חומר רקע

פרופ ' אירית הרשקוביץ אוניברסיטת חיפה חוקרת בשיתוף פעולה עם חוקרים בכירים מ- NIH ומאונ 'קיימברידג'  מחקר על אתיולוגיה של התנהגות מינית פוגעת בקרב3500 ילדים ונערים פוגעי מין בישראל במשך10 שנים( , Hershkowitz 2011 )  בודקת דרכים אפקטיביות לחקור קטינים שביצעו מעשים מיניים ולהפיק נרטיב מפורט של המעשים שביצעו( et al., Hershkowitz , 2006 )  בודקת אסטרטגיות להתמודדות עם קטינים מתנגדים שמכחישים מעורבותם במעשים מיניים .בדיקת היעילות של גישה תומכת  כותבת פרוטוקולים לחקירת ילדים ומתבגרים עד גיל14 או מתבגרים ובוגרים בכל גיל עם ליקויים התפתחותיים , קרבנות עדים וחשודים צעירים  חוקרת דרכים להבחין בין הצהרות אמיתיות ולא אמיתיות של ילדים ומתבגרים , לגבי מעורבותם במעשים מיניים(הערכת מהימנות) מתוכנן מחקר ל-5 שנים( 2012-2016 )על ילדים ובני נוער פוגעים מינית . הגדרת ההתנהגות הבעייתית :קטינים פוגעים מינית איזכור תאוריות לגבי אתיולוגיה של הבעיה , החפיפה עם בעיות נלוות ,ותתי קבוצות של נערים פוגעים תיאור הערכה קלינית מספקת , מרכיב הסטוריה של CSA  סקירת מודלים של התערבות ואסטרטגיות ספציפיות שנמצאו יעילות במחקרים ,אוכלוסיות הטיפול , משך ומוד הטיפול ,תפקיד המשפחה ומבוגרים אחרים ההשלכות למדיניות :חובת דיווח ,חקירה פלילית , עירוב ב"ס ,הוצאה מהבית ,אופי הסדור החוץ-ביתי , רישום פלילי ,הזהרת הציבור ,שת"פ בין סוכנויות Mark Chaffin (Chair), University of Oklahoma Health Sciences Center Lucy Berliner, Harborview Sexual Assault Center, Seattle, Washington Richard Block, Three Springs Inc., New Smyrna Beach, Florida Toni Cavanagh Johnson , Independent Practice Psychology, South Pasadena, California William N. Friedrich, Mayo Clinic Diana Garza Louis, Rio Grande Counseling Center, Austin, Texas Thomas D. Lyon, University of Southern California Law School Ina Jacqueline Page, University of Tennessee Health Sciences Center David S. Prescott, Sand Ridge Secure Treatment Center, Mauston, Wisconsin Jane F. Silovsky, University of Oklahoma Health Sciences Center Task Force Coordinator: Christi Madden University of Oklahoma Health Sciences Center  SBP – 'בעיות התנהגות מינית ' בילדים עד גיל12 . עד גיל18 'מתבגרים פוגעים מינית'  לא סינדרום פסיכולוגי ולא הפרעה מאובחנת אלא סט התנהגויות שאינן מוסכמות חברתית והוצאו מחוץ לחוק יזימה של חשיפה מינית או מגע באברי מין שאינו מותאם התפתחותית ותרבותית ועלול לגרום פגיעה לעצמי ו/או לאחר : פגיעה פיזית ,מצוקה ,הפרעה להתפתחות חברתית . שונה ממשחק וחקירה מינית נורמליים שהם ספונטנים ,ספורדים ,בקבוצת הגיל , הדדיים ללא כפיה פיזית או רגשית .סוג פגיעה חדש : הפצה של פורנוגרפיה במדיה אלקטרונית , sexting התנהגויות מיניות מסוימות אינן רצויות/חוקיות אבל רווחות : כשליש מהמתבגרים קיימו יחסי מין וכ- 20% מעורבים בהפצת פורנוגרפיה  כ20% מהפגיעות המניות מבוצעות על ידי פוגעים מתחת לגיל18 . עד גיל12יש עליה בפגיעה בילדים צעירים , 12-14 ללא שנוי ובגיל14-18 ירידה בפגיעה בקרבנות צעירים ופגיעה במתבגרות . שינויים התפתחותיים גם במין הקרבן ומין התוקף : הילדים הם בנים ובנות והמתבגרים הם יותר בנים הפוגעים בבנות(מי הפוגע ומי הנפגע?)  נרשם גידול של מעל120% ב-2 עשורים במספר המתבגרים המעורבים בהתנהגות מינית בעייתית , נתון שקשה לפרש  הבעיה שכיחה ופגיעתה יכולה להיות חמורה לקרבנות ולחברה , כמו גם לקטינים הפוגעים עצמם העלולים לצאת ממסלול ההתפתחות התקינה  Marshal & Barbaree,1990 מציעים שארועי ילדות קשים כמו התעללות פוגעים במנגנון העכבות או בכישורים של וויסות עצמי של דחפים תקפניים ומיניים נורמלים ; בדפוסי התקשרות וכישורים חברתיים .בתחלת התבגרות יש דחפים מיניים מוגברים שלא ניתן לספק באופן נורמטיבי . פגיעה בילדים או הפעלת כוח יכולים להתקשר בהתניה בגלל התגמול של סיפוק מיני ושיפור מצב-הרוח .  Hall & Hirshman, 1990 מזהים4 פקטורים הקשורים בפגיעה מינית :אישיות ,אי ויסות רגשי ,תפיסות המצדיקות פגיעה , ודחף לשימוש בכוח או בילדים , עם משקל יחסי אינדיוידואלי לכל קטין  Ward & Beach, 2005 : מדגישים שילוב של גורמים נוירופסיכ ' גנטים ,עניין מיני מוגבר ולא טיפוסי ,גורמים אישיים כמו התקשרות , הסטוריה של התעללות ,אמפטיה ,בעיות רגשיות וחברתיות , תפיסות אנטי-חברתיות ועברייניות ,אימפולסיביות ,אלכוהול או סמים , קושי להתמודד עם קונפליקט .אלה גורמים לשימוש במין לויסות מצב רוח.  Seto& Lalumiere 2010 כל התיאוריות מדגישות ענין מיני לא טיפוסי ,ודיס- אינהיביציה אישית או מצבית(אלכוהול ,סמים) תאוריות מוקדמות שמו משקל גבוה על הסטוריה של פגיעה מינית . למרות שיש קשר בין הסטוריה של התעללות מינית ופגיעות מיניות מצד מתבגרים ובוגרים , בעשור האחרון הובהר שתוקפים רבים לא עברו התעללות מינית . מידת החפיפה עד גיל14 שנצפתה בישראל : 10% (Hershkowitz, 2011)  גורמים אתיולוגים כוללים התעללות אחרת , חשיפה לחומרים מיניים במדיה ,סביבה בעלת אופי מיני מודגש ,חשיפה לאלימות ועוד אגרסיה מינית היא חלק מבעית התנהגות רחבה יותר אין פרופיל אחיד .קבוצה הטרוגנית מאוד במאפיינים אישיים , משפחתיים ,סוציו- אקונומיים הסטוריה של התעללות ובריאות נפש. נסיון להבחין בתת קבוצות של פוגעים על בסיס גיל התחלה , גיל וזהות הקרבן ,פסיכופטיה , specialist-generalist מחקר עדכני מעלה אשכולות עם חפיפה מרובה , כך שאין תת קבוצות מובחנות, אלא טווח של חומרה ואינטנסיביות . ככל שאלה גבוהים כך גם הבעיות הנלוות בבריאות נפש , בעיות משפחתיות לימודיות וחברתיות .נערים פוגעים מינית דומים לנערים פוגעים לא מינית , עם וללא אלימות( Borduin , 2010 2003, ; Seto , 2010 )הסטוריה של התעללות מינית  בני עשרה עםADHD ,עם מיומנויות חברתיות דלות , ללא השגחה הורית יעילה , נערים עםexternalization , נערים המבצעים עבירות אלימות רכוש וסמים ,צרכני סמים ואלכוהול , נערים סקרנים הנוהגים בחוסר אחריות ,בנות עם טראומה מינית , נערים אגרסיבים ולא אמפטיים , נערים לא בשלים ואמפולסיבים , שלא מתחשבים באחר עם התנהגות אגוצנטנטרית ,פרשנות שגויה של הסכמה , חיקוי התנהגות במדיה ,בורות לגבי החוק והשלכות מעשיהם , שוברי גבולות ,חקוי התנהגות במשפחה או בסביבה , נערים מדוכאים או דחויים חברתית , ילדים עם הפרעותattachment , ילדים המגיבים ללחץ חברתי ,עיסוק יתר במיניות , נערים שנכשלו בסיטוציה מסויימת , נערים עם בעיות בריאות נפש וגם מיעט זעום של נערים המפתחים סטיה מינית.  ועוד ועוד......... לרובם המכריע אין סיכון לקריירה של עבריינות מין כבוגרים  מעל90% מהנערים הפוגעים מינית גם פוגעים לא מינית . התמחות בפגיעה מינית היא נדירה בהתבגרות& Lalumiere 2010 Seto  הרצידיביזם לפגיעה מינית נמוך פי2-6 מזה של פגיעה לא מיניתCaldwell, 2002; Worling & Langstrom, 2006  הסיכון לפגיעה מינית בבגרות גדול אצל נערים שפגעו לא מינית או וורסטילים . פגיעה מינית בד"כ אחרי הסלמה של פגיעות לא מיניותElliot, 1994 גורמי סיכון לפגיעה מינית ולא מינית חופפים :קווי אישיות אנטי חברתיים , עמדות עברייניות ,קבוצת שווים עבריינית, Prentky et al., 2006 , אי השגחה הורית ,משמעת לקויה וצריכת אלכוהול ,קשיי למידה  Seto& Lalumiere 2010 שניתחו59 מחקרים שמשווים פגיעה מינית לפגיעה אחרת נותנים תוקף למרכיבים המשותפים אך גם ליחודיים: בידוד חברתי ,רמת חרדה גבוהה וערך עצמי ירוד ועניין לא טיפוסי במין  'מתמחים ' בעבירות מין מאופיינים בבעיות התנהגות פחות קשות בבית הספר , פחות סמפומים של החצנהButtler & Seto, 2002; Nisbet, 2010 הרקע לא בהכרח התעללות מינית בילדות אלא כל טראומה סהכ פוגעי מין עלולים יותר לפגוע לא מינית .פרדוקסלית , קטינים פוגעים לא מינית אחראים לרוב הפגיעות המיניות בבגרות כי הם רבים יותר .  קטינים פוגעים מינית עלולים להיות קרבנות כמו תוקפי מין מטרתה הראשית לכוון את ההתערבות : האם יש צורך בהתערבות ,איזו התערבות ,סדר עדיפויות בהתערבות , הוצאה מהבית ולאן ,החזרה המעריך : מוסמך)!( , עם ידע בהתפתחות בגיל ההתבגרות כולל התפתחות מינית ;מכיר בעיות התנהגות של מתבגרים , בעיות שליטה עצמית , SBP ,בעיות למידה , ADHD התעללות ,טרואמה ופוסט טראומה ; מכיר פקטורים אישיים , משפחתיים וסביבתיים המשפיעים על התנהגות עבריינית , מכירEBP ומחקר על התערבות יעילה , מזהה נורמות תרבותיות ,תפיסות ואמונות  רוחב ומורכבות ההערכה משתנים נער לנער . הערכה נרחבת של קונטקסט ,אקולוגיה חברתית ומשפחתית: איכות יחסי הורה-מתבגר ,יכולת השגחה הורית , אופי קבוצת השווים והיחסים בתוכה , מודלים חיוביים ושליליים בסביבה החברתית ,אופי משמעת ,עקביות ותגובת הנער למשמעת , פריצת גבולות פיזיים רגשיים וחברתיים ,הזדמנויות להתנהגות שלילית , גירוי מיני מופרז בסביבה , עיסוק מופרז במין , עניין מיני טיפוסי ולא טיפוסי , סיכונים לטראומות(כגון התעללות )והגנה מהם , תפיסות אנטי חברתיות ,פקטורים תרבותיים , חוסן ,כוחות ומשאבים הערכה של בעיות התנהגות לא מינית : בעיות החצנה( ADHD פריצת גבולות ,אלימות ) הפנמה(דיכאון ,ערך עצמי ירוד , חרדה פוסט טראומה) ,בעיות התפתחותיות ובעיות למידה, בעיות בסביבה (הזנחה התעללות חשיפה לאלימות ) והפרעות נוירופסיאטריות נדירות באופן מסורתי ,האלמנטים הטיפוליים הושאלו מטיפול במבוגרים . כללו עבודה ממוקדת על מעגל העבירה ,הודאה בסטיות חבויות , במחשבות סוטות בפנטזיות סוטות ,אסטרטגיות להימנעות מהעבירה הבאה , התניה מחדש של אוננות- כל אלה באמצעים קוארסיבים וסוגסטיבים  הגישה הטיפולית נבעה מת התפיסה שנערים אלה הם מסוכנים ויש להם הפרעה מינית קומפולסיבית יחודית , עם דינמקה של התמכרות  כיון שהמחקר הראה שזו לרוב אינה הפרעה מינית בעיקרה , נוסו שיטות טיפול גנריות , CBT ורב מערכתיות כמו עם נערים פורעי חוק אחרים  רווחות השיטות העוסקות בהדרכת הורים הכוללות תרגול מיומנויות מובנות לוויסות התנהגות ואלה הראו יעילות מוכחת( Kazdin et al., 1998; Reid et al., 2002; Brestan et al., 1998  השיטות לטיפול משפחתי כוללות טיפול פונקציונלי ,אסטרטגי ועוד  המחקרים המבוקרים ביותר נעשו על שיטת- MST גנרית וגם בגרסה שהותאמה לפגיעות מיניות  מחקרים בדקו גילאים שונים עד18 ,בקהילה וגם במוסדות או בכלא  מחקרים משווים סיכונים שיש למתבגרים פוגעים מינית לעומת עבריינים אחרים .לדוגמא : במחקרים של אלכסנדר( 1999 )וקלדוול ( 2007 :)השוואת נערים בכלא שפגעו מינית או עברו עבירה אחרת : בין % 5 רצידיביזם למי שעבר טיפול ל- 15% למי שלא עבר טיפול ואין הבדל מובהק בין הקבוצות של העבריינים( 7% ) או עברייני המין( 6% .) הנערים שוחררו מהכלא בגיל17 והיו במעקב במהלך5 שנים . המעקב הסתיים לפני שהוחל חוק הזהרת הציבור. עבריינים אחרים מציבים אותו סיכון לפגיעה מינית והם רבים יותר . לפי קלדוול ( 2007 ) 85% מהתקיפות המיניות בתקופת המעקב נעשו ע" י עבריינים משוחררים שאינם עברייני מין , כולל3 מעשי אונס ורצח .  מחקרים אחרים במתבגרים מראים שMST ( Multi Systemic Therapy ) המקנה מיומניות להורים באיתור התנהגויות בעיתיות והתמודדות איתן היה יותר יעיל מטיפול ספציפי בבעיות מיניות ( Letourneau , 2009 ; Borduin , 2009 , 2010 ; Chaffin , 2008 .) גישה רווחת לטיפול בבני נוער עבריינים שמראה יעילות גבוהה . מדגישה עבודה עם ההורים לבקרת ההתנהגות העבריינית  אלמנטים יחודיים לעברייני מין :הפחתת ההכחשה מצד המשפחה , תכנית פיקוח בבית ובקהילה ,זהוי ועבודה על דרכי פיתוי של נערים , פגיעות בתוך המשפחה , עבודה על יחסים עם קבוצת השוויים פרויקט מיסורי- 3 קבוצות מחקר16 , 48 .בסיכון גבוה , עם וללא אלימות מינית .כ- 40 שעות טיפול . הקצאה אקראית לטיפולMST או אינדיוידואלי רגיל . מעקב במשך9 שנים כלל רישום מעצרים והרשעות  יעילות הטיפול לא רק בהפחתת רצידיביזם מיני אל גם רצידיביזם כללי ושיפור בבעיות אחרות :הפחתת התנהגות עבריינית אחרת , סמפומטולוגיה של הנער וההורים , ההתקשרות לקבוצות שווים עברייניות ,אלימות בקבוצת השווים ; הגברת ההשגיות בלימודים ושיפור הלכידות המשפחתית  חישובי עלות תועלת מראים שהטיפול ממצמצם את העלויות לחברה פי 3-4 מ טיפול מסורתי בהפרעה מיניתBorduin, Schaeffer, & Heiblum(2003) ; Ronis & Borduin (2003), Borduin, 2010  1 .צמצום עבריינות מין הוכח בשיטות טיפול שונות , בעיקר אלה הכוללות מעורבות הורית ומאמנות אותם : לתת הוראות התנהגות ברורות לילד , ליצר פיקוח והשגחה אפקטיבים , לסמן התנהגויות חיוביות ולחזקן ,להגביר עקביות , חום ורגישות הורית .מעורבות הורית אפשרית במפגשים סדירים עם ההורים , בקבוצת תמיכה להורים ו/או טיפול במשפחתי או ביתי לרוב הנערים ניתן לצמצם גורמי סיכון באמצעות טיפול יעיל  2 .טיפול ממוקד ב- CBT , וטיפול משפחתי יעיל בצימצום סיכונים גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך , בדיווחים עצמיים/הורים וברשומות  3 . כשפגיעה מינית היא נלוית לבעיה נוספת(נטיה אבדנית , התמכרות) , ניתן לשלב ביעילות אלמנטים לטיפול בפוגענות מינית  4 . MST כללי מראה יעילות מובהקת גם במקרים קשים  5 . MST עם תוספת של אלמנטים יחודיים לפגיעות מיניות מראה יעילות מכסימלית לעת עתה  Caldwell 2010 :מטה- אנליזה של63 מחקרים , 11.219 נערים פוגעים מינית , מעקב ממוצע של5 שנים( 59.4 חודשים) , 7.08% רצידיביזם שנמדד על ידי מעצר או הרשעה  Wetzel (2007) : סקר50 מחקרי רצידביזם מיני מהתבגרות ובגרות .רוב המחקרים הראו רמה שמתחת ל5% ורק2 מחקרים הראו20% בקרב עבריינים בסיכון גבוה  Parks and Bard (2006) : במעקב לפחות5 שנים בין3-10% רצידיביזם  Nisbet 2010 : רוב מכריע של הנערים הפוגעים מינית אינו חוזר על הפגיעה במשך10 שנים בבגרות(Allan, Allan, Marshall, & Kraszlan, 2003; Borduin, Schaeffer, & Heiblum, 2009; Langstrom, 2002; Nisbet, Wilson, & Smallbone, 2004; Sipe, Jensen, & Everett, 1998; Worling & Curwen, 2000). מספר גורמים משפיעים על רמות הרצידיביזם שנצפו : איפה נערך המחקר ?מי המשתתפים ? רמת הפיקוח עליהם בזמן המדידה ,טיפול ,גיל הנבדקים ,משך המעקב והגדרת רצידיביזם דיווח עצמי הוא מדד רגיש אך תלוי בתשאול ; מעצר עלול להיות לא מוצדק ;ריבוי הרשעות על בסיס עסקאות טיעון גיל נבדקים : רצידיביזם גבוה יותר במדידות בתוך גיל ההתבגרות(15% : Seto& Lalumiere 2010 ) מאשר במעבר לבגרות בגלל הבשלה התפתחותית , הכחדה טבעית של נטיות אנטי-חברתיות עם הגיל ,טיפול , בסמוך לעבירה הקודמת ,וגם ניידות מבוגרים ותחכום בהסתרת העבירה . סה"כ אחוזי רצידיביזם נמוכים לפגיעה מינית חוזרת  אחוזי רצידיביזם נמוכים אינם מאפשרים מדידה רגישה של שינויים :א .ספונטניים ,ב .בעקבות טיפול , ג .בעקבות הפעלה של חוקים ד . מדידת היעילות של כלי ניבוי רצידיביזם לא- מיני הכולל עבירות אלימות רכוש או התמכרות גבוה פי2 -6 במחקרים שונים, בממוצע פי3 הם מועטים . בממוצע כ7%  2009 Hanson, :מימד מיני- התנהגות ועניין מיני לא טיפוסי ,ומימד של אורח חיים לא יציב- הסטוריה של עבירות על החוק , התמכרות- המימד השני מאפיין רצידיביזם לא מיני בקרב פוגעי מין מתבגריםBourgon, 2004 , בקרב עוברי חוק שאינם פוגעי מיןGendreau, Little, & Goggin, , 1996 , בקרב מתבגרים עם חריגויותBonta, Law, & Hanson,1998.  פסיכופטיה נמצאה בחלק מהמחקרים מנבאת עבריינות מין בבגרות אך יש הסתייגויות חמורות לגבי הערכת פסיכופטיה בהתבגרותEdens et al., 2001,2008;  מי שלא השלימו טיפול יעיל  חישוב אקטוארי של סיכונים לא מתאים כמו במבוגרים וכלי נבוי נאבקים קשות להשיג תוקף בין היתר כי בני נוער דינמיים ומשתנים וכי אחוזי הרצידיביזם נמוכים  מחקרים חדשים מראים שאין תוקף מספק וטוב לשום כלי ניבוי הנמצא בשימוש , אלה שנבנו למתבגרים כגוןERASOR , CMI / YLS , YV : PCL , או לבוגרים99 - STATIC Viljoen et al., 2009 .גם ה- J SOAP מראה חולשה באופן מעניין מה שתוקף בכלי ניבוי הם בעיקר גורמים אנטי- חברתיים כלליים ופחות אלמנטים מיניים .  ניבוי על בסיס הערכה אישית מוצלח יותר מאשר נבוי על בסיס כלי ניבוי .נטיה לשלב כלי ניבוי כדי להגביר תוקף( Aebi , 2011 ) לעומת זאת גורם שמנבא במובהק ירידה בסיכון הוא השתתפות ב טיפול אפקטיבי. כשלון הטיפול , המשך ההתנהגות הפוגעת או הגברת החומרה והשכיחות הם גורמי סיכון חמורים לעבריינות מין בעתיד  לגורמים התפתחותיים יחודיים יש השפעה ניכרת על פגיעות מיניות בגיל ההתבגרות אך לא בבגרות והם כוללים : שינויים קוגנטבים הקשורים להתפתחות המוח , שינויים הורמונליים הקשורים בהתבגרות מינית , שינויים בתפקיד המשפחה ותפקיד קבוצת השווים , שינויים בתהליכי שיפוט ,אמפולסיביות וקושי בשליטה הקשר לבית הספר או קבוצות פרו- חברתיות תגובה קיצונית לסטרסורים כמו התעללות . בנוסף להבשלה התפתחותית והתייצבות של כל התהליכים שתוארו , ישנה הכחדה טבעית וספונטנית של נטיות אנטי-חברתיות עם הגיל , כמו גם הזדמנויות לטיפול  כמו כן הנטיה לרצידיביזם גבוהה יותר בסמוך לעבירה הקודמת . ככל שעובר הזמן מהעבירה(לתוך הבגרות )קטן הסיכוי לחזור על העבירה  חשוב להזכיר גם קושי בזיהוי מבוגרים פוגעים מינית בגלל ניידות ותחכום בהסתרת העבירה חקירת קטינים פוגעים מינית :ע"י מי ?לווי בחקירה , אזהרת חשודים הוצאה מהבית ?למי ?מסגרת ייחודית ?איחוד מחדש הגנה על הציבור :מעקב רישום ואזהרת הציבור חוק חובת דיווח דיווח לבתי ספר ,למוסדות  מ1996 הועברו חוקים פדרלים לרישום וידוע הציבור והם מהוים את חוד החנית של המדיניות החברתית בארה"ב  לפחות33 מדינות בארה"ב מבצעות רישום לאחר הרשעה/כליאה של קטינים . חלקם מאפשרים הקלות במקרים של מגע מיני מוסכם בין מתבגרים  3 חוקים שונים  ( רישום כתובת מגורים אצל גורמי אכיפהthe Jacob Wetterling ,  מסירת פרטים אישיים לגורמי קהילה במשך15 שניםMegan’s laws ,  יצירת מאגר אינטרנטי עם רישום לעד25 שנהAdam Walsh , כולם קרויים על שמות ילדים קרבנות פגיעה מינית אכזרית , לאחר קמפיין תקשורתי סוער , ולאחר סקרים המזהים83% תמיכה ,ו50% תמיכה גם אם לא תהיה יעילות מוכחת הגנה קיצונית על הציבור כרוכה במעבר ממגמה של שיקום מתבגרים לענישה  למרות הקונצנזוס המוחלט על הצורך בהגנה על הציבור מפני עברייני מין יש ספק רב אם החקיקה יעילה .נראה שלא : צמצום רצידביזם מיני שולי , נזק ישיר למתבגרים ונזק כלכלי חברתי לחברה . יש לשקול לא רק כמה עולה החוק הזה אלא כמה עולה דחייה של חוקים אחרים תפיסת הבעיה  החשיבה המוקדמת על קטינים פוגעי מין התבססה על ידע ממבוגרים פוגעי מין .כך הותאמו קונספציות , שיטות הערכה ,שיטות טיפול , ומדיניות  למעשה מתבגרים פוגעים מינית דומים יותר למתבגרים עם בעיית עבריינות כללית ולא למבוגרים עם סטיה מינית  קטינים לרוב שונים ממבוגרים בדינמיקה של הבעיה , בהתנהגות שלהם ובפרוגנוזה שלהם  גישות עדכניות מדגישות את השונות בתוך האוכלוסיה , ואינן מצביעות על תת-קבוצות מובחנות תפיסת הסיכון ביחס למי ?גם לאחרים יש סיכון גדול מאפס . ישנו סיכון גם בתיוג ,נידוי חברתי , צמצום הזדמנויות וכו'- ההיפך מהפוקוס של מדיניות טיפולית להעביר מתבגרים מהשוליים למיינסטרים .חשוב יותר למתבגרים מאשר לבוגרים  התבגרות היא תקופה קריטית להתפתחות אישית חברתית מוסרית אנטלקטואלית .חשוב שלא יבלו אותה בשוליים . ככלל לפוגעים מינית יש סיכון נמוך בטווח הארוך . אין המשכיות בין התבגרות לבגרות מבחינה פיזית ,פסיכולוגית , התנהגותית וחברתית ולא ניתן להניח שקווי אישיות כבר מעוצבים לחלוטין.  לרוב המכריע של הנערים הסיכון לפדופיליה ולפגיעה מינית אחרת לא קיים .הממצאים תוקפו במספר מחקרים , המגמה אינה קשורה להגדרת הרצידיביזם ולעובדה שאינם מדווחים . חשיבה רטרוספקטיבית הכניסה שיבוש בקונספציה הסיכון הגדול יותר הוא לרצידיביזם לא מיני האם התנהגות מינית של קטינים קשה לשינוי ?ברוב המקרים לא . תפיסה המבוססת אף היא על מבוגרים פדופילים/ עברייני מין גרסה שילדים אלה הם פדופילים צעירים ,מתמכרים ,סוטי מין ,מסוכנים , חשוכי מרפא ,הפועלים באופן קומפולסיבי תוך הונאה מחושבת .) לכן הם טופלו כמו מבוגרים(התניה מחודשת לאוננות , הדרישה לחשוף מחשבות ופנטזיות סוטות ,מעגל העבירה , וגם שימוש בשיטות סוגסטיביות) האם המטפל צריך להיות ייחודי ?בעבר הטיפול נחשב בדחפים סוטים , דרש מומחיות לסטיה מינית , בידי מטפלים ייחודיים ובארגונים ספציפים . אפילו בעיות אחרות של נערים(כמו קשב וריכוז ) טופלו בידי מטפלים מיוחדים להפרעות מיניות .  האם הטיפול דורש מוד מסויים ,לזמן ממושך ,אינטנסיביות גבוהה , ספציפי מסובך ויקר ?הרחקה מהקהילה ? טיפול ייחודי וממושך וגם הוצאת ילדים ונערים מהבית לרוב לא מוצדק . טיפול יקר מתאפשר לפחות נערים שזקוקים לו .  עברייני מין קטינים מציבים סיכון נמוך לציבור כבוגרים , עבריינים אחרים מציבים סיכון דומה והם רבים יותר ניתן להפחית סיכון זה בגישה טיפולית יעילה פיקוח נדרש למיעוט של הנערים כשהטיפול נכשל , כמעט באותה מידה לנערים פורעי חוק פיקוח אפקטיבי :ככל האפשר לא פולשני ,קצר מועד , לא מגביל הזדמנויות חינוכיות וחברתיות ולא מתייג .  פיקוח לקטינים ברי טיפול עלול להיות הרסני לקטין ולחברה , מבלי שיש בו הגנה כלשהי על הציבור  הבעיה רצינית אך הטיפול בה לקה בגלל טעויות בתפיסה  העובדות מספקות אופטימיות ביחס להפחתה טבעית ומכוונת של ההתנהגות הפוגענית של קטינים בתנאי שניתן טיפול יעיל  גישה טיפולית לא מתייגת חשובה כדי להחזיר את ההתפתחות למסלולה התקין  גם הקטין וגם החברה ייצאו נשכרים מתיקון טעויות העבר תודה על ההקשבה