חומר רקע
הסעיפים המסומנים בצהוב – טרם אושרו/ צריך לחזור
ירוק –שינויים שאושרו בישיבה האחרונה
בתכלת – הערות/ הצעות לדיון - הייעוץ המשפטי לוועדה
חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מיןביצוע עבירות מין, תשס"ו-2006*
פרק א': כללי
1. מטרתו של חוק זה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין חוזרות על ידי עברייני מין, באמצעות הערכות מסוכנות בשלבים השונים של ההליך המשפטי ותכנית פיקוח ומעקב.
מטרתו של חוק זה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, בדרכים אלה:על ידי
ביצוע הערכות מסוכנות לגבי עברייני מין בשלבים השונים של ההליך המשפטי, וכן ביצוע פיקוח ומעקב ושיקום מונע לעבריינים כאמור, והכל לשם מניעת ביצוע עבירות מין חוזרות;
1. הסדרת התחום של טיפול ייעודי למניעת ביצוע עבירות מין במרכז לטיפול ייעודי.
2. 2. בחוק זה –
"אשפוז" – אשפוז בבית חולים לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש;
"בית משפט" – לרבות בית דין צבאי;
"בן משפחה", של אדם - בן זוגו, הורהו, בן זוג של הורהו, ילדו, אחיו או אחותו ובני זוגם1, לרבות ילד, אח או אחות חורגים, וכן בן משפחה אחר המתגורר עמו;
"גורם מקצועי מתאם"- אחד מאלה, לפי העניין, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה:
(1) לגבי עבריין מין שלא נידון למאסר בפועל- קצין מבחן;
(2) לגבי עבריין מין שהשתחרר או שעומד להשתחרר ממאסר בפועל או מאשפוז - נציג הרשות לשיקום האסיר;
"גזר דין" – לרבות מתן צו מבחן בלא הרשעה, צו שירות לתועלת הציבור בלא הרשעה, או צו לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש;
"הורשע" – לרבות נאשם שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה, או שבית המשפט מצא כי עשה את מעשה העבירה לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש;
"הליכים פליליים" – החל בחקירה על פי דין;
"הערכת מסוכנות" – הערכת הסיכון, לרבות רמת הסיכון, הנשקפים מאדם להישנות ביצוע עבירות מין על ידו, ולפי הענין, גם המלצות לענין פיקוח ומעקב ולעניין שיקום מונע; לעניין זה, "עבירת מין" – למעט עבירה לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין;
"ועדה לעיון בעונש" – כמשמעותה בפרק השני בחלק ח' לחוק השיפוט הצבאי;
"ועדת שחרורים" – כהגדרתה בחוק שחרור על-תנאי ממאסר;
"חוק המרשם הפלילי" – חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;
"חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;
"חוק טיפול בחולי נפש" – חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991;
"חוק שחרור על-תנאי ממאסר" – חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001;
"טיפול ייעודי" - טיפול פרטני או קבוצתי, שמטרתו להביא למניעת ביצועם של מעשים בעלי אופי מיני המהווים עבירה לפי כל דין או להפסקתם, למעט טיפול תרופתי,ושהוא מסוג הטיפולים המנויים בתוספת שקבע השר בהתייעצות עם שר הבריאות;
"היועץ המשפטי לממשלה" – לרבות נציג הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין;
"יחידה מרכז לשיקום מונע" – גוף המבצע תוכניות לשיקום מונע בקהילה המנוי בסעיף ...20ב;
ו "מערך השיקום המונע בבית הסוהר" – גוף המבצע תוכניות לשיקום מונע בבית הסוהר כהגדרתו בסעיף.. 20ו(ב). בהתאם להוראות סימן א' בפרק ג'2, שהוא אחד מאלה:
לטיפול ייעודי שניתן לגביו רישיון הפעלה סימן ב' בפרק ג'1
"יחידת פיקוח" – יחידת פיקוח ומעקב שהוקמה לפי חוק זה;
"מאסר בפועל" – לרבות מאסר על-תנאי שהופעל ולמעט מאסר בפועל אשר בית המשפט החליט שעבריין המין יישא את כולו בעבודת שירות;
"מטפל ייעודי מורשה"- מי שקיבל היתר למתן טיפול ייעודי במרכז לטיפול ייעודי לפי הוראות סימן ג' בפרק ג'1;
"מעריך מסוכנות" – מי שמונה והוכשר לערוך הערכות מסוכנות לפי חוק זה;
"מרכז לטיפול ייעודי" - מקום המשמש למתן טיפול ייעודי, שאינו חד פעמי, לשישה מטופלים לפחות בשנה או שנועד לשמש למתן טיפול ייעודי, לשלושה מטופלים לפחות בו זמנית2;
"מרשם" – כמשמעותו בסעיף 19;
"עבודת שירות" – עבודת שירות לפי סימן ב'1 בפרק ו' לחוק העונשין, או עבודה צבאית לפי סעיף 541(3) לחוק השיפוט הצבאי;
"עבריין מין" – מי שהורשע בביצוע עבירת מין, ושביום הגשת כתב האישום נגדו בשל אותה עבירה, מלאו לו שמונה עשרה שנים; מי שהורשע בעבירת מין ומתקיים בו אחד מאלה:
(1) ביום ביצוע העבירה הוא היה בגיר;
(2) ביום ביצוע העבירה הוא היה קטין וביום הגשת כתב האישום נגדו מלאו לו 19 שנים;";
(3) נדון למאסר ובמועד שחרורו מלאו לו 19 שנים;
"עבירת מין" –
(1) עבירה לפי חוק העונשין, כמפורט להלן:
(א) עבירה לפי סעיף 214(ב), (ב2) (ב1) או (ב3) לחוק האמור;
(ב) עבירה המנויה בסימן ה' בפרק י' לחוק האמור, למעט עבירה לפי סעיף 352 שבו;
(ג) עבירה של התעללות מינית בקטין או בחסר ישע לפי סעיף 368ג לחוק האמור;
(ד) עבירה של חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם לפי סעיף 374א לחוק האמור, בנסיבות סעיף 377א(א)(7);
(2) עבירה לפי סעיף 75 לחוק השיפוט הצבאי;
"פקודת המבחן" - פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-19693;";
"צו אשפוז" – כמשמעותו בסעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש;
"קצין פיקוח" – מי שמונה והוכשר לבצע פיקוח ומעקב על עברייני מין לפי חוק זה;
"הרשות לשיקום האסיר" - כמשמעותה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-19834;
"שחרור" – לרבות שחרור על-תנאי.
"שיקום מונע"– טיפול ייעודי לעבריין מין, הניתן לבד או יחד עם טיפולים אחרים, [שמטרתו להפחית את רמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת];
3.
(א) על אף האמור בכל דין, מוסמך מעריך מסוכנות לקבל את המידע האמור בפסקאות שלהלן, ככל שזה נדרש לצורך עבודתו עם עבריין מין ובקשר אליו:
(1) מידע כאמור בסעיפים 2, 11 ו-11א לחוק המרשם הפלילי;
(2) כתבי אישום, הכרעות דין, גזרי דין ופרוטוקולים מהליכים לגבי עבירות מין המיוחסות לעבריין המין; בפסקה זו, "פרוטוקולים" – לרבות פרוטוקולים מהליכים המתנהלים כאמור לפני ועדת שחרורים או ועדה לעיון בעונש;
(3) כל הערכות המסוכנות שנערכו לגבי עבריין המין;
(4) מידע המצוי בידי מעריך מסוכנות או קצין פיקוח לענין עבריין המין;
(5) תסקירים בכתב מקצין מבחן לגבי עבריין המין;
(6) דוחות סוציאליים שנערכו לפי כל דין, לרבות תסקירים בכתב מעובדים סוציאליים שמונו לפי חוק וכל מידע בענינים סוציאליים אחרים לגבי עבריין המין, המצוי בידי רשויות המדינה; לעניין פסקה זו, "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק" – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין:
(1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950;
(2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955;
(3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958;
(4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960;
(5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966;
(6) חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969;
(7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981;
(8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
(7) מידע רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996.
(ב) על אף האמור בכל דין, מוסמך קצין פיקוח לקבל את המידע כמפורט בסעיף קטן
(א)(1) עד (3) ומידע המצוי בידי מעריך מסוכנות לענין עבריין המין, ככל שזה נדרש לצורך עבודתו עם עבריין המין ובקשר אליו; ואולם לא יקבל קצין פיקוח מידע המצוי בידי מעריך מסוכנות כמפורט בסעיף קטן (א)(4) עד (7).
3. (א) על אף האמור בכל דין, מוסמכים הגורמים המנויים בפסקאות שלהלן, לקבל את המידע האמור באותן פסקאות, ככל שהמידע הוא בקשר לעבריין מין ונדרש לצורך עבודתם עמו, ומי שברשותו מידע כאמור, למעט סניגורו של עבריין המין, חייב למסרו על פי דרישתם:
(1) מעריך מסוכנות, גורם מקצועי מתאם, גורם מתאם בבית הסוהר, מטפל המבצע טיפול ייעודי במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה לפי פרק ג'21 (בסעיף זה – מטפל ייעודי בקהילה), מטפל המבצע טיפול ייעודי במסגרת שיקום מונע בבית הסוהר לפי פרק ג'2 ג'1 (בסעיף זה – מטפל ייעודי בבית הסוהר), קצין פיקוח ובעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים בצו:
(א) מידע כאמור בסעיפים 2, 11 ו-11א לחוק המרשם הפלילי – למעט מטפל ייעודי בקהילה מורשה במרכז מורשהלעניין עבריין המטופל במרכז מורשה, אלא אם כן המידע נכלל בהערכת המסוכנות;
(ב) כתבי אישום, הכרעות דין, גזרי דין ופרוטוקולים מהליכים לגבי עבירות מין המיוחסות לעבריין המין, לרבות פרוטוקולים מהליכים לפני ועדת שחרורים או ועדה לעיון בעונש, וכן בקשות, פרוטוקולים והחלטות מהליכים לפי חוק זה;
(ג) הערכות המסוכנות העדכניות ביותר;
(ד) מידע המצוי בידי מעריך מסוכנות, יחידה לשיקום מונע או יחידת הפיקוח – בכפוף לאמור בפסקאות (ה) עד (ו);
(ה) תסקירים מקצין מבחן, למעט תסקירים לגבי מצבו של נפגע העבירה כאמור בסעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–19825, ואולם גורם מקצועי מתאם שהוא נציג הרשות לשיקום האסיר, מטפל המבצע טיפול ייעודי במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה, למעט אם הוא קצין מבחן וכן קצין פיקוח ובעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים בצו, יקבלו חוות דעת הכוללת את המידע הנדרש לצורך עבודתם בלבד;
(ו) דוחות סוציאליים שנערכו לפי כל דין, לרבות תסקירים מעובד סוציאלי לפי חוק וכל מידע בעניינים סוציאליים אחרים, למעט תסקירים לגבי מצבו של נפגע עבירה כאמור בסעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 וכן סיכום מידע רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–19966 (להלן – מידע רפואי) – ואולם לעניין תסקירים מעובד סוציאלי לפי חוק, גורם מקצועי מתאם, גורם מתאם בבית הסוהר מטפל ייעודי בקהילה, מטפל ייעודי בבית הסוהר, קצין פיקוח ובעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים בצו, יקבלו חוות דעת הכוללת את המידע הנדרש לצורך עבודתם בלבד;
בסעיף זה "עובד סוציאלי לפי חוק" – עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–19607 (להלן – חוק הנוער), כהגדרתם בחוק הנוער, עובד סוציאלי לעניין סדרי דין כהגדרתו בחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו–19558, עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט–19699, ועובד סוציאלי לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–198110
(2) (א) מטפל במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה שאינו מטפל ייעודי מידע מהערכת המסוכנות בדבר רמת המסוכנות ומאפייניה וכן מידע בדבר תנאי הפיקוח, ככל שהגורם המקצועי המתאם סבר שהדבר נדרש לצורך עבודתו של המטפל עם עבריין המין;
(ב) מטפל המבצע תכנית שיקום בבית סוהר שאינו מטפל ייעודי תמצית ובה רמת המסוכנות ומאפייניה, ככל שרכז הטיפול בעברייני מין בשירות בתי הסוהר סבר שהדבר נדרש לצורך עבודתו של המטפל עם עבריין המין;
(3) בסעיף קטן זה – "גורם מתאם בבית הסוהר" – מי שנמנה על מערך השיקום בבית הסוהר כאמור בסעיף 20 לה(ד),20ו(ב), המתאם טיפול בעברייני מין, שקיבל הכשרה מתאימה לכך.
(ב) (1) קצין מבחן מוסמך לקבל הערכות מסוכנות, ומידע המצוי בידי יחידה מרכז לשיקום מונע [למעט לעניין מי שאינו מצוי בשיקום מונע ] או יחידת הפיקוח לצורך הכנת תסקיר מבחן לפי סעיף 37 לחוק העונשין;
(2) מפקח מחוזי של השרות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ונציג שירות בתי הסוהר שהוא עובד סוציאלי החברים בצוות מקצועי כמשמעותו בסעיף 11(א) לחוק שחרור על תנאי ממאסר מוסמכים לקבל הערכת מסוכנות לצורך מילוי תפקידם על פי דין; חבר צוות אחר בצוות המקצועי מוסמך לקבל מידע מהערכת המסוכנות בדבר רמת המסוכנות ומאפייניה וכן מידע בדבר תנאי הפיקוח.
(ו3) עובד סוציאלי לפי חוק מוסמך לקבל מידע מהערכת המסוכנות בדבר רמת המסוכנות ומאפייניה, וכן מידע בדבר תנאי הפיקוח והמעקב ותכנית השיקום המונע שפורטו בצו הפיקוח, ככל שהמידע נדרש לצורך מילוי תפקידו על פי דין בקשר לטיפול בעבריין המין או בבן משפחתו או להגנה עליהם, וכן למטרה אחרת כפי שיקבע בית משפט בצו;
(4) מנהל מחלקה פסיכיאטרית שבה מבוצע צו אשפוז של עבריין מין מוסמך לקבל הערכת מסוכנות שהוכנה לפי סעיף 6(א)(7).
(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאית יחידת הפיקוח למסור לגורמים המנויים להלן מידע לגבי תנאי הפיקוח והמעקב ותכנית השיקום המונע שפורטו בצו הפיקוח, וכן מידע בדבר רמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת, ככל שיש בכך כדי לסייע לה או שהוא נדרש למקבל המידע לצורך מילוי תפקידו:
(1) מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מטופל עבריין המין או בן משפחתו, או לעובד ציבור אחר מטעמו במחלקה כאמור המטפל בעבריין המין או בבן משפחתו; בפסקה זו, "בן משפחה" – לרבות אחיין או אחיינית;
(2) מנהל המוסד הטיפולי שבו שוהה עבריין המין.
(ד) העברות מידע לפי סעיף זה יתועדו בכתב על ידי מוסר המידע.
4. מי שהגיע אליו מידע לפי חוק זה ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או כל חיקוק אחר או לפי צו של בית משפט, ובלבד שלא תועבר הערכת מסוכנות או מידע ממנה אלא למי שמוסמך לקבלן בהתאם להוראות סעיף 3 או לפי הסמכה מפורשת בחיקוק אחר ולצורך המטרה שנקבעה בסעיף 3 או באותו חיקוק.
(א) מי שקיבל מידע לפי חוק זה, ישמרו בסוד.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שקיבל מידע לפי חוק זה רשאי לגלותו אם קיימת חובה או רשות בחוק לגלות מידע כאמור.
פרק ב': הערכת מסוכנות
מינוי מעריכי מסוכנות והכשרתם
5. (א) שר הבריאות ושר הרווחה (בסעיף זה – השרים) ימנו מעריכי מסוכנות שתפקידם לערוך הערכות מסוכנות, ויפקחו עליהם הכל כפי שיקבעו השרים.
(ב) לא ימונה אדם כמעריך מסוכנות אלא אלא אם כן הוא בעל הכשרה וכישורים באבחון ובטיפול בתחום עבריינות המין, הכל כפי שיקבעו השרים לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, כפי שיקבעו השרים.
(ג) מעריך מסוכנות יהיה אחד מאלה:
(1) רופא פסיכיאטר מומחה בפסיכיאטריה או בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר;
(2) פסיכולוג;
(3) עובד סוציאלי;
(4) קרימינולוג קליני או קרימינולוג אחר שקיבל רישוי לפי חוק לעסוק בטיפול .
(ד) (1) לא ימונה אדם כמעריך מסוכנות אם התקיים לגביו אחד מאלה:
(א) הוא הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות;
(ב) הוא הורשע בעבירה משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות;
(ג) קיימות נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות.
(2) היו תלויים ועומדים נגד אותו אדם הליכים בעבירות כאמור בפסקה בפסקאות משנה (1)(א) או (ב), רשאים השרים לדחות את החלטתם בעניין מינויו עד לסיום ההליכים נגדו.
(ה) אדם המבקש להתמנות כמעריך מסוכנות אשר הוא או בן משפחתו עוסק בטיפול ייעודי או שהוא מבעליהו או ממנהליהו של מרכז [מורשה?] כהגדרתו בסעיף 20י יחידה לשיקום מונע כאמור בפסקה (1) להגדרה "יחידה מרכז [מורשה?] לשיקום מונע", יצהיר על כך בעת הגשת הבקשה למינוי; חל שינוי בעיסוקים כאמור בסעיף קטן זה, יצהיר על כך מעריך המסוכנות בסמוך למועד השינוי.
(ה) השרים רשאים לבטל מינוי של מעריך מסוכנות אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים לקבלת המינוי או שהתקיים בו תנאי מהתנאים המנויים בסעיף קטן (ד);
(ו) היו תלויים ועומדים כנגד מעריך מסוכנות הליכים בעבירות כאמור בסעיף קטן ד(1)(א) או (ב), רשאים השרים להתלות את מינויו עד לסיום ההליכים נגדו.
(ז) החלטת השרים בעניין ביטול או התליה של מינוי לא תינתן אלא לאחר שניתנה למעריך המסוכנות הזדמנות להביא את טענותיו בפניהם.
6. (א) הגופים המנויים בסעיף קטן זה, לא יחליטו בנוגע לעברייני מין בענינים המפורטים להלן אלא לאחר קבלת הערכת מסוכנות עדכנית:
(1) בית משפט, לגבי מתן בעת מתן אחד מאלה:
(א) גזר דין
(א) גזר דין, למעט עונש מאסר בפועל; בסעיף קטן זה – "גזר דין", למעט צו לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש;
(ב) צו פיקוח ומעקב לפי פרק ג';
(ג) צו מבחן לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;
(ד) צו לטיפול מרפאתי לפי סעיף 15 לחוק טיפול בחולי נפש צו אשפוז;
(ה) החלטה בערעור על החלטות לפי פסקאות משנה (א), (ב) ו- (ד) (א) עד (ד);
(1א) בית דין צבאי, בנוסף על האמור בפסקה (1)- גם לגבי מתן גזר דין הכולל עונש מאסר בפועל.
(2) נשיא המדינה – לגבי מתן חנינה או הקלה בעונש כאמור בסעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה;
(3) ועדת שחרורים – לגבי שחרור על-תנאי; ואולם אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיפים 11 ו-12 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר;
(4) ועדה לעיון בעונש – לגבי המתקת עונש או החלפתו לפי סעיף 510 לחוק השיפוט הצבאי של מי שנידון למאסר בפועל בבית דין צבאי; ואולם אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מהוראות הפרק השני בחלק ח' לחוק השיפוט הצבאי;
(5) השר לביטחון הפנים או מי שהוא אצל לו את סמכותו – לגבי חופשה מיוחדת לפי סעיף 36 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971;
(6) מפקד בית סוהר צבאי – לגבי חופשה מיוחדת לפי תקנה 84 לתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז-1987;
(7) ועדה פסיכיאטרית שמונתה לפי חוק טיפול בחולי נפש – לגבי מתן חופשה או שחרור מאשפוז;
(8) ועדת מומחים שמונתה לפי סעיף 4 לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001 – לגבי מתן פטור מאיסור עיסוק כאמור באותו חוק;
(9) יחידת פיקוח – בעת מתן המלצה על-תנאי הפיקוח והמעקב לפי סעיף 13.
(א1) בית המשפט רשאי לבקש הערכת מסוכנות עדכנית לפני מתן גזר דין או לפני מתן החלטה בערעור על גזר דין, אף בנסיבות שאינן מנויות בסעיף קטן (א)(1)(א), אם סבר שהדבר דרוש לעשיית הצדק.
(ב) בית משפט, המקבל החלטה בהתחשב בהערכת מסוכנות לפי סעיף קטן (א)(1) או (1א) או (א1), ימסור העתק מהערכת המסוכנות לעבריין המין ויאפשר לו לטעון לגביה; בית המשפט רשאי לבקש השלמות והבהרות ממי שערך את הערכת המסוכנות.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שלא למסור העתק מהערכת המסוכנות, או חלק ממנה, לעבריין המין, אם סבר שיש בכך כדי לגרום לפגיעה של ממש בשלומו של אדם או בביטחונו.
(ד) החליט בית המשפט שלא למסור העתק מהערכת המסוכנות לעבריין המין כאמור בסעיף קטן (ג), יעביר לו תמצית מן המידע העובדתי האמור בה, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בענין מהענינים המפורטים בסעיף קטן (ג), והוראות פסקאות משנה (1) ו-(2) יחולו:
(1) בית המשפט ימנה לעבריין מין שאינו מיוצג סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי סעיף קטן זה;
(2) בית המשפט ימסור העתק מהערכת המסוכנות לסניגורו של עבריין המין, ובלבד שזה לא יעבירנו לנאשם או לכל אדם אחר.
7. קיבל בית משפט הערכת מסוכנות כאמור בסעיף 6(א)(1) או (1א), יחולו הוראות סעיף 26(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
8. על אף האמור בסעיף 4(ב), ובכפוף להוראות סעיף 368ד לחוק העונשין, מידע על עבירה נוספת שביצע עבריין המין, העולה מתוך הערכת מסוכנות, לא יתקבל כראיה, לא ייעשה שימוש בתוכנו, ולא ייקרא מעריך מסוכנות להשלימו או להבהירו במסגרת כל הליך פלילי, לרבות במסגרת חקירה; אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 3.
9. (א) לא ייתן מעריך מסוכנות הערכת מסוכנות לגבי עבריין מין, בהתקיים אחד מאלה:
(1) חשש שמעריך המסוכנות לא יוכל למלא את חובתו כמעריך מסוכנות בשל ניגוד ענינים בין חובתו כאמור לבין עניין אישי שלו או עיסוקיו האחרים;
(2) קשר טיפולי בעבר או בהווה, בין מעריך המסוכנות לבין עבריין המין במהלך שלוש השנים שקדמו לביצוע הערכת המסוכנות בעניינו.
(ב) (1) לא ייתן מעריך מסוכנות לעבריין מין שהוא העריך את מסוכנותו, טיפול ייעודי שאינו חלק מתכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת פרטית, במשך תקופה של שנה לאחר מתן הערכת המסוכנות.
(2) הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לעניין מתן טיפול ייעודי בידי מטפל אחר אם מעריך המסוכנות או בן משפחתו הוא מבעליה או ממנהליה של המסגרת הפרטית.
(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של גורם מקצועי מתאם למנוע מתן טיפול ייעודי בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה אף במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה.
(ג) מעריך מסוכנות אשר הוא או בן משפחתו עוסק בטיפול ייעודי או שהוא מבעליהו או ממנהליהו של יחידהמרכז מורשהלשיקום מונעמורשה כאמור בפסקה (1) להגדרה "יחידה מרכז לשיקום מונע" בסעיף 2 לחוק זה כהגדרתו בסעיף ....20י, יצהיר על כך במסגרת הערכת המסוכנות.
(ד) שר הבריאות, בהסכמת שר הרווחה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (להלן – ועדת החוקה – לבדוק: בחוק יש כבר קיצור לוועדה, אבל זה במסגרת סעיף הוראת שעה), רשאי לקבוע מגבלות נוספות שיחולו על מעריכי מסוכנות בשל חשש לניגוד עניינים במילוי תפקידם.
פרק ג': פיקוח ומעקב
10. עבריין מין יהיה מצוי בפיקוח ובמעקב בהתאם להוראות פרק זה, במטרה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירת מין נוספת על ידי עבריין המין ובמידה הנדרשת כדי למלא אחר מטרה זו.
11. השר לביטחון הפנים יקים יחידת פיקוח, ואלה תפקידיה יחידות פיקוח, ואלה תפקידיהן:
(1) לבצע פיקוח ומעקב על עברייני מין, בהתאם להוראות פרק זה;
(2) להמליץ לפני בית המשפט, על פי הערכת מסוכנות, על-תנאי פיקוח ומעקב לעבריין מין;
(3) להתעדכן בדבר פרטיהם של עברייני מין שיש עליהם חובת התייצבות לפי חוק זה ולשמש מקום להתייצבותם;
(4) לקיים קשר שוטף ותדיר עם עברייני מין המצויים בפיקוח ובמעקב;
(5) לנהל מרשם.
12. (א) בית המשפט, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, רשאי להוציא לגבי עבריין מין צו פיקוח ומעקב לתקופה שיקבע, אם סבר, לאחר שקיים דיון בענין, שרמת הסיכון כי עבריין המין יבצע עבירת מין נוספת אינה נמוכה (בחוק זה – צו פיקוח).
(ב) בית המשפט יקיים דיון לפי סעיף זה בכל אחד מאלה:
(1) מיזמתו או לבקשת נציג היועץ המשפטי לממשלה או נציג הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין;
(2) אם הורשע עבריין המין בעבירת מין שנפגע העבירה בה היה קטין.
(ג) נציג היועץ המשפטי לממשלה יוזמן לכל דיון לפי סעיף זה, ולגבי דיון המתקיים לפי סעיף זה בבית דין צבאי – יוזמן נציג הפרקליט הצבאי הראשי.
(ד) דיון לפי סעיף זה יתקיים סמוך לאחר מתן גזר הדין ואם עבריין המין נידון למאסר בפועל, או שבית משפט ציווה על אשפוזו – לפני שחרורו מן המאסר או מן האשפוז, או סמוך לאחר השחרור מן האשפוז, לפי הענין; ואולם רשאי בית המשפט לדון לפי סעיף זה גם לאחר המועדים האמורים, אם מצא שיש צורך בכך מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ה) הוציא בית המשפט צו פיקוח, יודיע לעבריין המין כי הוא מצוי בפיקוח ובמעקב, ויסביר לעבריין המין את משמעות הצו ואת תנאיו, לרבות את חובתו לשתף פעולה עם קצין פיקוח.
(ו) זיכה בית המשפט אדם מעבירת מין שבקשר אליה ניתן לגביו צו פיקוח כאמור, בטל הצו ובית המשפט יורה על ביטולו.
13. (א) החליט בית המשפט להוציא צו פיקוח לגבי עבריין מין, יקבע בצו את התנאים האלה:
(1) חובת התייצבות והודעה לפי סעיף 20(א) ו-(ב);
(2) חובת קיום מפגשים עם קצין פיקוח, במועדים ובתדירות שיקבע קצין הפיקוח מעת לעת;
(3) חובת שיתוף פעולה עם קצין פיקוח ובכלל זה חובת התייצבות לביצוע הערכת מסוכנות על פי דרישתו;
(4) חובת קיום תנאים הקבועים בצו הפיקוח.
(ב) בית המשפט, לאחר שקיבל את המלצות יחידת הפיקוח בדבר תנאי הפיקוח והמעקב המומלצים בעבור עבריין המין, רשאי לכלול בצו הפיקוח את התנאים הבאים, אם סבר שקיים קשר בין המגבלה הקבועה בתנאים לבין הסיכון הנשקף מעבריין המין לבצע עבירת מין נוספת; בסעיף קטן זה, "מגבלה" – לרבות איסור:
(1) מגבלה על צריכת משקאות משכרים, או שימוש בסמים מסוכנים כהגדרתם בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (בחוק זה – סמים מסוכנים);
(2) מגבלה על החזקת חומר או כל דבר שנועד לעורר מינית;
(3) מגבלה על נהיגה בכלי רכב או על נהיגה בכלי רכב בלא נוכחות אחר;
(4) מגבלה על הימצאות מחוץ למקום המגורים בשעות מסוימות;
(5) מגבלה על הימצאות בסביבת מקומות מסוימים;
(6) מגבלה על קיום קשר עם עברייני מין;
(7) מגבלה על התחברות עם קטינים;
(8) מגבלה על רכישה, החזקה או נשיאה של חפצים מסוימים, בין במישרין ובין בעקיפין;
(9) מגבלה על פגישה עם נפגע העבירה או הימצאות בקרבת מקום מגוריו;
(10) מגבלה על עבודה במקומות מסוימים, בין בתמורה ובין בהתנדבות;
(11) מגבלה לענין מקום מגורים או עבודה;
(12) מגבלה לענין שימוש בשירותי אינטרנט.
(ג) בית המשפט יקבע את תנאי הפיקוח והמעקב כאמור בסעיף קטן (ב), בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת ואם הובאה בפני החליט בית המשפט המלצה להחיל על עבריין המין תכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח בהתאם להוראות סעיף 20לא20ד(א) – גם בהתחשב ב יקבע תנאי פיקוח בהתחשב בהתקדמות תכנית השיקום המונע כאמור ואולם לא יורה בית המשפט על הכללתו של תנאי מסוים בצו הפיקוח אם ניתן להשיג את מטרת הפיקוח והמעקב באמצעות תנאי אחר שפגיעתו בעבריין המין פחותה.
14. (א) תוקפו של צו פיקוח לפי פרק זה לא יעלה על חמש שנים (בסעיף זה – התקופה המרבית).
(ב) הוציא בית המשפט צו פיקוח לתקופה קצרה מהתקופה המרבית, רשאי הוא, בתוך התקופה המרבית, להאריך את הצו מעת לעת, לתקופות נוספות שאינן עולות, במצטבר, על התקופה המרבית, אם סבר, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, שרמת הסיכון שעבריין המין יבצע עבירת מין נוספת, אינה נמוכה; ואולם רשאי בית המשפט להאריך את הצו גם שלא בתוך תקופת הצו הפיקוח אם מצא שיש צורך בכך מטעמים מיוחדים שיירשמו ובלבד שההארכה האמורה בוצעה במסגרת התקופה המירבית;
(ג) בתום התקופה המרבית, רשאי בית המשפט להוציא צו פיקוח חדש לגבי עבריין מין, אם סבר, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, שרמת הסיכון שעבריין המין יבצע עבירת מין נוספת היא גבוהה; הוראות פרק זה יחולו על דיון כאמור בשינוים המחויבים.
(ד) לא יוציא בית המשפט צו פיקוח ולא יימצא עבריין מין בפיקוח ובמעקב, לאחר שחלפה התקופה הבאה, לפי המוקדם:
(1) תקופת המחיקה, כהגדרתה בסעיף 16 לחוק המרשם הפלילי, לגבי עבירת המין שבה הורשע;
(2) עשרים שנים מיום שחרורו ממאסר בפועל או מאשפוז, או מיום מתן גזר דינו, לפי הענין.
(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), הורשע עבריין המין בעבירת מין נוספת או בהפרת צו הפיקוח כאמור בסעיף 22(א), בטרם חלפה התקופה כאמור באותו סעיף קטן, יחל מנין התקופה כאמור במועד שחרורו של עבריין המין ממאסר בפועל או מאשפוז בשל עבירת המין הנוספת או הפרת צו הפיקוח, או ביום מתן גזר דינו בקשר לעבירה כאמור.
15. קצין פיקוח ידווח לנציג היועץ המשפטי לממשלה [????] על הפרת צו פיקוח, לרבות תנאי מתנאי הפיקוח והמעקב הכלולים בו, אלא אם כן מצא כי ההפרה קלת ערך; לגבי עבריין מין בשירות צבאי שבתקופת השירות האמור עבר את עבירת המין ושצו הפיקוח בענינו ניתן על ידי בית דין צבאי – ידווח קצין פיקוח לנציג הפרקליט הצבאי הראשי.
16. בהחלטה לפי סעיף 12, 13, 14 או 23 יהיה בפני בית המשפט המידע המפורט בסעיף 3(א), ככל שהוא דרוש לצורך קבלת החלטה כאמור; ואולם רשאי בית המשפט לתת החלטה לפי סעיף מהסעיפים האמורים גם בלא מידע כאמור, אם נחה דעתו שיש ברשותו המידע הנדרש למתן ההחלטה האמורה, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
17. יחידת פיקוח תמנה קציני פיקוח מקרב עובדי המדינה, שהתקיימו בהם כל אלה:
(1) משטרת ישראל הודיעה כי אין מניעה למנותם מטעמים של ביטחון הציבור;
(2) הם קיבלו הכשרה מתאימה כפי שקבע השר לביטחון הפנים.
18. (א) לקצין פיקוח יהיו הסמכויות המפורטות להלן לצורך מילוי תפקידיו לפי חוק זה, ככל שקבע אותן בית המשפט בצו פיקוח, כדי למנוע ביצוע עבירת מין נוספת:
(1) לדרוש מעבריין המין להתייצב לפניו;
(2) לדרוש מעבריין המין ומבני משפחתו הבגירים למסור לו מידע וכן למסור מידע לבני המשפחה האמורים; בפסקה זו, "בני משפחתו" – בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות, לרבות בן, בת, אח או אחות חורגים, או בני משפחה אחרים המתגוררים עם עבריין המין;
(2א) לדרוש מעבריין המין למסור לו פלט של חומר מחשב הנמצא בהחזקתו או בשליטתו;
(3) לדרושלבקש מכל אדם, שאינו אדם כאמור בפסקת משנה (2), למסור לו מידע, ובלבד שאין באופן דרישת המידע כדי לגלות את זהותו של עבריין המין כמי שמצוי בפיקוח ובמעקב לפי חוק זה;
(3א) לבקש ממעסיקו של עבריין המין למסור לו פלט של חומר מחשב, ובלבד שאותו מעסיק יודע את זהותו של עבריין המין ככזה או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב, ובאופן שלא יהיה בו כדי לגלות את זהותו כאמור מעבר למה שידוע למעסיק ובכפוף להסכמת המעסיק למסירת פלט של חומר מחשב כאמור;
(4) להיכנס למקום מגוריו של עבריין המין בנוכחותו;
(5) לחפש על גופו של עבריין המין אם היה לו יסוד סביר להניח כי על גופו מצויים חפצים או ראיות, המצביעים על הפרת תנאי הפיקוח והמעקב; בפסקה זו, "חיפוש על גופו" – חיפוש על פני גופו של עבריין המין, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996;
(6) לחפש במקום מגוריו של עבריין המין וברכבו; על חיפוש כאמור יחולו הוראות סעיפים 27 עד 29 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (בסעיף זה – הפקודה); היה החיפוש חדירה לחומר מחשב על פי צו מכוח סעיף 23 לפקודה, תפורש תקופת תוקפו של היתר כאמור בסעיף 23א לפקודה, לחדור לחומר מחשב או להפיק פלט, מפעם לפעם במהלך תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים מיום נתינת הצו; והכל בנוכחותו.
(6א) לחדור לחומר מחשב הנמצא בהחזקתו או בשליטתו של עבריין המין ולהפיק פלט תוך חדירה כאמור או להעתיקו בתנאים הבאים;
החלפנו בין (א)ו-(ב):
(א) בצו הפיקוח ייקבעו המטרות לביצוע הפעולות כאמור והתנאים לביצוען, באופן שלא תיפגע פרטיותו של עבריין המין או של אדם אחר מעבר לנדרש;
(ב) הפעולות יבוצעו בידי אדם המיומן לכך;
(ג) חדירה כאמור תיעשה בנוכחותו של עבריין המין;
(ד) חדירה לחומר מחשב במקום עבודתו של עבריין המין תיעשה בהסכמת המעסיק, בתנאי שאותו מעסיק יודע שאותו אדם הוא עבריין מין או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב,את זהותו של עבריין המין ככזה או כמי שמצוי בפיקוח ובמעקב ובאופן שלא יהיה בו כדי לגלות את זהותו כאמור מעבר למה שידוע למעסיק ובכפוף להסכמת המעסיק לחדירה כאמור; לעניין סעיף זה, "חומר מחשב", "מחשב", "פלט", ו-"חדירה לחומר מחשב" – כהגדרתם בסעיפים 1 ו-4 לחוק המחשבים, התשנ"ה–199511; [להעביר לסעיף ההגדרות הכללי – מופיע אח"כ גם בהרשאות למפקחים או להפנות בהרשאות למפקחים לסעיף הזה]
(7) לתפוס חפץ כמשמעותו בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב], התשכ"ט–196912 (בסעיף זה – הפקודה) אם היה לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ מתבצעת הפרה של תנאי הפיקוח והמעקב; על תפיסת חפץ כאמור יחולו הוראות סעיפים 27, 28 סיפה, 32 עד 42 לפקודה, בשינויים המחויבים;
(8) לתת באישור מפקד יחידת הפיקוח אישור לעבריין המין בענין העסקתו, בין בתמורה ובין בהתנדבות;
(9) לדרוש מעבריין המין לתת דגימת נשיפה כהגדרתה בסעיף 64ב(א1) 61ב(א1) לפקודת התעבורה13, או דגימת שתן את הסכמתו של עבריין המין לבדיקת הימצאותם של משקאות משכרים או סמים מסוכנים בגופו לאחר שמסר לו את מטרת נטילת הדגימה כאמור וביקש את הסכמתו לכך ולאחר שהסביר לו כי סירוב למתן דגימה כאמור ייחשב כהפרה של צו הפיקוח לפי סעיף 22(א)(1); נטילה של דגימת נשיפה או דגימת שתן לפי הוראות פסקה זו, תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על בריאותו של עבריין המין, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה ואי-נוחות.
(10) לדרוש מאדם או למסור לאדם, באישור מפקד יחידת הפיקוח, מידע הנדרש כדי למלא אחר תנאי הפיקוח והמעקב או הנוגע לתנאי הפיקוח והמעקב של עבריין המין, לפי העניין, אף אם יש בכך כדי לגלות את זהותו של עבריין המין ככזה או כמי שמצוי בפיקוח ובמעקב לפי חוק זה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(א) בנסיבות העניין לא ניתן להשיג מידע או למסור מידע כאמור בדרך שלא תגלה את האמורים זהותו של עבריין המין כאמור;
(ב) הדבר דרוש כדי למנוע סכנה מיידית לשלומו של אדם.
(א1) קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חדירה למחשב והפקת פלט לפי סעיף קטן (א)(6א), לא תיחשב כהאזנת סתר לפי חוק האזנת סתר, התשל"ט–197914.
(ב) קצין פיקוח יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה במידה הדרושה כדי למלא אחרי תנאי הפיקוח והמעקב, ותוך הגנה מרבית על פרטיותו של עבריין המין.
(ג) קצין פיקוח יתעד בכתב ביצוע כל פעולה המנויה בסעיף קטן (א).
19. (א) יחידת הפיקוח תנהל מרשם ארצי שיכלול מידע כמפורט להלן לגבי עברייני מין שהוצאו לגביהם צווי פיקוח:
(1) פרטים לגבי עבריין המין, כאמור בסעיף 2015;
(2) מידע כאמור בסעיף 216 לחוק המרשם הפלילי, לגבי עבריין המין;
(3) העתק מגזר הדין שבשלו הוצא צו פיקוח לגבי עבריין המין והעתקים מגזרי דין מאוחרים יותר שניתנו לגביו בעבירות מין;
(4) התנאים שנקבעו בצווי פיקוח שהוצאו לגבי עבריין המין, לרבות תנאי תכנית שיקום מונע שפורטו בצווים כאמור.
(א1) המרשם ינוהל בידי עובד יחידת הפיקוח שהשר לביטחון הפנים הסמיכו לכך; הסמכה כאמור תפורסם ברשומות.
(א) יחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים לענין זה (בסעיף זה – יחידת הפיקוח המרכזית), תנהל מרשם ארצי שיכלול את הפרטים המפורטים בסעיף 20 וכן הרשעות וגזרי דין של עבריין המין בעבירות מין; המרשם ינוהל בידי מי שהשר לביטחון הפנים הסמיכו לכך; הסמכה כאמור תפורסם ברשומות.
(ב) המרשם יהיה חסוי ולא יימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה; אדם שהגיע לידיו, במהלך מילוי תפקידיו, מידע מן המרשם, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי חוק זה ולצורך מילוי תפקידיו.
(ג) המרשם יהיה פתוח לפני הגורמים המנויים בפסקאות שלהלן, בכפוף לאמור באותן פסקאות; קבלת מידע מן המרשם לפי סעיף קטן זה תתועד בדרך ובאופן שייקבעו בתקנות כאמור בסעיף 26(א)(2):
(1) קצין פיקוח ובעל תפקיד אחר ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים, בצו – אם המידע דרוש למילוי תפקידיהם לפי חוק זה;
(2) המשטרה לפי הרשאות גישה שייקבעו בפקודות משטרת ישראל בהתאם למידע הנדרש לצורך מילוי התפקיד ובהיקף הנדרש לשם כך, והכל לצורך אכיפת צווי פיקוח, לצורך גילוי עבירות, חקירתן או מניעתן, או לצורך גילוי עבריינים והעמדתם לדין; לעניין זה, "פקודות משטרת ישראל" – כהגדרתן בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-197117.
(3) המשטרה הצבאית, לפי הרשאות גישה שייקבעו בהוראות קצין משטרה צבאית ראשי, בפקודות המטה הכללי כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי (בסעיף זה – פקודות המטה הכללי) בהתאם למידע הנדרש לצורך מילוי התפקיד ובהיקף הנדרש לשם כך, והכל לצורך אכיפת צווי פיקוח, גילוי עבירות, חקירתן או מניעתן, או גילוי עבריינים והעמדתם לדין, לעניין עבריינים ועבירות שהמשטרה הצבאית מוסמכת לחקור; .לעניין זה, "הוראות קצין משטרה צבאית ראשי" - פקודות כלליות אחרות, כמשמעותן בסעיף 2א(ג) לחוק השיפוט הצבאי, שהוציא קצין משטרה צבאית ראשי.
(ב) המשטרה הצבאית תהיה רשאית למסור מידע מן המרשם לגורמים המנויים בסעיף קטן (ג1)(2) ו-(ג2) להלן בהתאם לתקנות שיקבע שר הביטחון בהסכמת שר המשפטים [השר לבט"פ – הסכמה או התיעצות?] שעניינן היקף המידע המועבר, אופן העברתו, שמירת המידע והגורמים הרשאים לקבלו. לפקודות המטה הכללי שנקבעו לפי סעיף קטן (ג1)(2)ו(ג2) לגבי הרשאות גישה.
(ג1) הגורמים המנויים בפסקאות שלהלן יהיו רשאים לקבל מידע מן המרשם בכפוף לאמור באותן פסקאות, בדרך של בקשה למידע ביחס לאדם מסוים, שתכלול את פרטי זהותו של המבקש והמטרה שלשמה נדרש המידע, ותתועד בדרך ובאופן שייקבעו בתקנות כאמור בסעיף 26(א)(2):
(1) מעריך מסוכנות וגורם מקצועי מתאם – אם המידע דרוש למילוי תפקידיהם לפי חוק זה; [אופן העברת המידע ושמירתו ייקבעו בתקנות כאמור בסעיף 26(א)(2)] ;
(2) ראש המטה הכללי וראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך – לפי הרשאות גישה שייקבעו בפקודות המטה הכללי/ בכללים כאמור בסעיף (ג)(3)(א), בהתאם למידע הנדרש לצורך מילוי התפקיד ובהיקף הנדרש לשם כך, ובהתאם לתקנות שיקבעו כאמור בסעיף (ג)(3)(ב);
(ג2) ראש המטה הכללי וראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך יהיו רשאים לקבל, בהתאם להרשאות גישה שיקבעו בכללים כאמור בסעיף (ג)(3)(א) במטה הכללי את מספרי הזיהוי הכלולים במרשם, לצורך זיהוי המשרתים בצה"ל, שחל עליהם צו פיקוח, בדרך ובאופן שייקבעו בתקנות כאמור בסעיף (ג)(3)(ב).
הנוסח הקודם שהוצע:
(ג) המרשם יהיה פתוח לפני המשטרה, המשטרה הצבאית, קצין פיקוח ומעריך מסוכנות, והם יהיו רשאים לקבל מידע מן המרשם, הכל אם הדבר דרוש למילוי תפקידיהם לפי חוק זה.
(ג1) הגורמים המנויים בפסקאות שלהלן יהיו רשאים לקבל מידע מן המרשם בכפוף לאמור באותן פסקאות, בדרך של בקשה למידע ביחס לאדם מסוים, שתכלול את פרטי זהותו של המבקש והמטרה שלשמה נדרש המידע, ותתועד בדרך ובאופן שייקבעו בתקנות כאמור בסעיף 26(א)(2):
(1) מעריך מסוכנות וגורם מקצועי מתאם – אם המידע דרוש למילוי תפקידיהם לפי חוק זה.;
(2) ראש המטה הכללי וראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך – לפי הרשאות גישה שייקבעו בפקודות המטה הכללי כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי – בהתאם למידע הנדרש לצורך מילוי התפקיד ובהיקף הנדרש לשם כך.
(ד) (1) יחידת הפיקוח המרכזית תמחק את פרטיו של עבריין המין מהמרשם בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם, ובהתאם לתקנות שיקבע השר לביטחון הפנים –
(א) לגבי אדם שזוכה מביצוע עבירת המין שבקשר אליה מסר פרטים למרשם – בלא דיחוי לאחר המצאת פסק הדין המזכה כאמור בסעיף 20(ג);
(ב) בתום עשר שנים מסיום תקופת הפיקוח שהוטלה על עבריין המין כאמור בפרק זה.
(2) קמה, בקשר לעבריין המין, עילה חדשה למסירת פרטים כאמור בסעיף 20 בטרם חלפו התקופות האמורות בסעיף קטן זה, לפי הענין, לא יימחקו פרטי עבריין המין מן המרשם, ויחל מנין התקופה כאמור בסעיף קטן זה במועד שבו קמה העילה החדשה.
20. (א) עבריין מין שהוצא לגביו צו פיקוח כאמור בפרק זה, חייב להתייצב ביחידת הפיקוח או במקום אחר כפי שיורה לו קצין פיקוחהקרובה למקום מגוריו בתוך שבעה ימים מיום הוצאת צו הפיקוח, ואם צו הפיקוח הוצא לפני שחרורו ממאסר או מאשפוז – בתוך שבעה ימים מיום שחרורו כאמור מיום שחרורו ממאסר או מאשפוז, או מיום מתן גזר דינו, לפי הענין, ולמסור פרטים אלה:
(1) שמו וכינויים אחרים שלו;
(2) מספר תעודת הזהות או מספר דרכון שלו;
(3) תצלומו העדכני;
(4) מקום מגוריו וכן כתובת שבה הוא שוהה באופן קבוע;
(5) מקום עבודתו.
(6) מספר רכב שבשימושו ;
(7) מספרי טלפון וטלפון נייד שבשימושו ודרכי התקשרות אחרות;
(8) כתובת שבה הוא שוהה או עתיד לשהות בה למשך תקופה רצופה של שבעה ימים ומעלה.
(ב) חל שינוי בפרטים שבסעיף קטן (א), יודיע עבריין המין ליחידת הפיקוח על השינוי בתוך שבעה ימים מיום השינוי.
(ב1) (1) עבריין מין שפרטיו רשומים במרשם ואינו מצוי בפיקוח, ואשר על פי הערכת המסוכנות האחרונה שניתנה לגביו רמת הסיכון כי יבצע עבירת מין נוספת היא בינונית או יותר, יודיע ליחידת הפיקוח אחת לשנה, ממועד סיום תקופת הפיקוח ועד למועד מחיקת פרטיו מן המרשם (בסעיף זה – תקופת הדיווח), אם חל שינוי בפרטים כאמור בפסקאות (1) עד (7) של סעיף קטן (א), אם לאו, ולימסור את הפרטים המעודכנים, לרבות מסירת תצלום עדכני אם חל שינוי משמעותי במראהו;
(2) יחידת הפיקוח תיידע בכתב את עבריין המין כאמור בפסקה (1), עם סיום תקופת הפיקוח, על חובתו למסור פרטים כאמור באותה פסקה ועל משמעות הפרתה, ותציין בפניו את המועדים והדרך בהם עליו למסור את הפרטים, ואת מועד סיום תקופת הדיווח.
(ג) זיכה בית המשפט אדם מביצוע עבירת המין שבשלה היה חייב במסירת פרטים כאמור בסעיף זה, ימציא התובע ליחידת הפיקוח, בלא דיחוי, העתק מפסק הדין שבו מזוכה האדם כאמור, באופן ובדרך שיקבע שר המשפטים.
(ד) הפרת חובותיו של עבריין המין המפורטות בסעיפים קטנים (א) או (ב)בסעיף זה, כמוה כהפרת צו הפיקוח.
פרק ג'21: שיקום מונע
סימן א': שיקום מונע לעבריין מין שלא נידון למאסר בפועל או שהשתחרר ממאסר בפועל או מאשפוז
20א. שיקום מונע לעבריין מין שלא נידון למאסר בפועל או שהשתחרר ממאסר בפועל או מאשפוז (בחוק זה- שיקום מונע בקהילה), יינתן באחת מהדרכים המפורטות להלן, על פי תכנית לשיקום מונע בקהילה שגובשה בהתאם להוראות סעיף 20ב ובכפוף להוראות סעיף 20ג:
(1) כתנאי מתנאי צו מבחן – בהתאם לסעיף 5(2) לפקודת המבחן או בהתאם לסעיף 33א לחוק השיפוט הצבאי;
(2) כתנאי מתנאי שחרור על תנאי ממאסר - בהתאם לסעיף 13(ג) לחוק שחרור על תנאי ממאסר או בהתאם לסעיף 510(ד) לחוק השיפוט הצבאי;
(3) במסגרת צו פיקוח- בהתאם להוראות סעיף 20ד.
20ב. (א) שיקום מונע בקהילה יינתן באחד הגופים המנויים להלן (בחוק זה – מרכז לשיקום מונע):
(1) מרכז מורשה כהגדרתו בסימן א לפרק ג2;
(2) שירות המבחן למבוגרים ושירות המבחן לנוער כמשמעותם לפי פקודת המבחן;
(3) הרשות לשיקום האסיר;
(4) יחידה אחרת במשרד הרווחה והשירותים החברתיים או במשרד הבריאות שהוכרה כמרכז לשיקום מונע לפי סעיף 20חז.....
(ב) (א1) במרכזים לשיקום מונע לפי סעיפים קטנים (א)(2) עד (א)(4) טיפול ייעודי יתן מטפל שהתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 20טו(א)(2);
(ב) שר הרווחה, ושר הבריאות והשר לביטחון פנים, לפי העניין, יקבעו נהלים לעניין ביצוע תוכניות לשיקום מונע במרכזים לשיקום מונע לפי סעיפים קטנים (א)(2) עד (א)(4) [נוסח - האם כדאי להפנות לעניין (1) לסעיף 20טו(ב)? .
(ג) גורם מקצועי מתאם יגבש לגבי עבריין מין תכנית לשיקום מונע בקהילה, אם בהתאם להערכת המסוכנות, שניתנה לגבי עבריין המין יש בשיקום מונע כדי להפחית את רמת הסיכון הנשקפת ממנו לביצוע עבירת מין נוספת.
(ד) תכנית לשיקום מונע בקהילה כאמור בסעיף 20כח 20א תבוצע במרכז לשיקום מונע שאליו הופנה עבריין המין בידי הגורם המקצועי המתאם; כללה התכנית גם טיפול שאינו טיפול ייעודי, רשאי הגורם המקצועי המתאם להפנות את עבריין המין לביצוע הטיפול זה שלא במרכז לשיקום מונע.
20ג. (א) טיפול תרופתי, לשם הפחתת הדחף המיני, כחלק מתכנית לשיקום מונע בקהילה, יינתן לעבריין מין, אם התקיימו כל אלה:
(1) רופא בעל התמחות מתאימה לפי אמות המידה שקבע המנהל הכללי של משרד הבריאות קבע מצא כי עבריין המין מתאים לקבל טיפול וכי יש בטיפול כדי להפחית את רמת הסיכון הנשקפת ממנו לביצוע עבירת מין נוספת;
(2) ההמלצה למתן הטיפול וכן הטיפול והמעקב אחריו נעשים בהתאם לאמות מידה מקצועיות שאישר המנהל הכללי של משרד הבריאות;
(3) הטיפול ניתן בשילוב טיפול ייעודי במרכז לשיקום מונע; על אף האמור בפסקה זו, יכול טיפול תרופתי להינתן גם שלא במסגרת בשילוב טיפול ייעודי במרכז לשיקום מונע, וזאת במקרים חריגים, ובתנאים שייקבעו באמות המידה של מנכ"ל משרד הבריאות.;
(4) עבריין המין עצמו נתן הסכמה מדעת כמשמעותה בפרק ד' לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-181996, לקבלת הטיפול התרופתי ואם העבריין אינו כשיר לתת הסכמה ואפוטרופסו הסכים לטיפול – בית המשפט אישר את מתן הטיפול לאחר ששמע את עמדת הגורמים המקצועיים ואת עמדת האפוטרופוס.
(ב) טיפול תרופתי וטיפול נלווה לעבריין מין הניתן לפי הוראות סימן קטן (א), יינתן באופן הבא:
(1) עבריין מין המבוטח בקופת חולים – במסגרת קופת החולים בה הוא חבר, על פי סל שירותי הבריאות וההסדרים הנהוגים באותה קופה, ובלבד שהמבוטח לא יחוייב בדמי השתתפות עצמית; ככל שהטיפול שנדרש אינו כלול בסל שירותי הבריאות – על חשבון המדינה ובהתאם לנהלים שיקבעו על ידי מנכ"ל משרד הבריאות;
(2) עברין מין שאינו מבוטח בקופת חולים יקבל טיפול תרופתי וטיפול נלווה על חשבון המדינה בהתאם לנהלים שיקבעו על ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות לצורך כך;
(3) לעניין זה – "טיפול תרופתי" – תרופות הורמונאליות להפחתת הדחף המיני; "טיפול נלווה" - בדיקה ואבחון על ידי רופאים מומחים, אבחון פסיכולוגי או קרימינוגני, בדיקות מעבדה ובדיקות עזר רפואיות אחרות לפני או במהלך הטיפול, מעקב רפואי וטיפול רפואי בתופעות לוואי הנגרמות עקב השימוש בתרופות ההורמונאליות להפחתת הדחף המיני; "מבוטח", "קופת חולים", "סל שירותי הבריאות" – כמשמעותם בחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד- 1994.
20ד. (א) המלצת גורם מקצועי מתאם להחיל על עבריין מין תכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח (בסימן זה- תכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח), תובא בפני בית המשפט הדן בבקשה להוצאת צו פיקוח, אם התקיימו שניים אלה:
(1) התכנית המוצעת ניתנת ליישום;
(2) עבריין המין הסכים להשתתף בתכנית המוצעת.
המלצה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן לבקשת בית המשפט, מיוזמתו של הגורם המקצועי המתאם, או לבקשת עבריין המין.
(ב) בתכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח, יפורטו כל אלה:
(1) תקופת השיקום המונע ומועד תחילתה, שיהיה סמוך ככל הניתן למועד תחילת הפיקוח;
(2) יחידת השיקום המונע האחראית לביצוע התכנית בכל שלב משלביה, והאופן שבו היא תבוצע מבין האופנים הבאים:
(א) שהייה ביחידה לשיקום מונע בכל שעות היממה או בחלק מהן;
(ב) שהייה ביחידה לשיקום מונע לצורך קבלת טיפול ייעודי בלבד;
(3) סוגי הטיפולים שיינתנו במסגרת התכנית לשיקום מונע מחוץ למרכז לשיקום מונע, ככל שטיפולים כאמור נכללים בתכנית;
(4) מתן טיפול תרופתי להפחתת הדחף המיני, כחלק מהתכנית לשיקום מונע, ככל שישנה המלצה לטיפול כאמור ובכפוף להוראות סעיף 20ג.
(5) הגורם האחראי לתיאום ולמעקב אחר אופן ביצוע התכנית לשיקום מונע.
(ג) הובאה בפני בית המשפט המלצה להחיל על עבריין מין תכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח, וסבר בית המשפט כי יש בתכנית כדי להפחית את רמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת, יקבע את תנאי הפיקוח והמעקב הכלולים בצו הפיקוח כאמור בסעיף 13(ב), בהתחשב בתכנית האמורה.
(ד) בית המשפט יפרט בצו הפיקוח את פרטי התכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח, כאמור בסעיף קטן (ג), לאחר שהסביר לעבריין המין את משמעות התכנית ואת תנאיה ווידא את נכונותו לעמוד בתנאים אלה.
20ה. עבריין מין שנתן הסכמתו להשתתף בתכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח, רשאי לחזור בו, בכל עת, מהסכמתו לתכנית כולה או לתנאי מתנאיה; אולם חזרה מהסכמה כאמור לפי סעיף קטן זה לא יראו בה הפרה של צו הפיקוח שבו פורטו פרטי התכנית, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(א) עבריין המין התייצב בפני מפקד יחידת הפיקוח והודיע בכתב על חזרתו מהסכמתו לתכנית.
(ב) עבריין המין המשיך למלא אחר תנאי התכנית במשך 30 יום או עד להחלטת בית המשפט בבקשה שהוגשה לפי סעיף קטן (ד) או בבקשה לעיון חוזר, לפי העניין – לפי המוקדם מביניהם. על אף האמור בפסקה זו, חזר בו עבריין מין מהסכמתו לקבלת טיפול תרופתי כתנאי מתנאי תכנית השיקום המונע, כאמור בסעיף 20ד(ב)(4) לא יראו בכך הפרה של צו פיקוח, ובלבד שהתייצב בפני מפקד יחידת הפיקוח והודיע בכתב לא יאוחר מ-48 שעות לאחר שחדל למלא את התנאי.
(ג) הודיע עבריין המין על חזרתו מהסכמה, כאמור בסעיף קטן (א), ידווח מפקד יחידת הפיקוח לנציג היועץ המשפטי לממשלה על הודעתו.
(ד) קיבל בית המשפט הודעה בדבר חזרת עבריין מין מהסכמתו להשתתף בתכנית או לתנאי מתנאיה – יקיים דיון בתנאי הפיקוח מוקדם ככל האפשר; ואולם אם הודיע נציג היועץ המשפטי לממשלה, או נציג הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין, שאין בהודעת עבריין המין כאמור כדי להשפיע על תנאי מתנאי הפיקוח והמעקב הכלולים בצו הפיקוח כאמור בסעיף 13, רשאי בית המשפט שלא לקיים דיון כאמור.
20ו. ביקש נציג היועץ המשפטי לממשלה לשנות תנאי מתנאי תכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח, שפורטו בצו הפיקוח, לבקשת עבריין המין או בהסכמתו, ואין בשינוי כאמור משום החמרה בתנאי השיקום המונע וכן אין בו כדי להשפיע על תנאי הפיקוח והמעקב הכלולים בצו הפיקוח כאמור בסעיף 13, יגיש בקשה לשינוי הצו כאמור לבית המשפט שהוציא את צו הפיקוח, ובית המשפט שנמסרה לו בקשה כאמור רשאי לאשר את השינוי בלי לקיים דיון בבקשה.
סימן ב': שיקום מונע לעבריין מין שהוא אסיר
20ז. (א) בסעיף זה, "אסיר" –- כהגדרת אסיר שפוט בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב- 197119; "בית סוהר" – בית סוהר שהוכרז על ידי השר לביטחון הפנים לפי סעיף 69 לפקודה; "יחידה של משרד הבריאות" מרכז לשיקום מונע של משרד הבריאות שהוכר לפי סימן ג', הפועלת בבית סוהר.
(ב) השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקים מערך בשירות בתי הסוהר שתפקידו לגבש תוכניות לשיקום מונע בבתי סוהר לעברייני מין שהם אסירים (להלןבפרק זה – מערך השיקום בבית הסוהר), ולבצען; השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר הבריאות, ושר הבריאות בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים וכן יקבעו נהלים לעניין ביצוע תוכניות כאמור במערך השיקום בבית הסוהר,לפי העניין [האם ברור מספיק?].
(ג) שיקום מונע בבית סוהר יינתן לעבריין מין שהוא אסיר, אם בהתאם להערכת מסוכנות שנערכה לגביו יש בשיקום מונע כדי להפחית את רמת המסוכנות הנשקפת ממנו לביצוע עבירת מין נוספת והוא הסכים להשתתף בתכנית כאמור; על אף האמור בסעיף קטן זה, רשאי מערך השיקום לקבוע תנאים מקדמיים לביצוע תכנית השיקום המונע ואת המועד לתחילתה, בהתאם לצרכיו הטיפוליים של האסיר.
(ד) שיקום מונע בבית סוהר יינתן בהתאם לתכנית שגובשה על ידי מערך השיקום לעברייני מין בבית סוהר כאמור בסעיף קטן (ג) בתיאום עם היחידה של משרד הבריאות;
(ה) טיפול ייעודי יתן מטפל שהתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 20טו(א)(2)
(ו) הוראות סעיף 20ג יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי הכללת טיפול תרופתי הורמונאלי כחלק מתכנית לשיקום מונע בבית סוהר.
(ז) על אף הוראות סעיף קטן (ב), שוכנע ראש ענף טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר, כי יש בתכנית לשיקום מונע שגובשה לגבי עבריין מין שהוא אסיר כדי לפגוע פגיעה שאינה זניחה בהסדרים בבית הסוהר הנוגעים לביטחון ולמשמעת של אסירים, וכי אין אפשרות לשנות את תנאי התכנית כך שלא תפגע בהסדרים כאמור, רשאי הוא שלא לאפשר לאסיר להשתתף בתכנית לשיקום מונע, ובלבד שהחלטתו כאמור תיבחן מחדש אחת לששה חודשים."
סימן ג': הכרה במרכזים לשיקום, הקמת מרכזים נוספים לשיקום מונע וקביעת אמות מידה לטיפול ייעודי
20ח. שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר הבריאות, לפי העניין, רשאים להכיר ביחידה במשרדו הרווחה והשירותים החברתיים או ביחידה במשרד הבריאות, כיחידהכמרכז לשיקום מונע.
20ט. מצא שר הרווחה והשירותים החברתיים, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, כי אין די במרכזים לשיקום מונע הקיימים כדי לקיים את ההוראות לפי פרק זה, יקים מרכזים נוספים לשיקום מונע [הכוונה גם ליחידות מחוץ למשרד הרווחה].
20י. המנהל הכללי של משרד הרווחה יחד עם המנהל הכללי של משרד הבריאות רשאים לקבוע אמות מידה מקצועיות לטיפול ייעודי .לפי חוק זה
פרק ג'21 חובות רישוי וסמכויות אכיפה ופיקוח במרכזים מורשים
סימן א': הגדרות
20יא. בפרק זה –
"בעלים", של מרכז מורשה– מי שמפעיל מרכז מורשה או מי שמבקש להפעיל מרכז כאמור, לפי העניין;
"מרכז מורשה" – מרכז לשיקום מונע שקיבל רישיון לפי סעיף 20יג;
"בקשה בעניין צו"– בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי סעיף 20כג, בקשה להארכת תוקפו של צו הגבלה מינהלי לפי סעיף 20כב(ז) או בקשה למתן צו הגבלה שיפוטי לפי סעיף 20 כד;
"העסקה" – בתמורה או שלא בתמורה, לרבות התקשרות לשם מתן שירותים;
"מנהל", של מרכז מורשה– מי שבידיו הסמכויות או האחריות לניהול המרכז;
"ממונה" – הממונה על הרישוי, שמונה לפי סעיף 20א1;
"רישיון הפעלה", "רישיון" – רישיון להפעלת מרכז מורשה שניתן לפי הוראות סימן ב';
"שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח- 196820;
"השר" – שר הרווחה והשירותים החברתיים.
סימן ב': רישיון להפעלת מרכז מורשה
20יב. השר ימנה, מבין עובדי משרדו, ממונה על הרישוי שתפקידיו יהיו לפי הוראות פרק זה.
20יג. (א) המבקש לקבל רישיון להפעלת מרכז לשיקום מונע יגיש לממונה בקשה לרישיון.
(ב) השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין בקשה לרישיון, לרבות הפרטים שתכלול והמסמכים שיצורפו אליה.
(ג) בקשה לחידוש רישיון הפעלה תוגש 45 ימים לפחות לפני מועד פקיעת תוקפו של הרישיון; הוגשה בקשה כאמור יעמוד הרישיון הקיים בתוקפו עד למתן החלטת הממונה בבקשה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לממונה לפי פרק זה.
(ד) השר יפרסם באתר האינטרנט של המשרד רשימה של מרכזים בעלי רישיון הפעלה.
20יד. בעל רישיון הפעלה יודיע לממונה, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר בבקשה לרישיון לפי סעיף 20יב, בתוך 30 ימים מיום השינוי.
20טו. (א) הממונה יתן רישיון הפעלה למרכז מורשה או ילחדשו, אם מצא כי מתקיימים בו כל אלה:
(1) מבקש הרישיון והמנהל של המרכז שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו, ואם המבקש כאמור הוא תאגיד – גם בעל השליטה בתאגיד ומנהלו, לא הורשעו בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לא ראוי כי יהיו בעלים או מנהל, לפי העניין, של מרכז מורשה;
(2) מבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי הוא עומד בתנאים הנדרשים לפעילותו של מרכז מורשה לפי סעיף 20טו או כי הוא ערוך לעמוד בהם במועד שייקבע הממונה;
(3) מבקש הרישיון או חידושו לא הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוכרז פושט רגל – ניתן לו הפטר כאמור בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980, אשר לפי תנאיו אינו אוסר עליו להיות בעל רישיון, ואם הוא תאגיד – הוא לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו;
(4) הממונה לא מצא כי מתן הרישיון למבקש עלול להיות נוגד את טובת הציבור או את טובת המטופלים.
(ב) היו תלויים ועומדים נגד מבקש הרישיון או המנהל, כאמור בפסקה (א)(1), הליכים בעבירות כאמור בפסקה זו, רשאי הממונה לדחות את החלטתו בעניין מתן הרישיון עד לסיום ההליכים נגדו.
(ג) הממונה רשאי להתנות מתן רישיון הפעלה או חידושו, בקיומם של תנאים נוספים על אלה המפורטים בסעיף קטן (א) בהתאם למאפייני המרכז ולסוגי המטופלים בו, הנדרשים לצורך טיפול באוכלוסיות מיוחדות, אם מצא שתנאים אלה נדרשים להפעלתו התקינה של המרכז המורשה שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו, מנימוקים שימסור למבקש הרישיון.
(ד) הממונה יסרב ליתן רישיון הפעלה או לחדשו, אם לא התקיימו התנאים האמורים בסעיף 20יג(א) או (ג), מנימוקים שימסור למבקש הרישיון ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בפניו.
20טז. (א) במרכז מורשה:
(1) לא יועסק מטפל ייעודי או עובד אחר שנמצא בקשר ישיר ומתמשך עם המטופלים במרכז במסגרת תכנית לשיקום מונע, אלא אם מי שהציג אישור מאת הממונה כי לא הורשע בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לא ראוי שיועסק במרכז וכי לא הוגש כתב אישום כאמור וכן כי לא קיימות נסיבות אחרות שבשלהן העסקתו תהיה מנוגדת לטובת הציבור או לטובת המטופלים; סעיף קטן זה לא יחול לעניין בעל הרישיון, מנהל המרכז ומטפל ייעודי; על אף האמור, רשאי השר לקבוע כי בתפקידים מסוימים או בנסיבות מיוחדות העסקה במרכז לטיפול ייעודי לא תהיה טעונה אישור כאמור, ובלבד שהמועסק אינו בא במגע ישיר עם עברייני המין השוהים או המטופלים באותו מרכז; היו תלויים ועומדים נגד מבקש ההיתרהמועמד להעסקה הליכים בעבירות כאמור בפסקה (3), רשאי הממונה לדחות את החלטתו בעניין מתן ההיתרהאישור עד לסיום ההליכים נגדו;
[תשומת הלב שהממונה מקבל סמכות גם לגבי מי שאינו מטפל, אלא עובד במרכז ויש מקום לבדוק אם לא כדאי לשמור על ההפרדה המקורית; בנוסף – נותר נושא המב"דים...]
(2) טיפול ייעודי במרכז יינתן על ידי מי שמתקיימים לגביו כל אחד מאלה:
(א) הוא אחד מאלה:
(1) רופא מומחה בפסיכיאטריה או בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר;
(2) פסיכולוג;
(3) עובד סוציאלי;
(4) קרימינולוג קליני או קרימינולוג אחר שקיבל היתררישוי לפי חוק לעסוק בטיפול;
(ב) והוא בעל ניסיון והכשרה מקצועית, לרבות השתלמויות והדרכות בטיפול בתחום עבריינות המין כפי שקבע השר, בהתייעצות עם בהסכמת שר הבריאות ובאישור ועדת החוקה;
(ג) על אף האמור בפסקה (2), אדם שהוא נמצא בשלבי הכשרה להיות אחד מהמנויים בסעיף (א) רשאי ליתן טיפול ייעודי במרכז מורשה בכפוף ועומד לבתנאים שקבע השר, באישור ועדת החוקה.
(3) לא ישהו ולא יטופלו, באותה עת, קטינים ובגירים יחד, למעט לצורך טיפול משפחתי; לעניין זה, "בגיר" – למעט מי שטרם מלאו לו 20 שנים והוא שוהה או מטופל במרכז מאז היותו קטין.
(ב) השר רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות, לקבוע תנאים נוספים לפעילות המרכז בעניינים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע תנאים שונים לפעילות זו בהתאם למאפייני המרכז ולסוגי המטופלים:
(1) תנאים ואמצעים הדרושים להפעלתו התקינה של המרכז, לרבות תנאים פיזיים, סביבתיים, בטיחותיים ותברואתיים;
(2) תנאים לעניין סדר היום במרכז, לרבות חלוקת הזמן בין סוגי הפעילויות הניתנות בו וכן תנאים לעניין תכנית הטיפול הניתנת למטופלים במרכז;
(3) תקן המועסקים במרכז, לרבות היחס בין מספרם לבין מספר המטופלים במרכז;
(4) תנאי כשירות, ניסיון והכשרה מקצועית, לרבות השתלמויות והדרכות, הנדרשים מהצוות הטיפולי - מקצועי המועסק במרכז וממנהל המרכז; תנאים כאמור ייקבעו בהסכמת שר הבריאות;
(5) הסתייעות במומחים או מטפלים אחרים בנוגע לסוגים מסוימים של טיפולים הניתנים במרכז; תנאים כאמור ייקבעו בהסכמת שר הבריאות;
(6) תנאים לעניין ניהול תיקים, תיעוד ואיסוף מידע לגבי המטופלים במרכז; תקנות לגבי שמירה, תיעוד ואיסוף וביעור של מידע כאמור יותקנו בהתייעצות עם שר המשפטים באישור ועדת החוקה.
(ד) תקנות לעניין פסקה (6) של סעיף קטן (ג) יותקנו גם בהתייעצות עם שר המשפטים.
20יז. הממונה רשאי, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בפניו, לקבוע ברישיון הפעלה תנאים בהתאם למאפייני המרכז ולסוגי המטופלים בו, הנדרשים לצורך טיפול באוכלוסיות מיוחדות שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, לרבות בעניינים המפורטים בסעיף 20טז, וכן רשאי הוא, בכל עת, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי הנסיבות לאחר מתן הרישיון, לגרוע מהתנאים הרישיון או לשנותם.
20יז. (א) תוקפו של רישיון הפעלה ראשון שניתן למבקש רישיון יהיה לשנה; רשיון יחודש, ורשאייחדשו הממונה לחדש את תוקפו לתקופות נוספות של שנתיים שלוש שנים כל אחת, בו אם התקיימו התנאים המפורטים בסעיפים ....
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי הממונה לתת רישיון הפעלה או לחדשו, לפי העניין, לתקופות קצרות מהתקופות האמורות באותו סעיף קטן, אם סבר הממונה כי מבקש הרישיון לא יעמוד בתנאי הרישיון שנקבעו או אם השתנו הנסיבות לקבלת הרישיוןמטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר שהודיע למבקש הרישיון בכתב את נימוקיו לכך ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בפניו.
20יט. (א) הממונה רשאי, לאחר שנתן לבעל רישיון הפעלה הזדמנות לטעון את טענותיו בפניו ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג), לבטל את הרישיון או להתלותו לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה: –
(1) לבטל את הרישיון או להתלותו לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
(א) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
(ב) חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון לפי סעיף 20יד(א) או (ג);
(ג) הופר תנאי מתנאי הרישיון או הופרה הוראה מההוראות לפי סימן זה לרבות תנאי מהתנאים לפעילותו של מרכז מורשה לפי סעיף 20טו;
(2) להתלות את הרישיון לתקופה שיקבע אם נפתחו כנגד מבקש הרישיון הליכים בעבירות כאמור בסעיף 20יד(ב);
(ב) הממונה לא יבטל רישיון הפעלה ולא יתלה אותו לפי הוראות סעיף קטן (א)(1)(ב) או (ג), אלא לאחר שדרש, בכתב, מבעל הרישיון לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו, כאמור באותו סעיף קטן, באופן שהורה ובמועד סביר בנסיבות העניין ובעל הרישיון לא עשה כן; ביטול רישיון ההפעלה או התלייתו יכול שייעשו ללא דרישה כאמור, אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה כאמור.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה מינהלי לפי סעיף 20כב או צו הגבלה שיפוטי לפי סעיף 20כז.
20כ. רישיון הפעלה, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובתנאים שקבע; העברת השליטה בתאגיד שהוא בעל רישיון הפעלה טעונה אישור מראש ובכתב מהממונה ורשאי הוא לקבוע כי העברה כאמור טעונה רישיון חדש; אישור כאמור לא יינתן אלא אם שוכנע הממונה שמתקיימים בנעבר כל התנאים הנדרשים למתן רישיון הפעלה.
20כ. השר, באישור ועדת החוקה,רשאי לקבוע אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת רישיון הפעלה או חידושו.
סימן הג': סמכויות אכיפה ופיקוח
20כא. (א) השר ימנה מפקחים מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי פרק זה.
(ב) לא יתמנה למפקח לפי סעיף זה, אלא מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1) הוא קיבל הכשרה מתאימה, לרבות בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים.
(2) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים;
(3) משטרת ישראל הודיעה, בתוך 90 ימים ממועד פניית השר אליה, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי/ הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת שר הרווחה לשמש כמפקח לפי פרק זה;
(ג) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
20כב. (א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי פרק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף קטן (הב):
(1) להיכנס למרכז מורשה ולדרוש מכל אדם ממטפל, או מעובד או ממי שמטופל במסגרת תכנית לשיקום מונע או ממי שנחזה לאחד מאלה - למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2) להיכנס למרכז מורשה ולדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו כל ידיעה או מסמך שיש בהן כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי פרק זה או להקל על ביצוען; לעניין זה, "מסמך" - לרבות תיקי מטופלים הלמטופלים במסגרת תכנית לשיקום מונע, דינים וחשבונות, תעודות ופלט הנוגעים למטופלים במסגרת תכנית לשיקום מונע; לענין זה, "פלט"- כהגדרתםו בחוק המחשבים, התשנ"ה- 199521;
(ב) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2) יש בידו תעודת מפקח המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
20כג. (א) היה לממונה יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן רישיון הפעלה לפי סעיף 20יד או הופר תנאי מתנאי הרישיון או מההוראות לפי סימן ב', וכי נגרמת בשל כך פגיעה בשלום הציבור או בשלומם של מטופלים במסגרת תכנית לשיקום מונע במרכז מורשה, או שישנו יסוד סביר לחשש שתיגרם בשל כך פגיעה כאמור, רשאי הוא לדרוש, בכתב, מהבעלים של המרכז או ממי שמנהל את המרכז לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו (בסימן זה – התראה מנהלית), באופן ומועד שנקבעו בהתראה.
(ב) ניתנה התראה מנהלית לפי סעיף קטן (א), ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, רשאי הממונה להורות, בצו, לאחר שהתייעץ עם הגורם המקצועי המתאם, על הגבלת הטיפול שניתן במקום במסגרת תכנית לשיקום מונע, לרבות הוראה כי לא יינתן במקום טיפול כאמור, או כי הוא יינתן במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו (בסימן זה – צו הגבלה מינהלי); הממונה רשאי לקבוע בצו הוראות לעניין האחראים לביצועו ודרכי הבטחת מילויו.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא הממונה כי כתוצאה מפעילותו של המרכז המורשה יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בשלום הציבור או בשלומם של המטופלים בו במסגרת תכנית לשיקום מונע, רשאי הוא להוציא צו הגבלה מינהלי כאמור בסעיף קטן (ב), בלי שנתן קודם לכן התראה מנהלית.
(ד) לא יינתן צו הגבלה מינהלי אלא לאחר שניתנה לבעלים של המרכז המורשה שלגביו ניתן הצו, הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו בפני הממונה; לא ניתן לאתר את הבעלים בשקידה סבירה, תינתן ההזדמנות כאמור למנהל המרכז, ככל שניתן לאתרו בשקידה סבירה.
(ה) על אף הוראות פסקה (1ד), מצא הממונה כי יש חשש לפגיעה מיידית בשלום הציבור או לשלומם של המטופלים בו במסגרת תכנית שיקום מונע, רשאי הוא להוציא צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (ג) גם בלא שניתנה הזדמנות לטעון טענות כאמור באותה פסקה, אם סבר שיהיה במתן הזדמנות לטעון טענות כאמור כדי לסכל את מטרת הוצאת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
(ו) צו הגבלה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי הממונה להאריך את תוקפו לתקופות נוספות ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 45 ימים מיום שניתן; בית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי סעיף 22(ג)א)(2) רשאי להאריך את תוקפו של צו כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים, כל אחת אם שוכנע כי התקיימה עילה מהעילות האמורות בסעיף 20כב(א) או (ג); ואולם הוגש כתב אישום בעבירה שבקשר אליה הוצא צו ההגבלה המנהלי, לא יאריך בית המשפט את תוקפו של הצו לפי סעיף זה מעבר ל- 30 ימים לאחר הגשת כתב האישום ויחולו לענין זה הוראות סעיף 20 כו.
(ז) לשם קיום הוראותיו של צו הגבלה מינהלי, רשאי שוטר להיכנס למרכז מורשה שלגביו ניתן הצו, ולנקוט אמצעים סבירים לצורך ביצועו.
20כד. (א) הרואה עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי רשאי להגיש, לאחר תיקון ההפרה או לאחר שפסקה עילת המניעה לפעילות המרכז, בקשה לעיון חוזר בצו המנהלי;
(ב) הוגשה בקשה כאמור ומצא הממונה כי ההפרה תוקנה או כי אין עוד מניעה לפעילותו של המרכז, יבטל את צו ההגבלה המנהלי.
20כה. (א) הרואה עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי סעיף 22(א)(2) בקשה לביטולו.
(ב) הגשת בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
(ג) בית המשפט רשאי לבטל צו הגבלה מינהלי, לאשרו או לשנות תנאי מתנאיו.
20כו. (א) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 22(אג)(2) או בשל הפרת צו הגבלה מינהלי, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, אם שוכנע כי התקיימה עילה מהעילות האמורות בסעיף 20כאג(א) או (ג), לצוות על הגבלת הטיפול שניתן במקום במסגרת תכנית לשיקום מונע, לרבות הוראה כי לא יינתן במקום טיפול כאמור, או כי הוא יינתן במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו עד לסיום ההליכים המשפטיים או לתקופה אחרת שיקבע (בסימן זה – צו הגבלה שיפוטי); בית המשפט רשאי לקבוע בצו שיפוטי הוראות לעניין האחראים לביצוע הוראות הצו ודרכי הבטחת מילויו.
(ב) הורשע אדם בעבירה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש אחר שיטיל עליו, לתת צו הגבלה שיפוטי לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
20כז. לצורך החלטה בעניין צו לפי סעיפים 20כג(ו) או 20כו ועד להגשת כתב אישום, רשאי השופט להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט.
20כח. בכל עניין של סדרי דין שאין עליו הוראה אחרת לפי חוק זה או בחיקוק אחר ינהג בית המשפט, בדונו בבקשה בעניין צו, בדרך הנראית לו הטובה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
20כט. בית משפט שנתן החלטה בעניין צו רשאי לדון מחדש בהחלטתו, לבקשת מי שרואה עצמו נפגע מההחלטה אשר לא הוזמן להשמיע את טענותיו או אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן ההחלטה.
20ל. (א) על החלטה בבקשה בעניין צו ניתן לערער לבית המשפט שלערעור.
(ב) הרואה עצמו נפגע מצו הגבלה שיפוטי שניתן לפי סעיף 20כג(ב) רשאי לערער עליו במסגרת הערעור על גזר הדין.
פרק ד': הוראות שונות
21. (א) הסמכות הענינית לדון לפי פרק ג' תהא לבית המשפט שדן בעבירת המין; ואולם אם בית המשפט שדן בעבירת המין היה בית דין צבאי, והמועד לקיום דיון לפי פרק ג' הוא ערב שחרור עבריין המין ממאסר או מאשפוז או לאחר שחרור כאמור, או שמתקיים דיון לפי סעיף 14(ב) או (ג), לפי הענין, ומועד זה חל לאחר גמר השירות הצבאי שבתקופתו עבר את עבירת המין, תהיה הסמכות הענינית לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בעבירת המין אם לא היה דן בה בית דין צבאי.
(ב) על אף הוראות סעיפים 201 ו-202 לחוק השיפוט הצבאי, היה בית המשפט המוסמך לפי סעיף קטן (א) בית דין צבאי, יתקיים הדיון בבקשה לפי הוראות פרק ג' לפני שופט צבאי-משפטאי אחד, אלא אם כן המועד שבו מתקיים הדיון הוא מיד לאחר מתן גזר הדין.
22. (א) העושה אחת מאלה,ה דינו- מאסר שנתיים:
המפר את צו הפיקוח, לרבות תנאי מתנאי הפיקוח הכלולים בו, דינו- מאסר שנתיים; לעניין זה יראו סירוב לדרישת קצין פיקוח לתת דגימת נשיפה או דגימת שתן לפי סעיף 18(א)(9), כהפרה של צו הפיקוח ;
(ב) המוסר או מגלה מידע שקיבל לפי חוק זה, בניגוד להוראות סעיף 4, 6(ד)(2) או 19(ב) דינו – מאסר שלוש שנים מאסר שנה.
(ג) המפעיל או מנהל מרכז מורשה לשיקום מונע שלא בהתאם לתנאי הרישיון או להוראות לפי סימן ג' בפרק ג'1 בניגוד לסעיף 20ב – דינו מאסר שנה.
(ד) נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (א)(2) עד (ג) בידי תאגיד, דינו- כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
22א. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות לפי סעיף 22 (א)(2) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 22 (א)(2) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.
(ג) בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
23. עבריין מין שהוצא לגביו צו פיקוח לפי פרק ג', נציג היועץ המשפטי לממשלה או נציג הפרקליט הצבאי הראשי, לפי הענין, רשאי –
(1) לפנות לבית המשפט שהוציא את צו הפיקוח בבקשה לעיון חוזר בצו ובכלל זה בתנאי מתנאי תכנית לשיקום מונע בקהילה שפורטו בצו אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו הנסיבות; ואולם רשאי בית המשפט לדחות בקשה כאמור על הסף, אם שוכנע שעל פניה הבקשה אינה מגלה עילה, או שהיא טורדנית או קנטרנית;
(2) להגיש ערר לבית משפט שלערעור על כל אחת מהחלטות אלה:
(א) החלטה לפי סעיף 12, 13, 14 או 18;
(ב) החלטה בעיון חוזר.
23א. בית משפט הדן במתן צו פיקוח לפי פרק ג' או בבקשה לעיון חוזר בצו פיקוח או בערר, לפי סעיף 23, רשאי להוציא צו פיקוח זמני, ויחולו על צו זמני כאמור ההוראות החלות לפי חוק זה על צו פיקוח.
24. בית המשפט ימנה לעבריין המין סניגור, אם שוכנע כי אין לו אמצעים לשכור סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי פרק ג' בעניין צו לפיקוח ושיקום.
24א. (א) מרכז לשיקום מונע בקשר לעבריין מין המטופל במסגרת צו שיקום], גורם מקצועי מתאם ויחידת הפיקוח, ישתפו פעולה ביניהם בכל הנוגע לביצוע תפקידם לפי חוק זה, ובכלל זה יעבירו ביניהם מידע בדבר הפרת צו פיקוח או שינוי של תנאי מתנאיו, אי קיום תנאי מתנאיה של תכנית לשיקום מונע בקהילה שפורטו בצו פיקוח, וכל מידע אחר שיש בו כדי להשפיע על תהליך פיקוח ומעקב או שיקום מונע שמתבצעים לפי חוק זה.
(ב) העברת מידע כאמור בסעיף קטן (א) בדבר אי נטילת תרופות שיש בהן כדי להשפיע על מידת מסוכנותו של עבריין מין, תיעשה ללא דיחוי.
(ג) שר הרווחה והשירותים החברתיים והשר לביטחון הפנים יקבעו נהלים לעניין שיתוף הפעולה והעברת מידע לפי סעיף זה.
25. (א) השר לביטחון הפנים ושר הבריאות בנוגע למרכז לשיקום מונע כאמור בסעיף ... ידווחו לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (בחוק זה – ועדת החוקה), אחת בשנה, ב-1 במרץ בכל שנה, על כל אלה:
(1) מספר עברייני המין שהוצא לגביהם צו פיקוח כאמור בסעיף 12, ותקופת הפיקוח שנקבעה לגביהם;
(2) סוגי תנאי הפיקוח והמעקב שנקבעו בצווי הפיקוח כאמור בסעיף 13;
(3) מספר עברייני המין שהוצא לגביהם צו פיקוח והורשעו בביצוע עבירת מין נוספת, בין במהלך תקופת הפיקוח ובין לאחריה.
(4) מספר עברייני המין שהם אסירים, ומספר עברייני המין כאמור המשתתפים בתכנית לשיקום מונע בבית סוהר לפי סימן ג' בפרק ג'2 , תקופת השיקום המונע שנקבעה לגביו והאופן שבו מבוצע השיקום המונע;
(5) מספר עברייני המין שהם אסירים, שראש ענף טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר החליט שלא לאפשר להם להשתתף בתכנית לשיקום מונע בבית סוהר בהתאם להוראות סעיף 20לה(ה), הנימוקים למתן ההחלטה כאמור ומשך הזמן שבו לא ניתן שיקום מונע בשל אותה החלטה.
(6) מספר עברייני המין שהם אסירים, שלא התאפשר להם לקבל תכנית לשיקום מונע מטעמים נוספים, בחתך על פי הטעם או הטעמים שבשלם לא התאפשר להם לקבל את התכנית, ולרבות בשל העדר שפה ואיזו שפה נדרשה להם לצורך קבלת הטיפול.
(7) מספר האסירים שהשלימו תכנית לשיקום שבה החלו? ומה הייתה הערכת המסוכנות של אלו בעת שיחרורם ממאסר לעומת מסוכנותם בעת כניסתם?
(ב) שר המשפטים ידווח לוועדת החוקה, אחת בשנה, על כל אלה:
(1) מספר האנשים שהורשעו בביצוע עבירות מין;
(2) מספר עברייני המין שבית המשפט מינה להם סניגור לפי סעיף 6(ד)(1) או לפי סעיף 24.
(ג) דיווח ראשון כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין, יימסר לוועדת החוקה בתום שנה מיום תחילתו של חוק זה.
(ג1) שר הרווחה והשירותים החברתיים ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת –
(א) אחת לשנה, ב-1 במרץ בכל שנה, על כל אלה:
(1) מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה, וכן ידווח לגבי כל אחד מעברייני המין כאמור את הפרטים הבאים:
(א) באיזה דרך מהדרכים המפורטות בסעיף 20כט ניתן לו השיקום המונע;
(ב) תקופת השיקום המונע שנקבעה לגביו;
(ג) היחידהמרכז לשיקום מונע האחראית לביצוע התכנית לשיקום מונע בקהילה החלה לגביו, ואופן ביצוע התכנית;
(2) מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה כתנאי מתנאי צו מבחן לפי סעיף 20כח(1) או במסגרת תנאי שחרור ממאסר לפי סעיף 20כח(2), ושהוטל עליהם, בנוסף לצו המבחן כאמור או לתנאי שחרור ממאסר, לפי העניין, גם צו פיקוח;
(3) מספר עברייני המין שנקבע לגביהם טיפול תרופתי הורמונאלי להפחתת הדחף המיני במסגרת תכנית לשיקום מונע, משך הזמן שנקבע למתן הטיפול התרופתי כאמור וטיפול אחר שניתן לעבריין המין במהלך אותה תקופה;
(4) מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה, אשר הורשעו בביצוע עבירת מין נוספת במהלך תקופת השיקום המונע כאמור.
(5) מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה או שהומלצה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה ושלא נקלטו לשיקום, ומהי הסיבה שבשלה לא נקלטו.
(6) מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה ושלא השלימו את התכנית שנקבעה להם, ומהי הסיבה שבשלה לא הושלמה התכנית.
(ב) אחת לחצי שנה עד למועד כניסתו לתוקף של סעיף 35 לחוק זה, בדבר התקדמות משרדו [ורש"א] בהשלמת ההערכות ליישום החוק במועד התחילה:
(ג3) שר הביטחון ידווח לוועדת החוקה, אחת לשנה מה מספרם של החיילים שהורשעו בעבירת מין, ביקשו להשתלב בתכנית שיקום וסורבו מאחר שהם מצויים בבית סוהר צבאי?]]]
(ד) סעיף זה, בנוסחו בחוק זה [ הנוסח החדש מ-2011 לעומת הדיווח הקודם] יעמוד בתוקפו עד תום עשר שנים מיום תחילתו של חוק זה
(ד) סעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום עשר שנים מיום תחילתו של חוק זה.
25א. שר הרווחה והשירותים החברתיים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת.
26. (א) השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע חוק זה, למעט פרק ב', והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר בענינים אלה:
(1) תנאי הכשרה לקציני פיקוח;
(2) ניהול המרשם – בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה.
(3) גישה למרשם, אופן העברת המידע מן המרשם, שמירת המידע ותיעוד קבלתו, בהסכמת שר המשפטים והשר הממונה על הגוף בעל הגישה או הגוף מקבל המידע, וכן באישור ועדת החוקה.
(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בענינים אלה:
(1) סדרי דין לענין הגשת בקשה להוצאת צו פיקוח כאמור בסעיף 12, לרבות בקשות לפי סעיפים 14 ו-23 – לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים; ואולם סדרי דין כאמור בדיון לפני בית דין צבאי ייקבעו על ידי שר הביטחון בהסכמת שר המשפטים;
(2) אופן ודרך המצאת העתק מפסק דין המזכה אדם כאמור בסעיף 20(ג).
(ג) שר הבריאות ממונה על ביצוע פרק ב', והוא רשאי, בהסכמת שר הרווחה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר בענינים אלה:
(1) תנאי הכשרה למעריכי מסוכנות;
(2) פיקוח על מעריכי מסוכנות.
(ד) שר הרווחה והשירותים החברתיים ממונה על ביצוע פרקים ג'1 ו- ג'2, למעט סימן ג' בפרק ג'2, והוא רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועם.
27. (א) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק המרשם הפלילי לענין מסירת מידע למי שזכאי לקבלו, ואולם אין בהוראות חוק המרשם הפלילי כדי לפגוע בהוראות סעיפים 3, 4, 6 ו-16.
(ב) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001, או מהוראות חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004.
(ג) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות קצין מבחן על פי דין.
תיקונים עקיפים שתוקנו במסגרת החוק המקורי – לא קיימים בחוק הנוכחי:
28. בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 –
(1) בסעיף 510, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) (1) הוועדה תקבע תנאים לשחרורו של עבריין מין אשר הוטלו עליו מגבלות בצו לפי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, או בצו לפי חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה; המגבלות כאמור יהיו תנאי השחרור.
(2) אסיר ששוחרר בתנאים כאמור בסעיף קטן זה, והפר תנאי מהתנאים האמורים, רשאית הוועדה לבטל את השחרור ולחייב את האסיר לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי או חלק ממנה.
(3) על ביטול שחרור כאמור בפסקה (2), יחולו הוראות סעיפים 21 עד 24 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, בשינויים המחויבים, והסמכויות הנתונות לוועדת שחרורים כהגדרתה בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, לפי הוראות אותם סעיפים, יהיו נתונות לוועדה.
(4) בסעיף קטן זה –
"חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה" – חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004;
"חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין" – חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006;
"חוק שחרור על-תנאי ממאסר" – חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001;
"עבריין מין" – כהגדרתו בחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין או כהגדרתו בחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, לפי הענין;
"תקופת התנאי" – התקופה שמיום שחרורו של האסיר בעקבות המתקת עונשו על ידי הוועדה או החלפתו בעונש על-תנאי, עד לסיום תקופת המאסר שהיה נושא לפי גזר הדין אילולא שוחרר.";
(2) בסעיף 511, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) לא תחליט הוועדה על המתקת עונש של עבריין מין כהגדרתו בסעיף 510(ד)(4), או החלפתו, אלא לאחר קבלת הערכת מסוכנות עדכנית כאמור בחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006."
29. בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, בסעיף 76, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
"(ב) השירות יהיה רשאי לבצע פיקוח ומעקב על עברייני מין בהתאם להוראות חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006."
30. בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, בסעיף 18(א), אחרי פסקה (13) יבוא:
"(14) מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף 6(ד)(1) או 24 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006."
31. בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, בתוספת השלישית, אחרי פרט 4 יבוא:
"5. מתן צו פיקוח לפי סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006, לרבות תנאי הפיקוח והמעקב כאמור בסעיף 13(4), (5), (7) ו-(9) עד (11) לאותו חוק, וכן כל שינוי בתקופת תוקפו של הצו או בתנאי מתנאיו כאמור בסעיפים 14 ו-23 לאותו חוק.
היועץ המשפטי לממשלה או נציגו"
32. בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 –
(1) בסעיף 12(א), בסופו יבוא "בסעיף זה, "חוות דעת", לענין אסיר הנושא עונש מאסר בשל עבירת מין – הערכת מסוכנות כהגדרתה בחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006 (בחוק זה – חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין).";
(2) בסעיף 13(ה), אחרי "בחוק זה – חוק מגבלות על עבריין מין)," יבוא "או בצו לפי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין".
33. בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001, בסעיף 4(ג), אחרי "שוכנעה" יבוא "לאחר שקיבלה הערכת מסוכנות,", ובסופו יבוא "בסעיף זה, "הערכת מסוכנות" – כהגדרתה בחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006.".
תיקונים עקיפים שהוספו במסגרת הדיון בוועדה בהצ"ח הנוכחית [יש לאחד עם התיקונים העקיפים מהצ"ח הממשלתית]: [לבדיקה חוזרת – בהתאם לפרק השיקום]
33א. בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981:
(א) בתוספת הראשונה, אחרי פרט (ל) יבוא:
"(לא) קצין פיקוח ובעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון פנים בצו, מעריך מסוכנות, גורם מקצועי מתאם, גורם מתאם בבית הסוהר, מטפל יעודי בקהילה למעט מטפל ייעודי במרכז מורשה ומטפל יעודי בבית הסוהר, לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, - לצורך מילוי תפקידיהם לפי הוראות החוק האמור.
(ב) בתוספת השלישית, אחרי פרט (ה) יבוא:
"(ו) קצין פיקוח ובעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון פנים בצו, מעריך מסוכנות, גורם מקצועי מתאם, גורם מתאם בבית הסוהר, מטפל יעודי בקהילה למעט מטפל ייעודי במרכז מורשה ומטפל יעודי בבית הסוהר22, לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, - לצורך מילוי תפקידיהם לפי הוראות החוק האמור."
33ב. בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996, בפרט ד לתוספת, בסופו יבוא וכן עבירות לפי סעיף 214(ב)עד(ב3)"
33ג. בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, בתקופה שממועד כניסתו לתוקף של תיקון זה ועד יום ______ (למשך שנה) יקראו את פרט 5 לתוספת השלישית לחוק, כך שהאמור בפרט 5 יסומן "(א)" ובסופו יבוא:
(ב) הודעה על כך שמי שהוצא נגדו צו פיקוח כאמור בסעיף קטן (א) מתגורר או עובד, או עבר להתגורר או לעבוד, בתחום של הרשות המקומית שבתחומה נמצא מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה או שנפגע העבירה הודיע כי הוא מתעתד לעבור אליו ואם הישוב בו נמצא מקום המגורים או העבודה של הנפגע הוא חלק ממועצה אזורית - שם המועצה האזורית בלבד. והכל בכפוף לתנאים הבאים:
1. ההודעה תימסר בתקופת תוקפו של צו הפיקוח,
2. ההודעה תימסר ככל שהמידע מצוי במרשם לפי סעיף 19 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין;
3. ההודעה תימסר רק לנפגע עבירה שהודיע בכתב על רצונו להיות מיודע כאמור לפרקליטות המחוז שהגישה את הבקשה לצו פיקוח כאמור בסעיף קטן (א)."
להוסיף את תיקון שם החוק ביחד עם התיקון הזה
33ד. בחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ד-2004 בסעיף 3(ג) בסופו יבוא:
"(3) הוטלו על עבריין המין מגבלות שיש בהן כדי להשליך כדי על מקום מגוריו או על עבודתו בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה בצו לפי חוק הגנה על הציבור (סעיף זה – צו פיקוח), רשאי בית המשפט לקיים דיון בבקשה שהוגשה לפני תום תקופת הפיקוח או לפני ביטול או שינוי של מגבלות כאמור, ואם מצא שיש צורך בכך מנימוקים מיוחדים שיירשמו – בתוך שלושה חודשים מתום תקופת הפיקוח או מביטול או שינוי המגבלות כאמור; בבקשה לפי סעיף קטן זה לא יוטלו על עבריין המין מגבלות מחמירות יותר מאלו שהוטלו עליו במסגרת צו הפיקוח".
תיקונים עקיפים מהצ"ח הממשלתית – [נותר לדיון חלוקת סמכויות בין תביעות לפקליטות]:
תיקון חוק בתי המשפט
26.
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–198423, בסעיף 68(ב), בסופו יבוא:
"(11) לשם הגנה על עניינו של עבריין מין או של נפגע עבירה, או של עבריין מין בהליך לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו–2006."
תיקון חוק העונשין
27.
בחוק העונשין, בסעיף 37–
(1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1)
(1) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יגזור בית המשפט את דינו של אדם שהורשע בעבירת מין אלא לאחר שקיבל תסקיר כאמור בפסקה (2).
(2) תסקיר לעניין מי שהורשע בעבירת מין, יכלול, נוסף על הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), גם התייחסות להערכת הסיכון, לרבות רמת הסיכון, הנשקפים מאותו אדם לביצוע עבירת מין נוספת על ידו; לעניין זה, "עבירת מין" – כהגדרתה בפסקה (1) להגדרה "עבירת מין" שבסעיף 2 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו–2006.";
(2) בסעיף קטן (ב), אחרי "כאמור" יבוא "בסעיפים קטנים (א) או (א1)".
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים
28.
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–200024, בתוספת הראשונה, אחרי פרט 34 יבוא:
"35. הגנה על הציבור מפני עברייני מין – החלטה של רשות לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו–2006, למעט החלטת ראש ענף טיפול ושיקום לפי סעיף 20ז(ז) [האם רק החלטת ראש ענף טיפול?]."
תיקון חוק הרשות לשיקום האסיר
29.
בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983, בסעיף 3, בפסקה (3), בסופה יבוא "וכן לשמש כגורם מקצועי מתאם לגבי עברייני מין שהשתחררו או שעומדים להשתחרר ממאסר בפועל או מאשפוז, בהתאם להוראות חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו–2006".
תיקון חוק הסניגוריה הציבורית
30.
בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–199525, בסעיף 18(א)(14), במקום "חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין" יבוא "חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין".
תיקון חוק השיפוט הצבאי
31.
בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–195526, בסעיפים 510(ד)(1) ו-(4) ו-511(ג), בכל מקום, במקום "חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין" יבוא "חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין".
תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה
32.
בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–200127– בתוספת השלישית, בפרט (5), במקום "חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין" יבוא "חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות עבירות מין";
תיקון חוק סדר הדין הפלילי
33.
בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בתוספת הראשונה א'29, בחלק א', אחרי פרט (71) יבוא:
(72) הפרת צו פיקוח לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו–2006.
הוראות מעבר
(א)
1. מי שערב תחילתו של חוק זה עסק כרופא מומחה בפסיכיאטריה, פסיכולוג, עובד סוציאלי או קרימינולוג קליני או קרימינולוג אחר שקיבל רישוי לפי חוק לעסוק בטיפול באחד המקצועות המנויים בסעיף 20טז(א)(2)(א) והוכיח ידע וניסיון בטיפול ובאבחון עברייני מין או במי שאובחנו סובלים מסטיות מין בהיקף של כ – 900 שעות (שווה ערך לשלוש שנים לפי 6 ש"ש), רשאי לעסוק כמטפל במרכז מורשה אף אם אינו עומד בהכשרה המקצועית כפי שקבע השר בהתאם לסעיף 20טו(א)(2)(ב).
2. מי שערב תחילתו של חוק זה היה בעל תואר אקדמי והוכיח ידע וניסיון בטיפול ובאבחון עברייני מין או במי שאובחנו סובלים מסטיות מין בהיקף של כ – 1500 שעות [ומתוכן 300 שעות מודרכות] (שווה ערך לחמש שנים לפי 6 ש"ש), רשאי לעסוק כמטפל במרכז מורשה אף אם אינו עומד בהכשרה המקצועית כפי שקבע השר בהתאם לסעיף 20טו(א)(2)(ב) [ובלבד שעמד בתנאי הכשרה מיוחדים שקבע השר?]. [האם לא מתירני מדי? נזכיר: הגבלת חופש העיסוק כאן מצומצמת בהרבה מאשר בחוק המקורי? יש רק הגבלה לגבי העיסוק במרכז לשיקום ייעודי ולא בטיפול ייעודי כלשהו?]
(ב)
1. מי שערב תחילתו של חוק זה עסק כרופא מומחה בפסיכיאטריה, פסיכולוג, עובד סוציאלי או קרימינולוג אחר שקיבל רישוי לפי חוק לעסוק בטיפול באחד המקצועות המנויים בסעיף 20טז(א)(2)(א) והוכיח ידע וניסיון בהערכה, בטיפול ובאבחון בעבריינות בהיקף של כ- 2000 שעות (שווה ערך לשנתיים לפי 20 ש"ש) ובטיפול ובאבחון עברייני מין או במי שאובחנו סובלים מסטיות מין בהיקף של כ- 300 שעות (שווה ערך לשנה לפי 6 ש"ש), רשאי לעסוק כמטפל במרכז מורשה ובלבד שיעמוד בתוך חמש שנים מיום התחילה, בתנאי ההכשרה המקצועית כפי שיקבע השר בהתאם לסעיף 20טו(א)(2)(ב).
[ומה לגבי מי שיש לו מקצוע בסיס אבל הוא מטפל "חדש"?]
2. מי שערב תחילתו של חוק זה היה בעל תואר אקדמי והוכיח ידע וניסיון בהערכה, בטיפול ובאבחון בעבריינות בהיקף של כ- 2000 שעות (שווה ערך לשנתיים לפי 20 ש"ש) ובטיפול ובאבחון עברייני מין או במי שאובחנו סובלים מסטיות מין בהיקף של כ- 600 שעות (שווה ערך לשנתיים לפי 6 ש"ש), רשאי לעסוק במרכז מורשה ובלבד שיעמוד השר בתוך חמש שנים מיום התחילה בתנאי ההכשרה המקצועית כפי שיקבע בהתאם לסעיף 20טו(א)(2)(ב).
(ג) בסעיף זה "תואר אקדמי" – כל אחד מאלה:
(1) תואר אקדמי מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה שניתן על ידי מוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל, וכן תואר שהוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 28א לאותו חוק;
(2) תואר אקדמי שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, והמנהל הכיר בו בהתאם להוראות סעיף 11(א); לעניין זה, "מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ" – לרבות מוסד בישראל שהוא שלוחה או סניף של מוסד להשכלה גבוהה הפועל מחוץ לישראל, וניתן לו רישיון כמשמעותו בסעיף 25ג לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
34. (א) תחילתו של חוק זה ביום ט' בתשרי התשס"ז (1 באוקטובר 2006) (בחוק זה – יום התחילה).
(ב) הוראות חוק זה יוחלו בהדרגה, במועדים שייקבעו בצווים שיוציא השר לביטחון הפנים לאחר התייעצות עם שר הרווחה ועם שר המשפטים, ובלבד –
(1) שביום התחילה יחולו הוראות חוק זה על עבריין מין שנידון למאסר בפועל, ריצה את מלוא תקופת המאסר שהוטל עליו, ולא שוחרר על-תנאי;
(2) שעד יום י"ט בתשרי התשס"ח (1 באוקטובר 2007) יחולו הוראות חוק זה על עבריין מין שהורשע בביצוע עבירת מין שנפגע העבירה בה היה קטין;
(3) שעד יום ב' בתשרי התשס"ט (1 באוקטובר 2008) יחולו הוראות חוק זה על כל עבריין מין שנידון למאסר בפועל אף אם לא סיים לרצות את מלוא תקופת המאסר שהוטלה עליו;
(4) שעד יום ד' בתשרי התשע"ב (2 באוקטובר 2011) יחולו הוראות חוק זה על כלל עברייני המין.
(ג) חוק זה יחול, לפי הענין, על כל אחד מאלה:
(1) טרם ניתנה הכרעת דין בענינו;
(2) הורשע וטרם נגזר דינו;
(3) נידון לעונש מאסר בפועל ובמועד תחילתו של חוק זה טרם שוחרר ממאסר;
(4) בית משפט הורה על אשפוזו ובמועד תחילתו של חוק זה טרם שוחרר מאשפוז.
תחילה
35.
(א) תחילתו של פרק ג'1 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 16 לחוק זה –
תחילה
35.
(א) תחילתו של פרק ג'1 [שיקום מונע לעבריין מין בקהילה] לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 16 לחוק זה –
חובת רישוי?
(1) לעניין רישוי של מרכז לטיפול ייעודי שניתן בו טיפול ייעודי במסגרת שיקום מונע לעברייני מין כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ולעניין מתן טיפול ייעודי במרכז כאמור – שנתיים מיום פרסומו של חוק זה;
(1) לעניין שיקום מונע לעברייני מין שבית משפט או ועדת השחרורים כהגדרתה בחוק העיקרי קבעו, על סמך הערכת מסוכנות, כיש רמת הסיכון לביצוע עבירת מין נוספת על ידם אינה גבוהה – שנתיים מיום פרסומו של חוק זה;
(2) לעניין שיקום מונע לעברייני מין שבית משפט או ועדת השחרורים כהגדרתה בחוק העיקרי, לפי העניין, קבעו על סמךש הערכת מסוכנות כי רמת הסיכון לביצוע עבירת מין נוספת על ידם היא גבוהה – שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה.
(ב) תחילתו של פרק ג'2 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 16 לחוק זה –
(1) לעניין רישוי של מרכז מורשה שניתן בו טיפול ייעודי במסגרת שיקום מונע לעברייני מין כאמור בסעיף קטן (א)(1) ולעניין תנאי הכשרה וניסיון למטפלים לפי סעיף 20טו(א)(2)(ב) – שנתיים מיום פרסומו של חוק זה;
(2) לעניין רישוי של מרכז לטיפול ייעודימורשה שניתן בו טיפול ייעודי במסגרת שיקום מונע לעברייני מין כאמור בסעיף קטן (בא)(2) ולעניין מתן טיפול ייעודי במרכז כאמור, וכן לעניין רישוי של מרכז לטיפול ייעודי שלא ניתן בו טיפול ייעודי במסגרת שיקום מונע ולעניין מתן טיפול ייעודי במרכז כאמור – שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה.
(ג) השר רשאי, בצו, להקדים את מועד התחילה של סעיפים קטנים (א)(1) ו-(ב)(1) או של (א)(2) ו-(ב)(2), ובלבד שתחילתם של שני הסעיפים הקטנים האמורים תהיה באותו מועד.
אריאל שרון גדעון עזרא
ראש הממשלה השר לביטחון הפנים
משה קצב ראובן ריבלין
נשיא המדינה יושב ראש הכנסת