חומר רקע

דברי הסבר אתרי האינטרנט הפכו בעשור האחרון לאחד מאמצעי התקשורת וממאגרי המידע הפופולאריים ביותר בעולם. בשונה משאר אמצעי התקשורת, הגולשים ברשת האינטרנט יכולים להביע דעה 'און-ליין' בכל נושא ובכל עת. באתרים רבים, עומדת בפני הגולשים האפשרות להוסיף תגובות מהירות לקטעים המתפרסמים באתר, הנקראות גם "טוקבקים". באתרים הפופולאריים יותר, מספר התגובות ביום יכול להגיע לאלפים, ורמת החשיפה של הציבור אליהן היא גבוהה במיוחד. למעשה ישנם שני אחראים על תוכן התגובה: מחד, הגולש עצמו המגיב על שקרא ומפרסם את דעתו באתר, ומאידך, מנהלי האתר לרבות העורכים בפועל, להם יש סמכות לפסול תגובות ולא להעלותן לאתר. מעצם מהותה, רשת האינטרנט היא סביבה פרוצה, וקשה מאוד להחיל על כלל המשתמשים בה את כללי האתיקה ואת נורמות ההתנהגות המקובלות. המצב המשפטי בתחום מקשה עוד יותר על אכיפת שימוש נאות ברשת. החוק לא מחייב את מנהלי האתר או את עורכיו לחשוף את זהות המגיב במקרים בהם גולשים מפרסמים תגובות גזעניות, משפילות, שקריות או אלימות. בנוסף לכך, החוק לא מסדיר מה אסור או מותר לכלול בתוכן התגובות, וכך נוצר "עולם תגובות אינטרנטי" ללא ביקורת או אכיפה של הסדרים הקבועים כיום בחוק כמו איסור לשון הרע או איסור פגיעה בפרטיות. הצעה זו מבקשת להסדיר את הבעיה הזו מבלי לגרוע מזכויותיו הבסיסיות של הגולשים, תוך למעשה איזון זכויות הצדדים: זכותו של הגולש לחופש ביטוי וזכותו לאנונימיות לא תיפגע אלא אם הוא מבקש להעלות תגובה פוגענית הכוללת הסתה לגזענות או לאלימות, פגיעה בפרטיות או הוצאת לשון הרע. ההצעה מחייבת את מפעילי האתר ליטול אחריות משפטית על תכני תגובות הגולשים בדומה לאחריות שיש למערכת עיתון על פרסומיהם של עיתונאים. בנוסף, ההצעה מבקשת להתמודד גם מול האחראי השני לתוכן התגובה – הגולש המגיב עצמו. לפיכך, מוצע להתיר למנהלי האתר לחשוף את זהותו של מגיב שעבר על החוק ופרסם תגובה פוגענית. ההצעה מבקשת לחייב את מנהלי האתרים לפרסם אזהרה טרם שליחת התגובה ע"י הגולשים, בה יפורטו האיסורים בשפה בהירה ופשוטה. כך גולשים רבים עשויים להימנע מראש מפרסום תגובות פוגעניות, בשל החשש שיוגש נגדם, ולא רק נגד מנהלי האתר, כתב אישום.