חומר רקע
הצעת החוק (תיקון מס' 35) (ביצוע פס"ד לפינוי מושכר)1 משולבת בסעיפים הרלוונטיים בחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967
בצהוב – התיקונים המוצעים
באפור – הערות הייעוץ המשפטי לוועדה
פרק א': הוראות כלליות
הגדרות [תיקונים: התש"ם, התשמ"ט, התשנ"ד, התשס"ט, התשע"א (מס' 5)]
1. בחוק זה -
"בית-משפט" - לרבות בית-דין דתי;
"פסק-דין" - פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;
"זוכה" - מי שפסק-דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;
"חייב" - מי שפסק-דין ניתן לחובתו;
"חוב פסוק" - החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;
"הליך" - פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק-דין;
"ערובה" - ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;
"נכס" - לרבות זכות קיימת או עתידה;
"לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" - לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2;
"קיבוץ" - אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי;
"המצאה מלאה" - כל אחת מאלה:
(1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב, סימנים א', ב' ו–ג' לתקנות סדר הדין, למעט המצאה בדרכים המפורטות בתקנות 475(4) ו–(5), 480, 482, ו–489;
(2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1);
"חוק בתי המשפט" - חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;
"חוק פסיקת ריבית והצמדה" - חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;
"תקנות סדר הדין" - תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
"פסק דין לפינוי מושכר" – פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו, שהוגשה לפי פרקים ט"ז או ט"ז4 לתקנות סדר הדין. [כלומר, לפי תביעה בסדר דין מקוצר או לפי תביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר לא חל עליהן – הסעיפים הרלוונטיים מופיעים בסוף המסמך].
...
הפסקת ביצועו של הליך [תיקונים: התשנ"א (מס' 4), התשס"ט]
5ח. מי שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה, בטלה בו בזמן כל הטלת תפקיד ביצוע שהטיל עליו מנהל לשכת הוצאה לפועל.
(תיקון התשס"ה)
5ט. (בוטל).
בקשת ביצוע [תיקונים: התשנ"ד (מס' 2), התשס"ט, התשע"א (מס' 3)]
6. (א) הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק-הדין; הוא יציין בה פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא, מפעם לפעם, לבקש נקיטת הליכים נוספים.
(ב) לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור - לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות או פסק דין לפינוי מושכר בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו - חלף אותו מועד. [תשומת הלב כי פס"ד לפינוי מושכר יהיה החריג היחיד למעט מתן פסק דין למזונות בו לא נדרשת תקופת ההמתנה בת 30 הימים; נוכח העובדה כי לעיתים פסק הדין מפתיע את הצד המפונה וכן נוכח העובדה כי יתר הזמנים לפינוי, על פי הצעת החוק, קוצרו באופן משמעותי – ייתכן כי יש מקום לקביעת זמן מינימלי, של שבוע או 10 ימים].
(ד) (1) שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים בתוספת הראשונה (בסעיף זה - פרטים שניתן לקבל מהמירשם), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.
(2) לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים שניתן לקבל מהמירשם, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.
(3) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין.
המצאת אזהרה ופסק-דין [תיקונים: התשל"ח, התשמ"ט, התשנ"ד (מס' 2), התשנ"ט, התשס"ט]
7. (א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א 4 או בצו לפי סעיף 69(ב), או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת [ובלבד שלעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ-10 ימים, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו] ; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, "העתק" של פסיקתה, הוראת תשלום או צו - לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.
(א1) האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו וניתן יהיה לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור בפרק ו'1 או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף שיש לכלול באזהרה.
(א2) הוגשה בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה, כי אם לא ימלא אחר פסק הדין בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה למנהל לשכת ההוצאה לפועל סמכות להיכנס למקרקעין האמורים, לפנותם ולמסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בהתאם להוראות סעיף 64.
(א3) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א1) ו-(א2), שיש לכלול באזהרה [לדיון – איזה מידע נוסף נדרש?].
(ב)(1) המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית-דין לפי תקנות סדר הדין; לענין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.
(2) על אף הוראות פסקה (1) המצאת אזהרה בבקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק במקרקעין או בחלק מהם, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל; היו המקרקעין נעולים או שלא היה אפשר להמציא את ההודעה כאמור ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין או יקבע אותה אליהם ויערוך דין וחשבון על פעולתו.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על מסירת מידע לפי סעיף 7ב(א2) ו–(א3), לא יינקטו נגד חייב הגבלות לפי פרק ו'1 או הליכי הבאה או מאסר לפי פרק ז'2, אלא אם כן התייצב החייב בפני רשם ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה.
(ג1) הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
(ד) סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
(ה) לא יוחל בביצוע פסק-הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.
נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה (תיקונים: התשל"ח, התש"ס, התשס"ט)
8. (א) ביקש הזוכה נקיטת שני הליכים או יותר, יקבע רשם ההוצאה לפועל את סדר נקיטתם בזה אחר זה או בבת-אחת.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי-יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור.
(ג) הליך יופסק או יבוטל אם ביקש זאת הזוכה.
(ד)7 שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי סעיפים 7ב(א2) ו–(א3), 11, 14, 15, 19, 25, 27, 48, 53, 59, 61 עד 64, 66א, 67, 69ג, 69יב, 70, 74 והליכים לפי פרק ז'3; לא יינקטו על ידי הלשכה הליכים על פי בקשת הזוכה בלבד, אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה.
(ה) הוטל עיקול על נכסי החייב, הנמצאים בידי צד שלישי והוסר העיקול, תימסר על כך הודעה לצד השלישי.
אגרות והוצאות (תיקונים: התשמ"ו, התשס"ט)
9. (א) האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.
(ב) האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום-לב.
(ג) ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל, והם ייגבו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן - הפרשי הצמדה וריבית) החל מיום הוצאתם עד יום התשלום.
שכר עורך-דין (תיקונים: התשמ"ו, התשס"ט)
10. (א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל.
(ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.
(ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9, ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום.
(ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך-דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי-אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.
(תיקון התשס"א)
10א. (בוטל).
...
השהיית הליך ואי-נקיטתו (תיקון התשס"ט)
16. (א) ביקש החייב להשהות הליך או להימנע ממנו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כמבוקש בתנאי שהחייב המציא ערובה להנחת דעתו; אולם רשאי הוא לפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות-דין.
(ב) מנהל לשכת הוצאה לפועל לא ישהה הליך ולא יימנע ממנו אלא לפי החלטה של רשם ההוצאה לפועל.
עיכוב ביצועו של פסק דין (תיקון התשס"ט)
17. (א) לא יעוכב ביצועו של פסק-הדין אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית-משפט.
(ב) ציווה בית-משפט לעכב ביצועו של פסק-הדין או חלק ממנו, לא יינקט כל הליך לביצועם.
(ג) בוטל צו-העיכוב, יימשכו ההליכים; הליכים שננקטו לפני שהומצא למנהל לשכת ההוצאה לפועל צו-העיכוב, יעמדו בעינם ואין צורך לשוב ולנקטם לאחר ביטול צו-העיכוב, אלא אם ראה רשם ההוצאה לפועל צורך בכך.
...
פרק א'1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר - הוראת שעה
...
פרק ב': עיקול מיטלטלין
...
פרק ג': עיקול מקרקעין
הגדרות
33. בפרק זה -
"מקרקעין" - לרבות זכויות בקרקע הניתנות לרישום בפנקסי-המקרקעין;
"בית-משפט" - בית-המשפט המחוזי שבתחום-שיפוטו נמצאים המקרקעין.
...
הגנת דירת המגורים [תיקונים: התשנ"ב, התשנ"ד, התשנ"ד (מס' 2), התשס"ט]
38. (א) היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, דירת-מגורים לחייב, לא יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על מכירת המקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו מהמקרקעין, אלא לאחר שהוכח, להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני-משפחתו הגרים עמו מקום-מגורים סביר, או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
(א1) רשם ההוצאה לפועל לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו בהזמנה שהומצאה להם בהמצאה מלאה; בהזמנה לדיון יצוין כי החייב רשאי לבקש השהיה של ההחלטה בעניין מכירת המקרקעין ופינוים כדי למנות לעצמו עורך דין או כדי לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (בחוק זה - חוק הסיוע המשפטי) אם הוא זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק; בהזמנה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.
(ג)8 (1) הוראות סעיף זה יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון.
(2) על אף האמור בפסקה (1), פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המשכון שהסידור החלוף שיועמד לרשות החייב יהיה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ולא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), והוסברה לחייב משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו, יחולו לעניין העמדת הסידור החלוף הוראות אלה:
(א) שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באזור מגוריו התואמת את צורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו סידור חלוף לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, ובין השאר, לעניין התאמתה של דירת מגורים לצורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו ולעניין הדרך והמועד לביצוע התשלומים עבור הסידור החלוף.
(ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה אם ראה שהחייב אינו מיוצג, כדי לאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין או לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק.
(ג2) שווי הסידור החלוף דינו כדין הוצאות לפי סעיף 9.
(ד) הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.
(ה) הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין המקרקעין של הקיבוץ המשמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחבר הקיבוץ או לבני משפחתו; לענין זה, "בן משפחה" - אב, אם, בן או בת של חבר הקיבוץ, המתגוררים בקיבוץ.
...512340569
פרק ד': עיקול בידי צד שלישי
...
פרק ה': כינוס נכסים
...
פרק ו': ביצוע בעין
...
פינוי מקרקעין (תיקון התשס"ט)
64. (א) ניתן פסק-דין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק-יד ולא מילא החייב אחרי פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה שהומצאה לפי סעיף 7(א), יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי בהודעה, שתומצא לחייב ולצד שלישי אשר לידיעתו של רשם ההוצאה לפועל מחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; לא פונו המקרקעין עד המועד שנקבע, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק-הדין.
(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), הומצאה אזהרה כאמור בסעיף 7(א2) לעניין פסק דין לפינוי מושכר, ולא מילא החייב אחר פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בתוך 30 ימים מתום התקופה שנקבעה באזהרה [לתשומת לב הוועדה – הוראה זו יוצרת מתחם רחב לפינוי בטווח זמן של 30 יום – כך שבפועל החייב לא יודע מתי יום הפינוי]; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת הזוכה, להאריך את תקופת הפינוי לפי פסקה זו, אף לאחר שהסתיימה, בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים, כל אחת; הודעה על הארכת תקופת הפינוי כאמור תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם בדרך הקבועה בסעיף 7(ב)(1).
(א2) מנהל ההוצאה לפועל לא יבצע פינוי לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (א1) אלא אם כן הגיש הזוכה לרשם ההוצאה לפועל בקשה לביצוע הפינוי כאמור והרשם אישר את ביצוע הפינוי במועד שקבע לפי סעיף קטן (א) או במהלך התקופה כאמור בסעיף קטן (א1), לפי העניין. [תשומת הלב – מוצע כי בכל פינוי תידרש בקשה לרשם, גם בפינוי מקרקעין שאינו מושכר – לדוגמא עקב עיקול]
(ב) נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסרם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה ורשאי הוא למכרם לאחר תקופה סבירה, ואם היו פסידים - ימכרם מיד; ההוצאות לענין זה יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
טענות צד שלישי (תיקון התשס"ט)
65. היה צד שלישי מחזיק במקרקעין האמורים בסעיף 64 או בחלק מהם והוכיח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי הוא זכאי להחזיק באותם מקרקעין או באותו חלק, רשאי רשם ההוצאה לפועל להשהות את הפינוי, כל עוד לא הושלם, לתקופה שיקבע, כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית-המשפט ולקבל צו-עיכוב; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו על ידי הצד השלישי.
חייב שחזר לאחר הפינוי (תיקון התשס"ט)
66. הושלמה פעולת-פינוי לפי סעיף 64, והחייב או אדם אחר מטעמו חזר ותפש שלא כדין את המקרקעין שפונו, יחזור מנהל לשכת ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, ויפנה את המקרקעין לשם ביצועו של פסק-הדין; אין הוראה זו גורעת מאחריותו של החייב, או של האדם האחר, לפי כל דין.
(תיקון התשס"ט)
פרק ו'1: הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו
...
פרק ז': חקירת יכולת ותשלום בשיעורים
...
פרק ז'1: חייב מוגבל באמצעים
...
פרק ז'2: צווי הבאה וצווי מאסר
...
פרק ז'3: איחוד תיקים
...
פרק ז'4: ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר
...
פרק ח': הוראות שונות
...
ביצוע הליכים וצווים [תיקונים: התשמ"ט, התשנ"ד (מס' 2), התשס"ט]
79. (א) לשם ביצועם של הליכים וצווים לפי חוק זה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להיכנס לחצרים של החייב וכן רשאי הוא בשעת הצורך, להשתמש בכוח סביר ולקבל לשם כך עזרה מתאימה מהמשטרה.
(ב) אדם המונע או מפריע שלא כדין ביצוע הליכים וצווים כאמור, אחראי לנזק או להפסד שנגרמו על ידי כך; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל דין אחר.
(ג) אין לבצע צו להוצאת מעוקלים מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל כי בשים לב לנסיבות לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.
מסמך מיכון - ראיה לכאורה (תיקון התשמ"ט)
79א. מסמך שהופק באמצעות מערכת ממוכנת שבלשכה והכולל פרטים בדבר תוכנם של צו, דרישה, אזהרה או מסמך אחר, ישמש ראיה לכאורה לנכונות האמור בו, אולם לא יקובל מסמך בהליך משפטי אלא אם כן פקיד הלשכה אישר על גביו בחתימת ידו שהופק כאמור.
ערר וערעור [תיקונים: התש"ן, התשנ"ה, התשס"ט, התשע"א (מס' 5)]
80. (א) הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל לפי סעיף 4א, רשאי להגיש ערר לפני ראש ההוצאה לפועל.
(ב) צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף-קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו–(2), 69יב(א), 70(א) ו–74(א), יהא בזכות.
(ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו–(2), 69יב(א), 70(א) ו–74(א) ניתנים לערעור בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד.
(ב2) פסק דין של בית משפט שלום או של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי.
(ג) הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר, ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין.
חיוב שדינו כפסק דין (תיקון התשס"ב)
81. משכנתאות רשומות על מקרקעין, וכן החלטות, צווים, פסקי-דין ומסמכים שנקבע לגביהם בכל דין כי יש לבצעם כמו פסק-דין של בית-משפט, יחולו עליהם הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, ולענין משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור - גם בשינויים המפורטים בסעיף 81ב1.
...
אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים (תיקונים: התשס"ב, התשס"ט)
81ב1. (א) בקשה לפי סעיף 6 לביצוע משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או למימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור (בסעיף זה - משכנתה), לא תוגש ללשכת ההוצאה לפועל אלא אם כן חלפו שישה חודשים מהמועד כמפורט להלן:
(1) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - ממועד התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב, והתשלום האמור לא שולם עד תום ששת החודשים האמורים; לענין זה תשלום ששולם בתוך ששת החודשים האמורים ייזקף על חשבון התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב;
(2) אם לא נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - מהמועד שבו היה על החייב לפרוע את החוב שלהבטחת פירעונו נרשמה המשכנתה, והחוב לא נפרע במלואו עד תום ששת החודשים האמורים.
(ב) על בקשה לביצוע משכנתה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
(1) הבקשה תוגש תחילה לביצוע החוב שבפיגור, ויצוין בה מלוא חוב ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה;
(2) באזהרה שתישלח לחייב לפי סעיף 7, הוא יוזהר כי אם לא יפרע את החוב שבפיגור כאמור בפסקה 4, יהיה הזוכה זכאי לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים;
(3) החייב רשאי להודיע לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה כאמור בסעיף 7, על רצונו למכור בעצמו את דירת המגורים, לצורך פירעון מלוא חוב ההלוואה; הודיע החייב כאמור,
יורה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה לתקופה של 90 ימים מיום קבלת ההודעה, ובלבד שהחייב הבטיח את פירעון מלוא חוב ההלוואה; מהתמורה שתתקבל בעד המכירה, לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל; לא תימכר דירת מגורים לפי פסקה זו אלא לאחר שרשם ההוצאה לפועל אישר את המכירה;
(4) (א) בכל עת עד תום 90 ימים מיום מינוי כונס נכסים לדירת המגורים ניתן -
(1) לפרוע את החוב שבפיגור, לרבות סכומים שנוספו בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל (להלן - התוספות);
(2) לפרוע מחצית מהחוב שבפיגור ומהתוספות, ובלבד שהובטח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי בתום שישה חודשים מיום התשלום כאמור בפסקת משנה זו, ישולמו יתרת החוב שבפיגור וכן התוספות כפי שהם ביום התשלום בפועל;
(ב) שולמו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, מיזמתו או לבקשת החייב, על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה.
(5) לא נפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקה (4)(א), זכאי הזוכה לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ניתן יהיה להגיש בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה, בכל אחד מהמקרים האלה:
(1) רשם ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד ראיות שהובאו לפניו, באחד מאלה:
(א) החייב עזב או עומד לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת בלי לפרוע את חובו; לענין זה, חזקה שהחייב עזב את הארץ לתקופה ממושכת אם יצא מהארץ לתקופה העולה על שלושה חודשים ולא פרע את התשלומים המגיעים ממנו;
(ב) החייב הונה או בכוונתו להונות את נושיו;
(ג) בבעלות החייב או בבעלות משותפת של החייב ושל בן משפחתו הגר עמו דירה אחרת היכולה לשמש למגורים;
(2) מונה כונס נכסים לדירת המגורים או ניתן צו כינוס של כלל נכסי החייב, בהליך אחר, לפי כל דין;
(3) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - סכום התשלומים שטרם נפרעו בתוספת ריבית הפיגורים עולה על 10% מיתרת מלוא חוב ההלוואה.
(ד) (1) על אף הוראות סעיפים 10 ו-59, שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
(2) שכר טרחה של כונס נכסים שנקבע לפי הוראות פסקה (1) ישולם לכונס הנכסים בלבד אלא אם כן בין כונס הנכסים לבין הזוכה מתקיימים יחסי עובד ומעביד.
(3) שכר טרחה של עורך דין וכן שכר טרחה והוצאות של כונס נכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
(ה) בסעיף זה -
"החוב שבפיגור" - כל התשלומים שלא שולמו במועד שנקבע לפירעונם על פי הסכם ההלוואה, למעט חוב הנובע מהעמדת ההלוואה לפירעון מוקדם;
"יחיד" - מי שאינו תאגיד;
"מלוא חוב ההלוואה" - סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, וריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה.
עונשין [תיקונים: התשנ"ד (מס' 2), התשס"ט]
81ג. (א) מי שמסר מידע כוזב לרשם ההוצאה לפועל או למנהל לשכת ההוצאה לפועל או למי שפועל מטעמם לפי חוק זה, דינו - מאסר שנתיים.
(ב) חייב שהפר הגבלה שהוטלה עליו לפי סעיפים 66א, 69ד(א) או 69ט, או חייב מוגבל באמצעים אשר כיהן כנושא משרה בחברה כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999, או ייסד חברה או תאגיד אחר, במישרין או בעקיפין, שלא על פי צו רשם ההוצאה לפועל, בניגוד להוראת סעיף 69ד(ב), דינו - מאסר שנה.
(ג) (בוטל).
(ד) מי שהגיע אליו לפי חוק זה מידע לגבי חייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, מצבו הכלכלי, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו, אשר חלה לגביו חובת סודיות, ועשה בו שימוש או גילה אותו לאחר,
במידה העולה על הנדרש לביצוע הוראות חוק זה ושלא על פי צו של בית משפט, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
שמירת דינים
82. אין בחוק זה כדי לגרוע מכל דין בדבר דרכי הגבייה של מסים ותשלומי חובה אחרים, או מהוראות פקודת בזיון בית-המשפט.
...
ביצוע לפי בקשת החייב (תיקון התשס"ט)
84. לא הגיש הזוכה בקשה לביצוע פסק-הדין, רשאי החייב לבקש מרשם ההוצאה לפועל הוראות בדבר קיום פסק-הדין, ויהא פטור מאחריות אם פעל בתום-לב לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל.
...
ביצוע ותקנות [תיקונים: התשכ"ט, התשל"ה, התש"ן, התשנ"א (מס' 3), (מס' 4), התשנ"ד (מס' 2), התש"ס, התשס"ט]
88. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות -
(1) תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם; [ייתכן שיש מקום לקבוע פרוצדורת אישור דרך ועדת החוקה, באגרות לביצוע פינוי מושכרים, ככל שיש כוונה לקביעת אגרות כאלו].
(2) סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה;
(3) דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף 5;
(3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים;
(3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד;
(3ג) אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו;
(4) דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומים בספרי המקרקעין;
(5) דרכי הוצאה לפועל של משכנתה;
(5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב ההתנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר;
(6) דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה;
(7) ניהול פנקסים ומסירת דו"חות על ידי כונס נכסים;
(8) הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר;
(8א) נהלים לאיחוד תיקים;
(8ב) נמחקה;
(9) ביטול הליכים וגניזת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית.
(ב) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע פרק ז'4, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. [לדיון - האם יש מקום להוסיף את אישורה של ועדת החוקה באשר לביצוע צווי פינוי למושכר]
(ג) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים בסעיף 69ג, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
[תיקונים: התשס"ט, התשע"א (מס' 3)]
...
---------------
1. ס"ח 507, התשכ"ז, עמ' 116.
תיקונים:
...
ס"ח 2311, התשע"א (11.8.2011), עמ' 1028 [התשע"א (מס' 6)]. הצ"ח - ממשלה 596, התשע"א, עמ' 1242.
2. על פי סעיף 56(א) לתיקון מס' 29 לחוק (תיקון התשס"ט) - הוראות סעיף 3(א) לחוק יחולו בתום 18 חודשים מיום תחילתו של החוק גם על מי שמכהן כרשם הוצאה לפועל ערב יום התחילה. בס"ח 2260, התשע"א, עמ' 28 נקבע כי במקום "בתום 18 חודשים מיום התחילה" יבוא: "החל ביום 16.5.11" ובס"ח 2299, התשע"א, עמ' 929 נקבע התאריך ליום 29.2.12.
3. החל ביום 16.5.2011 ולמשך 24 חודשים, במקום "58 ו-70" שבסעיף 4א(א), יבוא "ו-58".
4. שיעורי התשלום לענין הוראת תשלום על פי סעיף זה נקבעו בי"פ 4274, התשנ"ה, עמ' 1175.
5. תיקון התשס"ט לסעיף 7ב שולב בנוסח המופיע כאן על אף שכניסתו לתוקף נפרשה לאורך תקופה המתחילה ביום 16.8.09 ובתנאים שונים. ראו הוראות תחילה ותחולה אלה בסעיפים 55(ב) ו-56(ג) לתיקון התשס"ט.
6. לענין סעיף 7ב(א1) ראו גם צו ההוצאה לפועל (החלת החובה על גורמים מסוימים למסור מידע), התש"ע-2009, ב"דינים", כרך 10, בעמוד 4549.
7. החל ביום 16.5.2011 ולמשך 24 חודשים: בס"ק 8(ד) המילה "70" לא תיקרא.
8. ראו הוראות תחולה לסעיף 38(ג) בסעיף 56(ד) לתיקון התשס"ט.
9. תחילת תוקפו של סעיף 45ג ביום 1.7.2009.
10. על פי צו שפרסם שר המשפטים, ההפעלה של הוראות סעיף 68א תהיה ביום 9.5.10 (ק"ת 6890, התש"ע, עמ' 1070).
11. בסעיף 57(א)(3) לתיקון התשס"ט נקבע כי בתקופה של 24 חודשים החל מיום 16.5.2011 - סעיף 70 - לא ייקרא. נוסח זה של סעיף 70 הוא הנוסח שיחול מיום 16.5.2009 ועד 15.5.2011 ומיום 16.5.2013 ואילך.
12. החל ביום 16.5.2011 ולמשך 24 חודשים - בס"ק 74(ב) לא יקראו את המילה "ו-70".
13. החל ביום 16.5.2011 ולמשך 24 חודשים - בסעיף 74יג לא יקראו את המילים "לרבות מאסרו של החייב".
14. עקב ביטולו של משרד הדתות, הועברה הסמכות עפ"י סעיף זה לראש הממשלה (י"פ 5266, התשס"ד, עמ' 1642).
15. כך במקור. הכוונה לסעיף 7(ה).
16. במקור נקבעה תחילת תוקפו של סעיף זה בתום שנה מיום 7.11.02. בתיקון התשס"ד מועד התחילה נדחה ליום 1.1.2005. ראו לענין זה את חוק ההוצאה לפועל (הוראת שעה), התשס"ו-2006 להלן ב"דינים" בעמוד 4468כא, כפי שפורסם בס"ח 2053, התשס"ו, עמ' 260.
*
תחילה ותחולה
תחילתו של חוק זה, 30 ימים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה) והוא יחול על בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר שהוגשה ביום התחילה ואילך.
תקנות סדר הדין האזרחי
פרק ט"ז: סדר דין מקוצר
תביעות לפי סדר דין מקוצר[269]
202. ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:
(1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות -
(א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;
(ב) מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק;
(2) תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לה בחזקת רשות מקומית על פי כל דין כארנונה, כהיטל, כאגרה או כדמי השתתפות;
(3) תביעות לסילוק יד ממקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב.
דרך ההגשה[270, 271]
203. כתב תביעה כאמור בתקנה 202 יוכתר במלים "סדר דין מקוצר", יצורף לו העתק של המסמכים או החשבונות המובאים לראיה ויומצא לנתבע יחד עם הזמנה ערוכה לפי טופס 17.
בקשת רשות להתגונן[271]
204. הוגש כתב תביעה כאמור בתקנה 203, לא יתגונן הנתבע אלא אם כן ביקש וקיבל רשות מאת בית המשפט או מאת הרשם.
הגשת בקשת רשות להתגונן והחלטה בה [תיקון התשס"ה (מס' 3)]
205. (א) בקשת רשות להתגונן תכלול את טיעוניו של המבקש ואת האסמכתאות לענינם, והיא תהא נתמכת בתצהיר המבקש, שיפורש בו אם מתכוון המבקש לטעון נגד תביעת התובע כולה או חלקה בלבד, ואם נגד חלקה - איזה חלק; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט או הרשם.
(ב) הוגשה בקשת רשות להתגונן, יומצא עותק מהבקשה לבעלי הדין הנוגעים בדבר.
(ג) בית המשפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד.
באין התגוננות יינתן פסק דין לטובת התובע[273(א)] [תיקון התשנ"ט (מס' 2)]
206. לא ביקש הנתבע או אחד הנתבעים רשות להתגונן תוך שלושים ימים מהיום שהומצאה לו ההזמנה או תוך זמן ארוך יותר שקבע בהזמנה בית המשפט או הרשם, או שביקש רשות להתגונן ובית המשפט או הרשם סירב לתיתה, זכאי התובע לקבל פסק דין נגד הנתבע כאמור בתקנה 97; היה המסמך המובא לראיה לפי תקנה 203 מסמך סחיר, יחולו הוראות תקנה 197.
צו עיקול[274] [תיקון התשנ"ז (מס' 2)]
207. (א) הוגשה בקשת רשות להתגונן, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי בקשת התובע, להורות על פי צד אחד על עיקול נכסי הנתבע, כולם או מקצתם, ורשאי הוא לפטור את התובע ממתן ערובה; הבקשה יכול שתהיה בעל פה.
(ב) הוראות סימן א' בפרק כ"ח יחולו על עיקול לפי תקנה זו, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
פסק דין על חלק מהתביעה[275]
208. חלה הגנת הנתבע רק על חלק מתביעת התובע, או שהנתבע מודה בחלק מתביעת התובע, זכאי התובע לקבל מיד פסק דין בנוגע לחלק שאיננו שנוי במחלוקת, בכפוף לכל הוראה שבית המשפט או הרשם יראה ליתן בדבר השהיית ההוצאה לפועל, בדבר חובה לשלם לקופת בית המשפט סכום כסף שנגבה דרך עיקול, בדבר הוצאות או בענין אחר, ולנתבע יכול שתינתן רשות להתגונן בנוגע ליתרת תביעת התובע.
פסק דין נגד מקצת מהנתבעים[276]
209. מותר ליתן רשות להתגונן למקצת מן הנתבעים וליתן פסק דין לפי פרק זה נגד האחרים; פסק הדין יהא ניתן להוצאה לפועל בלי לפגוע בזכות התובע להמשיך בתובענה נגד כל נתבע שקיבל רשות להתגונן.
רשות להתגונן יכולה להיות מותנית[277]
210. רשות להתגונן אפשר ליתן ללא תנאי ואפשר להתנותה בתנאים בדבר תשלום כספים לקופת בית המשפט, בדבר מתן ערובה, בדבר זמנו ודרכו של הדיון או בכל תנאי אחר, ככל אשר ייראה לבית המשפט או לרשם.
תצהיר - כתב הגנה[278]
211. ניתנה רשות להתגונן, יראו את התצהיר לפי תקנה 205 ככתב הגנה שהוגש, זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת.
דיון מקוצר לפי הסכמה[279]
212. בשעת בירור בקשת הרשות להתגונן רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לקיים באותו מעמד את הדיון בתביעה גופה.
המשך התובענה[280]
213. ניתנה רשות להתגונן, אם בתנאי ואם ללא תנאי, יהא בית המשפט או הרשם מוסמך ליתן כל הוראה בדבר כתבי-טענות, פלוגתות והליכים נוספים שייראו סבירים או נחוצים, וכן מוסמך בית המשפט, או רשם שהוא שופט, להורות על קיום קדם-משפט לפניו, ואם עשה כן יהיו לו כל הסמכויות של שופט בקדם-משפט.
תחולת הוראות מפרק ט"ז4 [תיקון התשס"ט (מס' 3)]
213א. ניתנה רשות להתגונן בתביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסת משולב], התשל"ב-1972, חל עליו, לפי תקנה 202(3) יחולו הוראות תקנות 215ז(ב), 215יא ו-215יג.
ביטול פסק הדין [תיקונים: התשנ"ז (מס' 2), התשנ"ט (מס' 2), התשס"א (מס' 5)]
214. (א) ניתן פסק דין לפי פרק זה באין בקשת רשות להתגונן, או בשל החלטה לדחות בקשת רשות להתגונן שניתנה על פי צד אחד או שניתנה בשל אי התייצבות מצהיר, והגיש בעל הדין שנגדו ניתן פסק הדין בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצא לו פסק הדין, רשאי בית המשפט או הרשם לבטל את פסק הדין לפי הוראות תקנה 201.
(ב) ביטל בית המשפט או הרשם פסק דין כאמור בתקנת משנה (א), רשאי הוא ליתן לנתבע רשות להתגונן בתנאים שייראו לו.
[תיקון התשס"א (מס' 5)]
פרק ט"ז4: תביעה לפינוי מושכר
תביעה לפינוי מושכר [תיקון התשס"ט (מס' 3)]
215ז. (א) תובע רשאי להגיש תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו לפי פרק זה (להלן - תביעה לפינוי מושכר), וסדרי הדין בעניינה יהיו לפי פרק זה.
(ב) תביעה לפינוי מושכר לפי פרק זה לא תכיל סעדים נוספים בשל אותה עילה והתובע יהא רשאי לתבוע סעדים נוספים, בשל אותה עילה, בהליך נפרד ובלא צורך בקבלת רשות מאת בית המשפט.
(ג) אין באמור בפרק זה כדי לגרוע מהזכות לתבוע פינוי מושכר בסדר דין מקוצר לפי הוראות פרק ט"ז.
דרך ההגשה [תיקון התשס"ט (מס' 3)]
215ח. כתב תביעה לפינוי מושכר יוכתר במילים "תביעה לפינוי מושכר".
עריכת כתבי טענות [תיקון התשס"ט (מס' 3)]
215ט. (א) בכתב תביעה לפינוי מושכר יפרט התובע את טיעוניו ויצרף לך תצהירי עדות ראשית של העדים, חוות דעת מומחה, אסמכתאות משפטיות, אם ישנן, ואת המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של התובע ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה.
(ב) בכתב ההגנה יפרט הנתבע את טיעוניו ויצרף לו תצהירי עדות ראשית של העדים, חוות דעת מומחה, אסמכתאות משפטיות, אם ישנן, ואת המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של הנתבע ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה.
המצאה [תיקון התשס"ט (מס' 3)]
215י. (א) התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את כתב התביעה והמסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנה 215ט(א).
(ב) הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את כתב ההגנה והמסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה לפי תקנה 215ט(ב), בתוך מועד שלא יאוחר משלושים ימים מהמועד שהומצא לו כתב התביעה.
קביעת מועד דיון [תיקון התשס"ט (מס' 3)]
215יא. בית המשפט יקבע מועד לדיון בתובענה שלא יהיה מאוחר משלושים ימים מהמועד האחרון להגשת כתב ההגנה האחרון בתיק.
תחולת הוראות פרק ט"ז1 ואחרות [תיקון התשס"ט (מס' 3)]
215יב. (א) הוראות תקנות 214יב עד 214טז יחולו בהתאמה על תובענה לפי פרק זה.
(ב) הוראות אחרות שבתקנות אלה יחולו על תובענה לפי פרק זה, ככל שאינן סותרות הוראות פרק זה ובשינויים המחויבים לפי העניין.
תביעה שכנגד והודעה לצד שלישי [תיקון התשס"ט (מס' 3)]
215יג. נתבע בתביעה לפינוי מושכר לא יהא רשאי להגיש תביעה שכנגד, או הודעה לצד שלישי.
תקנות ההוצאה לפועל
הודעה בדבר פינוי מקרקעין (תיקונים: התשמ"ט, התשנ"ט, התשס"ט)
97. (א) היה פסק הדין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק יד, ולא מילא החייב אחרי פסק הדין תוך התקופה שנקבעה באזהרה כאמור בתקנה 12, יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי, והודעה על כך תומצא לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה; מועד הפינוי יהיה לפחות עשרים ואחד יום מיום המצאת ההודעה האמורה לחייב, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים, כי יש לקבוע מועד מוקדם יותר. לא בוצע הפינוי במועד הראשון שנקבע לכך, רשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע מועד אחר לפינוי, שיהיה קצר יותר מעשרים ואחד הימים האמורים.
(ב) ההודעה לחייב על מועד הפינוי תהא ערוכה לפי טופס 17 בתוספת הראשונה, והיא תימסר על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב, וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; היו המקרקעין נעולים או שלא ניתן היה למסור את ההודעה כאמור, ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין, או יקבע אותה עליהם, ויערוך דין וחשבון על פעולתו.
פינוי מקרקעין (תיקון התשס"ט)
98. (א) לא פונו המקרקעין עד למועד שנקבע לכך כאמור, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין.
(ב) היו המקרקעין נעולים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפתחם או להורות לפתחם, ובלבד שבעת פתיחתם יהיה נוכח עד אחד לפחות מלבד מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
(ג) אי-נוכחותו של החייב או של הזוכה, אין בה כדי לעכב את ביצוע הפינוי.
(ד) נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסור אותם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה במקום מתאים כפי שייראה לו, בהתחשב בנסיבות, וימכרם על פי צו של רשם ההוצאה לפועל ובדרך שנקבעה בצו; היו המיטלטלין פסידים, ימכרם מנהל לשכת ההוצאה מיד, כפי שנקבע לגבי מיטלטלין פסידים שעוקלו.
(ה) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יערוך דין וחשבון על הפינוי ואופן ביצועו, יחתום עליו, ואם היו נוכחים עדים יחתמו גם הם.
(ו) היה הפינוי פינוי חוזר לפי סעיף 66 לחוק, לא יחול עליו האמור בתקנה 97.