חומר רקע

DOC 8,426 תווים המסמך המקורי ↗
נוסח מוצע לקראת הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט ביום 27.6.11 מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984  70. איסור פרסומים [ב/40] [תיקון: תשמ"ה, תשס"ג, תשס"ו, תשס"ז] (א)   לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט. (ב)   לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט. (ג)   לא יפרסם אדם, בלי רשות בית המשפט, שם קטין שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים והוא נאשם או עד במשפט פלילי, או מתלונן או ניזוק במשפט בשל עבירה לפי סעיפים 345 ,214 ,208 עד 352 ו-377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 26, ולא את תמונתו, מענו או פרטים אחרים העשויים להביא לזיהויו של הקטין. (ד)   בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, של אחד מהם. (ד1) (1) לא יפרסם אדם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, מהמועד שבו הודיעה רשות חוקרת לחשוד, על קיומה של חקירה נגדו בשל חשד לביצוע עבירה ועד תום 48 שעות (הסתייגות של סיעת חד"ש- 96 שעות) או עד סיומו של הדיון הראשון שהתקיים בפני שופט בעניינו של החשוד, לפי המוקדם מביניהם. לדיון: האם 48 שעות מהווה פרק זמן מספיק לחשוד לפנות בבקשה לאיסור פרסום שמו. קביעת מועד ברור יותר ממנו ניתן יהא לחשב 48 שעות; מוצע לדון באפשרות לקבוע כי המועד הקובע יהא מרגע שאדם הגיע לחקירה במשטרה. (2) על אף הוראות פסקה (1), לא יחול איסור פרסום שמו של חשוד בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן: (א) בית המשפט התיר את פרסום שמו של החשוד בשל העניין הציבורי שבפרסום; *לדיון: הסתייגות של סיעת חד"ש- ובלבד שניתנה לחשוד הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין. (ב) רשות חוקרת פרסמה או ביקשה לפרסם את שם החשוד, לאחר שקצין בדרגת ניצב משנה ומעלה מאגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, או עובד ציבור האחראי על תחום חקירות ומודיעין ברשות חוקרת אחרת, לפני העניין, אישר כי בנסיבות העניין, מטעמים מיוחדים שנרשמו, התקיימו שני אלה: (1) הפרסום נדרש לצורך איתור חשוד או עד, תפיסת עבריין נמלט , אזהרת הציבור מפני אדם העלול לסכנו או לצורך חיוני אחר; (2) עיכוב הפרסום שייגרם מהצורך בקבלת אישור בית המשפט לפי פסקת משנה (א), עלול לסכל את מטרת הפרסום האמורה בפסקת משנה (1). (ג) החשוד ביקש לפרסם את שמו או הסכים לפרסום שמו, ובלבד שהבקשה או ההסכמה ניתנו בידי החשוד עצמו, בכתב., (ה)   בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל פי דין. (ה1) (1)  בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום. *לדיון: קביעת הוראה לפיה בית המשפט ישקול, בין היתר, את חומר הראיות שנאסף עד הדיון בבקשה. קביעת הוראה לפיה אם ניתן צו איסור פרסום הצו יפקע בעת הגשת כתב אישום, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר. (2)   זכותו של חשוד לבקש מבית המשפט לאסור פרסום שמו לפי הוראות סעיף קטן זה תובא לידיעתו בדרך שתיקבע בתקנות שיתקין שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. (3)   שר המשפטים יקבע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, טופס להגשת בקשה לבית המש פט לאסור פרסום שמו של חשוד לפי הוראות סעיף קטן זה. שר המשפטים רשאי לקבוע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, את אופן הגשת הבקשה לבית המשפט לאסור פרסום שמו של חשוד לפי הוראות סעיף זה, ואת דרכי הדיון בבקשה. *לדיון: קביעת חובה ליידע את החשוד בדבר זכותו להגיש בקשה לאיסור פרסום שמו. (ה2)לענין סעיף זה - "חשוד" - מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית; "רשות חוקרת" – משטרת ישראל או רשות חוקרת אחרת המוסמכת לחקור על פי דין. "שם של חשוד" - לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את החשוד. (ו)    העובר על הוראה מהוראות סעיף זה, דינו - מאסר ששה חדשים.   בקשה לאסור פרסום שם חשוד 70א. (א) בקשה לאסור פרסום שם חשוד לפי סעיף 70(ה) או (ה1) (בסעיף זה – בקשה לאסור פרסום שם חשוד) תוגש לבית משפט שלום כמפורט להלן, לפי העניין, ותידון לפני דן יחיד: (1) בקשה לפי סעיף 70(ה) – לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נעברה לפי החשד העבירה שבקשר אליה מוגשת הבקשה, כולה או חלקה, או נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה ברשות החוקרת; (2) בקשה לפי סעיף 70(ה1) – לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגורי החשוד. ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), בקשה לאסור פרסום שם חשוד המוגשת לפי סעיף 70(ה1) בידי חשוד המוחזק במעצר, תוגש לבית המשפט שדן במעצר; טרם התקיים דיון במעצר – תוגש הבקשה לבית משפט המוסמך לדון במעצר לפי סעיף 3(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996‏1. ג) שר המשפטים רשאי לקבוע, אף בסטייה מהוראות סעיף זה, הוראות מיוחדות לעניין בית המשפט שתהא נתונה לו הסמכות המקומית לדון בבקשה לאסור פרסום שם חשוד, לרבות בקשה כאמור המוגשת לאחר שעות העבודה הרגילות של בתי המשפט. לדיון: הוספת התייחסות לסעיף 70(ד1). מוצע לדון בסעיף קטן (ג) ולקבוע באלה נושאים ניתן יהא לקבוע הוראות מיוחדות. מוצע לקבוע כי במניין הזמן לא יובאו שבתות ומועדים. צדדים לבקשה בעניין פרסום שם חשוד 70ב. א) משיבים בבקשות בעניין פרסום שם חשוד המפורטות בפסקאות שלהלן, יהיו כמפורט לצדן: (1) בבקשה להתיר פרסום שם חשוד לפי סעיף 70(ד1)(2)(א) – החשוד; (2) בבקשה לביטול איסור פרסום שם חשוד לפי סעיף 70ג – החשוד וכל גורם אחר שהיה צד לדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו של החשוד לפי סעיף 70(ה) או (ה1). (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע צירופם של משיבים נוספים בבקשות המפורטות באותו סעיף קטן. (ג) רשות חוקרת לא תהיה צד לדיון בבקשה של חשוד לאסור פרסום שמו לפי סעיף 70(ה1), אלא אם כן ביקשה זאת. בקשה לביטול איסור פרסום 70ג . (א) ציווה בית המשפט על איסור פרסום לפי סעיף 70(ד), (ה) או (ה1), רשאי מי שמעוניין בביטול האיסור להגיש לבית המשפט, שנתן את הצו, בקשה לביטולו; בקשת הביטול תידון לפני דן יחיד. (ב) היה מבקש הביטול כאמור בסעיף קטן (א) צד לבקשה לאיסור הפרסום, עליו להראות נסיבות חדשות המצדיקות את בקשת הביטול; לעניין זה, "נסיבות חדשות" – לרבות הזמן שחלף ממועד מתן צו איסור הפרסום. (יצוין כי סעיף זה תואם גם את הצעת החוק של חה"כ נחמן שי) ערעור על החלטה בעניין פרסום 70ד. א) החלטה בכל אחת מהבקשות המפורטות להלן (בסעיף זה – בקשה בעניין פרסום), ניתנת לערעור בתוך 45 ימים ובית המשפט שלערעור ידון בערעור בדן יחיד: 1) בקשה לאסור פרסום לפי סעיף 70(ד), (ה) או (ה1); 2) בקשה להתיר פרסום לפי סעיף 70(א), (ב) סיפה, (ג) או (ד1)(2)(א) או בקשה להתיר צילום לפי סעיף 70(ב) רישה; 3) בקשה לביטול איסור פרסום לפי סעיף 70ג. ב) החלטת בית משפט מחוזי בערעור על החלטה בבקשה בעניין פרסום, ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון בתוך 45 ימים; בית המשפט העליון ידון בבקשת רשות הערעור בדן יחיד והוא רשאי לדחותה על הסף בלא דיון בנוכחות הצדדים; ניתנה רשות הערעור, ידון בית המשפט העליון בערעור בדן יחיד. ג) בית משפט שנתן החלטה בבקשה בעניין פרסום או בית משפט שדן בערעור כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה שעליה מערער אדם או מבקש לערער, לפרק זמן שייקבע ובתנאים שייראו לו." לדיון: פרק הזמן העומד לרשות הצדדים להגשת ערעור. תיקון עקיף לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט – 1969  43. ביצוע ותקנות [תיקון: תש"ם, תשמ"ט] (א)   שר המשפטים ושר העבודה ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. (ב)   שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה, להתקין תקנות בדבר סדר הדין בבית הדין, לרבות תקנות בדבר ערעורים וכן תקנות בדבר - (1)   מועדים לישיבות הרגילות של בית הדין; (2)   פרסום פסקי דין; (3)   אגרות בית דין ופטור מהן; (4)   הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת שכר טרחה של עורכי הדין ששופט או רשם רשאים להקציב להם בעד פעולותיהם לפני בית הדין; (5)   סעד משפטי; (6)   תשלום לנציגי ציבור; (7)   דמי נסיעה, אוכל ולינה ושכר בטלה של עדים; (8)   הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או שבנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק. (9)   קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית דין או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן - התשלומים), לרבות - (1)   סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים; (2)   דרכי גביית התשלומים; (3)   מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה; (4)   התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין; (10)קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (9), ותשולם על-ידי בעל דין בדרך שתיקבע בתקנות. (11) בית הדין שתהא נתונה לו הסמכות המקומית לדון בבקשה לאסור פרסום שם חשוד לפי סעיף 70 (ה) או (ה1) לחוק בתי המשפט, לרבות בקשה כאמור המוגשת לאחר שעות העבודה הרגילות של בית הדין; תקנות כאמור יכול שייקבעו אף בסטייה מהראות סעיף 70א(א) ו – (ב) לחוק בתי המשפט. (ג)   תקנות לפי סעיף קטן (ב)(9) ו-(10) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. *לדיון: קביעת תיקון עקיף בסעיף 325 (ו1) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955 הקובע איסור פרסום שמו של החשוד במשך 48 שעות מאז הובא לחקירה, בדומה להסדר הזהה שנוסף לחוק השיפוט הצבאי בתיקון בו הוסף ס"ק (ה1) לסעיף 70 לחוק בתי המשפט.