חומר רקע
ועדת תעבורה
יו"ר הועדה:
עו"ד שי ישעיהו גלעד
מ"מ:
עו"ד חנניה באואר
עו"ד אילון אורון
סגנים:
עו"ד סימה לוי
עו"ד תהילה בינו
עו"ד נידאל עבד אלגאפר
עו"ד חירי חליל
עו"ד תומר גונן
עו"ד אהרן רוני פאלוך
ת"א, ד' בתשרי, התשע"ב
02/10/2011
01492911
לכ'
ח"כ דוד רותם
יו"ר וועדת חוקה חוק ומשפט
כנסת ישראל
נכבדי !
הנדון: הצעת חוק לתיקון פק' התעבורה ( מס' 104) (החמרת הענישה בעבירת ההפקרה ) התשע"א-2011
וועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין מתכבדת להגיש לוועדה בראשותך את עמדתה בעניין ההצעה שבנדון לקראת ישיבת הוועדה שנקבעה ליום 4.10.11 כדלקמן:
1. הוועדה סבורה שטרם תדון וועדת החוקה ותחליט בשינוי נוסח הפקודה והתאמת הענישה לנוסח המוצע, תשמע הוועדה חוות דעות אנשי מקצוע לגבי מצבים נפשיים שונים של נהגים שעברו עבירות "הפקרה". הוועדה סבורה ,בהתבסס על ניסיונם של חבריה בייצוג נאשמים בעבירות שכאלה , כי בחלקם של המקרים מדובר אמנם במפקירים אשר בהחלטה סדורה , החליטו להתחמק ולהפקיר כדי להימלט מאימת הדין אך ישנם גם מקרים בהם הנאשמים נקלעו למצבים נפשיים בלתי נשלטים אשר ענישה מוגברת לא הייתה מהווה הרתעה עבורם.
2. סעיף 64א(א) לחוק המוצע: בסעיף זה מבוקש לקבוע עבירה של הפקרה ברשלנות. בצד עבירה זו מוצע עונש של שלוש שנות מאסר. מן הראוי להזכיר כי העונש המוצע זהה לעונש הקבוע בצד עבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה – גרימת מוות ברשלנות אלא שבהצעה הנוכחית די בידיעה קונסטרוקטיבית ובפגיעה מינורית ואולי אף באפשרות לפגיעה גם אם בסופו של דבר לא נפגע אדם, כדי להעמיד את הנאשם בסכנת ענישה של שלוש שנות מאסר.
הוועדה סבורה שיש לקבוע מדרג ענישה בסעיף המייחס עבירת הפקרה ברשלנות כך שהמדרג יעלה ככל שאפשרות הידיעה הייתה יותר מוחשית והפגיעה הייתה יותר חמורה.
בכל מקרה , סבורה הוועדה כי העונש המירבי צריך להיות נמוך יותר ופרופורציוני לעבירה הקבועה בסעיף 64 לפקודה.
3. סעיף 64א (ב) לחוק המוצע:בניגוד לנוסח החוק הקיים נוספה בנוסח המוצע חובה להזעיק עזרה גם אם הנהג המעורב עצר במקום התאונה , עמד על תוצאותיה ואף הגיש עזרה . נראה כי אין כל הגיון להקים חובה להזעיק עזרה שהעונש באי מילויה הוא שבע שנות מאסר במצב בו נהג עוצר, מבחין כי אדם נפגע ואולי אף בפגיעה קלה, הושיט לנפגע עזרה אך לא הזעיק עזרה למקום.הוועדה ערה לאמור בסעיף 64א(ה) לחוק המוצע אך סבורה כי נוסח הסעיף המוצע עלול להביא למצבים אבסורדיים בהם נהג בסכנת ענישה של שבע שנות מאסר בנסיבות קלות ובהושטת עזרה מספקת (לגרסתו) לנפגע.
4. סעיף 64א (ג) לחוק המוצע: בסעיף זה מוצע להעלות את רף הענישה לארבע עשרה שנות מאסר. הוועדה סבורה כי בהטלת ענישה מחמירה שכזו על עבירת הפקרה ( כשיתכן כי ה"מפקיר" אינו כלל אשם בתאונה) אין כדי לשרת את מטרות הענישה.
מדובר בענישה מהחמורות בספר החוקים כשמדובר ביסוד עובדתי של מחדל, היינו- נהג אשר אינו מבצע פעולות שמצופה ממנו לעשות גם אם אין עליו אחריות כלשהיא לאירוע התאונתי.
מסקירת פסיקת בתי המשפט עד כה בעבירות הפקרה עולה כי גם במקרים החמורים ביותר, לא מצאו בתי המשפט מקום להטיל את מלוא העונשים הקבועים בחוק עד כה , ממילא לא מצאו כי הטלת מלוא העונש תגביר את ההרתעה.
מעבר לכך, נראה כי יש להגדיר מהי "חבלה חמורה" שבגינה יואשם נהג בהפקרה לפי סעיף זה.
5. סעיף 64 א(ה) :על פי הגדרת צירוף המילים " הזעיק עזרה" על הנהג כמו גם על הנוסע ברכבו להתמצא התמצאות של ממש ברפואה שהרי עליהם "להגיש עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה", היינו, עליהם לאבחן את מהות הפגיעה ולקרוא לכוחות ההצלה המתאימים. שמא סברו שיש להזעיק אמבולנס ומתברר כי המעורב לקה בליבו והיה עליהם להזעיק ניידת טיפול נמרץ, ימצאו כמפרי חוק וכ"מפקירים" .שמא הזעיקו את כוחות צה"ל בתאונה שארעה בשטחים ולא את כוחות המשטרה , ימצו גם הם כ"מפקירים" ?!
6. סעיף 64 א1. לחוק המוצע: עבירת הפקרה של נוסע ברכבו של הנהג המפקיר נקבעה בפסק דינו של כב' הש' יצחק עמית בע"פ 2247/10 ימיני נ' מדינת ישראל והיא עבירה של סיוע להפקרה כשהעונש הקבוע בצידה הינו מחצית מעונשו של המפקיר. אי לזאת, אין עוד צורך בחיקוקו של סעיף זה . אך מעבר לכך, סבורה הוועדה , כי במידה ותמצא וועדת החוקה כי יש להשמיע את דבר המחוקק בעניין, הרי שיש להרחיב בהוראת חיקוק זו ולהתייחס , בין היתר, לעניינים הבאים:
א. מודעות הנוסע למעורבות הרכב בה נסע בתאונת דרכים.
ב. מודעות הנוסע לכך שבתאונת הדרכים בה היה מעורב הרכב בו נסע נפגע אדם
ומהי מהות הפגיעה.
ג. יכולתו של הנוסע להזעיק עזרה
ד. נסיבות שימנעו מהנוסע להזעיק עזרה.
בכבוד רב ובברכת שנה טובה
כתיבה וחתימה טובה
שי גלעד, עו"ד – יו"ר הוועדה