חומר רקע

אל: ועדת החוקה חוק ומשפט 25 יולי 2011 מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה כ"ג תמוז תשע"א נוסח לדיון הקבוע ליום 26.7.11 חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' ....) (ייעול ההליכים הפליליים), התש"ע–2010 תיקון סעיף 74 1. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982‏1 (להלן – החוק העיקרי),בסעיף 74 – (1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי תובע שלא להעמיד לעיונו של נאשם, של סניגורו או של אדם אחר כאמור באותו סעיף קטן, ראיה הכלולה בחומר חקירה שלגביה הוגשה בקשה להוצאת תעודת חיסיון לטובת המדינה לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971‏2 (בסעיף זה – תעודת חיסיון לטובת המדינה) או תעודת חיסיון לטובת הציבור לפי סעיף 45 לפקודה האמורה (בסעיף זה – תעודת חיסיון לטובת הציבור), או שיש כוונה להגיש לגביה בקשה כאמור, עד למועד קבלת החלטה בבקשה או עד למועד כמפורט להלן לפי העניין, לפי המוקדם מביניהם: (א) לעניין ראיה שלגביה הוגשה בקשה להוצאת תעודת חיסיון לטובת המדינה או שיש כוונה להגיש לגביה בקשה כאמור – עד תום 90 ימים מיום הגשת כתב האישום; (ב) לעניין ראיה שלגביה הוגשה בקשה להוצאת תעודת חיסיון לטובת הציבור או שיש כוונה להגיש לגביה בקשה כאמור – עד תום 60 45 ימים מיום הגשת כתב האישום. (2) בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום רשאי להאריך את התקופות הקבועות בפסקה (1)(א) או (ב), על פי בקשת תובע, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו. (3) תובע יציין ברשימת החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת כאמור בסעיף קטן (א), את דבר קיומה של ראיה שהוגשה לגביה בקשה כאמור בפסקה (1) או שיש כוונה להגיש לגביה בקשה כאמור."; (2) בסעיף קטן (ה), במקום "לפי סעיף זה" יבוא "בבקשה לפי סעיף קטן (ב)" ואחרי "ניתן לערור" יבוא "בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה". ובמקום "בתוך 30 ימים" יבוא "בתוך 15 ימים". [הערה: הוועדה תשקול לא לתקן את הסעיף כאמור, ולהוסיף במקום הגבלת זמן לעניין ס' 152(א)(1)(ג) המוצע] תיקון סעיף 144 2. במקום סעיף 144 לחוק העיקרי יבוא: "ייעול ניהול המשפט 144. (א) לאחר תחילת המשפט ובכל שלב של הדיון ולפני הבאת הראיות, רשאי בית המשפט, אם הנאשם מיוצג על ידי סניגור, לזמן את הנאשם וסניגורו ואת התובע לדיון שמטרתו ייעול ניהול המשפט, ורשאי בית המשפט בדיון כאמור – (1) לברר הסכמה או מחלוקת בשאלות שבעובדה או במשפט ולבחון אפשרות לצמצום המחלוקות בשאלות אלה; (2) להורות לתובע למסור רשימת ראיות שהוא מבקש לברר את הסכמת הנאשם לקבילותן ולהורות לנאשם למסור את הסכמתו או סירובו לקבילות הראיות הכלולות ברשימה כאמור; (3) לקבל ראיות שניתנה הסכמת הנאשם לקבילותן, לרבות קבלתן שלא באמצעות עדים לקבל בהסכמה ראיות, לרבות הסכמה לקבלתן שלא באמצעות עדים; (4) להכריע בשאלה שבמשפט הנוגעת לקבילות ראיות או להיותה של ראיה שייכת לעניין, ובלבד שלא יהיה בהכרעה כאמור במסגרת דיון לפי סעיף זה כדי לפגוע בהגנת הנאשם; (5) להורות לתובע להציג לבית המשפט סקירה כללית של עיקרי הראיות שבדעתו להביא לפני בית המשפט לשם הוכחת הטענות האמורות בכתב האישום; (6) לתכנן את ניהול המשפט, ובכלל זה לקבוע מועדים לזימון עדים ולוחות זמנים משוערים לעדותם. (ב) במהלך דיון לפי סעיף זה רשאי בית המשפט לשאול את הצדדים שאלות הבהרה בהתייחס לדברים שנמסרו על ידם, ובלבד שהשאלות לא יחרגו מהדרוש להבהרת דברים אלה. (ג) אין בדברים שנמסרו על ידי הצדדים בדיון לפי סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של כל צד להביא בשלב אחר של המשפט ראיות או טענות שלא הובאו לפני בית המשפט בדיון כאמור." נוסח מוצע: בסעיף 152 לחוק העיקרי – (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: 152. תשובת הנאשם לאישום (א) (1) לא בוטל האישום, ישאל בית המשפט את הנאשם מה תשובתו לכל אחת מהעובדות הנטענות בכתב האישום, בנפרד, בדרך של הודיה או כפירה בעובדות, ובלבד שמצא בית המשפט כי ניתנה לנאשם אפשרות לעיין בחומר החקירה וברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, בהתאם להוראות סעיף 74(א) ובכפוף להוראות סעיף 78. (2) [על אף האמור בסעיף קטן (1)[, לא ניתנה לנאשם אפשרות לעיין בחומר החקירה וברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת כאמור, רשאי בית המשפט, אם שוכנע לאחר ששמע את עמדות הצדדים לעניין זה, שאין בכך כדי לפגוע בהגנתו של הנאשם, ובלבד שקיבל הנאשם את רשימת כל החומר שנאסף..., להורות לנאשם – (א) להשיב לאישום בדרך של הודיה או כפירה בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, בלי למסור תשובה לכל אחת מהעובדות הנטענות בכתב האישום, בנפרד; (ב) להשיב לאישום בדרך של הודיה או כפירה, ביחס לכל אחת מהעובדות הנטענות בכתב האישום בנפרד, ובלבד שהנאשם נתן את הסכמתו לכך והוא מיוצג בידי סניגור. (3) נשאל הנאשם כאמור, רשאי הוא להשיב לאישום בהתאם להוראות פסקאות (1) ו-(2) או שלא להשיב לאישום. (4) לדיון: מתקיים לגבי אותו אישום אחד מאלה, יראו את הנאשם, לעניין פסקת משנה (1), כמי שלא ניתנה לו אפשרות לעיין בחומר החקירה לפי סעיף קטן (**): (א) תלויה ועומדת לפני בית המשפט עתירה לגילוי ראיה החסויה לפי דין; (ב) תלויה ועומדת לפני בית המשפט בקשה לפי סעיף 74(ב), אם הוגשה הבקשה בתוך 30 ימים מהמועד שבו ניתנה אפשרות לנאשם, לסניגורו או לאדם אחר כאמור בסעיף 74(א) לעיין בחומר החקירה או 21 ימים לפני המועד הקבוע למתן תשובת הנאשם לאישום, לפי המאוחר מביניהם; (ג) תלוי ועומד לפני בית המשפט ערר לפי סעיף 74(ה) או שטרם חלף המועד להגשת ערר כאמור; (ד) חומר החקירה כולל ראיה שתובע רשאי שלא להעמיד לעיון הנאשם, סניגורו או אדם אחר, בהתאם להוראות סעיף 74(א1)(1)3. (5) השיב הנאשם לאישום יחולו הוראות אלה: (א) הנאשם רשאי לטעון טענות נוספות, בין אם הודה בעובדה ובין אם כפר בה; לדיון: גרסה א': (ב) בית המשפט רשאי לשאול את הנאשם שאלות הבהרה, ובלבד שהשאלות לא יחרגו מהדרוש להבהרת תשובת הנאשם; גרסה ב': למחוק את סעיף קטן (ב) המוצע: * כפי שעלה מהדיון בוועדה מיום 21.6.11, מוצע לקבוע (בסעיף (א)(1)) כי הנאשם ישיב על כל עובדה ועובדה בכתב האישום בנפרד, וכי בשאלת הבהרה רשאי השופט רק "להבהיר" האם הנאשם מודה, כופר, או לא משיב. אם כן, אין משמעות להוראה המאפשרת שאלות הבהרה; אין היא מוסיפה על ההוראה לפיה על נאשם להשיב לכל עובדה בנפרד. מעבר לכך - אם זאת כוונת הוועדה, יש בהוראה כזאת כדי לפגוע בנאשם, שכן היא תתפרש כהוראה המעניקה סמכות לבית משפט לשאול שאלות "הבהרה" מעבר להבהרת תשובתו של מודה או כופר. (ג) היה הנאשם מיוצג בידי סניגור, תימסר תשובת הנאשם לאישום ותשובתו לשאלות בית המשפט כאמור בפסקת משנה (ב), על ידי סניגורו. (6) הומצא חומר חקירה לנאשם לאחר מתן תשובתו לאישום, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאשם, להתיר לו רשאי הנאשם לתקן את תשובתו לאישום. (7) לדיון: השיב הנאשם לאישום על אף שלא ניתנה לו אפשרות לעיין בחומר החקירה כאמור בסעיף (א)(2), לא תביא התביעה לפני בית המשפט את ראיותיה לעובדות שלא נתקבלה עליהן הודיה אלא בהסכמת הנאשם. (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א) (1) לא בוטל האישום מכוח טענה מקדמית, ישאל בית המשפט את הנאשם מה תשובתו לכל אחת מהעובדות הנטענות בכתב האישום, בנפרד, ובלבד שמצא כי ניתנה לנאשם אפשרות לעיין בחומר החקירה וברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, בהתאם להוראות סעיף 74(א) ובכפוף להוראות סעיף 78, ולא מתקיים לגבי אותו אישום אחד מאלה: (א) חומר החקירה כולל ראיה שתובע רשאי שלא להעמיד לעיון הנאשם, סניגורו או אדם אחר, בהתאם להוראות סעיף 74(א1)(1); (ב) תלויה ועומדת לפני בית המשפט בקשה לפי סעיף 74(ב) שהוגשה בתוך 30 ימים מהמועד שבו ניתנה אפשרות לנאשם, לסניגורו או לאדם אחר כאמור בסעיף 74(א) לעיין בחומר החקירה או 21 ימים לפני המועד הקבוע למתן תשובת הנאשם לאישום, לפי המאוחר מביניהם; (ג) תלוי ועומד לפני בית המשפט ערר לפי סעיף 74(ה) או שטרם חלף המועד להגשת ערר כאמור; (ד) תלויה ועומדת לפני בית המשפט עתירה לגילוי ראיה החסויה לפי דין. (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאי בית המשפט, אף אם לא מתקיים תנאי מהתנאים המנויים באותה פסקה – (א) לשאול את הנאשם מה תשובתו לכל אחת מהעובדות הנטענות בכתב האישום, בנפרד, ובלבד שהנאשם נתן את הסכמתו לכך והוא מיוצג בידי סניגור; (ב) להתיר לנאשם להשיב לאישום בדרך של הודיה או כפירה בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, בלי למסור תשובה לכל אחת מהעובדות הנטענות בכתב האישום, בנפרד, אם שוכנע לאחר ששמע את עמדות הצדדים לעניין זה, שאי קיומו של תנאי מהתנאים המנויים בפסקה (1) אינו פוגע ביכולת הנאשם להשיב כאמור. (3) נשאל הנאשם כאמור בפסקאות (1) או (2), רשאי הוא להשיב לאישום בהתאם להוראות אותן פסקאות או שלא להשיב לאישום. (4) השיב הנאשם לאישום יחולו הוראות אלה: (א) הנאשם רשאי לטעון טענות נוספות, בין אם הודה בעובדה ובין אם כפר בה; (ב) בית המשפט רשאי לשאול את הנאשם שאלות הבהרה, ובלבד שהשאלות לא יחרגו מהדרוש להבהרת תשובת הנאשם; (ג) היה הנאשם מיוצג בידי סניגור, תימסר תשובת הנאשם לאישום ותשובתו לשאלות בית המשפט כאמור בפסקת משנה (ב), על ידי סניגורו. (5) הומצא חומר חקירה לנאשם לאחר מתן תשובתו לאישום, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאשם, להתיר לו לתקן את תשובתו לאישום."; (2) בסעיף קטן (ב), אחרי "להשיב לאישום" יבוא "בדרך האמורה בסעיף קטן (א)", אחרי "או" יבוא "הימנעות הנאשם להשיב" ובמקום "כאמור בסעיף קטן (א)" יבוא "כאמור באותו סעיף קטן"; (3) בסעיף קטן (ג), אחרי "במקום אחרי הייתי" יבוא "או טענה בדבר סייג לאחריותו הפלילית בהתאם להוראות פרק ה'1 לחוק העונשין" ואחרי "כאמור בסעיף קטן (ד)" יבוא "או (ד1), לפי העניין"; לדיון: האם יש לקבוע כי יש לטעון סייג מיד בתחילת המשפט? אפילו אם כן, מה ההצדקה לסעיף המוצע לפיו אי-טענת סייג ישמש כחיזוק לראיות של התביעה? (4) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ד1) הימנעות הנאשם מלטעון טענה בדבר סייג לאחריותו הפלילית כאמור בסעיף קטן (ג) עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה." תיקון סעיף 156 4. בסעיף 156 לחוק העיקרי – (1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "ודברי פתיחה"; (2) האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "ורשאית היא להקדים להן דברי פתיחה" יבוא "ותקדים להן דברי פתיחה שבהם תפרט את העובדות האמורות ותסקור את עיקרי הראיות שבדעתה להביא לפני בית המשפט להוכחתן"; לדיון: האם יש לחייב את התובע לשאת נאום פתוחה, או האם יש להשאיר את ההכרעה לשיקול דעתו של התובע או של השופט? (3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(ב) לאחר דברי הפתיחה של התביעה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי הנאשם לשאת דברי פתיחה מטעמו; נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, יישאו הנאשמים את דברי פתיחתם לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום." תיקון סעיף 159 5. לדיון: למה לבטל את הרשות של הנאשם להקדים דברי פתיחה לפרשת ההגנה? [אפשר להוסיף את הרשות לשאת נאום לפני פרשת התביעה, ובכל זאת לאפשר דברי פתיחה נוספים לאחר פרשת התביעה.] בסעיף 159 לחוק העיקרי, המילים "ורשאי הוא להקדים להן דברי פתיחה" – יימחקו. תיקון סעיף 160 6. בסעיף 160 לחוק העיקרי – (1) בכותרת השוליים, במקום "סדר הפתיחה והבאת ראיות" יבוא "סדר הבאת ראיות"; (2) במקום "ישאו תחילה את דברי פתיחתם" יבוא "יביאו את ראיותיהם" והמילים "ולאחר מכן יביאו את ראיותיהם, לפי אותו סדר, והכל" – יימחקו.