חומר רקע
האגודה לזכויות האזרח בישראל, נחלת בנימין97
, ת"א87176
:, טלפון30-783:1:7
:, פקס30-783:187
www.acri.org.il [email protected]
4 באוקטובר2011
לכבוד
חה"כ דוד רותם
יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט
ה כ נ ס
ת
לכבוד
חברות ו
חברי הכנסת
חברות ו
חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
ה כ נ ס ת
,שלום רב
:הנדון
הצעות חוק לתיקון חוק איסור לשון הרע- הגדלת סכום הפיצוי ללא (הוכחת) נזק
הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון–
)פיצוי ללא הוכחת נזק, התש"ע-
2010
(
/פ2332/18
; חה"כ
)מאיר שטרית ;
הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון–
אי ייחוד
העיל
ה
)והוספת סעדים התש"ע-
2010
(
/פ2584/18
;
)חה"כ יריב לוין, זבולון אורלב, אנסטסיה מיכאלי, ישראל חסון.
אנו פונים אליכם בבקשה שתסירו את תמיכתכם בהצעות החוק שבנדון
ובמיוחד
מה הצעה להחמיר
את ההורא
ות
, המאפשר
ות
.פסיקת פיצוי גם במקום שלא נגרם לתובע נזק כלשהו
סעיף7א ל
חוק איסור לשון הרע
, התשכ"ה-
1965
מסמיך את בית המשפט לפסוק לנפגע
מ לשון הרע
"פיצוי שלא יעלה על50
אלף₪
ללא הוכחת נזק", ובמקרה שלשון-הרע פורסמה
""בכוונה לפגוע–
.""פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום" האמור, אף זאת "ללא הוכחת נזק
הצעות החוק של חה"כ לוין
מבקשת להגדיל את הפיצוי בסעיף זה מ-
50,000
₪
ל-
500,000
. הצעתו של
חה"כ יריב לוין
מבקשת להגדילו ל-
300,000
₪, ו בנוסף גם קובעת פיצוי של עד1.5
מליון₪
,
במקרה
של
שו ן הרע פורסמה בעיתון או באתר אינטרנט מבלי שניתנה לנפגע .הזדמנות להגיב עליה
,הלכה למעשה סעיף7
א לחוק, שמסדיר לכאורה "פיצוי ללא
הוכחת
נזק", קובע
פיצוי ללא נזק .
בתי
המשפט מוסמכים לפסוק, ואף פוסקים בפועל, פיצויים גבוהים על פי אומדנה והערכה שעה שהם
משתכנעים
שנגרם נזק ואפילו אם לא.עלה בידי התובע להוכיח את היקפו
הצעות החוק מבקשות
להטיל פיצוי עונשי בסכומי עתק בהליך .אזרחי מדובר באקט חמור של הפרטת המשפט הפלילי תוך
.חריגה מעקרונות יסוד שהם נשמת אפם של דיני העונשין
אין עיגון עובדתי ל הנחות
ש עומדות ביסוד הצעות החוק, כאילו חלה עלייה משמעותית בפרסומי
דיבה וכי מי שניזוק אינ .ו זוכה לפיצוי ראוי אדרבא, סכומי הפיצויים שפוסקים בתי המשפט בשנים
.האחרונות עולים בהתמדה,לעומת זאת
מתרבים המקרים של
בעלי אמצעים,
שתובעים או מאיימים
,בתביעות דיבה מופרכות או קלושות ובדרך זו מטילים
אימה על כל מי שיבקש ל
מתוח עליהם
.ביקורת והנה,
בעוד שבארה"ב ,נרתמו מחוקקים כדי לבלום תופעה זו עומדת הכנסת לעודד אותה
.באמצעות הצעות החוק שבנדון
ההסדר המוצע משבש איזון עדין ורגיש בין שתי זכויות יסוד חשובות ודורס ברגל גסה את חופש
.הביטוי"
מהפכה "חוקתית שכזו אסור שתעשה רק על סמך
תחוש
ו .ת בטן חברי הכנסת נהנים
מחסינות ,ומחופש ביטוי מוחלט כמעט ומנגד חשופים לביקורת רבה. דווקא בשל כך שורת ההיגיון
ו ההגינות
מחייבות
אותם למשנה זהירות בטרם יתנו ידם להטלת אפקט
מצנן ו מקפיא על השתתפות
האזרחים בשיח הציבורי .
,בכבוד רב ובברכה
אבנר פינצ'וק, עו"ד
האגודה לזכויות האזרח בישראל, נחלת בנימין97
, ת"א87176
:, טלפון30-783:1:7, פ :קס30-783:187
www.acri.org.il [email protected]
2
ההסדר המוצע יגביר את האפ
ק ט המצנן
ע( קב ניצול לרעה של הליכי בית משפטSLAPP
)
"הם לא היו צריכים אפילו להגיש תביעת דיבה, הם רק
הזהירו שהם יגישו אותה וזה יעלה ככה וככה, והאיום הזה
לדירקטוריון של חברת החדשות, היה מספיק כדי
שההתנצלות תשודר. וכאן אנחנו רואים באמת את מערכת
ההפחדה הכל כך מאסיבית, שאת ה אפילו לא צריך להשתמש
,בנשק, אתה רק צריך לשפשף את האקדח, שנמצא לך בכיס
כדי שכולם יבינו שלא כדאי להתעסק איתך".
1
1
.
בשנת2008
הרשיע בית משפט
את עו"ד ישראל פרי בהונאה וגניבה מלקוחות של תכנית "הפנסיה
הגרמנית". ההרשעה שמה קץ לסדרה של
התדיינויות סרק
סבוכות ויקרות
שניהל פרי
נגד כל מי
שהעז לפרסם טענות בעניין זה -
נגד עיתונים ונגד אזרחים מן השורה. לפחות באחת
מההתדיינויות הללו
חויב אחד מקרבנותיו הקשישים של פרי , לפצות אותו בגין לשון הרע לאחר
שהתפרץ עליו בקריאות
.""שקרן ורמאי כל הנתבעים של פרי
נאלצו להשקי
ע ממון רב בהגנה
מפני
.התביעות והועמדו בסיכון של תשלום פיצויים בסכומים ניכרים ,רק מקץ שנים, לאחר שהורשע
ניתן היה לקבוע שפרי עשה שימוש בתביעות דיבה חסרות ידיים ורגליים כדי להשתיק את ביקורת
נגדו2. ספק אם התנהלותו של פרי הי
י ,תה נחשפת אילולא הפרסומים והביקורת שקדמו לחקירת
המשטרה בעניינו. ואולם הביקורת הציבורית לא ה
י יתה נשמעת במשטר משפטי מהסוג המוצע
היום-
.הסדר שמשבש את האיזון הקיים בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב
2.
פ רי
לא לבד
. בשנים האחרונות הולכת וגוברת בישראל תופעה שמוכרת בעולם כ-
SLAPP
(ראשי
:תיבות שלStrategic Litigation Against Public Participation): תב
יעה או איום בתביעה ,
,בתגובה לביקורת או פעילות בעניינים ציבוריים, ושתוצאתם המסתברת, לעתים גם כוונתם
להטיל אפק
ט מצנן על הנתבע ועל אחרים כדי שישתתקו ויסתלקו מהזירה הציבורית.
פעמים
רבות ה-
SLAPP
,, ככל שאינה תביעת סרק נסמכת על עילה רעועה, אבל האפקט העיקרי שלה
אינו זכייה במשפט אלא "ענישה" והשתקה–
.של הנתבע ושל יריבים ומבקרים פוטנציאליים
3.
הקושי להתמודד עם תביעותSLAPP
חמור במיוחד במקרה של נתבע דל אמצעים, שמתקשה
לשכור שירותי עו"ד ומתקשה עוד יותר לקחת את הסיכון, ולו הקטן ביותר, שיפסיד במשפט
וייאלץ לשלם פיצויים לתובע. אבל האפקט המרתיע והמצנן אינו פועל רק על העני. מרבית
האזרחים - עובדים, בלוגרים, ארגונים סביבתיים ויתר אר
ג
וני החברה האזרחית
, שהם ה מטרות
של תביעותSLAPP
-
חיים מתקציב מוגבל ביותר. הם אינם יכולים להרשות לעצמם מימון
הוצאות הגנה ואת החרב המתהפכת של חיוב בפיצוי של עשרות או מאות אלפי שקלים. וכפי
שנוכחנו לדעת "בפרשת "שיטת השקשוקה
גם עיתונ
א
ים וזכייניות טלוויזיה נאלצי ם לשקול
מילים מחשש להסתבך בהתדיינות משפטית יקרה
. התביעה נגד מיקי רוזנטל בוטלה
,אמנם אבל
לא היה צורך לנהל אותה עד תום"
כדי שכל עיתונאי בישראל יחשוב פעמיים לפני שהוא יוצא
למערכה מול ארמדה של כוח ו
כסף"
3.
1 חה"כ שלי יחימוביץ מספרת על ני
סיונה כעיתונאית ("השקשוקה הון ותקשורת" טלוויזי
ה החברתית
31.8.08)
)
00:51
.
2
ראו ת"פ
)(ת"א
40258/01
מ"י נ' פרי (
2008); ת"א (י-
)ם1412/98
הארגון למימוש האמנה לביטחון סוציאלי נ' הארץ
בע"מ (
2006
;)
ת"א (מחוזי י-
)ם1452/96
הארגון למימוש האמנה לביטחון סוציאלי נ' ידיעות אחרונות בע"מ (
2005
;)
ע"א31198/98
פרי נ' גורה (
2001); יצחק דנון "בהמ"ש: צופה במשפט שקרא לעד שקרן ורמאי הוציא לשו "ן הרע
גלובס
24.4.01
); ת"א (תא1089/90
עו"ד ישראל פרי נ' מוזס (
2008
.)
3 "
…
במובן הזה יש מעט מאוד עיתונאים שהיו מסוגלים לעמוד במסע ובמעמסה כמו רוזנטל. אחרי שכולנו ראינו מה
עבר עליו אני בטוחה שיהיה קשה שבעתיים לעיתונאי ל
העז ולעשות" (העיתונאית גל גבאי; בתוך: הילה רז, אופיר בר-
זוהר ועמית בן ארויה "אחרי הפשרה…
"שמישהו יעז להגיד שלכסף אין השפעה על חופש הביטוי הארץ
19.2.10
).
האגודה לזכויות האזרח בישראל, נחלת בנימין97
, ת"א87176
:, טלפון30-783:1:7, פ :קס30-783:187
www.acri.org.il [email protected]
3
4
.
אפילו גופי תקשורת מבוססים אינם יכולים להיוותר תמיד אדישים, למשל, לנוכח תביעת דיבה
על סך של45
מליון₪
4.
כתוצאה מכך נפגעים הדיון הציבורי וזכות הציבור לדעת בעניינים הרי
רל גו,, כמו למשל , חשש
לתאונות אוויריות5
:. כך בישראל וכך בעולם
פרופ' תמר גדרון
מספרת
במאמר אקדמי שפרסמה, כי בבריטניה חלה ירידה חדה במספר התחקירים העיתונאים בנושאי
טרור ומימון טרור, כתוצאה מתביעות דיבה ות רב שהג
י שו
מיליארדרים
סעודים ואחרים בעקבות
כתבות, שקשרו בינם לב .ין אוסמה בין לאדן וארגוני טרור גדרון מזכירה מאמר של פרופ' אלן
דרשביץ,
שלפיו חל גידול
"במספר התביעות המוגשות על ידי תנועות אסלאמיות קי צוניות
בארצות הברית, שבעצם הגשת
ן
מטילות נטל כבד על מערכות העיתונים שם. זה אפקט הצינון
בהתגלמותו ."
"
,העיתונות, איבדה
כך יש
,להסיק, הרבה מהמוטיבציה שלה לערוך תחקירים
והיא מתקשה יותר ויותר לבצע את תפקידה".המסורתי ככלב השמירה של הדמוקרטיה6
5.
מסקנה זו יפה גם וביתר שאת למדינת ישראל, ובמיוחד לעיתונות הכתובה שנאבקת על
הישרדותה בעידן האינטרנט. הטיית ההסדר החקיקתי לרעת חופש הביטוי סופה שתביא
לקץ
העיתונות החוקרת והמדווחת. קשה להעלות על הדעת שחברי הכנסת ,יתנו ידם לתוצאה כזו
ישללו מאיתנו, האזרחים, את הדיווחים הטובים והטובים פחות על התנהלותם
שלהם ועל
,התנהלותם של גורמים רבי עצמה והשפעה על חיינו" ויותירו אותנו עם עיתונות שעושה נעים
בגב"
7 ,
."עם כתבות "אווירה" ועם שיח ציבורי של "בית האח הגדול" ו"הדוגמניות
6.
מבלי לגרוע מחומרת הפגיעה בעיתונות נציין, כי שעה שהציגו את הצעות החוק שבנדון בפני
מליאת הכנסת התמקדו יוזמיהן בעיתונים ובגופי תקשורת ממוסדים8
, ומתקבל הרושם שלא נתנו
את דעתם על האפקט המצנן המסוכן עוד יותר שיש להצעותיהם על דוברים רבים אחרים-
בלוגרים, עובדים, ארגוני סביבה ואזרחים שמשתתפים בדיון הציבורי בסוגיות חברת יות. לאלה
אין אפילו את הגב הכלכלי הרעוע, שיש למדיה כדי להתמודד עם תביעות דיבה מופרכות או
קלושות, אפילו לא עם מכתבי איום בתביעות כאלה .
7.
:להלן מספר דוגמאות מייצגות מלצריות שנאבקו
במעסיק ששלל מהן את חופ
ש ההתאגדות
"חטפו" תביעת דיבה בשל זוטי דברים בחוזר שהפיצו. התביעה נמחקה מייד לאחר שהעובדות
יישבו את סכסוך העבודה עם ההנהלה9
. מורה שסיפרה בבלוג על קיפוח עובדים במקום העבודה
שלה
נתבע
ה על ידי המעסיק
בעילה של
לשון הרע
מייד לאחר שהגישה נגדו תביעה על תנאי עבודה
שנשללו ממנה10
". "מנהיג רוחני", שהכריז על עצמו כ"בודהה ועודד את חברי "קהילתו" להיפרד
4
)ת"א (תא2258/06
גאידמק נ' יוסי שריד ; יצחק דנון "נמחקה בהסכמה תביעה הדיבה שהגיש גאידמק נגד יוסי שריד
," 'ו'הארץ גלובס
1.4.09
.
5
"ראו למשל: ענת ביין "ישראייר איימה ו'עובדה' של אילנה דיין דחתה שידור תחקיר גלובס
21.12.05
; ענת באולינט
""נדחה שידור התחקיר על כמעט תאונה בישראייר
הארץ25.12.05
הארץ
;)(לינק לא פעיל מוזי ורטהיימר "שגינו
" 'כשהבאנו את 'עובדה' ל'קשת
yent
2.05
25.1
.
6
"תמר גדרון "מפת תיירות הדיבה העולמית ודיני לשון הרע בישראל המשפט טו
385
)(תשע"א440
-
439
.
7 אורנה קזין "עיתונות שעושה נעים בגב "הארץ4.1.06.
8
ראו
פרוטוקול ישיבה
של מליאת הכנסת מיום30.3.2011
'עמ238
-
236
:חה"כ יריב לוין…" :
אני רוצה להדגיש שבהצעת
החוק הזאת, כאשר נדון בה, נצטרך למצוא איזונים נכונים ומתאימים, שכן מטרתה
אינה בשום אופן לפגוע בעיתונות
או באיזושהי דרך להצר את צעדיה. אבל נדמה שהמצב הקיים הוא מצב שפוגע בציבור "…חה"כ מאיר שטרית …" :
אני חושב שאין כוונה לפגוע בעיתונות, אבל הכוונה היא שעיתונאי ם–
ולדעתי כך מוצהר–
עיתונאי צריך לומר את
,האמת. וכשמכפישים את שמו של אדם או פוגעים בו בצורה חמורה והדברים אינם אמת, אסור שתהיה לדברים הגנה
גם לא של העיתונות. אין דרך אחרת לגרום הגנה לאדם, אלא שהעיתונות תהיה זהירה, אלא על-
ידי הגדלת הפיצוי-
שיחשבו פעמיים".לפני שמכפישים שמו של אדם
9 רותי סיני "תביעת דיבה נגד מלצריות הנאבקות בתנאי עבודה "הארץ
29.10.07
.
10
מיקי פלד "תביעת דיבה נגד עובדת שביקרה את המעביד בבלוג "כלכליסט
5.6.08; מרב בטיטו "סכנת תביעה "ידיעות
אחרונות
24.10.08
; האגודה לזכויות האזרח ייצגה את הנתבעת בהליך שהתקיים בבית משפט השלום. במסגרת זו בדק
.הח"מ אחת לאחת את עובדות הפרסום נשוא התביעה ווידא שהתביעה על פניה היא חסרת ידיים ורגליים
האגודה לזכויות האזרח בישראל, נחלת בנימין97
, ת"א87176
:, טלפון30-783:1:7, פ :קס30-783:187
www.acri.org.il [email protected]
4
מנשותיה
ם ,תבע בלוגר שביקר את התנהלותו11
. בלוגר אחר, קיבל איום בתביעת לשון הרע
מ
חברה שמספקת בתשלום תגובות "אוהדות"
"(
LIKE
" בפייסבוק), לאחר שהעז לחוות דעה
"ולגחך על השירות וכינה אותו "מופרך12
.
גם
ארגונים ופעילים למען איכות הסביבה
שנאבקים
נגד עסקים מזהמים נאלצים להאט את פעילותם לנוכח גל של תביעות דיבה אישיות13
.
8.
קשה להפריז באפקט המצנן וה מרתיע של תביעותSLAPP
:
לפני כשנתיים דחה בית המשפט
המחוזי בירושלים תביעת דיבה, לאחר שקבע שהחברה התובעת הגישה "תביעת סרק" רק כדי
"
"להלך אימים
" .על יו"ר ועדת העובדים שלה ,ראיתיו בבית המשפט" מספר השופט בפסק הדין
"פוכר את אצבעותיו בדאגה, מוטרד וחושש, ולא בכדי. תביעה כספית על סך של2,500,000
ש"ח
אינה דבר של מה בכך... כזאת לא ייעשה."
14
9.
הגשת תביעתSLAPP
היא עניין
של מה בכך עבור גורמים חזקים- במחיר פעוט קונים
אפקט
מאיים שמשתיק את מי שמעיז להתבטא נגדם15. ריבוי תביעות ה-
SLAPP
יוצר אווירה כללית
של טרור והפחדה, ומונע מאזרחיות ואזרחים .לממש את זכויותיהם ולהשתתף בויכוח ציבורי
במציאות כזו ניתן להשתיק אזרחים גם באמצעות מכתב איום
ב תביעת דיבה. במסגרת פעילותה
למיגור תביעותSLAPP
נתקלה האגודה במספר
רב של מקרים, שלא הגיעו לידיעת הציבור,
ושבהם דיי היה במכתב התרעה מעורך דין (מכתב שעלויותיו אפסיות.) כדי לסתום פיות
10
.
,כפי שמסביר עו"ד ישי שנדור אפקט ההרתעה וההשתקה של תביעותSLAPP
מושג על ידי
הסטת הויכוח מהזירה הציבורית אל זו המשפטית, שבה
נמצא אדם מן הישוב בעמדת נחיתות אל
מול התובע. תביעתSLAPP
מוגשת שלא על מנת לזכות בסעדים המשפטיים אלא כדי לנצח
ב"ח יים האמיתיים". זהו כלי רב עוצמה, זול ואפקטיבי, שיש בו כדי לפגוע פגיעה קשה בחופש
הביטוי, בדיון ציבורי פתוח לכל, ביכולתו של הציבור להגן על זכויות היסוד שלו ועל איכות
החיים שלו
וביכולת המנהל הציבורי והמערכת הפוליטית לקבל החלטות המבוססות על כל
השיקולים והמידע הנוגעים לעניין. תביעות סרק אסטרטגיות פוגעות בזכות שנתונה לכל אזרח
.להשתתף בוויכוח או במאבק בעניינים ציבוריים ובשאלות ערכיות16
11
.
רק לעיתים רחוקות מצליחה מערכת המשפט להתמודד עם
התופעה החמורה,. כך, למשל
קרא
" לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל אביב
למגר מן השורש תב
יעות בלתי כנות…
המוגשות ע"י
גופים חזקים עתירי ממון, כנגד יריביהם דלי האמצעים, בעילה מפוקפקת כלשהי, מתוך מטרה
מכוונת ללחוץ
עליהם לחזור בהם מדרישות צודקות, רק מחמת חוסר יכולתם לממן הגנה
11
אורי בלאו "אלוהים לא ס
גור על עצמו "הארץ
6.3.07; ת
ומר פריסקו "טובלי תובע אות
י "
tomerpersico.com
3.2.11
.
12
" גיא גרימלנד
לא מפנים את הלחי השנייה: הבלוגרים הישר
אלים מסרבים להיכנע לתביעות"
themarker
18.7.11
;
"בשנים
האחרונות משתמשים יותר ויותר גופים בתביעות נגד בלוגרים, במטרה למנוע מהם פרסומים באמצעות לחץ
כלכלי; מספר בלוגרים ישראלים החליטו להלחם בתופע ."ה
13
צפ
ריר רינת "הנשק החדש של מפעלים נגד פעילים לאיכות הסבי בה–
"תביעות דיבה אישיות
הארץ ו-
walla
8.3.05
.
14
ת"א (י-
)ם8069/06
החברה לאוטומציה נ' גור (
2009
) פסקה35
; איתי הר-
אור "בהמ"ש: החברה לאוטומציה הילכה
אימים על יו"ר ועד העובדים שלה "כלכליס
ט
14.7.09
.
15
ראו, למשל, דברי חה"כ חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה והרווחה: "[המעביד] יש לו את עורכי הדין ולעובד המסכן שמקבל
2,000
שקלים פיצויים, לא יכול לקפוץ מבית משפט לבית משפט. למעביד יש את כל המימון ואת כל עורכי הדין ואפילו
את כל הזמן לפעמים
." (ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ,פרוטוקול דיון
מיום30.6.09
:). ומנגד כך תיארה בלוגרית
את המצוקה שאליה נקלעה לאחר שמעסיקה לשעבר הגיש נגדה תביעת סרק" :לקבל תביעה כזו זה נו
רא מפחיד…
אני
סטודנטית. מתפרנסת בקושי …
כשחזרתי לילה אחד הביתה מיום ארוך של עבודה ולימודים ומצאתי מעטפה גדולה
מודבקת על הדלת ובתוכה תביעת דיבה–
הייתה פשוט תחושת אימה. גוף גדול וחזק ממני מתנפל עלי, ובגלל גחמה
שלהם אני צריכה להיכנס לתוך התעסקות ארוכה, מתישה ויקרה, שאין לי כלים ומשאבים לנהל. היה חשש שאצטרך
לשלם סכומים דמיוניים שמעולם לא היו לרשותי, והייתה הלשון המשפטית, המאיימת, הקיצונית" (מרב בטיטו "סכנת
תב "יעה
ידיעות אחרונו ת24.10.08
.)
16
ישי שנדורSLAPP
בישראל( , עבודה במסגרת לימודים לתואר מוסמך באונ' ת"א, בהנחיית פרופ' נטע זיו2010
.)
האגודה לזכויות האזרח בישראל, נחלת בנימין97
, ת"א87176
:, טלפון30-783:1:7, פ :קס30-783:187
www.acri.org.il [email protected]
5
" ."משפטית אין לאפשר לתביעות, שהופכות את בית המשפט לכלי משחק אסטרטגי, לחצות את
סף ההיכל ולבוא בשעריו."
17
12
.
.אבל בתי המשפט לבדם אינם יכולים להתמודד עם האיום על חופש הביטוי ועל הדמוקרטיה
החברה האמריקאית רגישה לסתימת
פיות ובמדינות רבות בארה"ב יש חוקים
שמאפשרים לבתי
המשפט למחוק על הסף תביעותSLAPP
.
על שולחן הכנסת מונחת הצעת חוק עם הסדר
חקיקתי דומה18
אבל הכנסת אינה ממהרת לאמץ אות
ה , ותחת זאת היא מקדמת את הצעות
החוק שבנדון, שרק יגדילו את הנזק החמור שגורמות תביעות דיבה אסטרטגיות משתיקות .
13
. קבלת הצעת החוק ו הגדלת סכום הפיצוי ללא (הוכחת) נזק
תגביר את האפ
ק ט המצנן של תביעות
SLAPP
. מעביד או תאגיד עסקי שמבקש להשתיק את יריביו החלשים, ולצורך כך "מורח" על
הנייר כתב תביעה או מכתב איום חסרי ידיים ורגליים, יוכל להכפיל את האיום פי עשרה בעזרת
ההסדר החדש .
14
. זאת ועוד
. הפסיקה בתביעות לשון הרע מתאפיינת בחוסר עקביות ובחוסר אחידות ניכר
ים
לעומת
פסיקות בתחומים אחרים .פרשנות טקסטואלית של הפרסומים , הערכה של חומרת המסר
"המשמיץ" שלהם, והמשקל שיש לתת ליתר הנסי בות הרלבנטיות לעילת התביעה ולהגנות–
כל
אלה מושפעים
גם ממאפיינים תרבותיים וביוגראפיים של מי שיושב בדין .
פעמים רבות קשה
.להעריך מראש את האופן שבו תוכרע ההתדיינות
15
.
חוסר הוודאות הבולט, שמאפיין ממילא את הפסיקה בתחום לשון הרע, יגדל עוד יותר אם יוגדל
סכום ה
פיצוי העונשי כפי שמוצע
.בהצעות החוק שבנדון חוסר ודאות זה
י עצים את הסיכון של
מי שנתבע או מקבל איום בתביעתSLAPP
ואת "ההימור" שהוא נוטל על עצמו אם יסרב
""להתקפל
ולהשתתק. לעומת זאת, הסיכון שנוטל על עצמו התובע )(או המאיים החזק אינו
מושפע כמעט מחוסר הוודאות האמ ור, כיוון שהסיכון שהוא נוטל על עצמו כרוך לכל היותר
בדחיית התביעה- בו
תשלום הוצאות משפט. בדרך כלל
סכום ההוצאות הוא קטן ואינו מפצה את
הנתבע על הוצאותיו ועל עוגמת הנפש שנגרמה לו. במרבית המקרים לא יגיעו הדברים אפילו לכדי
:כך התובע
החזק ימשוך את תביעתו ויקפוץ מ העגלה הדוהרת להסדר וימשוך את תביעתו מבלי
שייפסקו נגדו הוצאות .
16
. על רק
ע חוסר הוודאות המתואר לעיל, קיימת חומרה יתרה בהסדר שנכלל בהצ
עת החוק
שהגיש
:חה"כ יריב לוין קביעת פיצוי ללא נזק בגובה של עד1.7
מליון₪
במקרה שלשון הרע פורסמה
בעיתון או באתר אינטרנט
מבלי
שניתנה לנפגע הזדמנות ""נאותה
להגיב עליה
(ולמרבה
השערורייה–
.)אפילו אם מדובר בלשון הרע שזוכה לאחת מההגנות שבחוק
פרסומים רבים
מצויים בתחום האפור . לא פעם נדרשת שופטת למחקר משפטי ולחשיבה מרובה קודם שתפסוק
.האם הפרסום שלפניה הוא דיבה אם לאו
המפרסם אינו יכול ל נחש מראש כיצד יראה בית
המשפט את דברי הביקורת שבכוונתו לפרסם . וגם אם ייעזר
ב יועצים משפטיים לרוב-
עדיין
.יוותר בליבו הספק
אם תתקבל הצעתו של חה"כ לוין, יהיה מפרסם כזה אנוס לפנות למי
,שהביקורת מופנית נגדו
,על מנת להסיר את הסיכון, קלוש ככל שיהיה
שיהיה עליו לשל ם פיצוי
של1.5
מליון₪
ולהכריז על פשיטת רגל .
17
"ת א18029-02-11
אור סיטי בע"מ נ' טבקמן , עמוד6.
18
הצעת החוק
למניעת שימוש לרעה בהליך משפט
י התשע"א-
2010
(
/פ2403/18, חה"כ שלי יחימוביץ', אורי אורבך ו ניצן
.)הורוביץ
האגודה לזכויות האזרח בישראל, נחלת בנימין97
, ת"א87176
:, טלפון30-783:1:7, פ :קס30-783:187
www.acri.org.il [email protected]
6
17
.
לשם הדוגמא בלבד נניח
ש
פלונית ת טעה לחשוב שהצעות החוק שבנדון
ד נוע ו לסתום פיות ולהטיל
אפקט מצנן על
ביקורת נגד חברי כנסת ; או
ש אלמוני סבור שארגוני זכויות הם"סייעני טרור".
חרב מתהפכת של מליון וחצי₪
תחייב כל עיתון וכל בלוגרית, שירצ
ו
,לפרסם מאמר דעה ברוח זו
לפנות למגישי הצעות החוק שבנדון במקרה הר
אשון, ואל ארגוני זכויות במקרה השני , להמתין
.באורח רוח לתגובתם ולפרסמה
18
.
הלכה למעשה ההסדר המוצע
מקנה זכות תגובה על כל ביקורת שתתפרסם בעיתונ ות או
באינטרנט. ולנוכח ריבוי מקרי ה-
SLAPP
ניתן לצפות שפניות רבות לקבלת תגובה ייענו במכתב
.איום בתביעת דיבה אם יעז המפרסם לממש את חופש הביטוי שלו ולמתוח ביקורת על המאיים
הצעות החוק קובעות הסדר חריג ושערורייתי כדי לפתור "בעיה" שאינה קיימת
19
. לנוכח הנזק החמ ור שיגרם אם תתקבלנה הצעות החוק שבנדון, מתגמדת עוד יותר התועלת
המפוקפקת שיוכלו להפיק מה
ן
.נפגעים של ממש התשתית העובדתית והמשפטית שעליה
נסמכות ההצעות היא שגויה ולמצער- טעונה בדיקה
מעמיקה קודם שחברי הכנסת יתנו ידם
.לפגיעה בערכים דמוקרטיים
20
. ההסדר הקובע פיצ
ויים ללא הוכחת נזק כלל אינו נחוץ לאותם תובעים שניזוקו בנפשם או בכיסם .
אכן, כפי שנאמר בדברי ההסבר של אחת מההצעות,
בדרך כלל יהיה זה קשה מאוד לכמת את
הנזקים שנגרמו כתוצאה מפרסום לשון הרע19. אלא שכפי שמסביר
ים ד"ר יובל קרניאל
ועמירם
ברקת )": גם לפני שנחקקה ההוראה שאותה מבקשים לתקן עתה ("פיצוי ללא הוכחת נזק"
היה
בית-
המשפט מוסמך לפסוק פיצויים, לרבות פיצויים משמעותיים ללא הגבלת סכום, וזאת ללא
כל צורך בהוכחת נזק כלשהו, ודאי ללא צורך בהוכחת נזק".ממוני20
21
.
ואכן, במקרים המתאימים פוסקים בתי המשפט פיצויים גבוהים על לשון הרע, ללא היזקקות
"להסדר של "פיצוי ללא נזק . כך, למשל, בעניין
שרנסקי נ' נודלמן , נפסק פיצוי של מליון ש"ח
כמעט"(בערכים ריאליים) לאחר שבית המשפט השתכנע כעניין שבהגיון ש
אין ספק , כי דברי
הבלע בספר ו של המערער שהופנו כנגד שמו הטוב של המשיב פגעו קשות במעמדו הציבורי
ובמעמדה הציבורי של מפלגתו." הפיצוי הגבוה נפסק על דרך האומדנה וההערכה בראש נזק
"כללי" הגם שלא נטען ולא הוכח לנזק ממוני שנגרם לתובע21
.
22
.
,הלכה ולמעשה הצעות החוק וההסדר, שאותו הן מבקשות לתקן מעניקים פיצוי לתובע גם אם
לא הוכיח-
אפילו אם לא טען-
לקיומו של נזק כלשהו(
נזק לממון, למוניטין או לנפש). הסדר זה
הוא חריג לדיני הנזיקין, שמטרתם להחזיר מצב לקדמותו ולהעמיד את הניזוק במקום בו עמד
לפני העוולה, ובענייננו-
לפני שפורסם .לשון הרע נגדו
23
. הצעו .ת החוק מבקשות לקבוע פיצויי עתק במקרים שבהם לא נגרם כל נזק כלשהו הן קובעות
סנקציה עונשית,
שחורגת מעקרונות היסוד של דיני הנזיקין. הן מפקיעות את התחום הרגיש של
דיני העונשין מדי המדינה ומפריטות אותו ליחסים שבין אדם וחברו, תוך שהן פוסחות על
עקרונות מהותיים ופר
וצדוראליים של המשפט הפלילי
(לדוגמא: נטל ראייה גבוה; שיקול דעת של
היועץ המשפטי לממשלה קודם להגשת כתב אישום בעבירות ביטוי; הקנס העונשי מוקדש
)לרווחת הכלל ולא לקימום "נזק" שלא נגרם .
19
דברי הסבר
ל
הצעת חוק א
יסור לשון הרע( תיקון – פיצוי ללא הוכח
ת נזק ,התש"ע-
2010
(
/פ2584
,; חה"כ יריב לוין
זבולון אורלב, אנסטסיה מיכאלי, ישראל חסון.)
20
יובל קרניאל וע
מירם ברקת "הפיצויים בדיני לשון הרע: השם והשמ "ן
על
י משפט ב
205
"(תשס )ב218-219
.
21
ע"א89/04
ד"ר יולי נודלמ
ן נ' נתן שרנסקי (
2008
.)
האגודה לזכויות האזרח בישראל, נחלת בנימין97
, ת"א87176
:, טלפון30-783:1:7, פ :קס30-783:187
www.acri.org.il [email protected]
7
24
.
מדובר בעקרונות יסוד שמשמשים כאיזונים ובלמים הכרחיים
ל
הפעלת סנקציה עונשית ,
ושבלעדיהם הופכת הענישה להפקרות ולעוול. הסטייה מעקרונות אלה חמורה במיוחד בענייננו
משום שהיא משבשת בפזיזות איזון חוקתי עדין, שנבנה בפסיקה ,במשך שנים
באופן שקול ומדוד
על יסוד התבוננות מעמיקה של.בתי המשפט בנסיבות ובערכים הנוגעים לכל מקרה ומקרה
25
. ההסדר המו צע הוא פיל בחנות חרסינה, שנכנס לתוך מתחם האיזון העדין והרגיש בין שתי זכויות
יסוד חשובות, ודורס ברגל גסה את חופש הביטוי. ראוי ששיבוש חוקתי כזה ייעשה על סמך
בדיקה מדוקדקת של הבעיה החברתית, האמיתית או המדומה, שאותה מבקשים לפתור
באמצעות הצעות החוק שבנדון. בין ,היתר יש לבדוק מהו טיבם ומה היקפם של מקרים שבהם
נגרם עוול לתובע ששמו הוכתם
.כתוצאה מחסרונם של התיקונים שנכללים בהצעת החוק שבנדון
ראוי לדעת מה היחס בין אותם מקרים, ככל שבכלל הם קיימים, לבין מקרים הפוכים, שבהם
תביעות דיבה חסרות ידיים ורגליים הופכות לסנקציה ע ל ביטוי, ומשרות אפקט מצנן על חופש
.הביטוי בכל המרחב הציבורי
26
.
?מהו אותו "חולי חברתי" שאותו מבקשים לתקן לא ברור על סמך מה מניחים מגישי הצעות
החוק ש"התופעה של פגיעה באנשים התרחבה " וכי "יש צורך בהעלאת רף הענישה כדי להרתיע
.אנשים מלהוציא דיבה או לשון הרע"
22
?
27
.
,לפחות בשלב זה
ובהעדר בדיקה מעמיקה מצד יוזמי החקיקה החדשה ,
קיימות אינדיקציות
הסותרות את הנחות היסוד שעומדות בבסיס הצעות החוק שבנדון. כך, למשל, מחקר אמפירי
שביצעה 'פרופ תמר
גדרון מעלה, שמספר תביעות הדיבה עלה בצורה משמעותית בעשור
האחרון
וכן עלו במקביל סכומי הפיצויים23
" ,. על פי ניתוחה של גדרון האיזון כיום נוטה יותר ויותר לכיוון
.ההגנה על השם הטוב שנפגע על חשבון חופש הדיבור המצטמצם אנשי ציבור בישראל זוכים
בדרך כלל לאהדה ניכרת של בתי המשפט , בעיקר כשמהצד השני של התביעה עומדים אמצעי
תקשורת ". בחינה יישומית של הפסיקה בשנים האחרונות מלמדת, על מוכנות גדולה של בתי
המשפט לפסוק לטובתם של תובעים בתביעות ד.יבה24
28
.
שינוי מסוכן,באיזון חוקתי מהסוג המוצע אסור שיס
תמך רק על תחושת בטן .
בהקשר של
,תביעות לשון הרע מוצאים עצמם חברי הכנסת בדרך כלל בעמדת התובע בהיותם אנשי ציבור
ש חשופים לביקורת רבה ובשל החסינות המקנה להם
חופש ביטוי כמעט מוחלט
מבלי שיהיו
חשופים לתביעות.
דווקא בשל כך, ראוי שחברי הכנסת ינקטו במשנה זהירות ורגישות בטרם יתנו
את ידם.להחמרה בדיני לשון הרע
אפשר שבדיקה עובדתית מעמיקה תיטול מעוקצן של הטענות
שהעלנו לעיל, אבל שורת ההיגיון וההגינות מחייבות לפחות בדיקה דקדקנית בטרם יאושרו
הצעות החוק שבנדון, ובטרם יוט ל אפקט מקפיא על חופש הביטוי ועל ההשתתפות בדיון
הציבורי.
22
דברי
ההסבר
ל הצע"ח איסור לשון הרע (תיקון–
)פיצוי ללא הוכחת נזק, התש"ע-
2010
(
/פ2332/18; חה"כ
)מאיר שטרית.
23
"תמר גדרון "מפת תיירות הדיבה העולמית ודיני לשון הרע בישראל המשפט טו
385
)(תשע"א
461
.
24
הילה רז "איך הפכה בריטניה ליעד המועדף לתביעות דיב "?הThemarker
23.4.11
.