חומר רקע
הערות להצעת תקנות החברות
)
כהונה של עובדי בדירקטוריו של חברה לתועלת הציבור שהיא
מוסד להשכלה גבוהה
, (
התשע
א "2011
úåéììë úåøòä
1
.
אחוז חברי הסגל בדירקטוריון
סעיף345' י
לחוק החברות מאפשר כהונה של עד 25%
מחברי הדירקטוריון על ידי עובדי
החברה
.
מהם
,
איפה
א ,
מות המידה לקביעת אחוז כהונת עובדים בסוגים שונים של חברות
?
ניתן לחשוב
על כמה
קריטריוני
ם
כאלה
.
ראשית
,
גודל החברה לתועלת הציבור
,
לרבות מספר המועסקים בה .ברור
,
כי ככל שהמדובר
בחל
"
צ המעסיקה עובדים
רבים יותר
,
לעובדים אלו
–
בהעדר בעל שליטה קנייני
–
אינטרס מובהק
ב
הצלחתה ובדרכה של החל
"צ,
כמו גם התלות שלהם בהצלחתה
,
ומכאן גם ההצדקה להגדלת
חלקם בדירקטוריון
.
שנית
,
ניתן לחשוב על
סוג החל
צ" כגורם מבחין בין חברה בה יכהנו מקסימום העובדים המותרים
בחוק
,
קרי 25%
,לבין חברות מסוג אחר
,
שבהם ראוי כי מספרם של העובדים יהא קטן יותר
.
ככל
שהמדובר בחברה
'
פילנטרופית
'
יותר וחסרת כל סממן מסחרי או עסקי בפעולותיה
,
נראה שראוי
להקטין את מספר העובדים בדירקטוריון
.
אולם
,
כאשר מדובר
בחל
"
צ דואלי ,
המקיימת הן
פעילות עסקית והן שירות
ציבורי
,
ראוי לאפשר ליותר עובדים לכהן בדירקטוריון בדומה לחברה
רגילה
ב ,
ה אין כל הגבלה על כהונת עובדים
בדירקטוריו
.ן
ומן הכלל אל הפרט
:
כאשר מדובר במכללה לא מתוקצבת
,
המעסיקה מאות עובדים
שפרנסתם על המכללה
,
בעוד שהיא אינה נסמכת כלל על שולחן התקציב הציבורי ולעומת
זאת השירות הציבורי
–
קרי השכלה גבוהה
–
אינו מסוג השירותים החיוניים בי
ותר
–
ראוי
לאפשר כהונת מקסימום חברי סגל
/
עובדים המותר בחוק
.
לטעמי יש לקבוע
,
אם כן
,
שכאשר מדובר במוסד אקדמי המעסיק מעל 300-400
עובדים
תותר כהונה של חברי סגל שהם 25% מחברי הדירקטוריון
.
2
.
כהונת
דיקנים
בדירקטוריון
התקנות מבקשות למנוע כהונת
דיקנים
בדירקטוריון
ולעומת זאת לאפשר כהונת חברי סגל
,
חסרי
עמדה ניהולית
.
הסדר זה חסר תבונה עסקית או הגיון מתחום דיני החברות
.
דיקני
יחידות
,
במיוחד במכללות לא
מתוקצבות
,
הינם בראש ובראשונה בעלי אחריות ניהולית
-עסקית
.
דיקן
אחראי על תקציבו וניהולו
2
של החוג בראשו הוא עומד
.
בכפוף לדיר
קטוריון ולמועצה האקדמית
/
סנאט הוא
מתווה את
המדיניות של החוג
.
חוסר היכולת של בעלי עמדה ניהולית כזו לשבת בדירקטוריון ולעומת זאת
'
הצנחה
'
של חברי סגל
ואף
מאותו החוג
,
מעליהם
,
תביא לפגיעה קשה במדרג הניהולי של
היחידה
.
זאת ועוד
,
במוסד לא מתוקצב
,
הנאבק על קיומו הכל
כלי יום
-יום
,
העדרם של
הדיקנים
מקביעת
ההחלטות בדירקטוריון יביא לנתק מוחלט בין הדרג הניהולי היום
-
יומי
)
הדקנים
(
לבין הדירקטוריון
.
כיצד ניתן להפקיד יכולת השפעה בידי חברי סגל שאינם נושאים באחריות הניהולית
,
אבל להפקיע
יכולת כזו ממי שנושאים באחריות כזו
?
ועוד
ה –
טענה לפיה
לדיקנים
'
ראיה צרה
'
של האינטרס של יחידתם לעומת חברי סגל
'
רגילים
, '
אינה מחזיקה מים
.
ראשית
,
גם חב
ר סגל
רגיל בעל ראיה צרה
,
ואפילו יותר
,
באשר הוא עלול
לחשוב רק על טובתו הוא
,
בעוד
שהדקן
,
מכח האחריות ניהולית שלו
,
שוקל את טובת הרבים
.
שנית
,
נימוק זה היה י
כול להישמע לו היתה המל
"
ג מונעת ישיבת
דיקנים
מועצות האקדמיות
,
בסנאטים
,
בהנהלות האקדמיות או בוועדות המינויים
.
אולם ברור שלא כך הוא
.
בנוסף
,
אין ספק
שהעיקרו
ן
הקבוע בהצעת התקנות יביא למתח לא בריא ולא נחוץ בין הדקנים
לחברי הסגל
.
מתח ובעיות שניתן למונעם בקלות
.
הפיתרון הנכון הוא לקבוע כללים שיבטיחו שנציגי הסגל אכן יישקפו ראייה רחבה ולא צרה
–
ללא קשר לתפקידם
כדיקנים
או לא
.
מצב זה ניתן להשיג על ידי 2 כללים אלו
:
1
.
חברי הסגל המכהנים בדירקטוריון יהיו כאלו שנבחרו על ידי המועצה
האקדמית
/
הסנאט
.
2
.
לפחות נציג אחד לא יהיה
דיקן
.
3
.
כהונת נציג הועד
בענין זה לא מתקיים אפילו מעט
ההיגיו
ן
שיש בנושא כהונת
הדיקנים
בדירקטוריון המוסד
.
ראשית
,
מספר הדיונים בהם הדירקטוריון עוסק בתנאי שכרם או תעסוקתם של חברי הסגל הוא
קטן
,
יחסית
,
וממילא
)
וכך הוא במסלול האקדמי
(
שכרם של חברי הסגל נקבע במו
"
מ בין ארגוני
הסגל לאוצר
.
שנית
,
החשש כי נציג הועד יפעל על פי אינטרס הועד היא נכונה
,
אבל בדיוק זו בעיית הנציג
שדיני
החברות והממשל התאגידי פותרים באוסף מורכב של הוראות ואיסורים .
ושוב
,
בעיית האינטרס הזר של חברי הדירקטוריון חלה על כל חברי
הדירקטוריון
ולאו דווק
א
לנציגי העובדים
.
טול לדוגמה פרופסור
מאוניברסיט
ה
אחרת היושב בדירקטוריון מכללה
.
לכאורה
לפרופסור זה
אינטרס זר לפעול לטובת האוניברסיטה המשלמת לו את משכורתו והא מצוי בניגוד
3
עניינים
מובנה
,
בעת כהונתו בדירקטוריון המכללה
.
אולם
ל
בעיה
זו פית
ב ון ר
דיני החברות
.
גם
הצע
ת התקנות הקובעת שהעובדים לא ישתתפו בדיונים הנוגעים לשכר מתייחסת לכך
.
יותר מכך
,
המל
"
ג עצמה מחייבת ישיבת פרופסורים חיצוניים מגופים מתחרים בוועדות המינויים ובמועצות
האקדמיות של המכללות
.
מדוע לא נשמעת טענת המל
"
ג לאינטרסים זרים אז
?
ועוד
,
מרגע שסעיף 345' י
לחוק
החברות קובע
,
עקרונית
,
אפשרות כהונת
עובדים
בדירקטוריון
,
לא
ניתן
לאמו
ר
יותר שאסור
,
עקרונית
,
שנציגי עובדים יכהנו בו
!!
לא רק שהדבר פוגע החופש העיסוק
,
ולא רק שהוא מנוגד להוראת סעיף 15 לחוק המל
"
ג עצמו
–
אלא שאין כל נימוק אמיתי לאיסור כהונת נציגי עובדים כאשר חוקי החברות מפקחים ומונעים
שימוש לרעה בכהונה זו
.
קשה גם לחשוב על הבעייתיות של כהונת נציג בודד כזה בדירקטוריון
של 20 חברים
!
הפתרון
המידתי והמאוזן
,
לטעמי
,
הוא כי התקנות לא ייאסרו כהונת נציגי עובדים אל
א יאסרו
כהונת מי שמכהן במקביל
בווע
ד
הארגון היציג
.
כלומר
,
בכפוף להוראת תקנון המוסד
להשכלה גבוהה
,
תתאפשר כהונה של
חבר סגל
המייצג את העובדים או את הארגון היציג
,
ובתנאי שלא יכהן
גם
בדירקטוריון וגם
בווע
ד
הארגון במקביל
.
úåøòä
îì äììëîä éîã÷àä ìåìñîì úåñçééúîä
ìäð
1
.
המסלול האקדמי הינו חברה לתועלת הציבור שהחליפה עמותה בשם זהה שהוקמה בשנות ה
-
70
של המאה הקודמת
.
מאז ועד היום מכהנים בדירקטוריון המסלול האקדמי חברי סגל אקדמי בהיקף של יותר מ
-
20%
.
2
.
התקנון הקיים של המסלול האקדמי כולל את המפורטים להלן כחלק מהדירקטוריון
)
שבו סה
כ "25
חברים
(:
20% חברי סגל אקדמי הנבחרים על ידי המועצה האקדמית
.
הנשיא
נציג ועד ארגון הסגל האקדמי
)
בהתאם להסכם הקיבוצי הקיים במסלול
(.
נציג ועד הסגל המנהלי
)
בהתאם להסכם הקיבוצי הקיים במסלול
(.
3
.
בשנים2000-2002 בעקבות איומי המל
"
ג להסיר את ההכרה מהמס
לול האקדמי באם לא
תתבצע הפרדה בין המסלול האקדמי לעמותת המכללה למינהל
,
הגיש הסגל האקדמי
,
על
חשבונו ותוך לקיחת סיכון אישי ,
תביעה משפטית כנגד הסתדרות הפקידים והמכללה למינהל
ששלטו במסלול האקדמי
.
בהנהגת הסגל האקדמי לענין זה עמדו נציגי הסגל בדירקטוריון
!
4
4
.
את הת
ביעה כולה מימן ארגון הסגל האקדמי וחברי הסגל באופן אישי
.
אציין
,
כי הסגל האקדמי
נטל סיכון אישי רב בתביעה זו שכן נציגי ההסתדרות והמכללה למנהל איימו לא אחת בסגירת
המוסד כולו
.
5
.
בעקבות התביעה והליכי גישור שנפתחו בין הצדדים לתביעה
,
הושג הסכם שקיבע למעשה
הפרדה מ
לאה
–
כדרישת המל
– ג "
בין המסלול האקדמי לבין המכללה למנהל והסתדרות
הפקידים
.
ההסכם
,
שהתקבל לאחר ועל אף קיומם של כללי המל
"
ג לניהול המכללות
,
קיבל תוקף
של פס
.ד"
6
.
כחלק מההסכם
,
ובמצורף לו
,
נקבעו תקנון חדש למסלול האקדמי
,
תקנון ניהול אקדמי ועוד מסמכי
יסוד
.
נזכיר
,
ההסכם
,
והתקנון המצורף לו
,
התקבלו לאחר קביעת כללי המל
"
ג בשנת 1999
.
ההסכם
,
לרבות התקנונים לו
,
הועברו מראש לעו
"
ד בן-טובים
,
שטיפל בענין מטעם המל
, ג"
וקיבל
את אישורו
.
רק לאחר אישור נציגי המל
"
ג הוגש ההסכם לאישור בית המשפט וקיבל תוקף של
פסק דין
.
לולא אישור זה כל
ל לא היה ההסכם מאושר על ידי הסגל ומקבל תוקף של פסק דין
,
שאחרת
,
איום הסרת ההכרה לא היה מבוטל ולא היה טעם כלל בהסכם
.
7
.
בכל המכתבים וההתכתבויות עם המל
"
ג בסמוך ולאחר הקבלת ההסכם ואשר הובילו לביטול
האיום בהסרת ההכרה
–
לא
ביקש
המל
ג "
כל שינוי ספציפי ב
הרכב הדירקט
וריון
.
למל
"
ג אכן היו
דרישות לשינויים
ספציפיים
שונים אולם משנשלח
,
לאחר האישור העקרוני ומתן פסק הדין
,
התקנון המתוקן
)
שכבר אז כלל כהונה של למעלה מ
-
25% חברי סגל בדירקטוריון
(
למל
"
ג על ידי
הרקטור דאז
,
פרופסור זאב קליין
,
הוא אושר ו
מליאת
המל
"
ג ביטלה את איום הסרת ה
הכרה
.
8
.
כאמור
,
ההסכם והתקנונים המצורפים לו קיבלו תוקף של פסק דין ביוני 2002
.
מאז ועד היום
מתנהל המסלול האקדמי על פי התקנון הנ
"
ל ובדירקטוריון שלו יושבים בנוסף ל
-
20%
חברי הסגל
שנבחרו על ידי המועצה האקדמי
,
גם הנשיא ו
שני
נציגי הועדים
.
9
.
במשך כל אותם שנים הו
עברו למל
"
ג מדי פעם בפעם התקנונים של המסלול האקדמי
)
בעת
פתיחת חוגים חדשים
,
בועדות לבקרת איכות וכו
– ( '
ועד היום לא נשמעה הסתייגות מהרכב
הדירקטוריון
.
יתרה מכך
,
בשנת 2006 הפכה עמותת המסלול האקדמי לחברה לתועלת הציבור
.
שוב
,
נשלחו
כל התקנונים לאישור המל
"
ג ושוב
לא
נטען דבר נגד הרכב הדירקטוריון
.
אשר כל כן
,
לטעון היום כנגד התקנון של המסלול האקדמי וכנגד כהונת חברי הסגל בדירקטוריון
שלו בשיעור הקיים
–
לא רק שאין בה הגינות אלא היא מנוגדת לאישורים ולמצגים שהמל
ג "
ביצעה
.
ועוד
–
הנה
,
המסלול האקדמי פועל כבר 10 שנים כאשר בדי
רקטוריון המסלול האקדמי
יושבים כ
-
25% חברי סגל והנה הראייה שדווקא מודל זה מוצלח ומתאים
.
כיצד ניתן לטעון
5
כנגד הצלחת מודל זה
?
אלו קשיים או תקלות התגלו המחייבים הגבלת שיעור חברי הסגל
בדירקטוריון
?
המסלול האקדמי הינו המכללה הגדולה בישראל
,
היא אינה נסמכת על שולחן
התקציב
הציבורי והיא מהווה כר פורה לפעילות מחקר והוראה ברמה הגבוהה ביותר שיש
.
הבסיס לכל זאת
–
בדיוק כפי שהיה בעת הגשת התביעה לבית המשפט
–
היא המעורבות
העמוקה של הסגל בניהול ובפעילות המסלול האקדמי
.
טול מעורבות זאת ופגעת אנושות
במסלול האקדמי
.
בברכה
,
ר מ "ד
איר קוגמן
,
ד" עו
המסלול האקדמי המכללה למנהל