כנסת שקופה חקיקת הכנסת — שקופה, נגישה וברורה

חומר רקע

PDF 248,312 תווים המסמך המקורי ↗
הוועדה לבחינת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים , התשמ "א- 1981 דין וחשבון ירושלים , אייר ,ע" תש מאי 2010 1 תוכ ענייני ................................ ................................ ................................ ................................ ........ 1 מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ .3 1.מינוי הוועדה לבחינת חוק המרש הפלילי ................................ ................................ ............ 3 2.חוק המרש הפלילי ................................ ................................ ................................ ........... 4 3.הנושאי העיקריי שנדונו בוועדה ................................ ................................ ...................... 5 פרק א  ' זכות עיו במידע הפלילי וקבלת תדפיס ................................ ................................ .......... 8 1.רקע ................................ ................................ ................................ ................................ .8 1.1 .תדפיס המידע הפלילי ................................ ................................ ................................ ......... 8 1.2 .הלכת בית  המשפט העליו לעניי מימוש זכות העיו ................................ .............................. 8 1.3 .שינוי מבנה התדפיס ................................ ................................ ................................ ........... 9 1.4 . !תיקו סעי22לחוק המרש הפלילי ................................ ................................ ................... 9 1.5 .המצב לאחר שינוי מבנה התדפיס ותיקו החוק ................................ ................................ ...10 2.סוגיות והחלטות ................................ ................................ ................................ .............. 11 2.1 . אופ מימוש זכות העיו ................................ ................................ ................................ ....11 2.2 .מבנה התדפיס ................................ ................................ ................................ ................. 13 2.3 .שאלות ביחס לעברו הפלילי של אד ותצהיר ................................ ................................ ...... 13 2.4 .איסור על הפלייה ................................ ................................ ................................ ............. 15 2.5 . סיכו המלצות בנושא תדפיס וזכות עיו ................................ ................................ ............ 16 פרק ב  ' גישה למידע פלילי ומסירתו ................................ ................................ ...................... 18 1.רקע ................................ ................................ ................................ ............................... 18 1.1 .גישה ישירה למידע פלילי ................................ ................................ ................................ ..18 1.2 . !מסירת מידע פלילי לפי סעי5לחוק ................................ ................................ .................. 19 1.3 . !מסירת מידע פלילי לפי סעי6ל חוק ................................ ................................ .................. 20 2.סוגיות והחלטות ................................ ................................ ................................ .............. 22 2.1 .גישה ישירה למידע פלילי ................................ ................................ ................................ ..22 2.2 . מסירת מידע פלילי לגופי לפי סעיפי5ו6לחוק ................................ ............................... 22 2.3 . !קבלת מידע פלילי לפי סעי6 ................................ ................................ ............................ 23 2.4 . !קבלת מידע פלילי לפי סעי5 ................................ ................................ ............................ 26 2.5 . מסירת מידע לגורמי פרטיי ................................ ................................ ........................... 27 2.6 .מסירת מידע לרשויות מקומיות ................................ ................................ ......................... 28 2.7 .אפשרות הקמת גו! לניתוב מידע פלילי ................................ ................................ ............... 29 2.8 .סיכו המלצות בנושא גישה למידע פלילי ומסירתו ................................ .............................. 30 פרק ג  ' מסירת מידע לגורמי נוספי ................................ ................................ .................... 35 1. !סעי7לחוק המרש הפלילי ................................ ................................ ............................ 35 1.1 . המצב כיו ................................ ................................ ................................ ...................... 35 1.2 .סוגיות והח לטות ................................ ................................ ................................ .............. 35 2. !סעי8לחוק המרש הפלילי ................................ ................................ ............................ 36 2.1 . המצב כיו ................................ ................................ ................................ ...................... 36 2.2 .סו גיות והחלטות ................................ ................................ ................................ .............. 38 3. !סעי9לחוק המרש הפלילי ................................ ................................ ............................ 39 3.1 . המצב כיו ................................ ................................ ................................ ...................... 39 3.2 .סוגיות והחלטות ................................ ................................ ................................ .............. 39 4. !סעי10לחוק המרש הפלילי ................................ ................................ .......................... 39 4.1 . המצב כיו ................................ ................................ ................................ ...................... 39 4.2 .סוגיות והחלטות ................................ ................................ ................................ .............. 40 5. סיכו המלצות הוועדה בנוגע לסעיפי710 לחוק המרש הפלילי ................................ ........ 40 פרק ד  ' אמות מידה לשקילת המידע הפלילי ................................ ................................ ............ 43 1.רקע ................................ ................................ ................................ ............................... 43 2.סוגיות והחלטות ................................ ................................ ................................ .............. 44 2.1 .התיקו המוצע  אמו ת מידה לשקילת עבר פלילי ................................ ................................ .44 2.2 . נהלי פנימיי ................................ ................................ ................................ ................ 46 2 2.3 .הקמת גו! מפקח ................................ ................................ ................................ ............. 46 2.4 .סיכו המלצות בנושא אמות מידה לשקילת מידע פלילי ................................ ....................... 47 פרק ה – ' תקופות ההתיישנות והמחיקה ................................ ................................ .................. 50 1.רקע ................................ ................................ ................................ ............................... 50 1.1 . בגירי ................................ ................................ ................................ ........................... 51 1.2 . קטיני ................................ ................................ ................................ ........................... 52 2.סוגיות והחלטות ................................ ................................ ................................ .............. 53 2.1 .קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה ................................ ................................ ................. 53 2.2 . עקרו הרצידיביז ................................ ................................ ................................ ........... 55 2.3 .ההצעה להענקת שיקול דעת לבי ת המשפט לעניי תקופות ההתיישנות והמחיקה ..................... 55 2.4 .ההצעה להקמת ועדה לקיצור תקופות ................................ ................................ ................ 57 2.5 . הרשעות של חיילי בבתי די צבאיי במהל' שי רות הצבאי ................................ ............... 58 2.6 . התקופות המוצעות לבגירי ................................ ................................ .............................. 59 2.7 . התקופות המוצעות לקטיני ................................ ................................ ............................. 63 2.8 . מחיקה פיזית של פרטי רישו ................................ ................................ ........................... 66 3.סיכו המלצות הוועדה בנוגע לתקופות ההתיישנות והמחיקה ................................ .............. 67 פרק ו ' רישומי משטרתי י ................................ ................................ ................................ 69 1.רקע ................................ ................................ ................................ ............................... 70 1.1 .תיקי מב "ד ................................ ................................ ................................ ...................... 71 1.2 . תיקי סגורי ................................ ................................ ................................ ................. 72 2.סוגיות והחלטות ................................ ................................ ................................ .............. 73 2.1 . הגדרת הרישומי המשטרתיי ................................ ................................ ......................... 74 2.2 .תיקי מב "ד ................................ ................................ ................................ ...................... 74 2.3 . תיקי סגורי ................................ ................................ ................................ ................. 76 2.4 . תיקי שעוכבו בה ההליכי ................................ ................................ ............................ 76 2.5 . ניהול רישו אודות זיכויי ................................ ................................ ............................... 77 2.6 . ביעור תיקי ................................ ................................ ................................ ................... 77 2.7 . הפרדת המאגרי ................................ ................................ ................................ ............. 78 3.סיכו המלצות הוועדה בנוגע לרישומי משטרתיי ................................ ............................ 79 פרק ז – ' מרש פלילי של תאגידי וניהול מאגרי מידע פלילי נוספי ................................ .............. 82 1. מרש פלילי של תאגידי ................................ ................................ ................................ .82 1.1 .רקע ................................ ................................ ................................ ................................ 82 1.2 .סוגיות והחלטות ................................ ................................ ................................ .............. 83 1.3 .סיכו המלצות בנושא מרש פלילי של תאגיד י ................................ ................................ .86 2.ניהול מאגרי נוספי של מידע פלילי ................................ ................................ ................. 86 2.1 .רקע ................................ ................................ ................................ ................................ 86 2.2 .ס וגיות והחלטות ................................ ................................ ................................ .............. 87 2.3 . סיכו המלצות בנוגע לניהול מאגרי מידע פלילי נוספי ................................ ........................ 89 סיכו והמלצות ................................ ................................ ................................ .................. 91 נספח  הסתייגויות ................................ ................................ ................................ ............. 98 1.הסתייגויות משטרת ישראל ................................ ................................ .............................. 98 2.הסתייגויות פרקליטות המדינה ................................ ................................ ......................... 99 3.הסתייגויות הסנגוריה הציבורית ................................ ................................ ...................... 100 3 מבוא 1.מינוי הוועדה לבחינת חוק המרש הפלילי ב תארי' 20במאי2008 מינה שר המשפטי דאז , פרופ ' דניאל פרידמ , ועדה לבחינת חוק המרש הפלילי ותקנת ה שבי , התשמ "א1981 .חברי הו ו עדה ה : פרופ ' רות קנאי ) מאוניברסיטת בר איל  ( ד" עו ,ר" יו רחל גוטליב , המשנה ליוע. המשפטי לממשלה ) פלילי ד" עו ,( אמי פלמור , מנהלת מחלקת חנינות במשרד המשפטי "ד , ר חגית לרנאו , ,ד" עו סגנית הסנגורית הציבורית הארצית , ד" עו גבריאלה פיסמ , מחלקת ייעו. וחקיקה ) פלילי ק" רפ ,( זהבה לייב ,ד" עו , ראש חוליית ייעו. וחקיקה במדור מידע פלילי משטרת ישראל ד" עו , נחמה זוסמ , פרקליטות המדינה " עו , ד יעל גרוסמ , נציגת לשכת עורכי הדי ד" עו , רות קמיני , אוניברסיטת בר איל  רכזת הוועדה . כמו כ , ליוו את הוועדה ד" עו נירית להב  קניזו , ייעו. משפטי משטרת ישראל ועו " ד דפנה ב  פורת , עוזרת למנהלת מחלקת חנינות במשרד המשפטי . תודתנו המיוחדת " עו ל ד זהבה לייב , " לעו ד גבריאלה פיסמ " עו לו ד דפנה ב  פורת , על תרומת המכרעת לעבודת הוועדה ועל המאמ. וההשקעה הרבה , מעל ומעבר , בכתיבת דו " ח זה . בכתב המינוי של הוועדה נאמר : " במסגרת הוועדה הנכ מתבקשי לבחו מחדש היבטי שוני של סוגיית המרש הפלילי אשר התעוררו במהל' השני בפסיקת בתי המשפט ובדרכי יישו החוק לרבות : הרישו המשטרתי ותוקפו ; הזכאי לעיי בפרטי רישו פלילי ; מעמדו של רישו בהעדר הרשעה ת ; קופות ההתיישנות והמחיקה שנקבעו בחוק , תו' בחינת האפשרות לקצר את המועדי במקרה של עבירה יחידה ובמקרי של נסיבות מקלות ; בחינת האפשרות להקנות סמכות לבתי המשפט לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה במקרי מתאימי ." הרקע להקמת הוועדה הוסבר בהודעה לעיתונו ת שהוציאה לשכ ת השר ע הקמת הוועדה ובה נאמר : " יש לבחו מחדש את האיזוני הראויי בי הצור' לקיי מאגר מידע פלילי לבי הצור' לאפשר לאנשי השתלבות מחודשת בחברה , שה שתי מטרות החוק המרכזיות . השר נוכח , כי החוק במתכונתו הנוכחית גור למצוקה לשכבות רחבות באוכלוסייה שהמפגש שלה ע החוק הפלילי היה חד פעמי או שולי . השר סבור כי , יש לבחו מחדש את החוק על מנת להקל על שוב לחברה , שהיא אחת ממטרות החוק ." למעלה ממיליו אנשי במדינה ה בעלי רישו פלילי או משטרתי . לחלק מה מספר רישומי . הווה אומר , הנושא הנדו בוועדה נוגע למספר רב של אזרחי , ומכא החשיבות שבמציאת הסדר ראוי שיאז כהלכה בי שת י המטרות המרכזיות של חוק המרש , שיפורטו להל . הוועדה קיבלה עשרות פניות , לרבות בקשות לתיקו החוק ולשינוי הסדרי של המרש הפלילי , פניות מבעלי רישומי פליליי ע , ל רקע של קשיי להשתלב מחדש בחברה ובעבודה , וכ פ ניות מ מעסיקי המבקשי לקבל מידע מהמרש הפלילי . הוועדה מודה לכל הפוני אליה , פניותיה היו לעזר רב בדיוניה , שחלק ניכר 4 מה עסק במציאת האיזו הראוי בי אינטרס השיקו של אד ואפשרויות התעסוקה של בעלי רישו פלילי לבי האינטרס הציבורי שבניהול מידע פלילי ומסירתו ל ש הגנה על החברה . בפני הוועדה הופיעו גורמי שוני , בה גורמי העסקה גדולי בשוק הפרטי ובכירי בשירות הציבורי . הוועדה קיימה עשרות ישיבות בי החודשי יוני2008 ופברואר2010 , בהרכב מלא ובצוותי מצומצמי , ובחנה לעומק את הסוגיות העיקריות העולות מחוק המרש הפליל י, שבעיקר תכלית החוק והאינטרסי המוגני , זכות העיו , ניהול המידע ומסירתו , סוגי הרישומי , קיצור התקופות למסירת מידע ועוד . הוועדה הסתייעה במידע סטטיסטי ממשטר ת ישראל . 2.חוק המרש הפלילי חוק ה מרש הפלילי ותקנת השבי , התשמ "א1981 ) להל  " חוק המרש " " או חוק המר ש הפלילי "( מסדיר את ניהול המרש הפלילי , הכולל מידע אודות הרשעות , עונשי פליליי והחלטות אחרות של בתי  המשפט בהליכי פלילי י וקובע עקרונות למסירת מידע פלילי . הוראותיו השונות של החוק מאז ת נו בי שני עקרונות מתנגשי : א. המרש הפלילי  תיעוד מלא של ההיסטוריה הפליל ית של אד ושל החברה בכללותה ו ניהול מידע פלילי ו מסירת ו לגורמי שוני , לצור' הגנה על אינטרסי ציבוריי . החוק מכיר בכ' שיש למסור מידע מ המרש הפלילי ולהביאו לידיעת גורמי מסוימי , כגו בתי המשפט , רשויות ציבוריות וגורמי חקירה ואכיפה , על מנת להג על אינטרסי צ יבוריי מרכזיי , בה שלו הציבור ו ביטחו , נו אכיפת החוק ו ניהול ה הלי' ה פלילי . ב. תקנת השבי והזכות לפרטיות  אינטרס השיקו , קרי עידוד שיקומו של בעל רישו פלילי ו השתלבותו המלאה בחברה וב שוק העבודה , כ' שחטאו לא ייזכר לו כל ימיו ויתאפשר לו לפתוח ד! חדש בחייו . כמו , כ החוק מביא לידי ביטוי את זכותו של בעל הרישו הפלילי לפרטיות , בדר' של קביעת ה עקרו המרכזי של חיסיו המידע ב מרש הפלילי והגבלת מסירת המידע , כמפורט להל . חוק המרש מסדיר את ניהול המרש הפלילי וקובע הוראות בדבר מסירת מידע ממנו . החוק כולל הוראות שונות , שמטר ת לשמור על האיזו בי העקרונות המנוגדי המתוארי לעיל . הוראות אלה מגדירות בעיקר את מגבלות מסירת המידע מ המרש הפלילי , באמצעות קביעת הגורמי הזכאי לקבל מידע מ המרש הפלילי , התכליות לשמ נמסר המידע והתקופות בה יימסר המידע ) קרי תקופות ההתיישנות והמחיקה (. למשל , קובע החוק כי מידע אודות קטיני יימסר למש' תקופות קצרות יותר . כמו כ , קובע החוק סמכות חנינה ל נשיא המדינה , קרי סמכות ל קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה . החוק קובע כי משטרת ישראל תנהל מאגר מרש פלילי , הכולל את פרטי הרישו , כמפורט בסעי!2 לחוק , קרי  הרשע ות ו עונשי והחלטות אחרות של בתי  המשפט . כמו כ , קובע החוק כי המשטרה רשאית לנהל רישומי אחרי , הדרושי לה לצרכיה . מכוח הוראה זו , מנהלת המשטרה את הרישומי המשטרתיי , שעיקר תיקי חקירה פתוחי ומשפטי תלויי ועומדי ותיקי סגורי . 5 " בדו ח זה להל יעשה שימוש במונח י הבאי : " מרש פלילי  " פרטי הרישו המנויי בסעי! 2 לחוק ; " רישומי משטרתיי "  ה רישומי הנוספי ש מנהלת המשטרה " ; מידע פלילי ה  " מרש ה פלילי והרישומי ה משטרתיי יחדיו . חוק המרש הפלילי קובע שתי תקופות המגבילות את מש' הזמ בו נמסר המידע מ המרש הפלילי , תקופ ת ההתיישנות ותקופת המחיקה . ככל שחול! הזמ ובהתא לתקופות אלה , מצטמצמות השלכות המרש הפלילי על חייו של האד שהמידע אודותיו , שכ בתו כל תקופה מצטמצ מספר הגופי הזכאי לקבל מידע על  פי החוק . הוועדה בחנה את הוראות חוק המרש הפלילי ואת האיזו שנעשה בו בי העק רונות המנוגדי שתוארו לעיל , ושמה דגש על הטיית הכ! לטובת אינטרס השיקו . כמו כ , עמדה הוועדה על חשיבות שילובו של בעל הרישו הפלילי בשוק התעסוקה , בשל הקשר בי תעסוקה ושיקו .1הוועדה ראתה חשיבות לפשט את הוראות החוק ולהבהיר את המצב החוקי ביחס לגופי השו ני מקבל י המידע , ככל הנית . הוועדה ממליצה שלאחר תיקונו של החוק תהיה הערכות הסברתית ללימוד העקרונות והסדרי שבחוק המתוק , ה ב קרב ה גורמי הזכאי לקבל מידע פלילי וה בקרב הציבור הרחב . 3.הנושאי העיקריי שנדונו בוועדה הוועדה הגיעה למסקנה כי , התפיסה היסודית של החוק , המ אזנת בי שמירת המידע הפלילי והצור' להג על החברה ובי הצור' לעודד ולאפשר לבעלי עבר פלילי להשתק ולהשתלב בחברה , היא ראויה . יחד ע זאת , לאור הבעיות השונות העולות מיישו הוראות החוק , סברה הוועדה , כי יש מקו לעשות בו שינויי מהותיי , כמפורט בדו " ח זה . הוועדה ה ית ה ערה לכ' שההתפתחויות הטכנולוגיות של עיד המחשב והאינטרנט בתחו המידע חושפות את ה מידע ה פלילי לציבור . כ' למשל , נית לאתר כיו מידע פלילי על אד באמצעות חיפוש ברשתות האינטרנט או במאגרי משפטיי . עובדה זו מעלה ספקות לגבי הנחת המוצא של חוק המרש הפלילי בדבר חיסיו  המידע הפלילי והגבלת מסירתו לגורמי זכאי בלבד . הוועדה סברה כי יש שוני מהותי בי מידע פומבי שכזה לבי מידע מ המרש הפלילי , שכ האחרו משק! את מלוא ההיסטורי ה הפלילית של אד ומהווה מסמ' רשמי , מטע המדינה אודות העבר הפלילי . היותו של המידע מידע רשמי שנמ סר על ידי  המדינה , מהווה ביטוי לאמינות ו של המידע ומהימנותו , וכ מאפשר לעשות בו שימוש על  פי כל חקיקה רלוונטית . הוועדה התייחסה בהמלצותיה ל מידע הרשמי הכלול 1על הקשר שבי שיקו ותעסוקה ועל המגבלות שהמידע הפלילי מטיל על המבקשי להשתלב בחברה בישראל ובמדינות אחרות , כפי שנידו ב ספרות המשפט , ראו : Hilary Metcalf, Tracy Anderson and Heather Rolfe, Department for Work and Pensions, United Kingdom, Barriers to Employment for Offenders and Ex-Offenders — Part One: Barriers to Employment for Offenders and Ex- Offenders, Research Report No 155 (2001) 74, published also 13 Geo. J. on Poverty L. & Pol'y 283 (2006). Jennifer Leavitt, Walking a Tightrope: Balancing Competing Public Interests in the Employment of Criminal Offenders, 34 Conn. L. Rev. 1281 (2002). Bronwyn Naylor,, Moira Paterson and Marilyn Pittard In The Shadow of a Criminal Record: Proposing s Just Model of Criminal Record Employment Checks , (2008) Melbourne U. L. Rev. 6. 6 במאגר המידע הפלילי במשטרת ישראל , מתו' גישה לפיה מידע זה הוא בעלי חשיבות ובעל השלכות על זכויותיה של אזרח י המדינה . מערכת המידע הפלילי הקיימת היא מערכת מחשוב מיושנת , שתתקשה לייש את השינויי הנדרשי לאור המלצות הוועדה . מערכת המחשוב החדשה היתה אמורה להיכנס לפעולה לפני כמה שני , א' פיתוחה טר הסתיי . כאמור בפרק ו ' ,ח" לדו העיכוב בהפעלת המערכת החדשה הביא לכ' שמוע בר לכמה גופי מידע על תיקי תלויי ועומדי שטר הוגש בה כתב אישו מעבר לתקופת הזמ שנקבעה בתקנות . הוועדה לקחה בחשבו בעת דיוניה את העובדה שמשטרת ישראל שוקדת בימי אלה על סיו הפיתוח של מערכת מחשוב חדשה לניהול המידע הפלילי . הוועדה סבורה כי נדרש להחיש ככל ה אפשר את הפעלת המערכת החדשה  על , מנת שנית יהיה לייש את המלצותיה . אחת הסוגיות המרכזיות שנדונו בוועדה היא זכות העיו של האזרח במידע הפלילי הרשו אודותיו במאגר המידע הפלילי וההשלכות של מסירת תדפיס מידע לאזרח . הוועדה בחנה את הסוגיה לאור התופעה הרווחת של מעסיק י המנצלי לרעה את אפשרותו של האד לקבל את תדפיס ה מידע לידיו . המלצתה של הוועדה בעניי זה , כמפורט בפרק א ' ,ח" לדו של א לאפשר עוד לממש את זכות העיו באמצעות תדפיס , היא בעלת השלכות רחבות על יתר המלצותיה . הוועדה הכירה בחשיבות של מסירת מידע פלילי לגורמי שוני ל צור' הגנה על אינטרסי ציבוריי . יחד ע זאת , סברה הוועדה כי יש להגביל את רשימת הגורמי הזכאי לקבל מידע בהתא לאינטרסי הציבוריי המוגני , וכי יש להגביל את המידע הנמסר לגורמי אלה , כמפורט בפרק ב ' ו בפרק ג' .ח" לדו לעניי זה , סברה הוועדה , כי יש לשמר את המצב הק יי ו להימנע ממסירת מידע פלילי למעסיקי פרטיי , כפי שהמצב כיו . הוועדה סברה , כי יש לקבוע בחוק המרש קריטריוני להכרעה אילו גורמי זכאי לקבל מ ידע בהתא לחוק .2 עיקרו מרכזי נוס! שגובש על  ידי הוועדה הוא כי יש לחייב בחוק את גורמי ההעסקה או את הגופי נותני זכו ת עיסוק או רישיו המקבלי מידע פלילי לשקול ולהערי' את המידע ו לבחו את מידת הרל וו נטיות שלו לצורכיה . כמו כ , סברה הוועדה , כי יש להתוות בחוק את שיקול הדעת של גורמי אלה ביחס לבחינת עבר פלילי , וכ לחייב לקבוע נהלי פנימיי להפעלת שיקול הדעת . בדר' זו , כמפורט ב פרק ד ' ,ח" לדו שאפה הוועדה לוודא כי הגורמי מקבלי המידע לא יפסלו אוטומטית מועמד בשל עברו הפלילי , אלא ישקלו את עברו , בהתחשב באמות מידה רלוונטיות . הוועדה סברה כי יש מקו להקי גו! שיפקח על אופ הפעלת שיקול הדעת על  ידי הגורמי הזכאי לקבל מידע , הנהלי הפנימיי  ושמירת סודיות המידע הפלילי . בדר' זו יישמר העיקרו החשוב של התחשבות במידע הפלילי רק ב צמידות למטרה שלשמה נמסר המידע . כמו כ , דנה הוועדה באפשרות לקצר את תקופות מסירת המידע מ המרש הפלילי , קרי – תקופות ההתיישנות והמחיקה . מדובר באחד הנושאי המרכזיי בתחו ה מנדט שלה , אשר עלה שוב ושוב בפניות אליה . הוועדה סברה , כי יש לקצר את התקופות , תו' איזו מול ה אינטרסי הציבוריי המוגני על  ידי הגופי מקבלי המידע , כמפורט בפרק ה ' .ח" לדו תפיס תה של הוועדה היתה כי אי 2הקריטריוני עליה  ממליצה הוועדה עוסקי במסירת מידע לפי סעיפי 5ו6לחוק המרש הפלילי בלבד . 7 לראות ברישו הפלילי עונש , אלא כלי לניבוי מועדות המסייע בהגנה על הציבור . ככל שחולפות השני והאד שהמידע אודותיו לא שב לבצע עבירות , פוחת הסיכוי שישוב לבצע באופ משמעותי . תפיסה זו עמדה ביסוד המלצת הוועדה להתייחסות שונה ומ ה קל ע מי שמעדו באופ חד  פעמי ולא הוטל עליה עונש מאסר . בנוס! לנושאי המרכזיי המתוארי לעיל דנ , ה הוועדה ברישומי המשטרתיי שמנהלת המשטרה , במרש פלילי של תאגידי3 וניהול מאגרי מידע פלילי נוספי , בהקמת גו! מפקח על אופ הפעלת שיקול הדעת ושמירה על סודיות המידע שנמסר , וכ באפשרות להקמת גו! לניתוב מידע פלילי ולמסירתו לגורמי הזכאי . במשרד המשפטי גובשה ט יוטא של הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבי , התש "ע –2010 , אשר עתידה לתק את חוק המרש הפלילי הקיי , באופ מקי! ויסודי . עיקריה של טיוטת הצעת חוק , זו ככל שנוסחו על ידי משרד המשפטי על בסיס המלצות הוועדה , יוצגו במסגרת דו " ח זה בסיומו של כל פרק ובהתא להמלצות המ פורטות בו . יצוי , כי הצעת החוק שגובשה במשרד המשפטי עומדת לכלול ג נושאי נוספי שלא לובנו על ידי הוועדה , ויעוגנו בהצעת החוק הכוללת בנושא . הצעה זו תקוד על  ידי משרד המשפטי לאחר אישור המלצות הוועדה . 3בחלק מסוגיות העולות בעניי זה לא נתקבלה הכרעה בוועדה והיא ממליצה כי הנושא יבח על  ידי מומחי בתחו התאגידי . 8 פרק א  ' זכות עיו במידע הפלילי וקבלת תדפיס 1.רקע 1.1 .תדפיס המ ידע הפלילי כל אד זכאי לעיי במידע הפלילי אודותיו , בהתא לסעי!12 לחוק המרש הפלילי ותקנת השבי , התשמ "א1981 . כיו , אד המבקש לעיי במידע הפלילי אודותיו , רשאי לפנות למשטרת ישראל ולקבל תדפיס מידע פלילי , תמורת תשלו אגרת עיו . תדפיס המידע כולל מידע ממאגר המי דע הפלילי של המשטרה כדלקמ : א. פרטי רישו מהמרש הפלילי , כמפורט בסעי!2לחוק ) תו' אבחנה בי פרטי רישו שטר חלפה לגביה תקופת המחיקה הקבועה בחוק לבי כאלה שהתקופה האמורה לגביה חלפה (; ב. רישומי משטרתיי  תיקי חקירה ומשפטי תלויי ועומדי ) תיקי מב "ד, קרי  תיק י הממתיני לבירור די (; תיקי חקירה שנסגרו ) למעט תיקי שנסגרו בעילה של חוסר אשמה ( ותיקי בה עוכבו הליכי על  ידי היוע. המשפטי לממשלה ; תיקי אי תביעה ופ " א נילו סגורי ) לעניי רישומי משטרתיי , ראו פרק ו ' (. ח" לדו התדפיס נועד לעיונו של האד בעל הרישומי בלבד , על מנת שידע מה המידע הפלילי הקיי אודותיו . בדר' זו , יכול אד לפעול לתיקו טעויות במידע הפלילי , א נפלו כאלה , וכ לפנות לרשויות המוסמכות בבקשות שונות הנוגעות למידע , כגו בקשה לנשיא המדינה לקיצור תקופות התיישנות ומחיקה ובקשה לביטול רישו משטרתי . 1.2 .הלכת בית ה משפט העליו לעניי מימוש זכות העיו בעבר , זכות העיו מומשה באמצעות עיו במידע על גבי צג המחשב המשטרתי או באמצעות עיו בתדפיס , אשר לא נמסר לידי האד . בשנת1996 ,קבע בית  המשפט העליו4,כי בעיד המחשב יש לקרוא אל זכות העיו ג את הזכות לקבל תדפיס , אלא א כ מ תבקשת מסקנה אחרת . השופט גולדברג עמד על כ' ש אחת מ מטרות החוק היא להבטיח את סודיות הרישומי שבמאגר המידע , א' קבע כי סודיות זו אינה עומדת בפני מי שזכאי לעיי במידע , אלא ב פני אחרי . מסקנתו היתה , כי א אד אינו חפ. בהגנה על פרטיותו ועל המידע אודותיו וברצונו להעב יר את התדפיס שיקבל לאחרי , אי מקו למנוע זאת ממנו . בית  המשפט בחר שלא לנקוט בגישה פטרנליסטית , המתערבת באוטונומיה של הפרט להעביר את המידע אודותיו ,  על פי בחירתו ועל  פי שיקוליו הוא . בעקבות פסיקה זו , שונתה הפרקטיקה שנהגה במשטרה , כ' שזכות העיו ממומשת מאז בדר' של קבלת תדפיס של המידע הפלילי . 4צ" בג7256/95 פנחס פישלר נ ' מפכ " ל המשטרה ) ד נ "פ ,5(1. 9 במהל' השני , הלכה ורווחה התופעה של ניצול לרעה של זכות העיו , בעיקר על  ידי מעסיקי פרטיי וכ על  ידי גורמי אחרי שאינ נמני על הגופי הזכאי לקבל מידע פלילי על  פי החוק . אלו דורשי מאד כי ימציא לעיונ את התדפיס אודותיו , כתנ אי לבחינת העסקתו או לכל צור' אחר שה מוצאי לנכו .5תופעה זו הפכה שכיחה עד כדי יצירת נורמת התנהגות בלתי חוקית של חלק משמעותי מהציבור , שפגעה בזכות לפרטיות ובעקרו השיקו הקבוע בחוק המרש הפלילי . סעי!22לחוק המרש הפלילי , בנוסחו קוד לתיקו מס ' 8לחוק , קבע " כי מי שהשיג או דרש מ המרש , במישרי או בעקיפי , מידע שאינו רשאי לקבלו , דינו מאסר שנה ". הוראה עונשית זו לא נאכפה , נוכח אמירותיו של בית  המשפט העליו בבג " צ האמור לעיל , באשר לאוטונומיה של הפרט להחליט מה יעשה בתדפיס המידע הפלילי אודותיו , וכ בשל הקשיי הכרוכ י באכיפתה ) בעיקר , אי הגשת תלונות בנושא (. 1.3 .שינוי מבנה התדפיס לאור התופעה הרווחת של ניצול לרעה של זכות העיו וקבלת התדפיס , נעשו ניסיונו ת שוני על ידי  המשטרה ומשרד המשפטי , לשנות את מבנה התדפיס הנמסר לאד ובכ' למזער את הפגיעה בפרט . לפני למעלה משנתיי , בעקבות עתירה שהוגשה לבג "צ, בח משרד המשפטי את הנושא ועל פי  הנחייתו הוחלט לשנות את מבנה התדפיס . מבנה התדפיס החדש , כולל עמוד ראשו ובו פרטי זיהוי של האד וכ אזהרות בדבר סודיות המידע והעבירות הפליליות הקבועות בחוק בלבד , ללא מידע פלילי . בעמודי הבאי מוצג המידע הפל ילי , בחלוקה לפי סוגיו . אד שאי לחובתו רישומי כלל מקבל לידיו רק את העמוד הראשו של התדפיס . מבנה התדפיס החדש מאפשר לאד בעל רישומי פליליי למסור רק את העמוד הראשו שלו , בו לא קיי , כאמור , כל מידע פלילי . בדר' זו , מקבל התדפיס לא יכול לדעת א עומד לפניו אד שאי לגביו כלל מידע פלילי או שמא עומד לפניו אד שקיי לגביו מידע פלילי ובחר למסור את העמוד הראשו בלבד . 1.4 . )תיקו סעי22לחוק המרש הפלילי .בחודש מר2008 ,נכנס לתוק! תיקו מס ' 8לחוק המרש הפלילי . תיקו זה נועד , בי היתר , להתמודד ע התופעה האמורה של דרישה וש ימוש שלא כדי בתדפיסי המרש הפלילי על ידי  5יצוי כי בעיה דומה קיימת ג בניו זילנד ובאנגליה . בניו זילנד , המלי. " נציב הפרטיות " להגביל את חשיפת המידע בפני צדדי שלישיי , כגו מעסיקי שאינ זכאי לקבל את המידע על  פי חוק . המלצה נוספת היא לאסור על מעבידי וספקי שירותי לדרוש מפרטי לספק מידע אודות עבר הפלילי כתנאי ל קבלה לעבודה . ראו : B. H. Slane- Privacy Commissioner, Privacy in Employment: Some Changes Proposed: Notes for an Address by the Privacy Commissioner, Bruce Blane, to the 13th Annual Industrial Relations Conference (1999). ; www.privacy.org.nz/privacy-in-employment-some-changes-proposed/ . באנגליה תתאפשר בעתיד הקרוב מסירת מידע מצומצ למעסיקי אודות הרשעות , למעט הרשעות שנמחקו . ואול , דרישת מעסיק לקבל תדפיס מלא מ המרש הפלילי , תהיה בלי חוקית . יצוי , כי החוק האנגלי מסדיר את אופ השימוש במידע וההגבלות החלות עליו . ראו :Home Office, Breaking the Circle - A Report of the Review of the Rehabilitation of Offenders Act (2002), available at www.homeoffice.gov.uk/documents/breaking -the-circle?version=1 ; Home Office, Criminal Records Bureau- Basic Disclosure: Routing Applications for Basic Disclosure Through Registerd Bodies-A Consultation Paper, sec. 13-16, 21 (2003) available atwww.homeoffice.gov.uk/documents/2003-cons-basic- dsclosure/?version=1 ; וכ : Terry Thomas, Employment Screening and the Criminal Records Bureau, 2002.31 ILG 55. . 10 מעסיקי פרטיי . סעי!22 )ב(, כפי שנוסח לאחר התיקו , קובע במפורש כי אד הדורש או משיג מידע מ המרש הפלילי , שאינו זכאי לקבלו , לש העסקה או לש קבלת החלטה אחרת בעניי האד שהמידע נוגע לו , דינו – מאסר שנתיי . עוד קובע הסעי! כי הסכמתו של אד למסירת התדפיס , אינה מעלה או מורידה לעניי גיבושה של העבירה . קביעת העבירה המפורשת והחמרת הענישה בגינה , נועדה להעביר מסר ברור למעסיקי הדורשי מאד מידע פלילי שאינ זכאי לקבלו , כי המחוקק רואה בחומרה את הפרקטיקה הפסולה שתוארה לעיל . 1.5 .המצ ב לאחר שינוי מבנה התדפיס ותיקו החוק  על א! המהלכי שנעשו להתמודדות ע התופעה , ה בדר' של שינוי מבנה התדפיס וה באמצעות תיקו סעי! העונשי בחוק , הניסיו שנצבר עד כה והעדויות שהובאו בפני הוועדה מצביע על כ' שמדובר עדיי בתופעה משמעותית , שעודנה פוגעת בציבור בל תי מבוטל . מבלי להתעל מהאינטרסי של מעסיקי פרטיי לקבל מידע אודות מועסקי פוטנציאליי , על מנת להג על עצמ , על רכוש או על ציבור לקוחותיה , הרי שהמחוקק ביקש לאז בי אינטרסי לגיטימיי אלה לבי האינטרס הציבורי שבשיקומ של עברייני . להבדיל מ הגורמי הזכאי  לקבל מידע פלילי על  פי החוק , המקבלי מידע על מנת להג על אינטרסי מובהקי של הציבור , גורמי המקבלי מידע שלא על פי  די , מגיני , ככלל , על אינטרסי ספציפיי הנוגעי לה ופוגעי בעקרו תקנת השבי , ובעיקר באפשרות השתלבות בעבודה חר! העבר הפלילי . הניסיו מלמד ש השתלבות בעבודה היא גור חשוב בתהלי' השיקו ,6שכ כאשר אד אינו מצליח להשתלב בעבודה , גדל החשש שיחזור לפשוע . מכיוו שיש אינטרס ציבורי בשיקו עברייני , יש ג אינטרס ציבורי מובהק באפשרות להשתלב בעבודה ובמניעת העברת מידע לגורמי פרטיי שיש בו כדי לפגוע באינטרס חשוב זה . שינוי מבנה התדפיס והתיקו של חוק המרש הפלילי נועדו להתגבר על בעיה זו , א' נראה כי בפועל הביאו לשינויי קלי בלבד במצב הקיי . באשר לשינוי מבנה התדפיס , א! שניכרה ירידה בכמות התלונות למשטרה בנושא זה , אי מדובר במענה לשורש הבעיה של קבלת מידע מ המרש  הפלילי שלא כדי . כמו כ , נראה כי פתרו זה , למעשה , מעודד את האד להסתרת המידע הפלילי , כולו או חלקו , ומעביר את ההתמודדות ע הדרישה הלא לגיטימית של המעסיק הדורש ממנו תדפיס המידע שלא כדי  לידיו של האד שהמידע נוגע לו , שמוצא את עצמו נאל. למסור תדפיס כאמור , א! א אינו רוצה בכ' . יתר על כ , הניסיו מלמד כי הציבור שנמצא נפגע מפתרו זה הוא הציבור הישר , אשר בשל חוסר הבנה או מתו' חשש מפני תוצאות הסתרת המידע מוסר את המידע אודותיו במלואו ג למי שאינו זכאי לקבל את המידע . לא זו א! זו , אלא שדווקא אד ללא כל עבר פלילי , עלול להראות בעיני המעסיק כמי שמסתיר מידע ) שכ ג הוא מוסר א' ורק את הד! הראשו של התדפיס בלי שהמעסיק יכול לדעת שאי לגביו מידע נוס! (. 6עוד על הקשר בי תעסוקה לשיקו , ראו : Mindy Tarlow and Marta Nelson, Time is Now: Immediate Work for People Coming Home from Prison as a Strategy to Reduce Their Reincarceration and Restore Their Place in the Community, 20 FED. SENT. R.138 (2007). . וכ :CJS, Justice For All, 109 (2002), Available at www.cjsonline.gov.uk/downloads/application/pdf/CJS%20White%20Paper%20-%20Justice%20For%20All.pdf. 11 !תיקו סעי22לחוק סייע א! הוא בהפחתת מסויימת של הניצול לרעה של התדפיס על  ידי מעסיקי שאינ זכאי לקבל מידע . יחד ע זאת , א! שחלק מהמעסיקי מודעי לשינוי ההוראה העונשית , נראה כי לא נעשתה הסברה מקיפה ומספקת בנושא , ונראה כי ג התיקו לסעי! זה בשלב זה לא נת מענה הול לבעיה של דרישת המידע על  ידי מעסיקי .7 2.סוגיות והחלטות 2.1 . אופ מימוש זכות העיו כאמור , מהניסיו שנצבר במש' למעלה מעש ור עולה , כי ההלכה שנפסקה בבג " צ פישלר , המתואר לעיל , באשר למסירת תדפיסי מ המרש הפלילי , הביאו בפועל לתוצאות בלתי רצויות . בשל הרצו להג על זכות העיו של הפרט וכפועל יוצא מכ' למסור לו תדפיס של המידע , נפגעו באופ ממשי זכויות מרכזיות אחרות של חלק מהציבור ובעי קר עקרו השיקו הקבוע בחוק ויכולתו של אד להיות מועסק לפרנסתו . מירב הפניות שהגיעו למשרד המשפטי , למשטרה , לנשיא המדינה ובהמש' ג לוועדה , נגעו , למעשה , בפגיעה חמורה זו . רוב רוב של הפניות עסקו במקרי של אי  קבלה לעבודה כתוצאה ממסירת תדפיס המידע הפלילי לגור שא ינו זכאי לקבלו בהתא לחוק . מעסיקי רבי מודעי לאפשרות הפקת תדפיס מידע פלילי במסגרת זכות העיו , ועל  א! שה אינ זכאי לקבל את המידע , ה מבקשי ממועסקי פוטנציאליי את התדפיס . בדר' זו , מקבלי מעסיקי אלה מידע בהיק! המרבי , לרבות תיקי חקירה שנסגרו ופרטי רישו שחלפה לגביה תקופת המחיקה או שניתנה לגביה חנינה , אשר רק גורמי בודדי זכאי לקבלו בהתא לחוק המרש הפלילי . המועמדי לעבודה , מבחינת , מצויי בעמדת חולשה ואי לה ברירה של ממש , שכ א לא יעבירו למעסיק את התדפיס , יוותרו בכ' מראש על המשרה .8 הוועדה בחנה דרכי  לפתרו הקשיי האמורי ולמזעור הפגיעה בזכויות הפרט ובעקרו השיקו , תו' שמירה על זכות העיו ועל שלו הציבור בכללותו . הוועדה בחנה שתי אפשרויות בנושא זה – )א( השארת המצב הקיי על כנו , קרי המש' מימוש זכות העיו של הפרט באמצעות קבלת תדפיס מידע פלילי כתוב , (ב) או הפסקת נוהג זה וקביעה כי זכות העיו תמומש ללא עותק כתוב . הכרעה בי שתי אפשרויות אלה חייבה בחינת האינטרסי השוני העומדי על הפרק . מצד אחד , עומדי עקרו השיקו , הזכות לפרטיות והזכות לחופש עיסוק , ומנגד עומדת זכותו של הפרט לקבל לידיו את העתק המידע הפלילי ה נוגע אליו ) כ' שיקל עליו לעשות בו שימוש לצרכיו , לאתר טעויות , לפנות לקבלת ייעו. משפטי , להבינו עד תו וכדומה (. לעניי זה , נכתב בעמדת האגודה לזכויות האזרח בנושא משנת 2002 9,כי שלילת זכותו של אד לקבל העתק מהתדפיס עלולה להביא לפגיעה משמעותית בזכות העיו העומדת לו וכי א תישלל זכותו של אד לקבל את 7 יצוי , כי הפניות לנשיא המדינה בבקשות למחיקת עבר פלילי עוד רבות . 8י לענ י הבעייתיות בנושא " הסכמת " העובד למסירת תדפיס :ו רא , Gabriella Wright, Andrew Sharpe, Criminal Records and Data Retension-A Guide for Employers, 3.8 PDP 3 (2003) . 9כפי שהוצגה במכתבה של עו " ד לילה מרגלית לעו " ד גבריאלה פיסמ ממחלקת ייעו. וחקיקה במשרד המשפטי , משנת 2004 ; http://www.acri.org.il/Story.aspx?id=917 . 12 ה תדפיס , יקשה עליו להיווע. באחרי בכדי להבי את השלכות המידע ובכדי לאתר טעויות הטעונות תיקו . בעניי זה , אמר כב ' השופט גולדברג בבג " צ פישלר , כי הרצו לממש את זכות העיו באופ מלא גובר על הצור' להג על פרטיותו של מי שמוסר לאחר את המידע הפלילי אודותיו  על , פי בחירתו ובהתא לשיקול דעתו . אול , המציאות הוכיחה כי לגישה זו יש מחיר כבד בחיי המעשה וספק א היא עולה בקנה אחד ע תפיסת המחוקק בחוק המרש הפלילי , כפי שבאה לידי ביטוי בהוראות החוק הקובעות את חסיו המידע , הגופי הזכאי לקבל ו והיק! המידע לו ה זכאי . עצ הסכמתו של אד למסירת מידע אודותיו אינה הופכת את מקבל המידע למי שזכאי לקבלו על  פי די . התפיסה האמורה קיבלה ביטוי נוס! ג בתיקו סעי! 22 , שהתייחס באופ מפורש לסוגיית ההסכמה של אד למסירת המידע למעסיק וקבע כי אי בה משו לגיטימצ יה למעסיק לקבל מידע . הדיו בוועדה התבסס על המידע שהוצג בפניה , לפיו הפתרונות שנמצאו עד כה , קרי שינוי מבנה התדפיס ותיקו סעי! העונשי של חוק המרש הפלילי , לא מנעו את המש' הפגיעה בפרט . נוכח הניצול לרעה של התדפיס על  ידי גורמי שאינ זכאי לקבל מידע פלילי ממנו ונוכח הפניות הרבות אשר הגיעו אליה , סברה הוועדה , כי יש לחתור לפתרו שימנע בכל דר' דרישת מידע מ המרש הפלילי על  ידי גורמי שאינ זכאי לקבלו , תו' ניצול הזכות לקבלת תדפיס המידע . באיזו בי האינטרסי השוני , הגיעה הוועדה למסקנה , כי יש להעדי! בהקשר זה את עקרו השיקו ואת הזכות להיות מועסק ,  על פני הפגיעה המסוימת בפרט , הכרוכה בצמצו זכות העיו ומימושה באמצעות עיו בצג המחשב בלבד , בחריגי שיתוארו להל . הוועדה סברה , כי א! שביטול האפשרות לקבלת תדפיס מידע פלילי משמעו צמצו של זכות העיו במידע הנוגע לאד , צעד זה יקד את הזכויות האחרות שנפגעו , ובעיקר הזכות לשיקו ולתעסוקה , יותר מאשר יפגע בה . יתירה מזו , א! לאחר צמצו זכות העיו , יהיה באפשרותו של הפרט לדעת מהו המידע המצוי אודותיו במאגר המידע הפלילי ולהעתיקו ככל שהדבר נחו. לו . המלצת הוועדה היא לקבוע מפורשות בחוק שזכות הע יו של הפרט במידע הפלילי המצוי אודותיו תמומש על  ידי עיו בצג המחשב המשטרתי בלבד , ולא באמצעות קבלת תדפיס  על . מנת לתת מענה מסוי לאות מקרי בה נדרש התדפיס לש ניהול הליכי משפטיי או מינהליי מול הרשויות , מומל. ) כחריג לכלל ( לתת אפשרות לעור' הדי המייצג את הפרט לעניי זה , לאחר הצגת ייפוי כוח ספציפי , לקבל תדפיס מהמאגר למטרה האמורה . ויודגש , כי במקרי כאמור , עור' הדי הוא המקבל לידיו את התדפיס מידי המשטרה ומוסר אותו לידיו של האד שהמידע אודותיו .10הוועדה סברה כי , יש מקו לאפשר נגישות למידע לעורכי הדי רק לצרכי מוגדרי כאמור , כאשר קביעת הצרכי צריכה להיעשות בזהירות  על , מנת שלא יפתח בדר' זו פתח נוס! לקבלת מידע על  ידי גופי העסקה שוני , באמצעות עורכי דינ . 10 יצוי , כי חלק מחברות הוועדה סברו , שיש להשא יר את העילות לקבלת תדפיס על  ידי עור' די פתוחות , א' רוב רוב של החברות סברו , כי יש לצמצ זאת להליכי משפטיי בלבד או להליכי מינהליי מול הרשויות שנדרש בה ליווי משפטי , על מנת למנוע ניצול לרעה של החריג על  ידי מעסיקי . יובהר , כי סניגור ותובע פלילי מנויי בת וספת הראשונה לחוק המרש ולפיכ' זכאי לקבל את המידע הפלילי הנדרש לה לש מילוי תפקיד ממשטרת ישראל . 13 כמו כ , ממליצה הוועדה לאפשר למיופה כוח של האד לעיי במידע בצג המחשב , במקרה שנבצר מהאד עצמו להגיע לתחנת המשטר  על ,ה פי אחת העילות שייקבעו תו' הצגת ייפוי כוח מתאי . בנוס! , שקלה הוועדה לאפשר לפרט לקבל לידיו תדפיס , במקרי ספציפיי ומיוחדי , א' הגיעה למסקנה פה אחד כי הותרת פתח , ולו הקט ביותר , שיאפשר לפרט לקבל תדפיס עלולה לאפשר שימוש לרעה באפשרות זו ודרישת תדפיס על יד  י גורמי שאינ זכאי לקבלו על  פי די , בדומה למצב היו . 2.2 .מבנה התדפיס הוועדה התרשמה כי דר' הצגת פרטי הרישו בתדפיס המידע הפלילי אינה ברורה דייה למעיי . לאור זאת , המלצתה היא לשנות את מבנה התדפיס ואת דר' הצגת המידע הפלילי , באופ שיכלול אבחנה ברורה בי סוגי המיד ע השוני המוצגי בו . חשיבות יתרה , יוחסה לאבחנה ברורה בי מרש פלילי לבי רישומי משטרתיי . בנוס! , הוועדה ממליצה כי ביחס לפרט רישו שהתייש , יצוי במפורש כי חלפה תקופת ההתיישנות שלו ) כפי שיש כיו לגבי חלו! תקופת המחיקה (. קרי , ליד פרט רישו שחלפה לגביו תקופת ההתיישנות תוס! הערה – " פרט רישו שהתייש ". , כ' גורמי הזכאי על פי  די לקבל מידע לאחר תו תקופת ההתיישנות , יקבלו אינדיקציה ברורה לחלו! תקופה זו . 11 2.3 .שאלות ביחס לעברו הפלילי של אד ותצהיר לאחר קבלת ההחלטה לעניי מימוש זכות העיו , עלו בוועדה שאלות נלוות , ובה השאלה הא תותר דרישה לקבל מידע פלילי באמצעות תצהיר והא יש לאסור בחוק שאלות בשיחה או בדר' אחרת , בנוגע לעברו הפלילי של אד . חוק המרש הפלילי בנוסחו כיו אינו אוסר לשאול אד שאלות בנוגע לעברו הפלילי , ג בדר' של תצהיר , אלא נקבע בו פטור מאחריות פלילית או אחרת לאד שלא השיב על שאלה ביחס לפרט רישו שהתייש , א השואל אינו רשאי להביא את המידע הפלילי בחשבו , ופטור מאחריות פלילית ואחרת לאד שלא השיב על שאלה ביחס לפרט רישו שנמחק .12 פטור זה מאחריות פלילית אינו פותר את הבעיה , בי היתר , מאחר שאד הנדרש למלא תצהיר אודות עברו הפלילי או להשיב לשאלות בנושא , איננו מומחה בחוק המרש הפלילי ואינו יודע אילו סוגי מידע אינו מחויב למסור , ולכ הוא עלול להעביר למבקש מידע בהיק! רחב , ג א זה אינו זכאי לקבלו על  פי די . במיוחד מתחדדת הבעיה בדרישה לקבלת תצהיר בדבר עברו הפלילי . תצהיר , להבד יל משאלות בכתב ) הצהרה או שאלו ( או בעל , פה  הוא בעל נפקויות משפטיות פליליות ברורות , שכ המצהיר חשו! לאפשרות של העמדה לדי בגי עדות שקר . לכ , שימוש בכלי זה נתפס על  יד הוועדה כניסיו לעקו! את הוראות חוק המרש הפלילי . ראוי לציי , כי הצהרות בכתב שיש לה 11רא ו בעניי ג פרק ו ' פסקה2.7 לעניי הפרדת המאגרי . 12 סעיפי19ו20ל חוק המרש פלילי ותקנת השבי , התשמ "א1981 קובעי לעניי זה כדלקמ : 19 )( " ב מי שיש עליו מידע אינו חייב לגלות הרשעה שהתיישנה למי שאינו רשאי להביאה בחשבו ; שאלה בדבר עברו הפלילי תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שהתיישנה והנשאל לא ישא באחריות פלילית או אחרת מחמת שלא גילה אותה למי שאינו רשאי עוד להביאה בחשבו ";20 )( " ג בהלי' כאמור בסעי! קט לא (ב) יישאל אד שאלות לגילוי הרשעה שנמחקה , וא נשאל לא יהיה חייב להשיב "; ו20 )( " ד שאלה בדבר עברו הפלילי של אד תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שנמחקה ; על א! חובה המוטלת על  פי די או הסכ , לא ישא אד באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלגלות הרשעה שנמחקה מנ י וה , עות מלגלות הרשעה שנמחקה לא תיחשב כהעלמת עובדה ". 14 נפקויו ת משפטיות פליליות ספציפיות ) ייחודיות לה (, יכולות להוות א! ה דר' לעקיפת הוראות חוק המרש , ולכ , לעניי זה , יש להתייחס אליה באופ דומה . לדוגמא , על הצהרה בעת קבלת משרה בשירות המדינה , חל סעי!45לחוק שירות המדינה ) מינויי (, הקובע עבירה פלילית ספציפית למי שמ וסר ידיעה כוזבת או מעלי עובדה הנוגעת לעניי .13 הוועדה הגיעה למסקנה , כי קיי פסול בעצ הדרישה לקבל תצהיר בדבר הרשעות קודמות , שכ היא מסכלת את מטרת החוק ומאפשרת קבלת מידע פלילי במישרי מהאד שהמידע אודותיו , ולא באמצעות משטרת ישראל המנהלת את המרש הפלילי . המל צת הוועדה היא , כי החוק יקבע במפורש הוראה האוסרת דרישה לקבלת תצהיר אודות עבר פלילי או הצהרה בעלת נפקות משפטית המתייחסת לעבר פלילי , שתחול ג על הגורמי הזכאי לקבל מידע פלילי על  פי החוק . יצוי , כי המלצת הוועדה מתייחסת א! לגור זכאי , על מנת שלא יקבל , בדר' של תצהיר , מידע רחב יותר ממה שהוא זכאי לקבל ועל מנת למנוע את זליגת המידע לגורמי נוספי . לכ מוצע לתק את סעי! העונשי הקיי , ולהחיל את האיסור לדרוש מידע מ המרש על מי שאינו זכאי לקבלו ג על דריש ה לקבלת תצהיר כאמור . באשר ל שאלות ביחס לעברו הפלילי של אד בדר' של שאלו או שאלות בעל , פה  כאמור , החליטה הוועדה , כי לא ראוי לקבוע בחוק איסור על הצגת שאלות בדבר עבר פלילי . אמנ שאלות בעל פה או בכתב יכולות להוות דר' נוספת לעקיפת הוראות החוק ועלולות לגרו לפרט לוותר על ההגנות שניתנו לו בחוק וא! לפגוע בזכותו לשיקו , ואול ב מכלול השיקולי נראה כי איסור על הפניית שאלות יהיה בגדר התערבות מוגזמת ביחסי בי פרטי . בנוס! , עברו הפלילי של אד הוא נושא שעשוי להיות רלוונטי בשיחה בינו לבי אחרי , ובמיוחד בינו לבי מעסיקי . כמו כ , בשיחה בי פרטי , באפשרות בעל הרישו הפלילי להסביר את מה ות הרישו שלחובתו ולשכנע כי משקלו של הרישו קט , כי הוא השתק וכדומה . ככלל , נראה כי איסור על הצגת שאלות בנושא זה הוא הוראת חוק שלא נית לאכו! אותה הלכה למעשה . באשר לפטור מאחריות פלילית או אחרת שמעניק החוק כיו למי שבוחר שלא להשיב על שאלות אודות עברו הפליל ) י סעיפי19ו20לחוק (, המלצת הוועדה היא לקבוע בחוק הגנה אחידה , בנוגע לאי מסירת מידע אודות פרט רישו שהתייש או נמחק ותיק סגור , לרבות תיק שעוכבו בו ההליכי . קרי , אד אשר מחליט שלא לחשו! את עברו הפלילי , לחשפו באופ חלקי או לא להשיב לשאלה יהיה מוג מפני תבי עות אזרחיות או פליליות , אלא א מדובר בהרשעות שטר התיישנו או בתיקי מב "ד. על כ מוצע לקבוע סעי! ספציפי שעניינו שאלות בדבר עבר פלילי וההגנות שיחולו על הפרט ככל שלא ישיב או ישיב באופ חלקי לשאלות אלה . 13 !סעי45לחוק שירות המדינה ) מינויי ( קובע המ " שיג או המנסה להשיג משרה בשירות המדינה , לעצמו או לאחר , במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לעני , או בשימוש באיומי או בכוח או באמצעי פסולי אחרי , דינו – מ אסר שנ ה אחת או קנס –2.500 לירות ". 15 2.4 .איסור על הפלייה שאלה נוספת שנדונה בוועדה היא הא ראוי לקבו ע בחוק הוראה האוסרת על הפלייה על רקע עבר פלילי . בהקשר זה יובהר , כי כאשר מדובר בעבר פלילי שהינו רלוונטי לעיסוק המדובר , מבחינת סוג העבירה , מועד ביצועה וכדומה , אי לראות בשקילתו משו הפלייה . הוספת הוראה של איסור הפלייה על רקע עבר פלילי , עשויה לסייע בהעברת המס ר לפיו החברה מעוניינת בשיקומו של אד שריצה את עונשו , בי היתר , בדר' של כניסה לשוק התעסוקה , כל עוד אי בכ' משו סכנה לשלו הציבור .14 חלק מחברות הוועדה סברו , כי איסור הפלייה יהווה השלמה , א לא " תמונת ראי " ממש , של הוראות החוק אשר יעסקו בדר' הראויה ובאמות המיד ה שייקבעו בחוק לשקילת עברו הפלילי של מועמד להעסקה ) ראו אמות המידה לשקילת המידע הפלילי בפרק ד (. ' הוראה כזו א! תקד את עניינ של מי שהופלו בקבלה לעבודה על רקע עבר פלילי , אשר נלמד מתו' דברי שה מסרו בעל פה לגורמי שאינ רשאי לקבל מידע מ המרש . על מנת לבחו את תקפותה של הוראת איסור הפלייה בשל עבר פלילי , בחנה הוועדה אפשרות זו אל מול העילות המנויות בסעי! 2)(א לחוק שוויו הזדמנויות בעבודה , תשמ "ח1988 ,דוגמת הפלייה על רקע מי , נטייה מינית , מעמד אישי , הריו , גיל , דת וגזע . הוועדה סברה , כי עילות אלה שונות במהות מע ילה של עבר פלילי , ולכ אי זה ראוי לצרפה אליה . חוק שוויו הזדמנויות בעבודה מונה עילות שנמצאו ראויות לקבל הגנה מיוחדת , מאחר שה מגלמות זכויות פרט בסיסיות ) למשל , חופש הדת ( או אינטרסי מובהקי שהמדינה רוצה לשמור עליה ) למשל , הגנה על המשרתי במילואי (. מנגד , א! שאינטרס השיקו הוא אינטרס בעל חשיבות רבה , הרי שעבר פלילי כשלעצמו אינו ראוי להגנה מיוחדת כאמור . 14בארה "ב, לדוגמא , בשני שלישי מהמדינות יש הסדרי חקיקה הדורשי , ביח ס להרשעות בעבירות מסוג פשע , קיומו של קשר בי ההרשעה לבי דרישות התעסוקה , כתנאי לפסילת מועמד בעל עבר פלילי . בחלק מהמדינות , הסדרי אלה נוגעי ג לתחו הפרטי . ראו :Margaret Colgate Love, Relief from the Collateral Consequences of a Criminal Conviction: A State-By-State Resource Guide 63-82 (2006) .ראוי להזכיר את החקיקה האוסרת על אפליה במדינת  ניו יורק , הנחשבת מתקדמת וחלה על מעסיקי ציבוריי , רשויות רישוי ומעסיקי  פרטיי שמעסיקי למעלה מעשרה עובדי . המחוקק בניו יורק הוסי! את העבר הפלילי לרשימת העילות המהוות בסיס לטענת אפליה . ראו : Timothy L. Creed, Negligent Hiring and Criminal Rehabilitation: Employing Ex-Convicts, Yet Avoiding Liability, 20 ST. THOMAS. L. REV. 183, 196-198 (2008). . וכ Jocelyn Simonson, Rethinking "Rational Discrimination" Against Ex-Offenders, 13 Geo. J. Poverty Law & Pol'y 283, 286 (2006). . יש לציי , ע זאת , כי לא ברור עד כמה הסדרי איסור האפליה בארה " ב אפקטיביי , שכ יעילות תלויה בקיומו של מנגנו  אכיפה יעיל , כמו ג בשאלה איזו פרשנות בתי המשפט מעניקי לחקיקה . ראו ספרה של קולגייט  לאב , . ש באוסטרליה י ש חוקי האוסרי אפליה בתחו התעסוקה על רקע עבר פלילי . איסור האפליה אינו חל במקרי בה משמעות העבר הפלילי היא שהפרט אינו יכול לבצע דרישה אינהרנטית לתעס וקה הספציפית . :ו ראHuman Rights and Equal Opportunity Commission, Discrimination in Employment on the Basis of Criminal Record: Discussion Paper, 9-14 (2004), www.hreoc.gov.au/human_rights/criminalrecord/discussion.html ; Human Rights and Equal Opportunity Commission, On the Record: Guidelines for the Prevention of Discrimination in Employment on the Basis of Criminal Record, 9-14, 20-28 (2005), available at www.hreoc.gov.au/Human_Rights/Criminalrecord/on_the_record/index.html . א! בחקיקה בקנדה יש הוראות הנוגעות ל איסור אפליה של בעלי עבר פלילי , א' חלק ה הוראות מצומצמ , ות ה מוגבל ות להרשעות ב גינ התקבלה " מחילה ", בעוד אחרות אוסרת על אפליה כאשר ה עבירה אינה קשורה ל תחו העיסוק . :ו ראGovernment of Canada, 14. Clemency and Pardons: 14.1-Pardons, www.npb- cnlc.gc.ca/infocntr/policym/polman-eng.shtml#a419 ; Irene Christie, Gita Anand, Canadian Legal Regulation of Disclosure of Information About Employees or Prospective Employees to Employers or Prospective Employers, 21 COMP. LAB. L & POL'Y J. 683, 683-684, 705 -706 (2000). 16 !בנוס , סעי!2)(ג לחוק שוויו הזדמנויות בעבודה , מסביר מהי הפליה וקובע כי : " אי רואי הפלייה לפי סעי! זה כאשר היא מתחייבת מאופיי או ממהות של התפקיד או המשרה ." מאחר שכאמור , עבר פלילי הוא לעתי שיקול רלוונטי לאופיו או למהותו של התפקיד , הרי שג במוב זה אי זה מתאי לראות בו עילה להפליה . לאור האמור , ממליצה הוועדה , על דעת רוב חברותיה , שלא לקבוע בחוק איסור הפליה . בצד זה , מומל. לקבוע הוראה לפיה אי לשקול את עברו הפלי לי של אד , אלא על  פי אמות המידה שנקבעו  על פי חוק ) ראו לעניי זה פרק ד ' .(ח" לדו 2.5 . סיכו המלצות בנושא תדפיס וזכות עיו א. מוצע לקבוע מפורשות בחוק שזכות העיו של הפרט במידע הפלילי אודותיו תמומש על  ידי עיו בצג המחשב המשטרתי בלבד , ולא באמצעות קבלת תדפיס , למעט החרי גי , כפי שתואר לעיל ) למשל , קבלת מידע על  ידי עור' די המייצג אד בהליכי מול בית משפט או מול גו! מינהלי הזכאי לקבל את המידע (. לאור זאת , מוצע כי במקו סעי! 12 הקיי יעוגנו העקרונות המומלצי בחוק . ב. מוצע לשפר את מבנה תדפיס המרש הפלילי , כ' שהאבחנות בי סוגי ה מידע תהיינה ברורות יותר וכ תתווס! לפרט רישו שהתייש הערה המציינת כי תקופת ההתיישנות הסתיימה . ג. מוצע לקבוע בחוק הוראה האוסרת על מעסיקי ועל כל אד אחר לדרוש תצהיר אודות עבר פלילי , זאת להבדיל משאלות בעל  פה או בכתב ) שאלו (. איסור זה חל ה על גורמי הזכאי לקב ל מידע פלילי וה על גורמי שאינ זכאי כאחד . לאור זאת , מוצע לתק את סעי!22לחוק . ראו סעי! 22לנוסח המוצע . ד. מוצע לתק את סעיפי19ו20ולקבוע בחוק הוראה מפורשת ואחידה המגנה על אד מפני תביעות אזרחיות או פליליות , במקרה בו הוא החליט שלא לחשו! מידע פלילי אוד ותיו , זאת ביחס לפרטי רישו שהתיישנו או נמחקו ותיקי סגורי . יובהר כי הגנה זו אי מקו להחילה בהתייחס ל אי מסירת מידע על מב " די ופרטי רישו שטר התיישנו . לאו ר זאת , מוצע לבטל את סעי! 19 )ב( ואת סעי!20 )ג( לחוק ול הוסי! את סעי!20.א לאור המלצות הוועדה המפורט ות לעיל , להל סעיפי החוק הרלוונטיי המוצעי , אשר ישולבו ב טיוטת הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבי , התש "ע –2010 : אחרי סעי1יבוא עיו במידע הפלילי )א( כל אד זכאי לעיי במידע הפלילי אודותיו . )ב( עיו כאמור בסעי קט )א( ייעשה בדר של הצגת המידע הפלילי לאד שהמידע אודותיו בצג המחשב שבתחנת המשטרה , בדר שתיקבע בתקנות ; )ג( על א האמור בסעי קט )א( רשאי קצי משטרה לאפשר עיו במידע הפלילי אודות אד : 17 )1(על ידי אפוטרופוס ו של האד , ובלבד שהציג צו שיפוטי המעיד על מינויו כאמור . )2( על ידי קרוב מ שפחה של אותו אד או אד אחר ה קרוב אליו , אשר קיבל יפוי כוח לכ מאותו אד , א נוכח קצי המשטרה שנבצר מהאד שהמידע אודותיו לעיי במידע באופ אישי , לרבות בשל מצב ו הבריאותי או בשל היעדרות מהאר% . )ד( על א האמור בסעי קט )ב(, רשאי קצי משטרה לאפשר מסירת תדפיס מהמידע הפלילי לעו "ד אשר קיבל יפוי כוח מיוחד לכ מהאד שהמידע אודותיו , לש ייצוגו בהליכי אזרחיי או מנהליי מול בית משפט או בפני גו מינהלי , הזכאי לקבל מידע פלילי לפי הוראות חוק זה . בסעי קט זה , עור די – לרבות מתמחה המועסק על ידו . )ה( מי שעיי  במידע לפי סעיפי קטני )ג( ו )ד( לא ימסור את המידע , אלא למי שהמידע אודותיו , ולא יעשה שימוש בתדפיס המידע שנמסר לו , אלא למטרה שלשמה נמסר , לפי העניי . סעי22 יתוק בנוסח מוצע כלהל : 22 . עונשי )א( מי שהשיג או דרש , במישרי או בעקיפי , מידע פלילי שאינו ז כאי לקבלו , דינו – מאסר שנה ; )ב( מי שהשיג או דרש , במישרי או בעקיפי , מידע פלילי שאינו זכאי לקבלו לש העסקה או לש קבלת החלטה בעניי האד שהמידע נוגע לו , דינו – מאסר שנתיי . לעניי זה , לא יראו מי שעשה כאמור כזכאי לקבל מידע פלילי , בשל כ בלבד שהאד המידע נו גע לו הסכי למסירת המידע . )ג( בסעי זה דרישה לקבלת מידע פלילי , לרבות בדר של תצהיר , הצהרה או שאלו בכתב , המזהיר את המצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהא צפוי לעונשי הקבועי בחוק א לא יעשה כ . במקו סעיפי קטני19 )ב( ו 20 )ד( יבוא : 20א. שאלות בדבר עברו הפלילי של אד אד אינו חייב לגלות מידע על פרט רישו שהתייש או נמחק , או מידע על רישו משטרתי של תיק סגור או תיק שעוכבו בו ההליכי , למי שאינו זכאי לקבל מידע זה . על א חובה המוטלת על פי די או הסכ , לא יישא הנשאל באחריות פלילית או אחרת בשל ה ימנעותו מלמסור מידע כאמור . 18 פרק ב  ' גישה למידע פלילי ומסירתו 1.רקע חוק המרש הפלילי מאפשר מסירת מידע מ המרש הפלילי לגורמי שוני , בחלוקה לשלוש קבוצות עיקריות , שמסירת המידע לה מוסדרת בסעיפי4, 5ו6לחוק . הקבוצה הראשונה של גופי , עליה נמני גופי ביטחו ואכיפת חוק בלבד , היא בעלת גישה ישירה למרש הפלילי , ואילו שתי הקבוצות האחרות מקבלות מידע מ המרש מידי המשטרה . ב סעי!4לחוק המרש הפלילי מפורטי הגופי לה ניתנת גישה ישירה למרש הפלילי , קרי המרש פתוח בפניה . סעיפי5ו6לחוק קובעי לאילו גורמי תמסור ה מ שטרה מידע ולאילו צרכי . סעי!5עוסק במסירת מידע פלילי לגופי המנויי בתוספת הראשונה , לה נמסר מידע לש מילוי תפקידיה עד לתו תקופות ההתיישנות והמחיקה ) קרי , פרטי הרישו על  פי סעי!2לחוק , למעט אלה שנמחקו (, וכ תיקי חקירה ו משפ טי תלויי ועומדי ) תיקי מב "ד(. סעי!6עוסק במסירת מידע פלילי לגופי מעניקי רישיו , היתר , זכות עיסוק או זכות אחרת , וזאת ככל שקיי חיקוק ספציפי המאפשר להביא בחשבו את עברו הפלילי של ה אד למטרות אלה , ובלבד שניתנה הסכמתו של אד למסירת המידע . היק! המידע הנמסר על  פי סעי! זה הוא פרטי רישו עד לתו תקופת ההתיישנות ) קרי , ללא מידע אודות פרטי רישו שהתיישנו (, וכ תיקי מב "ד. כמפורט להל , סעי!5 עוסק בכללותו במסירת מידע לש הגנה על אינטרסי ציבוריי , שה בעיקר אינטרסי של ביטחו , של ניהול ההלי' הפלילי או אינטרסי אחרי של הציבור בכללותו , ולא במסירת ו לגורמי העסקה , למעט נציבות שירות המדינה וגופי מאובטחי ) שנקבעו מכוח פרט ח ' לתוספת הראשונה של חוק המרש (. סעי! 6,לעומת זאת , עוסק במסירת מידע לצורכי תעסוקה , קרי לש מת זכות או רישיו לעבוד בעיסוקי מסוימי . 1.1 .גישה ישירה למידע פלילי פי  על סעי!4 לחוק המרש , המידע הפלילי פתוח בגישה ישירה בפני הגופי הבאי , שהינ גופי ביטחו וגופי אכיפת חוק בלבד : א. שרות הביטחו הכללי ב. המשטרה הצבאית ג. מח לקת ביטחו שדה של צה "ל, לצור' ביצוע חקירות ביטחוניות ד. משטרת ישראל ה. המחלקה לחקירות שוטרי , מכוח פקודת המשטרה ככלל , הגופי האמורי לעי ל ה בעלי גישה ישירה לכל המרש הפלילי , לרבות פרטי מידע שהתיישנו או נמחקו , וכ לרישומי המשטרתיי , מכוח סעיפי11 , 11א לחוק והתוספת השלישית . הגופי רשאי להעביר את המידע בינ לבי עצמ , והכל במידה שהדבר נדרש למילוי תפקידיה . 19 הגישה למידע היא מיידית " או ליי ", תו' אפשרות לקבלת המידע בהיקפי שוני ועל  פי חתכי שוני  על . פי הוראות סעי!4לחוק , מחויב הגו! בעל הגישה הישירה בקביעת כללי גישה למרש , הטעוני אישור של היוע. המשפטי לממשלה וועדת החוקה , חוק ומשפט של הכנסת . בי היתר , קובעי הכללי את הגורמי בתו' הגו! לה תינת הרשאת גישה למידע ואת היקפו , בהתא ל נחיצות המידע למילוי תפקיד יה15 . כמו כ , נקבעו בכללי הוראות פיקוח ובקרה , לפיה מתנהל רישו אודות עצ שליפת המידע ומתועדי פרטי מקבל המידע , מבקש המידע והיק! המידע . רישו זה חייב להישמר במערכת לתקופה של חמש שני לפחות . 1.2 . )מסירת מידע פלילי לפי סעי5לחוק !סעי5לחוק קובע , כי המשטרה תמסור מידע מ המרש הפלילי לרשויות ולבעלי תפקידי המפורטי בתוספת הראשונה . המידע נמסר על  ידי המשטרה ישירות לגו! המבקש , לא באמצעות האד שהמידע נוגע לו וא! בלא צור' בקבלת הסכמתו לכ' . גופי אלה ז כאי לקבל פרטי רישו מ המרש הפלילי עד תו תקופת המחיקה , קרי במהל' תקופות ההתיישנות והמחיקה ) ללא פרטי רישו שנמחקו (, וכ תיקי ,ד" מב לפי סעי!11 ) !לעניי מסירת המידע לפי סעי11ו רא פרק ו ' (. ח" לדו מעיו ברשימת הגופי המנויי היו בתוספת הראשונה עולה , כי המ ידע נמסר לפי סעי! זה לש הגנה על אינטרסי ציבוריי . התוספת כוללת מגוו רחב של גופי , הנוגעי ל מגוו רחב של אינטרסי ציבוריי , חלק משותפי לכמה מהגופי וחלק ייחודיי לגו! זה או אחר . כ' למשל , בולטי בתוספת הראשונה (א : ) גופי אכיפת החוק , המלווי את ההלי' הפל ילי מראשיתו ועד סופו – גופי חקירה , תביעה וגורמי המלווי את ניהול ההלי' והנגזר ממנו ) חוקרי , תובעי ופרקליטי , סנגורי ת בי , משפט , קצי מבח , פסיכיאטר ש , ירות בתי הסוהר , ה ממונה על עבודת שירות וכדומה (. )ב( גורמי העסקה ומינוי בשירות הציבורי או בגופי מאובטחי – נציב שירות המדינה , האחראי למינוי עובדי מדינה , " מנכ ל ושרי , האחראי על מינויי של בעלי תפקידי בכירי , ועדות למינוי שופטי וכד ומה (ג) . גופי העוסקי באוכלוסיות מיוחדות , דוגמת פקיד סעד , פסיכיאטר ו הממונה על המעונות , וכ גופי הנוגעי לגיוס ולשירות בצה , ו כג ) ל" הפוקד (. יחד ע זאת , התוספת הראשונה מונה גופי נוספי , שאינ בגדר הקבוצות האמורות לעיל . החוק אינו קובע קריטריוני ברורי להכללת גופי ב תוספת הראשונה ולהעברת מידע בהיק! המוגדר בסעי! 5.במ ש' השני , פנו למשרד המשפטי גורמי שוני , שביקשו להיכלל בתוספת הרא שונה . ב היעדר קריטריוני כאמור , נבחנה כל בקשה מסוג זה בפני עצמה , בהתא לאופי הגופי הכלולי כיו ו בהתא לצרכי הגור המבקש והאינטרס הציבורי הרלוונטי . ואול , בחינה בדר' זו הינה שלא על פי עקרונות ברור , י ותוצאותיה אינ אחידות . יצוי , כי בימי אלה דנה ועדת החוק ה, חוק ומשפט של הכנסת בתיקו המוצע על  ידי משרד המשפטי לתוספת הראשונה והשלישית לחוק . במסגרת תיקו זה , מוצע להוסי! לרשימת הגופי 15 הכללי אינ טעוני פרסו , זאת לפי הוראות סעי!4 )ב( לחוק המרש . משטרת ישראל פרס מה את פקודת מטא "ר 14.03.18 גישה למידע - לפי סעי! 4לחוק המרש הפלילי ותקנת השבי . 20 המנויי בתוספת הראשונה גורמי חדשי , כגו חוקרי הרשות לניירות ער' , הוועדה למינוי שופטי צבאיי ועוד .16 1.3 . )מסירת מידע פלילי לפי סעי6לחוק !סעי6לחוק קובע , כי המשטרה תמסור מידע מ המרש הפלילי למי שמוסמ' על פי  חיקוק לתת , לחדש או לבטל רישיו , היתר , זכות עיסוק או זכות אחרת , ורשאי לש כ' להביא בחשבו את עברו הפלילי של מבקש הרישיו או ההיתר , ובלבד שהסכי לכ' . המידע נמסר על  ידי המשטרה ישיר ות לגו! מעניק ההיתר או הרישיו , ולא באמצעות המבקש בעצמו . גופי אלה זכאי לקבל פרטי רישו מ המרש ה פלילי עד תו תקופת ההתיישנות בלבד , קרי ללא פרטי רישו שהתיישנו , וכ תיקי ,ד" מב לפי סעי!11 ) !לעניי מסירת המידע לפי סעי11,ו רא כאמור , פרק ו ' (. ח" לדו יצוי , כי נציגת הסנגוריה הציבורית סברה כי אי מקו למסור מידע אודות תיקי מב " ד במסגרת סעי!6, שכ לשו הסעי! היא " עברו הפלילי של מבקש הזכות " ויש לפרשה כנוגעת למידע מ המרש הפלילי בלבד . מנגד , סברו יתר חברות הוועדה כי סעי!11המעניק סמכות למשטרה למסור מידע אודות תי קי מב "ד, חל על מסירת מידע לכלל הגורמי הזכאי על  פי החוק , לרבות גורמי הזכאי לקבל מידע מכוח סעי! 6. ה גופי המקבלי מידע פלילי בהתא לסעי! 6 אינ מנויי כיו בחוק המרש הפלילי , אלא בחיקוקי ספציפיי המסדירי את מת ההיתר או הרישיו לעסוק במקצוע מסוי או ל מלא תפקיד מסוי . מדובר בעשרות חיקוקי ספציפיי , המסדירי שורה ארוכה של עיסוקי ונותני שיקול דעת לגו! מעניק ההיתר או הרישיו , במסגרתו הוא מחויב לשקול את עברו הפלילי של המבקש כ' . למשל , נדרש להביא בחשבו עבר פלילי בעת בחינת בקשתו של אד להירש כחבר בלשכת עור  כי הדי , לקבל רישיו טיס , להירש בפנקס ה קבלני , להירש בפנקס העובדי הסוציאליי , לקבל היתר לעסוק ברעלי ועוד . כמו כ , לעתי , נקבע בחוקי הספציפיי , כי אד בעל עבר פלילי אינו רשאי לקבל את ההיתר או הרישיו המבוקש במש' תקופה מסוימת , מבלי שנית שיקול דעת לגו! מעניק ההיתר או הרישיו לסטות מהוראה זו . ההוראות הנוגעות לשקילת עבר פלילי בחוקי הספציפיי האמורי לעיל מאופיינות בחוסר אחידות ואי  בהירות , שכ ה  נוקטות במונחי שוני , שמשמעות חלק  אינה ברורה . כמו כ , קובעות ההוראות הללו קריטריוני שוני לבחינת העבר הפלילי , לעתי א! שלא בהתא ל קבוע ב חוק המרש הפלילי ) יצוי , כי חלק מההוראות נקבעו עובר לחקיקת חוק המרש הפלילי (. במבט כולל על החוקי הספציפיי , נית לראות כי נקבעי בה קריטריוני שוני לבחינת העבר הפלילי של מבקש ההיתר או הרישיו , וכי היק! המידע הפלילי המובא בחשב ו משתנה , וכ' ג שוני סוגי העבירות 16 'במהל הדיו בתקנות המרש הפלילי ) שינויי בתוספת הראשונה והשלישית (, התשס "ט –2009 ,בתיקו המוצע לתוספת הראשונה , העלה יו " ר וועדת חוקה חוק ומשפט , ח" כ דודו רות , את הצור' בה גבלת מסירת מידע אודות תיקי תלויי ועומדי שטר הוגש בה כתב אישו ביחס לגופי העסקה המנויי בתיקו המוצע , כגו לשכת עורכי הדי . המשטרה מסרה בדיו כי אי ביכולתה להתחייב למועד ליישו ההוראות ביחס למסירת מידע מוגבלת אודות תיקי מב " ד שטר הוגש בה כתב אישו . ל אור האמור , ועדת חוקה אינה מקדמת את הדיו בתקנות . יצוי , כי משרד המשפטי בוח הקמת צוות לבחינת הוראות חוק אשר אינ מיושמות על  ידי משטרת ישראל ודרכי הטיפול בה , לרבות לעניי יישו הוראות החוק האמורות . 21 הנבחני ומש' הז מ הרלוונטי לשקילת העבר הפלילי . חוסר האחידות בי הוראות החיקוקי השוני מעלה שאלות באשר ל יחס בי הוראות החיקוקי הספציפיי לבי הוראות חוק המרש הפלילי ודר' יישומו . א! שחוק המרש הפלילי קובע כי הגופי הנמ ני בסעי! 6יקבלו פרטי רישו ותיקי ,ד" מב הרי שחלק מהחוקי הספציפיי קובעי כי הגו! מעניק ההיתר או הרישיו ייקח בחשבו הרשעות בלבד , ללא כל התייחסות לתיקי התלויי והעומדי שמידע עליה נמסר לגו! בפועל . חוקי אחרי מתייחסי מפורשות ג לכתבי אישו שהוגשו . חוק המרש הפלילי קובע תקופת התיישנות של שבע שני , ככלל , א' יש חיקו קי ספציפיי הקובעי כי המידע הפלילי יילקח בחשבו במש' תקופות קצרות יותר או ארוכות יותר , לפי הזמ שחל! מאז ביצוע העבירה , מועד ההרשעה או תו נשיאת העונש . לדוגמא , בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח ריש ) יו לסוכ ביטוח (, תשכ "ט1969 נקבע כי אחד התנאי למת הרישיו לסוכ ביטוח הוא , כי המבקש לא הורשע בעבירה שיש עמה קלו בחמש השני שקדמו להגשת הבקשה לקבלת הרישיו . כמו כ , בהוראות מס הכנסה ותקנות מע "מ ) ניהול פנקסי חשבונות (, תשל "ג1973 נקבע כי לא נית להעניק לא ד אישור " ממזער מוסמ' " א הוא עבר עבירה שיש עמה קלו בעשר השני שקדמו להגשת הבקשה למת האישור . בנוס! , חלק מהוראות הח יקו קי הספציפיי קובעות כי הגו! נות ההיתר או הרישיו ייקח בחשבו רק סוגי עבירות מסוימי מעברו הפלילי של מבקש ההיתר או הרישיו . לעתי , מאזכר החוק הספציפי עבירות מסוימות , א' לעתי הוא נוקט בלשו בלתי ברורה ובמינוחי הדורשי פרשנות . לדוגמא , חוק הנוטריוני , תשל "ו1976 קובע , כי כתנאי כשירות אי  הרשעה בעבירה פלילית שיש בה משו קלו . חוק הפסיכולוגי , תשל "ז1977 קובע , כי לוועדת הרישו יש סמכות לסרב לה עניק רישיו , בי היתר , למי שהורשע בעבירה שיש בה כדי להראות שהוא חסר האחריות הדרושה לעיסוק בפסיכולוגיה , וטר עברו עשר שני מאז שנשא את עונשו , או אחרי שנסתיימה תקופת התנאי , לפי העניי . ודוגמא נוספת , ה תקנות המדיניות הכלכלית לשנת הכספי2004 )תיקוני חקיקה ( ) שילוב מקבלי גמלאות בעבודה ( ) הוראת שעה (, תשס "ה2004 , לפיה לא יינת אישור מינוי למתכנ יעדי תעסוקתיי א הוא הורשע באחת מהעבירות המפורטות ב תקנות או שבית משפט קבע כי עבר אחת מה . בי עבירות אלה  עבירת אלימות , עבירה לפי חוק למניעת הטרדה מינית , התשנ "ח1998 ,עבירה לפי חוק שירות הציבור ) מתנות (, התש "1979 ועבירה לפי חוק שירות הציבור ) הגבלות לאחר פרישה (, התשכ "ט1969 . בדר' זו , נוצר מצב בו חקיקה ספציפית אינה תואמת את הוראות חוק המרש הפלילי באשר לתקופות ההתיישנות והמחיקה ו באשר ל היק! המידע הנמסר לגופי שוני . כמו כ , בשל פיזור ההוראות בעשרות חוקי שוני , נוצרת פגיעה באינטרס הוודאות של הציבור , שכ האד שהמידע הפלילי נוגע לו מתקשה מאוד לדעת באילו עיסוקי הוא מוגבל מלעסוק בשל עברו הפלילי . לאור אי הבהירות והקושי לפרש ולייש את הוראות החוקי הספציפיי , מעבירה משטרת ישראל כיו מידע מ המרש לגופי הזכאי לקבל מידע לפי סעי!6בהתא להוראות חוק המרש הפלילי 22 בלבד , קרי – פרטי רישו עד לתו תקופת ההתיישנות ותיקי מב "ד, ללא אבחנה בי סוגי עבירות וכדומה . המשטרה נוהגת כ' בתיאו ע משרד המשפטי והתייעצות עמו , תו' שהיא מאמצת את הגישה הפרשנית , לפיה חוק המרש הפלילי הוא החוק המסדיר את נושא מסירת המידע הפלילי ואילו החוקי הספציפיי מסדירי את אופ שקילתו על ידי הגו! מקבל המידע . 2.סוגיות והחלטות 2.1 .גישה ישירה למידע פלילי לאחר בחינת הוראות החוק באשר לגופי הזכאי לגישה ישירה למידע הפלילי , לא מ צאה הוועדה עילה להתערבות בנושא זה . יחד ע זאת , לאחר ששמעה את דברי נציגי המוסד למודיעי ולתפקידי מיוחדי , סברה כי יש מקו להוסי! את המוסד לרשימת ה גופי המנויי בסעי! 4. 2.2 . מסירת מידע פלילי לגופי לפי סעיפי5ו6לחוק לאור השוני הקיי ב רציונלי למסירת המידע , ב היק! המידע הנמסר על  פי סעי!5לבי זה הנמסר לפי סעי! 6ובמתכונת מסירת המידע , סברה הוועדה כי יש מקו לקבוע בחוק במפורש קריטריוני לבחינת הכללת של גופי במסגרת כל אחד מ סעיפי אלה . לאחר קביעת הקריטריוני , נית יהיה לבחו כל בקשה של גו! חדש לקבל מידע מ המר ש הפלילי פלילי בהתא לה , וא! להכריע הא המידע יימסר בהיק! ובמתכונת של סעי! 6 !או של סעי5לחוק . יש להתייחס לקריטריוני אלה כדרישות ס! בלבד . גו! העונה על הקריטריוני לא ייכלל אוטומטית בחוק , אלא יתווס! רק לאחר בדיקה פרטנית של צרכיו , תפקידיו והאינטרס הציבור י שבהעברת מידע פלילי אליו . כמו כ , ממליצה הוועדה לקבוע בחוק אמות מידה ברורות לשקילת המידע בדבר עבר פלילי , אשר כל גו! העסקה או נות היתר או רישיו , המקבל מידע מ המרש יחויב לשקול את המידע לפיה ו רא ) לעניי זה פרק ד ' (. ח" לדו בהתא לאמות מידה אלה , יקבע כל גו ! כאמור נהלי פנימיי לשימוש במידע .  על א! השוני הקיי במסירת מידע לפי סעי!5לחוק לבי מסירתו לפי סעי! 6 )ברציונל מסירת המידע ב , היק! המידע הנמסר ובדרישה לקבל את הסכמתו של האד שהמידע נוגע לו , כאמור לעיל (, מצאה הוועדה כי קיי קושי לגבש ולנסח קריטריוני ברו רי להכללת גופי במסגרת כל אחד מסעיפי אלה . הקושי העיקרי היה מציאת ה מכנה המשות! הרחב של הגופי המנויי בכל אחד מ הסעיפי , בי היתר , בהתחשב ב כ' ששני הסעיפי נועדו להג על אינטרסי ציבוריי רחבי ודומי . הוועדה עמדה על כ' שהאינטרסי המוגני על  ידי סעי!5נוגע י ככלל ב אכיפת החוק , ב שמירה על הסדר ועל ב י טחו הציבור ו ב אינטרסי ציבוריי רחבי אחרי הנוגעי לכלל הציבור . בשל אינטרסי אלה , שעוצמת רבה ביחס לאינטרסי דומי המוגני במסגרת סעי!6, !העדי המחוקק את זכות של הגופי המנויי בתוספת הראשונה לחוק לקבל מידע מ המ רש על פני הזכות לפרטיות , ולא נדרשת הסכמתו של אד למסירת המידע . לעומת זאת , סעי!6 עוסק במת היתרי ורישיונות למקצועות או לתפקידי מסוימי , המוסדרי בחוק , לש הגנה על אינטרסי 23 ציבוריי . מאחר ש מדובר ברצונו של אד לעסוק בתחו מקצועי מסוי , קבע המחוקק דרישה לק בל את הסכמתו להעברת המידע . 2.3 . )קבלת מידע פלילי לפי סעי6 כאמור , המלצת הוועדה היא לקבוע בחוק קריטריוני ברורי , לפיה ייקבע מי זכאי לקבל מידע בהתא לסעי! 6. !קריטריוני אלה ינוסחו בדר' שתמנע תחולה רחבה מדי או גורפת של הסעי . הרעיו המנחה הוא , כי המידע הפלילי נ ועד להישקל רק בסוגי עיסוקי מסוימי שקבע המחוקק כ' , ש ביתר המקרי ועל מנת להג על זכותו של אד לשיקו , לא יימסר מידע מ המרש הפלילי לנותני היתרי ורישיונות ועברו של אד לא יובא בחשבו בעת קבלת ההחלטה להעניק לו את ההיתר או הרישיו . לאחר תיקו החוק בהתא להמ לצות הוועדה , הגופי הזכאי לקבל היו מידע מכוח חיקוק ספציפי וסעי! 6 יהיו מנויי בתוספת מיוחדת בחוק המרש . כל גו! נוס! שיוחלט כי הוא עומד בקריטריוני להיכלל בסעי! 6,נית יהיה להכלילו באותה תוספת , ובלבד שהמידע הפלילי חיוני לביצוע תפקידו . המלצת הוועדה היא לק בוע בחוק במפורש , כי תנאי הס! לקבלת מידע בהתא לסעי!6הוא השתייכות לאחת מהקבוצות הבאות : א. גופי הרשאי על  פי חוק לית רישיו , היתר , זכות עיסוק או זכות אחרת , שהמידע נדרש לה לעניי זה  לש הגנה על קטיני וחסרי ישע ; ב. גופי הרשאי על  פי חוק לית רישיו , היתר ז , כות עיסוק או זכות אחרת , שהמידע נדרש לה בשל יחסי נאמנות או אמו מיוחדי כלפי מקבל השירות . ג. גופי הרשאי על  פי חוק לית רישיו , היתר , זכות עיסוק או זכות אחרת , שהמידע נדרש לה לעניי זה לש מניעת פגיעה בגופו של אד או בבריאותו , או לש שמירה על אינטרס חיוני הח שוב לכלל הציבור . לאור הבעיות עליה עמדה הוועדה ש , עיקר הוא חוסר האחידות בהוראות הח יק וקי הספציפי י ופיזור , סברו חברותיה כי יש מקו לקבוע בחוק במפורש ובמרוכז את רשימת הגופי הזכאי לקבל מידע לפי סעי! 6.רשימת הגופי האמורה תפורט במסגרת תוספת חדשה לחוק ונ , ית יהיה לתקנה בחקיקת משנה בסמכות שר המשפטי , בהתייעצות ע השר לביטחו הפני ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ) בדומה לקבוע היו בסעי!25לחוק (. לעניי זה , סברו חלק מחברות הוועדה , כי המנגנו הראוי יותר להרחבת התוספת , הוא תיקו שייעשה ב חקיקה ראשית . ואול , על דעת רוב חברות הוועדה , די בסמכות מחוקק המשנה באישור ועדת חוקה חוק ומשפט לעניי זה . יובהר , כי חובת העמידה בקריטריוני שנקבעו לא תח ול על גופי המקבלי כיו מידע מכוח סעי! 6. יחד ע זאת , אי ללמוד על פרשנות הקריטריוני מזהות הגופי המקבלי כיו מידע כאמו ר. הוועדה דנה בנוס! ב יחס בי חוק המרש הפלילי לבי ה חיקוקי ה ספציפיי . חלק מחברות הוועדה סברו כי הנוהג כיו , בו מעבירה המשטרה מידע פלילי רק לפי הוראות חוק המרש אינו ראוי . לפי גישה זו , באות חיקוקי ספציפיי בה היק! המידע אותו סבור הגו! שעליו לשקול הוא 24 צר מהמידע שנית למסור מכוח סעי!6,היה על המשטרה למסור מידע בהיק! הצר יותר  על , מנת שלא לחשו! מידע מעבר לנדרש . נציגת הסנגוריה הציבורית הוסיפה , כי הדברי נכוני במיוחד כאשר החיקוקי הספציפיי קובעי תקופות קצרות יותר לשקילת המידע . לדעתה , במקרי אלה במיוחד יש ל מסור את המידע בהתא לתקופה הנקובה בחקוק הספציפי . מנגד , סברו מרבית חברות הוועדה ש יש מקו לפרשנות שהיתה נהוגה מש' שני לפיה חוק המרש הפלילי הוא שמסדיר את העברת המידע ואילו החוקי הספציפיי מסדירי את אופ שקילתו .  על פי תפיסה זו , המסגרת למסירת מידע נקבעת על  פי התקופות הקבועות בחוק המרש הפלילי , ואילו הגו! מקבל המידע נדרש לשקול את המידע הפלילי שמתקבל מהמשטרה בהתא לחיקוק הספציפי . עמדה זו תואמת את עמדת משרד המשפטי ומשטרת ישראל . יתרה מזו , הובהר לוועדה על ידי נציגי המשטרה כי קיי קושי אובייקטיבי ל העברת המידע בהי ק! משתנה לפי הוראות החוקי הספציפיי , זאת לאור חוסר האחידות וריבוי הקריטריוני לבחינת העבר הפלילי , כמפורט לעיל , שבחלק אינ מתאימי למנגנו הקבוע בחוק המרש הפלילי .17 קושי נוס! נעו. באי הבהירות של הוראות החיקוקי הספציפיי , המחייב פרשנות או הפעלת שיקול דעת . ג קושי אובייקטיב י זה מצדיק את הפרשנות האמורה , לפיה ראוי ש הגו! מקבל המידע הוא שיפרש וייש את הוראות החיקוקי הספציפיי , ולא המשטרה , המנהלת את המאגר , א' אינה בקיאה ברזי החוקי האמורי . כאמור , הקשיי המתוארי , יש בה כדי להצדיק את הפרקטיקה הנהוגה כיו ה משתל בת ע העמדה העקרונית של משטרת ישראל ומשרד המשפטי , כמפורט לעיל . לאור האמור לעיל , ממליצה הוועדה לאמ. את התפיסה לפיה ראוי ש חוק המרש הפלילי י קבע את מסגרת העברת המידע הפלילי מהמשטרה לגופי השוני בעוד שההוראות בחקיקה הספציפית יתוו את שיקול הדעת של הגופי השוני , עקב חוסר האפשרות הטכנית ליישו ההוראות וכ הפעלת שיקול הדעת שנדרש . המלצת הוועדה היא כי בכל מקרה יועבר המידע על  פי הקבוע בחוק המרש הפלילי . כ' למשל , המידע יועבר במהל' תקופת ההתיישנות , ג א החיקוק הספציפי קובע תקופה קצרה או ארוכה יותר לשקילת המידע .18 לענ יי סעי! 6בחנה הוועדה שתי אפשרויות חקיקה : האפשרות הראשונה , היא קביעת תוספת אחידה במסגרתה ייקבע הגור הזכאי לקבל מידע והעילה לקבלת המידע . כל הגופי המנויי בתוספת יהיו זכאי לקבל מידע בהיק! לפי סעי! 6.כל הוראות החיקוקי הספציפיי יבוטלו , בתיקו עקי! , והגו פי יפעילו את שיקול דעת בהתא לאמות המידה הקבועות בחוק ולנהלי הפנימיי שיקבעו הגופי על פיה . אפשרות שניי ה, היא קביעת תוספת כאמור ללא ביטול של החיקוקי הספציפיי . במקרה זה , מוצע לקבוע בחוק המרש הפלילי כי חוק זה הוא שי יקבע את המסגרת להעברת המידע , בעוד ש יקול הדעת 17כ' למשל , ישנ חיקוקי ספציפיי בה המועד למניי התקופה לבחינת העבר הפלילי הינו מועד הגשת הבקשה על ידי אד , בעוד שעפ " י חוק המרש הפלילי המועד הרלוונטי הוא מועד מת גזר הדי או ההחלטה . המערכת הממוחשבת פותחה על פי המנגנו הקבוע בחוק המרש , כמתחייב מהחוק . 18להחלטה זו חשיבות יתרה , נוכח המלצות הוועדה לקיצור תקופות ההתיישנות , כאמור בפרק ה ' " לדו ח להל , שכ לאחר קיצור התקופות במקרי רבי תהיה תקופת ההתיישנות קצרה יותר מהתקופה הקבועה בחיקוק הספציפי . כ' למשל , במקרה בו יורה חוק המרש הפלילי על תו תקופת ההתיישנות או המחיקה בחלו! חמש שני , לא יימסר המידע ג מקרה בו החיקוק הספציפי קובע תקופה של שבע שני לשקילת המידע . 25 ביחס למידע הפלילי יונחה עפ "י החיקוקי הספציפיי וכ על  פי אמות המידה והנהלי הפנימיי של הגו! שייקבעו בהתא לחיקוק הספציפי . מוצע להבהיר בחוק כי במקרה שבו בהסדר הספציפי מתאפשרת העברת מידע מעבר לתקופת ההתיישנות , יגבר חוק המרש הפלילי , ולא תתאפשר מס ירת מידע כאמור . הוועדה ממליצה על האפשרות השנייה . משמעות הדבר , היא כי המידע שיועבר על  ידי המשטרה לגו! , בהתא להוראות חוק המרש הפלילי , יכול להיות רחב יותר או מצומצ יותר מהקבוע בחיקוק הספציפי הרלוונטי , א' הגו! מחויב לבחו את המידע בהתא לאמות המידה הקבועות בחוק ועל פי נהלי פנימיי שלו , שיהלמו את הוראות החיקוק הספציפי19 , ככל שהחוק הספציפי קובע מסגרת להפעלת שיקול הדעת . סוגיה נוספת בה דנה הוועדה היא הדרישה לקבלת הסכמתו של אד למסירת המידע הפלילי אודותיו לנות ההיתר או הרישיו אותו הוא מבקש , כקבוע בסעי!6הנוכ . חי לכאורה , ההסכמה מצביעה על כ' ש הפרט מכריע הא לוותר על פרטיותו לצור' קבלת ההיתר או הרישיו , או הא להעדי! את זכותו לפרטיות ואת חיסיו המידע ולוותר על בקשתו לקבל את הה יתר או ה רישיו . אול , נוכח העובדה שמשמעותו של סירוב בעניי זה היא וויתור על עיסוק בתחו המקצועי המבוקש , סברו חברות הוועדה , כי מהותה של הדרישה היא להבטיח שה אד מודע ל מסירת המידע הפלילי אודותיו , כתנאי לבחינת בקשתו לקבל היתר או רשיו . החלטת הוועדה היתה להותיר את דרישת ההסכמה על כנה , תו' חידודה כדלקמ : הוראת החוק תדרוש החת מת מבקש ההיתר או הרישיו  על כתב הסכמה , אשר יישמר אצל הגו! מקבל המידע , בדר' ולתקופה שתיקבענה בתקנות . הסכמה זו תתייחס לא רק להעברת המידע הפלילי לצור' מת ההיתר או הרישיו , אלא ג להעברתו בהמש' , לש חידושו , התלייתו או ביטולו , ובלבד שכאשר מדובר בהתליית רישיו או ביטולו בעקבות הליכי משמעתיי , יימסר המידע הפלילי במסגרת הליכי אלה רק כאשר ה ננקטי בעקבות עבירה פלילית או חשד לעבירה פלילית . כמו כ , הוחלט כי ההסכמה האמורה יכולה לחול ג על בדיקות עתיות בנוגע למידע הפלילי , ובלבד שהדבר הוזכר במפורש בהסכמה . דרישת ההסכמה צריכה לכלול ג הערה המזמינה את האד , ככל שיש לחובתו רישו פלילי , לצר! מידע אודות שיקומו או נסיבותיו האישיות , על מנת שיילקחו בחשבו בעת בחינת בקשתו , בהתא לאמות המידה , כמתואר בפרק ד' " לדו ח להל . בנוס! , ממליצה הוועדה כי משנמסר מידע לש חידוש רישיו , זכות עיסוק או זכות אחרת הת , ליית או ביטול , לפי סעי!6 !או לפי סעי5, 'כפי שיובהר בהמש , ימסור הגו! מקבל המידע הודעה לאד שהמידע אודותיו . מת הודעות כאמור מסייע ליצירת שקיפות , מאפשר לאד לפנות לגו! המקבל מידע , מאפשר לו ג לבדוק ולבחו את פרטי המרש שנמסרו אודותיו . החובה ליידע אד בכל פע 19ככל שהוראות החוק הספציפי כוללות הוראות העומדות בסתירה לחוק המרש הפלילי , יוגבל שיקול הדעת למידע שנמסר מכוח חוק המרש הפלילי . 26 שנתקבל מידע אודותיו , אפילו כאשר נת הסכמתו לכ' , מחייבת שינוי האמור בסעי!12 ))(ב3(לחוק , שבו נקבע בפירוש ש כאשר יש הסכמה אי צור' ביידוע . נחלקו הדעות באשר לגו! אשר יעביר את ההודעה , המשטרה או הגור מקבל המידע . עמדת המשטרה היתה כי אי לה את המשאבי לייש הוראה שכזו לגבי כלל בקשות המידע שהיא מקבלת , וכ כי לגישתה הגורמי מקבלי המידע ה המחזיקי בפרטיו העדכניי ביותר של האד . מנגד , סברה נציגת הסנגוריה הציבורית , כי ראוי שהמשטרה תהיה הגו! האחראי למסירת הודעות לאזרח ותישא בעלויות הכרוכות בכ' וכי כי החשיבות במסי רת הודעה לאזרח היא ביצירת שקיפות , שתאפשר פיקוח על מסירת המידע ותימנע מסירת מידע עוד! . המלצת הוועדה על דעת מרבית חברותיה היא כי , הגור מקבל המידע הוא שי עביר הודעה כאמור . נוכח עמדת המשטרה ונוכח העובדה שלגו! מקבל המידע יש קשר ישיר ע האד שהמידע נוגע לו . המל צת הוועדה היא , כי תקבע בחוק הוראה מפורשת שתחייב את הגורמי מקבלי המידע להודיע לאד בכל מקרה בו ה מקבלי מידע פלילי אודותיו , לרבות במקרי בה נת האד את הסכמתו למסירת המידע . כמו כ , ממליצה הוועדה כי העברת מידע לגופי במסגרת סעי!6תותנה , כאמור , בכ' שגופי אלה יבחנו את המידע על  פי אמות המידה שיקבעו בחוק ויגבשו נהלי פנימיי לשקילת המידע ולשמירתו ו רא ) פרק ד ' " לדו ח זה (. 2.4 . )קבלת מידע פלילי לפי סעי5 כאמור , המלצת הוועדה היא לקבוע בחוק קריטריוני ברורי , שיהוו תנאי ס! , לפיה יוכרע הא לכלול גופי נוספי בתוספת הר אשונה שיהיו זכאי לקבל מידע בהתא לסעי! 5.לפי המלצ , זו ה המשטרה תמסור מידע מ המרש הפלילי לרשויות ולבעלי תפקידי , לפי דרישת ולצור' מילוי תפקיד , ובלבד שה נכנסי לגדר אחת הקבוצות הבאות . גופי אלה יכללו בתוספת הראשונה : א. גופי חקירה וגופי מודיעי , לצור' ניהו ל חקירה ואיסו) מודיעי ; ב. גופי ובעלי תפקידי הקשורי להלי* הפלילי ולנגזר ממנו , וכ גופי ובעלי תפקידי העוסקי בטיפול בחשודי , בנאשמי או במורשעי ; ג. גופי שהמידע נדרש לה מטעמי ביטחו  המדינה , לעניי  מינוי עובדי או לעניי  ביצוע עבודה , תפקיד או שירות באותו גו !; ד. גורמי הממני בעלי תפקידי בכירי בשירות הציבורי , שתפקיד דורש רמת אמו גבוהה במיוחד  לצור' מינוי כאמור ; ה. גופי העומדי באחד מהקריטריוני שנקבעו לצור' קבלת מידע פלילי לפי סעי!6,ובלבד שיש חשש לפגיעה משמעותית באינטרס חיוני החשוב לכלל הציבור ו , זאת כאשר ה יק) הפגיעה האפשרית ועוצמתה ה ברמה גבוהה במיוחד , המצדיקה מסירת מידע בהיק! רחב יותר מהנמסר על  פי סעי!6. 27 כאמור , בשל מהות של הגופי המקבלי מידע לפי סעי! זה ו סוג האינטרסי הציבוריי המוגני , קבלת הסכמה של האד שהמידע אודותיו איננה רלוונטית , למעט לעניי גופי ההעסקה המנויי בתוספת הראשונה , קרי  נציב שירות המדינה והגופי המאובטחי20 .הוועדה סברה , כי ראוי להותיר על כנו את המצב הקיי , לפיו המידע הפלילי מועבר לגופי אלה ללא קשר להסכמתו וא! לידיעתו של הפרט . במקרי אלה , אי לאד אפשרות שלא להסכי למסירת המידע ולהעדי ! את השמירה על פרטיותו , והמידע נמסר על  פי בקשת הגו! בלבד . כמו כ , גופי אלה אינ נדרשי לעמוד באמות המידה שייקבעו בחוק לעניי בחינת מידע פלילי הנמסר על  פי סעי!6,למעט גופי ההעסקה הנכללי בתוספת הראשונה , כאמור לעיל , אשר לגביה יחולו ההוראות בדומה לגופי סעי ! 6. יצוי , כי הוועדה עמדה על כ' שהיק! המידע המתקבל היו על  ידי נציב שירות המדינה כגו! מעסיק עובדי הוא מאד רחב , שכ מדובר בגור תעסוקתי , הדומה לכאורה לגופי המנויי בסעי!6. לעניי זה , במיוחד לנוכח היק! התעסוקה בשירות הציבורי ומגוו התפקידי בו , ומתו' הגי , שה לפיה על המדינה לייש את עיקרו תקנת השבי ככל הנית , סברה הוועדה , כי ראוי שנציבות שירות המדינה תבח מחדש נושא זה ותשקול לצמצ את היק! המידע הפלילי הנמסר לה בתקופת המחיקה רק לגבי סוגי מסוימי של תפקידי בלבד . 2.5 . מסירת מידע לגורמי פרטיי אחת הסוגיות שליו ו את דיוני הוועדה היתה השאלה הא יש מקו למסור מידע פלילי למעסיקי פרטיי מסוימי . לעניי זה , קיבלה הוועדה מספר רב של פניות מצד גורמי העסקה מה מגזר הפרטי , ש הציגו עמדה לפיה יש חשיבות לקבלת מידע מ המרש ביחס למועמדי לעבודה אצל , וכ כי הדבר יקד אינטרס של כ לל הציבור . בי היתר , פנו לוועדה גופי גדולי ביותר , כגו – שופרסל , איגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשייני בישראל . כמו כ , פנו אליה גופי קטני יותר , אשר מע סיקי מספר בלתי מבוטל של עובדי , כגו – מאפיית אנג 'ל וחברות אבטחה . גורמי העסקה פרטיי אלה טענו בפני הוו עדה , כי המצב המשפטי הקיי , לפיו ה אינ זכאי לקבל כל מידע מ המרש הפלילי , פוגע באופ משמעותי ובלתי מידתי בזכויותיה , כמו ג באינטרסי ציבוריי . לגישת , בהוראות החוק כיו יש משו העדפה מוחלטת של אינטרס השיקו על פני אינטרסי ציבוריי אחרי , וכ על פני זכו ת הקניי של המעסיק . גורמי אלו הדגישו , כי ברצונ לקבל רק מידע שהוא רלוונטי לעיסוק או לתפקיד של המועמד . כמו כ , הדגישו , כי אי מדובר בהגנה על אינטרסי כלכליי פרטיי בלבד , אלא ג בהגנה על ציבור צרכני השירותי והטובי . לדוגמא , הפורו לביטחו ואבטחה בישראל קב ל בפני הוועדה על כ' שלממוני על בטחו בארגו אי אפשרות לקבל מידע פלילי אודות מועמד לעבודה , א! שיש בכ' משו סכנה לציבור . לעניי זה , צוינו פיגועי הפח " ע האחרוני , שבוצעו על  ידי בעלי עבר פלילי , תו' שימוש בציוד מכני כבד . דוגמא נוספת , היא 20במסגרת תקנות המרש הפלילי ) שינויי בתוספת הראשונה והשלישית (, הוספו גופי העסקה נוס פי . 28 טענתה של מאפיית " ,"ל' אנג לפיה יש פוטנציאל פגיעה גדול בשלו הציבור ובאינטרסי כלכליי שלה מצד עובדי שוני במפעליה , ובעיקר עובדי בקו הייצור .21 הוועדה הכירה באינטרסי הלגיטימיי של המעסיקי הפרטיי ובבעיה העומדת בפניה . אי חולק על כ' שבמקרי מסוימי , היעדר האפשרות לשקול עברו הפ לילי של מועמד לעבודה , טומנת בחובה סכנה לפגיעה במעסיק , בעיקר מבחינה כלכלית , ולפגיעה בציבור שבא עמו במגע . לעתי א! מדובר במועמד לעבודה בעלת אופי רגיש ביותר , דוגמת מטפלות לילדי . ע זאת , הוועדה סברה כי , מסירת מידע לגורמי פרטיי ד נוג ת את הרציונאל של חוק המרש  הפלילי , המג על אינטרסי ציבוריי בלבד , ותפגע באופ קשה באינטרס השיקו . יתרה מכ' , אפשרות לתת מידע כאמור לגופי פרטיי עלולה להוות " מדרו חלקלק " שעלול להוביל לפריצה מוחלטת של מחסו מסירת המידע לגופי פרטיי . לאור האמור , ממליצה הוועדה לשמור על הרציונאל של החוק ועל מטרותיו ולכ אי למסור מידע למעסיקי פרטיי . הוועדה סברה , כי החוק אינו אמור להג על אינטרסי כלכליי של גורמי פרטיי , אלא על אינטרסי ציבוריי בלבד , וזאת א! כאשר מדובר בגופי העסקה גדולי במשק . באשר לעיסוקי בה סבור המחוקק כי יש אינטרס ציבורי מי וחד בהעברת המידע , כגו מטפלות , הצעת הוועדה היא , כי עיסוקי אלה יוסדרו בחקיקה ספציפית , ולו בהסדרה מינימאלית של רישו בגו! מרכזי , וכ בתוספת הרביעית לחוק .22 במקרה זה , נית יהיה להוסי! את אותו גו! מרכזי לגדר סעי! 6לחוק , א יעמ וד בקריטריוני האמורי שייקבעו ב וק ח לש כ' , והוא יהיה הגור שיקבל את המידע הפלילי , ולא המעסיק הפרטי עצמו . הוועדה סבורה כי אפשר שבדר' זו יימצא פתרו לתחומי עיסוק רגישי המצויי בתחו הפרטי . 2.6 .מסירת מידע ל רשויות מקומיות לוועדה פנו נציגי מרשויות מקומיות שונות , ובראש היועצי המשפטיי של הרשוי ות המקומיות הגדולות ) כגו עיריית ירושלי (, אשר ביקשו להכליל בתוספת הראשונה ל חוק ש ל , קבלת מידע פלילי בהיק! רחב לצורכי העסקה ומינוי . במצב המשפטי כיו , הרשויות המקומיות אינ זכאיות לקבל מידע פלילי , כפי שזכאי לכ' השלטו המרכזי , א' פקודת העיריות מעניקה סמכות לעיריות לקבל את המידע לצור' מינויי של מספר בעלי תפקידי בכירי ופקחי , מעבר לזכות לקבל מידע מכוח סעי! 8לחוק , לעניי מכרזי ) ראו פירוט בפרק ג ' " לדו ח זה (. טענת הרשויות המקומיות הי תה בעיקרה , כי אי מקו להבחי בינ לבי השלטו המרכזי , בו מקבל נציב שירות ה מדינה מידע פלילי לגבי כלל עובדי ה מדינה , עובדי קבל , נותני שירותי וספקי , לפי 21ב ארצות הברית , יש הסדרי המאפשרי גישה לגורמי פרטיי ל . דוגמא , במינסוטה ב , פלורידה ו ב וושינגטו ה , מאגר הפלילי הוא פומבי . ראו :Minnesota Department of Public Safety, Bereau of Criminal Apprehension-Criminal Justice Information Systems (2009), www.dps.state.mn.us/bca/cjis/Documents/CCHInformation.html, Jon Geffen & Stefanie Letze, Criminal Law in Minnesota: Chained to the Past: An Overview of Criminal Expungement Law in Minnesota-State v. schultz, 31 WM. MITCHELL L. REV. 1331, 1342-1343 (2005) ; U.S. Department of Justice, Report of the National Task Force on Privacy, Technology and Criminal Justice Information 21-24 (2001) available at www.ojp.usdoj.gov/bjs/abstract/rntfptcj.htmt . 22הכוונה היא , כי אי צור' בהסדרה מלאה של המקצוע או העיסוק , כפי שנעשה לעני י פסיכולוגי ורופאי , אלא נית להסתפק בהסדרה ברישו בלבד , כפי שנעשה לעניי נותני שירותי מטבע . 29 !סעי5לחוק , קרי עד לתו תקופת המחיקה . סמכויות ותפקידי של השלטו המרכזי מועברי פעמי רבות לשלטו המקומי , שניה מייצגי בפני האזרח את השלטו ואינטרס אמינות השלטו וניקיו כפיו ר לוונטי לה באותה מידה . לעתי מדובר בתפקידי רגישי ובעבודה ע אוכלוסיות חסרות ישע , כגו נהגי הסעות של קטיני ועובדי החזקה וניקיו במוסדות חינו' . האזרח נזקק לשירותי שמספק השלטו המקומי , ללא אפשרות לקבל מגור אחר , ובכ' נבדל השלטו המקומי מגופי פרטיי ומגו פי דו  מהותיי ) בעלי אופי פרטי וציבורי ג יחד (. יתרה מכ' , לשלטו המקומי יש מגע ישיר ובלתי אמצעי ע האזרח , לרבות ע חסרי הישע . נוס! על כ' , עובדי הרשויות המקומיות כפופי לדי משמעתי , כמו עובדי המדינה , והשלטו המקומי כפו! לכללי המשפט המנהלי ושיקול הדעת שלו כפ ו! לביקורת מנהלית , כמו המדינה . מסקנת הוועדה , לאחר בחינת הטיעוני האמורי לעיל והתייעצות בנושא , היתה , כי יש אינטרס ציבורי חשוב במסירת מידע פלילי לרשויות המקומיות , לצורכי העסקה של עובדי או נותני שירותי . יחד ע זאת , סברה הוועדה , כי יש למסור את המידע הפליל י לרשויות המקומיות עד לתו תקופת ההתיישנות בלבד , ולא בתקופת המחיקה כפי שביקשו . המסגרת למסירת המידע תהיה סעי!6לחוק , תו' תיקו פקודת העיריות וכל חקיקה נוספת רלוונטית בהתא . העברת המידע תתבצע לצור' מינוי עובדי , ביצוע עבודה , תפקיד או שירות , בדומה לכתוב כיו בפרט )ו( של התוספת הראשונה . ויובהר , כי הרשות המקומית תידרש לשקול את המידע הפלילי בהתא לאמות המידה שייקבעו בחוק , ולקבוע נהלי פנימיי לבחינת העבר הפלילי ולשקילתו . 2.7 .אפשרות הקמת גו) לניתוב מידע פלילי בפני הוועדה הועלתה הצעה לשינוי משמעותי באופ העברת מידע פל ילי – הקמת גו! לניתוב מידע פלילי רלוונטי . לפי חוק המרש , המשטרה מעבירה את ה מידע הפלילי ישירות לגו רמ י הזכאי לקבלו . הוצע להקי גו! מרכזי אשר יקבל מהמשטרה את המידע הפלילי וימסור אותו לגורמי הזכאי , בהתא להוראות חוק המרש הפלילי , לחקיקה ספציפית רלוונטית ול צרכי הגור המבקש .23  על פי ההצעה , הגו! שיוק יעסוק בוויסות ו ב ניתוב ה מידע הפלילי ויפעל על  פי קריטריוני קבועי מראש , לפיה יגדיר איזה מידע מתו' כלל ההיסטוריה הפלילית של האד רלוונטי לגור הזכאי , ורק אותו ימסור . במידה שאי מידע פלילי רלוונטי , ימסור הגו! לגור הזכאי תשובה ברוח זו . במידה שקיי מידע רלוונטי , הוא יימסר לגור הזכאי , בפירוט או בתמצית , בהתא לרמת זכאותו של הגור  על פי די ובכפו! להסכמת האד שהמידע אודותיו . גו! זה יפעל תו' שמירה והגנה על אינטרס 23ראו ל דוגמ א, את ההסדר הקיי בהולנד , הנוגע להפקת " תעודה בדבר התנהגות ראויה ) " Certificate of Good Conduct (, הניתנת בהתא ל –Judicial Data and Criminal Records Act . תעודה זו תוצג בפני מעסיק בתחומי עיסוק ספציפיי , כגו הוראה ונהיגת מונית . הגור שמעניק את התעודה הוא שר המשפטי , לאחר בחינת הרלוונטיות של העבר הפלילי לתחו העיסוק על  ידי גו! הערכה מיוחד , בו מועסקי אנשי מקצוע . :ו ראJUSTITIE, CERTIFICATES OF GOOD CONDUCT 3 (2007), available at english.justitie.nl/images/712739%20Verklaring%20Totaal_tcm35-81650.pdf ; Ministry of Justice, Certificates of Good Conduct english.justitie.nl/themes/cgc/ ; ERGO: BUREAU VOOR MARKT-EN BELEIDSONDERZOEK, EVALUATION VOG NP- SUMMARY, 4-5, available at www.wodc.nl/images/1281_summary_tcm44- 59372.pdf 30 ה פרטיות ואינטרס תקנת השבי , בכ' שיעביר מידע מצומצ ככל הני ת לגורמי הזכאי לקבלו . הגו! לא נועד להחלי! את שיקול הדעת של הגור הזכאי לקבל את המידע , קרי אינו מכריע או ממלי. בנושא קבלתו או דחייתו של האד לעבודה או קבלת ההיתר או הרישיו המבוקש . יתרונה המרכזי של ההצעה , הוא בשינוי המצב הקיי בו , גורמי העסקה או נותני ה יתרי ורישיונות , ה זכאי לראות מידע עבור צור' מסוי , נחשפי לכל ה מידע הפלילי של המועמד ) במגבלות הקבועות בחוק (. חשיפת הגור הזכאי למידע שאינו רלוונטי אינה רצויה ועשויה להשפיע על החלטתו . כמו כ , הקמת גו! כאמור יכולה לאפשר , במקרי ו מס ימי , העברת מידע פלילי רלו ונטי או אישור כלשהו לגביו ג לגורמי פרטיי . עוד על  פי ההצעה , גו! כאמור יכול לשמש א! לפיקוח ושמירה על סודיות המידע הפלילי הנמסר , תפקיד אותו ממליצה הוועדה להטיל על מער' מיוחד שיוק ברשות למידע וטכנולוגיה , כאמור בפרק ד' .ח" לדו למרות היתרונות הברורי של הצע ה זו , ממליצה הוועדה לדחות את ההצעה האמורה לעיל , ה בשל שיקולי מהותיי וה בשל שיקולי מעשיי . הוועדה סברה , כי ההצעה מהווה מהפכה ושינוי רדיקלי במבנה של חוק המרש הפלילי וכי היא מחייבת חשיבה מעמיקה נוספת . כמו כ , הקמת הגו! האמור כרוכה בהקצאת משאבי משמעותיי , וכ יש קושי רב להקי גו! שחבריו יהיו מומחי למידע פלילי ובמקביל מומחי לדרישות הרלוונטיות למגוו העיסוקי השוני במסגרת נבח עבר פלילי . הוועדה סברה , כי בשלב זה יש לנקוט בדרכי אחרות להשגת המטרות האמורות לעיל וכי מכלול המלצותיה , כמוצג בדו " ח זה , יענו על מרבית . יחד ע זאת , יתכ שבעתיד יהיה מקו לשוב ולבחו הצעה זו . 2.8 .סיכו המלצות בנושא גישה למידע פלילי ומסירתו א. מוצע שלא לשנות את סעיפי החוק הנוגעי לגישה ישירה למרש הפלילי , למעט הוספת המוסד למודיעי ולתפקידי מיוחדי . לאור זאת , מוצע להוסי! את המוסד למודיעי ו לתפקידי מיוחדי בסעי! 4לחוק . ב. מוצע לקבוע בחוק קריטריוני לבחינה הא גו! מסוי יקבל מידע מ המרש הפלילי ובאיזה היק! , זאת  אומרת הא המידע יימסר לו על  פי סעי!5 !או סעי6לחוק . לאור זאת , מוצע לתק את סעיפי 5ו6לחוק להוסי! את סעי! )א1(. ג. מוצע לקבוע בחוק אמות מידה ברורות לבחינת עבר פלילי אשר כל גו! העסקה או נות היתר או רישיו , המקבל מידע מ המרש יחויב לשקול אותו לפיה . עוד מוצע כי גופי אלה יגבשו נהלי פנימיי לשקילת המידע ולשמירתו . ראו לעניי זה פרק ד ' .ח" לדו ד. מוצע לקבוע בחוק במפורש ובמרוכז את רשימת הגו פי הזכאי לקבל מידע לפי סעי! 6, במסגרת תוספת מיוחדת לחוק . 31 ה. מוצע להבהיר את היחס שבי חוק המרש הפלילי לבי חיקוקי ספציפיי העוסקי בשקילת עבר פלילי לצור' קבלת היתר או רישיו , תו' אימו. התפיסה , לפיה חוק המרש קובע את מסגרת העברת המידע הפלילי והחקיקה הספציפי ת מתווה את אופ הפעלת שיקול הדעת של הגופי מקבלי המידע , ככל שהיא כוללת הוראות כאלה . המידע יועבר בהתא להיק! המידע הקבוע בחוק המרש . לאור זאת , מוצע להוסי! את סעי!1ד לחוק . ו. באשר לדרישת ההסכמה שבסעי!6 לחוק המרש , המלצות הוועדה ה : 1.דרישת ההסכמה תישאר על כנה , בדר' של החתמת מבקש ההיתר או הרישיו על מסמ' , אשר יישמר אצל הגו! מקבל המידע . 2. 'לא נדרשת קבלת הסכמה מחדש לצור העברת מידע לצור' חידוש היתר או רישיו , התלייתו או ביטולו . כמו כ , תחול ההסכמה הראשונית ג על עדכו ו בדיקות עתיות בנוגע למידע הפלילי , ובלבד שהדבר הו זכר ב מסמ' ב מפורש . 3.המסמ' הנוגע להסכמה יכלול הערה המזמינה את האד לצר! מידע אודות שיקומו או נסיבותיו האישיות . לאור זאת , מוצע להוסי! את סעי!6)(ה) עד (ג לחוק . ז. מוצע כי דרישת ההסכמה , כמפורט לעיל , תחול ג על גורמי ההעסקה המקבלי מידע מכוח סעי! 5לחוק – נציב שי רות המדינה והגופי המאובטחי . לאור זאת , מוצע להוסי! את סעי ! 5)(ו לחוק . ח. מוצע כי כל גו! המקבל מידע פלילי , לצור' מת רישיו , זכות עיסוק או זכות אחרת , חידוש , התליית או ביטול , לפי סעי!6 !או לפי סעי5,יחויב למסור הודעה לאד שהמידע אודותיו . לאור זאת , במקו הקבוע בסעי! 12 )ב( יקבע סעי! ברוח האמור בפרק א לחוק . ט. מוצע להותיר על כנו את המצב הקיי באשר למעסיקי פרטיי , קרי – לא לאפשר בחוק העברת מידע פלילי לגורמי העסקה מהמגזר הפרטי . באשר לעיסוקי בה סבור המחוקק כי יש אינטרס ציבורי בהעברת המידע נוכח רגישות מיוחדת של העיסוק , מוצע כי במסגרת ההסדרה של אותו עיסוק תוסדר מסירת מידע פלילי והוא יתווס! לרשימת הגופי המנויי בת וספת הרביעית לחוק . י. מוצע לקבוע בחוק כי ה רשויות המקומיות יהיו זכאיות לקבל מידע פלילי מכוח סעי! 6 'לצור מינוי עובדי , ביצוע עבודה , תפקיד או שירות , על דר' ש ל תיקו עקי! ל פקודת העיריות וכל חקיקה נוספת רלוונטית בהתא וכ הוספת לתוספת הרביעית לחוק . 32 לאור המלצות הוועדה המפורטות לעיל , להל סעיפי החוק הרלוונטיי המוצעי , אשר ישולבו בטיוטת הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבי , התש "ע –2010 : סעי4 יתוק כלהל : 4. גישה למרש הפלילי המרש הפלילי , לרבות פרטי רישו שנמחקו , יהיה פתוח לפני הגופי המפורטי להל וה יהיו רשאי להעביר ביניה מידע מ המרש , הכל במידה שהדבר דרוש למילוי תפקידיה : )1( )4( –בנ וסח המופיע בחוק הקיי )5(המוסד למודיעי ולתפקידי  מיוחדי לפי כללי שיקבע ראש המוסד למודיעי ולתפקידי מיוחדי . סעי5 יתוק כלהל : 5.מסירת מידע פלילי לרשויות ולבעלי תפקידי )א( המשטרה תמסור מידע מ המרש הפלילי לרשויות ולבעלי תפקידי המפורטי בתוספת הראשונה . )א1( השר בהתייעצות ע השר לביטחו הפני , ובאישור ועדת החוק ה חוק ומשפט של הכנסת רשאי לשנות את התוספת ולהוסי לה גופי נוספי , ובלבד ששוכנע כי הגו הוא מסוג הגופי המפורטי בפסקאות )1(עד )5(וכי המידע חיוני לש מילוי תפקידו של הגו ולתכליות המנויות באותה פיסקה : )1(גופ י חקירה וגופי מודיעי , לצור ניהול חקירה ואיסו מודיעי ; )2(גופי ובעלי תפקידי הקשורי להלי הפלילי ולנגזר ממנו , וכ גופי ובעלי תפקידי העוסקי בטיפול בחשודי , בנאשמי או במורשעי ; )3(גופי שהמידע נדרש לה מטעמי ביטחו  המדינה , לצור מינוי עובדי או לעניי  ביצוע עבודה , תפקיד או שירות באותו גו ; )4(גורמי הממני בעלי תפקידי בכירי בשירות הציבורי , שתפקיד דורש רמת אמו גבוהה במיוחד , לצור מינוי כאמור ; )5( גופי העומדי באחד מהקריטריוני שנקבעו לצור קבלת מידע פלילי לפי סעי6,ובלבד שיש חשש לפגיעה משמעותית באינטרס חיוני החשוב לכלל הציבור , והכל כאשר היק הפגיעה האפשרית ועצמתה ה ברמה גבוהה במיוחד , המצדיקה מסירת מידע בהיק רחב יותר מהנמסר על פי סעי6. סעיפי קטני )ב( – )ה( – בנוסח המופיע בחוק היו ... )ו( לעניי גופי המנויי בתוספת הראשונה שהמידע נמסר לה לצור מת זכות עיסוק כהגדרתה בסעי6,יימסר המידע א הסכי לכ מבקש זכות העיסוק ויחולו לעניי הסכמה כאמור הוראות סעיפי6)(. ד) ו (ג רחב יותר מהנמסר על  פי סעי! 33 סעי6 יתוק כלהל : 6.מסירת מידע פלילי לש מת זכות עיסוק )א( המשטרה תמסור מידע מ המרש הפלילי אודות מבקש זכות העיסוק , בעל זכות העיסוק או ] אד אחר הנוגע בדבר [, א הסכי לכ מבקש הזכות ; המידע יימסר לגופי ו לבעלי תפקידי שהוסמכו ] על פי חיקוק [ לתת זכות עיסוק והמפורטי בתוספת הרביעית על פי דרישת ] או ביוזמת המשטרה [. בסעי זה " מת זכות עיסוק – " מת רישיו , היתר , זכות עיסוק או זכות אחרת , לרבות ביטול זכות , התלייתה , סיוגה , חידושה או לצור הליכי משמעתיי  עקב עבירה פלילית . )ב( השר , בהתייעצות ע השר לביטחו הפני , ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת , רשאי לשנות את התוספת ולהוסי לה גופי נוספי , ובלבד ששוכנע כי הגו הוא מסוג הגופי המפורטי בפסקאות )1(עד )3(וכי המידע חיוני לש מילוי תפקידו של הגו ו לתכליות המנויות בפסקאות : )1(גופי הרשאי על פי חוק לית רישיו , היתר , זכות עיסוק או זכות אחרת , שהמידע נדרש לה לעניי  זה לש הגנה על קטיני וחסרי ישע ; )2(גופי הרשאי על פי חוק לית רישיו , היתר , זכות עיסוק או זכות אחרת , שהמידע נדרש לה  בשל יחסי נאמנות או אמו מיוחדי כלפי מקבל השירות . )3(גופי הרשאי על פי חוק לית רישיו , היתר , זכות עיסוק או זכות אחרת , שהמידע נדרש לה לעניי זה לש מניעת פגיעה בגופו של אד או בבריאותו , או לש שמירה על אינטרס חיוני החשוב לכלל הציבור . )ג( הסכמה לפי סעי זה תינת בכתב ותישמר בידי מבקש המידע ב דר ולתקופה שתיקבע בתקנות . ככל שמסירת המידע נדרשת ג לש בדיקה מעת לעת , תידרש הס כמה מפורשת לכ . )ד( לא תידר ש הסכמה נוספת א מסירת המידע היא לש ביטול זכות , התלייתה , סיוגה , חידושה או לצור הליכי משמעת יי עקב עבירה פלילית . במסגרת השיקולי לקבלת זכות , להתלייתה או לביטולה , רשאי שירות הביטחו  הכללי למסור מידע לפי סעי זה . )ה( אי באמור בסעיפי קטני )ג( ו)ד( כדי לגר ו ע מהחובה למסור הודעה כאמור בסעי1)(. ה אחרי סעי1ווס תי פו סעי פי אלה מסירת מידע פ לילי על פי הוראות החוק )א( על א האמור בכל די , לא יועבר מידע פלילי אלא בהתא להוראות חוק זה ובהיק הקבוע בו . )ב( נקבעו בחיקוק הוראות שע ל פיה זכאי גו ל קבל מידע פלילי , יועבר המידע לאותו גו פי על הוראות חוק זה , ואול אי בכ כדי לגרוע מחוב תו של מקבל המידע לשקול את המידע בהתא לאמור באותו חיקוק . הודעה על קבלת מידע פלילי )א( נמסר מידע פלילי על אד לפי חוק זה למטרת מת זכות עיסוק , ימסור מקבל המידע הפלילי לאותו אד הודעה בכתב על מסירת המידע אודותיו ; )ב( לא תחול חובת מסירת הודעה כאמור ב סעי קט )א( 34 )1( על מידע הנמסר לרשות הרישוי או למכו הרפואי לבטיחות בדרכי לפי סעי10 ; )2( א החליט מקבל המידע בהחלטה מנומקת ובכתב כי ההודעה עלולה לסכל את המטרה שלשמה נמסר המידע , ובלבד שת י מסר הודעה לאחר שהוסרה המניעה . 35 פרק ג  ' מסירת מידע לגורמי נוספי כיו , חוק המרש הפלילי מאפשר העברת מידע פלילי לגופי בשני אופני : הדר' האחת , היא הגדרה של רשימת גופי שיהיו זכאי לקבל את המידע . כ' נעשה , למשל , בסעי פי 4ו5לחוק , הקובעי רשימת גופי לה נית י היה למסור את המידע המוגדר בסעי! וב , סעי!10לחוק , הקובע את רשות הרישוי כגו! שזכאי לקבל מידע . הדר' האחרת , היא הגדרת א פ יוני מסוימי של הגופי או הגדרת התכלית לשמה נמסר המידע , כ' . למשל , סעי!6לחוק , המגדיר מסירת מידע לש " פעולה " מת רישיו , היתר , זכות עיסוק או זכות אחרת , סעי!7לחוק , שעניינו מסירת מי דע לש כהונה כ ו , סעי!8,שעניינו מסירת מידע לש מכרז . המידע הפלילי מכוח סעיפי7עד9 לחוק נמסר עד תו תקופת ההתיישנות . 1. )סעי7לחוק המרש הפלילי 1.1 . המצב כיו !בסעי7לחוק המרש נקבע , כי המשטרה תמסור מידע מ המרש הפלילי אודות אד הממלא או אמור למלא תפקיד ציב ורי מסוי , לגביו נקבעה בחוק פסלות על רקע עבר פלילי . הסעי! מאפשר מסירת מידע למבקש שיש לו עניי מוצדק לקבל את המידע , וזאת באישור היוע. המשפטי לממשלה . בסעי! זה , המחוקק בחר לתת מעמד מיוחד לכהונה ציבורית ולהבחי בינה לבי מינוי , מת זכות עיסוק או זכות אחרת לפי סעי! 6לחוק . הלכה למעשה , נית למסור מידע מ המרש הפלילי כאשר נקבעה בחיקוק ספציפי פסלות לכהונה ציבורית מכוח סעי! 6לחוק . במקרה זה , יימסר המידע מ המרש הפלילי לגור הממנה או מעניק הזכות , כפי שנקבע באותו חיקוק . סעי!7 !מאפשר בנוס למסור מידע לגור אחר , שאינו הגור הממנה או מעניק הזכות כאמור , שהיוע. המשפטי הכיר בו כבעל עניי מוצדק לקבל את המידע . כ' למשל  על , פי סעי!7לחוק הרשויות המקומיות ) בחירות (, תשכ "ה1965 ,הקובע את הזכות להיכלל ברשימת מועמדי ולהיבחר כחבר המועצה , זכאי יו " ר ועדת הבחירות לקבל מידע מ המרש ה פלילי אודות המוע די מ , בהתא לסעי!6לחוק המרש הפלילי . , א לדוגמא , ירצה חבר מועצה אחר לקבל מידע אודות עברו הפלילי של מועמד , הוא יידרש לצור' כ' לפנות לקבלת אישורו של היוע. המשפטי לממשלה , בהתא לסעי!7לחוק . 1.2 .סוגיות והחלטות !הוועדה בחנה את מהות סעי7לחוק ה מרש הפלילי ואת היחס בינו לבי סעי! 6לחוק וסברה כי פרשנות סעי! זה כפי שהוצגה לעיל אכ תואמת את רוח החוק ומטרותיו . כמו כ  על , פי מידע שנמסר לוועדה מ המשטרה , עד כה נעשה שימוש מועט ביותר בסעי! . לאור זאת , ממליצה הוועדה שלא לשנות דבר בנושא . 36 2. )סעי8 לחוק המרש הפלילי 2.1 . המצב כיו !סעי8לחוק המרש הפלילי עוסק במסירת מידע לש מכרז . הסעי! מגביל את מסירת המידע כ' , שנמסר לפיו מידע רק בנוגע לרשימת עבירות סגורה , המפורטת בתוספת השניי ה לחוק , וכ מתנה את מסירת המידע בהסכמתו של ה אד שהמידע נוגע לו , בדומה לקבוע ביחס למסירת מי דע פי  על סעי!6 לחוק ) לש מת רישיו , היתר או זכות עיסוק (. הגורמי הזכאי לקבל מידע לפי סעי!8 –מהו " גו! ציבורי "? !סעי8לחוק קובע , כי המשטרה תמסור לגו! ציבורי מידע מ המרש הפלילי לצור' השתתפותו של אד במכרז מטע אותו גו! . הסעי! מגדיר " גו! ציבורי ,ה דינ מ"כ " רשות מקומית או תאגיד שהוק על פי די וחלה עליו חובת מכרז פי  על ." דברי ההסבר לסעי!8, 24הכוונה היתה כי , גופי ציבוריי מסוימי יהיו רשאי לקבל מידע מ המרש הפלילי , על מנת לבדוק א אד המבקש להשתת! במכרז הורשע באחת העבירות המופיעות בתוספת השניי ה. בית  המשפ ט הגבוה לצדק הכיר במספר החלטות בזכותה של רשות שלטונית להימנע מהתקשרות חוזית ע מי שהורשע בעבירות אלו .25 !העיגו בסעי8 נועד לאפשר לאות גופי ציבוריי להביא בחשבו את עבר הפלילי של המתקשרי עימ בדר' של מכרז ב , יחס ל אות עבירות ספציפיות שהמחוקק סבר כי ה רל וונטיות לצור' ניהולו התקי של מכרז . חוק המרש הפלילי מגדיר " גו! ציבורי "כ " תאגיד שהוק על  פי די וחלה עליו חובת מכרז ". הגדרה זו הותירה פתח לגופי הרואי עצמ כגופי ציבוריי על  פי דיני שוני או מחילי על עצמ חובת מכרז לפנות לקבלת מידע פלילי מכוח סעי! זה . על מנת לאפשר מסירת מידע לגופי נוספי , אשר אינ נמני היו על הגדרת " גו! ציבורי " בסעי!8, כגו קופות חולי , המעניקות שירותי רפואיי לכלל הציבור , א' אינ " גו! ציבורי " לפי ההגדרה , עי הצ משרד המשפטי לתק . נה ההצעה היתה להגדיר " גו! ציבורי "כ " רשות מקומית או ג ו! המנוי בסעי! 2)(א לחוק חובת המכרזי , התשנ "ב1992 ". 26 המחוקק הגדיר בחוק חובת מכרזי את הגופי שהוא סבור שצריכה לחול עליה חובת מכרז , ולפיכ' חוק המרש מתאי עצמו לתפיסה זו ומאפשר לגופי אלה לקבל מידע על המשתתפי כדי להבטיח שיהיו אלה משתתפי ראויי . חשוב לצי , י כי א! לפי התיקו המוצע וההפניה לחוק חובת המכרזי , לא יכללו בגדר הסעי! כל הגופי שביקשו לקבל מידע לפיו . למשל , בעוד קופות החולי ייכנסו לגדרו , הרי שבתי חולי פרטיי 24ח" הצ1514 ,התשמ "א,220 . 25צ" בג295/80 ובג "צ265/75 . 26 !סעי2)(א לחוק חובת המכרזי קובע כי ")א( המדינה, כל תאגיד מ משלתי , מועצה דתית וקופת חולי , לא יתקשרו בחוזה לביצוע עסקה בטובי או במקרקעי , או לביצוע עבוד ה, או לרכישת שירותי , אלא על  פי מכרז פומבי הנות לכל אד הזדמנות שווה להשתת! בו ." 37 !ועמותות ללא מטרות רווח לא יהיו זכאי לקבל מידע א! לאחר תיקו הסעי , כל עוד אינ כלולי במ סגרת חוק חובת המכרזי , כ' שתחולתו של הסעי! נותרת מצומצמת . תכלית מסירת המידע בחינת סוגי העבירות המפורטות בתוספת השניי ה לחוק המרש הפלילי , המונה עבירות מס , מכס , פיקוח על המטבע , וכ עבירות שוחד , גניבה ומרמה , שה בעיקר עבירות כלכליות ועבירות של טוהר מידות מ , צביעה על כוונתו של המחוקק למסור לגופי הציבוריי רק מידע פלילי שהינו רלוונטי לעניי ההתקשרות החוזית ע הגו! הציבורי וכ לעניי התנהלותו התקינה של הלי' המכרז  על , מנת שהגו! הציבורי לא יתקשר ע משתת! במכרז שהורשע בעבירות אלה .27 חוק המרש הפלילי כולל הוראות חו ק שונות , למעט סעי!8,העוסקות ב מסירת מידע פלילי לצור' העסקת אד בגופי ציבוריי , בי לש מילוי תפקיד בגו! הציבורי ובי בדר' של מת שירותי , ענייני לגביה ו חד וי הוראות מפורשות אחרות . , כ' בסעי!5לחוק ו ב פרטי )ו( ו)ח( לתוספת הראשונה בחוק נקבע הסדר מפורש למ סירת מידע פלילי לצור' מינוי עובדי בגופי המפורטי ב הוראות אלה , וכ לש מינוי או ביטול מינוי , לעניי  עבודה , תפקיד או שירות , למע גו! מהגופי האמורי בה. סעי!6 לחוק המרש הפלילי מתייחס א! הוא מפורשות למסירת מידע מהמרש הפלילי לש הענקת זכות עיסוק . מכא ני ת ללמוד כי , תכליתו של סעי!8אינה קבלת מידע פלילי לש העסקה , במוב הרגיל , אלא לש בדיקת עבר הפלילי של משתתפי מכרז שעניינו אינו העסקת עובדי . כמו כ , לשו סעי!8עוסקת ב " גו! שחלה עליו חובת מכרז ". כידוע , חובת מכרז מכוח החוק חלה על סוגי ההתקשרויות שנקבעו בח וק לעניי זה , שה התקשרויות לביצוע עסקה לרכישת טובי או שירותי , לרבות התקשרויות לביצוע עבודה , אול החובה אינה חלה על קבלת עובדי והעסקת בדר' השגרה )ס'2 לחוק חובת מכרזי , התשנ "ב2002 .( אינדיקציה נוספת לכ' שהמחו ק ק לא התכוו לאפשר באמצעות סעי!8בחינה של ה עסקת עובדי היא הגדרת הגור הזכאי לקבל את המידע .  על פי סעי!8)(ב המידע נמסר ביחס למכרזי המדינה לחשב הכללי או לחשב של המשרד הרלוונטי , גורמי העוסקי בהתקשרויות טובי ושירותי , א' לא בהעסק ת עובדי . לנוכח התכליות השונות של מסירת מידע לפי סעי!8לעומת מסירת מי דע לש עיסוק לפי סעי פי 5 ו6,קבע החוק הבחנה ברורה באשר להיק! המידע הנמסר . להבדיל מהמידע הרחב , שנמסר לצור' העסקתו של אד בגו! ציבורי , כדי להבטיח את אמו הציבור בגו! , לפי סעי!8לחוק נמסר רק מידע אודות העבירות המנויות בתוספת השניי , כ' .ה לפי סעי! זה , לא מתק בלת תמונה מלאה של המרש הפלילי , אלא תמונה חלקית בלבד , שנועדה לסייע למקבל המידע בהלי' אישור משתתפי המכרז ובחירת הזוכה . 27העבירות לגביה נמסר מידע לפי התוספת השנייה ה עבירות לפי ח (א) : וק מס קניה ) סחור ות ושירותי ב" שי ת ,(1952 ; )פק (ב ודת מס הכנסה פק (ג) ; ודת המכס (ד) ; חו ק מס ער' מוס! , תשל "ו1975 ; )ה( חו ק הפיקוח על המטבע , תשל "ח– 1978 ; )ו( סע יפי290 עד297 , 383 עד393 ו414 עד438 לחוק העונשי , תשל "ז1977 ) סעיפי אלה עוסקי , ככלל , בלקיחת שוחד , מת שוחד , תיו ו' בשוחד וכיוצא בזה , בגניבה , גניבה בידי עובד , גניבה בידי עובד ציבור , גניבה בידי מורשה וכיוצא בזה , בקבלת דבר במרמה , תחבולה , זיו! , שימוש במסמ' מזוי! , רישו כוזב במסמכי תאגיד , מרמה והפרת אמוני בתאגיד וכיוצא בזה , סחיטה בכוח ובאיומי , עושק וכיוצא בזה (. 38 אודות מי יימסר מידע כאמור , סעי!8לחוק מאפשר קבלת מידע אודות אד המשתת! במכרז ל קבלת טובי או שירותי , א אותו אד הסכי לכ' . לדוגמא , כאשר חברה מסוימת מבקשת להשתת! במכרז יימסר מידע פלילי אודותיה , בהיותה זו המשתתפת במכרז , א' לא אודות עובדיה , ג א ה המעניקי את השירותי בפועל . 2.2 .סוגיות והחלטות !הוועדה בחנה את הוראת סעי8לחוק ואת התיקו המוצע על  ידי משרד המשפטי כאמור לעיל ומצאה כי פרשנות המשרד באשר ל סעי! והתיקו המוצע ה ראויי . יחד ע זאת , בחנה הוועדה כמה בעיות ביישו הוראות הסעי! ובאבחנה בינו לבי מסירת מידע לפי סעי! 6,חלק הועלו בפניות אליה , בעיקר על  ידי נציגי הרשויות המקומיות . כמו כ , בחנה הוועדה את רשימת העבירות המנויות בתוספת השנייה לחוק ואת האפשרות להרחיבה . הרשויות המקומיות שפנו לוועדה ביקשו את הרחבת רשימת העבירות שבתוספת השנייה והכללת של עבירות אלימות ועבירות כלפי קטיני . הוועדה עמדה על כ' כי תיקו של רשימת העבירות והוספת העבירות שנתבקשו על  ידי הרשויות המקומיות , משמעה שינוי ייעודו של ס עי! 8.קרי , הוועדה סברה , כי שינוי זה יהפו' את מסירת המידע ממסיר ה לצור' ניהול הלי' מכרז למסירת מידע לצור' קבלת זכות עיסוק , בדומה לסעי!6.למעשה , הגופי המבקשי את הרחבת התוספת בדר' זו סבורי כי , עליה להיכלל בי הגופי הזכאי למסירת מידע לפי סעיפי5או6.לאחר שאימצה הוועדה את פרשנות משרד המשפטי באשר לייעוד סעי! 8,כאמור לעיל , המלצתה היא שלא להוסי! עבירות מסוג זה לרשימת העבירות .28 הצעה נוספת להרחבת רשימת העבירות שבתוספת השנייה התייחסה לעבירות הקשורות לחוקי העבודה הסוציאליי , המגני על עובדי . יצוי , כי כיו נמסר מידע זה מכוח תקנה 6א ל תקנות חובת המכרזי , תשנ "ג 1993 . כמו כ יצוי , כי מרבית עבירות אלה נאכפות אלה על  ידי משרד התעשיי ה המסחר והתעסוקה , אשר איננו מדווח עליה למרש הפלילי , כפי שיפורט להל , בפרק ז ' .ח" לדו המלצת הוועדה לעניי זה , היא להוסי! לרשימת העב ירות שבתוספת השנ י יה את חוקי המג וחוקי העבודה . כמו כ , דנה הוועדה בזהות הגורמי המקבלי את המידע בהתא לסעי!8והמלצתה היא , כי יש לקבוע שהמידע הפלילי יימסר ל " יו ר ועדת המכרזי ו ל חברי הוועדה שדנה במכרז המדובר . 28לעניי  הכללת של הרשויות המקומיות בגדר הגופי הזכאי לקבל מידע מ המרש הפלילי ו רא , סעי!2.6 בפרק ב ' " לדו ח זה . 39 3. )סעי9לחוק המרש הפלילי 3.1 . המצב כיו סעי! זה עוסק במת מידע מ המרש הפלילי לרשות זרה . הסעי! קובע , כי המשטרה תמסור מידע מ המרש לרשות ממלכתית זרה ,  על פי בקשתו של האד הנזקק לשירותיה של הרשות ) למשל , במסגרת הגשת בקשה לאשרת שהייה או לאשרת עבודה (. 3.2 .סוגיות והחלטות !הוועדה עמדה על כ' שמסירת המידע במסגרת סעי9לחוק צריכה להיעשות ישירות אל הרשות הזרה , שלא באמצעות האד אודותיו המידע , ואי מקו לשנות את החוק לעניי זה . נשקלה החלה של אמות המידה שהוצעו על  ידי הוועדה באשר לשקילת עבר פלילי על  ידי גו! הזכאי לקבל מידע , א' הוכרע כי בשל הקושי הפרקטי להחיל הסדר על רשות זרה יש לשמר את הוראת הסעי! , תו' קביעת עקרונות בדבר שמירה על סודיות , שיצוינו בתדפיס המידע הפלילי עצמו . משרד המשפטי ומשטרת ישראל הבהירו כי קיימי קשיי רבי בפרשנות הסעי! וביישומו , כמו לדוגמא הגדרת " רשות ממלכתית זרה " והגדרת תכלית העברת המידע . בעיות אלה לא נידונ ו לעומק בוועדה והנושא מחייב ליבו נוס! . לאור זאת , המלצת הוועדה היא כי משרד המשפטי ומשטרת ישראל יבחנו לעומק את הסוגיות העולות מסעי! 9ויפעלו לגיבוש הצעה בעניי זה . 4. )סעי10לחוק המרש הפלילי 4.1 . המצב כיו !עניינו של סעי10הוא מסירת מידע לרשות הרישוי לפי פקודת התעבורה , כדלקמ (א : ) מסירת מידע אודות עבירות הכרוכות בנהיגת רכב וכ עבירות של בעלי רישיו נהיגה הנוגעות לשימוש בס מסוכ ולאחזקתו לצור' שימוש עצמי (ב) ; עבירות סמי שעבר מבקש רישיו נהיגה , לבקשת רשות הרישוי . בנוס! , כלולות בתקנות התעבורה הוראות למסירת מידע לרשות הרישוי מ המרש הפלילי לש מת רישיונות נהיגה מסוגי שוני אודות עבירות תעבורה ועבירות פליליות אחרות .29 המידע לפי תקנות התעבורה נמסר מכוח סעי! 6 לחוק המרש , בהיק! המועבר לפיו . כ כוללות תקנות התעבורה הוראות נוספות , כגו תקנה193ב לתקנות , המאפשרת מסירת מידע מהמרש הפלילי למכו הרפואי לבטיחות בדרכי , לש שקילת הכשירות הרפואית לנהיגה . משרד התחבורה פנה בעבר למשרד המשפטי בבקשה לתק את חוק המרש ולאפשר העברה של מידע פלילי אודות עבירות ת עבורה של כל הנהגי ועבירות פליליות של נהגי רכב ציבורי ומורי נהיגה , וזאת באופ שוט! . עוד ביקש משרד התחבורה לאפשר העברת מידע אודות עבירות פליליות ועבירות תעבורה של נבדקי במכו הרפואי לבטיחות בדרכי . 29תקנה15ב לתקנות התעבורה , תשכ "א1961 . 40 הצעת משרד המשפטי היא לאפשר מסירת מידע כאמור ובמקביל לרכז את הוראות החוק הנוגעות למסירת מידע לרשות הרישוי בחוק המרש . ההצעה מאפשר ת העברת מידע לרשות הרישוי וכ למכו הרפואי לבטיחות בדרכי . לרשות הרישוי , תתאפשר מסירת מידע מ המרש הפלילי אודות המבקש לקבל רישיו נהיגה ברכב ציבורי וכ המבקשי לעסוק בהוראת נהיגה וכדומה . בנוס! , יתאפשר המש' ההסדר הקיי היו בחוק ובתקנות לפיו מועבר מידע אוד ות עבירות תעבורה ועבירות של שימוש בס ואחזקתו אודות מבקשי רישיו נהיגה או בעלי רישיו נהיגה . למכו הרפואי לבטיחות בדרכי תתאפשר מסירת מידע מ המרש הפלילי לש בחינת הכשירות הרפואית לנהיגה . 4.2 .סוגיות והחלטות הוועדה תמכה בהצעת משרד המשפטי , א' עמדה על כ' שיש לה בחי בי מהות מסירת המידע אודות מבקשי רישיו נהיגה ברכב ציבורי והיתר להוראת נהיגה , שהינה קרובה למסירת מידע לפי סעי! 6,לבי מסירת מידע אודות כלל בעלי רישיו נהיגה ומבקשי רישיונות . לאור האמור , סברה הוועדה כי ביחס למסירת מידע אודות מבקשי רישיו נהיגה ברכב צי בורי והיתר להוראת נהיגה , יש להחיל את אמות המידה שייקבעו באשר למסירת מידע לפי סעי!6.הוועדה לא הכריעה בשאלת טכניקת החקיקה , קרי , הא לכלול את ההוראות הנוגעות לקבלת רישיו נהיגה ברכב ציבורי או היתר להוראת נהיגה במסגרת סעי! 10 !לחוק המרש או בתוספת לפי סעי6לחוק . בנוס! , עמדה הוועדה על כ' כי הביטוי בחוק כיו " עבירה הכרוכה בנהיגת רכב " אינו בהיר דיו ולכ המליצה להשתמש בביטוי " עבירת תעבורה " ולהוסי! עבירות נוספות שייקבעו בתוספת , שיש לה קשר לנהיגת רכב ושיכולה להיות לה השלכה על שאלת מת הרישיו המבוקש או חידושו כ , גו עבירה של גרימת מוות ברשלנות ) תו' שימוש ברכב ( ) סעי!304 לחוק העונשי ( ועבירה של סיכו חיי אד במזיד בנתיב תחבורה ) סעי!332 לחוק העונשי . ( עוד סברה הוועדה כי באשר לעבירות המנויות בסעי!10 היו  עבירות סמי ועבירות תעבורה  העברת מידע לרשות הרישוי תעשה ב אופ תקופתי , ללא צור' בבקשה מפורשת . באשר ליתר העבירות , משרד המשפטי יבח את אופ העברת המידע . 5. סיכו המלצות הוועדה בנוגע לסעיפי10  7לחוק המרש הפלילי )סעי7 : א. מומל. שלא לשנות דבר בסעי!7לחוק . סעי)8 : ב. מומל. לקבל את פרשנות משרד המשפטי באשר לסעי!8לחוק כ , ' שתחולתו היא רק לגבי בדיקת עבר הפלילי של המשתתפי במכרז לקבלת טובי או שירותי , ולא לגבי העסקה על ידי  הגו! המקיי את הלי' המכרז . מומל. לתמו' בתיקו החוק המוצע על  ידי משרד המשפטי באשר לסעי!8. 41 .מומל להוסי! לרשימת העבירות שבתוספת השנ י יה את חוקי המג וחוק י העבודה . ג. מומל. לאפשר את מסירת המידע לפי סעי!8לחוק ליו " ר ועדת המכרזי ולחברי הוועדה הדנה במכרז הרלוונטי . סעי)9 : ד. מומל. כי במשרד המשפטי ובמשטרת ישראל יבחנו לעומק את הוראת סעי!9לחוק , לאור הקשיי ביישומה ובפרשנותה , ויגבשו הצעה בעניי זה . סעי)10 : ה. מומל. להבחי בי מסירת המידע אודות מבקשי רישיו נהיגה ברכב ציבורי והיתר להוראת נהיגה לבי מסירתו אודות כלל בעלי רישיו נהיגה ומבקשי רישיונות . ו. מומל. להחלי! את הביטוי " עבירה הכרוכה בנהיגת רכב " בביטוי " עבירת תעבורה " ולהוסי! עבירות נוספות שייקבעו בתוספת . ז. מומל. לקבו ע כי יועבר לרשות הרישוי , באופ תקופתי , מידע אודות בעלי רישיו נהיגה ביחס לעבירות סמי ולעבירות תעבורה . לאור המלצות הוועדה המפורטות לעיל , להל סעיפי החוק הרלוונטיי המוצעי , אשר ישולבו בטיוטת הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבי , התש "ע –2010 : סעי8יתוק כל : הל 8.מסירת מידע מ המרש ה פלילי לש מכרז )א( המשטרה תמסור לגו ציבורי מידע מ המרש הפלילי על עבירות המפורטות בתוספת השניה , לצור השתתפותו של אד במכרז , מטע הגו , א אותו אד הסכי לכ ; לעניי זה " , גו ציבורי " – רשות מקומית או גו המנוי בסעי2)(א לחוק חובת המכרזי , תשנ "ב –1992 . )ב( מסירת המידע לפי סעי זה תהיה , לעניי המדינה – לחשב הכללי או לחשב של המשרד הממשלתי הנוגע בדבר ; לעני רשות מקומית – לראש הרשות ; ולעניי תאגיד – ליושב ראש שלו ; כל אחד מאלה רשאי להסמי אד לקבל את המידע ; וכ תתאפשר מסירת המידע ליושב ראש ועדת המכרזי ולחברי הוועדה הדנה במכרז שבשלו נית המידע . סעי10 יתוק כלהל 10 .מסירת מידע פלילי לש רישיו נהיגה )א( המשטרה תמסור לרשות הרישוי לפי פקודת התעבורה ) להל פקודת התעבורה (, על פי דרישתה או מעת לעת במועדי שייק בעו מידע מ המרש הפלילי על כל אחד מאלה : )1(מבקש רישיו לנהוג ברכב ציבורי או בעל רישיו לנהוג ברכב ציבורי כהגדרתו בפקודת התעבורה ]נוסח חדש [ ובאמבולנס כהגדרתו בתקנות התעבורה , התשכ "א –1961 )בסעי זה – תקנות התעבורה (; 42 )2( מורה מוסמ , בעל ב ית ספר או מנהל מקצועי של בית ספר לנהיגה או מי שמבקש לעסוק באלה , כמשמעות בתקנות התעבורה . )3(מבקש רישיו נהיגה או בעל רישיו נהיגה בדבר כל עביר ה על פקודת ה תעבורה או על פיה ועבירות המנויות בתוספת השישית וכ בדבר עבירה הנוגעת לשימוש בס מסוכ או ל החזקת ס מסוכ לצור שימוש בו ; בסעי זה " , ס מסוכ " כהגדרתו בפקודת הסמי המסוכני ] נוסח חדש [, התשל "ג 1973 ; )4(מבקש רישיו נהיגה או בעל רישיו נהיגה , שרופא מוסמ במכו הרפואי לבטיחות בדרכי , כהגדרתו בתקנה193 א לתקנות התעבורה ) להל – המכו הרפוא י לבטיחות בדרכי (, סבור כי בשל עברו הפלילי , אי לתת לו אישור רפואי לנהיגה לפי תקנה 194 לתקנות התעבורה , או שנית לו רישיו נהיגה והרופא המוסמ קבע בו תנאי והגבלות . )ב( המשטרה תמסור למכו הרפואי לבטיחות בדרכי במשרד הבריאות , כהגדרתו בתקנות התעבורה , מידע מ המרש הפלילי אודות מבקש רישיו נהיגה או בעל רישיו נהיגה , לש מת אישור רפואי לנהיגה על ידי רופא מוסמ במכו הרפואי לבטיחות בדרכי לפי תקנות התעבורה . 43 פרק ד  ' אמות מידה לשקילת המידע הפלילי 1.רקע  על פי החוק כיו , ככלל , אי לגופי המקבלי מידע מ המרש ה פלילי הנחיות מפורשות כי צד לשקול ולהערי' את המידע . הוועדה הבחינה בעניי זה בי גופי המקבלי מידע לצרכי העסקה , מת רישיו או היתר ) להל  " גופי העסקה "( לבי גופי המקבלי מידע לצרכי אחרי , כגו לצור' חקירה או לש ליווי ההלי' הפלילי . כאשר מדובר בגופי העסקה , בהעדר הנחיות לאופ שקילת עברו הפלילי של מועמד לעבודה או מבקש היתר או רישיו , התוצאה היא ש לעתי , עצ קיומו של עבר פלילי , די בה כדי להביא לפסילת מועמדותו של אותו אד .30 במהל' השני הגיעו למשרד המשפטי ולמשטרת ישראל פניות רבות של אזרחי אשר מועמדות לעבודה מס וימת או בקשת לקבל רישיו  או היתר , נפסלה על רקע עבר הפלילי , ללא בחינה עניינית ) כגו , סוג הרישו , הרלוונטיות של העבירה , הזמ שחל! מביצועה וכדומה (. חלק מהפניות הופנו לנשיא המדינה מכוח סמכותו על פי  החוק לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה . לאור זאת , סברה הוועדה , כי יש להעביר בחוק מסר ברור , לפיו עצ קיומו של עבר פלילי אי נו פוסל כשלעצמו אד מלעסוק בעיסוק מסוי , וכי מניעת קבלת זכות עיסוק על בסיס העבר הפלילי מחייבת הפעלת שיקול דעת ) במסגרתו ייבחנו העבר הפלילי וזיקתו לעיסוק הנדו (. החשיבות שיש בשקילת העבר הפלילי והערכ תו בגו! מקבל ה מידע עולה נוכח החלטת הוועדה , לפיה כל הגופי המקבלי מידע מכוח סעי! 6,יקבלו מידע בהיק! זהה , בהתא להוראות חוק המרש הפלילי ולא על  פי המגבלות הקבועות בחיקוקי הספציפיי ) אלה ישפיעו על הנהלי הפנימיי שייקבעו בגו! , לעניי אופ הפעלת שיקול הדעת (. החיקוקי הספציפיי , ככלל , אינ קובעי כיו אמות מידה לשקילת המידע הפלילי . ישנ חיקוקי הקובעי מסגרת כללית להפעלת שיקול הדעת של הגור מעניק ההיתר או הרישיו ביחס לעבר פלילי , א' אי מדובר באמות מידה ברורות ואחידות , אלא בהוראות הניתנות לפרשנות בדרכי שונו ת ואופ הפעלת כיו אינו נתו לביקורת או לפיקוח . כ' למשל , לש קבלת היתר לאיסו! ומסירה של דואר לפי חוק היתר כללי לאיסו) , העברה או מסירה של מכתבי , תשס "ג2003 ,אחד מתנאי ההיתר הוא כי אד "... לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה , חומרתה או נסיבותיה יש בה כ די למנוע לד , עת המנהל , קבלת היתר ". לאור האמור , נראה כי קיי חשש לחוסר שוויו , ה באופ הפעלת שיקול הדעת על  ידי גופי שוני הזכאי לקבל ולשקול מידע פלילי על  פי החוק וה באופ שקילת עבר הפלילי של מועמדי להעסקה באותו גו! . לא נית לאמוד את היק! התופעה , א' לאור הפניות הר בות לנשיא המדינה , למשרד המשפטי ולמשטרת ישראל שהוזכרו לעיל , סברה הוועדה כי יש מקו לתת מענה לבעיה זו . 30זאת על ש א!  מרבית החיקוקי הספציפיי , כפי שפורט בפרק ב ' לעיל , מתייחסי לעבר הפלילי לא כתנאי המחייב פסלות , אלא כמרכיב בשיקול דעתו של הגור מעניק הרישיו או ההיתר . 44 2.סוגיות והחלטות לאור המתואר לעיל , סברה הוועדה כי כ צעד הראשו , יש לחייב בחוק את גופי ההעסקה מקבלי המידע הפלילי לשקול ולהערי' את המידע ו לבחו את מידת הרל נט וו יות שלו ל מת ההיתר או הרישיו , או להעסקת המועמד כ . צעד השני , סברה הוועדה כי יש לתת לגופי אלה כלי לשקילת ה עבר הפלילי ולחייב לקבוע בעצמ נהלי פנימיי להפעלת שיקול הדעת . המלצת הוועדה היא להתוות בחוק את שיקול הדעת של גופי ההעסקה מקבלי המידע , תו' חיוב לגבש בנוס! נהלי פנימיי בנושא . לפיכ' , ההמלצה היא לקבוע בחוק אמות מידה כלליות , אשר כל גו! העסקה המקבל מידע מ המרש יחויב לשקול אותו לפיה ב . נוס! , מומל. לקבוע בחוק חובה על גופי אלה לגבש נהלי פנימיי ספציפיי לשקילת המידע , בהתא לצרכיה , לאופי פעילות ולתחומי מומחיות , וכ בהתחשב במגבלות הקבועות בחיקוק הספציפי הנוגע לה . בדר' זו , כל גו! העסקה מקבל מידע יחויב על  פי חוק להפעיל את שיקול הדעת ביחס לעבר הפלילי ה בהתא לאמות המידה הכלליות הקבועות בחוק וה בהתא לנהלי הספציפיי שגובשו על ידו . הנהלי הפנימיי שייקבע ו על  ידי גופי אלה יאושרו על  ידי גו! שיוסמ' לכ' . הוועדה סברה כי הרשות למשפט ולטכנולוגיה שבמשרד המשפטי עשויה להתאי לצור' זה . בדר' זו יישמר העיקרו החשוב של התחשבות במידע הפלילי רק בצמידות למטרה שלשמה נמסר המידע . בעל הסמכות ישקול א ידע מה הרל וו נטי מונע את העסקת המבקש .31 2.1 .התיקו המוצע  אמות מידה לשקילת עבר פלילי כאמור , מוצע לקבוע בחוק את החובה לשקול את העבר הפלילי בכפו! לאמות מידה שתיקבענה בחקיקה ובנהלי פנימיי של הגו! מקבל המידע . אמות המידה , תתייחסנה , בי היתר ל , מש' הזמ שחל! מאז ביצוע העבירות ל , גילו של האד  בעת ביצוע ) בגיר / קטי (, ל מהות העבירות , ל חומרת ולנסיבות אישיות . שר המשפטי יוסמ' לקבוע אמות מידה מפורטות יותר . ההסדר ה קובע את אופ הפעלת שיקול הדעת ביחס ל עבר הפלילי בגופי העסקה המקבלי מידע פלילי כדי ) כלומר אמות המידה שיי קבעו ב חקיקה וב נהלי הפנימיי ( יחו ל לא רק על הגופי המקבלי מידע מכוח סעי! 6לחוק , אלא ג על מקבלי מידע פלילי על פי סעי! 5לחוק , ככל שמדובר בגופי המקבלי את המידע לש מת זכות עיסוק .32 מאחר שהגופי הזכאי לקבל מידע על  פי סעי!5 לחוק , מקבלי ג מידע על פרטי רישו שהתיישנו ) עד תו תקופת המחי ,( קה ומאחר שחלו! הזמ 31לעניי זה , באנגליה ה Data Protection Act 1998מסדיר את אופ השימוש במידע אישי , לרבות מידע פלילי , ומטיל על ארגוני ומעסיקי חובה להחזיק ולעשות שימוש במידע אישי באופ הוג והול . החוק קובע , בי השאר , כי מ עסיק אינו רשאי לבקש ממועמד מידע אודות עברו הפלילי אלא א מידע זה רלוונטי לעיסוק שעל הפרק : :ו רא . Home Office, Breaking the Circle - A Report of the Review of the Rehabilitation of Offenders Act (2002), available at www.homeoffice.gov.uk/documents/breaking -the-circle?version=1 . כמו כ , באוסטרליה ה חוק הפדר א לי קובע , בי השאר , כי ארגו שעליו חל חוק הפרטיות יאסו! מידע אודות עבר פלילי ככל ש הדבר נחו. בלבד ו ככל שהמידע קשור ל תחו ה תעסוקה . :ו ראHuman Rights and Equal Opportunity Commission, On the Record:Guidelines for the Prevention of Discrimination in Employment on the Basis of Criminal Record, 56-57 (2005),available at www.hreoc.gov.au/Human_Rights/Criminalrecord/on_the_record/index.html 32הכוונה היא לפרט )ו( התוספת הראשונה , המאפשר שקילת העבר הפלילי ביחס לעובדי מדינה , פרט )ח( לתוספת הראשונה , המאפשר שקילת הע ב ר הפלילי על  ידי הגופי המאובטחי , וכ גופי העסקה נוספי שיתווספו במסגרת תקנות המרש הפלילי ) שינויי בתוספת הראשונה ובתוספת השלישית (, התש "ע2009 . 45 מביצוע העבירה מהווה חלק מאמות המידה שייקבעו בחוק , יש להוסי! לאמות המידה כלל , לפיו ההתחשבות בפרטי רישו שהתיישנו תעשה במקרי המתאימי  בלבד , וככל שהדבר רלוונטי לעיסוק הספציפי . כאמור בפרק ב ' " לדו ח זה , בעת הדיוני בוועדה בחנו חברותיה את מגוו החוקי הספציפיי הנותני למעניקי רישיונות או היתרי זכאות לקבלת מידע פלילי ו את היחס בינ לבי חוק המרש הפלילי . המלצת הוועדה היתה , כאמור , שלא לבטל את החיקוקי הספציפיי ו שיש להעביר את המידע מ המרש הפלילי על  פי הוראות חוק המרש הפלילי , בהתא להיק! ה מידע הקבוע בו . בעת שקילת המידע הפלילי יגבילו עצמ גורמי אלה למגבלות הקבועות בחיקוקי הספציפיי , בנוס! לאמות המידה שיקבעו בחקיקה ובנהלי הפנימיי . כמו כ , המלצת הוועדה היא , כי ראוי שגורמי מקבלי מידע אלה ינצלו הזדמנות זאת על מנת לבחו מחדש את הוראות החוקי הספציפיי הרלוונטיי לה , על מנת לבדוק הא הקריטריוני והמגבלות שבה מתאימי לצרכיה בפועל ולבחו א יש מקו לבטל , לאור הוראות חוק המרש .33 להל נוסח מוצע לאמות המידה שיפורטו בחוק המרש הפלילי : " נמסר מידע על אד לש מת רישיו , היתר , זכות עיסוק או זכות א חרת לפי חוק זה ) בסעי זה – זכות עיסוק ( לפי סעי5או6, 34 או לגבי חידוש זכות העיסוק , ביטולה , התלייתה או נקיטת אמצעי משמעת עקב עבירה פלילית , ישקול מקבל המידע א. את עברו הפלילי של אד , בהתחשב באלה : 1.מהות העבירה וחומרתה – לרבות סוג העבירה והאינטרס המוג שנפג ע; 2.מש הזמ שחל מיו האירוע . 3.ההתחשבות בפרטי רישו שהתיישנו תעשה במקרי המתאימי בלבד , וככל שהדבר רלוונטי לעיסוק הספציפי . 4.גילו של האד שהרישו נוגע לו ביו האירוע ; 5. קיומ של פרטי רישו נוספי , כאמור בסעי2לחוק , מספר פרטי הרישו ומהות ; 6.קיומ של תיקי תלו יי ועומדי , שההליכי בה טר הסתיימו , בהתחשב בשלב בו מצוי התיק .35 33הוועדה בחנה לעניי אמות המידה שעל מעסיק לשקול בנוגע למועסק ב על עבר פלילי את אלה המנויי בחקיקה של מדינת ניו  יורק , האוסרת אפליה על רקע עבר פלילי ומתייחסת , בי היתר , לקריטריוני הבאי ה : אחריות ו ה חובות הכרוכ י בעיסוק , ההשפעה שיש לעבירה על יכולתו של הפרט למלא חובות אלה , הזמ שחל! מאז ביצוע העבירה , גילו של המורשע בעת הע בירה , חומרתה , מידע אודות שיקומו והתנהגותו הטובה של המועמד והאינטרס ש בהגנה על רכוש , ביטחונ ורווחת של פרטי מסוימי או הציבור בכללו :ו רא . Timothy L. Creed, Negligent Hiring and Criminal Rehabilitation: Employing Ex-Convicts, Yet Avoiding Liability, 20 ST. THOMAS. L. REV. 183, 197-198 (2008). 34הוועדה דנה בשאלה א יש מקו להחיל את אמות המידה שנקבעו בחוק ג על גופי הגישה הישירה , ככל שה פועלי כגופי העסקה , והגיעה לכלל החלטה שבשל אופיי הביטחוני הייחודי של גופי אלה , ההסדר אינו מתאי עבור . 35ההתחשבות ב תיקי תלויי ועומדי ב גופי הזכאי לקבל מידע מוגבלת על  פי תקנות המרש הפלילי ותקנת השבי ) תקנות המרש הפלילי ותקנת השבי ) כללי מסירת מידע בידי משטרת ישראל (, תשנ "ח–1998 , ביחס לתיקי בה 46 ב. את הזיקה בי העבר הפלילי של האד לבי זכות העיסוק , בהתחשב באלה : 1.האינטרס הציבורי המוג , בשלו נמסר המידע למעסיק או נות זכות העיסוק ; 2.החובות והאחריות הספציפיי הכרוכי בזכות העיסוק ; 3.החשש , א קיי , לפגיעה ברכוש , באד , בשלומו או בביטחונו , או בשלו הציבור וביטחונו ; 4.מידע אודות שיקומו של האד שהרישו נוגע לו ואודות נסיבותיו האישיות .36 2.2 . נהלי פנימיי אמות המידה שתיקבענה בחקיקה כמפורט לעיל ה כלליות ונועדו , ככלל , להתוות את שיקול הדעת ביחס לעברו הפליל י של אד על  ידי גו! העסקה שזכאי לקבל מידע על  פי החוק . אמות מידה אלה אינ יכולות להוות תחלי! לשיקול דעת פרטני של הגו! הזכאי לקבל מידע , בהתא לצרכיו המיוחדי ולדרישות התפקיד או העיסוק הספציפי . למטרה זו , נדרש נדב' נוס! של נהלי פנימיי , שייקבעו בכל גו! ו יותאמ ו לצרכי ו הספציפיי . נהלי אלה יגזרו מאמות המידה שיקבעו בחקיקה , א' יחד ע זאת , יבטאו את הצרכי המיוחדי של גו! ה מקבל המידע , שהינו הגור המתאי ביותר לזיהוי צרכיו הספציפיי ומטרותיו ולהערכת הסיכוני מפניה עליו להישמר . זהו ג אחד הנימוקי שהובילו את הוועדה ל מסקנה , כי שיקול הדעת צרי' להיעשות על  ידי גו! ההעסקה מקבל המידע ולא , כפי שהוצע על  ידי חלק מחברותיה  על , ידי גור מרכ זי שיעביר את המידע ) כמפורט בפרק ב ' (. ח" לדו קיומ של נהלי פנימיי יהיה תנאי לקבלת מידע . בנהלי אלה ייקבעו ג הסדרי ספציפיי לשמירת סודיות המי דע באותו גו! . כמו כ , יעוגנו בה , בי היתר , דרישות המחוקק בדבר מגבלות זמ מצומצמות יותר לשקילת המידע או סוגי עבירות שיש לשקול וכדומה , ככל שה קבועות בחיקוקי ספציפיי . 2.3 .הקמת גו) מפקח כאמור , המרש הפלילי מנוהל על  ידי המשטרה , המרכזת את המידע ומוסרת אותו בהתא  להוראות החוק . הוועדה דנה בשאלה א יש מקו כי המשטרה תהיה זו שתפקח ג על יישו הנהלי הפנימיי לשקילת עבר פלילי . לאחר דיו , נתקבלה החלטה בוועדה , לפיה נדרש גו! חיצוני , שיבח ויאשר את הנהלי הפנימיי שיגובשו על  ידי הגופי הזכאי לקבל מידע לש מת זכות עיסוק ויפקח על שקילת העבר הפלילי בהתא לקבוע בנהלי אלה .37 גו! זה יפקח על האופ בו מיושמי הנהלי הפנימיי ועל שמירת הסודיות , וכ יאשר כל תיקו של הנהלי . לאחר בחינת הנושא אל מול " יו ר הרשות למשפט , טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטי , סברה הוועדה כי יש מקו שגו! זה יהי ה הגור המפקח . אי באמור כדי לגרוע מתפקידו של רש מאגרי מידע לפקח על מאגר המידע של טר הוגש כתב אישו . כמו כ ה , מלצ ת הוועדה היא להחיל את המגבלות המפורטות בתקנו ת ג על גופי הזכאי לקבל מידע לפי סעי!6. 36 יצוי , כי המלצת הוועדה היא , שדרישת ההסכמה להעברת מידע פלילי תכלול ג , כנאמר בפרק ב ' " לדו ח זה , הערה אודות זכותו של האד להעביר לידי הגור נות הרישיו מידע אודות שיקומו או נסיבותיו האישיות . 37חשיבותו של גו! מפקח חיצוני כאמור גדלה נוכח החלטת הוועדה שלא לקבל את ההצעה להקמת גו! לניתוב מידע פלילי , כאמור בפרק ב ' .ח" לדו 47 המרש הפלילי , כש שהוא מפקח על מאגרי אחרי . במסגרת זו , רש מאגרי המידע מפקח , בי היתר , על ניהול המרש בהתא לחוק ועל הפעלת חוק המרש , תו' שמירה על פרטיות . הרשות למשפט , טכ נולוגיה ומידע מאחדת תחתיה את פעילות וסמכויותי ה של רש מאגרי מידע , רש גורמי מאשרי ו רש שירותי נתוני אשראי . בי תחומי האחריות של הרשות מצויי חוק הגנת הפרטיות וה פיקוח על בעלי מאגרי מידע ובעלי רישיונות . לאור זאת , סברה הוועדה כי גו! זה מתאי לש מש כגור המפקח על שקילת העבר הפלילי על  ידי גופי הזכאי לקבל מידע על  פי חוק המרש . הקמת גו! מפקח כאמור תקד את השמירה על הפרטיות ועל שקיפות שיקול הדעת של הגופי מקבלי המידע בהערכת העבר הפלילי וכ תאפשר פיקוח על אופ שמירת המידע ועל השימוש במידע באות גופי . הגו! שיוק ימלא תפקידי דומי במהות לתפקידי שממלאת כ יו הרשות למשפט וטכנולוגיה ביחס להגנה על פרטיות ופיקוח ובקרה על מאגרי מידע והעברת מידע , א' יעשה זאת תו' התמקדות במאגר מידע ספציפי  מאגר המידע של ה מרש הפלילי . התפקידי ש ימלא גו! הפיקוח : ה א. אישור הנהל י להערכת המידע הפלילי שייקבעו בכל גו! העסקה מקבל מידע . ב. פיקוח ובקרה על הפעלת שיקול הדעת של גופי ההעסקה , בהתא לאמות המידה הקבועות בחקיקה וב נהלי הפנימיי . ג. פיקוח ובקרה על שמירת המידע הפלילי בגופי ההעסקה מקבלי המידע ומניעת זליגתו לגורמי שאינ זכאי לקבלו . ד. כ תובת לתלונות הציבור בנוגע ל שימוש לא ראוי במידע הפלילי  על ידי גופי העסקה . הגו! האמור יוק על פי הוראה מפורשת בחוק . ההנחה היא שהקמת גו! מרכזי במשרד המשפט , י שאמו על שמירת הוראות החוק , על קידו מדיניות של שמירה על פרטיות ועל שקיפות , מעבירה לציבור מסר על חשיב ות הערכי הללו . המשטרה הבהירה את עמדתה , לפיה המידע הנדרש לצרכי פיקוח יימסר , ככלל , מהגופי המפוקחי ולא באמצעות המשטרה . כיוו שמדובר בהסדר חדש , יש לאפשר לגופי השוני להתארג . כמו כ , יש להתחשב בכ' שג הרשות למשפט ולטכנולוגיה צריכה להיער ' לבחינת הנהלי הפני מיי . משו כ' , יהיה צור' לקבוע בתקנות הוראת מעבר  תקופת זמ שרק לאחריה יראו בקיומ של נהלי פנימיי תנאי לקבלת המידע . 2.4 .סיכו המלצות בנושא אמות מידה לשקילת מידע פלילי א. מוצע לקבוע בחוק המרש אמות מידה כלליות , אשר כל גו! העסקה או נות היתר או רישיו , המנוי בס עיפי 5 6ו 8 ומקבל מידע מ המרש יחויב לשקול אותו לפיה . לאור זאת , מוצע להוסי! את סעי!23א לחוק . ב. מוצע לקבוע בחוק חובה על גופי העסקה , נותני היתר או רישיו , המנויי בסעיפי5ו6, לגבש נהלי פנימיי ספציפיי לשקילת המידע , בהתא לצרכיה , לאופי פעילות ולת חומי 48 מומחיות , וכ בהתחשב במגבלות הקבועות בחיקוק הספציפי הנוגע לה . קיומ של נהלי פנימיי יהיה תנאי לקבלת מידע . לאור זאת , מוצע להוסי! את סעי!23(ב)א להצעת החוק . ג. מוצע לקבוע כי הרשות למשפט ולטכנולוגיה שבמשרד המשפטי תשמש כגו! מפקח לאופ שקילת העבר הפלילי . תפקידיה בהקשר זה יהיו  ל אשר את הנהלי הפנימיי של כל גו! העסקה , לפקח על הפעלת שיקול הדעת של גופי אלה , לפקח על שמירת המידע הפלילי בגופי האמורי ולהוות כתובת לתלונות הציבור בנוגע ל שימוש לא ראוי במידע הפלילי על יד . לאור זאת , מוצע להוסי! את סעי!23ב להצעת החוק . לאור המלצות הוועדה המפורטות לעיל , להל סעיפי החוק הרלוונטיי המוצעי , אשר ישולבו בטיוטת הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבי , התש "ע –2010 : 23א. אמות מידה לשקילת מידע פלילי )א( נמסר מידע פלילי על אד לש מת זכות עיסוק מכוח סעי 5לחוק או מכוח ס עי 6לחוק , ישקול מקבל המידע את עברו הפלילי של אד , בהתחשב באלה : )1(מהות העבירה וחומרתה – לרבות סוג העבירה והאינטרס המוג שנפגע ; )2(מש הזמ שחל מיו האירוע ; )3(גילו של האד שהרישו נוגע ל ו ב יו האירוע ; )4( קיומ של פרטי רישו נוספי כאמור בסעי2לחוק , כמות פרטי הרישו ומהות ; )5( קיומ של תיקי תלויי ועומדי או רישומי משטרה אחרי , ככל שהגו זכאי לקבל . )ב( כ ישקול מקבל המידע את הזיקה בי העבר הפלילי של אד לבי זכות העיסוק , בהתחשב באלה : )1(האינטרס הציבורי המוג בשלו נמסר המידע למעסיק או נות השי רות ; )2(החובות והאחריות הספציפית הכרוכי בזכות העיסוק ; )3(החשש , א קיי , לפגיעה ברכוש , אד , שלומו או בטחונו , או בשלו הציבור ובטחונו ; )4(מידע אודות ש יקומו של אד האד שהרישו נוגע לו ונסיבותיו האישיות , ככל שביסס אות . )ג( שקילת המידע הפלילי תהיה על פי אמות מידה המפורטות לעיל ובהתא לנהלי פנימיי שייקבעו על ידי הגו מקבל המידע . )ד( לא יימסר מידע פלילי לגו כאמור בסעי זה , אלא א קבע הגו נהלי פנימיי לעניי שקילת מידע פלילי בקשר למת זכות עיסוק באותו גו , שאושרו על ידי הגו המפקח , כאמור בסעי23.ב )ה( הוראות סעי )א( )ג( יחולו , בשנויי המחויבי ג לגבי מידע שנמסר לש השתתפות במכרז לפי סעי  8. 23ב. גו מפקח לשקילת מידע פלילי )א( יחידת הפיקוח שמונתה לפי10ד לחוק הגנת הפרטיות , התשמ "א –1981 ,תפקח , בי היתר , על שימוש במידע הפלילי שהועבר לגו שנות זכות עיסוק מכוח סעי5 או מכוח סעי6לחוק ו על שמירת המידע הפלילי בגו , ובכלל זה : 49 )1(אישור הנהלי הפנימיי של כל גו שנות זכות עיסו ק. )2(פיקוח על הפעלת שיקול הדעת של גופי אלה לעניי המידע הפלילי . )3( פיקוח על שמירת המידע הפלילי בגופי האמורי . )4( כל תפקיד אחר שקבע שר המשפטי בענייני ה נוגעי לפיקוח על שימוש ב מידע פלילי או שמירתו . )ב( לש ביצוע תפקידה כאמור בסעי זה , יהיו נתונות ליחידת הפיקוח כל הסמכויות הנתונות לה לפי הוראות החוק האמור . )ג( הוראות סעי קט )א( י חולו , בשנויי המחויבי ג לגבי מידע שנמסר לש השתתפות במכרז לפי סעי  8. 50 פרק ה  ' תקופות ההתיישנות והמחיקה 1.רקע חוק המרש הפלילי קובע שתי תקו פות המגבילות את מש' הזמ בו נמסר המידע מ המרש  תקופת ההתיישנות ותקופת המחיקה . ככל שחול! הזמ ובהתא לתקופות אלה , מצטמצמות השלכות המרש הפלילי על חייו של האד שהמידע אודותיו , שכ בתו כל תקופה מצטמצ מספר הגופי הזכאי לקבל מידע על  פי החוק . מטרת הגבלת מס ירת המידע הפלילי היא מימוש עקרו השיקו הקבוע בחוק והרחבת ההזדמנויות העומדות בפני אד ששוק , ובלבד שלא שב לבצע עבירות . התקופה הראשונה , המוגדרת בסעי!14לחוק כ " תקופת ההתיישנות " נמנית ככלל מיו מת פסק הדי או ההחלטה , אשר מפורש כמועד מת גזר הדי , ומשכה משת נה בהתא לעונש שהוטל על האד ובכפו! לגילו בעת ביצוע העבירה ) בגיר או קטי (. ככלל , מדובר בתקופה של שבע שני . בתו תקופת ההתיישנות , מרבית הגופי מעניקי רישיונות או היתרי לעיסוקי , שהיו זכאי לקבל מידע מ המרש , אינ זכאי עוד לכ' , שכ על  פי סעי!6לחוק , המיד ע הפלילי נמסר עד תו תקופה זו בלבד . בחלו! תקופת ההתיישנות , מתחילה התקופה השנייה , המוגדרת בסעי!16לחוק כ " תקופת המחיקה " ומשכה , ככלל , הוא10שני ממועד תו תקופת ההתיישנות . מש' התקופה משתנה בהתא לגילו של האד בעת ביצוע העבירה ) בגיר או קטי (, וכאשר מדובר בק טיני משתנה התקופה ג בהתא לחומרת העבירה ) פשע או עוו ( והעונש שהוטל בגינה . הגופי הזכאי לקבל מידע במהל' תקופה זו מנויי בתוספת הראשונה לחוק המרש הפלילי . לאחר תו התקופה , מונה החוק בסעי!16 ,רשימה מצומצמת ביותר של גורמי בודדי הזכאי לקבל את המידע , וכ את הגורמי בעלי גישה ישירה , הזכאי לקבל את המידע , בכפו! לכללי שנקבעו על  ידי כל אחד מה ואושרו על ידי היוע. המשפטי לממשלה וועדת החוקה חוק ומשפט . כיו , מעוג בחוק המרש עקרו הרצידיביז , לפיו א הורשע אד במהל' תקופת ההתיישנות , יתחיל מניי התקופות ביחס לה רשעה הקודמת מחדש . עקרו זה מביא לידי ביטוי את התפיסה , לפיה אד ששב ומבצע עבירות , אינו זכאי להתייחסות זהה לזו שניתנת למי שריצה את עונשו והשתק , ולפיכ' יימסר המידע הפלילי אודותיו לתקופות ארוכות יותר . עקרו הרצידיביז קבוע בסעיפי 14 )ד( ו16 )ב1(לחוק . ביחס ל תקופות ההתיישנות , קבע המחוקק כי " א בתקופת ההתיישנות הורשע אד בעבירה או ניתנה עליו קביעה כאמור בסעי! 2)3(,יימסר מידע על ההרשעה הקודמת כל עוד לא תמה תקופת ההתיישנות של ההרשעה הנוספת או של הקביעה ". הוראה דומה קבועה ג ביחס לתקופת המחיקה , ולפיה מניי התקופה מתחיל מחדש א מי שהמידע אודותיו הורשע במהל' התקופה בעבירה נוספת . כאמור , חוק המרש הפלילי מתייחס באופ שונה לבגירי ולקטיני באשר למש' תקופות ההתיישנות והמחיקה . הרציונאל הוא , כי יש מקו להקל ע עוברי החוק הקטיני אל מול הבגירי , 51 על מנת להעניק לה סיכוי גב וה יותר לשיקו . לפיכ' נקבעו בחוק תקופות התיישנות ומחיקה קצרות יותר לקטיני , בהתחשב ה בחומרת העבירות והעונשי שהוטלו בגינ וה בגיל בעת ביצוע העבירה . כמו כ , החוק קובע תקופות קצרות במיוחד במקרי המנויי בסעי!13לחוק , בה החליט בית  המשפט לדו את הנאש לל א הרשעה או להרשיעו ולהטיל עליו צו מבח בלבד , וכ בהרשעות של קטיני מתחת לגיל 16 .במקרי אלה , קובע החוק כי אי תקופת התיישנות , קרי פרטי הרישו מתיישני באופ מיידי , וכ קובע תקופת מחיקה קצרה במיוחד , שהיא ככלל חמש שני ) הנספרות , כאמור , מיו מת גזר הדי או ה החלטה , בהיעדר תקופת התיישנות (. 1.1 . בגירי הכרעה ועונש התיישנות מחיקה הרשעה ומאסר עד שנה 7 שני38 +תקופת המאסר 10 שני39 הרשעה ומאסר של למעלה משנה ועד 5 שני 10 שני40 +תקופת המאסר 10 שני41 הרשעה ומאסר של למעלה מ 5 שני תקופת המאסר +כפל תקופת המאסר ובל בד שהתקופה הנוספת לא תעלה על 15 שני42 10 שני43 הרשעה ועונש אחר44 7 שני45 10 שני46 הרשעה וצו מבח אי 5שני מיו פסק הדי או ההחלטה47 ללא הרשעה וצו מבח , צו שירות לתועלת הציבור או התחייבות להימנע מעבירה אי 5שני מיו פסק הדי או ההחלטה48 38 !סעי14 )() א1(לחוק המרש הפלילי . 39 !סעי16 )א( לחוק המרש הפלילי . 40 !סעי14 )() א2(לחוק המרש הפלילי . 41 !סעי16 )א( לחוק המרש הפלילי . 42 !סעי14 )() א3(לח וק המרש הפלילי . 43 !סעי16 )א( לחוק המרש הפלילי . 44עונש שאינו עונש מאסר וכ קביעה כי האד אינו מסוגל לעמוד לדי או אינו בר  עונשי מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי ) קביעה לפי סעי!2)3(לחוק המרש הפלילי (. 45 !סעי14 )() א4(לחוק המרש הפלילי . 46 !סעי16 )א( לחוק המרש הפלילי . 47 !סעי16 )ב( לחוק המרש הפלילי . 48 !סעי16 )ב( לחוק המרש הפלילי . 52 1.2 . קטיני גילאי ה כרעה ועונש התיישנות מחיקה 1618 בעבירות עוו ופשע 1416 בעבירות פשע בלבד הרשעה ומאסר של עד3 שני 5 שני49 + תקופת המאסר 10 שני50 הרשעה ומאסר של למעלה מ 3 שני ועד 5 שני 7 שני51 + תקופת המאסר 10 שני52 הרשעה ומאסר של למעלה מ 5 שני 10 שני53 + תקופת המאסר 10 שני54 הרשעה ועונש אחר55 3 שני56 10 שני57 עד גיל16 עוו הרשעה וכל עונש אי 3 שני58 עד גיל14פשע הרשעה וכל עונש אי 5 שני59 עד גיל18 הרשעה וצו מבח אי 5 שני60 עד גיל18 ללא הרשעה וצו מבח , צו שירות לתועלת הציבור או התחייבות להימנע מעביר ה אי 5 שני61 49 !סעי14 )() ב1(לחוק המרש הפלילי . 50 !סעי16 )א( לחוק המרש הפלילי . 51 !סעי14 )() ב2(לחוק המרש הפלילי . 52 !סעי16 )א( לחוק המרש הפלילי . 53 !סעי14 )() ב3(לחוק המרש הפלילי . 54 !סעי16 )א( לחוק המרש הפלילי . 55 !עונש שאינו עונש מאסר ואינו מנוי בסעי13לחוק המרש הפלילי ) למשל , קנס ומאסר על תנאי (, וכ קביעה כי האד אינו מסוגל לעמוד לדי או אינו בר  עונשי מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי ) קביעה לפי סעי!2)3(לחוק המרש הפליל (. י 56 !סעי14 )() ב4(לחוק המרש הפלילי . 57 !סעי16 )א( לחוק המרש הפלילי . 58 !סעי16 )ב( לחוק המרש הפלילי . 59 !סעי16 )ב( לחוק המרש הפלילי . 60 !סעי16 )ב( לחוק המרש הפלילי . 61 !סעי16 )ב( לחוק המרש הפלילי . 53 2.סוגיות והחלטות הוועדה בחנה את נושא תקופות ההתיישנות והמחיקה והאפשרות לשנות ברבות מישיבותיה , שכ מדובר באחד הנושאי המרכזיי בתחו המנדט שלה , אשר עלה שוב ושוב בפניות אליה . בעניי זה , בחנה הוועדה את ארבע ה אפשרויות שלהל : 1.לא לשנות דבר , קרי – לא לקצר כלל את תקופות ההתיישנות והמחיקה הקבועות כיו ולהסתפק בביטול התדפיס ובהבניית שיקול ה דעת של הגופי הזכאי לעיי במידע . 2.לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה הקבועות כיו בחוק . 3.להעניק שיקול דעת לבית  המשפט לגבי קיצור התקופות . 4. להקי ועדה לקיצור תקופות , על פ י מבחני שיקבעו בחוק . יצוי , כי המלצת הוועדה לביטול אפשרות קבלת התדפיס ממקדת את סוגיית השינויי הנדרשי בנושא תקופות ההתיישנות והמחיקה בעיקר למישור של השפעת התקופות על אפשרויות התעסוקה בתחומי המוסדרי בחוק ואשר לגביה זכאי הגופי נותני הרישיו או ההיתר , או מעסיקי , לעיי במידע הפלילי , ולא כלפי כלל ציבור המעסיקי . 2.1 .קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה כאמור בפרקי הקודמי בדו "ח, אלפי הבקשות המופנות מדי שנה לנשיא המדינה ולשר המשפטי , לקיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה החלות על רישומיה הפליליי של המבקשי היוו את הר קע להקמת הוועדה . הבקשות מלמדות , כי קיומו המתמש' של מידע פלילי במרש הפלילי מהווה מכשול משמעותי , ופעמי רבות בלתי עביר , לקיו אורח חיי נורמטיבי , המבוסס על תעסוקה שפרנסה לצידה , ובכ' מונע מ המבקשי השתלבות מלאה בחברה . לאור הפניות הרבות שקיבלה הוועדה , כתב המ ינוי שלה , עמדות השופטי וקציני המבח שהופיעו בפניה והבעיות והסוגיות השונות בה דנה , סברו מרבית חברותיה , כי אי מקו להשאיר את המצב הקיי על כנו . הוועדה סברה , כי יש לקצר את התקופות , תו' איזו מול ה אינטרסי הציבוריי המוגני על  ידי הגופי מקבלי המידע . לצור' קביעת משכ של תקופות ההתיישנות והמחיקה , סברה הוועדה , כי ראוי לקבל תחילה נתוני בדבר מועדות של מי שביצעו עבירות בעבר , בטווח הזמ של תקופת ההתיישנות . קרי , נתוני לגבי ביצוע עבירות נוספות על  ידי בעלי שני רישומי פליליי או יותר , במהל'7שני ממועד ההרשעה הר אשונה , תקופה המשקפת , ככלל , את תקופת ההתיישנו ת הקבועה היו בחוק . כמו כ , נדרשו נתוני בנוגע לבעלי רישו פלילי יחיד ) קבוצת בעלי הרישו הפלילי שלא שבו לבצע עבירות (. לפיכ' , פנתה הוועדה למשטרת ישראל על  מנת לקבל ממנה את המידע הנדרש בחלוק ה ובחתכי שוני . לבקשת ה וועדה , עשתה משטרת ישראל , באמצעות סנ " צ דוידי גרדר  שגיב ממדור מחקר וסטטיסטיקה באג! התכנו , עבודת מחקר ועיבוד נתוני מקיפה ביותר בנושא זה . " סנ צ דוידי הגיש לוועדה והציג בפניה נתוני סטטיסטיי באשר לבעלי רישומי פליליי ובעלי רישומי משטרתיי . אוכלוסיית הבדיקה התייחסה לכלל הרישומי במאגר המידע הפלילי מאז 1985 , לרבות רישומי 54 משטרתיי . נתוני אלה נבחנו ונלקחו בחשבו , בטר הכריעה הוועדה בנושא תקופות ההתיישנות והמחיקה , כמתואר להל .62 התקופות הקבועות כיו בחוק המרש הפלילי , בהתחשב בכ' שמדובר בתקופות מצטברות , ה תקופו ת ארוכות . מרבית חברות הוועדה סברו כי , אי בחוק אבחנה מספקת בי אנשי שעברו עבירות קלות יחסית או חד פעמי ות וחריגות לאורח חייה , לבי עוברי חוק רצידיביסט י63 . נתוני המשטרה הצביעו על כ' שכ 70% מבעלי הרישומי הפליליי ה בעלי פרט רישו פלילי יחיד ) מדובר בקבוצת בעלי רישו פלילי יחיד , אשר לחלק יש ג רישומי משטרתיי (.64 הוועדה סברה כי ביחס לקבוצת אוכלוסייה זו , יש מקו לקבוע תקופות התיישנות ומחיקה קצרות באופ יחסי  על , מנת להקל על שיקומ ושילוב בחברה . מ הנתוני עולה בבירור , כי קבוצת קטנה מקרב המאגר , שהיא בעלת שנ י רישומי פליליי או יותר , חלקה מתו' כלל הפשיעה בישראל הוא הגדול ביותר . הוועדה סברה כי ביחס לקבוצה זו של עברייני רצידיביסטי , השבי ומבצעי עבירות , יש מקו לקבוע תקופות התיישנות ומחיקה ארוכות , זאת על מנת לבטא את האינטרס הציבורי וכ על  מנת שהמידע בדבר מועד ות ועבר הפלילי המתמש' יובא בפני הגופי הזכאי לקבלת מידע פלילי . קיצור התקופות יבטא עמדה עקרונית של המחוקק , כי יש לשנות את מאז הכוחות בי שתי מטרותיו של החוק ולית לאינטרס השיקומי ) תקנת השבי ( משקל רב יותר מזה שנית עד היו . יצוי , כי עמדת המשטרה בעניי  זה היתה שונה באופ חד משמעי , ולפיה , לאור הנתוני המצויי בידי המשטרה ושנמסרו לוועדה , אי מקו לקיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה . לא זו בלבד , אלא שהמשטרה סברה , כי במקרי מסוימי הנתוני מצביעי על כ' שהתקופות הקבועות בחוק כיו קצרות מידי . עמדה זו לא התקבלה  על ידי יתר חברות הוועדה . הוועדה עמדה כל כ' , שההכרעה באשר לאופ קיצור התקופות צריכה להיות בזיקה ישירה למהות המרש הפלילי ולמטרותיו , כמתואר בפרק המבוא לדו "ח. ההכרעה העקרונית והערכית של הוועדה בהקשר זה היתה , כי המרש הפלילי מבטא תיעוד היסטורי של עברו הפלילי ש ל אד , בי היתר , 62 יצוי , כי הוועדה בחרה להתמקד בנתוני סטטיסטיי מישראל ב לבד , כפי שהוצגו בפניה על  ידי המשטרה כאמור , ולא במחקר משווה בנושא , שכ היא סברה כי אי מספיק ממשקי לצור' השוואה בי השיטות הנהוגות במדינות אחרות לבי הדי הישראלי בעניי זה . נתוני בתחו זה ה , מטבע , ייחודיי לאוכלוסייה של מדינה מסוימת , המחזיקה במאפייניה שלה , ולא נית להקיש לעניי זה , מנתוני אודות מועדות בקרב אוכלוסיות החיות במדינות אחרות על , שיטותיה המשפטיות המשתנות ותנאי החיי והחברה השוני משלנו . בנוס! , בדר' כלל אי במדינות אחרות חלוקה לשתי תקופות כבישראל ) תקופת התיישנות ו מחיקה (, או כל הסדר דומה . זאת , למעט באנגליה , ש הרשעה נחשבת למחוקה בתו " תקופת רהביליטציה " אשר אורכה נע בי ששה חודשי לעשר שני ממועד ההרשעה )Rehabilitation of Offenders Act 1974 (,למעט הרשעה שבעקבותיה נגזר עונש מאסר של למעלה מ 30 חודשי ש , לעול אינה נמחקת . לאחר שהרשעה נמחקת , הפרט אינ ו מחויב לחשו! אותה וג א בחר לעשות כ , אי מעסיק רשאי לעשות שימוש במידע זה , למעט בתחומי העיסוק הקבועי בחוק כחריגי . יצוי , כי ה הסדר באנגליה זוכה , באופ כללי , לביקורת , בעיקר בטענה כי הוא אינו משיג את מטרתו העיקרית  לאפשר לבעלי עבר פלילי שעלו על דר' הישר להניח את עבר מאחור . :ו ראHome Office, Breaking the Circle - A Reoprt of the Review of the Rehabilitation of Offenders Act (2002), www.homeoffice.gov.uk/documents/breaking-the-circle?version=1 . אשר לחריגי ,ו רא , למשל : Explanatory Memorandum to the Rehabilitation of Offenders Act, 1974 (Exceptions) (Amendment) (England and Wales) Order, 2006,No. 2143, www.opsi.gov.uk/SI/em2006/uksiem_20062143_en.pdf. . 63לצור' הדו " ח הגדירה הוועדה " רצידיביסט " כמי שהורשע יותר מפע אחת בפלילי ) או שקיימי אודותיו פרטי רישו פל ילי אחרי (. 64 נכו למאי , 2009 ,ס' כל בעלי רישו פלילי בישראל עומד על464,891 . מתוכ , 324,119 ה בעלי רישו פלילי יחיד . 55 לצור' הערכת מסוכנותו ומועדותו , וכ כי חומרת העבירות שביצע האד ראוי שתבוא לידי ביטוי במש' תקופות ההתיישנות והמחיקה שיחולו על רישומו הפלילי . הוסכ על חברות הוועדה כי קיצור התקופות לא יפגע בהיק! המידע שנמסר עד היו למשטרת ישראל , לגופי הגישה הישירה ולגופי חקירה . 2.2 . עקרו הרצידיביז כאמור , חוק המרש הפלילי קובע בהוראותיו את עקרו הרצידיביז , לפיו אד ששב לבצע עבירות והורשע במהל' תקופת ההתיישנות או המחיקה , יתחיל מניי התקופות לגביו מחדש .65 הוועדה סברה , כי עקרו זה הוא עקרו מרכזי בחוק וכי יש לשמרו , שכ יש אינטרס ציבורי להג על החברה מפני עבריי רצידיביסט , השב ומפר את החוק . המחוקק עושה כ במסגרת חוק המרש הפלילי , בדר' של מסירת המידע הפלילי אודותיו במש' תקופה ארוכה יותר מאשר התקופה בה נמסר המידע אודות אד שמעד , א' שיק את חייו ועלה על דר' הישר . הוועדה ראתה חשיבות רבה בהקלה על מימוש זכותו של האחרו להשתק , במיוחד כאשר מדובר באד שמעד באופ חד פעמי בעבירות קלות באופ יחסי , כפי שיפורט להל . מנגד , ראתה הוועדה לנכו להבחי באופ מהותי בי אד שכזה לבי העבריי הרצידיביסט . 2.3 .ההצעה לה ענקת שיקול דעת לבית  המשפט ל עניי תקופות ההתיישנות והמחיקה כאמור , חוק המרש הפלילי מאז בי הצור' לקיי מרש פלילי ולנהלו לבי ההכרה בזכותו של בעל מרש פלילי לשיקו . המחוקק קבע מבחני אחידי לרישו עבר פלילי , זאת בהתא לסוג העבירות והעונש שנגזר על העבריי בגינ , מתו' גישה שנית לכנות " ה הגישה האובייקטיבית ". ככלל , המבחני הקבועי בחוק המרש , באשר לרישו העבר הפלילי , הגורמי הזכאי לקבל מידע אודותיו וקביעת תקופות ההתיישנות והמחיקה , כוללי שיקולי המבחיני בי קבוצות אוכלוסייה שונות , א' זאת במסגרת ידועה מראש , שנקבעה על ידי המחוקק , אחידה , סגורה ושוויונית . במבחני הקיימי , אי קשר בי נסיבות ביצוע העבירה , נסיבותיו האישיות המיוחדות של מבצע העבירה וההרכב השיפוטי הד בעניינו , לבי שאלת קיומו של הרישו הפלילי ומשכו . מבחני אחידי נקבעו בחוק ג בהתייחס ל ענייני נוספי המוסדרי בחוק , כגו קביעת גו ר בלעדי האחראי לניהול המרש הפלילי , קביעת ה נסיבות בה נית למסור מידע מ המרש , סיוג פרטי המרש שנית למסור ועוד . ויצוי , כי אמנ גישת החוק הינה אובייקטיבית , אול הוא כולל ג הסדרי מקלי יותר ל בעל י ה רישו המסוימי הנכנס י לגדר , כגו תקופת התיישנות קצרה יותר בעת שמדובר בקטי ו תקופת מחיקה קצרה יותר במקרי מסוימי . בשונה מהגישה האובייקטיבית המתוארת לעיל , קיימת גישה אחרת , שנית לכנותה " הגישה הסובייקטיבית ". גישה זו עניינה הענקת סמכות שבשיקול דעת ל בית  המשפט להכריע הא החלטתו 65עקרו זהה קיי באנגליה , ראו : Home Office, Breaking the Circle - A Report of the Review of the Rehabilitation of Offenders Act (2002), available at www.homeoffice.gov.uk/documents/breaking -the-circle?version=1 . כמו כ , זילנד בניו קבוע העיקרו , ראו :Criminal Records (clean Slate) Act 2004, Sec. 8, available www.legislation.govt.nz/act/public/2004/0036/latest/DLM280840.html ,וא! בפינלנד , ראו : Oikeusrekisterikeskus Rattsregistercentralen, Criminal Records, www.oikeus.fi/oikeusrekisterikeskus/18593.htm . 56 תלווה ברישו פלילי ומה יהיה משכו , בהתחשב בנסיבות המקרה ונסיבותיו האישיות של הנאש .66 !בנוס , הועלתה אפשרות להעניק ל בית  המשפט סמכות לקבוע את זהות הגופי שיוכלו לקבל מידע מהמרש הנוגע להרשעה והעונש שהוטל . היתרו המרכזי בגישה האמורה הוא , כי לבית  המשפט תינת אפשרות להביא בחשבו את ה השלכות של הר ישו הפלילי במסגרת גזר הדי , בהתחשב במומחיותו , שהינה מתאימה ביותר להכריע ביחס לעובדות המקרה והנאש הספציפי . נית לצמצ את מרחב שיקול הדעת של בית  המשפט , למשל בדר' של הגבלתו לסוגי מסוימי של עבירות , או רק לשאלת מש' תקופת הרישו ולא לעצ קיומו . הוועדה סברה , כי הפיכת המרש לסובייקטיבי תפגע במימוש אחת ממטרותיו העיקריות של חוק המרש הפלילי , שהינה שיקו! ה היסטוריה ה פלילית של אד כפרט ושל מכלול הרישומי הקיימי בציבור . הענקת סמכות שבשיקול דעת לבית  המשפט תביא לכ' שהמרש הפלילי יהא חלקי וחסר ה , בהיבט הפרטי וה בהתי יחסות לתמונה הכוללת . ג השופטי וקציני המבח שהופיעו בפני הוועדה סברו , כי אי מקו למת שיקול דעת לבית  המשפט לעניי המרש הפלילי . מסקנת הוועדה היתה כי , תפקידו של בית  המשפט הינו להכריע בעובדות ה אירוע המובא בפניו ולגזור את דינו של הנאש ו אי זה נכו להביא ל פתחו דרישה להכרעות , ש אינ הכרחיות לצור' הכרע ת הדי ו גזר הדי . בנוס! , הפיכת הרישו לעניי שיוכרע על ידי בית המשפט שגוזר את הדי , תהפו' אותו , למעשה , לחלק בלתי נפרד מהעונש , תוצאה שאיננה רצויה ואיננה נכונה מהותית . יתרה מזו , נית להניח , כי בגישה לפיה יוכרע הענ יי על  ידי בית המשפט , יהא כדי להארי' ולסרבל את מש' ההלי' הפלילי , ולהטיל עומס נוס! על בתי  המשפט , הכורעי כבר כיו תחת הנטל . נראה כי אי זה סביר להביא נושא נוס! זה לפתחו של בית  המשפט ש , הרי , ככל עניי המובא בפני ו ודורש הכרעה , ידרשו עקב כ' ראיות , שמיעת טענות ו לעיתי קבלת חוות דעת מגורמי שוני . לאור האמור לעיל , המלצת הוועדה היא שלא לנקוט בגישה על פיה נושא מש' המרש יהיה נתו לשיקול דעת בית המשפט ולהותיר את המצב ה קיי על כנו , קרי – ניהול מרש של , מלא , הכולל מבחני מוגדרי הקבועי בחוק וה ידועי מראש , שווי לכלל המשתייכי לקבוצה זו או אחרת . אי לשכוח כי בצד הקביעה שבחוק תוותר על כנה ה אפשרות הקיימת ג כיו להתחשב בנסיבות המיוחדות של הפרט , במסגרת מנגנו החנינה . הוועדה דנה , בנוס! , באפשרות להעניק ל בית  המשפט סמכות לקצר בדיעבד את תקופות ההתיישנות והמחיקה , א' א! הצעה זו נדחתה משיקולי דומי לאלו שפורטו לעיל67 , ובמקומה נידונה בהרחבה ההצעה להקמת ועדה לקיצור תקופות במקרי מיוחדי , כמפורט להל . 66,ו רא כדוגמ א, ההסדר הקיי באוסטרליה המערבית . , ש מחיקת הרשעות חמורות טעונה פניה לשופט מחוזי אשר מפעיל שיקול דעת . :ו ראAustralian Human Rights Commission, Comparative Table of Legislation on Spent Convictions (Table from Attorney-General's Department (South Australia), 'Spent Conviction Legislation', discussion paper, Adelaide (2004), . 67יצוי כי ג השופטי שהופיעו בפני הוועדה סברו כי אי מקו להעניק לבית  המשפט סמכות לקצר בדיעבד את תקופות ההתיישנות והמחיקה . 57 2.4 .ההצעה להקמת ועדה לקיצור תקופות הוועדה דנה באפשרות להקי ועדה שתהיה מוסמכת לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה במקרי מיוחדי , א פי  על מות מידה קבועות מראש ) ע דגש על שיקו ונסיבות אישיות (, לאחר קבלת פנייה מהפרט .68 !ההצעה היתה להקי גו מקביל ל סמכות נשיא המדינה לקצר את תקופות ה התיישנות ו ה מחיקה מכוח סעי!18 לחוק המרש . גו! זה יוכל לבחו את הבקשות על פי  קריטריוני מובני בדי , ולא על  פי שיקו לי חסד ורחמי . בי היתר , הוצע כי הוועדה לקיצור תקופות תבח את הבקשות על  פי סוג העבירות וחומרת , העונשי שהוטלו , מספר פרטי הרישו , קיומ של תיקי חקירה תלויי ועומדי די " מב ) (, גילו של המבקש ואינדיקציות לשיקומו ) חלו! ה זמ , תעסוקה , השכלה , אורח חיי וכדומה (. ח לק מחברות הוועדה סברו , כי עצ קיומה של אפשרות לפנות לוועדה לקיצור תקופות ולבקש קיצור של התקופות יכולה לתת לאד שהמידע אודותיו מוטי ב ציה להימנע מלעבור עבירות נוספות . כמו כ , קיצור תקופות בדר' זו , לאחר שהוכח שיקומו המלא של האד , יכול לשפר את הדימוי העצמי שלו ול סייע לו להמשי' לנהל אורח חיי תקי .  על פי ההצעה , הוועדה לקיצור תקופות תוק על  ידי שר המשפטי והרכבה , סמכויותיה והמבנה שלה ייקבעו בחוק . ועדה לקיצור תקופות כאמור תדו רק במקרי שיעמדו בתנאי ס! קבועי מראש . הוצע כי הוועדה תדו בבקשות לקיצור תקופ ות רק לאחר שעברה תקופה מינימאלית מהתקופה המקורית ) מחצית התקופה או שליש ממנה (, וכ כי יקבעו תנאי ס! נוספי ) זאת בשונה , כמוב , מסמכות החנינה של נשיא המדינה , אשר אינה מוגבלת בתנאי ס! (. לאחר קבלת החלטת הוועדה המנומקת , הוצע כי האד שהמידע אודותיו יהיה רשאי לערער עליה בפני שופט בית  משפט מחוזי . בנוס! , במקרה בו אד שהוועדה החליטה לקצר את תקופת ההתיישנות או המחיקה שלו הורשע בעבירה תו' זמ מסוי מיו סיו התקופה המקוצרת , תהיה הוועדה ר שאית לבטל את הקיצור . לאחר בחינה של ההצעה ובהתחשב בעבודה המקיפה והמעמיקה שנעשית כיו במחלקת חני נות במשרד המשפטי , סברו מרבית חברות הוועדה , כי אי מקו לקבלה . בי היתר , סברו חלק מהחברות כי , הניסיו  מלמד שו ועדות מסוג זה הינ מנגנוני מסורבלי , הסובלי ממגבלות רבות , כגו עלויות כספיות ו קשיי טכניי ומהותיי במינוי חברי , ובעיות אלה קיימות במיוחד כאשר מ דובר בוועדה שצפויה לטפל באלפי פניות בשנה , בערעורי ובבקשות חוזרות . הוועדה סברה , כי מארג השינויי המוצעי על ה יד  לעניי חוק המרש הפלילי , ובעיקר ההחלטה לבטל את האפשרות 68ועדה כזו קיימת בקנדה National Parole Board ,בידיה נתונה הסמכות להעניק " מחילה ". כשמדובר בעבירה קל ה, הועדה מעניק מחילה לאחר שמוכח בפניה כי העונש רוצה עד תו , תקופת ההמתנה חלפה ומושא המידע לא הורשע בעבירות נוספות . המחילה במקרי אלה – בכפו! להתקיימות של התנאי כאמור  היא , למעשה , אוטומטית . כשמדובר בעבירה חמורה , לעומת זאת , הענקת המחילה אינה אוטומטית והו ו עדה בוחנת , בנוס! , ג את התנהלותו של מושא המידע בתקופה שמאז ההרשעה וה . ועדה א! רשאית , בתנאי מסוימי , לשלול מהפרט מחילה שהוענקה לו . :ו ראGovernment of Canada, National Parole Board, Pardons and Clemency: Frequently Asked Questions about Pardons, www.npb-cnlc.gc.ca/infocntr/factsh/pardonfaq-eng.shtml ; Government of Canada, 14. Clemency and Pardons:14.1-Pardons, www.npb-cnlc.gc.ca/infocntr/policym/polman-eng.shtml#a419 ; The John Howard Society of Alberta, A Guide to Pardons (2007) available at www.johnhoward.ab.ca/PUB/pardons/guide.htm ; Government of Canada, National Parole Board, Fact Sheet: Pardons, www.npb-cnlc.gc.ca/infocntr/factsh/pardon- eng.shtml#5 58 לקבל תדפיס מהמרש וההחלטה לקצר את התקופות הקבועות בחוק , מייתרי את הצור' בהקמת מנגנו נוס !, כפי שהוצע . אות בעלי רישומי אשר השינויי האמורי לא יתנו מענה לבעיותיה ולקשייה , יוכלו עדיי לפנות לנשיא המדינה בבקשת החנינה , בהתא לסמכותו בחוק , שממילא אי כוונה לבטל ה. נשיא המדינה הוא בעל מרחב החלטה גמיש ורחב יותר מכל רשימת קריטריוני שנית לקבוע בח וק במסגרת ועדה לקיצור תקופות . הערכ ת הוועדה היא , כי שילוב כל השינויי המומלצי ידה  על יקטי באופ משמעותי את מספר הפניות לנשיא המדינה , והנשיא יידרש לתת מענה הול למקרי הנדירי שיצדיקו שימוש בסמכותו החריגה . 2.5 .הרשעות של חיילי בבתי די צבאיי במהל* שירות הצב אי בפני הוועדה הוצגו כמה הצעות הנוגעות להתייחסות לעבירות שבה הורשעו חיילי במהל' השירות . בי היתר , הוצג בפני הוועדה מחקרה של רכזת הוועדה עו " ד רותי קמיני , שמסקנתו היתה כי מועדות של בעלי עבר פלילי נקי טר גיוס לצבא , שהורשעו במהל' השירות , קטנה מאד .69נדונה הצעה , לפיה המרש אודות הרשעות מתקופת השירות הצבאי יהיה פתוח רק בפני רשויות אכיפת החוק . הצעה אחרת שהועלתה הייתה למחוק את פרטי הרישו הפלילי של חיילי לאחר תו השירות ה ) רישומי שנרשמו בהיות קטיני , לפני השרות הצבאי , וה רישומי מתקופת השירות (. הוסכ בי כל חברות הוועדה , שאכ ראוי להתייחס באופ שונה ומקל לפרטי רישו פלילי מתקופת השירות הצבאי . בפני הוועדה הו צג ההסדר המיוש כיו במחלקת חנינות במשרד המשפטי , בנוגע ל מחיקת המרש הפלילי של חיילי , מכוח הס דר בי שר המשפטי לבי שר הביטחו להמלי. לחו עוברי חוק שב יצעו עבירותיה טר גיוס וסיימו שירות הצבאי ללא דופי . מדובר בהסדר המבוסס על קריטריוני ברורי ומופעל בבקשות הרבות המוגשות לנשיא המדינה . לאחר דיו , מצאה הוועדה שהסדר מבור' זה אינו מתאי ל עיגו ב חקיקה וכי חשוב לשמרו ולפעול על פיו  . הסדר זה נות מענה חלקי לבע יות ת שמ עורר ות בנוגע לרישו פלילי של חיילי . כמו כ , הוצגה בפני הוועדה הצעת ה חוק הממשלתית לתיקו הצעת חו ק השיפוט הצבאי ) תיקו מס ' 61 ( ) הגבלה על מסירת מידע מהמרש הפלילי וקיצור תקופת הרישו (, התש "ע2010 70 ,המצמצמת את ההשלכות של המרש הפלילי בעבירות שנדונו בבי ת די צבאי . הצעת החוק מבקשת להקל על שילוב בחברה של חיילי שהורשעו בבתי  די צבאיי , וזאת בשני אופני : האחד , קביעת תקופת מחיקה מקוצרת של חמש שני , ללא תקופת התיישנות , ביחס להרשעות מסוימות ; השני , הגבלת מסירת המידע לגורמי מסוימי , המנויי בסעי!13לחוק . ההצע ה מתבססת על כ' שמדיניות הענישה בצבא חמורה יותר ולפיכ' אפשר כי יורשעו חיילי בעבירות ש בגינ כלל לא היו עומדי לדי בבית  משפט אזרחי . בנוס! , בבתי  הדי הצבאיי לא קיימת אפשרות של אי הרשעה . לכ הוצע , כי הרשעה בבית  די צבאי בעבירה שאינה פשע , שהוטל בגינה עונש שאי נו מאסר או עונש מאסר שאינו 69רותי קמיני ייחודו של השיפוט הצבאי : שיעור המועדות בקרב מורשעי בית הדי הצבאי והשלכותיו 4362 ) חיבור לש קבלת תואר " מוסמ' במשפטי ", אוניברסיטת בר איל , רמת ג  הפקולטה למשפטי , התשס "ג(. 70קיימת הצעת חוק פרטית דומה – הצעת חוק השיפוט הצבאי ) תיקו מס ' 59 ) (סיווג השלכות הרשעה (, התשס "ח–2008 ש גובשה על  ידי ועדת החו. והביטחו של הכנסת ומבוססת על נוסח הצעת החוק הממשלתית , שגובשה בשיתו! משרד הביטחו , משרד המשפטי ונציגי המשטרה הרלוונטיי . 59 עולה על חודשיי , יחולו לגביה הוראות סעי!13 לחוק המרש הפלילי . בדר' זו , יוגבל עד מאד מספר הגופי שיקבלו מידע עליה ותקופת המחיקה שלה תחל מיו גזר הדי ותהיה קצרה יותר . הוראות נוספות בהצע ת החוק דנות בתנאי להחלת ההסדר האמור ג על ע בירות צבאיות הקשורות בהיעדר מהשירות , המהוות את ה חלק ה ארי מההרשעות בבתי  הדי הצבאיי . א תתקבל הצעת החוק , המשמעות וההשלכות של המרש הפלילי שמקורו בבתי  הדי הצבאיי תצטמצמנה והשפעת המרש הפלילי על אפשרו ת יו ההעסקה של חיילי משוחררי תצטמצ א! היא . בהתחשב בהס דר הקיי במחלקת חנינות ובהצעת החוק האמורה , בה תומכת הוועדה , הוחלט שלא להמלי. על הסדרי נוספי בהתייחס להרשעות של חיילי בערכאות צבאיות במהל' השירות הצבאי . 2.6 . התקופות המוצעות לבגירי הכרעות עקרוניות : כיו , חוק המרש הפלילי קובע מדרג של תקופות התיישנות על  פי ק ריטריוני מוגדרי מראש . הקריטריו העיקרי לקביעת מש' התקופות הוא הטלת עונש מאסר ומשכו , א' האבחנה בחוק בי אד שהוטל עליו עונש מאסר של עד שנה לבי אד שלא נידו למאסר , אלא הוטל עליו עונש אחר ) מאסר על תנאי , קנס וכדומה ( היא זניחה . המדרג הקבוע בסעי!14לחוק הוא מורכב ומסורבל , וחברות הוועדה סב רו כי יש מקו ליצור מדרג ברור , המביא לידי ביטוי , בי היתר , את חומרת העבירות ומידת המועדות של האד . החוק קובע כיו תקופות התיישנות שונות בהתא למש' תקופת המאסר בפועל שהוטלה על אד . נקודת הציו המשמעותית הראשונה היא , כאמור עו , נש מאסר של שנה , לאחריו מתארכת התקופה בצורה ניכרת ולפניו ההבדל בי אד שנידו לעונש מאסר בפועל לבי כזה שנידו לעונש אחר הוא מינורי . חברות הוועדה סברו כי , מדד זה אינו מש ק! דיו את חומרת העבירה או נסיבות האירוע ומנגד הוא יוצר הבדלי משמעותיי בתקופות בי נאשמ י שהוטלו עליה עונשי מאסר שההפרש ביניה קט . למשל , תקופת ההתיישנות שונה באופ ניכר במקרה בו הוטל על אד עונש מאסר של שנה ממקרה בו הוטל על אחר עונש מאסר של שנה וחודש . הוועדה מצאה כי הימנעות בית  המשפט מהטלת עונש מאסר בכלל היא מדד מתאי יותר להערכת חומרת העב ירה או המקרה . מ הנתוני שנמסרו לוועדה על  ידי משטרת ישראל עלה , כי הטלת מאסר בפועל בהרשעה הראשונה אינה משפיעה בהכרח על מועדותו של אד ) קרי , המאסר איננו בהכרח עונש מרתיע (. הנתוני הצביעו על כ' שעצ הטלת המאסר או משכו אינ משפיעי על התקופה החולפת בי גזר הד י לבי גזר הדי בתיק הבא ) נמצא דמיו בערכי בי אלו שהוטל עליה עונש מאסר במסגרת פרט הרישו הראשו לבי אלו שלא הוטל עליה עונש מאסר כאמור (.71 71כ' למשל , 10% מקרב ה רצידיביסטי שלא הו טל עליה עונש מאסר , נרש לחובת פרט רישו נוס! בחלו!3עד4 שני , והנתו הוא זהה בקרב ה רצידיביסטי שהוטל עליה עונש מאסר בפרט הרישו הראשו . 60 על א! הנתוני , סברה הוועדה כי שאלת עצ הטלת עונש מאסר בפועל , אל מול הטלת ענישה אחרת , צריכה לשמש כמדד ראשוני ומרכז י לחומרת העבירה ונסיבות ביצועה , לה ראוי שתהיה השלכה על תקופות ההתיישנות והמחיקה . עמדתה העקרונית של הוועדה היא , כי תקופות ההתיישנות והמחיקה צריכות לשק! ג את חומרת העבירה ואת הסיכו הגלו בה . לכ , המלצת הוועדה היא לקבוע מדרג תקופות התיישנות חדש , אשר מתחיל בתקופה מינימאלית , למקרי בה לא הוטל עונש מאסר כלל , ולאחר מכ ממשי' לתקופה ארוכה יותר , למקרי בה הוטל עונש מאסר , שתשתנה לפי משכו . הוועדה ראתה חשיבות יתרה בהתייחסות שונה ומ קלה ע מי שמעדו באופ חד פעמי ולא הוטל עליה עונש מאסר , שכ ה ראויי יותר , לתפיסתה , להזדמנו ת מהירה לשיקו . מהל' זה נתמ' , בי היתר , בנתוני שהתקבלו מ המשטרה , לפיה כ 70% מקרב בעלי רישו פלילי יחיד , לא יהיו לה רישומי משטרתיי נוספי . מי שנידו לתקופות מאסר ממושכות יהיה נתו לתקופת התיישנות ממושכת דיה , ובמידה שהוא אכ רצידיביסט , הרשעותי ו הנוספות יעצרו את מרו. ההתיישנות ממילא . הוועדה בחנה את האפשרות להבחי בי עבירות עוו ופשע לעניי זה . למשל , א לא הוטל עונש מאסר ומדובר ב עבירת עוו , נית לקבוע תקופת התיישנות קצרה יותר מאשר א מדובר ב עבירת פשע שלא הוטל בגינ ה עונש מאסר . א! שמדובר באבחנה ב רורה יחסית , ופשוטה ליישו , סברו מרבית חברות הוועדה , כי היא לא ת ביא לביטוי בדר' הרצויה את חומרת העבירות או המקרה , שכ יש כמה וכמה עבירות מסוג עוו , אשר לעניי קיצור התקופות יש לראות כחמורות יותר דווקא , וההפ' – יש כמה וכמה עבירות מסוג פשע , שנתפשות כקלות יחס . ית לדוגמא , מעשה מגונה ) לפי סעי!348 )ג( לחוק העונשי ( הוא עוו , וכ' ג כליאת שווא ) לפי סעי!377 (ותקיפה הגורמת חבלה ממשית ) לפי סעי! 380 (,ומנגד עבירות של שימוש ברכב ללא רשות ונטישה במקו אחר ) לפי סעי!413('ג ועבירה של פירוק חלקי מרכב ) לפי סעי!413('ד ה ע בירות מסוג פשע ) עבירות אלה נעברות לא פע כעבירה ראשונה של בני נוער ובנסיבות קלות , אול סווגו כפשע משו שהפכו ל " מכת מדינה "(. לכ , סברה הוועדה כי אי מקו להשתמש באבחנה בי עבירות עוו לעבירות פשע לצור' קביעת התקופות וכי המדד של הטלת עונש מאסר ומשכו משק! טוב יותר את חומרת העבירה ואת נסיבותיה . קריטריו אפשרי נוס! שבחנה הוועדה הוא אבחנה בי סוגי עבירות ) עבירות מי , סמי , רכוש וכדומה או ציו עבירות ספציפיות (. אבחנה זו היא ב עייתי ת ביותר , ראשית , בשל הקושי הפרקטי בסיווג של העבירות בספר החוקי , מה ג שמדובר בתחו דינאמי . שנית , מאחר שסיווג הוא מלאכה סובייקטיבית ומאחר ש לעתי החומרה האמיתית נקבעת דווקא לפי נסיבות ביצוע העבירה ולא לפי סעי! האישו . בנוס! , מנגנו שיתבסס על סיווג עבירות מראש ישאיר את ההכרעה בנוגע להשלכות ההרשעה בידי התביעה , כתוצר לוואי של ה החלטה על סעי! ה אישו , בעוד שמנגנו המבוסס על עונש , המוטל בהתא לנסיבות המקרה , ישאיר את ההכרעה בידי בית  המשפט . היתה הסכמה בי חברות הוועדה באשר לצור' להקל במיוחד ע ע וברי חוק שלחובת הרשעה יחידה בפלילי , בעבירה קלה שלא הוטל בגינה עונש מאסר , על מנת להעניק הזדמנות אמיתית ל שיקו למי שמעד באופ חד פעמי . לפי הצעה זו , תקופת ההתיישנות בעבירה חד פעמית כאמור תהיה קצרה במיוחד לעומת התקופה במקרה בו הוטל עונש מאסר או בהרשעה נוספת . 61 לעניי זה , בחנה הוועדה הא יש מקו לקבוע כי במידה שמתברר במהל' תקופת המחיקה שאי מדובר במעידה חד פעמית , קרי  האד הורשע פע נוספת , תבוטל זכאותו לתקופת ההתיישנות הקצרה יותר . זאת אומרת , הא לאחר ההרשעה הנוספת תואר' תקופת ההתיישנות הקצרה לפי הכלל הרגיל , כפי שיפורט להל . לאחר התלבטויות רבות , ובניגוד לעמדת המשטרה72 וחלק מחברות הוועדה , החלטת הוועדה היתה , כי  על מנת לשמור על פשטות יחסית של חישוב התקופות , תישאר תקופת ההתיישנות המקוצרת ללא שינוי ג במידה והאד שב למעוד בפלילי במהל' תקופת המחיקה ) זאת על  א! שכבר אי מדובר במעידה חד פעמי ת, המצדיקה הקלה מיוחדת  על ,( מנת לשמר את פשטות ההוראה . באשר ל מידת קיצור תקופות המחיקה וההתיישנות ככלל , היו חילוקי דעות קשי בי חברות הוועדה , ו כ' ג באשר ל שאלה ה א לקצר את תקופת ההתיישנות או את תקופת המחיקה דווקא . הוועדה בחנה לעניי זה את הנתוני שנמסרו לה על  ידי המשטרה , על מנת לראות תו' כמה שני שבי בעלי הרישו הפלילי לבית  המשפט ומורשעי שוב . מ הנתוני עולה , כי14.7% מהעברייני הרצידיביסטי73 מורשעי שוב בחלו! יותר משבע שני . מכא למדה הוועדה , כי לפי הכלל הקיי כיו , של שבע שנות התיישנות , המידע אודות העבירה הראשונה שביצעו14.7% מהרצידיביסטי לא נמסר לגורמי הזכאי לקבל מידע רק בתקופת ההתיי שנות ) אלה יקבלו רק את המידע באשר לפרט הרישו השני והלאה (. הוועדה עמדה על כ' שמרבית הרצידיביסטי מבצעי את העבירות הנוספות בשני הראשונות שלאחר ההרשעה , א' חלק מחברותיה סברו בכל זאת , כי א! אחוז זה של רצידיביסטי , שהמידע אודות הרשעת הראשונה אינו נמסר כאמור , הוא משמעותי . חברות הוועדה העלו הצעות רבות ושונות באשר לתקופות ההתיישנות והמחיקה הרצויות לדיד ובסופ של הדיוני נתקבלה החלטה שהייתה מקובלת על רוב הגדול . מש* התקופות המוצעות: ההסדר המוצע על  ידי הוועדה קובע כלל בסיסי , באשר למש' התקופות , ולצדו הסדר מיוחד של תקופות קצרות יותר , ביחס ל מעידה חד פעמית , שאינ ה מלווה בעונש מאסר . הסדר זה מ קד שני אינטרסי  סיו ע בהלי' שילוב בחברה של מי שמעדו באופ חד פעמי ויצירת מוטיבציה בקרב  שלא לשוב לבצע עבירות . כמו כ , נקבעו בהסדר המוצע תקופות התיישנות ומחיקה ארוכות יותר למקרי ש בה הוטל עונש מאסר ארו' במיוחד . תפיסה זו תואמת את תפיסת ה חוק הקיי , הקובע את מש' תקופת ההתיישנות בהתא לתקופת המאסר שהוטל . כאמור , הנחת המוצא היא כי , עונש המאסר ומשכו מבטא י את חומרת העבירה . א. הכלל הבסיסי – תקופת התיישנות של7 שני +תקופת מחיקה של7 שני ה : מלצת הוועדה היא לקבוע , ככלל , תקופת התיישנות של שבע שני ולאחריה תקופת מחיקה של שבע שני . כלל 72ראו לעניי זה הסתייגות המשטרה בנספח לדו "ח. 73שה כ 4.5% מתו' כלל בעלי המרש הפלילי . 62 זה יחול בכל מקרה שבו הוטל על אד עונש מאסר74 , שאינו עולה על חמש שני ,75 וכ בכל מקרה בו הורשע אד שלא בפע הראשונה , ג א לא נגזר עליו עונש מאסר ) קרי כשמדובר ברצידי ביסט (. במקרי בה הוטל עונש מאסר , תהיה תקופת ההתיישנות – שבע שני +תקופת המאסר שהוטלה . תקופת המחיקה לפי הכלל היא שבע שני מתו תקופת ההתיישנות . ב. החריג לכלל  מעידה חד פעמית –5שנות התיישנות +חמש שנות מחיקה : המלצת הוועדה היא לקבוע כי כאשר יש פרט רישו פלי לי יחיד , שאינו מלווה בעונש מאסר , תקופת ההתיישנות תהיה חמש שני ולאחריה תבוא תקופת מחיקה של חמש שני שתימנה מתו תקופת ההתיישנות .76 כאמור , תקופת ההתיישנות המקוצרת תישאר ללא שינוי ג ב מקרי בה האד שב למעוד בפלילי במהל' תקופת המחיקה . ג. תקופות מאסר ממושכות –10שנות התיישנות +תקופת המאסר + 10שנות מחיקה : כאמור , תפיסת הוועדה היא , כי עבירות שהוטלו בגינ תקופת מאסר ממושכות מחייבות התייחסות מחמירה יותר . הוועדה סברה כי , תקופות מאסר ארוכות משקפות עבריינות חמורה וסיכו גדול יותר לחברה , וכי יש מקו לשק! עובדות אלה בתק ופות ההתיישנות והמחיקה . משו כ' , המלצתה היא לקבוע לגביה תקופות התיישנות ומחיקה ארוכות יותר – כאשר הוטל מאסר העולה על חמש שני תהיה תקופת ההתיישנות עשר שני +תקופת המאסר . תקופת ה מחיקה תהיה עשר שני מתו תקופת ההתיישנות . ד. אי הרשעה –5שנות מחיקה : באשר למקר י בה בחר בית המשפט לדו את הנאש ללא הרשעה , הגיעה הוועדה למסקנה שאי מקו לשנות את התקופה הקבועה כיו בחוק ) תקופת מחיקה של חמש שני החל מ יו מת גזר הדי , ללא תקופת התיישנות (. הוועדה בחנה לעניי זה את הנתוני שהוצגו לה על  ידי המשטרה ועמדה על כ' שההסדר הק יי הוא מקל ואי צור' לשנותו . מ הנתוני עלה כי , 32% מהרצידיביסטי שנידונו ללא הרשעה , מורשעי בשנית לאחר חלו! 5 שני . המשמעות היא כי המידע אודות פרט הרישו הראשו שלה , שהסתיי באי הרשעה , לא יימסר לגורמי הזכאי לקבל מידע א! במקרה שבו האד שב לבצע עבירות . על א! נתוני אלה סברה הוועדה כי אי מקו לשינוי ההסדר הקיי לחומרה , אלא יש להשאירו על כנו . באשר לגופי הזכאי לקבל מידע אודות אי הרשעה במהל' חמש השני ) המנויי בסעי!13 לחוק (, סברה הוועדה , כי אי מקו לשנות , כ ש , ככלל , אי מדובר בגורמי העסקה , ולפיכ' , ככלל , אי פגיעה בשיקומו של אד שנידו לאי הרשעה . ב נוס! , דנה הוועדה בנושא מעמד ו של פרט רישו ללא הרשעה הבא לאחר הרשעה . הוחלט שפרט רישו ללא הרשעה הבא לאחר הרשעה , תקופת ה מחיקה שלו ת תאר ' בהתא לתקופות הארוכות 74עונש מאסר לעניי זה הוא ונש ע מאסר בפועל , כלומר אינו כולל מאסר על תנאי א' כולל מאסר שרוצה בעבודת שירות . 75 'בעניי נקודת החיתו , נפלה מחלוקת כבדה בי חברות הוועדה בשאלה א תקופת ההתיישנות הארוכה יותר תיקבע בהינת עונש מאסר למש' שלוש שני או חמש שני . א! פי  על שהנתוני שנמסרו לוועדה לא תמכו בצורה מובהקת א! ב אחת מ האפשרויות הללו , החליטה הוועדה , על חודו של קול , על קביעת נקודת חיתו' בחמש שנות מאסר . 76 יצוי כי , ההסדר המיוחד חל על פרט רישו פלילי יחיד שאינו מלוה בעונש מאסר ללא קשר במספר האישומי שיש באותו פרט ) החלטה זו התקבלה על סמ' הנת וני שק בלה הוועדה מהמשטרה שהראו שלמספר האישומי שבפרט הרישו היחיד אי השלכה על המועדות (. 63 יותר של ההרשעה שקדמה לו ,  על מנת לשמר את עקרו הרצידיבי . ז במילי אחרות , הוחלט לאמ. את ההוראה שבתזכיר לתיקו החוק לפיה : " א בתקופת ההתיישנות הורשע אד בעבירה או ניתנה עליו קביעה , צו או החלטה , המהווי פרט רישו פלילי , יימסר מידע על כל פרטי הרישו הפלילי כל עוד קיי פרט רישו כאמור , שטר תמה תקופת ההתיישנות לגבי ". ו החלטה זו נסמכת , בי היתר , על הנתוני שהתקבלו מהמשטרה . סיכו תקופות ההתיישנות והמחיקה המוצעות לבגירי : הכרעה ועונש התיישנות מחיקה הרשעה חד פעמית77 ללא מאסר 5 שני 5 שני הרשעה נוספת ללא מאסר 7 שני 7 שני הרשעה ומאסר של עד5 שני 7 שני +תקופת המא סר 7 שני הרשעה ומאסר ש ל למעלה מ 5 שני 10 שני +תקופת המאסר10 שני הרשעה וצו מבח אי 5שני מיו פסק הדי או ההחלטה78 ללא הרשעה וצו מבח , צו שירות לתועלת הציבור או התחייבות להימנע מעבירה אי 5שני מיו פסק הדי או ההחלטה79 2.7 .התקופות המוצעות לקטיני  הכרעות עקרוניות: הוועדה דנה רבות במעמד של הקטיני בחוק המרש הפלילי , תו' בחינת הנתוני שהתקבלו בנושא .80 הנושאי העיקריי שהועלו בדיו בוועדה היו השלכות תקופ ת ההתיישנות ו תקופת 77כאמור , תקופת ההתיישנות המקוצרת תישאר ללא שינוי ג במקרי בה האד שב למעוד בפלילי במהל' ת קופת המחיקה . 78השארת המצב הקיי על כנו . 79השארת המצב הקיי על כנו . 80בפני הוועדה היו לעניי זה נתוני שנמסרו לה על ידי  מדור מחקר וסטטיסטיקה באג! התכנו של המשטרה ועל ידי  נציגי מחלקת הנוער שלה . כמו כ , עמדה הוועדה על כ' ש ממחקרי הנוגעי לרצידיביז של קטיני עולה , כי עבריינות נוער משמעותית הינה גור מנבא אמיתי לעבריינות בגילאי ב וגרי . ראו : T. Markus Funk, “A Mere Youthful Indiscretion? Reexamining The Policy Of Expunging Juvinile Delinquency Records”, 29 U. Mich. J. L. Ref. 885, 905-908 (1996). .מ המחקרי אות סוקר פאנק )Funk (עולה כי , מפגשי מוקדמי ע ערכאות השיפוט הפליליות מהו וי מנבא טוב להמש' התנהגות עבריינית . לפי אחד מהמחקרי , 80% מהעברייני אשר בנערות ביצעו מספר רב של עבירות ) עברייני כרוניי ( יהפכו ג בבגרות לעברייני . כמו כ , עולה מ המחקרי , כי מי שביצע עבירות בנערותו מועד ברמה הגבוהה כמעט פי ארבע ממי ש אי לו עבר פלילי ש כזה להפו' לעבריי בבגרותו . מסקנה העולה ממחקר נוס! שמאזכר פאנק היא כי קיי קשר הדוק בי תדירות וחומרת העבירות שמבצע אד בנערותו לבי 64 המחיקה על סיכוייו של הקטי להשתלב בחברה , וכ החשיבות של האבחנה הקיימת בחוק כיו בי מי שמלאו לו 16לבי מי שטר הגיע לגיל זה ו המשמעות של מש' המאסר כאשר מדובר בקטיני . בדומה לדיו שהתקיי לעניי הבגירי , הוסכ שלא תהיה אב חנה בי עוונות לפשעי , שכ א בחנה זו אינה משקפת את החומרה האמיתית של העבירות , וכ הוסכ שלא תהיה אבחנה על  פי סוגי ע בירות .  על א! שמהנתוני שנמסרו לוועדה עלה , כי שיעור הרצידיביז בקרב ה קטיני הוא גבוה , סברו מרבית חברות יה כי נכו מבחינה ערכית להתייחס לקבוצה זו באופ מקל יותר ולהעניק לה את הסיכוי המרבי לשיקו .81 מ הנתוני עולה , כי מרבית הקטיני בעלי רישו פלילי יחיד אינ נ ידוני לעונשי מאסר בפועל . בשונה מהבגירי , סברה הוועדה כי לאור ההגנות המיוחדות שכבר קבועות בחוק בנוגע לקטיני , אי מקו להתייחס באופ נפרד לקטיני שנידונו באופ חד פעמי לעונש שאיננו מאסר , ואי מקו להעניק לאוכלוסיה זו הקלה נוספת . באשר לקביעת מש' התקופות , סב רה הוועדה כי א! לגבי קטיני יש מקו להתחשב בתקופת המאסר שהוטלה על הקטי , כביטוי לחומרת העבירה שהורשע בה . תקופת המחיקה של קטיני , ככלל , תהיה שבע שני , והיא תחל מיד לאחר תקופת ההתיישנות . ובאשר לאי  הרשעה והשלכותיה על קטיני , מצאה הוועדה , בדומה למצב אצל הבגירי , כי אי מקו לשנות את הדי הקיי המקל כשלעצמו . לדוגמא , במקרי בה קבועה בחוק תקופת מחיקה של3 שני לפרט רישו ללא הרשעה של קטיני , הנתוני מצביעי על כ' שכ 38% מהקטיני הרצידיביסטי שנידונו ללא הרשעה , מורשעי שוב בחלו! שלוש שני אלה . קרי , לפי המצב החוקי הקיי , מידע אודות פרט הרישו הראשו של38% מרצידיביסטי אלה לא יימסר לגורמי הזכאי לקבל את המידע ) אלה יקבלו רק מידע באשר לפרט הרישו השני והלאה (. התנהגותו העבריינית בעתיד . בהקשר זה , ראו ג : Barry C. Feld, “ Juvenile And Criminal Justice Sistems’ Responses To Youth Violence”, 24 Crime & Just. 189 (1998), 195. 81 יצוי , כי הסדרי מקלי לגבי קטיני מקובלי ג במדינות שונות בעול . למשל , באנגליה , כאשר האד המורשע הוא קטי התקופות הקבועות בחוק לשמירת המידע הפלילי קצרות במחצה . ראו : HOME OFFICE, BREAKING THE CIRCLE - A REOPRT OF THE REVIEW OF THE REHABILITATION OF OFFENDERS ACT 4-5, 30, 34, 40- 41(2002), available at www.homeoffice.gov.uk/documents/breaking-the-circle?version=1 .ג באוסטרליה , תקופו ת המחיקה בנוגע לקטיני ה קצרות משמעותית . ראו : Australian Human Rights Commission, Comparative Table of Legislation on Spent Convictions (Table from Attorney-General's Department (South Australia), 'Spent Conviction Legislation', discussion paper, Adelaide (2004), www.hreoc.gov.au/Human_RightS/criminalrecord/legislationtable.html . כמו כ , בקנדה , ההסדרי הנוגעי לרישו עבר פלילי של נוער שוני מאלו של מבוגרי . בי ההבדלי ראוי לציי את ההגנה המוגברת על פרטיות מושאי הרישו , בהתא ל Youth Criminal Justice Act, 2002 . רישומי הנוגעי לעבירות שבוצעו על ידי נוער נחתמי או מושמדי לאחר פרקי זמ מוגדרי , בכפו! לכ' שלא בוצעו עבירות נוספות . בפרק הזמ שבו הרישו עודנו פתוח , הגישה אליו מותרת לגורמי ספציפיי בלבד . חריג לאמור לעיל הוא , לדוגמא , כאשר הוטל עונש של בגיר . במ קרי אלה , יטופל הרישו באופ זהה לזה שבו מטופלי רישומי עבר פלילי של מבוגרי . בנוס! , ביצוע עבירה לאחר גיל18 כאשר הרישו מימי הנערות עדיי פתוח , יגרור את צירו! הרישו מימי הנערות לרישו ההרשעות שצבר מושא הרישו כבגיר , והיחס אליו יהיה בהתא . ראו : Department of Justice- Canada, Information about Youth Records, www.justice.gc.ca/eng/pi/yj-jj/information/rec-dos.html#tphp .עוד ראו : SOLICITOR GENERAL, JUSTICE AND ATTORNEY GENERAL, YOUTH CRIMINAL JUSTICE ACT:CANADA: POCKET GUIDE 55-62 (2002), https://www.solgps.alberta.ca/programs_and_services/correctional_services/young_offenders/Publications/Youth% 20Criminal%20Justice%20Act%20Pocket%20Guide.pdf 65 *מש התקופות המוצעות: א. הרשעה עד גיל16שלא הוטל בגינה עונש מאסר  תקופת מחיקה של5 שני מיו גזר הדי , ללא תקו פת התיישנות . ב. הרשעה מעל גיל16שלא הוטל בגינה עונש מאסר – תקופת התיישנות של 3 שני +תקופת מחיקה של 7 שני מתו תקופת ההתיישנות . ג. אי הרשעה וכ הרשעה וצו מבח ) ללא אבחנת גיל – ( תקופת מחיקה של5 שני המתחילה ביו גזר הדי , ללא תקופת התיישנות . ד. הרשעה שהוטל בגינה עונש מאסר עד3 שני – תקופת התיישנות של5 שני +תקופת המאסר + תקופת מחיקה של7 שני . ה. הרשעה שהוטל בגינה עונש מאסר מעל 3 שני  תקופת התיישנות של 7 שני +תקופת המאסר + תקופת מחיקה של7 שני . ההנחה היא כי במקרי בה הטיל בית  המשפט על קטי עונש מאסר של למע לה משלוש שני , מדובר בעבירות חמורות ובעברייני המהווי סיכו גדול יחסית לחברה . ויצוי כי , המידע על המרש ב תקופות המחיקה של הקטיני יגיע רק ל מספר גופי מצומצ  ביותר , שככלל , אינ גופי העסקה אלא גופי חקירה וטיפול . הצעת הוועדה היא לקבוע רשימת גופי מיוחדת , לה יימסר מידע אודות פרטי רישו של קטיני שהתיישנו או נמחקו , אשר תביא בחשבו את צרכי הקטיני . רשימה זו תכלול גורמי מתו' התוספת הראשונה , א' לא תתאי בהכרח ל גופי המנויי כיו בסעי! 13 . 'משרד המשפטי יבח בהמש אילו גופי יקבלו את המידע . סיכו תקופות ההתיישנות והמחיקה המוצעות ל קטיני : הכרעה ועונש התיישנות מחיקה הרשעה ללא עונש מאסר – עד גיל16  אי5 שני מיו פסק הדי או ההחלטה82 הרשעה ללא עונש מאסר – מעל גיל16 3 שני 7 שני הרשעה וצו מבח אי 5שני מיו פסק הדי או ההחלטה83 ללא הרשעה וצו מבח , צו שירות לת ועלת הציבור או התחייבות להימנע אי 5שני מיו פסק הדי או 82השארת המצב הקיי על כנו . 83השארת המצב הקיי על כנו . 66 מעבירה ההחלטה84 הרשעה ומאסר של עד3 שני 5 +תקופת המאסר 7 שני הרשעה ומאסר של למעלה מ 3 שני 7 +תקופת המאסר 7 שני 2.8 . מחיקה פיזית של פרטי רישו על פי חוק המרש הפלילי " , מחיקה " אי משמעותה מחיקה פי ז ית מ המרש . המחוקק אינו קובע כי יש " למחוק " את רישו ההרשעה , אלא נוקט בניסוח לפיו " יראו את ההרשעה כהרשעה שנמחקה , ולא יימסר עליה מידע אלא לגופי ..." .85 כלומר , מלשו הסעי! ברור שמחיקה משמעה בפועל הגבלת מסירת המידע ולא ביטולו .86 החוק קבע רשימה מצומצמת של גופי , המפורטת בסעי!16וכ את הגורמי בעלי הגישה הישירה , אשר זכאי לקבל את המידע על הרשעות שנמחקו .87 יצוי כי , גישה למידע אודות הרשעות שנמחקו בגופי הגישה הישירה מוגבלת על  פי כללי פנימיי של הגופי מכוח סעי! 4בחוק , המחייבי אישור היוע. המשפטי לממשלה וועדת החוק ה חוק ומשפט של הכנסת . נוכח החלטת הוועדה , כי קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה לא נועד לפגוע בהיק! המידע אליו נחשפי גופי הגישה הישירה , הרי שמימוש המלצותיה מחייב תיקו של כללי הגישה למרש פלילי של המשטרה ושל גופי הגישה הישירה האחרי . תיקו הכללי האמורי צרי' להיעשות באופ שיבטיח שלא יקוצרו התקופות במהלכ נחשפי גופי אלה למידע כיו . משמעות הדבר היא כי מעגל המורשי באות גופי לקבל מידע אודות הרשעות שנמחקו יורחב . הוועדה דנה בשאלה הא לקבוע מקרי בה רישו יימחק לחלוטי מהמאגר , קרי – מחיקה פיזית וביטול מוחלט של הרישו . א תהיה מחיקה פיזית , אד אשר עמד בקריטריוני שיקבעו ויגיע למשטרה לעיי במידע הפלילי אודותיו , יראה עבר נקי ללא רבב , וכ' ג א! גור אחר לא ייחש! למידע . החלטת הוועדה היתה , כי עקרו המחיקה , כפי שקבוע היו בחוק מקובל עליה , קרי – מחיקת הרשעה אי משמעותה מחיקה פיזית או ביטול , אלא צמצו משמעותי ביותר של הגופי הזכאי לקבל את המידע . החלטת הוועדה נבעה מהכרעה , לפיה יש להעדי! לעניי זה את האינטרס הציבורי המוג של גישה למידע זה על  ידי רשימה מצומצמת של גופי וכ את אינטרס התיעוד ההיסטורי של הקריירה הפלילית של אד . יתרה מכ' , משקיבלה הוועדה החלטה לבטל את זכותו של אד לקבל תדפיס 84השארת המצב הקיי על כנו . 85ס'16 )א( לחוק . 86 יצוי , כי ג במדינות אחרות מחיקה אי משמעה השמדה פיזית של המידע . למשל , בקנדה " , מחילה " אינה מובילה להשמדת המידע אודות ההרשעה , שכ הגופי הפדראליי מחויבי להחזיק במידע אודות הרשעה שבגינה ניתנה מחילה , א' זה מוצא מהמאגר המרכזי של משטרת קנדה ולא נית לחושפו אלא באיש ור השר לביטחו הציבור :ו רא . John Howard לעיל הערת שוליי68 וכ : Government of Canada, National Parole Board, Fact Sheet , ש . 87המחוקק עמד על משמעות המחיקה באופ מפורש כבר בעת חקיקת החוק . בדברי ההסבר ל הצעת החוק נכתב : " מחיקת הרשעות חותרת לקיו רעיו הרהבילי טציה , מתייחסת לכלל עברו הפלילי של אד ויש לה השלכות רחבות יותר מהתיישנות ההרשעה , ה מבחינת הגבלת מסירת המידע וה מבחינת זכויותיו של מי שהרשעותיו נמחקו . אשר למסירה : מידע על הרשעה שנמחקה יימסר רק לו ו עדת הכנסת ... חו. מגופי אלה , לא יימסר מידע על הרשעה שנמחקה , אפילו לא ל בית  המשפט ". ח" הצ1514 ,התשמ ' עמ ,א"223 . 67 מהמרש הפלילי , פוחת במידה רבה הצור' במחיקה פיזית , שכ נפתרו מרבית המצבי בה נזקקי כיו מורשעי למחיקה פיזית מהמרש . כאמור , ג במסגרת גישה זו יש מקו להטיל ספק בשאלה הא ישנה הצדקה מהותית לשמירה גורפת של כל המידע אודות הרשעות שנמחקו לצמיתות , ביחס לכל סוגי העבירות שנעברו ולגבי כל אד שלגביו ישנ פרטי רישו מסוג זה . הוועדה בחנה א יש מקרי בה יש מקו לית רהביליטציה מוחלטת ביחס לעברו הפלילי של אד , באופ שפרטי הרישו שחלפה לגביה תקופת המחיק ה יבוטלו מ המרש , בנסיבות שיוגדרו מראש על  ידי המחוקק , ובחלו! תקופה נוספת מתו תקופת המחיקה . לאחר דיו , סברה הוועדה כי לאור הפגיעה האפשרית במהימנות המרש הפלילי ולאור העובדה שאפשרות הפגיעה באד בתו תקופת המחיקה היא מזערית , אי מקו בשלב זה להחליט על מחיקה פיסית . 3.סיכו המלצות הוועדה בנוגע לתקופות ההתיישנות והמחיקה א. מומל. לקצר את תקופות ההת י ישנות והמחיקה באופ משמעותי , תו' איזו מול ה אינטרסי הציבוריי המוגני על  ידי הגופי מקבלי המידע . קיצור התקופות יבטא עמדה עקרונית של המחוקק , כי יש לשנות את מאז הכוחות בי  שתי מטרותיו של החוק ולית במקרי המתאימי לאינטרס השיקומי ) תקנת השבי ( משקל רב יותר מזה שנית עד היו . ב. קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה לא נועד לפגוע בהיק! המידע הנמסר לגופי הגישה הישירה . ולכ יחייב תיקו של כללי הגישה למרש הפלילי של המשטרה וגופי הגישה הישירה , כ' שתורחב רשימת מורשי הגישה למידע שנמחק . ג. המרש הפלילי ימשי' לבטא תיעוד היסטורי של עברו הפלילי של אד , בי היתר , לצור' הערכת מסוכנותו ומועדותו . ד. חומרת העבירות שביצע האד ראוי שתבוא לידי ביטוי במש' תקופות ההתיישנות והמחיקה שיחולו על רישומו הפלילי ה . מדד הראוי לבחינת החומרה הוא העונש שהוטל על האד – הא הוטל עונש מאסר ומה משכו . ה. מומל. כי הקריטריוני העיקריי לחישוב תקופות ההתיישנות והמחיקה יהיו – היות האד בגיר או קטי , שאלת הטלת עונש מאסר , תקופות קצרות יותר לבגירי שמעדו באופ חד פעמי בעבירות קלות . ו. הת קופות המוצעות מוצגות בטבלאות לעיל ) ראה סעיפי2.6 ו2.7 לעיל (. לאור המלצות הוועדה המפורטות לעיל , להל סעיפי החוק הרלוונטיי המוצעי , אשר ישולבו בטיוטת הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבי , התש "ע –2010 : 68 סעי14 לחוק יתוק בנוסח מוצע כלהל ויווספו סעיפי14א ו14ב 14 .התיישנות פרט רישו פלילי עקרונות )א( לא יימסר מידע לפי סעיפי6עד10בחלו תקופת ההתיישנו ת. )ב( תקופת ההתיישנות בחוק זה היא התקופה שמיו מת פסק הדי או ההחלטה ועד לתו התקו פות המפורטות בסעיפי14 א ו14.ב )ג( ) בנוסחו דהיו בש ינויי נוסח מתחייבי ( . . . )ד( א בתקופת ההתיישנות הורשע אד בעבירה או ניתנה עליו קביעה , צו או החלטה , המהווי פרט רישו פלילי , יימסר מידע על כל פרטי הרישו הפלילי כל עוד קיי פרט רישו כאמור , שטר תמה תקופת ההתיישנות לגביו . )ה( ) בנוסחו דהיו ( 14א. הת יישנות פרט רישו פלילי בגירי תקופת ההתיישנות לבגירי תהיה )1( א הורשע אד לראשונה , ולא הוטל עליו עונש מאסר ואי אודותיו פרטי רישו פלילי נוספי – חמש שני ; )2(א הורשע אד והוטל עליו עונש מאסר עד חמש שני או הורש ע אד , לא הוטל עליו עונש מאסר ו ישנ אודותיו פרטי רישו פלילי נוספי – שבע שני ועוד תקופת המאסר שהוטלה ; )3(א הורשע אד והוטל עליו עונש מאסר למעלה מ חמש שני – עשר שני ועוד ת קופ ת המאסר שהוטלה ; 14ב. התיישנות פרט רישו פלילי קטיני תקו פת ההתיישנות לקטיני תהיה )1( א הורשע קטי בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו שש עשרה שני , ולא הוטל עליו עונש מאסר – שלוש שני ; )2( א הורשע קטי והוטל עליו עונש מאסר עד שלוש שני – חמש שני ועוד תקופת המאסר שהוטלה ; )3(א הורשע קטי ו הוטל עליו עונש מאסר מעל שלוש שני – שבע שני ועוד תקופת המאסר שהוטלה . סעי16 יתוק ויווספו סעיפי16 א ו16ב 16 .מחיקת פרט רישו פלילי עקרונות )א( תקופת המחיקה בחוק זה היא התקופה שמתו תקופת ההתיישנות ועד לתו התקופות המפורטות בסעיפי16 א ו16.ב בהעדר תקופת התיישנות ל פי הוראות סעי14 14,ב תחל תקופת המחיקה ביו פסק הדי או ההחלטה . 69 )ב( משחלפה תקופת המחיקה יראו את פרט הרישו הפלילי כפרט רישו שנמחק , ולא יימסר עליו מידע אלא לגופי המנויי ] בסעי4[ו בפרטי ד) עד (ב)1(לתוספת הראשונה . )ב1( א בת קופת המחיקה הורשע אד בעבירה או ניתנה עליו קביעה , צו או החלטה , המהווי פרט רישו , יימסר מידע על כל פרטי הרישו כל עוד קיי פרט רישו כאמור , שטר תמה תקופת המחיקה לגביו . )ג( הרשעה שנשיא המדינה נת עליה חנינה , דינה כדי הרשעה שנמחקה . )ד( הגופי המפורט י בפרטי )א(, )י( לעני הלי פלילי ),( טו ) ,( יד ) ,( יב ) ,( יא ) , ,( כה ) ,( כד ) ,( יח ) ,( טז )כה1(,( כט ) ו לתוספת הראשונה יקבלו מידע מהמרש הפלילי הדרוש למילוי תפקיד כל עוד לא חלפה תקופת המחיקה לפי שאר הוראות חוק זה , על א האמור בסעי קט )ג( ועל א קיצור או בי טול תקופת התיישנות או מחיקה לפי סעי 18לחוק . 16א. מחיקת פרט רישו פלילי בגירי תקופת המחיקה לבגירי תהיה )1( א הורשע אד לראשונה , ולא הוטל עליו עונש מאסר ואי אודותיו פרטי רישו פלילי נוספי – חמש שני ; )2(א הורשע אד ו הוטל עליו עונש מאסר עד חמש שני או הורשע אד , לא הוטל עליו עונש מאסר ו ישנ אודותיו פרטי רישו פלילי נוספי – שבע שני ; )3(א הורשע אד והוטל עליו עונש מאסר למעלה מחמש שני – עשר שני ; )4( א לא הורשע אד ו ניתנה לגבי ו קביעה או צו כאמור ב סעי 2)4(או א לא הורשע ונית לו צו התחייבות להימנע מעבירה או צו שירות לתועלת הציבור , או א נית צו מבח בי א הורשע האד ובי א לאו – תהיה תקופה המחיקה חמש שני שיחלו ביו פסק הדי או ההחלטה . 16ב. מחיקת פרט רישו פלילי קטיני תקופת המחיקה לקטיני תהיה )1(א הורשע קטי בעבירה שעבר בטר מלאו לו שש עשרה שני , ולא הוטל עליו עונש מאסר – חמש שני שיחלו מיו פסק הדי . )2(א הורשע קטי בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו שש עשרה שני ולא הוטל עליו עונש מאסר – שבע שני . )3(א הורשע קטי  בעבירה והוטל עליו עונש מאסר – שבע שני . )4( א לא הורשע קטי וניתנה לגביו קביעה או צו כאמור בסעי2)4(או א לא הורשע ונית לו צו התחייבות להימנע מעבירה או צו שירות לתועלת הציבור , או א נית צו מבח בי א הורשע הקטי ובי א לאו – תהיה תקופה המח יקה חמש שני שיחלו ביו פסק הדי או ההחלטה . 70 פרק ו ' רישומי משטרתיי 1.רקע !סעי2של חוק המרש הפלילי קובע במפורש אילו פרטי רישו יכללו בגדר המרש הפלילי . מקור סמכותה של המשטרה לנהל , בנוס! לאמור , רישומי הדרושי לה לצרכיה , הוא בסעי!1)(ג לחוק , ומכוח סעי! זה היא מנהלת את הרישומי המשטרתיי . הרישומי המשטרתיי המנוהלי כיו ה : 1.תיקי מב "ד ) ממתיני לבירור די  ( תיקי חקירה ומשפטי תלויי ועומדי , עד למועד קבלת החלטה אודות סגירת או למועד בו נית גזר די בעניינ ) או החלטת בית משפט אחרת (. 2. תיקי סגורי  החלטות ש לא להעמיד לדי : תיקי שנסגרו לאחר החלטה שלא להעמיד לדי  על פי סעי!62לחוק סדר הדי הפלילי ובהתא לאחת ה עילות הקבועות בחוק , יה  קרי עדר עניי  לציבור או חוסר ראיות88 ,או תיקי שהוגש בה כתב אישו ובוטל על  ידי בית משפט על פי  סעי!94לחוק סדר הדי פלילי . יובהר , כי תיקי שנסגרו בעילה של " חוסר אשמה " מתבטלי מהרישו המשטרתי  על , פי סעי!62 )ב( לחוק סדר הדי הפלילי . 3. תיקי שעוכבו בה ההליכי – המחוקק מתייחס למסירת מידע אודות תיקי בה עוכבו ההליכי על  ידי היוע. המשפטי לממשלה באופ דומה לזה של תיקי סגורי ) סעי!11א לח וק המרש (. 4.החלטות שלא לחקור ,  על פי סעי!59ו59א לחוק סדר הדי הפלילי  תיקי אי תביעה , שה תלונות שהוחלט לא לחקור ולגנוז , המכוני במתכונת החדשה תיקי פ " א נילו . 5.רישומי מהאזור  החלטות של בתי  משפט צבאיי ובתי  משפט לענייני מקומיי בשטחי " איו ש ועזה89 וכ ריש ומי של תיקי מב " ד ותיקי סגורי , בענייני שהעמדה לדי בה הינה בסמכות של בתי המשפט כאמור . הרישומי בדבר החלטות בתי משפט ב אזור נקלטי בפועל כמרש פלילי , בשל אילוצי המערכת הפלילית של המשטרה , על א! שמבחינת מעמד החוקי ה רישו משטרתי . בכל מקרה , בשל מעמד המיו חד הוכרע בהצעת החוק של משרד המשפטי כי ה יהיו חלק מהמרש פלילי . חוק המרש הפלילי אינו קובע הוראות ביחס ל רישו מי  המשטרתי י וא! הוראותיו הנוגעות ל תקופות ההתיישנות והמחיקה אינ חלות על רישומי אלה . יחד ע זאת , החוק קובע ב סעיפי 11 ו11א, לאילו גורמי המשטרה רשאית למסור מידע על תיקי חקירה ומשפטי תלויי ועומדי ומידע על תיקי סגורי . ג סמכות החנינה המצויה בידי נשיא המדינה ומאפשרת קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה אינה חלה על הרישו מי  המשטרתי . י 88 יצוי , כי בפועל ישנ עילות סגירה נוספות , כגו : מות הנאש , אינו בר עונשי מחמת גיל ואי שפיות ו התיישנות . 89שהוקמו בחוק להארכת תוקפ של תקנות שעת חירו ) יהודה ושומרו וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטי ת(, התשל "ח1977 . 71 1.1 .תיקי מב "ד הרישו כיו של תיקי מב " ד אינו מכיל פרטי באשר לסטאטוס הת , יק קרי  אי הבחנה בי תיקי שהחלה בה חקירה לבי תיקי שהחקירה בה הסתיימה וממתיני להחלט ת התביעה באשר להגשת כתב אישו , או תיקי שהוגש בה כתב אישו , ו כ תיקי לאחר הכרעת די ב טר ת מ גזר . די אשר על כ , אד המעיי במידע אודותיו וגורמי הזכאי לקבל מידע אודות תיקי תלויי ועומדי אינ יכולי ללמוד מ המרש דבר אודות מצבו של תיק החקירה . מכוח סעי!11לחוק המרש הפלילי , מעבירה המשטרה כיו מידע בנוגע לתיקי מב "ד לכל גור הזכאי על  פי החוק לקבל מידע מ המרש הפלילי . תקנות המרש הפלילי ותקנת השבי ) כללי מסירת מיד ע בידי משטרת ישראל (, תשנ "ח1998 קובעות הסדרי באשר למש' מסירת המידע אודות תיקי מב "ד, שטר הוגש בה כתב אישו . תקנה 3)ג( קובעת הסדרי מפורטי לגבי מסירת מידע אודות תיקי ו ד" מב מפנה לתוספת של התקנות , המגבילה את התקופות בה נית למסור מידע אודות מב די " , שטר ה וגש בעניינ כתב אישו . מש' התקופות במהלכ נמסר מידע אודות מב " די שלא הוגש בעניינ כתב אישו משתנה בהתא לזהות הגופי הזכאי לקבל מידע , בהתא לגילו של מבצע העבירה ) בגיר או קטי ( ובהתא לסיווג העבירה ) פשע או עוו (. היוע. המשפטי רשאי בהחלטה מנומקת ל אשר מסירת מידע ג לאחר חלו! התקופה המוגדרת כאמור . יצוי כי , התקופות הנקובות נעות בי שנה ל חמש שני , וישנ גופי לגביה אי כל הגבלת זמ . יודגש , כי תקנות אלה מתייחסות רק לגופי המקבלי מידע מכוח סעי!5לחוק ) תוספת ראשונה (, ואי נ חלות ע ל ה גופי הרבי המקבל י מידע על פי סעי! 6לחוק ) לש מת רישיו , זכות עיסוק או זכות אחרת (. בעת התקנת התקנות משטרת ישראל לא היתה ערוכה ליישומ , ה מבחינת מערכת מחשוב שתוכל לייש את ההגבלות על מסירת מידע וה לאור העדר נתוני בדבר תיק י בה הוגשו כתבי אישו , ולפיכ' נקבע בתקנות מועד תחילת תוק ! מאוחר . על א! חלו! הזמ , משטרת ישראל עדיי אינה ערוכה ליישומ של התקנות . המשטרה הבהירה , כי במערכת הפלילית החדשה שמצויה בשלבי פיתוח מתקדמי , נית יהיה לייש את הוראות התקנות , בשלב ראשו בכל הנוגע לתיקי המנוהלי על ידי  התביעה המשטרתית90 ובהמש' יתכ שג בכל הנוגע לתיקי המנוהלי בפרקליטות ) בכפו! לבניית ממשק ממוחשב לקבלת מידע אודות הגשת כתבי אישו על  ידי הפרקליטות (. חלק מחברות הוועדה סברו , כי מסירת מידע אודות מב די " , ללא יישו המגבלות המתייחסות למסירת מידע על מב " ד שלא הוגש בו כתב אישו , כאמור לעיל , יש בו משו מסירת מידע עוד! על  ידי המשטרה לאות גופי שצריכי היו לקבל מידע מוגבל , וזאת בניגוד להוראות חוק המרש הפלילי ) או הפרשנות המתאימה לה (. בתגובה , מסרה המשטרה לוועדה כי , במש' שני לא נית היה לייש את המגבלות הקבועות בתקנות , בעיקר בשל העדר נתוני אודות הגשת כת בי אישו , ה בתו' המשטרה וה על  ידי הפרקליטות . עוד ציינה המשטרה , כי על  פי התקנות מתחייבת מסירת מידע מוגבל כאמור למספר גופי מצומצ בלבד , מתו' כלל הגופי המפורטי בתוספת הראשונה . 90מדובר ברוב המכריע של תיקי החקירה . 72 תקנה3)(ה לתקנות האמורות מח ייבת בדיקה שנתית של כל תיקי המב "ד, על מנת לבחו הא נית להגיש כתב אישו או לסגור אות , וכ הגשת דו " ח מפורט לוועדת החוקה , חוק ומשפט של הכנסת . עיקר חשיבותה של תקנה זו הוא בהסדרת פיקוח ובקרה שוטפי על התיקי . יצוי , כי כיו המשטרה מבצעת בקרות שוטפות באשר לתיקי מב "ד, על מנת ש ל א יישארו בסטאטוס זה למש' זמ , רב א' היא אינה מעבירה דו " ח לוועדת החוקה , חוק ומשפט , כנדרש בתקנות . להל התקופות שנקבעו בתוספת לתקנות : הגופי לפי פרטי התוספת הראשונה סוג העבירה התקופה לפי פרט )ו(, למעט לצור' העסקה בתפקיד מסווג שמור ומעלה , וכ לפי פרט ( כז ) פשע שעבר בגיר שנתיי וחצי עוו ש עבר בגיר שנתיי לפי פרט ( כא ) פשע שעבר בגיר שנתיי וחצי עוו שעבר בגיר שנתיי עבירה שעבר קטי שנה ל פי פרטי ( כו )ו ( יט ) ,( יז ) ,( טז ) פשע שעבר בגיר חמש שני עוו שעבר בגיר שלוש שני עבירה שעבר קטי שלוש שני ל פי פרטי )ו(, לעניי העסקה ב תפקיד מסווג שמור ומעלה כה ) ,( כג ) ,(כ) ,(ט) דע (ז) , 1(( כט )ו כל עבירה , למעט עבירה שעבר קטי שטר מלאו לו 16 ללא הגבלה לפי פרטי )א( עד )ה(, )י( עד ,( יח ) ,( טו ) ,( יד ) ( כח )ו ( כה ) ,( כד ) ,( כב ) כל עבירה ללא הגבלה 1.2 . תיקי סגורי המשטרה מעבירה , מכוח סעי! 11 לחוק המרש הפל ילי , מידע על תיקי סגורי רק ל מספר מצומצ של גופי , המנויי בתוספת השלישית לחוק ) שככלל , אינ גורמי העסקה (. יחד ע זאת , החקיקה קובעת הסדר המאפשר לבעל המרש לפנות למשטרה בבקשה לביטול רישומי של תיקי סגורי . בעבר , ראש האג! לחקירות ולמודיעי במשטרה היה בעל ס מכות לבטל רישומי של תיקי סגורי ,  על פי נהלי משטרתיי ובהתא לרציונאל לפיו ה משטרה רשאית לנהל רישומי לצרכיה , ולכ רשאית ג לבטל מרישומיה משאי היא זקוקה לה עוד . תיקו מספר8לחוק המרש הפלילי קבע הסמכה מפורשת לראש האג! לחקירות ולמודיעי ל או קצי משטרה בדרגת סג ניצב ומעלה , שהוא הסמי' לכ' , לבטל רישומי של תיקי סגורי פי ל , אמות מידה שקב ע השר לביטחו הפני באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת . עוד נקבע , כי אמות המידה האמורות ייקבעו בהתחשב , בי השאר , במש' הזמ שחל! מיו האירוע נושא החקירה , גילו של האד שהרי שו נוגע לו ביו האירוע , נסיבותיו האישיות , קיומ של רישומי אחרי לגבי אותו אד , מהות העבירות שיוחסו לו וחומרת . בנוס! , נקבע כי רישו בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדי ב נוגע לעבירה שאינ ה פשע יבוטל בתו שבע שני מיו האירוע , אלא כ א החליט ראש האג! ל חקירות ולמודיעי אחרת . 73 ההסדר שנקבע בתיקו מס ' 8" הנ ל מתווה , למעשה , את ה דר' לביטול רישומי משטרתיי ידי  על ראש האג! לחקירות ולמודיעי ) או מי שהוסמ' על ידו (, ויישומו יעשה על  פי תקנות המרש הפלילי ) אמות מידה לביטול רישומי משטרה (, התשס "ט2009 . התיקו מבחי בי ביטול תיקי סגורי הנוגעי לעבירות שאינ פשע ל בי ביטול תיקי הנוגעי לפשעי , וכ בי ביטול אוטומטי לביטול שבשיקול דעת . ביטול אוטומטי של רישומי תיקי סגורי : תיקי סגורי בעבירות שאינ פשע יבוטלו בתו חמש או שבע שני מיו האירוע91 ,ב" ביטול אוטומטי ", שאינו תלוי בהגשת בקשה לביטול על ידי האד ש הרישו אודותיו . אול , ראש האג! לחקירות ולמודיעי רשאי לקבוע שתיקי סגורי כאלה לא יבוטלו ג בתו שבע שני , בהחלטה בכתב ובהתא לאמות מידה שקבע השר לביטחו פני באישור וועדת החוקה . התקנות שהותקנו בשנת 2009 כוללות רשימה של עבירות עוו , לגביה רשאי ראש האג! לחקירות ולמודיעי לקבוע שלא יהיה ביטול אוטומטי בתו 7 שני , בהתקיי תנאי נוספי . ביטול רישו של תיקי סגורי בעבירות פשע : ביטול רישו של תיקי סגורי מסוג זה איננו אוטומטי , אלא בשיקול דעת , והוא חל ג לגבי עבירות עוו מס וימות , שהוחלט שלא להפעיל לגביה  את הביטול האוטומטי . אמות המידה לביטול כאמור , נקבעו בתקנות בשנת2009 ,בהתחשב ב חלו! הזמ , גיל ו של האד בעת האירוע , נסיבות אישיות , קיומ של רישומי נוספי ומהות העבירות וחומרת . כמו כ , נקבע תנאי ס! של חלו! מספר שני ממועד האיר . וע92 יצוי , כי תקופות אלה קצרות מהתקופות שנקבעו בעבר בנהלי המשטרתיי שהסדירו את הסוגיה . יודגש כי , רישומי תיקי סגורי שבוטלו לא יופיעו עוד במ ידע המועבר ל גופי ה זכאי לקבל מידע על תיקי סגורי וג לא ב מידע המוצג במסגרת זכות העיו . 2.סוגיות והחלטות נתוני שנמסרו על  ידי משטרת ישראל לוועדה הצביעו על כ' שלמעלה ממחצית מבעלי הרישו במרש הפלילי ) רישומי משטרתיי ו / או רישומי פליליי ( ה בעלי רישומי משטרתיי בלבד ) קרי  א! אחד מהתיקי בעניינ לא הסתיי בבית  המשפט כפרט רישו (. עובדה זו , באה לידי ביטוי א! בפניות ה ציבור לוועדה , אשר חלק נכבד מה עסק ברישומי משטרתיי .93 לכ , מצאה הוועדה לנכו לדו בכמה מ הסוגיות המרכזיות הנוגעות לרישומי המשטרתיי והמשפיעות על חיי הפרט .94 91בהתא לגילו של האד בעת ביצוע העבירה ) בגיר או קטי (. 92 )1(בחשד לביצוע עבירה שאינה פשע  5שני לבגיר ו3 שני לקטי ) ; 2(בחשד לביצוע עבירת פשע  7שני לבגיר ו5 שני לקטי . 93 יצוי , כי מרבית הפניות בנוש א הרישומי המשטרתיי נגעו , למעשה ב , בעייתיות הקיימת בחשיפת המידע לגורמי לא זכאי תו' שימוש בזכות העיו של הפרט ) ראו פרק א '(. עוד יצוי כי , חלק ניכר מהפניות הללו עסקו בטענות ש אינ בסמכות הוועדה , כגו טענות בדבר פתיחה נמהרת של תיקי ו סגירת תיקי בעילות לא מת אימות . 94נושא הרישו המשטרתי ותקפו הוזכר ג בכתב המינוי של הוועדה . 74 2.1 . הגדרת הרישומי המשטרתיי כאמור , חוק המרש הפלילי אינו קובע כיו הוראות ביחס ל רישו מי  המשטרתי , י למעט ביחס לגורמי לה המשטרה רשאית למסור מידע מסוג זה . לעניי זה , הו ועדה תומכת בגישה הבאה לידי ביטוי בתזכיר הצעת החוק של משרד המשפטי , לפיה יש להסדיר את נושא הרישו מי  המשטרתי י ב מסגרת ה חוק , כ' שיוס! לו פרק אשר ידו ב פרטי הרישומי ובדר' ניהול . הוועדה סברה , כי יש ח שיבות לכ' ש הוראות חוק המרש הפלילי יחול ו ג על הרישומי המשטרתיי , כאמור , ה לאור אופיו של המידע , המתאי להסדרה במסגרת זו , וכ בהתחשב בכ' שההגנות המצויות במסגרת חוק המרש הפלילי רחבות מ ההגנות שמספק חוק הגנת הפרטיות , התשמ "א1981 .המלצת הוועדה היא לאמ. את הכתוב בתזכיר החוק ולקבוע , כי חוק המרש הפלילי יגדיר מידע פלילי כ כולל ה את פרטי המרש הפלילי ) המפורטי ב סעי! 2 לחוק כיו הו ( את ה רישומי ה משטרתיי ) תו' פירוט שלה (. ההסדרי הקבועי ב חוק המרש הפלילי יחולו על כל המידע הפלילי , כלומר על המרש הפלילי והרישומי המשטרתיי . כמו כ , יובהר בחוק , כי המשטרה רשאית לנהל רישומי נוספי , אשר לא יהיו כפופי ל הוראותיו . ניהול מידע זה יהי ה כפו! לחוק הגנת הפרטיות , בדומה למידע שמצוי במאגרי מידע . 2.2 .תיקי מב "ד כאמור , תיקי מב "ד כוללי תיקי חקירה משטרתיי שטר הוגש בה כתב א ישו וכ תיקי שהוגש בה כתב אישו א' המשפט בעניינ טר הסתיי . לפי סעי!11 לחוק המרש , המשטרה רשאית להעביר לגופי הזכאי לקבל מידע מחוק המרש ג מידע אודות תיקי חקירה ומשפטי תלויי ועומדי . הרעיו שבבסיס הוראה זו , הוא כי ה גופי הזכאי לקבל מידע מ המרש הפלילי חשוב שיידעו ג על תיקי פתוחי או שהדיו בה טר הסתיי . תיקי אלו , בהיות תיקי שעוד מתנהלי , משקפי על  פי רוב , את המידע הפלילי העדכני ביותר אודות האד . לכ , מידע אודות " מב ד הינו מידע חיוני לגופי מקבלי המידע . מתו' תפיסה זו , מוסרת המשטרה בפועל לכל גו! הזכאי לקבל מידע מ המרש הפלילי ג מידע אודות מב די " . המלצת הוועדה היא , כי סעי!11לחוק יתוק , כ' שיקבע כי המשטרה תמסור את המידע אודות תיקי המב "ד, לפי המגבלות המתוארות להל , ולא כי היא " רשאית " למוסרו ) בנוסח החוק כיו (. הוועדה בחנה את האפשרות , להבחי ב י מסירת מידע אודות תיקי מב " ד שהוגש בה כתב אישו לבי מסירת מידע אודות תיקי מב " ד שלא הוגש בה כתב אישו , וזאת בדומה לאבחנה הקיימת בחוק המרש הפלילי בי מידע בהלי' שיפוטי , המהווה מרש פלילי , לבי מידע אודות חקירה , המהווה רישו משטרתי . הוועדה סברה , כי הגשת כתב אישו " מקרבת " את הרישו המשטרתי למרש הפלילי . מאחר שהתקנות הרלוונטיות , כאמור לעיל , נוגעות רק לגופי הזכאי לקבל מידע על  פי סעי!5 לחוק , דנה הוועדה בזכאות של גופי המקבלי מידע לפי סעי!6.חלק מחברות הוועדה סברו כי , אי הצדקה ל העברת מידע על תיקי מב "ד ש טר הוגש בעניינ כתב אישו לכל הגופי המקבלי מידע לפי סעי! 6לחוק . הוועדה דנה באפשרות להבחי בי סוגי הגופי המקבלי מידע כאמור 75 ו לאפשר את העברת המידע רק לגופי מסוימי , מתו' הנחה ש יש חשיבות בכ' שמידע משטרתי לא יחסו אפשרויות תעסוקה . ואול , הצעה זו לא נתק בלה בוועדה , ה בשל הקושי לקבוע אמות מידה להבחנה נוספת ב י הגופי הרבי המקבלי מידע לפי סעי! 6 וה בשל כ' שבחלק מהחוקי הספציפיי נקבע במפורש ש יש לשקול ג מידע על חקירות . נושא נוס! שנדו בוועדה בנוגע לתיקי מב " ד הוא מש' הזמ בו נותרי התיקי תלויי ועומדי והבעיות הנובעות מכ' . הוועדה דנה ב הצעות שונות להגבלת מש' התקופה בה יי מסר מידע על תיקי .ד" מב א! שמרבית חברות הוועדה הסכימו , כי רצוי היה לקבוע פרקי זמ קצרי שלאחריה לא יימסר מידע על תיקי מב "ד, הרי שבפועל לא נית לעשות זאת , שכ לא נית להתעל מכ' שחקירות נמ שכות במש' תקופות ארוכות וטיפול התביעה בתיקי עד להגשת כתב אישו עלול א! הוא להימש' . הוועדה דנה בהצעות שונות באשר להגבלת התקופות בה יימסר מידע על תיקי מב "ד, בה טר הוגש כתב אישו ו , לאחר דיו הוחלט לאמ. את העקרונות שנקבעו בעניי זה ב תקנות המרש הפלילי ותק נת השבי ) כללי מסירת מידע בידי משטרת ישראל (, תשנ "ח1998 ,כמפורט לעיל . יחד ע זאת , סברה הוועדה כי יש מקו לקבוע את העקרו המגביל מסירת מידע על תיקי מב " ד שטר הוגש בה כתב אישו בחוק המרש הפלילי , ולא בתקנות . לפי המלצה זו , יקבע סייג בסעי!11 לחוק המרש הפליל י לעניי זה . המגבלות בכל הנוגע למסירת מידע על  ידי הגופי השוני יקבעו בתקנות של שר המשפטי , ויתייחסו ה למידע הנמסר מכוח סעי!5 !וה למידע הנמסר מכוח סעי6. יצוי , כי הוועדה לא נכנסה לבחינה מחודשת של ההגבלות שכבר נידונו במסגרת התקנות , ואול יתכ שבעתיד הנו שא יבח בשנית על  ידי משרד המשפטי . סיכו המלצות הוועדה בנוגע לתיקי מב "ד: א. כל הגופי הזכאי לקבל מידע מהמרש הפלילי יהיו זכאי לקבל מידע על תיקי " מב ד שהוגש לגביה כתב אישו ללא הגבלת זמ . ב. לא תהיה הגבלה על קבלת מידע על תיקי מב ד ב " גופי המקבלי מידע בגישה ישיר ) ה לפי סעי! 4 לחוק המרש ( וגופי חקירה . ג. הגופי המקבלי מידע לפי סעי!5 לחוק המרש יקבלו מידע על תיקי " מב ד שבה טר הוגש כתב אישו בהתא לאמור בתקנות . ד. הגופי המקבלי מידע לפי סעי!6יהיו זכאי לקבל מידע על תיקי מב "ד שטר הוגש בעניינ כתב אישו לתקופת זמ מוג בלת , כפי שייקבע לאחר בחינת של משרד המשפטי95 . ה. יש לפעול לכ' ש הפרקליטות וגופי תביעה אחרי ידווחו למאגר המרש הפלילי על הגשת כתבי אישו באופ שוט! ויבנה ממשק ממוחשב משות! שיאפשר זאת , על מנת שנית יהיה לייש את הוראות התקנות בכללות ובכ' לאפשר קבלת מידע פלילי אמי ומעודכ .96 95יצויי כי בדיוני הוועדה היתה נטייה לקבוע כי התקופה למסירת מידע בתיק שטר הוגש בו כתב אישו צריכה ל עמוד על שנתיי , שהיא התקופה הקצרה ביותר כיו פי  על התקנות . ע זאת , לא נבח הנושא לעומק ו החלט כי יש מקו לאפשר בחינה של משרד המשפטי בעניי מש' התקופה . 76 2.3 . תיקי סגורי כאמור , תיקי חקירה בה הוחלט שלא להגיש כתב אישו , בהתא לאחת ה עילות הקבועות בחוק , מהווי חלק מהרישו המשטרתי . הוועדה דנה בבעיות שונות שעלו בסוגיית התיקי הסגורי , בי היתר בפניות מטע הציבור .97 הוועדה נתנה דגש בדיוניה , לכ' ששמיר ת הרישומי המשטרתיי במש' תקופ ה בלתי מוגבלת מעי בה על חייו של בעל הרישו , פוגעת בתדמית ו העצמית ו פוגעת ב סיכויי ו להשתק . הוועדה ראתה חשיבות מיוחדת בסוגיה זו , בעיקר נוכח העובדה שמדובר במספר בלתי מבוטל של תיקי שא , ר כלל לא הגיעו לדיו בבית המשפט . הוועדה סברה , כי יש ל מ עו מנ הרישו המשטרתי ת לוו ל את ה אד כל חייו . כמו כ , סברה הוועדה כי , א תתקבל המלצתה לביטול הזכות לקבל תדפיס מ המרש הפלילי במסגרת זכות העיו ית , מנע זליגת המידע האמור לגו רמ י שאינ זכאי לראותו , ובכ' תיפתרנ ה מרבית הבעיות שהועלו בפניה . הוועדה עמדה ע ל כ' , ש ההוראות שנקבעו בחוק ובתקנות אינ נקיות מבעיות . , כ' למשל , התנאי לביטול אוטומטי מרובי והביטול שבשיקול דעת מותנה בכ' שבעל המרש יגיש בקשה לביטול ע . זאת , בהתחשב בכ' ש הסדר זה נחקק רק לאחרונה ויש בו התקדמות לעומת המצב שקד לו , הגיעה הוועדה למסקנה , א כי י טע להמלי. על הסדר אחר . המחוקק קבע כי הסדר הביטול האוטומטי ייכנס לתוקפו ביו30.3.2010 .הוועדה מקווה שהפעלת ההסדר תביא לצמצו במספר הפניות הנוגעות לביטול רישומי תיקי סגורי ותמזער את הפגיעה שנגרמה לבעלי רישומי אלה98 . באשר למסירת מידע על רישומי תיקי סג ורי , סברה הוועדה כי יש להשאיר את התוספת השלישית מצומצמת ויש לבחו בקפידה יתרה הוספת של כל גו! לתוספת השלישית . ו לשאו! ככל האפשר לכ' שלא יימסר מידע אודות תיקי סגורי לגורמי העסקה . 2.4 . תיקי שעוכבו בה ההליכי רישומי אודות תיקי שעוכבו בה ההליכי אינ כלולי בגדר סמכויות ראש אח " מ לביטול רישומי , הקבועות בתיקו מס ' 8לחוק . הוועדה ממליצה על השלמת ההסדר הקבוע בתיקו מס ' 8 בהוספת הוראות מתאימות בנוגע לתיקי שבה נית צו לעיכוב הליכי . לוועדה נמסר , כי עמדת היוע. המשפטי לממשלה היא , כי אי מקו לאפשר ביטול רישו בדבר עיכוב הליכי , אלא ראוי להגביל את מסירת המידע אודותיו , לתקופה מוגבלת ולמספר גורמי מצומצ , בדומה לדר' שנקבעה בחוק ביחס להרשעות שנמחקו . בניגוד למצב היו , ייקבע ביחס לרישומי אודות עיכובי הליכי סעי! נפרד , הקובע מחיקה אוטומטית בתו תקופה שתיקבע , א' לא מחיקה פיזית . באשר לזכות העיו במידע זה , יהיו רשאי לעיי בו הגופי המנויי בתוספת השלישית , לצור' מילוי תפקיד . 96 .עוד בחודש מר2009 ,פנתה הוועדה לפרקליט המדינה בבקשה לדאוג לכ' שמידע על הגשת כתבי אישו ומידע על פסקי די ידווח למאגר המרש הפלילי . 97כאמור , הוועדה לא עסקה בטענות שעלו מפניות הציבור באשר לעיל ות הסגירה השונות והשימוש בה , א! שלעילת הסגירה יש השפעה על בעל המרש יצוי , כי נית להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה לפי סעי!62 )ב( לחוק סדר הדי הפלילי , התשמ "ב1982 . 98יצוי כי בעקבות כניסה לתוק! של החוק , משטרת ישראל ביטלה , נכו למועד כתיבת הדו "ח, מאות אלפי רישומי שעומדי בקריטריוני לביטול לפי החוק . 77 מש' התקופה וההחלטה הא הרישו יסווג כרישו משטרתי או כרישו פלילי , טעוני ליבו נוס! במשרד המשפטי . 2.5 . ניהול רישו אודות זיכויי בפני הוועדה הובאה השאלה א  יש מקו לקיי במסגרת מאגר המידע הפלילי רישו אודות תיקי בית משפט אשר הסתיימו בזיכוי , והא רישומי אלה יהווה חלק מהרישומי המשטרתיי . תזכיר הצעת החוק שהוכ במשרד המשפטי עובר להקמת הוועדה כלל הוראות אודות רישומי בדבר זיכויי , כחלק מהרישומי המשטרתיי וכ ,  הוצע להסדיר מסירת מידע אודות רישומי אלה למספר גורמי מצומצ ביותר . יובהר , כי היו מנהלת משטרת ישראל במסגרת מאגר המידע הפלילי את הרישומי אודות תיקי שהסתיימו בזיכוי , זאת כחלק מעדכו הסטאטוס בתיקי בתי  משפט , אול אי לא! גור , משטרתי או אחר , נגישות למידע , זה פרט לעוסקי בניהול המרש הפלילי . הוועדה לא חלקה על כ' שמידע אודות זיכויי צרי' להיות מוז למאגר המידע הפלילי , וזאת לש עדכו סטאטוס של תיק תלוי ועומד או של תיק שהסתיי בזיכוי בשלב הערעור . יחד ע זאת , בוועדה התעורר דיו עקרוני בשאלה א יש מקו לנהל רישו מי שכאלה , במסגרת מאגר המידע הפלילי . המתנגדי לניהול הרישומי כאמור , טענו כי אי מקו לכ' שזיכוי יהווה חלק מהמידע הפלילי , שכ עצ הזיכוי מהווה ניקוי מוחלט של האד , ומשכ' אי זה ראוי לכלול רישו כלשהו בדבר הזיכוי . מעבר לכ' , הובעה דעה שאפילו לצרכי חקירה אי זה ראוי שייעשה שימוש במידע על זיכויי בעבר . התומכי ב ניהול רישומי אודות זיכויי , סברו שעקרונית אי מקו לכ' שלמידע חשוב זה לא יהיה כל זכר כי ו , יש לשמור על האפשרות להשתמש במאגר זה ככלי חקירה שיכול לעתי , אולי מועטות , לסייע ב פענוח של פשעי חמורי . כמו כ ה , ועלתה הצעה לנהל רישומי אלה במסגרת המידע ה מודיע י ני של המשטרה . אפשרות זו עשויה לתת פתרו לבעיה הקונספטואלית שב ניהול המידע אודות זיכויי במערכת המידע הפלילי , תו' מת אפשרות להסתייע במידע , ככל שהוא נדרש לצרכי חקירה . הקושי העיקרי בניהול הרישומי אודות זיכויי מחו. למערכת המידע הפלילי , הוא הפגיעה בחיסיו המידע , שכ הוראות חוק המרש לא יחולו עליו . המלצת הוועדה היא כי יש מקו להמשי' לנהל את הרישומי אודות זיכויי , ולהגביל את השימוש במידע רק לגופי בעלי הגישה הישירה למידע , וזאת לצרכי ביטחו ולצרכי חקירה , באות מקרי  אשר ייקבעו בהמש' , לאחר בחינה נוספת ומעמיקה במשרד המשפטי . הוועדה לא נקטה עמדה בשאלת ניהול המידע במערכת המידע הפלילי או מחוצה לה , א' המלצתה המפורשת היא , כי המידע לא יופיע במסגרת זכות העיו . 2.6 . ביעור תיקי הוועדה דנה בשאלה המתעוררת כאשר בעל הרישו הפלילי או ה משטרתי מבקש לטעו , בחלו! שני , כי הרישו במאגר המידע הפלילי אודותיו שגוי , ולאחר בדיקה מסתבר שהתיק בוער . הבעיה נובעת מכ' שאי התאמה בי תקופות הביעור של תיקי חקירה , שה קצרות יחסית , לבי הוראות חוק המרש הפלילי , בכל הנוגע לתקופות ההתיישנות והמחיקה , העדר ביט ול פיזי של המידע ותקופות הרישו של הרישומי המשטרתיי . א! שמדובר ב נושא ה חורג במקצת מחוק המרש הפלילי , 78 מצאה הוועדה לנכו להצביע על בעיה זו רשא , עלולה להכביד על האזרח , שכ עלול להיווצר מצב בו אי לו דר' לה תמודד ע טעות במרש ולערער עליו כ , שהחומר בוער . הנחת ה וועדה היא , כי ע ה התקדמות הטכנולוגית ויצירת האפשרויות לשמירת מידע בדר' ממוחשבת , בעיה זו תמצא את פתרונה . תיק בית המשפט מכיל את המידע הפלילי אודות האד ו , לכ הוועדה סבורה כי ראוי שהחומר המצוי בו ייסרק ויישמר תקופה ארוכה ככל האפשר . לגבי תיקי סגורי , סבורה ה וועדה כי ראוי ש התיקי יישמרו ולא יבוערו במש'10 שני מיו האירוע . תקופה זו מוצעת תו' התחשבות בתקופת הס! של שבע שני שנקבעה לביטול רישומי באופ אוטומטי . עוד מציעה הוועדה שבמכתב המודיע לאד שתיקו נסגר ייאמר ג שהתיק יבוער בתו עשר שני מיו האירוע נשוא התיק . 2.7 . הפרדת המאגרי כאמור ב סעי! 1)(ג לחוק המרש הפלילי , הרישומי המשטרתיי ה רישומי שהמשטרה מנהלת לצרכיה . בתזכיר החוק שהוכ במשרד המשפטי עובר להקמת הוועדה הוקדש פרק מיוחד לרישומי המשטרתיי . הוועדה סברה , שאכ ראוי להסדיר את נושא הרישומי המשטרתיי בפרק נפרד בחוק המרש . צ" בבג7256/95 פישלר נ . המפכ "ל הלי העותר , ב י היתר , על כ' ש הרישומי המשטרתיי אינ מנוהלי בנפרד ממאגר המרש הפלילי . בית המשפט העליו אימ. את הדעה שמדובר בשני מאגרי נפרדי , ששניה מנוהלי ידי  על המשטרה , והצר על כ' שהפרדה זו לא נשמרה תמיד . בית המשפט הוסי! ואמר : " מ ההבחנה בי שני מאגרי המידע מתחייב כי כל אחד מ המאגרי ינוהל על ידי  המשטרה בקוב. מחשב נפרד , אשר יישא ש ההול בבירור את תוכנו , וימנע כל טעות והחלפה בי שני הקבצי . רק כ' יובטח כי מידע שבאחד הקבצי לא יימסר למי שאינו רשאי לקבלו ." על ר קע זה קיימה הוועדה דיוני אחדי בנושא זה של הפרדת המרש הפלילי מהרישומי המשטרתיי . מר יור הכה , ראש הרשות למשפט ולטכנולוגיה במשרד המשפטי , הופיע בפני הוועדה והסביר שמבחינה מיחשובית אי משמעות להחזקת כל אחד מהמאגרי בקוב. מחשב נפרד , וכי מוקד העניי הוא ' בכ שכל פונה יקבל רק את מה שהוא זכאי לקבל . בדיוני בוועדה הוסכ כי יש לעמוד על כ' ש המידע המוצג ב תדפיס , על פני צג המחשב או בכל דר' אחרת , יבחי בי המרש הפלילי ל בי ה רישו מי  המשטרתי . י נדונה ג הצעה להפיק את המידע מ המרש הפלילי ואת המידע מ הרישומי המשטרתי י בשתי שאילתות נפרדות . הצעה זו נדחתה משו שהובהר לוועדה ש דרישה זו תסרבל את התהלי' ולא תוסי! להבטחת הסודיות והפרטיות של המידע . הוועדה סבורה כי יש לוודא שכל גור יקבל א' ורק את המידע שהוא זכאי לו , בהתא לחוק המרש הפלילי , כ' שהאבחנה בי המרש הפלילי לרישומי  המשטרתיי תישמר באופ מהותי , ג בהעדר תדפיסי נפרדי לשני סוגי הרישומי . לעניי זה סברה הוועדה כי תדפיס המרש הפלילי בצורתו 79 כיו אינו עומד בתנאי זה , ולכ המלצתה היא , לשנותו מבחינה צורנית ) כותרות וכד '( ולכלול בו הגדרות מתאימות לסוגי הרישו . במהל' הדיוני בוועדה הוסבר לה , כי המרש הפלילי ינוהל בעתיד הקרוב במערכת המחשוב החדשה של המידע הפלילי ,(ל" מפ ) אשר תנוהל על  פי הוראות חוק המרש הפלילי , בעוד הרישו  מי המשטרתי י ינוהלו במערכת מחשוב נפרדת של חקירות המשטרה (. א" פל ) לצרכי מסירת מידע פלילי , הכולל רישומי משטרתי , י יועברו נתוני מ מערכת המחשוב של החקירות אל הגור הזכאי באמצעות מערכת המחשוב של המידע הפלילי . יש להדגיש כי המלצות הוועדה לעניי הפרדת המאגרי , מתחשבות בכ' שלא יימסר לאד שהמידע אודותיו תדפיס מרש פלילי . החלטה זו מפחיתה את הסכנות שבזליגת מידע על רישומי ה משטרה לגופי שאינ רשאי לקבלו . עוד ממליצה הוועדה , כי מערכת המחשוב החדשה של המידע הפלילי תיכנס לפעולה בהקד  על , מנת לאפשר מימוש המלצותיה בעניי זה . 3.סיכו המלצות הוועדה בנוגע לרישומי משטרתיי א. מומל. להסדיר את הרישומי המשטרתיי בפרק נפרד בחוק המרש הפלילי . ב. ההמלצות לגבי תיקי מב " ד ה : oיש לתק את נוסח הסעי! , לפיו המשטרה " רשאית " למסור מידע אודות תיקי תלויי ועומדי ול , קבוע כי כל גור הזכאי לקבל מידע מ המרש הפלילי , יקבל מידע אודותיה . o כל הגופי הזכאי לקבל מידע מהמרש הפלילי יהיו זכאי לקבל מידע על תיקי ד" מב שהוגש לגביה כתב אישו ללא הגבלת זמ . oלא תהיה הגבלה על קבלת מידע על תיקי מב ד ב " גופי המקבלי מידע בגישה ישירה ובגופי חקירה . oיש לקבוע את העקרו המגביל מסירת מידע על תיקי מב " ד שטר הוגש בה כתב אישו בחוק המרש הפלילי , ולא בתקנות . לפי המלצה זו , יקבע סייג ב סע! העוסקה במסירת מידע על מב די " לחוק המרש הפלילי לעניי זה . o !הגופי המקבלי מידע לפי סעי5 לחוק המרש יקבלו מידע על תיקי " מב ד שבה טר הוגש כתב אישו בהתא למגבלות הקבועות בתקנות . o !הגופי המקבלי מידע לפי סעי6יהיו זכאי לקבל מידע על תיקי מב "ד שטר הוגש בעניינ כתב אישו במש' תקופה מוגבלת כפי שייקבע לאחר בחינה של משרד המשפטי . oיש לפעול לכ' ש הפרקליטות וגופי תביעה אחרי ידווחו למאגר המרש הפלילי על הגשת כתבי אישו באופ שוט! , באמצעות ממשק ממוחשב משות! . ג. בנושא תיקי סגורי , מוצע להשאיר את ההסדר שנקבע בתיקו ' מס8 ) סעיפי1ד ו1ה לחוק ( לחוק המרש על כנו , ולהעבירו לפרק העוסק במרש משטרתי . 80 ד. בנושא ניהול רישומי אודות זיכויי , מוצע להמשי' לשומר ולהגביל את השימוש במידע רק לגופי בעלי הגישה הישירה למידע , וזאת לצרכי ביטחו ולצרכי חקירה , באות מקרי אשר ייקבעו בהמש' , לאחר בחינה נוספת ומעמיקה במשרד המשפטי . ה. בהצגת המידע במאגר המידע הפלילי תהיה הבחנה ברורה בי המרש הפלילי ל בי ה רישו  מי המשטרתי . י יש לשנות את דר' הצגת המידע הפלילי כיו , מבחינה צורנית ) כותרות וכד כ' ,(' שהיא תכלול כותרות מתאימות וחלוקה ראויה לפי סוגי הרישו . ו. הוועדה ממליצה כי מערכת המחשוב החדשה של המידע הפלילי תיכנס לפעולה בהקד  על , מנת לאפשר מימוש המלצותיה בעניי זה . ז. לאור המלצות הוועדה המפורטות לעיל , להל סעיפי החוק הרלוונטיי המוצעי , אשר ישולבו בטיוטת הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבי , התש "ע –2010 : רק פ ה' המרש המשטרתי סימ א ' תוכ המרש המשטרתי 20א. פרטי רישו של המרש המשטרתי )א( המשטרה תנהל מרש משטרתי כמפורט להל , בעניני שההרשעה בה היא פרט רישו פלילי לפי סעי2,אול היא רשאית שלא לכלול במרש כאמור מידע כאמור בסעי קט 2),(א כפי שיקבע לעני זה בפקודות המשטרה ; ואלה פרטי המרש המשטרתי : )1( מידע בדבר משפטי וחקירות פליליי תלויי ועומדי , לרבות מידע על התליית הליכי כאמור בסעי94א לחוק סדר הדי הפלילי ומידע אודות החלטה שלא לחקור א היתה רשות אחרת מוסמכת לחקור לפי סעי59לחו ק סדר הדי הפלילי ] נוסח משולב [, התשמ "ב 1982 ) להל חוק סדר הדי הפלילי (, ) להל מידע על תיק תלוי ועומד (; )2(מידע על תיק סגור : )א( מידע על החלטה שלא לחקור א אי בדבר עני לציבור כאמור בסעי 59לחוק סדר הדי הפלילי ; )ב( מידע על החלטה שלא להעמיד לדי כאמור בסעי62לחוק סדר הדי הפלילי , אלא א ההחלטה ניתנה בשל חוסר אשמה ; )ג( מידע על אישו שבוטל לפי סעי94 )א( רישא ו 94 )ב( לחוק סדר הדי הפלילי . )3( מידע על משפט שעוכבו בו ההליכי כאמור בסעי231 לחוק סדר הדי הפלילי ; )4( מידע על משפט שהסתיי בזיכוי של נאש . סימ ב ' מסירת מידע מהמרש המשטרתי 20ב. גישה ישירה למרש המשטרתי )א( המרש המשטרתי , למעט מידע על זיכויו של נא ש ומידע לפי סעי 20) א2 ) (א( יהיה פתוח לפני הגופי המפורטי בסעי4וה יהיו רשאי להעביר ביניה מידע ממנו , הכל במידה שהדבר דרוש למילוי תפקידיה . 81 )ב( על גישה למידע כאמור ועל העברתו , יחולו הוראות סעי4, בשינויי המחוייבי . 20ג. מסירת מידע על תיקי וחק ירות תלויי ועומדי )א( המשטרה תמסור מידע על תיקי תלויי ועומדי לגופי שהיא רשאית למסור לה מרש פלילי לפי הוראות חוק זה . )ב( הגופי המפורטי בסעי5 רשאי למסור מידע על תיקי תלויי ועומדי , במגבלות הקבועות בכללי לפי סעי5 )ה(, למי שה רשאי למסור לו מידע מ המרש הפלילי . )ג( על א האמור בסעי קט )א( לא יימסר מידע על תיק תלוי ועומד שטר הוגש בו כתב אישו לגופי נותני זכות עיסוק מכוח סעיפי5 ו6בחלו תקופה כפי שיקבע השר בתקנות . 20ד. מסירת מידע על תיקי סגורי המשטרה תמסור מידע על ת יק סגור כמשמעו ב סעי20)א2(לגופי המפורטי בתוספת השלישית . 20ה. שימוש במידע הנוגע לזיכויי ומסירתו מידע על משפט שהסתיי בזיכוי לא ייעשה בו כל שימוש ולא יועבר לכל גור , למעט גו המנוי בסעי4וזאת לש גילוי עבירה וניהול חקירה בעבירות המנויי ב תוספת החמישית ) אלימות , מי וטרור (. 20ו. ביטול פרטי רישו משטרתי )א( ראש אג החקירות והמודיעי במשטרת ישראל או קצי משטרה בדרגת סג ניצב ומעלה שהוא הסמי לכ ) בסעי זה – הגור המוסמ (, רשאי לבטל מהמרש המשטרתי פרט רישו משטרתי כאמור בסעי20() א)א2(), (ד) ו (ב) ,(א לפי אמות מידה שקבע השר לביטחו הפני , באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ) בסעי זה – ועדת החוקה (; )ב( אמות המידה כאמור בסעי קט )א( ייקבעו בהתחשב , בי השאר , במש הזמ שחל מיו האירוע נושא החקירה ) בסעי זה – האירוע (, גילו של האד שהרישו נוגע לו ביו האירוע , נסיבותיו האישיות , קיומ של פרטי רישו משטרתי אחרי כאמור בסעי 20א או פרטי רישו פלילי כאמור בסעי2 לגבי אותו אד , מהות העבירות שיוחסו לו וחומרת . )ג( על א האמור בסעיפי קטני )א( ו )ב(, פרט רישו משטרתי על תיק סגור , בנוגע לעבירה שאינה פשע , יבוטל בתו שבע שני מיו האירוע , אלא א כ החליט הגור המוסמ אחרת ; החלטת הגור המוסמ לפי סעי קט זה תינת בכתב , ותהיה בהתא לאמות מידה שקבע השר לביטחו הפני באישור ועדת החוקה . 82 פרק ז  ' מרש פלילי של תאגידי וניהול מאגרי מידע פלילי נוספי 1.מ רש פלילי של תאגידי 1.1 .רקע חוק המרש הפלילי עוסק , כאמור , בניהול מרש הכולל את פרטי הרישו של " כל אד ", שניתנה לגביו הרשעה או החלטה אחרת שהינה פרט רישו על  פי החוק . לפי סעי!4לחוק הפרשנות " , אד " משמעו לרבות תאגיד . במהל' השני , לא ניהלה משטרת ישראל מרש פלילי של תאגידי , זאת עקב קשיי לניהול מידע כאמור במערכת המחשוב הקיימת . יצוי , כי בעתיד תיכנס לפעולה במשטרה מערכת מחשוב חדשה , שבה נית יהיה לנהל מרש כזה . מעבר לכ' , בשלב זה לא קיי ממשק בי המשטרה לבי רש התאגידי ורשמי רלוונטיי נוספי ו , לכ אי בידי המשטרה את ה מידע הנדרש לניהול מרש פלילי אודות תאגידי . כאשר מדובר בתאגיד , להבדיל מאד , הרי ש האינטרסי שעל הפרק ביחס למרש פלילי , שוני במהות , בי היתר , מהטע שתאגידי אינ נהני מזכות לפרטיות ושאלת שיקומ היא שאלה מורכבת .99 אשר על כ , יש לבחו כיצד ראוי לנהל מרש פלילי של תאגידי . קרי  על , פי אילו כללי יש לנהל מרש פלילי של תאגידי , הא הוראות החוק שנקבעו ביחס לאד מתאימות לתאגידי , וכ הא ראוי שהמשטרה תנהל את הרישו במסגרת המרש הפלילי , או שמא גו! אחר , כגו רש התאגידי . כאשר בוחני את ההליכי הפליליי בנוגע לת אגידי , עולה קושי אובייקטיבי להחיל עליה את הוראות החוק הקיימות ביחס לפרטי רישו של אד , ולו משו שלא נית להרשיע תאגיד בכל העבירות אשר בספר החוקי ומשו שלא קיימת אפשרות להטיל עליו עונש מאסר . בנוס! , יש ל ציי את סוגיית הניידות של ה אורגני מתאגיד אחד לאחר וכ את סוגיית מש' חייו של התאגיד והאפשרות שלו להפסיק את פעילותו ולהירש כתאגיד חדש . לדוגמא , א מוטלת אחריות פלילית על תאגיד עקב מעשה שבוצע על ידי המנכ "ל, עשוי אותו מנכ "ל לעבור לתאגיד אחר , בעוד הרישו הפלילי ימשי' ללוות את התאגיד הראשו ג לאחר גיוס מנכ ל ח " . דש במקרה אחר , עשוי המנכ " ל שביצע את העבירה להמשי' בתפקידו , תו' ייסוד מחדש של התאגיד תחת ש אחר , בעוד הרישו הפלילי אינו עובר לתאגיד החדש . נשאלת השאלה , מה טע יש ברישו פלילי של התאגיד הראשו , כאשר מי שביצע את העבירה ומגל את המסוכנות הנובעת ממנה אינו נמצא ש עוד או כאשר התאגיד שינה את זהותו . 99 !ראו סעי3לחוק הגנת הפרטיות , תשמ "א1981 " :י לענ י חוק זה  " אד ", לעניי סעיפי  ... למעט תאגיד ". ; 83 1.2 .סוגיות והחלטות עצ ניהולו של מרש פלילי של תאגידי לאור העובדה שכיו לא מנוהל מרש פלילי של תאגידי בישראל , בחנה הוועדה א יש לנהל מרש שכזה , תו' התחשבות בשוני בי אחריות הפלילית של התאגידי לבי זו של אד . בדיקה מש ווה שנערכה לבקשת ה ו ועדה העלתה כי , א! במדינות אחרות בעול קיי קושי רב בניהול מרש פלילי של תאגידי . אמנ , נמצא כי ישנ מדינות המנהלות מרש פלילי של תאגידי ) הממשל הפדראלי בארה "ב, כדוגמה (, לפחות באופ חלקי . יחד ע זאת , המרש הוא חלקי ונ יהול ו מע ורר בעיות בא . ופ עקרוני וה , ועדה סברה , כי ההנמקות לניהול מרש פלילי של יחידי תקפות ג לגבי תאגידי . כפי שקיי צור' לשמור את המידע הפלילי אודות יחידי שביצע ו עבירות ולהעבירו לגורמי שוני , לש שמירה על אינטרסי ציבוריי , קיי ג צור' לשמור את המידע אודות תאגיד שביצע עבי רות . ל דוגמ א, כאשר תאגיד מבקש להשתת! במכרז או לקבל רישיו כלשהו , נדרש מידע פלילי אודותיו לקבלת ההחלטה באשר לבקשתו . דוגמא נוספת , היא הצור' בקבלת מידע אודות עברו הפלילי של תאגיד שהואש בפלילי , בשלב הטיעוני לעונש . הוועדה עמדה על כ' שיש חשיבות ב ניהול של מרש אודות תאגידי , בי היתר , בשל כ' שרוב העסקי מנוהלי כיו באמצעות מבנה זה . החלטת היחיד לנהל את פעילותו העסקית במסגרת חברה פרטית , נעשית בשל מכלול היתרונות שמצמיחה לו המסגרת התאגידית . בשל מקומ המרכזי של התאגידי והשפעת מרחיקת הלכת על עול הכלכלה והעסקי כמ , ו על כלל הציבור , יש חשיבות לכ' ש מידע אודות עבר הפלילי יתועד באופ אמי במאגר מוסדר . הוועדה עמדה על הבעייתיות הכרוכה בכ' שהאחריות הפלילית איננה תמיד של התאגיד בלבד ובכ' שהאורגני אשר ביצעו את העבירה לעתי אינ נשארי בתאגיד . יחד ע זאת , סברה הוועדה כי במקר י בה האורגני לא הורשעו במעשי הפליליי , מטעמי שוני , יש משמעות רבה יותר לקיומו של מרש פלילי של תאגידי . לאור כל האמור לעיל ולאור החובה העולה מפרשנות המינוח " אד " בחוק המרש , מסקנת הוועדה היתה כי יש צור' בניהול מרש פלילי של תאגידי . אופ ניהול מרש פ לילי של תאגידי לאור השוני בי אד לבי תאגיד והמאפייני הייחודיי שצריכי להיות למרש פלילי של תאגידי עקב כ' , בחנה הוועדה הא ראוי כי מרש שכזה ינוהל על ידי  משטרת ישראל או על  ידי גו! אחר , כגו , רש התאגידי . הוועדה עמדה על כ' , שא! שיש היגיו רב ב ניהול מר ש פלילי של תאגידי במסגרת רשות התאגידי , שכ היא ה מחזיק ה במידע המלא והעדכני ביותר אודות תאגידי , הרי שיש לזכור , כי רשות זו זרה לתחו הפלילי בכלל ולמרש הפלילי בפרט . כמו כ , ניהול המרש ברשות התאגידי יחייב הקמת מערכת מחשוב מורכבת ויקרה לניהול המידע ולמסיר תו ועשוי להימש' זמ רב . מנהל 84 רשות התאגידי הביע נכונות לסייע ב מ ידע הנדרש לצור' ניהול מרש אודות תאגידי במשטרה על בסיס התשתית הקיימת לניהול המרש . כמו כ , סברה הוועדה כי ראוי ש גורמי אכיפ ת חוק ו גורמי חקירה יקבלו מידע פלילי אודות תאגידי ישירות מ משטרת ישראל , כ פי שה מקבלי מידע פלילי אודות פרטי . הוועדה סברה כי , אי הגיו ביצירת הסדר חדש ודר' גישה נפרדת או נוספת דר' רש התאגידי לש כ' , מה ג ש ניהול המידע ברשות התאגידי יחייב דיווח נוס! של הפרקליטי והתובעי אודות התאגידי ) הדבר ייצור סרבול מיותר , ועלול להבי א לטעויות ולגידול בתופעת ה אי דיווח (. לאור כל האמור לעיל , המלצת הוועדה היא כי , ניהול מרש פלילי של תאגידי ראוי שייעשה בידי המשטרה , תו' שיתו! פעולה בינה לבי רשות התאגידי וגורמי רלוונטיי אחרי . יצוי , כי לאור השוני במהות המידע הפלילי של התאגידי כמפורט לעיל ייתכ שדר' ניהול המרש תהיה שונה מדר' ניהול המרש הפלילי של יחידי . פומביות ה מרש הפלילי של תאגידי כאמור פי  על , חוק הגנת הפרטיות , התשמ "א1981 ,הזכות לפרטיות לא חלה על תאגיד . לאור זאת ולאור האינטרס הציבורי שבחשיפת מידע פלילי של תאגידי , בחנה הוועדה הא  ראוי לקבוע כי המידע יהיה פומבי ופתוח לציבור . נטע כי יש לפתוח את המידע לציבור בשל שיקולי של תמיכה במסחר הוג , שיפור יכולתו של הציבור לבצע החלטות עסקיות מושכלות , מניעת " תאגידי עברייני " מלהשתת! במכרזי של גופי ציבוריי וכדומה . נסח חברה כולל היו בעיקר פרטי טכניי אודות תאגיד , המידע ההיסטור י שמור בתיק אצל רש התאגידי ו שניה פתוח י לעיו הציבור . רש התאגידי מסר לוועדה , כי תוכניתו היא ש בעתיד המידע המצוי בתיקי ייסרק ויהיה נגיש יותר לציבור . הוועדה דנה בשאלה , הא ראוי לכלול מידע מ המרש הפלילי בנסח החבר כ' ,ה שג מידע זה יהיה פתוח לציבור ללא כל הגבלה , או שמא יש מקו לשמור על עקרו חיסיו המידע הפלילי א! בהקשר של תאגידי . הוועדה בחנה אפשרות של פתיחת המידע הפלילי לציבור כחלק מנסח החברה . יש בכ' משו יתרו , שכ כיו רשות התאגידי מחזיקה במרבית הפרטי אודות ה תאגיד ולכ' יתווס! עברו הפלילי כ' , שתוגבר נגישות מידע זה לציבור , וזאת ה בהתייחס לחברות פרטיות וה בהתייחס לחברות ציבוריות וממשלתיות . מנגד , חשיפת המידע לציבור עלולה לפגוע במוטיבציה של התאגיד " להשתק " ולנקוט בצעדי שיביאו למניעת הישנות עבירות בעתיד . בעייתיות נוספת עולה מניידות של בעלי התפקידי בתו' התאגידי ומיכולת להמשי' את פעילות העסקית במסגרת תאגיד חדש , אותו יקימו בש אחר . כאשר מדובר בחברות ציבוריות או ממשלתיות , ראתה הוועדה חשיבות יתרה לניהול מרש פלילי פתוח כאמור , על מנת ליידע את הציבור בדבר ה עבירות הפ ליליות של תאגידי אלה . חשיבות זו פוחתת כאשר עוסקי בחברות פרטיות , א! שג בתחו זה יש משמעות בחשיפת המידע בפני משקיעי פוטנציאליי . לאור זאת , בחנה הוועדה הא יש מקו לקבוע כללי שוני לגבי ניהול מרש פלילי של חברות ציבוריות או ממשלתיות לעומת חברות פרטיות . 85 ת פיסת הפרקליטות , כפי שהובאה בפני הוועדה היא , כי לאור חוק ניירות ער' , תשכ "ח1968 ,חייב תאגיד אשר הציע ניירות ער' לציבור לפרס ברבי את הפרטי הדרושי למשקיע הסביר , ובכלל זה ל דווח לציבור באמצעות ה רשות לניירות ער' על עבירה פלילית שעבר התאגיד . על כ , נית לומר כי בהיבט זה אי לתאגיד ציבורי זכות לפרטיות .  על פי חוק ניירות ער' , חובת הדיווח על הרשעות פליליות הינה חובה מתמשכת , ה ב ד יווח מיידי וה בדיווח מתמש' בדוחות שוטפי שהוא מחויב בהגשת . בנוס! , הרשעות של תאגידי ציבוריי , לרבות הרשעות של אורגני בה , מתפרסמות באת ה ר רשות ל ניירות ער' , במסגרת סקירת פסקי די של הרשות וה גלויות לציבור . לאור האמור , סברה הוועדה כי אי מקו להתערב במצב הקיי באשר לחברות ציבוריות , מתו' ראיית החשיבות שבאינטרס הציבורי שבחשיפת המידע הפלילי אודותיה . המלצת הוועדה היתה כי , בחוק המרש הפלילי ת יקבע הוראה מפורשת לפיה לעניי חשיפת המידע ביחס לחברות ציבוריות יחולו הוראות כל די . באשר לחברות פרטיות , עמדה הוועדה על כ' שא! בתחו זה יש אינטרס ציבורי בחשיפת המידע , במיוחד בהתחשב בכ' ש החברה היא המוסד הכלכלי החשוב ביותר בעול העסקי , המהווה את הבסיס המשפטי לפעילות הכלכלית והפיננסית . ההבדל המרכזי בי חברה פרטית לחברה ציבורית נוגע לפיזור המניות  בעוד שבחברה ציבורית מפוזרות המניות ה בידי בעלי עניי רשומי ומדווחי וה בידי ציבור משקיעי רחב אנונימי , הרי אי זה כ' בחברה פרטית , שכל מניותיה מרוכזות בידי בעלי מנ יות רשומי . עובדה זו מאפשרת דווקא לחברה הפרטית להעתיק את פעילותה הכלכלית הפיננסית מתאגיד אחד למשנהו בנקל . הוועדה סברה כי הכרעה בשאלת מידת הפומביות של מרש פלילי אודות חברות פרטיות דורשת דיו מעמיק ומקצועי בתחו התאגידי , אשר אי בידיה את הכלי לעשותו בשלב . זה לכ , המלצת הוועדה היא כי בעתיד ייעשה דיו שכזה . עד לקבלת החלטה אחרת , ינוהל המרש הפלילי של תאגידי פרטיי על  ידי משטרת ישראל , באופ חסוי , והמידע יימסר לגופי הזכאי לקבל מידע על  פי החוק . דר' ניהול המרש הפלילי של תאגידי הוועדה בחנה את שאלת מש' שמירת המידע הפלילי אודות תאגידי ואת המגבלות למסירתו . מצד אחד , נטע כי שינויי שחלו בתאגיד לאחר הרשעה מצדיקי מחיקה של המרש הפלילי אודותיו כ' . למשל , שינויי בבעלות , חילופי אורגני , שינויי בעיסוק התאגיד וכדומה . מנגד נ , טע בפני הוועדה , כי דווקא רישו פלילי עשוי להוות תמרי. חיובי למנ יעת עבירות . א יימסר המידע הפלילי במש' תקופה ארוכה , עשויה להיות לרישו הפלילי משמעות כלכלית ארוכת טווח א! ו החלפת האורגני לאחר ההרשעה לא ת רפא לחלוטי את ה שלכות ה רישו . נית לטעו , כי במקרה זה ההרשעה והרישו הפלילי יהוו תמרי. לשינויי ע מוקי בתרבות הארגונית וביצירת כלי אפקטיביי בתאגיד למניעת הישנות עבירות על . מנת לאפשר המש' פעילותו הכלכלית , ייאל. התאגיד הנושא כת של רישו פלילי לפרס לציבור את הפעולות בה נקט בעקבות ההרשעה . 86 הוועדה קיבלה את הגישה , לפיה חשיפת המידע לציבור למש' תקופה ארו כה תשרת את אינטרס ההרתעה ותית לתאגיד מוטיבציה כלכלית לנקוט בצעדי מתקני , שימנעו הישנות עבירות . במקרי אחרי בה ישנו טע מיוחד המצדיק קיצור של התקופה , ישנ מנגנוני אחרי , כגו פנייה בבקשת חנינה לנשיא המדינה . הוועדה סבורה , כי להבדיל מחוק המרש הפלילי בו קבועות שתי תקופות המגבילות את מסירת המידע לגורמי שוני , קרי  תקופות ה התיישנות ו ה מחיקה , יש לקבוע לעניי תאגידי תקופה אחת בלבד , לאחריה יימחק המידע ויחולו עליו הוראות חוק המרש הפלילי לעניי הרשעות שתמה לגביה תקופת המחיקה . באשר למש' התקופה , סברה הוועדה כי א! נושא זה ראוי שייבח לעומק ויוכרע על  ידי גורמי מקצועיי מתחו התאגידי , בהתחשב באופי העבירה , חומרתה או קריטריוני אחרי המתאימי לחייו ולאופיו של תאגיד . 1.3 . סיכו המלצות בנושא מרש פלילי של תאגידי א. מוצע לנהל מרש פלילי של תאגידי ולקבוע זאת במפורש בחוק המר . ש ב. מוצע לנהל את המרש הפלילי אודות תאגידי במשטרת ישראל . ג. מוצע לקבוע בחוק המרש הפלילי הוראה מפורשת לפיה לעניי חברות ציבוריות יחולו הוראות כל די , קרי  מידע פלילי אודות תאגידי ציבוריי יהיה פתוח בפני הציבור , בהתא לחוק ניירות ער' והפרקטיקה הנוהגת כיו . ד. מוצע כי ביחס לתאגידי פרטיי , עד לקבלת הכרעה אחרת על  ידי גורמי בעלי מומחיות בתחו התאגידי , ינוהל המידע הפלילי שלה באופ חסוי ועל  פי חוק המרש . ה. מוצע כי תיקבע תקופה אחת לאחריה לא יימסר מידע פלילי אודות תאגידי . מש' התקופה יוכרע  על ידי מומחי מתחו התאגיד , י בשיתו! ע גורמי מרש פלילי . 2.ניהול מאגרי נוספי של מידע פלילי 2.1 .רקע במש' השני , ע התפתחות הדי הפלילי בישראל הועברו חלק מסמכויות החקירה , האכיפה והתביעה של המשטרה והפרקליטות למשרדי ממשלה אחרי , בכל הנוגע לעבירות כלכליות מסוימות , עבירות מתחו העבודה ועבי רות נוספות , הנוגעות למומחיות הייחודית של המשרדי , כגו עבירות איכות סביבה , חקלאות ובריאות . מגמה זו הלכה וגברה ע השני . במקביל , התברר כי חלק מאות גופי חקירה ותביעה , אינ מדווחי כלל למרש הפלילי על פרטי רישו ) כ' למשל , הרשויות 87 המקומיות , משרד התשתיות ומשר ד הבריאות100 (,וחלק מנהלי מאגר מידע פלילי נפרד ממאגר המרש הפלילי . מאגרי מסוג זה , מעוררי שתי שאלות . השאלה האחת , היא הא ניהול מאגר נפרד בעל כללי משלו , במסגרתו מוחזק מידע פלילי , עולה בקנה אחד ע חוק המרש הפלילי ה . שאלה ה אחרת היא , הא ראוי כי ינוהלו מאגרי  נוספי ונפרדי מהמאגר המרכזי המנוהל במשטרת ישראל . אחת הדוגמאות הבולטות , היא העדר דיווח בדבר פרטי רישו הנוגעי להליכי משפטיי שנוהלו  על ידי משרד התעשייה , המסחר והתעסוקה , האחראי ל אכיפת של חוקי המג , חוקי הגנת הצרכ וחוקי העבודה101 . תיקי כאלה מתנהלי ,  על פי רוב , בבתי הדי לעבודה ובסיומ התובעי אינ מדווחי עליה למשטרה , כ' שאי לה כל רישו במרש הפלילי . על מנת לעקוב אחר תוצאות ההליכי הפליליי הללו , מנהל משרד התעשייה המסחר והתעסוקה מאגר מידע פלילי עצמאי , שאינו קשור למאגר המידע הפלילי המשטרתי . מאגר זה מנ והל על ידו ללא קשר להוראות חוק המרש הפלילי בדבר התיישנות ומחיקה או כללי אחרי בחוק . כתוצאה מכ' , המרש העצמאי של התמ " ת אינו מהווה תיעוד פלילי היסטורי מלא , וכ מנוהל ללא כל מגבלות על העברת מידע ) למעט חוק הגנת הפרטיות ( וללא איזו אל מול זכותו של אד לשיקו . עמדת משרד התמ "ת, כפי שהובאה בפני הוועדה , היא כי אי מקו לחייבו בהעברת המידע למרש הפלילי , וזאת על מנת שימשי' לנהל את המידע ולחשו! אותו לכלל הציבור , בהתא לשיקוליו ולאינטרסי הציבוריי שהוא רוצה לקד , מבלי להיות כפו! להוראות חוק המרש הפלילי והאיזוני הק בועי בו . הטענה היא כי ישנה חשיבות רבה בפרסו פעולות האכיפה של המשרד ותוצאותיה ברבי , לצור' יצירת הרתעה בקרב ציבור המעסיקי ועידוד לייש את הוראות חוקי העבודה . לדוגמא , מידע פלילי אודות מעסיק שביצע עבירות על חוקי המג , עשוי להוביל לחר צרכני , שהוכח כיוצר הרתעה אפקטיבית ביותר . כמו כ , המשרד מעוניי לחשו! את המידע בפני גופי בעלי אופי ציבורי , אשר אינ כלולי בחוק המרש הפלילי . כיו , המידע נמסר בדר' זו לוועדות המכרזי במשרדי הממשלה העוסקות במכרזי בענפי השמירה , האבטחה והניקיו , ליחידה לרישוי שומרי וחברות שמי רה שבמשרד המשפטי ולארגו " קו לעובד " ) מידע אודות קנסות וכתבי אישו פי  על , הסכ פשרה שעוג לאחר עתירה לבג (. צ" האינטרסי הציבוריי שבחשיפת המידע הפלילי אודות מעסיקי עברייני הועלו ג על  ידי ח " כ שלי יחימובי. ', שהופיעה בפני הוועדה . 2.2 .סוגיות והחלטות הוועדה דנה ב שלוש שאלות מרכזיות העולות מסוגיית מאגרי המידע הפלילי הנפרדי : א. קיומה של חובת דיווח למרש הפלילי מגופי חקירה ותביעה חו. משטרתיי . 100מנגד , ישנ גופי המדווחי באופ שוט! למרש הפלילי . כגו : רשות המסי , רשות ני "ע, רשות ההגבלי העסקיי , משרד החקלאות , המשרד להגנת הסביבה . 101 מדובר בחוקי כגו : חוק שעות עבודה ומנוחה , התשי "א –1951 ;פקודת הבטיחות בעבודה ] נוסח חדש [, התש "ל – 1970 ; חוק עבודת נשי , התשי "ד –1954 ; .חוק חומרי נפ , התשי "ד –1954 ;חוק הפיקוח על המעונות , התשכ "א – 1965 ; חוק עובדי זרי ) איסו ר העסקה שלא כדי והבטחת תנאי הוגני (, התשנ "א –1991 ;החוק למניעת הטרדה מינית , התשנ "ח –1998 . 88 ב. שאלת החוקיות של מאגרי מידע פלילי נפרדי ויחס לחוק המרש הפלילי . ג. הא ראוי שחוקי מסוימי יוחרגו מהוראות חוק המרש הפלילי , כ' שני ת יהיה למסור מידע פלילי הנוגע לעבירות על  פיה וא! להביאו לידיעת הציבור בכללותו , ללא מגבלות על חיסיו , למעט חוק הגנת הפרטיות . בשאלה הראשונה , הנוגעת לקיומה של חובת דיווח , סברו חברות הוועדה כי מדובר במידע המהווה פרט רישו על  פי סעי!2לחוק המרש וכי קיימת ל גביו חובת דיווח למשטרה . בנוס! , סברה הוועדה כי כאשר נפתח תיק חקירה על  ידי גורמי חו. משטרתיי , האחרוני מחויבי לדווח על כ' למשטרה ולעדכנה באשר להגשת כתב אישו או סגירת התיק . דיווח כאמור דורש היערכות של המשטרה וכ היערכות מצד גורמי האכיפה והחקירה החו. משטרת יי וקיומו של ממשק ממוחשב שיתעדכ באופ שוט! . נוס! על כ' , קיומו של מאגר נפרד מביא לכ' שהתמונה המתקבלת מהמרש הפלילי הנמסר למי שזכאי לכ' והמוצג בפני בעל המרש אינה שלמה . המבקש לקבל תמונה שלמה של המידע הפלילי נאל. לחפשו ג אצל מנהלי המאגרי הנפרדי . באשר לחוקיות של מאגרי המידע הפלילי הנפרדי , סברה הוועדה כי בעוד שאי מניעה שגורמי אלה יחזיקו במאגר מידע פלילי אודות העבירות המצויות בתחומי אחריות , לצרכיה הפנימיי בלבד , הרי שה אינ רשאי למסור ממנו מידע לשו גור או גו! . בשאלה האחרונה , דנה הוועדה לעומק , תו' שהיא מכירה באינטרסי הציבוריי הלגיטימיי עליה הצביע משרד התמ "ת. במצב החוקי היו ישנ סוגי עבירות אשר אינ כלולי במרש הפלילי  עבירות מסוג חטא וכ רשימת עבירות מסוג עוו הכלולות בתקנות המרש פלילי ) פרטי רישו שלא יירשמו או שלא יימסר מידע עליה ועבירות שהרשעה בה לא תפסיק את תקופות ההתיישנות או המחיקה (, תשמ "ד–1984 .המחוקק החריג עבירות אלה מתו' תפיסה שלא ראוי להטיל כת בעברו של אד בגי ביצוע . הוועדה סברה כי תפיסה זו אינה מתאימה לדיו בעבירות שנאכפות על ידי  משרד התמ "ת. משרד התמ " ת עמד על כ' שיש לשמור על אופיי הפלילי של העבירות הנאכפות על ידו מחד , ומאיד' ראה חשיבות ציבורית עליונה בחשיפת המידע לציבור לצרכי הרתעה . הוועדה דנה באפשרות לייש את חובת הדיווח של המשרד למרש הפלילי ולכלול בתוכו את פרטי הרישו ביחס לעבירות הנאכפות על י , דו תו' מת אפשרות למשרד להמשי' לנהל את מאגר המידע ולחשו! מידע ממנו לציבור . לאחר בחינת הנושא , הגיעה הוועדה למסקנה כי לאור השלכות הרוחב שעשויות להיות למהל' כזה ולאור החשיבות שהיא רואה באינטרסי המוגני על ידי חוק המרש הפלילי , לא נית לאחוז בחבל משני קצותיו . חוק המרש הפלילי קובע איזוני בי אינטרס ההגנה על שלו הציבור וזכות הציבור לדעת , לבי אינטרס השיקו של בעלי רישו פלילי . איזוני עדיני אלו , שה פרי מחשבה רבה ושיקול דעת , נקבעי במסגרת תפיסתו הכוללת של החוק – שהיא תפיסה אובייקטיבית ואחידה . הוועדה מעוניינ ת למנוע מצב בו שיקול דעת המחוקק , המצוי בבסיס החוק , ניטל בכל הקשור למאגרי נפרדי , אשר עושי די לעצמ . בהיעדר תחולה לאיזוני שבחוק המרש הפלילי , כל גו! י חליט עבור עצמו מי יורשה לקבל מידע ואת מש' התקופות . כמו כ , יש חשש כי יידרשו החרגות של 89 סוגי עבירות נוספי , שא! לגביה יש אינטרס ציבורי בחשיפת . כ' למשל , כש שישנו אינטרס ציבורי בחשיפת עבירות של מעסיקי שפגעו בעובדי או עבירות על דיני הגנת הצרכ , הרי שאינטרס זה אינו נופל מהאינטרס הציבורי שבחשיפת מידע אודות עברייני מי , למשל . לפיכ' , המלצת הוועדה היא כי יש לנהל את המידע הפלילי אודות העבירות הנאכפות על  ידי גורמי אכיפה חו. משטרתיי , כגו משרד התמ "ת, במסגרת המרש הפלילי המנוהל ידי  על משטרת ישראל , אשר תמסור ממנו מידע בהתא להוראות חוק המרש . יחד ע זאת , הוועדה אינה שוללת על הס! את האפשרות כי ייתכנו עבירות שהאיזוני שנקבעו בחוק המרש הפלילי אינ מתאימי לה . ביחס לעבירות אלה , סברה הוועדה כי על הגורמי הרלוונטיי לבחו את אופיי ואת מידת פליליות , לרבות השאלה הא ראוי להופכ לעבירות מינהליות או להחריג בתקנות , כ' שהוראות חוק המרש הפלילי לא יחולו עליה . בחינת שאלה זו חורגת מהמנדט שהופקד בידי הוועדה , וטעונה דיו נפרד . 2.3 . סיכו המלצות בנוגע לניהול מאגרי מידע פלילי נוספי א. הוכרע כי חוק המרש הפלילי מחייב דיווח מכל גורמי אכיפת החוק והחקירה , לרבות גורמי אכיפה וחקירה חו. משטרתיי , בה משרד התמ "ת, על פרטי המרש הפלילי . ב. על כל גורמ י אכיפת החוק והחקירה לדווח למאגר המידע הפלילי על כל שלבי ההלי' הפלילי המנוהל על יד  , החל משלב פתיחת החקירה , דר' הגשת כתב האישו ועד לתוצאות ההלי' המשפטי . ראו סעי! 1(ד)א המוצע . ג. הוכרע כי כל המידע הפלילי צרי' להיות מנוהל במאגר המידע הפלילי על  ידי משטר ת ישראל ) גורמי אחרי רשאי להחזיק מידע פלילי המצוי בידיה כדי , א' לא למוסרו (. ראו סעי! 1(ה)א המוצע . ד. הוכרע כי כל העבירות הפליליות ידווחו למרש הפלילי , למעט עבירות שהוחרגו במפורש בתקנות . לאור המלצות הוועדה המפורטות לעיל , להל סעיפי החוק הרלוונטיי המוצעי , אשר ישולבו בטיוטת הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבי , התש "ע –2010 : 1א. ניהול מידע פלילי )א( המשטרה תנהל מרש פלילי ומרש משטרתי . )ב( פרטי הרישו הפלילי ופרטי הרישו המשטרתי יימסרו למשטרה על ידי מי שנקבע לכ ובדר שנקבעה לכ בתקנות . )ג( אי בהוראות סעי קט )א( כדי לגרוע מסמכותה של המשטרה לנהל רישומי אחרי הדרושי לה לצרכיה , עליה לא יחולו הוראות חוק זה . )ד( כל גו המנהל הלי פלילי לפי הוראות כל די ידווח למשטרה על שלבי ההלי הפלילי , לרבות פרטי רישו פלילי י ופרטי רישו משט רתיי , ביחס להלי אותו הוא מנהל בהקד האפשרי ולא יאוחר , ... מ כפי ש יקבע בתקנות . 90 )ה( גו המנהל הלי פלילי לא יעשה כל שימוש במידע המהווה מידע פלילי אלא לצור מילוי תפקידו ולא יעבירו לאחר . הלי פלילי בחוק זה – לרבות חקירה . 91 סיכו והמלצות הוועדה לבחינת חו ק המרש הפלילי ותקנת השבי , התשמ "א1981 עסקה בבחינת האיזוני הקבועי בחוק , בי שני ה עקרונות המרכזיי המתנגשי של מרש פלילי ותקנת השבי . המרש הפלילי עיקרו ב תיעוד מלא של ההיסטוריה הפלילית של אד ושל החברה כולה ו ניהול מידע פלילי ו מסירת ו לגורמי שוני , לצור' הגנה על אינטרסי ציבוריי . תקנת השבי עיקרה ב אינטרס השיקו , שב עידוד שיקומו של בעל רישו פלילי והשתלבותו המלאה בחברה ובשוק העבודה . לעניי זה , יש להדגיש א! את הזכות לפרטיות , הנשמרת באמצעות עקרו חיסיו המידע מ המרש הפלילי והגבלת מסירתו . הוועדה הגיעה למסקנ כי ,ה התפיסה היסודית של החוק , המאזנת בי שמירת המידע הפלילי והצור' להג על החברה ובי הצור' לעודד ולאפשר לבעלי עבר פלילי להשתק , היא ראויה , א' שמה דגש בדיוניה על הטיית הכ! לטובת אינטרס השיקו . כמו כ , עמדה הוועדה על הצור' לפשט את הוראות החוק ולהבהיר את המצ ב החוקי ביחס לגופי השוני מקבלי המידע , ככל הנית . הוועדה ממליצה שלאחר תיקונו של החוק , ברוח ההסדרי המוצעי על ידה , תהיה הערכות הסברתית ללימוד העקרונות והסדרי שבחוק המתוק . להל יוצג סיכו של המלצות הוועדה , בחלוקה לפי נושאי , ובהתא להמלצות המפורטות בסופ ו של כל פרק . הוועדה ערה לכ' שרבות מהמלצותיה המפורטות להל דורשות היערכות מצד המשטרה , הקצאת משאבי כוח אד ותקציב , פיתוח מערכות המחשוב המשטרתיות וממשקי ממוחשבי אצל גופי שוני אל מול משטרת ישראל . הוועדה ממליצה להעניק למשטרת ישראל את המשאבי הנדרשי לקידו הנושא . תדפיס וזכות העיו: הוועדה דנה ב זכות העיו של האזרח במידע הפלילי הרשו אודותיו במאגר המידע הפלילי ובהשלכות של מסירת תדפיס מידע לאזרח . הוועדה בחנה את הסוגיה לאור התופעה הרווחת של מעסיקי המנצלי לרעה את אפשרותו של האד לקבל את תדפיס המידע לידיו ועיקר המלצותיה ה : א. יש לקבוע בחוק במפורש כי זכות העיו של הפרט במידע הפלילי אודותיו תמומש על  ידי עיו בצג המחשב המשטרתי בלבד , ולא באמצעות קבלת תדפיס , למעט החריגי שיקבעו בחוק , כמפורט בפרק א ' .ח" לדו ב. יש לשפר את אופ הצגת המידע הפלילי , כ' שהאבחנות בי סוגי המידע ת היינה ברורות יותר וכ תתווס! לפרט רישו שהתייש הערה המציינת כי תקופת ההתיישנות הסתיימה . ג. יש לקבוע בחוק הוראה האוסרת על מעסיקי ועל כל אד אחר לדרוש תצהיר אודות עבר פלילי , זאת להבדיל משאלות בעל  פה או בכתב ) שאלו (. איסור זה חל ה על גורמי הזכאי לקבל מידע פ לילי וה על גורמי שאינ זכאי כאחד . 92 ד. יש לקבוע בחוק הוראה מפורשת ואחידה המגנה על אד מפני תביעות אזרחיות או פליליות , במקרה בו הוא החליט שלא לחשו! מידע פלילי אודות הרשעות שהתיישנו או נמחקו או תיקי סגורי . גישה למידע פלילי ומסירתו: הוועדה רואה חשיבות רבה במ סירת מידע פלילי לגורמי שוני , לצור' הגנה על אינטרסי ציבוריי , ואול יש מקו להגביל את הגורמי הזכאי לקבל מידע כאמור וכ את המידע הנמסר לה , על מנת לקד את אינטרס השיקו . לעניי זה , סברה הוועדה , כי יש לשמור על העק רונות הקבועי בחוק כיו ולהימנע ממסירת מי דע פלילי למעסיקי פרטיי . באשר לקביעת הזכות לקבל מידע , הוועדה סברה , כי יש לקבוע בחוק המרש קריטריוני שלפיה ייקבע אילו גורמי זכאי לקבל מידע על פי  החוק . המלצותיה לעניי זה ה : א. אי לשנות את סעיפי החוק הנוגעי לגישה ישירה למרש הפלילי , למעט הוספת המוסד למו דיעי ולתפקידי מיוחדי . ב. יש לקבוע בחוק קריטריוני לבחינה הא גו! מסוי יקבל מידע מ המרש הפלילי ובאיזה היק! ) הא המידע יימסר לו על  פי סעי!5 !או סעי6לחוק (. ג. יש לקבוע בחוק אמות מידה ברורות לבחינת עבר פלילי , שכל גו! העסקה או נות היתר או רישיו , המקבל מיד ע מ המרש יחויב לשקול אותו לפיה . אמות המידה יחייבו את כל הגורמי המקבלי מידע מכוח סעי! 6לחוק ואת גורמי ההעסקה המקבלי מידע מכוח סעי! 5,קרי נציב שירות המדינה והגופי המאובטחי המקבלי מידע בהתא לפרט ח '. ד. יש לקבוע בחוק במפורש ובמרוכז את רשימת גופי ה העסק ה או הגורמי נות ני היתר , י רישיו נות או זכות עיסוק הזכאי לקבל מידע לפי סעי!6. ה. יש להבהיר בחוק את היחס שבי חוק המרש הפלילי לבי חיקוקי ספציפיי העוסקי בשקילת עבר פלילי לצור' קבלת היתר או רישיו . לעניי זה , יש לאמ. את התפיסה , לפיה חוק המרש קובע את מסגרת העברת המידע הפלילי ו החקיקה הספציפית מתווה את אופ הפעלת שיקול הדעת , ככל שהיא כוללת הוראות כאלה . המידע יועבר בהתא להיק! המידע הקבוע בחוק המרש . ו. דרישת ההסכמה , כמפורט בפרק ב ', תחול ג על גורמי ההעסקה המקבלי מידע מכוח סעי! 5לחוק ) נציב שירות המדינה והגופי המאובטחי המקבלי מידע בהתא לפרט ח (. ' ז. כל גו! המקבל מידע פלילי , לצור' העסקה  מת רישיו , חידושו , התלייתו או ביטולו , לפי סעי! 6 !או לפי סעי5,יחויב למסור הודעה על קבלת המידע לאד שהמידע אודותיו . 93 ח. גופי המקבלי מידע מכוח סעי! 6וכ גורמי העסקה המנויי בתוספ ת הראשונה יחויבו בחוק לבחו את המידע על  פי אמות המידה שיקבעו בחוק ו ל גבש נהלי פנימיי לשקילת המידע ולשמירתו , אשר יתאמו א! את הוראות החיקוקי הספציפיי . ט. אי לאפשר בחוק העברת מידע פלילי לגורמי העסקה מהמגזר הפרטי .102 י. יש לקבוע בחוק כי ה רשויות המקומיות יהיו זכא יות לקבל מידע פלילי מכוח סעי! 6, 'לצור מינוי עובדי , ביצוע עבודה , תפקיד או שירות . מסירת מידע לגורמי נוספי: הוועדה דנה במסירת מידע לפי סעיפי7עד10לחוק המרש הפלילי , לש כהונה , לש מכרז , לרשויות זרות ול רשות הרישוי . לעניי סעיפי אלה , המלצת הוועדה היא ל הותיר את המצב הקיי על כנו , למעט התיקוני המוצעי כיו על  ידי משרד המשפטי . הוועדה אימצה את הפרשנות של משרד המשפטי בנושאי אלה . באשר למסירת מידע לש מכרז , אימצה הוועדה את הפרשנות לפיה סעי!8 חל רק לגבי בדיקת עבר הפלילי של המשתתפי במכרז לקבלת טובי או ש ירותי , ולא לגבי העסקה שבשגרה , וזאת על  מנת לאפשר לגו! הציבורי שלא להתקשר ע משתת! במכרז שהורשע בעבירות של טוהר המידות . באשר למסירת מידע לרשויות זרות , סברה הוועדה , כי על משרד המשפטי בשיתו! משטרת ישראל , לבחו לעומק את הוראת סעי!9לחוק , לאור הקשיי ביישומה ובפרשנותה , ולגבש הצעה בעניי זה . אמות ה מיד לשקילת המידע הפלילי: הוועדה סברה כי יש חשיבות רבה לחייב בחוק את גורמי ההעסקה או את הגופי נותני זכות עיסוק או רישיו המקבלי מידע פלילי לשקול ולהערי' את המידע ו לבחו את מידת הרל וו נטיות שלו לצרכיה . כמו כ , סברה ה וועדה , כי יש להתוות בחוק את שיקול הדעת של גורמי אלה ביחס לבחינת עבר פלילי ולחייב לקבוע נהלי פנימיי . הוועדה ממליצה להקי גו! שיפקח על אופ הפעלת שיקול הדעת על  ידי הגורמי הזכאי לקבל מידע , לש שמירה על עקרו ה צמידות ל מטרה שלשמה נמסר המידע . עיקר המלצות ה וועדה לעניי זה ה : א. יש לקבוע בחוק המרש אמות מידה כלליות , אשר כל גו! העסקה או נות היתר או רישיו , המנוי בסעי! 5או6ו מקבל מידע מ המרש יחויב לשקול אותו לפיה . ב. יש לקבוע בחוק חובה על גופי העסקה מקבלי המידע הפלילי כאמור לעיל לגבש נהלי פנימיי ספציפיי לש קילת המידע , בהתא לצרכיה , לאופי פעילות ולתחומי מומחיות , וכ בהתחשב במגבלות הקבועות בחיקוק הספציפי הנוגע לה . קיומ של נהלי פנימיי יהיה תנאי לקבלת ה מידע . 102העיסוקי בה סבור המחוקק כי יש אינטרס ציבורי בהעברת המידע יוסדרו בחקיקה ספציפית , ולו בהסדרה מינימאלית של רישו בגו! מרכזי , שאליו יועבר מידע פלילי , בתנאי שה מתא ימי לקריטריוני להכללה בסעי! 6. 94 ג. הרשות למשפט ולטכנולוגיה שבמשרד המשפטי תשמש כגו! מפקח  תקד את השמירה על הפרטיות ועל שקיפות שיקול הדעת של הגופי מקבלי המידע בהערכת העבר הפלילי וכ תאפשר פיקוח על אופ שמירת המידע ועל השימוש במידע באות גופי . זאת בנוס! לתפקידו של רש מאגרי המידע לפקח על ניהול מאגר המרש הפלילי . תקופות ההתיישנות והמחיקה: אחד הנושאי המרכזיי שנדונו בוועדה היה הצור' לק צר את תקופות ההתיישנות והמחיקה הקבועות בחוק כיו . הוועדה סברה , כי יש לקצר את התקופות , תו' איזו מול ה אינטרסי הציבוריי המוגני על  ידי הגופי מקבלי המידע . תפיסתה היא , כי אי לראות ברישו הפלילי עונש , אלא כלי לניבוי מועדות המסייע בהגנה על הציבור . תפיסה זו ע מדה ביסוד המלצותיה שלהל : א. יש לקצר את התקופות באופ משמעותי . קיצור התקופות יבטא עמדה עקרונית של המחוקק כי , יש לשנות את מאז הכוחות בי שתי מטרותיו של החוק ולית לאינטרס השיקומי משקל רב יותר . ב. קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה לא נועד לפגוע בהיק! המידע הנמסר ל גופי הגישה הישירה , ולכ יחייב תיקו של כללי הגישה למרש הפלילי של המשטרה וגופי הגישה הישירה , כ' שתורחב רשימת מורשי הגישה למידע שנמחק . ג. חומרת העבירות שביצע האד תבוא לידי ביטוי במש' תקופות ההתיישנות והמחיקה . המדד שישמש לבחינת החומרה הוא העונש שהוטל על האד – הא הוטל עונש מאסר ומה משכו . ד. הקריטריוני העיקריי לחישוב תקופות ההתיישנות והמחיקה יהיו – היות האד בגיר או קטי , שאלת הטלת עונש מאסר , והעובדה שמדובר במעידה חד פעמית של בגיר בעבירות קלות . ה. התקופות המוצעות מוצגות בטבלאות שבפרק ה ' .ח" לדו רישומי משטרתיי: !הוועדה דנה בכמה סוגיות הנוגעות לרישומי המשטרתיי שמנהלת המשטרה מכוח סעי1)(ג לחוק , המאפשר לה לנהל רישומי הדרושי לה לצרכיה . עיקר המלצותיה לעניי זה ה : א. יש ל הסדיר את סוגיית הרישומי המשטרתיי בפרק נפרד בחוק המרש הפלילי . ב. לעניי תיקי מב " ד ייקבע כי : oיש לת ק את נוסח החוק לפיו המשטרה " רשאית " למסור מידע אודות תיקי תלויי ועומדי ול , קבוע כי כל גור הזכאי לקבל מידע מ המרש הפלילי , יקבל מידע אודותיה . o כל הגופי הזכאי לקבל מידע מהמרש הפלילי יהיו זכאי לקבל מידע על תיקי ד" מב שהוגש לגביה כתב אישו ללא הגבלת ז . מ oלא תהיה הגבלה על קבלת מידע על תיקי מב ד ב " גופי המקבלי מידע בגישה ישירה ובגופי חקירה . 95 o !הגופי המקבלי מידע לפי סעי5לחוק יקבלו מידע על תיקי " מב ד שבה טר הוגש כתב אישו בהתא למגבלות הקבועות ב תקנות . o !הגופי המקבלי מידע לפי סעי6יהיו זכאי לקבל מידע על תיקי מב " ד שטר הוגש בעניינ כתב אישו במש' תקופה מוגבלת ולתקופה שתיקבע לאחר בחינה של משרד המשפטי . oיש לפעול לכ' שהפרקליטות וגופי תביעה אחרי ידווחו למאגר המרש הפלילי על הגשת כתבי אישו באופ שוט! , באמצעות ממשק ממוחשב משות! . ג. בנושא תיקי סגורי , יש להשאי ר את הסדרי הביטול של רישומי תיקי סגורי ) ביטול אוטומטי וביטול בשיקול דעת ( שנקבעו בתיקו מס ' 8 לחוק המרש על כנ . ד. באשר לרישומי אודות זיכויי יש , להמשי' לשומר ולהגביל את השימוש במידע רק לגופי בעלי הגישה הישירה למידע , וזאת לצרכי ביטחו ולצרכי חקירה , באות מקרי אשר ייקבעו בהמש' , לאחר בחינה נוספת ומעמיקה במשרד המשפטי . ה. הצגת המידע במאגר המידע הפלילי תעשה תו' הבחנה ברורה בי המרש הפלילי ל בי ה רישו  מי המשטרתי , י שימוש בכותרות והגדרות מתאימות וחלוקה ראויה לפי סוגי הרישו . מרש פלילי של תאגידי לאור העובדה שכ יו לא מנוהל מרש פלילי של תאגידי בישראל , בחנה הוועדה א יש לנהל מרש שכזה , תו' התחשבות בשוני שבי אחריות הפלילית של התאגידי לבי זו של אד . הוועדה עמדה על כ' שיש חשיבות ב ניהול של מרש אודות תאגידי , בי היתר , בשל כ' שרוב העסקי מנוהלי כיו באמצעות מבנ ה זה . יחד ע זאת , עמדה הוועדה על הבעייתיות הכרוכה בכ' שהאחריות הפלילית איננה תמיד של התאגיד בלבד ובכ' שהאורגני אשר ביצעו את העבירה לעתי אינ נשארי בתאגיד . מסקנת הוועדה היתה , כי יש צור' בניהול מרש פלילי של תאגידי . עיקר המלצותיה בנושא זה ה : א. יש לנהל מרש  פלילי אודות תאגידי במשטרת ישראל ולקבוע זאת במפורש בחוק המרש . ב. מוצע לקבוע בחוק המרש הפלילי הוראה מפורשת לפיה לעניי חברות ציבוריות יחולו הוראות כל די , קרי  מידע פלילי אודות תאגידי ציבוריי יהיה פתוח בפני הציבור , בהתא לחוק ניירות ער' והפרקטיקה הנוהגת כיו . ג. ביחס לתאגידי פרטיי , עד לקבלת הכרעה אחרת על  ידי גורמי בעלי מומחיות בתחו התאגידי , ינוהל המידע הפלילי באופ חסוי ועל  פי חוק המרש . ד. תיקבע תקופה אחת שלאחריה לא יימסר מידע פלילי אודות תאגידי . מש' התקופה יוכרע על  ידי מומחי מתחו התאגידי , בשיתו! ע גורמי מרש פלילי . 96 ניהול מאגרי מידע פלילי נוספי הוועדה דנה בכ' שבמשרדי ממשלה יש כיו גורמי בעלי סמכויות חקירה , אכיפה ותביעה בנוגע לעבירות מסוימות , הנוגעות למומחיות הייחודית , שאינ מדווחי כלל למרש הפלילי ושומרי את המידע במאגרי מידע פלילי משלה . הווע דה דנה בעצ קיומה של חובת דיווח למרש הפלילי מגופי חקירה ותביעה חו. משטרתיי , בשאלת החוקיות של מאגרי מידע פלילי נפרדי ובשאלה הא ראוי שחוקי מסוימי יוחרגו מהוראות חוק המרש הפלילי . המלצותיה בנושאי אלה ה : א. חוק המרש הפלילי מחייב דיווח מכל גורמי אכיפת החו ק והחקירה , לרבות גורמי אכיפה וחקירה חו. משטרתיי , בה משרד התמ "ת, על פרטי המרש הפלילי . ב. על כל גורמי אכיפת החוק והחקירה לדווח למאגר המידע הפלילי על כל שלבי ההלי' הפלילי המנוהל על יד  , החל משלב פתיחת החקירה , דר' הגשת כתב האישו ועד לתוצאות ההלי' המשפטי . ג. כל ה מידע הפלילי צרי' להיות מנוהל במאגר המידע הפלילי על  ידי משטרת ישראל ) גורמי אחרי רשאי להחזיק מידע פלילי המצוי בידיה כדי , א' לא למוסרו (. ד. כל העבירות הפליליות ידווחו למרש הפלילי , למעט עבירות שהוחרגו במפורש בתקנות . 97 __________________ __________________ רות קנאי רחל גוטליב יושבת ראש הוועדה חברת הוועדה __________________ __________________ יעל גרוסמ נחמה זוסמ חברת הוועדה חברת הוועדה __________________ __________________ חגית ל זהבה לייב רנאו חברת הוועדה חברת הוועדה __________________ __________________ אמי פלמ גבריאלה פיסמ ור חברת הוועדה חברת הוועדה __________________ רות קמיני רכזת הוועדה ירושלי , מאי , 2010 98 נספח  הסתייגויות 1.הסתייגויות משטרת ישראל 1.1 .קיצור תקופות התיישנות ומחיקה ביחס ל בגירי ) פרק ה '( ה משטרה סבורה , כי נקודת החיתו' המבחינה בי משכי תקופות ההתיישנות השונות לבגירי צריכה להיות שנת מאסר אחת ולא של ו ש שנות מאסר . לפי הפסיקה הקיימת , הטלת מאסר של למעלה משנה משקפת ענישה מחמירה ונתוני המשטרה א! תומכי בכ' באופ מובהק . מהנתוני עלה , כי ביחס לבוגרי מועדי שהוטל עליה עונש מאסר , על כ 85% הוטל עונש של עד שנת מאסר ועל540 , שה 1.7% בלבד מקרב המועדי , הוטל עונש של5שנ ות מאסר או יותר . 1.2 .קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה ביחס למי שמעד באופ חד פעמי ) פרק ה '( המשטרה תומכת בקיצור משמעותי של תקופות ההתיישנות והמ חיקה הקבועות כיו בחוק לבגירי , א' ורק למי שמעד מעידה חד פעמית והורשע בעבירה קלה . ע זאת , מ הראוי כי החוק יית ביטוי לכ' , שאי מקו להיטיב ע מי שבמהל' תקופת המחיקה של הרשעתו הראשונה , הורשע פע נוספת . על אד כאמור , אי מקו להחיל את החריג של 5שנות התיישנ ות+ 5שנות מחיקה , אלא יש להחיל על הרשעתו הראשונה את ההסדר הרגיל של 7שנות התיישנות + 7שנות מחיקה . 1.3 .קיצור תקו פות התיישנות ומחיקה ביחס לקטיני ) פרק ה '( ככל שמדובר בקטיני , החוקי השוני העוסקי בנוער המעורב בפלילי , מתייחסי בעיקר לשני חיתוכי גיל : גיל האחר יות הפלילית , שהינו12 ,וגיל14 .החל מגיל14 ,קטיני מבצעי עבירות חמורות , נחקרי ע ידי ל חוקרי משטרה ולא ידי  על חוקרי ילדי , נדרשות מה הסכמות בכתב , נית לאוסר ולעצר עד תו ההליכי וניתנת לה עצמאות בהחלטות שונות . אשר על כ , נקודת החיתו' הראויה ביחס לקטי ני שהורשעו ולא הוטל עליה עונש מאסר היא גיל 14ולא16 . החיתו' בגיל16 ,פי  על המלצת הוועדה , גורר בעקבותיו , קיצור משמעותי במיוחד של התקופות , ככל שמדובר באוכלוסיית הקטיני שב י צעו עבירת פשע בהיות בגילאי1416 .ביחס לקטיני אלה , במקו3שנות התיישנות ו  10שנו ת מחיקה , מתקצרות התקופות ל 5שנות מחיקה מיו פס ק הדי , קרי  קיצור של8 שני מהמצב הקיי , שהוא קיצור משמעותי ביותר וחריג ביחס ליתר הקיצורי המומלצי . קיצור כזה , דווקא ביחס לאוכלוסייה שחוקי הנוער מטילי עליה אחריות רבה יותר לעומ ת הקטיני שטר מלאו לה 14 , ינו א מוצדק . יודגש , כי ככל שמדובר בנוער , א! כשמדובר בעבירות חמורות , נמנע לרוב בי ת המשפט לנוער מהטלת מאסר בפועל . 99 2.הסתייגויות פרקליטות המדינה 2.1 .איסור שאלות בכתב ) פרק א ', סעי) 2.3 ( הצעת הועדה הינה לאסור דרישה לקבלת מידע פלילי באמצעות תצהיר או הצהרה שלה נפקות משפטי ת פלילית , שכ , על פי עמדת הועדה , שימוש בכלי זה נתפס כניסיו לעקו! את הוראות חוק המרש הפלילי . עמדה זו נומקה עוד בכ' , כי המצהיר אינו מומחה בחוק המרש הפלילי ואינו יודע איזה מידע אינו מחויב למסור . בשונה מכ' , הועדה המליצה שלא לאסור על דרישה לקבלת מידע פלילי ב אמצעות שאלו או הצהרה אחרת . הטע לעמדת הועדה שלא לאסור על דרישה לקבלת מידע באמצעות שאלו או הצהרה אחרת אינו מחוור . נראה כי הנימוקי עליה מושתתת ההמלצה לאסור דרישה לקבלת מידע באמצעות תצהיר או הצהרה שלה נפקות משפטית פלילית תקפי במלוא ג בעת שאד נדרש למלא שאלו או הצהרה אחרת , וכי ההבדל בי תצהיר והצהרה שלה נפקויות פליליות לשאלו והצהרה אחרת , א בכלל , אינו מצדיק אבחנה בי השניי . לפיכ' מציעי לאסור ג הצגת שאלות בשאלו , וכ לאסור דרישה לקבלת הצהרה כלשהי בכתב , כדלקמ : " מוצע לקבוע בחוק הוראה האוסרת על מעסיקי ועל כל אד אחר לדרוש תצהיר , הצהרה או שאלו אודות ..... זאת להבדיל משאלות בעל פה . ....". 2.2 . )הקריטריוני להכללת גופי לפי סעי5 )פרק ב '( בהתא להמלצת הועדה , המשטרה תמסור מידע מהמרש הפלילי לרשויות ובעלי תפקידי שייכנסו לגדר הקריטריוני לפיה ייקבע מי זכאי לקב ל מידע לפי סעי! 5.על פי הצעה זו הוגדרו חמש קבוצות . הראשונה – גופי חקירה ומודיעי . השנייה – גופי הקשורי להלי' הפלילי . השלישית – גופי שהמידע נדרש לה מטעמי ביטחו המדינה . הרביעית – לצור' מינוי בעלי תפקידי בכירי בשירות הציבורי שתפקיד דורש רמת אמו גבוה ה במיוחד . החמישית – גופי העומדי באחד מהקריטריוני שנקבעו לצור' קבלת מידע לפי סעי! 6,ככל שקיי חשש לפגיעה משמעותית באינטרס חיוני החשוב לכלל הציבור ובעת שהיק! ועוצמת הפגיעה האפשרית הינ ברמה גבוהה במיוחד . בנוס! הגדירה הועדה קריטריוני שוני לקבלת מידע מכו ח סעי! 6,המרחיבי מאוד את גדר הגורמי היכולי לקבל מידע מכוח סעי!6פי  על מתכונתו הנוכחית . על פי הצעת הועדה מדובר בגופי הרשאי להעניק רישיו / היתר עיסוק למבקשי לקבל מידע לצור' הגנה על קטיני וחסרי ישע ; בשל יחסי נאמנות או אמו מיוחדי כלפי מקבל השירות ; ולש מניעת פגיעה בגופו של אד , בריאותו , או שמירה על אינטרס חיוני החשוב לכלל הציבור . נראה כי הקריטריו שנקבע בקבוצה החמישית של קבלת מידע מכוח סעי!5קרי – גופי העומדי באחד הקריטריוני של קבלת מידע מכוח סעי! 6 כבר קיי ומקבל , מהותית , מענה של במסגרת הקר יטריוני המוצעי לקבלת מידע לפי סעי! 6.בנסיבות אלה , הוספת הקבוצה החמישית כחלק מהקריטריוני לקבלת מידע על פי סעי! 5יש בה כדי להוות כפילות מיותרת , מטעה , ופותחת פתח לפניות של גופי רבי לקבלת מידע מכוח סעי! 5. 100 'יתרה מכ , וזה עיקר . הגורמי לה אמור הקריטריו  החמישי שהוצע לקבלת מידע מכוח סעי! 5 לית מענה אינ ידועי , לא נית לצפות את זהות , היקפ ואופיי , וא! לא הובאו דוגמאות ממשיות שיש בה כדי לבסס או להצדיק את הוספת הקריטריו החמישי . בנוס! , אופי הקבוצה החמישית בסעי!5והאינטרסי לה היא באה לית מענה , שוני  מהותית מאלה הקיימי בשאר הקבוצות כפי שהוגדרו בהמלצת הועדה כמאפשרי קבלת מידע מכוח סעי!5. מה ג , כי הרציונלי ואופיי של הקבוצות שהוגדרו לצור' קבלת מידע מכוח סעי!5 )למעט הקבוצה החמישית (, שוני לחלוטי מאלה של הקריטריוני והקבוצות המוצעי לקבלת מידע מכוח סעי!6. בנסיבות אלה , הכללת הקבוצה החמישית ברשימת הגופי הזכאי לקבל מידע לפי סעי!5אינה מובנת כלל , מיותרת , ויכולה להביא לפרצות לא רצויות בהיק! העברת המידע לגופי שעל פי אופיי וצרכיה אי מקו להעבירו אליה . יכול א! שיהא בכ' כדי לעמוד בסתירה לאחד העקרונ ות החשובי אות ראתה הוועדה בפעילותה , קרי  מניעת העברת מידע עוד! מהמרש הפלילי . על יסוד נימוקי אלה מציעי להסיר את הקבוצה החמישית כפי שהוצעה על ידי הועדה , מרשימת הגופי הזכאי לקבל מידע על פי סעי! 5. 3.הסתייגויות הסנגוריה הציבורית 3.1 .הפרקטיקה הקיימת של העברת מידע פלילי ) פרק המבוא ( נציגת הסנגוריה הציבורית סבורה כי הפרקטיקה הקיימת של העברת מידע עוד! בדבר עברו הפלילי של אד מצביעה על קושי מערכתי עמוק ובסיסי יותר ממערכת מחשב מיושנת . לגישת הסנגוריה הציבורית , העברת מידע עוד! נעשית כיו ה ביחס למידע בדבר תיקי תלוי י ועומדי , אשר מועבר בניגוד לתקנות וה ביחס להעברת מידע עוד! רב לגופי הזכאי לכ' לפי סעי! 6 )לעניי זה ראו הערת הסנגוריה בפרק ב (. ' אי חולק כי מערכות המחשוב המצויות בידי המשטרה מגבילות את האפשרות הטכנולוגית לסנ מידע וכי ראוי להחיש את פיתוחה והתאמתה להור אות החוק . א' העובדה שבמש' שני רבות לא הושקעו המשאבי הנדרשי לפיתוח מערכת המחשוב , תו' יצירת פרקטיקה של העברת מידע עוד! , מלמדת על סדרי עדיפויות בהקצ את משאבי ועל נכונות המשטרה להסכי לפגיעה בזכות הפרטיות של אזרחי לגביה מועבר המידע . נוכח הדברי הללו הסנג וריה הציבורית רואה חשיבות רבה בהמלצה להעמיק ולעבות את הפיקוח על דר' ניהול המרש . הוועדה סברה שהגו! המתאי לכ' היא הרשות למשפט , טכנולוגיה ומידע , שבידיה מצויות ג היו סמכויות פיקוח על מאגרי מידע . נציגת הסנגוריה הציבורית מצרה על כ' שדוח הוועדה הסופי אינו כו לל המלצה מפורשת שהרשות למשפט , טכנולוגיה ומידע תפנה משאבי מיוחדי לפיקוח אפקטיבי וצמוד יותר על דר' ניהול המרש הפלילי . 3.2 . אופ מימוש זכות העיו ) פרק א '( נציגת הסנגוריה הציבורית סברה שהחשש מפני ניצול לרעה של החריג הוא מוגז וספקולטיבי ואי לאחוז בו בכדי להערי קשיי ומגבלות על קבלת תדפיס שה למעלה מ הצור' . יש צור' לייצר 101 מנגנו מאוז יותר , אשר יאפשר העברת תדפיס במגוו של מקרי בה לאד יש אינטרס לגיטימי לקבל תדפיס מהמרש  כ' לגבי אנשי שמתקשי לקרוא עברית או להבי את המרש או אנשי שקיימי לגביה רישומי רבי ואי לצפות מה לשבת בתחנת המשטרה ולהעתיק את המרש . לשיטתה , יש להרחיב את העילות לקבלת תדפיס וא! להשאיר שיקול דעת לגור אחראי בתחנת המשטרה להתייחס ולסייע לאזרח במקרי חריגי . כמו כ אי להתנות את מת התדפיס בפנייה שנעשית על ידי עור' די , דבר אשר מחייב את ה אזרח להוצאות כלכליות מיותרות . 3.3 . היחס בי הוראות חוק המרש הפלילי והחיקוקי הספציפיי ) פרק ב '( נציגת הסנגוריה הציבורית סבורה שהעברת מידע על אד מעבר לקבוע בחקיקה הספציפית מנוגדת לעקרונות החוק , ואי להכשירה בגלל קשיי טכניי המציבי קושי לסינו מתאי של המידע . לעניי זה יש להבחי בי קטגוריות " פתוחות " אשר באופיי מקנות שיקול דעת מקצועי לגו! שבסמכותו להעניק רישיו ובי קטגוריות " סגורות " שמתייחסות למדדי אובייקטיבי וברורי . דוגמא לקטגוריה פתוחה היא שיקול הדעת המקצועי שנית לוועדת הרישו לפי חוק הפסיכולוגי למנ וע מת רישיו למי שהורשע בעבירה שיש בה כדי להראות שהוא חסר אחריות להיות פסיכולוג . ע זאת , ההבחנה בי הרשעה לבי תיקי תלויי ועומדי , קביעת פרקי זמ שוני בה המידע רלוונטי לקבלת הרישיו וצמצו המידע הרלוונטי לסוגי שוני של עבירות ה קטגוריות סגורות ואובי יקטיביות . הסנגוריה הציבורית סבורה שהעברת מידע עוד! מנוגדת לעקרו המנחה של פגיעה מידתית בזכויות יסוד ולאיזוני שיצר המחוקק באופ מפורש בכל אחד מסעיפי ההסמכה . כאמור , נציגת הסנגוריה הציבורית סבורה כי העברת מידע ג על תיקי תלויי ועומדי , ללא כל הגבלת זמ מ , נוגדת לנוסח חוק המרש הפלילי . השילוב בי שתי ההפרות הללו יוצר פגיעה קשה ביכולת של אזרחי , שיש לגביה רישומי משטרתיי ופליליי , להשתלב בעשרות ומאות מסגרות חיי שונות . לשיטת הסנגוריה הציבורית יש לראות את חוק המרש הפלילי כקובע מסגרת מקסימו להעברת מידע . במ קרי בה קבע המחוקק שהמידע הנדרש לגו! מסוי הוא מצומצ יותר אי לשקול שיקולי של נוחות ארגונית וקשיי מחשוב כמצדיקי העברת מידע עוד! .