חומר רקע
י"ז בתמוז תשע"א
19 ביולי 2011
אל חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
נוסח מוצע לדיון הוועדה ביום 20.7.11 בהצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, (תיקון מס' 11) התשע"א–2011
חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995
הגדרות [תיקונים: התשס"ג, התשס"ה, התשס"ו, התשס"ח, התשס"ח (מס' 2), (מס' 3), (מס' 4), התש"ע (מס' 2)]
1. בחוק זה -
"בית משפט" - לרבות בית דין לעבודה, בית דין דתי, ראש הוצאה לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן - חוק ההוצאה לפועל), ולמעט בית דין צבאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;
"גובה" - מוציא לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל, בעל תפקיד לפי סעיף 5 לחוק האמור, פקיד של בית משפט או של הנהלת בתי המשפט וכן עובד ציבור שמינה מנהל המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, לצורך גביית חוב לפי חוק זה;
"גוף ציבורי" - אחד מאלה -
(1) משרד ממשלתי;
(2) רשות מקומית;
(3) המוסד לביטוח לאומי, "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, חברת החשמל לישראל בע"מ, חברת החשמל מחוז ירושלים בע"מ;
(4) תאגיד הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
"הפרשי הצמדה וריבית" - כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;
"חוב" - אחד מאלה -– לרבות הפרשי הצמדה וריבית, בתוספת פיגורים, שנוספו לו ע"פ דין, ולמעט חוב המשולם לרשות מקומית-
(1) קנס, שהטיל בית משפט, המשולם לאוצר המדינה או לקרן;
(2) קנס מינהלי כמשמעותו בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 אף אם הוא משולם לתאגיד שהוקם לפי חוק, ששר המשפטים קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
(3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;
(4) קנס אזרחי או עיצום כספי שנקבע בחיקוק;
(5) קנס כמשמעותו בפקודת בזיון בית משפט;
(5א) התחייבות להימנע מעבירה, כמשמעותה בסעיף 72 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה - חוק העונשין), והערבות לכך אם ניתנה, ובלבד שהתקיימה עילה לגבייתן לפי סעיף 76 לחוק האמור;
(5ב) ערובה לדחיית ביצועו של עונש שניתנה לפי סעיף 87 לחוק העונשין, ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
(5ג) ערובה כהגדרתה בסעיף 41 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (בחוק זה - חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)), שניתנה לפי סימן ו' לפרק ב' לחוק האמור, ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
(6) פיצוי כמשמעותו -
(א) בסעיף 77 לחוק העונשין, ובסעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים);
(ב) בסעיף 26(8) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971;
(ג) בסעיף 11(1) ו-(3) לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;
(7) אגרה לפי -
(א) חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;
(ב) חוק ההוצאה לפועל;
(ג) חוק הדיינים, התשט"ו-1955;
(ד) חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962;
(ה) חוק הקאדים, התשכ"א-1961;
(ו) חוק בית דין לעבודה, התשכ"ט-1969;
(8) הוצאות שפסק בית משפט או גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס אזרחי או עיצום כספי לטובת אוצר המדינה או קרן;
(9) כפל ההוצאות שהוצאו כמפורט להלן:
(א) לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בענין מפגע לפי סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940;
(ב) לשם ביצוע צו לסילוק מפגע לפי סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961;
(ג) לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-1966;
(ד) לשם ביצוע צו ניקוי לפי סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984;
(ה) לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993;
(ו) לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2005;
(ז) לשם ביצוע צווים לפי סעיפים 45, 46, ו-48 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008;
(10) הוצאות הרחקה שנקבעו בצו הרחקה לפי הוראות סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;
והכל לרבות הפרשי הצמדה וריבית, ותוספת פיגורים, שנוספו לכל אחד מהסכומים האמורים על פי דין, ולמעט חוב המשולם לרשות מקומית;
(11) תשלומים שבהם חבים זכאים לייצוג לפי סעיף 23 לחוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995;
(12) סכום שעל מועמד להעביר לאוצר המדינה לפי הוראות השעה המפורטות בסעיף 1 לחוק המפלגות (גביית סכומים לאוצר המדינה) (הוראת שעה), התשס"ח-2008;
(12)2 סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי סעיף 28כה2 לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992;
(13) סכום שיש לשלמו למדינה לפי דין ושפקודת המסים (גבייה) חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר (להלן - השרים) אישרו לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישרו השרים כאמור, לא ייגבה החוב באמצעות פקודת המסים (גבייה);
(14) מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו למדינה לפי דין, שסכומו נקבע בחיקוק, ושפקודת המסים (גבייה) לא חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים, בהסכמת השר הנוגע בדבר, קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר שהשרים אישרו לגבותו באמצעות המרכז, לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר;
"חייב" - מי שבמועד שנקבע, על פי דין או על פי פסק דין של בית משפט, לא שילם חוב, כולו או מקצתו;
"מידע" - אחד מאלה -
(1) נתונים מרישום שחובה לנהל על פי חוק לגבי רכושו של אדם;
(2) נתונים ממאגר מידע כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, ככל שהם מתייחסים לזכויותיו של חייב, ובכלל זה מספרי חשבון בנק מכל סוג שהוא ופרטים מזהים אחרים של חשבון בנק, ככל שהם מתייחסים לזכויות החייב בחשבון הבנק;
(3) מקום עבודתו של החייב;
(4) פרטי הזהות הבאים: השם, השם הקודם, מספר הזהות ופרטים על דרכון ישראלי או זר, המען לרבות מען קודם ומספר הטלפון;
(5) לענין חייב שהוא תאגיד, העובדה שהתאגיד פעיל ושיש לו מחזור עסקים;
(6) נתונים המצביעים על מקום הימצאו של החייב;
"קרן" - קרן שהוקמה לפי חוק באחריות משרד ממשרדי הממשלה, שלה יועדו כספי חוב וששר המשפטים קבע אותה בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
סמכות המנהל לפרוס או לדחות תשלום חוב (תיקון התשס"ג)
5ב. (א) מנהל המרכז רשאי לפרוס או לדחות את תשלומו של חוב, אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פריסה או דחייה של התשלום כאמור.
(ב) שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב לפי הוראות סעיף זה.
* לדיון: הוספת סמכות למנהל המרכז לפטור מתשלום תוספת פיגורים.
סמכות לפטור מתשלום תוספת פיגורים (תיקונים: התשס"ג, התש"ע)
5ג. עובד המדינה שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים, שמינה שר המשפטים לעניין זה, רשאי לפטור חייב מיוזמתו או על פי בקשתו החייב מתשלום תוספת פיגורים, כולה או חלקה, שהיתוספה על פי דין לחוב כהגדרתו בסעיף 1, כאמור בפסקאות (1) עד (5ג) להגדרה "חוב" למעט חוב לפי פסקה 6 אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור. ביקש החייב פריסת או דחיית תשלום חוב אגב טיפול בבקשה לפטור מתשלום תוספת פיגורים, רשאי עובד המדינה כאמור להורות על פריסת או דחיית תשלום החוב.
מסירת מידע
6. (א) מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך, רשאי לדרוש מגוף ציבורי מידע על חייב לצורך גביית חוב או לצורך איתור נכסיו, במידה הנדרשת לצורך פעולות אלה.
(ב) על אף האמור בכל דין, ימסור הגוף הציבורי את המידע שנתבקש למסור לפי סעיף קטן (א) ואשר נמצא ברשותו.
(ג) מידע כאמור ישמש רק לצורך ביצוע חוק זה.
6א. הרשם לענייני המרכז
(א) שר המשפטים ימנה בכל מחוז, מבין רשמי ההוצאה לפועל, רשם שיהיו נתונות לו הסמכויות הקבועות בסעיפים 7 עד 7ה (בחוק זה- הרשם לענייני המרכז); הודעה על מינוי רשם לענייני המרכז תפורסם ברשומות.
*לדיון: קביעת חובת היוועצות של שר המשפטים עם הממונה המקצועי על הרשמים.
(ב) הרשם לענייני המרכז יכהן, בתקופת המינוי, הן בתפקיד רשם הוצאה לפועל והן בתפקיד רשם לענייני המרכז.
(ג) בסעיף זה, "מחוז" – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984."
*לדיון: 1. השלכות התיקון המוצע על העומס המוטל על רשמי ההוצאה לפועל.
2. החלת הוראות חוק ההוצאה לפועל בכל עניין אשר לא יוסדר בחוק המרכז לגביית קנסות.
מינוי כונס נכסים
7. (א) מנהל המרכז רשאי, אם ראה צורך בדבר לשם גביית חוב, לפנות לבית משפט שלום כדי שימנה כונס נכסים לנכס מסוים של החייב.
(ב) על מינויו ופעולתו של כונס הנכסים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות פרק ה' לחוק ההוצאה לפועל.
מינוי כונס נכסים בידי הרשם לענייני המרכז
7. (א) מנהל המרכז רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם גביית חוב, לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או עסקו של החייב, בבקשה שימנה כונס נכסים לנכס מסוים של החייב, ובלבד שהחוב או החובות במצטבר של החייב עולים על 50000 שקלים חדשים. (ב) מצא הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), כי החוב או החובות במצטבר של החייב עולם על 50000 שקלים חדשים וכי יש צורך או תועלת במינוי כונס נכסים לשם גביית החוב, רשאי הוא למנות כונס נכסים לנכסו של החייב.
(ג) על מינוי ופעולתו של כונס הנכסים יחולו הוראות פרק ה' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 וסעיפים 38 עד 42 בשינויים המחויבים.
(ד) בהליך לפי סעיף זה ייתן הרשם לענייני המרכז הזדמנות לצדדים לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם בכתב או בעל-פה, בצורה, במועד ובאופן שיקבעו לפי הוראות סעיף 7ד.
(ה) טען החייב במהלך דיון או בטענותיו בכתב כי אין לו יכולת לשלם את החוב, ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים, רשאי הרשם לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב. לצורך ביצוע סעיף זה, יהיו לרשם סמכויות כאמור בסעיף 6.
(ו) נפרע החוב , יורה הרשם על ביטול מינוי כנוס הנכסים וכל ההליכים נגד החייב.
(ז) שר המשפטים רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א), באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
*לדיון: קביעת הגנה מפני כינוס נכסים של דירת מגורים.
הטלת הגבלות בידי הרשם לענייני המרכז
7א. (א) מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג), אחת או יותר , לשם גביית החוב, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובלבד שלא יגיש בקשה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
(1)הוא שוכנע, כי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, ומצא, בשים לב להלכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על חייב, ככל הנדרש, כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב ושמידת פגיעתם בחייב פחותה.
(2) החוב לא נפרע בתוך שנה מהיום שבו הומצאה לחייב דרישה נוספת לתשלום, לפי הוראות סעיף 5, ולעניין פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה "חוב" שבסעיף 1 לחוק– בתוך שישה חודשים מהיום האמור, ובלבד שהדרישה הנוספת הומצאה בהמצאה מלאה כהגדרתה בחוק ההוצאה לפועל.
(3) החייב לא הגיש בקשה לפי סעיפים 5ב, 5ג, 7ג או שבקשתו כאמור נדחתה, או שהחייב אינו עומד, בלא הצדק סביר, בתשלומים שנקבעו לו לפי הסעיפים האמורים.
(4) החוב או החובות במצטבר של החייב, העומדים בתנאים הקבועים בפסקאות (2) ו- (3) , עולים על 5000 שקלים חדשים.
(ב)שר המשפטים רשאי, בצו, לשנות את התקופות והסעיפים הקבועים בסעיף קטן (א)(2)ו- (4), באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
(ג) שוכנע הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), כי מתקיימים לגבי החייב התנאים האמורים באותו סעיף קטן וכי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, בשים לב להליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לבקשת מנהל המרכז, והכל לתקופה ובתנאים שיקבע, ובלבד שלא יטיל הגבלה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב.
(1) הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
(2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
(3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;
(4) (א) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה.
(ב) לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום עבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
(5) הגבלת החייב מלייסד תאגיד או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד - מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, "בעל עניין" – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהוא חבר בתאגיד או חבר הוועד או המנהלה של אותו תאגיד;
(6) הגבלת החייב מלקבל, מלהחזיק או מלחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו; לעניין זה יראו את מי שהוטלה עליו הגבלה מלהחזיק רישיון נהיגה כמי שרישיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי-תשלום אגרה.
(ד) (1) הגבלה שהוטלה לפי סעיף קטן (ג) לא תיכנס לתוקף אלא לאחר שהרשם לענייני המרכז שלח לחייב התראה בדואר, וחלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה.
(2) בהתראה יצוין כי הרשם לענייני המרכז הטיל על החייב הגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יגיש לרשם בקשה לפריסה או לדחייה של החוב או לפטור מתשלום תוספת פיגורים, לפי סעיף 7ג וישכנע את הרשם כי הוא אינו בעל יכולת לשלם את החוב, או כי יש נסיבות אחרות לפריסה, לדחייה או לפטור או לביטול או שינוי ההגבלה, בהתאם להוראות הסעיף האמור, או שתינתן החלטה אחרת בידי הרשם.
(ה) בהליך לפי סעיף זה ייתן הרשם לענייני המרכז הזדמנות לצדדים לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם בכתב או בעל-פה, בצורה, במועד ובאופן שיקבע לפי הוראות סעיף 7ד ורשאי הוא להורות על קיום דיון בעניין.
(ו) טען החייב במהלך דיון או בטענותיו בכתב כי אין לו יכולת לשלם את החוב, ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב, פטור מתשלום תוספת פיגורים, ביטול הגבלה או שינויה, רשאי הרשם לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב. לצורך ביצוע סעיף זה, יהיו לרשם סמכויות כאמור בסעיף 6.
*לדיון: קביעת חובה לקיים דיון או לאפשר הגשת טענות בכתב בטרם הטלת ההגבלה.
-עמדת המפקח על הבנקים כי אין לאפשר הטלת הגבלה ההופכת את החייב ללקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981. מוצע לדון בשאלה האם יש הצדקה להבחנה בין חוק ההוצאה לפועל לחוק מרכז גביית קנסות בעניין זה, האם יש הבדל בין הגבלה זו להגבלות האחרות המצדיקה התייחסות שונה והאם ישנם נתונים המצביעים על קשיים או פעילות לא ראויה לעניין הגבלה זו בחוק ההוצאה לפועל.
-עמדת מרכז נוגה לנפגעי עבירה כי לעניין חייבים החבים בפיצויים לנפגע עבירה, לא תקבע דרישה לחוב בסכום מינימאלי של 5000 ₪ וניתן יהא להטיל הגבלות גם ביחס לחובות קטנים יותר. מוצע לדון בהצדקה לעריכת הבחנה זו ובהשלכות קביעה כאמור.
ביטול הגבלות
7ב. (א) נפרע החוב תבוטל ההגבלה שהוטלה על החייב לפי הוראות סעיף 7א לחוק. (ב) נוכח הרשם כי החייב אינו בעל יכולת לשלום את החוב, יורה על ביטול הגבלה שהוטלה על החייב לפי הוראות סעיף 7א.
(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) יורה הרשם לענייני המרכז על ביטול הגבלה שהטיל לפי הוראות סעיף 7א, אם נוכח כי החייב עומד בתשלומים שנקבעו לו כדין; בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי הרשם לענייני המרכז להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת מנהל המרכז, אם נוכח כי החייב הפסיק לעמוד בתשלומים כאמור; הגבלה שהוטלה מחדש לפי סעיף קטן זה תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח התראה לפי סעיף 7א(ד), אם טרם חלפה שנה מיום ביטולה. חלפה שנה מיום ביטול ההגבלה, תשלח לחייב התראה בדואר.
*לדיון: פרק הזמן שלאחריו תהא חובה למשלוח התראה חדשה.
משלוח הודעה לחייב כי ההגבלה הוטלה בשנית, בפרק הזמן בו אין חובה למשלוח התראה בעניין.
(ד) הרשם לענייני המרכז רשאי לבטל הגבלה שהטיל לפי הוראות סעיף 7א, מיוזמתו או לבקשת הצדדים, וראשי הוא להתנות את הביטול בתנאים שיקבע, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ה) בוטלה הגבלה שהוטלה על חייב, לפי הוראות סעיף זה, ימציא הרשם לענייני המרכז, מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן ישלח הודעה על כך לחייב ולמרכז. בהודעה לחייב יצוין כי אם החייב יפסיק לעמוד בתשלומים כאמור, רשאי הרשם להטיל את ההגבלה מחדש ללא צורך במתן התראה בהתאם לאמור בסעיף קטן (ב).
סמכות הרשם לענייני המרכז לפרוס חוב, לדחות את המועד לתשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים
7ג. (א) הוגשה לרשם לענייני המרכז, בקשה כאמור בסעיפים 7 או 7א וטרם התקבלה החלטתו בבקשה, או החליט הרשם בבקשה כאמור למנות כונס נכסים או להטיל הגבלות והמינוי או ההגבלות עומדים בתוקפם, רשאי הוא, לבקשת החייב, לפרוס את החוב, לדחות את מועד תשלומו, או ליתן פטור מתוספת פיגורים, בהתאם להוראות סעיפים 5ב או 5ג, בשינויים המחויבים; הגיש החייב לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור ונוכח הרשם כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה על פריסת החוב, על דחיית מועד תשלומו או על מתן פטור מתוספת פיגורים , לפי העניין.
(ב) הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשת החייב לפריסת החוב, דחיית תשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים כאמור בסעיף זה, רשאי הוא מיזמתו או לבקשת נציג המרכז או החייב, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב. לצורך ביצוע סעיף זה, יהיו לרשם סמכויות כאמור בסעיף 6 לחוק. בדיקת יכולתו של החייב תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה הרשם.
*לדיון: קביעת אפשרות להורות על צו תשלומים.
סדרי דין לפני הרשם לענייני המרכז
7ד. שר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני הרשם לענייני המרכז; לא הותקנו תקנות לפי סעיף זה, בעניין מסוים, יפעל הרשם לענייני המרכז באותו עניין בדרך הנראית לו הצודקת והמועילה ביותר.
*לדיון: קביעה כי במידה שלא הותקנו תקנות בעניין מסוים, יפעל הרשם בהתאם לחוק ההוצאה לפועל ותקנות ההוצאה לפועל, התש"ם – 1979, בשינויים המחויבים.
ערעור על החלטת הרשם לענייני המרכז
7ה. (א) צווים והחלטות הרשם לעניינני המרכז שניתנו לפי סעיפים 7 עד 7ג ניתנים לערעור בזכות לפני בית משפט שלום.
(ב) הוגש ערעור לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך לפי חוק זה, ואולם רשאי הרשם לענייני המרכז או בית המשפט שהוגש לפניו הערעור להורות על עיכוב ההליך, ורשאי הוא להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
לדיון: נוסח חדש המוצע ע"י הממשלה בהתאם לחוק ההוצאה לפועל- "החלטות הרשם לענייני מרכז ניתנות לערעור לפני בית משפט השלום, ברשות רשם המרכז או שופט בית משפט שלום; אולם ערעור על החלטות שניתנו לפי סעיפים 7 באשר לכינוס נכסים של דירת מגורים, 7א(ג)(1) ו- (2) ולפי סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל תהיינה בזכות."
תחילתו של החוק שישה חודשים מיום פרסומו.
על הליכי כינוס נכסים לפי סעיף 7 לחוק העיקרי, כנוסחו ערב יום התחילה, שהיו תלויים ועומדים ערב היום האמור, ימשיכו לחול הוראות החוק העיקרי, כנוסח ערב יום התחילה.
עיכוב יציאה מן הארץ לשם מניעת סיכול הגבייה
8. (א) היה למנהל המרכז יסוד סביר להניח שהחייב עומד לעזוב את הארץ ולסכל בכך את גביית החוב או הליך לשם גבייתו, רשאי הוא לפנות לבית משפט שלום ולבקשו לצוות על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו.
(ב) בית המשפט לא יתן צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן סכום החוב אינו פחות מהסכום שקבע שר המשפטים, ובית המשפט שוכנע כי יציאתו של החייב לחוץ לארץ עלולה לסכל את גביית החוב וכי לא ניתן להבטיח את גבייתו בדרך של מתן ערובה מתאימה, או בדרך אחרת.
(ג) תוקפו של צו עיכוב יציאה מן הארץ, לפי סעיף זה, לא יעלה על שנה, אולם רשאי בית המשפט, על פי בקשתו של מנהל המרכז, להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו.
(ד) היה החייב תאגיד, ניתן לבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ לפי סעיף זה נגד מנהל בתאגיד; בסעיף קטן זה, "מנהל בתאגיד" - מי שמשמש כמנהל הכללי של החברה, או בעלי המניות העיקריים שלה הרשומים אצל רשם החברות, ובכל תאגיד אחר - מנהלו הכללי, חבר ועד או שותף.