חומר רקע
תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)(תיקון), התשע"א-2011
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7 ו- 30 לחוק הטיס, 19271 בידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת ובאישורה לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת2 ולפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-19773 אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 1
1.
בתקנה 1 לתקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל"ד-19734 (להלן - התקנות העיקריות), אחרי "השר" יבוא:
"חסין אש - בעל יכולת עמידה בחום הנוצר מלהבה בטמפרטורה של 2,000 מעלות פרנהייט (1093 מעלות צלסיוס) למשך פרק זמן של 15 דקות, מבלי שיאבד את תכונותיו המהותיות או את יכולתו לשמש לתכלית לה נועד;".
תיקון תקנה 17
2.
בתקנה 17 לתקנות העיקריות, בפסקה (3), במקום "העברת" יבוא "שינוי".
הוספת תקנה 20א
3. א
אחרי תקנה 20 לתקנות העיקריות, יבוא:
"עדכון מען
20א
(א) בעליו של כלי טיס יודיע לרשם על כל שינוי במענו וזאת תוך 14 ימים מיום השינוי.
(ב) קיבל הרשם הודעה בדבר שינוי במען הרשום, יוציא לבעליו של כלי הטיס תעודת רישום חדשה, מתאימה.".
תיקון תקנה 52
4.
בתקנה 52 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (ב), במקום "עמידת" יבוא "חסינת" ובמקום "עמיד" יבוא "חסין".
הוספת תקנה 52ב
5.
אחרי תקנה 52א לתקנות העיקריות יבוא:
"זיהוי סימני הלאומיות והרישום
52ב
(א) בנוסף על האמור בתקנה 52 לא יטיס אדם כלי טיס אלא אם כן מותקנת על-גביו לוחית זיהוי הכוללת את סימני הלאומיות והרישום של כלי הטיס.
(ב) לוחית זיהוי כאמור בתקנת משנה (א) תיקבע במקום בולט לעין ליד הכניסה הראשית לכלי הטיס; הלוחית -
(1) תהיה חסינת אש והפרטים כאמור בתקנת משנה (א) יסומנו על גביה בחריטה, בהטבעה, בצריבה או בשיטה מאושרת אחרת של סימון חסין אש;
(2) תותקן כך שלא יהיה סביר שהיא תיטשטש או תינתק בזמן הפעלתו של כלי הטיס, או שתאבד או שתושמד במקרה של תאונה לכלי הטיס.".
תיקון תקנה 53
6.
בתקנה 53 לתקנות העיקריות, במקום "עמיד אש" יבוא "חסין אש".
תיקון תקנה 61
7.
בתקנה 61 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (ב), המילים "שמשקל ההמראה שלו הוא עד 5,700 ק"ג (12,500 פאונד)" - יימחקו.
תחילה
8.
(א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), 30 ימים מיום פרסומן (להלן - יום הפרסום).
(ב) תחילתה של תקנה 52ב לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנה 5 לתקנות אלה, 3 חודשים מיום הפרסום.
________________ התשע"א
ישראל כ"ץ
(___/___/2011)
שר התחבורה והבטיחות בדרכים
(חמ _3-1155_)
דברי הסבר
אמנת התעופה האזרחית הבינלאומית, שנחתמה בשיקגו ביום 7 בדצמבר 1944 (להלן – אמנת שיקגו), אושררה על-ידי מדינת ישראל ביום 24 במאי 1949. מכוח אמנת שיקגו, שמטרתה העיקרית היא לחתור לאחידות רבה ככל האפשר באמות המידה המשמשות את התעופה האזרחית בפעילותה הבינלאומית וזאת במטרה להגביר את בטיחות הטיסה, הוקם ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי (ICAO), האמון על קביעת הסדרים בתחום.
לאמנת שיקגו שורה של הוראות שנקבעו על-ידי ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי, העוסקות בעניינים שונים, ובהן קבועות אמות מידה מחייבות וכן המלצות בנושאים שונים, לרבות בכל הנוגע לזיהוי ולסימון כלי טיס.
תיקון תקנה 1
מבוקש להגדיר את המונח "חסין אש", שהוא מונח המשמש במסגרת התקנות בהקשרים שונים, ובין היתר לתיאור התכונות שצריכות להיות ללוחית זיהוי כלי הטיס ומנועיו, שלפי תקנה 52 לתקנות, ושיצטרכו להתקיים בלוחית עם סימני הלאומיות והרישום של כלי הטיס, שאנו מבקשים להוסיף להלן, בהוספת תקנה 52ב חדשה לתקנות.
ההגדרה מבוססת על הגדרת ICAO בנספח 8 לאמנה למונח Fireproof, לפיה משמעות המונח היא: "The capability to withstand the application of heat by a flame for a period of 15 minutes". היכולת לעמוד בחום כאמור מפורשת, בהגדרה המוצעת, למבחן תכליתי שעיקרו היכולת של הדבר שאמור להיות חסין אש לשמור על תכונותיו המהותיות ולשמש לתכלית לשמה נועד. דרישות הטמפרטורה המופיעות בהגדרה מפורטות בתקן ISO 2685, אליו מפנה נספח 8 לאמנה בהגדרה האמורה.
תיקון תקנה 17 והוספת תקנה 20א
סעיף 21 לאמנת שיקגו קובע כדלהלן:
Report of registrations
Each contracting State undertakes to supply to any other contracting State or to the International Civil Aviation Organization, on demand, information concerning the registration and ownership of any particular aircraft registered in that State. In addition, each contracting State shall furnish reports to the International Civil Aviation Organization, under such regulations as the latter may prescribe, giving such pertinent data as can be made available concerning the ownership and control of aircraft registered in that State and habitually engaged in international air navigation. The data thus obtained by the International Civil Aviation Organization shall be made available by it on request to the other contracting States.
מכוח סעיף זה, הוציא ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי, ביום 24/09/2010, הוראות המחייבות כל מדינה לדווח לו, באופן ממוחשב, אחת לשלושה חודשים, על כל כלי טיס הנושא את רישום המדינה, ואשר מעורב בטיסות בינלאומיות. רישום כאמור חייב לכלול פרטים אודות כלי הטיס, כדוגמת סימני הלאומיות והרישום, שם היצרן, סוג כלי הטיס, מספרו הסידורי של כלי הטיס, שם בעליו של כלי הטיס שם המפעיל של כלי הטיס ועוד.
על מנת לאפשר לרשות להעביר דיווחים מדויקים כנדרש, מבוקש לעדכן את תקנה 17 לתקנות העיקריות, כך שכל שינוי בבעלות על כלי הטיס, לרבות הוספת בעלים רשומים או גריעת בעלים רשומים, ולא רק העברת הבעלות על כלי הטיס, יחייב הודעה לרשם כלי הטיס ברשות התעופה האזרחית, שאם לא כן יפוג תוקפה של תעודת הרישום.
כמו כן, מבוקש להוסיף תקנה 20א, שכותרתה "עדכון מען", העוסקת בעדכון המען של בעליו של כלי הטיס, בכדי לאפשר לרשות התעופה האזרחית להחזיק במידע מדויק בדבר המען של הבעלים, על-מנת שניתן יהיה להעביר דיווחים בעניינו, כמפורט לעיל.
יצוין, שרשות התעופה הפדראלית האמריקאית קבעה זה מכבר חובת עדכון מען, וראו לעניין זה את הוראות תקנה 47.45 לתקינה הפדראלית האמריקאית (הפ.א.ר.).
על-מנת לאפשר לציבור היערכות לביצוע התקנה, ושהות מספקת לשם עידכון הרישומים הנדרשים (לרבות מסירת הודעה בדבר שינוי מען ביחס לזה שנמסר לכתחילה) מבוקש כי תחילת התקנות לעניין זה תהיה בחלוף שלושים ימים מיום פרסומן.
תיקון תקנה 52
הדרישה הקיימת בתקנת פ.א.ר. 45.11(a), (b), מקבילתה של תקנה 52 לתקנות, היא שלוחית הזיהוי של כלי הטיס ומנועיו תהיה Fire Proof. הואיל וקיימת שונות בין המשמעות של המונח Fire Proof לבין המשמעות של Fire Resistant, ואלה תורגמו לעברית על ידי האקדמיה ללשון העברית כ"חסין אש" וכ"עמיד אש", בהתאמה, אזי נדרש לתקן את המונח המשמש היום בתקנות, "עמיד אש", ל"חסין אש".
תיקון תקנה 53
הדרישה הקיימת בתקנת פ.א.ר. 45.11(c), מקבילתה של תקנה 53 לתקנות, היא שלוחית הזיהוי של פרופלרים וחלקיהם תהיה Fire Proof. כפי שפורט לעיל בתיקון המוצע לתקנה 52, קיימת שונות בין המשמעות של המונח Fire Proof לבין המשמעות של Fire Resistant, ואלה תורגמו לעברית על ידי האקדמיה ללשון העברית כ"חסין אש" וכ"עמיד אש", בהתאמה, ולפיכך נדרש לתקן את המונח המשמש היום בתקנות, "עמיד אש", ל"חסין אש".
הוספת תקנה 52ב
נספח 7 לאמנה (העוסק בלאומיות כלי טיס וסימני רישומם Aircraft Nationality and Registration Marks) קובע, בנוסף, בסעיף 8 לו, כדלהלן:
IDENTIFICATION PLATE
An aircraft shall carry an identification plate inscribed with at least its nationality or common mark and registration mark. The plate shall be made of fireproof metal or other fireproof material of suitable physical properties and shall be secured to the aircraft in a prominent position near the main entrance or, in the case of an unmanned free balloon, affixed conspicuously to the exterior of the payload.
תקנה 55 לתקנות העיקריות, אינה מונה את סימני הלאומיות והרישום של כלי הטיס בין הפרטים שצריכים להיכלל בלוחית הזיהוי, שחובה להתקינה בכלי טיס לפי תקנה 52 לתקנות העיקריות. זאת, לאור העובדה שתקנה זו מבוססת על הוראות תקנה 45.13 של התקינה הפדראלית האמריקאית (הפ.א.ר.), בה אין חובה לפרט את סימני הלאומיות והרישום של כלי הטיס בלוחית הזיהוי (בין היתר משום שסימני הרישום והלאומיות אינם קבועים, אלא עשויים להשתנות עם השנים, למשל במהלך חילופי בעלות הכלי הטיס בין מפעילים אוויריים במדינות שונות).
בתקופה האחרונה, במסגרת ביקורות שונות שנערכות על-ידי רשויות תעופה זרות לאווירונים ברישום ישראלי שפעלו בשטחן, עלה נושא היעדר סימני הלאומיות והרישום של כלי הטיס מלוחית הזיהוי שבו באווירונים ברישום ישראלי. מדינות רבות, בעיקר באירופה, ציינו את היעדר פרטי הלאומיות והרישום של כלי הטיס מלוחית הזיהוי שבו כממצא הטעון תיקון על-ידי מדינת ישראל ועמדו על-כך שאווירונים ברישום ישראלי יקיימו את הוראות האמנה לעניין זה.
לפיכך, מבוקש להוסיף תקנה חדשה לעניין זה - תקנה 52ב שכותרתה: "זיהוי סימני הלאומיות והרישום" - באופן שיאפשר עמידה בדרישות הבינלאומיות בעניין, כך שתיקבע חובה לשאת לוחית זיהוי נוספת לכלי הטיס עצמו, בה יפורטו סימני הלאומיות והרישום, בנוסף ללוחית שכבר טבועה בכלי הטיס, כפי שפורט לעיל.
כן מבוקש לקבוע את מיקומה בכלי הטיס, כנדרש בנספח 7 לאמנה, וכן את ההוראות שיחולו עליה לעניין חסינותה מפני אש, כפי שנדרש בנספח 7 לאמנה, ועקרונות התקנתה (תקנות משנה (א) ו- (ב) המוצעות).
על-מנת לאפשר למפעילי כלי הטיס היערכות לביצוע התקנה מבוקש כי תחילת התקנה תהיה בחלוף שלושה חודשים מיום פרסומה.
תיקון תקנה 61
כמו-כן, קובע נספח 7 לאמנה, בסעיף 3.3.1. כדלהלן:
Wings. On heavier-than-air aircraft the marks shall appear once on the lower surface of the wing structure. They shall be located on the left half of the lower surface of the wing structure unless they extend across the whole of the lower surface of the wing structure. So far as is possible the marks shall be located equidistant from the leading and trailing edges of the wings. The tops of the letters and numbers shall be toward the leading edge of the wing
תקנה 61(ב) לתקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל"ד-1973, קובעת כי:
"מפעיל אוירון שמשקל ההמראה שלו הוא עד 5,700 ק"ג (12,500 פאונד), יקבע את סימני הלאומיות והרישום לפי תקנות אלה, בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), גם על המשטח התחתון של הכנף השמאלית, כשהקצה העליון של הסימנים מופנה כלפי כיוון הטיסה.".
משמע, ההסדר הקבוע היום בדין הישראלי אינו עולה בקנה אחד עם אמת המידה המחייבת שנקבעה לפי אמנת שיקגו, בנספח השביעי לה, באשר הוא קובע כי חובת הסימון על המשטח התחתון של הכנף השמאלית לא תחול על אווירונים "גדולים" שמשקל ההמראה שלהם עולה על 5,700 ק"ג.
ההסדר הקבוע כיום בדין הישראלי נבע, מלכתחילה, בין היתר מטעמי ביטחון, מתוך החשש כי רישום סימני הרישום הישראליים על-גבי המשטח התחתון של הכנף, יחשוף את זהות האווירון לאלה המבקשים לפגוע בכלי טיס ישראליים.
במהלך השנים מאז קביעת ההסדר כמתואר לעיל, חל שינוי בתפישה לעניין זה, המצדיק את שינוי ההסדר הקבוע כיום בדין הישראלי ואת התאמתו לאמות המידה המחייבות של ארגון התעופה באזרחית הבינלאומי. כך, על פי בדיקה שנערכה עם גורמי הביטחון נמצא כי אין היבט בטחוני שמצדיק אי עמידה בדרישות הארגון.
כמו-כן, בתקופה האחרונה עלה נושא אי-רישום סימני הלאומיות והרישום של אווירונים ברישום ישראלי במסגרת ביקורות שונות שנערכות על-ידי רשויות תעופה זרות לאווירונים ברישום ישראלי שפעלו בשטחן. מדינות רבות, בעיקר באירופה, ציינו את אי-רישום סימני הלאומיות כממצא הטעון תיקון על-ידי מדינת ישראל, ועמדו על-כך שאווירונים ברישום ישראלי יקיימו את הוראות האמנה לעניין זה.
מבירור שערכו גורמי המקצוע ברשות, הן מול גורמי משרד התחבורה האמונים על היבטי הביטחון של הפעלת כלי טיס ברישום ישראלי, והן מול נציגים של חלק מחברות התעופה המסחריות הישראליות המפעילות כלי טיס ברישום ישראלי, עולה כי אין מניעה מתיקון התקנות כאמור, כך שחובת קביעת סימני הלאומיות והרישום כאמור תחול על כלל כלי הטיס ברישום ישראלי, ולא רק על אלה הקטנים, כקבוע בהסדר היום.
לאור העובדה כי בחלק מכלי הטיס ברישום ישראלי המופעלים כיום אין קביעה של סימני והלאומיות והרישום כאמור, ועל-מנת ליתן למפעיליהם זמן להיערך, מבוקש כי תחילת התקנות תהיה בחלוף שלושים ימים מיום פרסומן.