חומר רקע
נוסח סופי לישיבת הוועדה ביום 18/7
הצעת חוק מטעם הממשלה:
הצעת חוק הבנקאות (רישוי)(תיקון מס' 17), התשע"א-2011
הוספת פרק ד'2
1.
בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-19811 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 36ח יבוא:
"פרק ד'2: סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב
הגדרות
36ט.
בפרק זה -
"חברה" - כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט-19992;
"חוזה כרטיס חיוב", "לקוח", "מנפיק", "נכס", "ספק" ו-"עסקה" – כמשמעותם בחוק כרטיסי חיוב;
"חוק כרטיסי חיוב" – חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-19863;
"כרטיס חיוב" - כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, למעט לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים רק למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים;
"סולק" - בעל רישיון סליקה;
"סליקה", של עסקאות בכרטיס חיוב – תשלום לספק של תמורת הנכסים שרכש לקוח מאותו ספק באמצעות כרטיס חיוב, כנגד קבלת תמורת הנכסים ממנפיק כרטיס החיוב, ואם התשלום לספק כאמור נעשה בידי המנפיק - כנגד קבלת תמורת הנכסים ישירות מהלקוח;
"סליקה צולבת", של עסקאות בכרטיס החיוב – סליקה המבוצעת בידי מי שאינו המנפיק של כרטיס החיוב שבאמצעותו בוצעה העסקה;
"רישיון סליקה" - רישיון כמשמעותו בסעיף 36יא;
"שירותי ניכיון" – מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים המגיעים לו מאת סולק בעבור עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב, בתמורה להמחאת זכותו של הספק לאותם תקבולים.
חובת רישוי
36י.
לא יעסוק אדם בסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב, אלא ברישיון לפי סעיף 36יא.
רישיון סליקה
36יא.
(א) הנגיד רשאי, לפי שיקול דעתו, ולאחר התייעצות בוועדת הרישיונות, לתת רישיון סליקה לחברה.
(ב) לא ייתן הנגיד רישיון סליקה לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן הון המניות המונפק והנפרע של מבקש הרישיון אינו פחות מהסכום שקבע הנגיד, בצו, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 7(ג), בשינויים המחוייבים.
(ג) על רישיון סליקה יחולו הוראות סעיפים 6 ו- 8, בשינויים המחויבים.
(ד) סולק שרישיונו בוטל, דינו לעניין הפקודה כדין סולק במשך שנה מיום הביטול, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 9(ב), בשינויים המחוייבים.
סולק בעל היקף פעילות רחב
36יב.
(א) סבר המפקח כי הדבר דרוש לצורך הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לצורך הבטחת טובת הלקוחות או הספקים, רשאי הוא, בהתייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים, להורות כי סולק בעל היקף פעילות רחב יתקשר עם מנפיק לצורך סליקת עסקאות בכרטיסי החיוב המונפקים בידי אותו מנפיק, אם מצא שסולק כאמור סירב להתקשר עם המנפיק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה -
(1) התניית תנאים בלתי סבירים, בידי סולק, להתקשרות עם מנפיק, דינה כדין סירוב מטעמים בלתי סבירים;
(2) סירוב סולק להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי דין, לפיקוחו של המפקח או של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, ייחשב כסירוב מטעמים סבירים.
(ב) בסעיף זה, "סולק בעל היקף פעילות רחב" - סולק שסלק 20 אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל בידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל בידי סולקים, בשנה שקדמה למתן ההוראה מאת המפקח לפי סעיף קטן (א); לצורך חישוב השיעור כאמור רשאי המפקח לראות במנויים להלן, כולם או חלקם, כחלק מהסולק -
(1) חברה שהסולק הוא בעל ענין בה;
(2) חברה השולטת בסולק;
(3) חברה שמי ששולט בסולק הוא בעל עניין בה.
מנפיק בעל היקף פעילות רחב
36יג.
(א) סבר המפקח כי הדבר דרוש לצורך הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לצורך הבטחת טובת הלקוחות או הספקים, רשאי הוא, בהתייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים, להורות כי מנפיק בעל היקף פעילות רחב לא יסרב יתקשר להתקשר עם סולק לצורך ביצוע סליקה צולבת של עסקאות בכרטיסי החיוב שהנפיק, אם מצא שמנפיק כאמור סירב להתקשר עם הסולק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה, התניית תנאים בלתי סבירים, בידי מנפיק, להתקשרות עם סולק, דינה כדין סירוב מטעמים בלתי סבירים.
(ב) שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח ועם הממונה על ההגבלים העסקיים, רשאי לפטור מנפיק בעל היקף פעילות רחב מהוראות סעיף קטן (א), אם סבר כי החלת הוראות הסעיף על אותו מנפיק עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת כרטיסי החיוב באופן שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב נמוכה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת הלקוחות או הספקים.
(ג) בסעיף זה, "מנפיק בעל היקף פעילות רחב" - מנפיק שהנפיק עשרה אחוזים או יותר ממספר כרטיסי החיוב התקפים שהונפקו בישראל, או מנפיק אשר באמצעות כרטיסי החיוב שהנפיק בוצעו עשרה אחוזים לפחות מסכום העסקאות שבוצעו בישראל באמצעות כרטיסי חיוב שהונפקו בישראל בשנה הקודמתשקדמה למתן ההוראה מאת המפקח לפי סעיף קטן (א); לצורך חישוב השיעור כאמור רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח ועם הממונה על ההגבלים העסקיים המפקח להורות כי לראות יראו במנויים להלן, כולם או חלקם, כחלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לצורך הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לצורך הבטחת טובת הלקוחות או הספקים
(1) תאגיד שהמנפיק הוא בעל עניין בו;
(2) תאגיד השולט במנפיק;
(3) תאגיד שמי ששולט במנפיק הוא בעל עניין בו.
(ד)
(1) על אף הוראות סעיף 15א לפקודה, רשאי המפקח לגלות ידיעה או להראות מסמך לשר האוצר, או למי מטעמו, ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידו לפי סעיף זה.
(2) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה; העובר על הוראות סעיף קטן זה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 15(א)(ג) לפקודה
שירותי ניכיון
36יד.
סולק לא יפלה, במישרין או בעקיפין, בין נותני שירותי ניכיון, ובכלל זה בינו כמי שנותן שירותים כאמור לבין נותני שירותי ניכיון אחרים, לרבות בעניין תנאי ההתקשרות.
סולק לא יסרב לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, ובכלל זה לא יסרב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי הניכיון, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה יראו, בין השאר, בכל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים:
סירוב שאינו מנומק בתוך 14 ימי עסקים;
שינוי תנאי ההתקשרות שנקבעו בינו לבין ספק, במישרין או בעקיפין, בשל התקשרות הספק עם נותן שירותי ניכיון.
סולק לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירותי סליקה לספק או קביעת תנאי התקשרות מסוימים עמו במסגרת התקשרות למתן שירותים כאמור, בקבלת שירותי ניכיון ממנו או מנותן שירותי ניכיון מסויים.
בסעיף זה, "תנאי ההתקשרות" – לרבות לעניין סוג העסקאות או התקבולים והיקפם, מחיר, תנאי תשלום ומועדי תשלום, מועדי חיוב וזיכוי וקביעת עמלות לרבות עמלה להיקף מזערי של עסקאות."
תיקון סעיף 49
2.
בסעיף 49 לחוק העיקרי -
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "21" יבוא "36י";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "לפי סעיף 9(ב) או סעיף 35" יבוא "לפי סעיפים 9(ב), 35 או 36יא(ד), או הוראות המפקח לפי סעיפים 36יב או 36יג";
תיקון סעיף 50ב
3.
בסעיף 50ב לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), אחרי "31(א)" יבוא "או המהווה הפרה של הוראה מהוראות המפקח לפי סעיפים 36יב או 36יג".
תיקון פקודת הבנקאות
4.
בפקודת הבנקאות, 19414, בסעיף 15ג -
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "תאגידים שדינם כדין תאגיד בנקאי";
(2) האמור בו יסומן "(א)" ובו, במקום "ו-13א" יבוא "13א, 14ח(1) ו-(2), 14ט עד 14טו ו-15" ובמקום "11(א)(3א) עד (3ג)" יבוא "11(א)(3א) ו-(3ב)";
(3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) לעניין סעיפים 5, 8א, 8ג, 8ד1 עד 8ה1, 9 עד 11א, 12, 14ב, 14ג, 14ה, 14ח(1), 14ט עד 14טו, ו-15 עד 15א2, דין סולק כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, כדין תאגיד בנקאי."
תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח)
5.
בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-19815 - , בסעיף 1, בהגדרה "תאגיד בנקאי", במקום "כמשמעותו באותו חוק" יבוא "כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור, וסולק כהגדרתו בסעיף 36ט לאותו חוק".
(1) אחרי סעיף 7 יבוא:
"שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב
7א.
(א) סולק לא יפלה, במישרין או בעקיפין, בין נותני שירותי ניכיון, ובכלל זה בינו כמי שנותן שירותים כאמור לבין נותני שירותי ניכיון אחרים, לרבות בעניין תנאי ההתקשרות.
(ב) סולק לא יסרב לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, ובכלל זה לא יסרב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי הניכיון, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה - יראו, בין השאר, בכל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים:
(1) יראו, בין השאר, בכל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים:
(א) סירוב לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק שאינו מנומק בתוך 5 ימי עסקים;
סירוב שאינו מנומק בתוך 14 ימי עסקים;
(ב) סירוב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי ניכיון שאינו מנומק בתוך 10 ימי עסקים;
(ג) שינוי תנאי ההתקשרות שנקבעו בינו לבין ספק, במישרין או בעקיפין, בשל התקשרות הספק עם נותן שירותי ניכיון;
(2) סירוב סולק לאפשר התקשרות או להתקשר בעצמו עם נותן שירותי ניכיון שאינו רשום במרשם נותני שירותי מטבע לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 אף שחלה עליו חובת רישום לפי החוק האמור לא ייחשב כסירוב בלתי סביר.
שינוי תנאי ההתקשרות שנקבעו בינו לבין ספק, במישרין או בעקיפין, בשל התקשרות הספק עם נותן שירותי ניכיון.
(ג) סולק לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירותי סליקה לספק או קביעת תנאי התקשרות מסוימים עמו לגבי שירותים כאמור, בקבלת שירותי ניכיון ממנו או מנותן שירותי ניכיון מסוים.
בסעיף זה –
"כרטיס חיוב" – כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-19866 (להלן בסעיף זה – חוק כרטיסי חיוב), למעט לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים רק למשיכת כסף באמצעות מכשירים ממוכנים";
"סולק" – כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-19817;
"ספק", "עסקה" – כמשמעותם בחוק כרטיסי חיוב;
"שירותי ניכיון" - מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים המגיעים לו מאת סולק בעבור עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב, בתמורה להמחאת זכותו של הספק לאותם תקבולים, וכן מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים כאמור, הניתן בידי הסולק עצמו;
"נותן שירותי ניכיון" – מי שנותן שירותי ניכיון כדרך עיסוק, למעט מי שהוא תאגיד בנקאי, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א – 1981 ;
"תנאי ההתקשרות" - לרבות לעניין סוג העסקאות או התקבולים והיקפם, מחיר, תנאי תשלום ומועדי תשלום, מועדי חיוב וזיכוי וקביעת עמלות לרבות עמלה להיקף מזערי של עסקאות."
(2) בסעיף 10(1), אחרי "סעיפים 5, 5א" יבוא "7א".
תיקון חוק כרטיסי חיוב
6.
בחוק כרטיסי חיוב , התשמ"ו-1986 8, בסעיף 7, המילים "על פי המוסכם בין המנפיק לבין הספק" - יימחקו.
תיקון חוק איסור הלבנת הון
7.
בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000, בסעיף 11ג אחרי פסקה (5) יבוא:
"(6) שירותי ניכיון כהגדרתם בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981".
הוראות מעבר
8.
(א) חברה אשר ערב יום תחילתו של חוק זה עסקה בישראל ברציפות, במשך תקופה של שלוש שנים לפחות, בסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב, יראו אותה כסולק למשך תקופה של שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה; המפקח רשאי להאריך את תקופת ששת החודשים כאמור, לגבי חברה מסוימת, ובלבד שאותה חברה הגישה בקשה לקבלת רישיון סולק לפי סעיף 36יא לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, בתוך התקופה האמורה.
(ב) על אף הוראות סעיף 6 לחוק העיקרי, כפי שהוחל בסעיף 36יא(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, במתן רישיון סולק לחברה שמתקיים בה האמור בסעיף קטן (א) יובא בחשבון האמור בסעיף 6(2) לחוק העיקרי, בלבד.