חומר רקע

דניאל וקס, עורך-דין, Advocate DANIEL WAKS. מוסמך במשפטים (L L.M) רח' הרצל 1, הוד-השרון, 45283 Israel Herzl 1, Hod-Hasharon, טל. Phone (972) 09-7434666 פקס. 09-7450166 (972) .Fax נייד 054-4971787 Mail: [email protected] תאריך: 24.7.11 לכבוד ח"כ דוד רותם יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת במייל ובפקס:02-6753199 מכובדי, הנדון:הערות להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 34), התשע"א-2011 הצ"ח 596 מיום 22.6.2011 עמוד 1242 לקראת הישיבה הקבועה ליום 27.7.2011, הריני מתכבד להגיש את ההערות העיקריות, של איגוד הבנקים בישראל,לפי סדר סעיפי הצעת החוק: 1. סעיף 6-בקשת ביצוע (ב)-התיקון המוצע להקטין את מנין הימים ממועד פסק הדין ועד לפתיחת תיק ההוצל"פ מ- 30 ל-14 יום, הוא רצוי כדי לזרז את הליכי הגבייה. 2. סעיף6 (ב1)- התיקון רצוי על מנת לאפשר עיקול טרם מתן אזהרה כדי למנוע הברחת נכסים. 3. סעיף 7-המצאת אזהרה ופסק דין תוספת (ו)- המידע ביחס לכול יציאות החייב מישראל וכניסותיו אליה, הוא חשוב לזוכה או בא כוחו. התיקון הוא ראוי, אבל מסירת מידע מהרשם לזוכה רק על הימצאותו או העדרו במועד הגשת הבקשה, לא די בו, מאחר ותאריך הברור הוא מקרי. יכולה להיות שיטה של כניסות ויציאות מרובות, שלא ידועות מטרותיהן, אם הן נעשות לצרכי עסקים או בעיות רפואיות, או בלדרות לא חוקית, או מסיבות שונות אחרות, שניתן להסיק מרמת התנועה משך תקופה. יש להניח כי ההתנגדות למסור המידע לב"כ הזוכה נובעת מהצורך לשמור על פרטיות החייב, אבל הקיצוניות הזו של הסתרת מידע על חייב אינה מאוזנת לעומת הנזק הכלכלי שגרם לנושה ! 4. סעיף7ב-מסירת מידע תוספת (ו1)- התיקון, המאפשר להזמין לחקירה גורם שנדרש למסור מידע, ולא עשה זאת כנדרש, הוא ראוי לאור זאת שהגורם לא יוזמן לחקירה בדומה לאמור בסעיף 46, אלא אם ניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בעניין בכתב. (תנאי שלא מופיע בסעיף 46). אולם: א. לא נאמר כמה זמן מראש יינתן לגורם כדי להגיב. ב. החלת סעיף 67 העוסק ב"חקירת יכולת" רחב מידי וצריך לציין מה מבין האמור בסעיף יחול. לכן, האמור בסעיף 67 לא מתאים. אפשר לאמץ בשינויים המחויבים רק את סעיפי משנה 67 (ב)-העוסק בהזמנת החייב ועדים ו-(ג)-העוסק בדיון פומבי או חסוי. -2- 5. עדכון על קבלת תקבולים תוספת סעיף 19א. ההצעה בסעיף זה עוד לא גובשה כהלכה. יצוין, כי בדיון מוקדם שהתקיים ביום 27.7.11, בה השתתפו: נציגי הרשות לאכיפה וגבייה, נציג משרד המשפטים, נציגי לשכת עורכי הדין, והח"מ כנציג איגוד הבנקים, הובעה הבנה כי יש צורך בגיבוש פיתרון לבעיות שהוצגו. הרעיונות טרם גובשו. לכן, מבוקש לדחות את הדיון, בוועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת, בסעיף זה, למועד אחר לאחר תיקון הצעת החוק. למרות האמור, אסביר להלן את הערותיי, ואציין כי גם הרעיונות האמורים להלן, טרם נדונו באופן יסודי באיגוד הבנקים. ההתנגדות לנוסח המוצע, היא בעיקר: (א). מפאת הדרישה לדיווח בתוך 7 ימים מקבלת התקבול. (ב). האפשרות להטלת הוצאות ללא התראה מוקדמת. הסבר: התיקון המוצע מהווה עליית מדרגה מתקנה (17א) לחוק, ותוספת סנקציה של הטלת הוצאות בנוסף להשהיית הליכים כאמור בתקנה 17א.(ב), שאינה מתבטלת. יצוין כי הנושא נדון והוסר במסגרת הדיונים בעקבות ההצעה לתיקון 29, מאחר ולא גובש היטב, וכך המצב גם עתה. אכן יש מקום לפתרון בעיית אי-עדכון יתרת חוב החייב בתיק ההוצאה לפועל, במקרה של תשלום שלא דרך ההוצאה לפועל, אך הדרך המוצעת אינה ראויה לכל המקרים, וההצעה כפי שנוסחה אינה מתאימה ודרוש תיקונה. 5.1 לסעיף קטן (א)- ידוע גם היום, כי עדכון תיק הנדרש תוך 7 ימים לפי תקנה 17א.(שמוצע עתה לאמצה בחוק), הוא בבחינת: " אין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה" (בבא קמא, עט' ב, והרמב"ם הלכות ממרים ב' ה-ז). נימוקים: 5.1.1-כאשר מדובר בהפקדה במשרד עורך הדין- אם ניתן שיק, יש להמתין 3 ימים עד שהבנק ייתן אישור לכיבוד השיק. לאחר מכן, הדיווח נעשה באמצעות טופס בקשה להקטנת קרן החוב המופקד בתיבת הדואר בלשכת ההוצאה לפועל, או מוגש בחבילה עם בקשות והודעות רבות אחרות, בלי לקבל בעת מסירת ההודעה אישור או חותמת "נתקבל". לא ידוע מתי עובד/ת הרשות טיפל/ה בהודעה זו והאם ההקלדה בדבר התשלום בוצעה כיאות, ומועד 7 הימים עלול לחלוף (בהתחשב בכך שבתווך יש סוף שבוע או חג). 5.1.2- הבעיה חריפה יותר כאשר התקבול מתקבל אצל הזוכה, ובעיקר שהוא בנק, לפי הדוגמא הבאה: אם התקבול הופקד ע"י החייב או צד שלישי באחד מסניפי הבנק, לטובת חשבון ההלוואה או חשבון העו"ש, ספק אם המטפל בבנק בגביית החוב יודע על כך מידית. אמנם ההפקדה תבוא לידי ביטוי בתנועה בחשבון, אך אם החייב לא הודיע לעורך הדין או לגורם המתאים בבנק על ביצוע תשלום, המידע יודע לגורם המטפל בבנק רק לאחר יוזמה לבדיקת מצב התנועות חשבון. בנוסף, הקשר בין הבנק הזוכה לבין ההוצל"פ הוא באמצעות עו"ד, ב"כ הבנק. המידע יגיע אליו לאחר חלוף 7 ימים, ועד שהדיווח שלו יירשם בתיק ההוצל"פ יחלפו עוד מספר ימים. 5.13- יש תקבולים המתקבלים בחשבון העו"ש של החייב (שלא בוטל עם תחילת פעולות הגבייה), שנובעים מהפקדות צד שלישי, כגון: החזר ממס הכנסה או מע"מ, ללא התראה מוקדמת לבנק. וכן, יש לעיתים תשלומים שמתבצעים על תנאי או נחשבים כמסולקים רק לאחר 30 יום (ראה סעיף 303(ב) לחוק הביטוח הלאומי), ולא ברור ממתי תחל הספירה של 7 ימים או מספר אחר של ימים. -3- 5.1.4- קיומם של הסדרי חוב- הם רוב המקרים בהם אין דיווח שוטף להוצאה לפועל על קבלת תקבולים אצל הזוכה. ניתן להבחין בין הסדרי חוב לתקופה קצרה, הנעשים במשרדו של עוה"ד לבין הסדרי חוב לתקופה ארוכה עם נושים פיננסיים כגון: תאגידים בנקאיים וחברות ביטוח. יש מקום לוותר על דיווח מידי חודש על קבלת תקבול מהחייב, בהסדרים לתקופה ארוכה. דיווח שוטף לאורך תקופה ארוכה של ההסדר יגרום לתשומות עבודה מיותרות אצל הזוכה, בא כוחו, ואצל ההוצאה לפועל, ועדיף להקפיא את הפעילות בתיק . אין בעיה מבחינת החייב, מאחר ובדרך כלל, החייב מסכים במסגרת ההסדר בכתב, כי הזוכה לא ידווח על כל תקבול, אלא ייעדכן את תיק ההוצאה לפועל, רק כאשר תהא הפרת ההסדר מצידו, והזוכה יבקש לחדש את ההליכים נגד החייב. לאור האמור, יש להסדיר, תחילה או במקביל, בחקיקה, את המקרים בהם לא תהא חובה לעדכן מיד את ספרי ההוצאה לפועל, כגון: בתשלומים שיתקבלו בהסדר בין הנושה לבין החייב או תשלומים שיבוצעו במסגרת הליכי פשיטת רגל או פירוק. אני מניח כי הרשות לאכיפה וגבייה תסכים כי יש להסדיר קוד במחשב על קיום "הסדר חוב" המקפיא את המשך הטיפול בתיק עד שהזוכה ידווח על פירעון החוב ויגיש בקשה לסגירת התיק או ידווח על הפרת ההסכם ושפעול התיק . החייב והזוכה יחויבו לדווח על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל, ביחד עם הסכמת הזוכה לעיכוב הליכים (אין צורך באישור הרשם הסדר כדי למנוע תשומות עבודה מיותרות לרשמים). אם תוטל כאמור, חובה לציין בתיק ההוצאה לפועל על קיומו של הסדר, תיפתר טענת הרשות לגביה ואכיפה כי נוצר סרבול בהתנהלות התיק או עיוות בחלוקת כספים לפי סעיף 76. הכספים שיתקבלו בחשבון כתוצאה מחלוקה לפי סעיף 76 יוקפאו בחשבון ולא ייזקפו לזכות החוב כל עוד החייב עומד בהסדר. אולם, בנוסף, ההנחה היא שהמקרים בהם נעשה הסדר עם נושה מסוים, אינם במסגרת תיק איחוד, ולכן, לא קיימת הבעיה של חלוקת כספים לפי סעיף 76. במקרה של הפרת הסדר חוב, ידווח הנושה על כל התשלומים שביצע החייב או מי מטעמו,ואת מועדי קבלת התשלומים. לחישובים שידרשו בתיק ההוצאה לפועל, לתקופה שחלפה (רטרואקטיבית), כדי להקטין את הריבית שהצטברה, אפשר למצוא פיתרונות: א.במסגרת תוכנת " כלים שלובים". ב. למצוא דרך אחרת בעזרת חברות התוכנה המוכרות או שיוכרו ע"י הרשות. ג. יש גם אפשרות, הטעונה בדיקה בבנקים, כי במקרה שדווח לתיק ההוצאה לפועל על עיכוב הליכים כתוצאה מהסדר מותנה, תוקם אצל הזוכה הלוואת הסדר בסכום יתרת החוב לרבות הלוואה מותנית (אם הוסכם על סכום למחיקה במקרה של קיום ההסדר), ויתרת החוב תשמש כיתרה הנכונה בתיק ההוצאה לפועל. בעל סמכות אצל הזוכה ייתן אישור כי פלט המחשב המורה על היתרה, מהווה "רשומה מוסדית" לפי סעיף 36 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971. 5.1.5- בתיקים שנפתחו לפי סעיף 81ב1-בעניין הוצאה לפועל של משכנתה לגבי דירת מגורים, ההליכים מעוכבים ,במקרה של הסדר או פירעון חוב הפיגור בלבד, והתיק לא נסגר לפי סעיף קטן (ב), ואין חשש של פגיעה בנושים אחרים מאחר ותיק זה לא משתתף בחלוקת כספים לפי סעיף 76בגלל עדיפות הנושה שמכוח המשכנתה, ולכן, אין צורך בדיווח כל עוד החייב מקיים ההסדר. 5.1.6- בתיקי ביצוע פסק דין או תביעות על סכום קצוב, או ביצוע שיקים, אפשר לקבוע כי במקרה של הסדר חוב בתשלומים שמעל 6 חודשים, הזוכה יודיע ללשכת ההוצאה לפועל על ההסדר וייתן דיווח אחת לששה חודשים על הגבייה אצל הזוכה או בא כוחו. -4- 5.2 לעניין ההצעה בסעיף קטן (ב), להוסיף סנקציה כספית על הזוכה- יש להתנותה במשלוח התראה מוקדמת. ראה לדוגמא בסעיף 4. לעיל בהצעה, בנוגע לתיקון 7ב.(ו1), נאמר: "...לא יוזמן גורם לחקירה כאמור, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב". (שנאמר:"אין עונשין אלא אם כן מזהירין" – סנהדרין נו ע"ב). הערות נוספות: 5.2.1 - יש להבחין בין מקרה חד פעמי של תשלום ישירות לזוכה או לבא כוחו, שלא נמסר לגביו עדכון, לבין המקרה של הסדר שנעשה עם החייב לתשלום החוב לשיעורין (ולעיתים גם תוך ויתור על חלק מהחוב). תקבול שאינו בעקבות הסדר- שלא דווח במועד- קיימת סנקציה כאמור בתקנה 17א(ב). למקרה זה, אם יש בעיה של עדכון החוב במחשב ההוצאה לפועל, הוצעו הצעות בעבר (וראה לעיל). בנוסף, פיתרון אפשרי הוא כי אם האיחור הוא משמעותי, והזוכה הגיש בקשה לעדכון תיק ההוצאה לפועל, הוא ישלם אגרה קבועה עבור הוצאות העלות של העדכון. תקבולים בעקבות הסדר חוב-ראה הערותיי בסעיף 5.1.4 לעיל. אם תקבע שיטה אחרת לגבי הסדרי חוב לא יהיה מקום לחייב את הזוכה בהוצאות. 5.2.2 - בעניין האמור בהצעת סעיף 19א.(ב) בדבר זקיפת סכום ההוצאות שישית הרשם , כי הוא ייזקף לחשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל. אך יש לזכור כי החלטה כאמור של רשם אינה חלוטה. לפי סעיף 80(ב) בחוק היא ניתנת לערעור ברשות, ואין לבצע את הזקיפה ע"י פעולה בספרי ההוצאה לפועל כל עוד ההחלטה אינה חלוטה. 5.2.3 –כאמור לעיל, הכול כפוף לכך שתתוקן ההצעה בדבר חובת דיווח תוך 7 ימים. מציע תיקון הסעיף הנ"ל בחוק , העומד על קיום דרישת דיווח תוך 7 ימים, לעניין הסנקציה המכבידה של חיוב הזוכה בהוצאות, טוען כי הזוכה , שלא דיווח במועד, יוכל להסביר את עמדתו לרשם לפני שיחליט בדבר הטלת הוצאות. תשובה כזו אינה ראויה, מהטעם שידוע מראש כי במקרים מסוימים רבים, לא ניתן לדווח על התקבול משך 7 ימים וצריך מראש להחריגם. אחרת, זאת מבחינת "כריית בור לפני עיוור". כי ידוע מראש , כפי שהוסבר לעיל, כי במקרים רבים, כאשר אין הסדר חוב, בהם התקבול מתקבל ישירות אצל הזוכה (ולא אצל בא כוחו), לא ניתן לקיים את הדרישה של דיווח תוך 7 ימים, ואין להעניש את הזוכה רק משום שהחייב העדיף לשלם אצל הזוכה ולא בקופת ההוצאה לפועל, בלי שהחייב מדווח להוצאה לפועל). גם אם הזוכה יידרש לתת הסבר מוקדם לפני השתת הוצאות ע"י הרשם, יאולץ הזוכה להקדיש משאבי עבודה רבים כדי להצטדק על איחורים צפויים מראש, ואין לדעת מה תהא החלטת הרשם. לכן, יש לבחון מה הם המקרים שיש בהם דווקא לחייב את החייב ולא את הזוכה בדיווח להוצאה לפועל. לסיום ההערות לסעיף 19א.- ראה במבוא, קיים צורך בדיון מעמיק בהשתתפות הגורמים הרלבנטיים כדי להכין הצעה מתוקנת. 6-9-סעיפים 20א עד20ו-המסלול המקוצר. היו לנו הערות, אך בדיון המוקדם הנ"ל, שהתקיים ב-27.7.11, נוצרה הבנה כי יומלץ על הארכת תוקף הוראת השנה לעוד שנה כדי לגבש עמדה מתוקנת להצעה. 12. סעיף81א- הוצאה לפועל של שטרות אין לשנות המועד להתנגדות לשטר מ-20 ל-30 יום. התחייבות עפ"י שטר אמורה להיות יותר איכותית ונזילה. לכן, ההליכים לגבי מי שלא כבד שטר אמורים להיות יותר מהירים. -5- 13. סעיף 81א3-הפרשי הצמדה וריבית בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה בסכום קצוב. ראה להלן. 14. סעיף 81א4-סמכות רשם ההוצאה לפועל להפחית הפרשי הצמדה וריבית- אין לקבל את ההצעה המוצעת. לא ראוי לתת סמכות לרשם לשמש ערכאת ערעור על פסק דין חלוט. הסמכות הקיימת היא למקרים בהם ההליך נפתח במקרים שאין מדובר בביצוע פסק דין או חיוב שדינו כפסק דין (סעיף 81). 15.סעיף 81ד.-סמכויות רשם ההוצאה לפועל להטיל הוצאות אין להסכים להחלה כוללת של פרק ל"ד לתקנות סדר הדין. האם גם קביעת שכ"ט עו"ד בניגוד לסעיף 10 לחוק? יש לבדוק כל תקנה, כדי שלא תהא תקלה. לדוגמא: באוקטובר 2010 תוקנה תקנה 512(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, האוסרת על בתי המשפט להוסיף מע"מ לסכום שכר הטרחה הפסוק. זה תיקון בעייתי שנתקבל בלי שלשכת עורכי הדין או איגוד הבנקים או מוסדות אחרים נתבקשו להגיב להצעה. תיקון זה אינו ראוי מאחר ופוגע בתובעים כגון: מוסדות כספיים, מלכ"רים, אנשים פרטיים, שאינם יכולים לקזז את המע"מ ששילמו לבאי כוחם, ולא יקבלו שיפוי או החזר מהחייב עקב המגבלה החדשה של בית המשפט לפסוק על השבת הוצאה משפטית זו שנגרמה להם. תיקון התקנה שנעשה הוא שגוי , ויש להחזיר את המצב לקדמותו או לתיקון ראוי אחר. ההצעה בסעיף המוצע לתיקון בחוק ההוצאה לפועל, אם תאמץ את כל פרק ל"ד משמעה גם אימוץ תקנה 512(ג) הנ"ל, המנוגדת לסעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל המחיל את תעריף לשכת עורכי הדין, לפיו, בהגדרת "שכר מינימלי" נאמר שיש להוסיף מע"מ. בכבוד רב ד. וקס, עו"ד העתק: רשות האכיפה והגבייה-בפקס 02-6664753 משרד המשפטים- לשכת עורכי הדין-בפקס 03-6918696 איגוד הבנקים בישראל- בפקס 03-5660317