חומר רקע
אל: יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט 6 בנובמבר 2011
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה ט' בחשוון תשע"ב
לדיון הקבוע ליום 8.11.11
הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון - הכללת עבירת הפקרה לאחר תאונה) [פ/3364[ של ח"כ זאת בילסקי ואחרים: הכנה לקריאה ראשונה
חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א–2001 (להלן – החוק או חוק זכויות נפגעי עבירה) מסדיר את מעמדם של נפגעי עבירה בישראל, דהיינו מי שנפגע במישרין מעבירה, או בן משפחה של מי שעבירה גרמה למותו. החוק כולל הוראות הנוגעות לשלושה תחומים עיקריים: (1) הגנת הנפגע מפני מבצע העבירה ושלוחיו במהלך ההליך הפלילי; (2) הסדרת נגישותו של נפגע העבירה להליך הפלילי ו- (3) הסדרת אפשרות לנפגעי עבירות מסוימות, מסוג אלימות ומין, להביע את עמדתם באשר להליך הפלילי המתנהל מול הפוגע. החוק מבחין בין קבוצות שונות של נפגעי עבירה, המנויות בתוספות לחוק, ומונה את הזכויות שהחוק מעניק לכל קבוצה [ר' טבלה של נפגעי עבירות וזכויותיהם, מצ"ב].
הצעת החוק פ/3364 של ח"כ בילסקי ואחרים, מבקשת להוסיף את נפגעי עבירת ההפקרה, לפי סעיף 64א לפקודת התעבורה, לקבוצת הנפגעים מעבירה המנויה בתוספת הראשונה א', חלק ב'. קבוצה זו כוללת נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה כדלהלן:
הבאת אדם לעיסוק בזנות בנסיבות מחמירות; ניצול קטינים לזנות; שימוש בגופו של קטין לפרסום תועבה; הריגה; רצח ונסיון לרצח; שידול להתאבדות; איום בכתב לרצוח; אונס; בעילה אסורה בהסכמה; מעשה סדום; יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל; מעשה מגונה; עבירות מין במשפחה ובידי אחראי; תקיפת קטין או חסר ישע; התעללות בקטין או בחסר ישע; חטיפה; הוצאת אדם אל מעבר לגבולות המדינה; חטיפה לשם כליאה, רצח או סחיטה; חטיפה ממשמורת; חטיפה לשם חבלה או לשם סחר בבני אדם; הסתרת חטוף; החזקה בתנאי עבדות; עבודת כפיה; גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות; כליאת שווא; סחר בבני אדם; שוד; דרישת נכס באיומים; סחיטה בכוח; סחיטה באיומים; המתת תינוק; גרימת מוות ברשלנות; גרימת מוות בנהיגה ברשלנות; איומים, פציעה ותקיפות שונות כאשר הנפגע הוא בן משפחה
החוק מעניק לקבוצה זו את הזכויות הנתונות לכל נפגעי עבירה (ר' עמ' 1 לטבלה המצ"ב), וכן את הזכויות הנתונות לנפגעי עבירת מין או אלימות (ר' עמ' 2 לטבלה המצ"ב), ובנוסף, מעניקה להם את הזכות להביע עמדה בכתב לעניין עיכוב הליכים בפני היועץ המשפטי לממשלה (ס' 16 לחוק), והזכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון בפני תובע בפני קבלת ההחלטה בעניין (ס' 17(א) לחוק). [לעומת זאת, נפגעי עבירות מסוימות רשאים להביע את עמדתם לעניין הסדר טיעון בפני גורם מאשר, ולא רק בפני התובע בתיק - ר' עמ' 3 לטבלה המצ"ב]. אין הגבלה על מסירת פרטים אישיים של נפגעי עבירה בקבוצה הזו.
יש לשים לב שלאחרונה העבירה הוועדה תיקון לסעיף 64א לפקודת התעבורה לקראת קריאה שנייה ושלישית. התיקון, האמור לעלות להצבעה במליאת הכנסת ביום 7.11.11, מנסח מחדש את סעיף ההפקרה בפקודת התעבורה, כך שיהיה מדרג של התנהגויות אשר מתאים למדרג של העונשים. אם התיקון יעבור במליאת הכנסת, עבירת ההפקרה תכלול שלושה מצבים של הפקרה:
א. עבירת הפקרה של רשלנות, עם עונש של 3 שנות מאסר;
ב. עבירה "בסיסית" של הפקרה, עם עונש של 7 שנות מאסר;
ג. עבירת הפקרה בנסיבות מחמירות, כאשר נגרם לאדם חבלה חמורה או נהרג אדם, עם עונש של 14 שנות מאסר.
לאור התיקון המוצע, על הוועדה לשקול האם היא רוצה להעניק את הזכות להביע עמדה לעניין עיכוב הליכים והסדרי טיעון לנפגעי עבירת ההפקרה על כל סעיפיה, או רק, לדוגמא, לנפגעי העבירה בנסיבות מחמירות.
הערה נוספת:
כדי להעניק את הזכויות לנפגעי עבירת הפקרה, כמוצע בדברי ההסבר, יש להוסיף את עבירת ההפקרה לפי סעיף 64א לפקודת התעבורה לתוספת הראשונה [רשימת עבירות מין או אלימות], ואז לתוספת ראשונה א', חלק ב' [רשימת עבירות מין או אלימות חמורות].
יש לציין שקיימת אנומליה היום בחוק, לפיה עבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה [גרימת מוות בנהיגה ברשלנות] מופיעה רק בתוספת ראשונה א' - ולא בתוספת הראשונה. משמע שטכנית נפגעי העבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנות מגיעות רק את הזכויות המיוחדות לנפגעי עבירת מין או אלימות חמורה – ולא את כל הזכויות המוענקות לנפגעי עבירת מין או אלימות שאינה חמורה - מה שלא הגיוני. לכן מוצע לתקן גם את האנומליה הזאת.
נוסח מוצע לדיון:
תיקון תוספת ראשונה
1.
בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 (להלן – החוק העיקרי), בתוספת ראשונה, בסופה יבוא:
"עבירות בפקודת התעבורה
1. לפי סעיפים 64 ו-64א / לדיון: לפי סעיף 64א(ג) [בנוסח המוצע בתיקון]"
תיקון תוספת ראשונה א'
2.
בתוספת הראשונה א', בחלק ב' לחוק העיקרי, במקום המילים "עבירה לפי סעיף 64" יבוא:
"עבירות לפי סעיפים 64 ו-64א / לדיון: 64א(ג)."