חומר רקע
פרופ '
אירית
הרשקוביץ
אוניברסיטת חיפה
חוקרת בשיתוף פעולה עם חוקרים בכירים מ-
NIH
ומאונ 'קיימברידג'
מחקר על
אתיולוגיה
של התנהגות מינית פוגעת בקרב3500
ילדים
ונערים
פוגעי
מין בישראל במשך10
שנים(
, Hershkowitz
2011
)
בודקת דרכים אפקטיביות לחקור קטינים שביצעו מעשים מיניים
ולהפיק נרטיב מפורט של המעשים שביצעו(
et al.,
Hershkowitz
,
2006
)
בודקת אסטרטגיות להתמודדות עם קטינים מתנגדים שמכחישים
מעורבותם במעשים מיניים .בדיקת היעילות של גישה תומכת
כותבת פרוטוקולים לחקירת ילדים ומתבגרים עד גיל14
או מתבגרים
ובוגרים בכל גיל עם ליקויים התפתחותיים ,
קרבנות עדים וחשודים
צעירים
חוקרת דרכים להבחין בין הצהרות אמיתיות ולא אמיתיות של ילדים
ומתבגרים ,
לגבי מעורבותם במעשים מיניים(הערכת מהימנות)
מתוכנן מחקר ל-5
שנים(
2012-2016
)על ילדים ובני נוער פוגעים מינית .
הגדרת ההתנהגות הבעייתית :קטינים פוגעים מינית
איזכור תאוריות
לגבי
אתיולוגיה של הבעיה ,
החפיפה עם
בעיות נלוות ,ותתי קבוצות של נערים פוגעים
תיאור הערכה קלינית מספקת ,
מרכיב
הסטוריה
של
CSA
סקירת מודלים של התערבות ואסטרטגיות ספציפיות
שנמצאו יעילות במחקרים ,אוכלוסיות הטיפול ,
משך
ומוד הטיפול ,תפקיד המשפחה ומבוגרים אחרים
ההשלכות למדיניות :חובת דיווח ,חקירה פלילית ,
עירוב
ב"ס ,הוצאה מהבית ,אופי הסדור החוץ-ביתי ,
רישום
פלילי ,הזהרת הציבור ,שת"פ בין סוכנויות
Mark Chaffin (Chair), University of Oklahoma Health Sciences
Center
Lucy Berliner, Harborview Sexual Assault Center, Seattle,
Washington
Richard Block, Three Springs Inc., New Smyrna Beach, Florida
Toni Cavanagh Johnson , Independent Practice Psychology,
South Pasadena, California
William N. Friedrich, Mayo Clinic
Diana Garza Louis, Rio Grande Counseling Center, Austin, Texas
Thomas D. Lyon, University of Southern California Law School
Ina Jacqueline Page, University of Tennessee Health Sciences
Center
David S. Prescott, Sand Ridge Secure Treatment Center, Mauston,
Wisconsin
Jane F. Silovsky, University of Oklahoma Health Sciences Center
Task Force Coordinator: Christi Madden University of
Oklahoma Health Sciences Center
SBP
–
'בעיות התנהגות מינית '
בילדים עד גיל12
.
עד גיל18
'מתבגרים פוגעים מינית'
לא סינדרום פסיכולוגי ולא הפרעה מאובחנת אלא סט התנהגויות
שאינן מוסכמות חברתית והוצאו מחוץ לחוק
יזימה
של חשיפה מינית או מגע באברי מין שאינו מותאם
התפתחותית ותרבותית ועלול לגרום פגיעה לעצמי ו/או לאחר :
פגיעה
פיזית ,מצוקה ,הפרעה להתפתחות חברתית .
שונה ממשחק וחקירה
מינית
נורמליים
שהם
ספונטנים ,ספורדים ,בקבוצת הגיל ,
הדדיים
ללא כפיה פיזית או רגשית .סוג פגיעה חדש :
הפצה של פורנוגרפיה
במדיה אלקטרונית ,
sexting
התנהגויות מיניות מסוימות אינן רצויות/חוקיות אבל רווחות :
כשליש מהמתבגרים קיימו יחסי מין
וכ-
20%
מעורבים בהפצת
פורנוגרפיה
כ20%
מהפגיעות המניות מבוצעות על ידי פוגעים מתחת
לגיל18
.
עד גיל12יש עליה בפגיעה בילדים צעירים ,
12-14
ללא שנוי ובגיל14-18
ירידה בפגיעה בקרבנות צעירים
ופגיעה במתבגרות .
שינויים התפתחותיים גם במין הקרבן
ומין התוקף :
הילדים הם בנים ובנות והמתבגרים הם
יותר בנים הפוגעים בבנות(מי הפוגע ומי הנפגע?)
נרשם גידול של מעל120%
ב-2
עשורים במספר
המתבגרים המעורבים בהתנהגות מינית בעייתית ,
נתון
שקשה לפרש
הבעיה שכיחה ופגיעתה יכולה להיות חמורה לקרבנות
ולחברה ,
כמו גם לקטינים הפוגעים עצמם העלולים לצאת
ממסלול ההתפתחות התקינה
Marshal & Barbaree,1990
מציעים
שארועי
ילדות קשים כמו
התעללות פוגעים במנגנון העכבות או בכישורים של וויסות עצמי של
דחפים
תקפניים
ומיניים
נורמלים ;
בדפוסי התקשרות וכישורים
חברתיים .בתחלת
התבגרות יש דחפים מיניים מוגברים שלא ניתן לספק
באופן נורמטיבי .
פגיעה בילדים או הפעלת כוח יכולים להתקשר בהתניה
בגלל התגמול של סיפוק מיני ושיפור מצב-הרוח .
Hall & Hirshman, 1990
מזהים4
פקטורים הקשורים בפגיעה
מינית :אישיות ,אי ויסות רגשי ,תפיסות המצדיקות פגיעה ,
ודחף
לשימוש בכוח או בילדים ,
עם משקל יחסי
אינדיוידואלי לכל קטין
Ward & Beach, 2005
:
מדגישים שילוב של גורמים
נוירופסיכ '
גנטים ,עניין מיני מוגבר ולא טיפוסי ,גורמים אישיים כמו התקשרות ,
הסטוריה של התעללות ,אמפטיה ,בעיות רגשיות וחברתיות ,
תפיסות
אנטי-חברתיות ועברייניות ,אימפולסיביות ,אלכוהול או סמים ,
קושי
להתמודד עם קונפליקט .אלה גורמים לשימוש במין לויסות מצב רוח.
Seto& Lalumiere 2010
כל התיאוריות מדגישות
ענין
מיני לא
טיפוסי ,ודיס-
אינהיביציה אישית או מצבית(אלכוהול ,סמים)
תאוריות
מוקדמות שמו משקל גבוה על
הסטוריה של פגיעה מינית .
למרות שיש קשר בין
הסטוריה
של התעללות מינית ופגיעות מיניות מצד
מתבגרים ובוגרים ,
בעשור האחרון הובהר שתוקפים רבים לא עברו
התעללות מינית .
מידת החפיפה עד גיל14
שנצפתה בישראל :
10%
(Hershkowitz, 2011)
גורמים
אתיולוגים כוללים התעללות אחרת ,
חשיפה לחומרים מיניים
במדיה ,סביבה בעלת אופי מיני מודגש ,חשיפה לאלימות ועוד
אגרסיה מינית היא חלק מבעית התנהגות רחבה יותר
אין פרופיל אחיד .קבוצה הטרוגנית מאוד במאפיינים אישיים ,
משפחתיים ,סוציו-
אקונומיים
הסטוריה של התעללות ובריאות נפש.
נסיון להבחין בתת קבוצות של פוגעים על בסיס גיל התחלה ,
גיל וזהות
הקרבן ,פסיכופטיה ,
specialist-generalist
מחקר עדכני מעלה אשכולות עם חפיפה מרובה ,
כך שאין תת קבוצות
מובחנות, אלא טווח של חומרה ואינטנסיביות .
ככל שאלה גבוהים כך
גם הבעיות הנלוות בבריאות נפש ,
בעיות משפחתיות לימודיות
וחברתיות .נערים פוגעים מינית דומים לנערים פוגעים לא מינית ,
עם
וללא אלימות(
Borduin
,
2010
2003,
;
Seto
,
2010
)הסטוריה של התעללות מינית
בני עשרה עםADHD
,עם מיומנויות חברתיות דלות ,
ללא השגחה
הורית יעילה ,
נערים עםexternalization
,
נערים המבצעים
עבירות אלימות רכוש וסמים ,צרכני סמים ואלכוהול ,
נערים סקרנים
הנוהגים בחוסר אחריות ,בנות עם טראומה מינית ,
נערים
אגרסיבים
ולא
אמפטיים ,
נערים לא בשלים
ואמפולסיבים ,
שלא מתחשבים
באחר עם התנהגות
אגוצנטנטרית ,פרשנות שגויה של הסכמה ,
חיקוי
התנהגות במדיה ,בורות לגבי החוק והשלכות מעשיהם ,
שוברי
גבולות ,חקוי התנהגות במשפחה או בסביבה ,
נערים מדוכאים או
דחויים חברתית ,
ילדים עם הפרעותattachment
,
ילדים המגיבים
ללחץ חברתי ,עיסוק יתר במיניות ,
נערים שנכשלו
בסיטוציה
מסויימת ,
נערים עם בעיות בריאות נפש וגם מיעט זעום של נערים
המפתחים
סטיה מינית.
ועוד
ועוד.........
לרובם המכריע אין סיכון לקריירה של עבריינות מין כבוגרים
מעל90%
מהנערים הפוגעים מינית גם פוגעים לא מינית .
התמחות בפגיעה
מינית היא נדירה בהתבגרות& Lalumiere 2010
Seto
הרצידיביזם לפגיעה מינית נמוך פי2-6
מזה של פגיעה לא מיניתCaldwell,
2002; Worling & Langstrom, 2006
הסיכון לפגיעה מינית בבגרות גדול אצל נערים שפגעו לא מינית או
וורסטילים .
פגיעה מינית בד"כ אחרי הסלמה של פגיעות לא מיניותElliot, 1994
גורמי סיכון לפגיעה מינית ולא מינית חופפים :קווי אישיות אנטי חברתיים ,
עמדות עברייניות ,קבוצת שווים עבריינית,
Prentky et al., 2006
,
אי
השגחה הורית ,משמעת לקויה וצריכת אלכוהול ,קשיי למידה
Seto& Lalumiere 2010
שניתחו59
מחקרים שמשווים פגיעה מינית
לפגיעה אחרת נותנים תוקף למרכיבים המשותפים אך גם
ליחודיים:
בידוד
חברתי ,רמת חרדה גבוהה וערך עצמי ירוד ועניין לא טיפוסי במין
'מתמחים '
בעבירות מין מאופיינים בבעיות התנהגות פחות קשות בבית
הספר ,
פחות
סמפומים
של החצנהButtler & Seto, 2002; Nisbet, 2010
הרקע לא בהכרח התעללות מינית בילדות אלא כל טראומה
סהכ פוגעי מין עלולים יותר לפגוע לא מינית .פרדוקסלית ,
קטינים פוגעים לא
מינית אחראים לרוב הפגיעות המיניות בבגרות כי הם רבים יותר .
קטינים פוגעים מינית עלולים להיות קרבנות כמו תוקפי מין
מטרתה הראשית לכוון את ההתערבות :
האם יש צורך
בהתערבות ,איזו התערבות ,סדר עדיפויות בהתערבות ,
הוצאה מהבית ולאן ,החזרה
המעריך :
מוסמך)!(
,
עם ידע בהתפתחות בגיל ההתבגרות
כולל התפתחות מינית ;מכיר בעיות התנהגות של מתבגרים ,
בעיות שליטה עצמית ,
SBP
,בעיות למידה ,
ADHD
התעללות ,טרואמה ופוסט טראומה ;
מכיר פקטורים
אישיים ,
משפחתיים וסביבתיים המשפיעים על התנהגות
עבריינית ,
מכירEBP
ומחקר על התערבות יעילה ,
מזהה
נורמות תרבותיות ,תפיסות ואמונות
רוחב ומורכבות ההערכה
משתנים
נער לנער .
הערכה נרחבת של קונטקסט ,אקולוגיה חברתית ומשפחתית:
איכות יחסי הורה-מתבגר ,יכולת השגחה הורית ,
אופי קבוצת
השווים והיחסים בתוכה ,
מודלים חיוביים ושליליים בסביבה
החברתית ,אופי משמעת ,עקביות ותגובת הנער למשמעת ,
פריצת
גבולות פיזיים רגשיים וחברתיים ,הזדמנויות להתנהגות שלילית ,
גירוי מיני מופרז בסביבה ,
עיסוק מופרז במין ,
עניין מיני טיפוסי ולא
טיפוסי ,
סיכונים לטראומות(כגון התעללות )והגנה מהם ,
תפיסות
אנטי חברתיות ,פקטורים תרבותיים ,
חוסן ,כוחות ומשאבים
הערכה של בעיות התנהגות לא מינית :
בעיות החצנה(
ADHD
פריצת
גבולות ,אלימות )
הפנמה(דיכאון ,ערך עצמי ירוד ,
חרדה פוסט
טראומה) ,בעיות התפתחותיות ובעיות למידה,
בעיות בסביבה
(הזנחה התעללות חשיפה לאלימות )
והפרעות
נוירופסיאטריות
נדירות
באופן מסורתי ,האלמנטים הטיפוליים הושאלו מטיפול במבוגרים .
כללו
עבודה ממוקדת על מעגל העבירה ,הודאה בסטיות חבויות ,
במחשבות
סוטות בפנטזיות סוטות ,אסטרטגיות להימנעות מהעבירה הבאה ,
התניה
מחדש של אוננות-
כל אלה באמצעים
קוארסיבים וסוגסטיבים
הגישה הטיפולית נבעה מת התפיסה שנערים אלה הם מסוכנים ויש להם
הפרעה מינית קומפולסיבית
יחודית ,
עם
דינמקה של התמכרות
כיון שהמחקר הראה שזו לרוב אינה הפרעה מינית בעיקרה ,
נוסו שיטות
טיפול גנריות ,
CBT
ורב מערכתיות כמו עם נערים פורעי חוק אחרים
רווחות השיטות העוסקות בהדרכת הורים הכוללות תרגול מיומנויות
מובנות לוויסות התנהגות ואלה הראו יעילות מוכחת(
Kazdin et al.,
1998; Reid et al., 2002; Brestan et al., 1998
השיטות לטיפול משפחתי כוללות טיפול
פונקציונלי ,אסטרטגי ועוד
המחקרים המבוקרים ביותר נעשו על שיטת-
MST
גנרית וגם בגרסה
שהותאמה לפגיעות מיניות
מחקרים בדקו גילאים שונים עד18
,בקהילה וגם במוסדות או בכלא
מחקרים משווים סיכונים שיש למתבגרים פוגעים מינית לעומת
עבריינים אחרים .לדוגמא :
במחקרים של אלכסנדר(
1999
)וקלדוול
(
2007
:)השוואת נערים בכלא שפגעו מינית או עברו עבירה אחרת :
בין
%
5 רצידיביזם למי שעבר טיפול ל-
15%
למי שלא עבר טיפול ואין הבדל
מובהק בין הקבוצות של העבריינים(
7%
)
או עברייני המין(
6%
.)
הנערים
שוחררו מהכלא בגיל17
והיו במעקב במהלך5 שנים .
המעקב הסתיים
לפני שהוחל חוק הזהרת הציבור.
עבריינים אחרים מציבים אותו סיכון לפגיעה מינית והם רבים יותר .
לפי
קלדוול (
2007
)
85%
מהתקיפות המיניות בתקופת המעקב נעשו ע"
י
עבריינים משוחררים שאינם עברייני מין ,
כולל3 מעשי אונס ורצח .
מחקרים אחרים במתבגרים מראים שMST
(
Multi Systemic
Therapy
)
המקנה
מיומניות
להורים באיתור התנהגויות בעיתיות
והתמודדות איתן היה יותר יעיל מטיפול ספציפי בבעיות מיניות
(
Letourneau
,
2009
;
Borduin
,
2009
,
2010
;
Chaffin
,
2008
.)
גישה רווחת לטיפול בבני נוער עבריינים שמראה יעילות גבוהה .
מדגישה
עבודה עם ההורים לבקרת ההתנהגות העבריינית
אלמנטים
יחודיים לעברייני מין :הפחתת ההכחשה מצד המשפחה ,
תכנית פיקוח בבית ובקהילה ,זהוי ועבודה על דרכי פיתוי של נערים ,
פגיעות בתוך המשפחה ,
עבודה על יחסים עם קבוצת
השוויים
פרויקט מיסורי- 3
קבוצות מחקר16
,
48
.בסיכון גבוה ,
עם וללא
אלימות מינית .כ-
40
שעות טיפול .
הקצאה אקראית לטיפולMST
או
אינדיוידואלי
רגיל .
מעקב במשך9 שנים כלל רישום מעצרים והרשעות
יעילות הטיפול לא רק בהפחתת רצידיביזם מיני אל גם רצידיביזם כללי
ושיפור בבעיות אחרות :הפחתת התנהגות עבריינית אחרת ,
סמפומטולוגיה של הנער וההורים ,
ההתקשרות לקבוצות שווים
עברייניות ,אלימות בקבוצת השווים ;
הגברת
ההשגיות
בלימודים
ושיפור הלכידות המשפחתית
חישובי עלות תועלת מראים שהטיפול ממצמצם את העלויות לחברה פי
3-4
מ טיפול מסורתי בהפרעה מיניתBorduin, Schaeffer, &
Heiblum(2003) ; Ronis & Borduin (2003), Borduin, 2010
1
.צמצום עבריינות מין הוכח בשיטות טיפול שונות ,
בעיקר אלה
הכוללות מעורבות הורית ומאמנות אותם :
לתת הוראות
התנהגות ברורות לילד ,
ליצר פיקוח והשגחה
אפקטיבים ,
לסמן
התנהגויות חיוביות ולחזקן ,להגביר עקביות ,
חום ורגישות
הורית .מעורבות הורית אפשרית במפגשים סדירים עם ההורים ,
בקבוצת תמיכה להורים ו/או טיפול במשפחתי או ביתי
לרוב הנערים ניתן לצמצם גורמי סיכון באמצעות טיפול יעיל
2
.טיפול ממוקד ב-
CBT
,
וטיפול משפחתי יעיל
בצימצום
סיכונים גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך ,
בדיווחים
עצמיים/הורים וברשומות
3
.
כשפגיעה מינית היא
נלוית
לבעיה נוספת(נטיה אבדנית ,
התמכרות) ,
ניתן לשלב ביעילות אלמנטים לטיפול
בפוגענות מינית
4
.
MST
כללי מראה יעילות מובהקת גם במקרים
קשים
5
.
MST
עם תוספת של אלמנטים
יחודיים
לפגיעות מיניות מראה
יעילות מכסימלית לעת עתה
Caldwell 2010
:מטה-
אנליזה של63
מחקרים ,
11.219
נערים
פוגעים מינית ,
מעקב ממוצע של5
שנים(
59.4
חודשים)
,
7.08%
רצידיביזם שנמדד על ידי מעצר או הרשעה
Wetzel (2007)
:
סקר50
מחקרי
רצידביזם
מיני מהתבגרות
ובגרות .רוב המחקרים הראו רמה שמתחת ל5%
ורק2
מחקרים
הראו20%
בקרב עבריינים בסיכון גבוה
Parks and Bard (2006)
:
במעקב לפחות5
שנים בין3-10%
רצידיביזם
Nisbet 2010
:
רוב מכריע של הנערים הפוגעים מינית אינו חוזר
על הפגיעה במשך10
שנים בבגרות(Allan, Allan, Marshall, &
Kraszlan, 2003; Borduin,
Schaeffer, & Heiblum, 2009;
Langstrom, 2002; Nisbet,
Wilson, & Smallbone, 2004;
Sipe, Jensen, & Everett,
1998; Worling & Curwen,
2000).
מספר גורמים משפיעים על רמות הרצידיביזם שנצפו :
איפה
נערך המחקר ?מי המשתתפים ?
רמת הפיקוח עליהם בזמן
המדידה ,טיפול ,גיל הנבדקים ,משך המעקב והגדרת רצידיביזם
דיווח עצמי הוא מדד רגיש אך תלוי בתשאול ;
מעצר עלול להיות
לא מוצדק ;ריבוי הרשעות על בסיס עסקאות טיעון
גיל נבדקים :
רצידיביזם גבוה יותר במדידות בתוך גיל
ההתבגרות(15% : Seto& Lalumiere 2010 )
מאשר
במעבר לבגרות בגלל הבשלה התפתחותית ,
הכחדה טבעית של
נטיות אנטי-חברתיות עם הגיל ,טיפול ,
בסמוך לעבירה
הקודמת ,וגם ניידות מבוגרים ותחכום בהסתרת העבירה .
סה"כ אחוזי רצידיביזם נמוכים לפגיעה מינית חוזרת
אחוזי רצידיביזם נמוכים אינם מאפשרים מדידה
רגישה של שינויים :א .ספונטניים ,ב .בעקבות טיפול ,
ג .בעקבות הפעלה של חוקים ד .
מדידת היעילות של
כלי ניבוי
רצידיביזם לא-
מיני הכולל עבירות אלימות רכוש או
התמכרות גבוה פי2
-6 במחקרים שונים,
בממוצע פי3
הם מועטים .
בממוצע כ7%
2009
Hanson,
:מימד מיני-
התנהגות ועניין מיני לא
טיפוסי ,ומימד של אורח חיים לא יציב- הסטוריה
של
עבירות על החוק ,
התמכרות-
המימד השני מאפיין
רצידיביזם לא מיני בקרב
פוגעי
מין מתבגריםBourgon,
2004
,
בקרב עוברי חוק שאינם
פוגעי
מיןGendreau,
Little, & Goggin,
,
1996
,
בקרב מתבגרים עם
חריגויותBonta, Law, & Hanson,1998.
פסיכופטיה נמצאה בחלק מהמחקרים מנבאת עבריינות
מין בבגרות אך יש הסתייגויות חמורות לגבי הערכת
פסיכופטיה בהתבגרותEdens et al., 2001,2008;
מי שלא השלימו טיפול יעיל
חישוב אקטוארי של סיכונים לא מתאים כמו במבוגרים וכלי
נבוי
נאבקים קשות להשיג תוקף בין היתר כי בני נוער דינמיים ומשתנים וכי
אחוזי הרצידיביזם נמוכים
מחקרים חדשים מראים שאין תוקף מספק וטוב לשום כלי ניבוי
הנמצא בשימוש ,
אלה שנבנו למתבגרים כגוןERASOR
,
CMI
/
YLS
,
YV
:
PCL
,
או לבוגרים99
-
STATIC
Viljoen et al., 2009
.גם ה- J
SOAP
מראה חולשה
באופן מעניין מה שתוקף בכלי ניבוי הם בעיקר גורמים אנטי-
חברתיים
כלליים ופחות אלמנטים מיניים .
ניבוי על בסיס הערכה אישית מוצלח יותר מאשר
נבוי
על בסיס כלי
ניבוי .נטיה
לשלב כלי ניבוי כדי להגביר תוקף(
Aebi
,
2011
)
לעומת זאת גורם שמנבא במובהק ירידה בסיכון הוא השתתפות ב טיפול
אפקטיבי. כשלון הטיפול ,
המשך ההתנהגות הפוגעת או הגברת החומרה
והשכיחות הם גורמי סיכון חמורים לעבריינות מין בעתיד
לגורמים התפתחותיים
יחודיים
יש השפעה ניכרת על פגיעות מיניות
בגיל ההתבגרות אך לא בבגרות והם כוללים :
שינויים
קוגנטבים הקשורים להתפתחות המוח ,
שינויים
הורמונליים הקשורים בהתבגרות מינית ,
שינויים בתפקיד המשפחה ותפקיד קבוצת השווים ,
שינויים בתהליכי שיפוט ,אמפולסיביות
וקושי בשליטה
הקשר לבית הספר או קבוצות פרו-
חברתיות
תגובה קיצונית
לסטרסורים כמו התעללות .
בנוסף להבשלה התפתחותית והתייצבות של כל התהליכים שתוארו ,
ישנה הכחדה טבעית וספונטנית של נטיות אנטי-חברתיות עם הגיל ,
כמו גם הזדמנויות לטיפול
כמו כן
הנטיה לרצידיביזם גבוהה יותר בסמוך לעבירה הקודמת .
ככל
שעובר הזמן מהעבירה(לתוך הבגרות )קטן הסיכוי לחזור על העבירה
חשוב להזכיר גם קושי בזיהוי מבוגרים פוגעים מינית בגלל ניידות
ותחכום בהסתרת העבירה
חקירת קטינים פוגעים מינית :ע"י מי ?לווי בחקירה ,
אזהרת חשודים
הוצאה מהבית ?למי ?מסגרת ייחודית ?איחוד מחדש
הגנה על הציבור :מעקב רישום ואזהרת הציבור
חוק חובת דיווח
דיווח לבתי ספר ,למוסדות
מ1996
הועברו חוקים
פדרלים
לרישום וידוע הציבור והם
מהוים
את חוד
החנית של המדיניות החברתית בארה"ב
לפחות33
מדינות בארה"ב מבצעות רישום לאחר הרשעה/כליאה של קטינים .
חלקם מאפשרים הקלות במקרים של מגע מיני מוסכם בין מתבגרים
3
חוקים שונים
(
רישום כתובת מגורים אצל גורמי אכיפהthe Jacob Wetterling
,
מסירת פרטים אישיים לגורמי קהילה במשך15
שניםMegan’s laws
,
יצירת מאגר אינטרנטי עם רישום לעד25
שנהAdam Walsh
,
כולם קרויים על שמות ילדים קרבנות פגיעה מינית אכזרית ,
לאחר קמפיין
תקשורתי סוער ,
ולאחר סקרים המזהים83%
תמיכה ,ו50%
תמיכה
גם אם לא
תהיה יעילות מוכחת
הגנה קיצונית על הציבור כרוכה במעבר ממגמה של שיקום מתבגרים לענישה
למרות הקונצנזוס המוחלט על הצורך בהגנה על הציבור מפני עברייני מין יש
ספק רב אם החקיקה יעילה .נראה שלא :
צמצום
רצידביזם מיני שולי ,
נזק ישיר
למתבגרים ונזק כלכלי חברתי לחברה .
יש לשקול לא רק כמה עולה החוק הזה
אלא כמה עולה דחייה של חוקים אחרים
תפיסת הבעיה
החשיבה המוקדמת על קטינים
פוגעי
מין התבססה על
ידע ממבוגרים
פוגעי מין .כך הותאמו קונספציות ,
שיטות
הערכה ,שיטות טיפול ,
ומדיניות
למעשה מתבגרים פוגעים מינית דומים יותר למתבגרים
עם בעיית עבריינות כללית ולא למבוגרים עם
סטיה
מינית
קטינים לרוב שונים ממבוגרים
בדינמיקה של הבעיה ,
בהתנהגות
שלהם
ובפרוגנוזה שלהם
גישות עדכניות מדגישות את השונות בתוך
האוכלוסיה ,
ואינן מצביעות על תת-קבוצות מובחנות
תפיסת הסיכון ביחס למי ?גם לאחרים יש סיכון גדול מאפס .
ישנו סיכון גם בתיוג ,נידוי חברתי ,
צמצום הזדמנויות
וכו'-
ההיפך מהפוקוס של מדיניות טיפולית להעביר מתבגרים
מהשוליים למיינסטרים .חשוב יותר למתבגרים מאשר לבוגרים
התבגרות היא תקופה קריטית להתפתחות אישית חברתית
מוסרית
אנטלקטואלית .חשוב שלא יבלו אותה בשוליים .
ככלל לפוגעים מינית יש סיכון נמוך בטווח הארוך .
אין המשכיות
בין התבגרות לבגרות מבחינה פיזית ,פסיכולוגית ,
התנהגותית
וחברתית ולא ניתן להניח שקווי אישיות כבר מעוצבים לחלוטין.
לרוב המכריע של הנערים הסיכון לפדופיליה ולפגיעה מינית
אחרת לא קיים .הממצאים תוקפו במספר מחקרים ,
המגמה
אינה קשורה להגדרת הרצידיביזם ולעובדה שאינם מדווחים .
חשיבה רטרוספקטיבית הכניסה שיבוש בקונספציה
הסיכון הגדול יותר הוא לרצידיביזם לא מיני
האם התנהגות מינית של קטינים קשה לשינוי ?ברוב המקרים לא .
תפיסה המבוססת אף היא על מבוגרים פדופילים/
עברייני מין גרסה
שילדים אלה הם פדופילים צעירים ,מתמכרים ,סוטי מין ,מסוכנים ,
חשוכי מרפא ,הפועלים באופן קומפולסיבי תוך הונאה מחושבת .)
לכן הם
טופלו כמו מבוגרים(התניה מחודשת לאוננות ,
הדרישה לחשוף מחשבות
ופנטזיות סוטות ,מעגל העבירה ,
וגם שימוש בשיטות סוגסטיביות)
האם המטפל צריך להיות ייחודי ?בעבר הטיפול נחשב בדחפים סוטים ,
דרש מומחיות
לסטיה מינית ,
בידי מטפלים ייחודיים ובארגונים
ספציפים .
אפילו בעיות אחרות של נערים(כמו קשב וריכוז )
טופלו בידי
מטפלים מיוחדים להפרעות מיניות .
האם הטיפול דורש
מוד מסויים ,לזמן ממושך ,אינטנסיביות גבוהה ,
ספציפי מסובך ויקר ?הרחקה מהקהילה ?
טיפול ייחודי וממושך וגם
הוצאת ילדים ונערים מהבית לרוב לא מוצדק .
טיפול יקר מתאפשר
לפחות נערים שזקוקים לו .
עברייני מין קטינים מציבים סיכון נמוך לציבור
כבוגרים ,
עבריינים אחרים מציבים סיכון דומה והם
רבים יותר
ניתן להפחית סיכון זה בגישה טיפולית יעילה
פיקוח נדרש למיעוט של הנערים כשהטיפול נכשל ,
כמעט באותה מידה לנערים פורעי חוק
פיקוח אפקטיבי :ככל האפשר לא פולשני ,קצר מועד ,
לא מגביל הזדמנויות חינוכיות וחברתיות ולא מתייג .
פיקוח לקטינים ברי טיפול עלול להיות הרסני לקטין
ולחברה ,
מבלי שיש בו הגנה כלשהי על הציבור
הבעיה רצינית אך הטיפול בה לקה בגלל טעויות
בתפיסה
העובדות מספקות אופטימיות ביחס להפחתה טבעית
ומכוונת של ההתנהגות הפוגענית של קטינים בתנאי
שניתן טיפול יעיל
גישה טיפולית לא מתייגת חשובה כדי להחזיר את
ההתפתחות למסלולה התקין
גם הקטין וגם החברה ייצאו נשכרים מתיקון טעויות
העבר
תודה על ההקשבה