים לעולים בשלב שבו העולים כבר נמצאים בישראל15 ועיקר פעולתם בתחום הקליטה החברתית וההתערות בקהילה. פעילות לקליטה חברתית כוללת בין היתר עריכת אירועים חברתיים, ארגון קייטנות לילדים, תמיכה במיזמים בתחום התרבות (תיאטראות, מופעים) ועוד.16 כמו כן הארגונים מסייעים בפתרון בעיות ובהתמודדות עם קשיי שפה ובירוקרטיה.17 בהתאם למידע המפורסם באתר האינטרנט של מועצת ארגוני העולים, המועצה היא עמותה רשומה המאגדת, מייצגת ומתאמת את פעילותם של 22 ארגוני העולים, המעניקים מגוון שירותים לאלפי עולים חדשים מ- 65 ארצות מוצא שונות מרגע הגיעם ארצה ועד לקליטתם בחברה הישראלית. עוד מצוין באתר כי עיקר עבודת הארגונים המסונפים למועצה מתבצעת באמצעות כ-18,000 מתנדבים, עולים ותיקים ברובם, שפרושים ב-184 לשכות שירות ברחבי הארץ, ונעזרים בצוות המונה כ-40 רכזים מקצועיים.18 ביחס לארגון "נפש בנפש" ציין מר דני איילון, שכיהן בשנת 2008 כיו"ר משותף בארגון "נפש בנפש", כי כחלק מליווי העולים בישראל, בנוסף להתמודדות עם מציאת עבודה והבירוקרטיה, ארגון נפש בנפש משמש גם כרשת חברתית לעולים.19 על פעילות הארגון ראו בהרחבה בסעיף 3.3 להלן. ככלל, זוכים ארגוני העולים לסיוע מצד המשרד לקליטת עלייה, במימון פעולותיהם. ברוב המקרים הסיוע ניתן על בסיס פעילות ובהשתתפות השלטון המקומי בישוב. 20 2. ארגון נפש בנפש 2.1. הקמת הארגון על רקע הנתונים הנמוכים של העלייה מארצות צפון אמריקה, הוקם בשנת 2002 ביוזמה פרטית ארגון "נפש בנפש".21 הארגון מאוגד במסגרת של חברה.22 החברה אינה רשומה בישראל ומאוגדת כ"חברה לתועלת הציבור".23 בדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בשנת 2002, תיאר מר סלַי מרידור, יו"ר הסוכנות היהודית לארץ ישראל דאז, את המיזם החדש כשיתוף-פעולה בין ארגונים פרטיים של יהודים מצפון אמריקה לבין הסוכנות היהודית שמבקש להתמקד בסיוע לעולה בהתמודדות עם קשיי הקליטה בשנה הראשונה במטרה להביא לגידול בעלייה מארצות הברית.24 2.2. תחומי הפעילות של הארגון בהתאם למידע שמפורסם באתר האינטרנט של הארגון, הארגון שם לו למטרה לסייע בעליית יהודים מארצות צפון אמריקה ולפעול להסרה או צמצום המכשולים הכלכליים, המקצועיים, הלוגיסטיים והחברתיים עימם מתמודדים העולים במטרה להבטיח את קליטתם בארץ.25 הארגון מפעיל מערך של עובדים הפועלים לעידוד העלייה עוד בשלב בו נמצא העולה הפוטנציאלי בחו"ל, מלווה את העולה בשלב שהוא שוקל עלייה, (כשהוא בוגר תוכנית "מסע" או "תגלית" וכדומה), וכן מלווה את העולה בארץ עד חלוף מספר שנים לאחר שהוא משתקע בארץ.26 אנשי המקצוע המועסקים בארגון פועלים בתחומים של טרום עלייה, תעסוקה, שירותים סוציאליים, קשרי ממשלה, קהילה, והתחום הפיננסי כאשר המטרה היא "ליצור רשת תמיכה הוליסטית המטפלת בכל ההיבטים הקשורים בעלייה". הארגון מדגיש כי ייחודו בכך "שלעולה יש כתובת אחת אליה הוא פונה כדי לקבל מידע, ייעוץ ותמיכה בשלב טרום העלייה ולאחר העלייה".27 טבלה 1 שלהלן מפרטת את פילוח תקני כוח האדם של ארגון נפש בנפש כפי שדווחו למשרד לקליטת העלייה. טבלה 1: פילוח תקני כוח האדם בארגון נפש בנפש בשנים 2008 ו-200928 מחלקה 2008 2009 הנהלה 7 11 קליטה 296 7 יועצי עלייה 13 3036 תעסוקה לעולים 318 5 שירותים סוציאליים 10 9 דטה וניהול מידע 10 5 תוכנית ואירועים לעולים 3 1 מרכז מידע 10 11 עידוד עליה 4 9 סך הכול 71 94 להלן פירוט פעילויות הארגון בתחומים השונים. 2.2.1. פעילות בחו"ל לעידוד העלייה בהתאם לדברים שמסר מר דניאל אוברמן, סמנכ"ל ארגון "נפש בנפש", הארגון משקיע בפעילויות קדם ועידוד עלייה, הסברה וקשירת קשרי גומלין ושותפויות עם קהילות בצפון אמריקה ואנגליה. בין הפעילויות לעידוד עלייה יש למנות את סמינרי טרום העלייה, סדנאות ההכנה לעלייה, פגישות אישיות עם עולים פוטנציאליים, סמינרים מקוונים ופגישות ברשת האינטרנט ופעילות הסברה ענפה בכל הקהילות היהודיות בצפון אמריקה.32 בנוסף, הארגון עורך כנסים לעידוד עלייה, סדנאות לחיפוש עבודה, סדנאות לחיפוש קהילה ועוד. 33 יש לציין כי בהתאם לחזון שמציג הארגון, אין הוא מתיימר להעלות את כלל יהודי צפון אמריקה לישראל. עם זאת, הארגון סבור כי בהנחה שבקרב מיליוני היהודים החיים בצפון אמריקה יש יהודים בעלי תודעה ציונית, הרי שיש לסייע לאותם יהודים-ציונים להתגבר על המכשולים העומדים בפניהם בדרך לעלייה ארצה, גם אם לא מדובר בכלל יהדות צפון אמריקה אלא "רק" בכמה עשרות או מאות אלפים. הארגון ממקד את פעילותו ביהודים שביקרו בארץ בתוכניות או ביקורים בתור תיירים ו"שבמטוס בחזרה היו להם דמעות בעיניים." הארגון אינו פונה לאנשים שלא שקלו עלייה בעבר ולכאלה שלא ביקרו בארץ מעולם.34 בהתאם לנתונים שנמסרו על ידי הארגון, שיעור המממשים עלייה מכלל הפונים מגיע ל-48%, כאשר היעד שהציב לעצמו הארגון הוא להעלות שיעור זה לכדי 58%.35 פעילות ההסברה של הארגון בחו"ל מתמקדת באינטרנט ובאמצעות מספרי חינם לטלפון הקיימים בארה"ב. הארגון אינו מפעיל שליחים בחו"ל ולדברי נציגיו המודל השיווקי שאומץ על ידו גורס כי "הצלחה מולידה הצלחה". כך, עולים שיהיו שבעי רצון מתהליך קליטתם בארץ ממילא ידווחו לחבריהם בחו"ל על תהליך הקליטה המוצלח ויהפכו בעצמם לגורם מעודד עלייה.36 יש לצייו כי כיום הארגון הוא היחיד המקיים פעילויות לעידוד עלייה בקרב יהודי צפון אמריקה (שהם כאמור כ-75% מכלל יהודי התפוצות).37 2.2.2. שלב העלייה בטיסות שאורגנו על ידי ארגון "נפש בנפש", דאג הארגון להטיס גם נציג של משרד הפנים, וזה הנפיק לעולים תעודות זהות ישראליות עוד בשלב הטיסה.38 בנוסף, הארגון מעביר לעולים תשלום בעבור כרטיסי הטיסה בשלב העלייה.39 לדברי מר אוברמן, אחד מסימני ההיכר של הארגון היא חווית העלייה הקבוצתית של העולים המגיעים ארצה במטוסים מיוחדים המוחכרים על-ידי הארגון.40 2.2.3. סיוע לעולה בהתמודדות עם קשיי הקליטה בארץ בדיון שקיימה ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת ביום 14 ביולי 2004 ציינה הגב' מימי לאופר, נציגת המגבית היהודית המאוחדת, כי הקושי בקליטה בשנה הראשונה משותף לכלל העולים המגיעים ארצה, מכל ארצות המוצא השונות. הגברת לאופר הדגישה כי בניגוד לסברה הנשמעת מידי פעם, גם העולים ממדינות המערב נתקלים בקשיים רבים בתהליך הקליטה. בהקשר זה ציינה הגב' לאופר כי יש נטייה לחשוב שבמקרה של העולים מארצות המערב תהליך העלייה קל יותר, מאחר שעולים אלה מגיעים ממקום קרוב ועל פי רוב הם מגיעים גם עם הון עצמי והשכלה רלוונטית. לדברי הגב' לאופר דווקא נתונים אלה הופכים את תהליך הקליטה של העולים מארצות הרווחה לקשה יותר, שכן לעולים אלה קל יותר לחזור לארצות מוצאם. לכן, האתגר המרכזי שקיים בתחום קליטת העלייה מארצות הרווחה הוא שימור העולים בישראל. 41 להערכת ארגון "נפש בנפש" קיימים ארבעה נושאים המקשים על העולים מצפון אמריקה: • תעסוקה. לפי נתונים שמסר הארגון, כ-20% מהעולים מסדירים מקום תעסוקה לפני הגעתם לארץ וכ-80% נדרשים למצוא מקום עבודה לאחר העלייה. לדברי הארגון, הוא הציב לעצמו מטרה להמשיך ולסייע לעולה גם בחיפוש המשרה השנייה והשלישית שלו בארץ.42 • בירוקרטיה. התמודדות מול המערכת הבירוקרטית (משרדי הממשלה, השלטון המקומי והרשויות האחרות). • קליטה חברתית, לרבות בחירת מקום מגורים, בחירת בית ספר לילדים, קשר עם עולים אחרים ועם סביבה חברתית דומה או תומכת. הארגון מלווה את המשפחות, ועורך אירועים חברתיים לצורך גיבוש חברתי. ברוב המקרים, עולי "נפש בנפש" אינם עוברים במרכזי הקליטה אלא נמצאים במסלול של "קליטה ישירה" בקהילה, לכן הארגון סבור כי יש חשיבות מיוחדת לערוך לאותם עולים, רווקים כמשפחות, פעילות חברתית שתבטיח שלא יימצאו בבידוד חברתי.43 הארגון עורך אירועים למשפחות, לזוגות צעירים פנויים ופנויות ואירועים לגמלאים. 44 • תמיכה כספית, הארגון שם לו למטרה לצמצם הוצאה כספית ואובדן הון של עולים בתהליך המעבר מצפון אמריקה לישראל.45 בתוך כך מעניק הארגון מענקים כספיים לעולים לפי מבחן כלכלי ולאחר הגשת תצהיר כספי חתום על ידי רואה חשבון בארצות הברית. לדברי הארגון, כ-30% מהאנשים שפונים אל הארגון לא מבקשים סיוע כספי אלא ליווי בתהליך.46 ביחס לעולים שעלו במסגרת הארגון, הארגון מפעיל תוכניות ליווי בתחומים של מערכת החינוך, בריאות, מימון, נדל"ן, מסייע באיתור מקומות תעסוקה בישראל ועוד. כמו כן, הארגון מפעיל תוכניות ייעודיות לתמיכה באוכלוסיות עולים מובחנות, דוגמת סיוע לחיילים עולים, תוכנית לקליטת רופאים עולים וכן סיוע לעולים המבקשים להתגורר בצפון הארץ.47 הארגון פעיל גם בכנסת ופועל לקידום אינטרסים ולהעלאה לסדר היום הציבורי של בעיות ונושאים הקשורים בקליטת העלייה מצפון אמריקה, דוגמת הטבות מס, דיור להשכרה טיפול בסוגיות מקצועיות ומשפטיות הקשורות בקליטת רופאים עולים ועוד. בשנת 2006 הרחיב ארגון "נפש בנפש" את פעילותו גם ביחס לקהילה היהודית בבריטניה.48 הארגון ציין כי התמקדותו במדינות אנגלו-סאקסיות נובעת משילוב בין נסיבות הקמתו (הארגון נוסד על ידי יהודים אמריקנים) לבין העובדה כי בארצות אלה קיים מאגר העלייה הגדול ביותר וכן ביכולתו להשיג את התהודה הגדולה ביותר לפעילותו. בשלב זה, לארגון אין כוונה להרחיב את פעילותו לארצות בהן השפה המדוברת אינה אנגלית, משום שהצוות המופעל על ידו מורכב מדוברי אנגלית ולצורך התפרשות למדינות אחרות יש צורך בצוות אחר. מאידך, הארגון מדווח כי הוא מסייע לארגונים דומים במדינות אחרות.49 3. שיתוף הפעולה עם הסוכנות היהודית והממשלה ארגון "נפש בנפש" פועל בשיתוף פעולה הן מולעם הסוכנות והן מולעם הממשלה. בדיון שהתקיים בכנסת בשנת 2009 ציין מר משה ויגדור, מנכ"ל הסוכנות היהודית באותה עת, כי שיתוף הפעולה בין הסוכנות לבין יתר הגורמים הפעילים בתחום קליטת העלייה – הממשלה, עמ"י, "נפש בנפש", הג'וינט ואחרים, מהווה אבן פינה במדיניות הסוכנות היהודית.50 ביחס להתנהלות מול הסוכנות ציין מר סלי מרידור, יו"ר הסוכנות היהודית בשנת 2004, כי בצפון אמריקה גדלה המודעות לעלייה והסוכנות החליטה על יצירת "שותפות אסטרטגית" עם הארגון, שותפות שכוללת הפניית עולים על ידי הסוכנות אל הארגון ומתן סיוע כספי לארגון ולעולים.51 בשנת 2008 נחתם הסכם בין ארגון "נפש בנפש" לבין הסוכנות היהודית. ההסכם, שלא פורסם ברבים, הסדיר את חלוקת התפקידים בין הסוכנות היהודית לבין הארגון, ביחס לפעילות בצפון אמריקה. בהתאם להסכם ארגון "נפש בנפש" אחראי על פעילויות הגיוס וההסברה בצפון אמריקה.52 כחלק מחלוקת התפקידים, הסוכנות היא שנושאת בעלות כרטיס הטיסה וכן סכומים נוספים.53 בשלב זה אין הסכם חלוקת תפקידים בין הסוכנות היהודית לבין הארגון ביחס לבריטניה. בהתאם למידע שנמסר על ידי הסוכנות היהודית, פעילות ארגון נפש בנפש בבריטניה ממוקדת בפעילויות בתחום ההסברה וכן בחלוקת מלגות לעולים שעלו במסגרת הסוכנות. חשוב להדגיש כי גם לאחר חתימת ההסכם בין הסוכנות לבין "נפש בנפש", לכל העולים המגיעים ארצה, ובכלל זה גם העולים מצפון אמריקה המסתייעים בארגון "נפש בנפש", נפתח תיק עולה בסוכנות.54 עם זאת, העולה המטופל על ידי ארגון "נפש בנפש" אינו בא במגע עם הסוכנות כלל, למעשה, גם את מימון כרטיס הטיסה, מימון שנושאת בו הסוכנות, העולה מקבל דרך ארגון נפש בנפש והארגון הוא שמתנהל מול הסוכנות.55 ביחס לשיתוף הפעולה מול הממשלה, הודיע השר לקליטת העלייה דאז, מר זאב בוים ז"ל, בדיון שהתקיים בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בחודש ינואר 2007, כי ממשלת ישראל משתתפת בתקצוב פרויקט "נפש בנפש" בתחשיב פרלפי עולה ופעילות הסיוע לקליטה מבוצעת על ידי הארגון, כך שלמעשה מדובר בקליטה במסלול של "קליטה ישירה" המלווה על ידי העמותה.56 מהאמור לעיל עולה כי בשנים הספורות שחלפו מאז הקמתו, הצליח הארגון לקבל הכרה הן מהסוכנות היהודית והן מהמשרד לקליטת העלייה. בראיית המשרד לקליטת העלייה, פעילות ארגון "נפש בנפש" מהווה למעשה פעילות משלימה לזו של הממשלה. נזכיר כי בעשורים האחרונים חלק משמעותי מתשומת הלב הציבורית בממשלה הופנה לקליטת העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, ארצות מהן הגיעו עיקר העולים בשנים אלו. פעילות הארגון מאפשרת התייחסות ממוקדת גם לקהילות צפון אמריקה, שכאמור לעיל מהוות כיום את רוב מניינו ובניינו של העם היהודי בתפוצות. כפועל יוצא מריכוז הסמכויות בידי הארגון, התוצאה היא שיש גוף אחד שמלווה את העולה מהשלב של ההתעניינות בחו"ל, דרך שלב העלייה ועד וכולל השלב שהעולה נקלט ומשתקע בארץ. הארגון ממלא הן פונקציות של "ארגון עולים" המסייע חברתית והן פונקציות ממסדיות של הסוכנות והממשלה. בפני העולה עומדת כתובת אחת שיכולה ללוות אותו ולהערכת הארגון הדבר מסייע בקליטה ובפרט מסייע בהפחתת החששות מצד העולים.57 מאידך, בצד היתרונות שעשויים להתקיים מריכוז סמכויות בידי גוף אחד, מהלך זה טומן בחובו גם סכנות אפשריות. בתוך כך יצויין כי לא הכל רואים באור חיובי את השינויים האמורים, המבטאים כניסה של גופים פרטיים לתחום הפעילות שהיה שמור עד כה לגופים ממסדיים דוגמת הסוכנות היהודית או הממשלה. כך, בדיון שהתקיים בועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ב-16 ביוני 2009 הסתייג חה"כ שלמה מולה מהתהליך שבו מתקיים מעין הליך של הפרטה של תחום העלייה וארגוני עולים פועלים במישורים שהיו קודם לכן בתחום אחריותה הבלעדית של הסוכנות היהודית וציין כי תהליך זה מביא להחלשת הסוכנות.58 4. מאפייני העולים מהנתונים שמסר ארגון "נפש בנפש", בסיור שערכה ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות במשרדיו, עולה כי הפרופיל המאפיין את העולים המגיעים ארצה במסגרת ארגון זה הוא כדלקמן: הגיל הממוצע של העולים עומד על 35, כל העולים אקדמאים וכולם בעלי מקצוע. בתהליך הקליטה הארגון פועל לוודא כי יימצא להם מקום עבודה מתאים. המניע לעליה הוא ציוני, כלומר לאומי או דתי ואינו מניע כלכלי. העולים בגילאים הרלוונטיים משרתים בצבא. בשלב זה הארגון ממקד את פעילותו בעולים מקרב הקהילה היהודית המקומית בצפון אמריקה, ואינו מוכוון לאוכלוסיית היורדים. כ-70% מהמשפחות העולות מגדירות עצמן כמשפחות דתיות אורתודוכסיות. יתר המשפחות נמנות על הזרמים הרפורמי, הקונסרבטיבי או ללא השתייכות דתית. מאידך ביחס לרווקים, 65% מהעולים מגדירים את עצמם לא דתיים, כ-35% מהרווקים הם יוצאי "תגלית".59 העולים המגיעים במסגרת משפחתית נוטים להתיישב בירושלים, רמת בית שמש, מודיעין, כפר סבא, רעננה ונתניה. העולים המגיעים כרווקים נוטים להתיישב בתל-אביב. כפי שצויין לעיל, ארגון "נפש בנפש" מציין במפורש כי קהל היעד אליו הוא פונה אינו כלל יהודי צפון אמריקה ואף אינו כלל הפונים לעלייה, כך למשל ציינו נציגי הארגון כי הארגון לא מסייע לעלייתם של מי שלא ביקרו בארץ מעולם, כמפורט בסעיף 3.2 לעיל. בנוסף ציינו נציגי הארגון כי הוא אינו נוהג לטפל בפונים שעשויה להתעורר בעיה הלכתית ביחס להכרתם כיהודים או כזו הקשורה לבירור זכאותם לעניין חוק השבות.60 חשוב להבהיר כי על אף שארגון "נפש בנפש" זכה לקבל תחומי פעולה שנמצאו עד כה בתחום אחריותם וסמכותם של הממשלה בישראל והסוכנות, עדיין מדובר בגוף פרטי. בשים לב לנתונים אלה, הממשלה לא העבירה לידי הארגון את הסמכות לקבוע זכאות לעלייה וגם כיום הגורם היחיד המוסמך לאשר זכאות לעלייה של פונה הוא משרד הפנים. על פי המצב הנהוג כיום בפועל, בחו"ל הסוכנות היהודית בודקת זכאות של פונים ועל פי רוב בדיקתה מקובלת על משרד הפנים, במקרים מיוחדים הסוכנות נמנעת מלהכריע בעצמה ומעבירה את הבקשה לבדיקת משרד הפנים בארץ.61 מכל מקום, גם ביחס למדינות צפון אמריקה, לארגון "נפש בנפש" אין סמכות לקבוע זכאות לעלייה מכח חוק השבות והבדיקה הסופית נערכת על ידי הסוכנות היהודית.62 ארגון "נפש בנפש" מטפל רק באלה הפונים אליו אך אינו מתחייב לטפל בכל פונה, ואף לא בכל זכאי-חוק השבות הפונה אליו. לדברי נציגי הארגון הפונים שהארגון אינו מסייע לעלייתם נמנים על שלוש קבוצות: מתעניינים שלא ביקרו מעולם בארץ, אנשים בעלי חובות כספיים כבדים ואנשים עם בעיות פסיכולוגיות.63 לדברי מר אוברמן, סמנכ"ל ארגון "נפש בנפש" קריטריונים אלו אינם נכונים.64 יש לציין כי סירוב מצד ארגון "נפש בנפש" אינו חוסם את שערי העלייה בפני הפונה המסורב. הפונה יוכל לעלות ארצה בהתאם לזכאותו מכח חוק השבות, אלא שככל הנראה לא יזכה לסיוע מצד הארגון בתהליך העלייה והקליטה ויקבל סיוע מופחת בהתאם לזכאותו מהסוכנות ומהממשלה.65 5. היקפי העלייה מצפון אמריקה טבלה 2 שלהלן מציגה את מספרי העולים לישראל בעשור האחרון בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. טבלה 2 – קצב העלייה השנתי מצפון אמריקה בעשור האחרון בהתאם לנתוני הלמ"ס66 מדינה 672007-2000 2008 2009 2010 שיעור השינוי68 ארצות הברית 1,465 1,683 2,473 2,530 72.7% קנדה 161 207 283 271 68.3% סך-הכול 1,625 1,890 2,756 2,801 72.4% בהתאם לנתוני הלמ"ס, קצב העלייה הממוצע שעמד על כ-1,625 עולים מידי שנה בשנים 2007-2000 הואץ לאורך השנים ובשנת 2010 עמד על 2,801 עולים בשנה – שיעור גידול מצטבר של 72.4%. בסך הכול הגיעו ארצה בשנים 2000 עד 2010 כ- 20,500 עולים חדשים מצפון אמריקה. עם זאת, על אף הגידול בשיעור מצטבר של כ-72% במספר העולים, במספרים מוחלטים עדיין מדובר בהיקפי עלייה קטנים יחסית ביחס לכלל העלייה לארץ וביחס לפוטנציאל העלייה ממדינות אלו.69 עמדת המשרד לקליטת העלייה היא כי הנתונים אינם מצביעים על גידול משמעותי בעלייה מצפון אמריקה.70 בהקשר זה נציין כי ממשלת ישראל הציבה יעד של עלייה מצפון אמריקה בהיקף שנתי של 10,000 נפש, כלומר העלייה בשנת 2010 מהווה כרבע מהיעד שנקבע.71 להערכת הסוכנות היהודית, הארגון מטפל בכ-90% ויותר מכלל עולי צפון אמריקה.72 קיימת שונות בין מספרי העולים המחושבים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאלו המחושבים על ידי הסוכנות היהודית וארגון "נפש בנפש". כך למשל, במקרה של ישראלי שחי תקופה מסוימת בחו"ל ושם הקים משפחה והוליד ילדים, הרי שבהתאם לחוק הישראלי הילדים, גם אם נולדו בחו"ל, נחשבים לאזרחי ישראל.73 לכן בחישובי הלמ"ס ילדים אלה, במידה שיחליטו לעלות ארצה, לא ייחשבו לעולים חדשים ולא ייכללו בנתוני העלייה. מאידך, הסוכנות היהודית וארגון נפש בנפש מתייחסים לילדים אלה כאל עולים חדשים.74 נוסף על סוגיית ילדי הישראלים ש"עולים" או "חוזרים" לארץ, ישנה מחלוקת גם ביחס לספירת מי שהגיעו לישראל כתיירים באשרת תייר והחלו להשתקע בארץ אך השהו את הדיווח על עלייתם (עיכוב בדיווח יכול לנבוע למשל משיקולים של רצון להימנע או לדחות את החיוב בשירות צבאי וכן משיקולים אחרים). העיכוב בדיווח מביא לתוצאות שונות בספירת העולים בין הגורמים השונים.75 כפועל יוצא מהאמור לעיל נתוני הסוכנות מציגים בדרך כלל היקפי עלייה גדולים יותר. כך למשל, ביחס לשנת 2008 נתוני הסוכנות מציגים 3,192 עולים מצפון אמריקה76 בעוד שנתוני הלמ"ס מציגים 1,890 עולים בלבד. ביחס לשנת 2009 נתוני העלייה שנאספו על-ידי הסוכנות מציגים עליה בהיקף של 3,767 עולים מצפון אמריקה,77 בעוד שנתוני הלמ"ס מציינים כי העלייה מארצות אלה באותה שנה עמדה על 2,756 עולים בלבד. השונות בין שיטות הספירה, המביאה לכך שמספרי העולים המחושבים על ידי הלמ"ס מהווים כ-60% בלבד מאלו המחושבים על ידי הסוכנות, עשויה להסביר את הפער בין מספרי העולים המחושבים לפי הלמ"ס (כ-17,200 עולים בין השנים 2002 עד 2010, ומזה כ-90% שטופלו על ידי הארגון כלומר כ-15,500 עולים) לבין אלו שנאמדים על ידי ארגון נפש בנפש. בהקשר זה נציין כי ממידע גלוי שפורסם באתר האינטרנט של הארגון עולה כי בהתאם להערכת הארגון, מספר העולים שהוטסו באמצעותו לישראל מיום הקמתו ועד (כולל) שנת 2010 עומד על 25,000 נפש.78 בהתייחס לסוגיית הנשירה79 של העולים, הרי שבהתאם לנתונים שמסר המשרד לקליטת עלייה והמבוססים על נתוני ביקורת הגבולות ניתן להצביע על מגמה עקבית של שיפור בנתונים: שיעור הנשירה מקרב עולי ארה"ב שעמד בשנים 1996-1995 על 27%-25%, ירד לכדי 20% בשנים 2001-2000, ל-13%-12% בשנים 2005-2004 ול-2% בלבד בשנת 2008. ירידה דומה נרשמה גם בקרב הנשירה שנרשמה אצל עולי קנדה.80 יש לציין עם זאת כי יש לקבל נתונים אלה בהסתייגות: הדעת נותנת שעולה שהגיע ארצה אינו ממהר להגיד נואש ורק בעתיד הוא עשוי להחליט לשוב לארץ מוצאו. כך למשל עולה שהגיע ארצה בשנת 2008 ונתקל בקשיי קליטה עשוי להתמודד עדיין עם קשיים אלה ולהחליט לנסות להישאר בארץ. עולה כזה יכול כעבור 5 שנים להגיע למסקנה כי עתידו אינו בארץ ולעזוב. עולה אחר עשוי להאריך את תקופת הניסיון שלו בארץ לכדי 10 שנים ורק אז להחליט לעזוב וכך הלאה. מכל מקום ניתן להעריך כי בחלוף הזמן יהיה גידול בנתוני הנשירה וכי הנתונים אינם סופיים ובבדיקה שתיערך בעוד 10 שנים ומעלה יתברר כי שיעור הנשירה מקרב עולי 2008 עלה על 2%. 6. תמיכת הממשלה והסוכנות בעולים כפי שכבר צוין, הסוכנות נושאת בעלות כרטיס הטיסה לעולים החדשים מכל ארצות העולם ובכלל זה גם ביחס לעולים המסתייעים בארגון "נפש בנפש".81 הנשיאה בעלות כרטיס הטיסה נעשית מכוח הסכם בין הסוכנות לבין הממשלה.82 כמו כן, הסוכנות מפעילה "מרכזי קליטה" המיועדים לסייע לעולים שאינם במסלול של "קליטה ישירה" להיקלט בצורה הדרגתית בארץ.83 נוסף לסיוע שמעניקה הסוכנות, המדינה מעניקה לעולים מכל ארצות העולם "סל קליטה". מדובר בסיוע כספי המיועד לעולה בתקופת ההתארגנות הראשונה בארץ. סל הקליטה מושפע מקריטריונים של מצב משפחתי (יחיד, זוג, משפחה חד הורית), גודל המשפחה (מספר הילדים וגילאיהם) ומהשאלה האם מדובר בעולה שהגיע לגיל פנסיה. יש לציין כי ארץ העלייה או החוסן הפיננסי אינם קריטריונים המשפיעים על גודל סל הקליטה שמקבל העולה מהממשלה. מאידך, הזכאות לסל קליטה כן מושפעת ממשך השהייה של העולה בחו"ל בתקופה שלאחר עלייתו ארצה. כך למשל עולה שהכריז על עלייה ארצה ובבדיקה יתברר כי לאחר ה"עלייה" המשיך לשהות ולנהל את חייו בעיקר בחו"ל והגעתו ארצה נשאה אופי של ביקורים – יתכן כי זכאותו לסל קליטה תיפגע.84 סכומי סל הקליטה מצוינים בטבלה 3 שלהלן. טבלה 3 - סכומי סל הקליטה לפני תוספות למי שעלה עד ה-31 בדצמבר 2010 (בש"ח)85 מקום ומועד התשלום זוג משפחה חד הורית יחיד זוג גמלאים גמלאי - משפחה חד הורית גמלאי יחיד נתב"ג - מזומן 2,750 2,400 1,350 2,750 2,400 1,350 נתב"ג - העברה לבנק 3,685 1,536 1,463 3,684 1,539 2,267 תשלום 1 2,336 1,906 1,542 - - - תשלום 2 2,336 1,906 1,542 - - - תשלום 3 2,336 1,906 1,542 - - - תשלום 4 7,110 6,672 2,728 4,578 4,035 3,772 תשלום 5 2,336 1,906 1,542 - - - תשלום 6 2,336 1,906 1,542 - - - תשלום 7 4,827 3,859 2,417 9,078 8,017 7,486 מענק משלים 3,058 4,079 1,700 7,341 6,493 3,362 סך-הכול 33,110 28,076 17,368 27,431 22,484 18,237 מהנתונים בטבלה עולה כי סך התשלום לזוג עומד על כ-33.1 אלף ש"ח, וסך התשלום ליחיד עומד על כ-17.4 אלף ש"ח. בנוסף לסכומים אלו, קיימות גם תוספות לסל הקליטה לפי מספר הילדים כמפורט בטבלה 4 שלהלן. טבלה 4 – התוספות לסל הקליטה הנתונים למי שעלה עד 31 בדצמבר 2010 (בש"ח)86 מקום ומועד התשלום ילד בגילאים 0-4 ילד בגילאים 4-18 בן משפחה בגילאים 18-21 תוספת למשפחה בת 6 נפשות או יותר נתב"ג מזומן 250 250 250 - השלמת נתב"ג 2,240 2,242 2,244 1,183 תשלום 1 1,134 562 927 - תשלום 2 1,134 562 927 - תשלום 3 1,134 562 927 - תשלום 4 1,134 562 927 1,183 תשלום 5 1,134 562 927 - תשלום 6 1,134 562 927 - תשלום 7 978 959 989 2,373 סך הכול 10,272 6,823 9,045 4,739 מהנתונים בטבלאות 3 ו-4 עולה כי סל קליטה מזערי עומד על כ-17,000 עד 18,000 ש"ח (יחיד או גמלאי העולים בגפם), והסכומים מוכפלים ואף יותר בשים לב לגודל המשפחה. בכל מקרה, סל הקליטה ניתן לשיעורין כאשר סכום אחד ניתן במזומן בנתב"ג עם ההגעה ארצה, סכום נוסף מופקד לבנק באותו מועד ויתרת הסכומים נפרסת לאורך תקופה של חצי שנה. נוסף לסל הקליטה הממשלה מסייעת לעולים באמצעים נוספים, דוגמת מתן הטבות והקלות במיסוי, סיוע במשכנתאות, הנחות בארנונה ועוד. כפי שיוצג להלן, העולים המגיעים ארצה באמצעות ארגון "נפש בנפש" ממשיכים להיות זכאים להטבות והסיוע מצד הממשלה והסוכנות ובנוסף לכך מקבלים גם סיוע מארגון "נפש בנפש". מאידך, קיימות תוכניות לעידוד עלייה בהן שותפים המשרד לקליטת העלייה ורשויות מקומיות. במסגרת זו ניתן מלווה לעולים וכן ניתן סיוע בתחומי החברה והתרבות. בחלק מתוכניות אלה אף ניתן סיוע בשכר הדירה. בהתאם לכללים שנקבעו, זכאים להשתתף בתוכניות אלה רק עולים שלא הגיעו דרך ארגון "נפש בנפש".87 יש לציין עוד כי מפעם לפעם יוצא המשרד לקליטת עלייה בתוכניות מיוחדות, המוגבלות בזמן ובמכסת עולים מוגבלת, המקנות סיוע נוסף בהתאם למטרה מוגדרת. כך למשל בין המועדים 15 ביוני 2004 ועד 31 בדצמבר 2008 (כלומר כ-4.5 שנים) הנהיג המשרד לקליטת עלייה תוכנית של "עלייה קהילתית" שתכליתה עידוד העלייה והקלת הקליטה בדרך של תמיכה קבוצתית משלב הגיבוש בחו"ל ועד השילוב בקהילה הקולטת בארץ. התוכנית כללה ליווי הקבוצה על ידי מלווה מיוחד שתפקידו היה לדאוג לכל צרכי הקליטה של המשפחה וכן מתן סיוע מיוחד בתחום החינוך לילדים, הקהילה, העברית, התעסוקה והדיור.88 בנוסף, ב-6 ביוני 2010 הכריז המשרד לקליטת עלייה על תוכנית לעידוד קליטת העלייה בנגב והגליל. משך התוכנית הוגבל עד ליום 30 באפריל 2011 (כלומר – 11 חודשים) ולמכסה של 90 בתי אב.89 כפי שתואר לעיל בדרך כלל מדובר בתוכניות מוגבלות בהיקפן והן מיועדות לתקופה מוגבלת ולמספר עולים מצומצם. בתוכניות אלה כאמור, זכאים להשתתף (ובעצם זכאים לסיוע המוגדל) רק עולים שלא הגיעו דרך ארגון "נפש בנפש" (שכן עולים אלו כבר נהנים מסיוע המשרד באמצעות הארגון).90 7. סכומי התמיכה שהעבירה הממשלה לארגון נפש בנפש כפי שצוין בסעיף 2 לעיל, משרדי הממשלה מעבירים תמיכות לארגונים העומדים בקריטריונים שנקבעו. בדיון שהתקיים בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת ציין מר ארז חלפון, מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה, כי התמיכה בארגונים המעודדים עלייה נמצאה עד לשנת 2007 באחריות משרד ראש הממשלה והחל משנת 2008 הועברה האחריות לתמיכה בארגונים אלה למשרד לקליטת העלייה שבסמכותו נמצא גיבוש הקריטריונים לתמיכה.91 החלטת ממשלה 4417 מה-20 בנובמבר 2005 של הממשלה ה-30 קבעה כי התמיכה בארגוני עולים לא תעלה על סכום ממוצע של 1,000 דולר לעולה. החלטה 1808 מיום 19 ביוני 2007 של הממשלה ה-31 קבעה כי יש להפחית את סכום התמיכה ל-750 דולר לעולה. בסיור שקיימה ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות במשרדי נפש בנפש, ציין מר חלפון כי נכון לשנת 2008 התמיכה הממשלתית בארגון עומדת על 1,000 דולר לעולה. ביום 7 בפברואר 2010 קיבלה הממשלה ה-32 את החלטה 1353 שקובעת כי התמיכה לארגוני עולים שעומדים בקריטריונים שנקבעו תעמוד על לפחות 1,000 דולר לעולה אך לא יותר מ-1,400 דולר לכל עולה.92 בפועל בשנת 2010 עמד סכום התמיכה על 1,000 דולר לעולה.93 ביחס לעולים שהשתקעו בגליל ובנגב סכום התמיכה הגיע לכדי 1,900 דולר לעולה.94 בהתאם לדברים שנמסרו על ידי ארגון "נפש בנפש" הרי שתמיכה בהיקף של 1,000 דולר לנפש מכסה פחות משליש מההוצאה הכוללת שמשקיע ארגון "נפש בנפש" בעולה יחיד. הארגון סבור כי על הממשלה להגדיל את התמיכה.95 טבלה 5 להלן מפרטת את עולי "נפש בנפש" אשר הוכרו על-ידי המשרד לקליטת העלייה ואת התקציבים שהועברו בגינם.96 טבלה 5 – תמיכות שהעביר המשרד לקליטת עלייה לארגון "נפש בנפש" (באלפי ש"ח)97 שנה עולי "נפש בנפש" תמיכת המשרד (באלפי ש"ח) תקציב לעולה (בש"ח) 2008 3,061 11,343 3,706 2009 3,816 14,180 3,716 2010 3,709 20,400 5,500 מהנתונים בטבלה עולה כי בהתקציב עלה בשנים האחרונות מרמה של כ-11.3 מיליון ש"ח בשנת 2008 לכ-20.4 מיליון ש"ח בשנת 2010. הסיבות לגידול החד בתקציב התמיכות הינן גידול בתמיכה לעולה מ-1,000 דולר בשנים 2008 ו-2009 ל-1,400 דולר בשנת 2010, וכן גם גידול בהיקף העלייה מ-3,061 עולים מוכרים בשנת 2008 ל-3,709 עולים מוכרים בשנת 2010. טבלה 6 שלהלן מציגה את נתוני התקציב המאושר ותקציב הביצוע, כפי שהם מופיעים באתר החשב הכללי באוצר. טבלה 6 – תמיכות שהעביר המשרד לקליטת עלייה לארגון "נפש בנפש" (באלפי ש"ח)98 שנה תקציב מאושר תקציב ביצוע שיעור ניצול 2008 12,588 10,674 84.8% 2009 14,564 13,994 96.1% 2010 24,346 20,406 83.8% מהנתונים בטבלה עולה כי הארגון זכה לתמיכה בכל אחת מהשנים האמורות וכי היקף התמיכה נמצא בעלייה. לפי נתוני החשב הכללי, שיעור הניצול התקציבי ירד מ-96.1% בשנת 2009 ל-83.8% בשנת 2010. להערכת הארגון, עלות העלאתם של 10,000 יהודים מצפון אמריקה בהתאם ליעד שקבעה הממשלה, עומדת על 50 מליון דולר, בעוד שבשנת 2008 עמד תקציב הארגון מכל המקורות על 10-12 מליון דולר.99 לדברי הארגון, הוא נאלץ לערוך רשימות המתנה של אלפי עולים המתאימים לעלייה ומעוניינים לעלות אך מטעמי תקציב עלייתם מעוכבת.100 מאידך, המשרד לקליטת עלייה מצביע על העובדה כי בכל אחת מהשנים 2008-2010 הארגון לא ניצל את מלוא התקציב שיועד לו כמבואר בטבלה 5 לעיל, ומכאן שככל הנראה לא מגבלות תקציב הן שמנעו מהארגון את הגדלת העלייה.101 יש לציין כי בהתאם למחקר שנערך על-ידי הארגון, כל עולה שמגיע מצפון אמריקה תורם לתמ"ג 200,000 דולר,102 ומכאן שבהתאם למחקר האמור השקעה בעלייה כדאית מאוד למשק ומניבה פירות כלכליים גדולים. 8. סכומי התמיכה שארגון נפש בנפש מעניק לעולים כחלק מפעילותו, ארגון נפש בנפש מעניק בעצמו תמיכה כספית לעולים. סוגיה זו אף מובאת בחשבון בעת קביעת סכומי התמיכה שהארגון מקבל מהממשלה, כמפורט בסעיף 2 לעיל. בהתאם לנתונים שנמסרו על ידי המשרד לקליטת העלייה סכומי המענק שקיבל עולה שהגיע דרך ארגון "נפש בנפש" נקבעים בהתאם למבחני הכנסה ומצבו החברתי-כלכלי של העולה ובממוצע הם נאמדים על ידי המשרד בסך של 1,000 דולר לנפש.103 בהתאם לנתונים שמסרו נציגי הארגון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בדיון שקיימה הוועדה בשנת 2008 התמיכה ברווק נעה בין 1,500 דולר ועד 6,000 דולר. התמיכה במשפחה מושפעת מגודל המשפחה, מחוסנה הכלכלי וכן ממהירות היקלטותה בארץ. כך למשל, משפחה שלאחד המפרנסים שלה נמצא מקום תעסוקה בתוך זמן קצר תקבל תמיכה קטנה ממשפחה שמפרנסיה ימצאו מקום עבודה לאחר תקופה ממושכת יותר.104 בטבלה 7 שלהלן מוצגים סכומי התמיכות שנקבעו על ידי ארגון נפש בנפש, מעודכנים ל-1 בינואר 2010. טבלה 7 - סכומי התמיכות שנקבעו על ידי ארגון נפש בנפש מעודכנים ל-1 בינואר 2010 (בדולרים)105 מצב משפחתי נתונים נוספים הון עצמי היקף המענק רווק מתחת ל-50,000 1,000-2,000 רווק שירות לאומי / צבא 2,500 רווק עולה המשתקע בצפון מעל ל-50,000 1,000-2,000 רווק עולה המשתקע בצפון מתחת ל-50,000 2,000-4,000 זוג עולה המשתקע בצפון מעל ל-75,000 4,000-6,000 זוג עולה המשתקע בצפון מתחת ל-75,000 6,000-8,000 משפחה עולה המשתקע בצפון מעל ל-100,000 6,000-12,000 משפחה עולה המשתקע בצפון מתחת ל-100,000 10,000-25,000 זוג מעל ל-75,000 0-2,000 זוג מתחת ל-75,000 2,000-4,000 משפחה 3-4 נפשות מעל ל-100,000 0-4,000 משפחה 3-4 נפשות מתחת ל-100,000 4,000-6,000 משפחה 5-6 נפשות מעל ל-100,000 0-6,000 משפחה 5-6 נפשות מתחת ל-100,000 6,000-8,000 משפחה 7 נפשות ומעלה מתחת ל-100,000 8,000-10,000 מעיון בטבלה עולה כי סכומי התמיכה נעים בטווח שבין היעדר תמיכה בכלל (למשל: לרווק בעל הון עצמי מעל 50,000 דולר) ועד 25,000 (משפחה בעלת הון עצמי נמוך מ-100,000 דולר המחליטה לעלות ארצה ולהתגורר בצפון הארץ). כתוצאה מהעברת מענקים על ידי ארגון "נפש בנפש" נוסף על "סל הקליטה", נהנים לכאורה עולי צפון אמריקה מתמיכה מוגברת בהשוואה לעולים דומים מארצות אחרות – דוגמת דרום אמריקה, כמפורט בטבלה 8 שלהלן. טבלה 8 - פערים מרביים בין עולים במסלולי קליטה ישירה בשנת 2010 (הסכומים בש"ח)106 מאפייני העולה עולה באמצעות "נפש בנפש" עולה אחר הפרש באחוזים סל קליטה מענק נוסף סך הכול סל קליטה מענק נוסף סך הכול רווק, עולה לצפון הארץ, הון עצמי נמוך מ-50,000 דולר 17,368 14,000 31,368 17,368 0 17,368 80.6% רווק, הון עצמי נמוך מ-50,000 דולר 17,368 7,000 24,368 17,368 0 17,368 40.3% זוג, עולה לצפון הארץ, הון עצמי נמוך מ-75,000 דולר 33,110 28,000 61,110 33,110 0 33,110 84.6% זוג, הון עצמי נמוך מ-75,000 דולר 33,110 14,000 47,110 33,110 0 33,110 42.3% מההשוואה בטבלה עולה כי עולה רווק שעלה ארצה בשנת 2010 והשתלב במסלול של קליטה ישירה זכה לסל קליטה בהיקף של 17,138 ש"ח. עולה שהגיע באמצעות ארגון "נפש בנפש" עשוי היה לקבל תוספת המגיעה לכדי 2,000 דולר שהם שווי ערך לכ-7,000 ש"ח ובסך הכול סכום של כ-24,368 ש"ח. מכאן שהרווק שעולה ארצה באמצעות ארגון "נפש בנפש" מקבל תמיכה מוגדלת בהיקף של 40% בהשוואה לרווק שעולה ממדינה אחרת או שלא באמצעות הארגון והשתלב גם הוא במסלול של קליטה ישירה. במקרה בו מדובר ברווק שעלה ארצה באמצעות ארגון "נפש בנפש" והחליט להתגורר בצפון הארץ, התמיכה בו עשויה הייתה לעמוד על כ-31,368 ש"ח, בהשוואה לסכום של כ-17,368 ש"ח לעולה אחר שנקלט בקליטה ישירה – פער של כ-80%. יחד עם זאת, יש לציין כי כאמור בסעיף 7 המשרד לקליטת העלייה מפעיל תוכניות המקנות סיוע נוסף לעולים בהתאם ליעדים מוגדרים, אולם תוכניות אלו מוגבלות בזמן ובהיקף. ככלל, עולי "נפש בנפש" אינם זכאים לסיוע נוסף במסגרת תוכניות אלו. לטענת מר אוברמן, סמנכ"ל נפש בנפש, ההשקעה של המדינה בעולים אחרים גבוהה מההשקעה בעולי "נפש בנפש" בגין תוכניות קליטה שונות.107 בהתייחס לזוג שעלה ארצה בשנת 2010, הרי שזוג כזה זוכה לתמיכה של 33,110 ש"ח מהממשלה בדרך של סל קליטה. זוג שעלה ארצה באמצעות ארגון "נפש בנפש" והחליט להתגורר בצפון הארץ עשוי היה לקבל תמיכה של 8,000 דולר נוספים מהארגון, ובסך-הכול סכום של כ-61,110 ש"ח – פער בשיעור של כ-85%. מאחר שהממשלה תומכת בארגון "נפש בנפש" יש בכך תמיכה עקיפה ביצירת ההעדפה האמורה. בדיון שהתקיים בוועדת העלייה הקליטה והתפוצות בכנסת הגדיר מר משה ויגדור, מנכ"ל הסוכנות היהודית דאז, את הפער בסכומי התמיכה שמקבלים העולים המסתייעים בארגון נפש בנפש בהשוואה לעולים דומים מארצות מוצא אחרות כ"דילמה לא פשוטה". מר ויגדור הסביר כי התמיכה המוגברת בעולים המגיעים באמצעות ארגון "נפש בנפש", תמיכה המתבססת בחלקה על כסף ממשלתי, יוצרת למעשה העדפה לעולים מצפון אמריקה. באותו דיון ציין מר חנוך צמיר, המשנה למנכ"ל משרד הקליטה כי מדובר בדילמה אמיתית ומוכרת.108 9. סיכום מהנתונים שהוצגו בטבלה 2 לעיל עולה כי בעשור האחרון חל גידול בשיעור מצטבר של כ-70% בעלייה מצפון אמריקה, אך עדיין היקף העלייה בשנת 2010 מהווה כ-28% מהיעד שנקבע על-ידי הממשלה. במספרים מוחלטים עדיין מדובר בהיקף עלייה נמוך, במיוחד בהשוואה לפוטנציאל העלייה ולגודל הקהילות היהודיות המתגוררות במדינות אלה. נזכיר עוד כי כפי שצוין לעיל היקפי העלייה מושפעים בין היתר מהמצב הכלכלי והביטחוני בישראל ובארץ המוצא. בשים לב לעובדה כי בחלק מהעשור האחרון נרשם משבר כלכלי עולמי, שראשיתו בארצות הברית, יתכן שהגידול בעלייה קשור בחלקו לפחות להיבט זה ואינו תלוי רק בשינויים שחלו בישראל במדיניות לעידוד העלייה מצפון אמריקה. מהנתונים שהוצגו עולה כי הארגון מלווה את העולה בתהליך העלייה והקליטה החל בשלב בו אותו עולה פוטנציאלי נמצא בחו"ל ומתעניין באפשרות לעלייה, עבור בדרך שלב העלייה עצמו וכלה בשנותיו הראשונות בישראל. בכך נוצרה למעשה כתובת אחת המטפלת בעולה בכל שלבי העלייה. ביחס לפעילות בחו"ל, כפי שהוצג במסמך הארגון נכנס למעשה בלנעלי הסוכנות היהודית ביחס לסוגיית העלייה מצפון אמריקה בכל הקשור לעידוד העלייה ולפעילות ההסברה והליווי בחו"ל (עם זאת יש לציין כי גם כיום נציג הסוכנות הוא שמאשר בחו"ל את הזכאות לעלייה ותחום זה לא הועבר לידי ארגון נפש בנפש). ביחס לפעילות בארץ, בראיית המשרד לקליטת העלייה פעילות הארגון בליווי העולה בישראל היא פעילות משלימה לפעילות הממשלה. עוד הוצג במסמך כי הממשלה תמכה כספית בארגון "נפש בנפש". העובדה כי הממשלה תומכת בארגון מחד, והעובדה כי הארגון מעביר מענקים לעולים מאידך, מביאות לכאורה לכך שעולים במצב משפחתי דומה ובחוסן כלכלי-פיננסי דומה זכו להיקפי תמיכה שונים בתהליך עלייתם ארצה.