חומר רקע

מבוא מסמך זה נכתב לבקשת ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות חבר הכנסת אמנון כהן לקראת ישיבה בנושא "בעיות ביישום תמ"א 38" ב- 16 בנובמבר 2011. מטרת הישיבה היא לעקוב אחר יישום תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים פרטיים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38), ולעמוד על הקשיים העומדים בפני יישומה מתוך מטרה לנסות ולהסיר את החסמים המונעים את חיזוק המבנים. 1. רקע "רעידת אדמה הייתה לשם נרדף לאסון טבע, ולא בצדק. רעידת אדמה היא תופעת טבע שכיחה בכדור הארץ, אך הקִדמה האנושית לא השכילה להתמודד עמה, ודווקא מעשי האדם (הבתים שהוא בונה) הם אלה שהופכים את תופעת הטבע לאסון."1 ארץ ישראל נמצאת בסמוך לשבר הסורי-אפריקאי, שהוא מפגש בין שני לוחות טקטוניים גדולים, ולכן מהווה מוקד לרעידות אדמה. למפת אזורי הסיכון (ר' נספח 1). בעבר אירעו בארץ כמה רעידות גדולות, למשל: בינואר 1837 התרחשה רעידה חזקה שכמעט והחריבה את צפת ואת טבריה. ב- 1927 התרחשה רעידה גדולה בכל הארץ: הערים ירושלים, יריחו, לוד ושכם נפגעו במיוחד. בנובמבר 1995 התרחשה רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה אי פעם באזורנו, בעצמה של 7.1 בסולם ריכטר. מוקד הרעש היה כ-100 ק"מ דרומית לאילת, ולכן הרעידה לא גרמה לנזקים חמורים בהיקפם.2 למפת רעידות אדמה שאירעו באזור מאז שנת 1900 (ר' נספח 2). בשנת 2005 אישרה הממשלה את תכנית מתאר ארצית 38 לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38). מטרת התכנית היא להקל על דיירי בניינים לחזק את בניין המגורים שלהם בפני רעידות אדמה. זאת, על-ידי יצירת תמריץ כלכלי באמצעות ניצול זכויות בניה על-גבי הבניין,3 כלומר בניית דירות נוספות וניצול הכספים שיתקבלו ממכירתן לשם חיזוק המבנה. חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה נעשה על-פי תקן ישראלי מס' 413. התקן נכנס לתוקף בשנת 1975 והתעדכן כמה פעמים מאז. עם זאת, ההנחה היא שבשנים הראשונות התקן לא יושם במלואו, ולכן זכאים להיכלל בתמ"א 38 מבנים שהוצא היתר לבנייתם לפני שנת 1980 ואשר גובהם הוא שלוש קומות ומעלה.4 לאחר אישור התמ"א החליטה הממשלה למנות ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות במטרה להמליץ על הכלים הנדרשים לחיזוקם של מבנים קיימים בפני רעידות אדמה. אחת ממשימות הוועדה היתה להמליץ על יצירת מקורות מימון לחיזוק מבנים שתמ"א 38 אינה מספקת להם פתרון כלכלי (בדגש על פריפריה ואזורי סיכון). בהתאם לכך המליצה ועדת המנכ"לים, בין שאר ההמלצות, להקצות תקציב רב-שנתי של 20 מיליון ש"ח לשנה למשך 20 שנים לסיוע בחיזוק מבני מגורים בבעלות פרטית. יצוין, כי סכום זה לא נועד לכסות את כלל העלויות, אלא מטרתו לסייע לבעלי דירות לחזק את בנייניהם, ולהוות תמריץ עבורם להשקיע את יתרת הסכום.5 יצוין, כי בישראל בעלי הדירות לא חייבים לרכוש ביטוח דירה נגד רעידת אדמה. עם זאת, הבנקים המעניקים משכנתאות מחייבים ביטוח שכזה. לפי נתוני חברת ענבל המנהלת את הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה, קרוב ל-50% מהדירות בארץ מבוטחות מפני נזקי רעידות אדמה. פוליסות הביטוח כוללות בדרך כלל השתתפות עצמית בשיעור של 10%, ולכן במקרה של רעידה חזקה והתמוטטות בניינים שלמים צפוי שהדיירים יתקשו לגייס את המימון כדי לשלם את ההשתתפות העצמית. בנוסף, יהיה קשה לבנות מחדש דירה בבניין שבו חלק מהדירות לא מכוסות ולכן צפוי אובדן הכנסות ניכר לאזרחים.6 2. היתכנות כלכלית ליישום התמ"א כאמור, תמ"א 38 מאפשרת את חיזוק הבניין מפני רעידות אדמה על-ידי הגדלת זכויות הבנייה במבנה, בדרך כלל תוך הוספת קומות על הגג, סגירת הקומה המפולשת,7 בניית אגף נוסף לבניין או שילוב של שלושת הצעדים. הרחבת דירות הדיירים מותרת עד שטח מרבי של 25 מ"ר לדירה, כולל בניית מרחב מוגן בשטח המורחב. על-פי תחשיב שנערך במחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת, נקודת האיזון לכדאיות ביצוע תמ"א 38 עומדת על כ- 1.3 מיליון ש"ח עבור דירה בשטח 100 מ"ר.8 כלומר, זהו הסכום שיש לקבל בגין מכירת הדירה שנבנית על בניין קיים במסגרת התמ"א לצורך מימון עלות חיזוק הבניין. ממחיר זה והלאה יש כדאיות לביצוע הפרויקט באופן שגם ישאיר שולי רווח ליזם המבצע. משום כך, ביצוע תמ"א 38 כדאי רק באזור מרכז הארץ, בעיקר בתל אביב-יפו, אך גם בערים הסמוכות לה כמו רמת-גן, גבעתיים, ראשון לציון, הרצליה, רעננה ועוד, וכן בשכונות מסוימות בערים ירושלים וחיפה. תחשיב זה הולם את נתוני התאחדות הקבלנים.9 לפיכך, יישום תמ"א 38 אינו כדאי מבחינה נדל"נית בישובי הפריפריה. עניין זה חמור במיוחד, שכן ערים מסוימות בפריפריה נמצאות באזורים רגישים במיוחד לרעידות אדמה. בעיקר מדובר בערים קרית-שמונה, צפת, טבריה, בית-שאן ואילת, הנמצאות בבקעת הירדן או בקרבתה. בקעת הירדן היא חלק מהשבר הסורי-אפריקאי, שהוא מוקד לרעידות אדמה. כאמור, בעבר המליצה ועדת המנכ"לים להקצות סכום של 20 מיליון ש"ח לשנה למשך עשרים שנה על-מנת לסייע בחיזוק מבנים באזורים שבהם הביקוש לנדל"ן אינו יוצר הצדקה כלכלית לביצוע תמ"א 38, אולם המלצה זו לא יושמה, וכיום אין מקור מימון לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה באזורים המרוחקים מאזורי הביקוש לנדל"ן. 3. נתונים בישראל יש כ-61,000 מבנים בני שלוש קומות ומעלה שנבנו לפני שנת 1980. באזורי הסיכון הגבוה ביותר לרעידות אדמה יש כ- 1,000 מבנים. ישובים הנכללים באזורים אלה הם, בין היתר, קריית-שמונה, טבריה ובית-שאן. באזורים הבאים בתור מבחינת הסיכון יש כ- 8,600 מבנים. ישובים הנכללים באזורים אלה הם, בין היתר, אילת, צפת, שפרעם, עפולה וקצרין.10 לפי הערכה שנעשתה במשרד הבינוי והשיכון, סך כל הדירות במבנים הנ"ל הוא כ- 810 אלף, מתוכן כ- 70,000 בישובים חלשים מבחינה כלכלית-חברתית (דרגה 5 ומטה לפי אשכולות הלמ"ס). בסוף שנת 2009 מסרו 57 ועדות תכנון מקומיות (מתוך 119 ועדות בסך הכל) נתונים למנהל התכנון במשרד הפנים אודות בקשות לביצוע תמ"א 38 שהוגשו בתחומן. הדיווח כולל נתונים מאז אישורה של התמ"א ב- 2005, והוא ניתן במסגרת החובה החוקית המוטלת על הרשויות לפי סעיף 28 להוראות התמ"א להעביר את הנתונים אחת לחמש שנים.11 מתוך 57 הוועדות שמסרו דיווח למשרד הפנים, רק ל-20 ועדות הוגשו בקשות. סך הכל הוגשו לאישור 190 בקשות לביצוע תמ"א 38, מתוכן אושרו 93 (נכון לזמן הבדיקה). זמן הטיפול בבקשה נע בין שלושה חודשים ל- 28 חודשים, כאשר הממוצע עמד על 11 חודשים. המספר הרב ביותר של הבקשות הוגש בתל אביב-יפו – 69 בקשות; ולאחר מכן חיפה – 29; רמת-גן – 16; רעננה – 15; קריית-אתא – 12; וכפר-סבא – 11. להלן סיכום הנתונים לשנים 2005 – 2009:12 מספר הוועדות שמסרו נתונים בקשות שהוגשו בקשות שאושרו תכניות שהוגשו לפי סעיף 2313 מחוז תל-אביב 11 מתוך 11 107 51 5 מחוז חיפה 11 מתוך 13 46 23 0 מחוז המרכז 11 מתוך 31 28 15 3 מחוז דרום 12 מתוך 26 6 3 0 מחוז ירושלים 1 מתוך 4 3 1 0 מחוז צפון 11 מתוך 33 0 0 1 סך הכול 57 190 93 9 לפי מינהל התכנון במשרד הפנים, בשנת 2010 הוגשו למעלה מ- 200 בקשות לביצוע חיזוק מבנים במסגרת תמ"א 38, ומתוכן אושרו כ- 100. מרבית הבקשות היו במחוזות תל-אביב, מרכז וחיפה.14 כלומר, כמות הבקשות שהוגשו ואושרו בשנת 2010 דומה לכמות הבקשות שהוגשו ואושרו בשנים 2005 – 2009. הדבר יכול ללמד על מודעות גוברת של אזרחים לחשיבות חיזוק מבניהם בפני רעידות אדמה ועל תמ"א 38 ככלי לביצוע החיזוק; על התפתחות היזמות בתחום; על כדאיות גוברת לביצוע התמ"א בשל עליית מחירי הנדל"ן; ועל התמקצעות הוועדות המקומיות בתחום. על-אף העלייה המשמעותית בכמות הבקשות והאישורים, מספר הבקשות לביצוע התמ"א הוא נמוך מאוד לעומת כמות הבניינים שנדרשים לחיזוק, לפי ההערכות. בעיריית תל אביב-יפו נעשתה הערכה באשר למספר הבניינים שנדרש חיזוקם. לפי ההערכה יש כ- 5,000 מבנים כאלה. עד היום הוגשו לעירייה 153 בקשות לביצוע חיזוק. בעירייה מתקיים הליך של בדיקה מוקדמת של הנתונים ההנדסיים של הבניין בטרם הגשת בקשה לוועדה המקומית לתכנון ובניה. מתוך 153 הבקשות הראשוניות אושרו להגשה לוועדה 47 בקשות לחיזוק ועשר בקשות להריסה ובנייה מחדש בהתאם לתמ"א 38. סך הכל ניתנו עד היום 23 התרי בניה.15 המספר הנמוך של בקשות והתרי בניה יחסית למספר המבנים שנדרש חיזוקם בפני רעידות אדמה נובע מכמה בעיות המובנות בתהליך היישום של חיזוק מבנים בהתאם לתמ"א. להלן כמה מן הבעיות העיקריות וכמה הצעות להקלה או לפתרון בעיות אלה. 4. בעיות ביישום התמ"א על-אף הסכנה הגדולה שרעידת אדמה מציבה בפני האזרחים, ועל-אף העובדה שתמ"א 38 מייצרת תמריץ כלכלי לחיזוק המבנים – עד היום אושרו רק מאות בודדות של תכניות מתוך עשרות אלפי המבנים שדורשים חיזוק. יש כמה בעיות מרכזיות המונעות את יישום התמ"א גם באזורי הביקוש לנדל"ן. להלן פירוט של כמה מן הקשיים. 4.1. קושי הנדסי16 כאמור, יש שני תנאים בסיסיים לזכאות לתמ"א 38: בניין שנבנה לפני שנת 1980, וגובה מעל לשלוש קומות. מעבר לכך, על-מנת להגיש תכנית לחיזוק הבניין בפני רעידות אדמה יש להביא בחשבון את הנתונים ההנדסיים שלו: סוג הקונסטרוקציה, טיב ועומק היסודות, החיבור בין האלמנטים השונים המרכיבים את הבניין ועוד. מידע זה אמור להימצא בתיק ההנדסי של הבניין ברשות המקומית, אולם מידע זה אינו תמיד בנמצא: בעבר לא תמיד נעשה רישום של הקונסטרוקציה, ולא תמיד הוגשו חישובים הנדסיים מפורטים של הבניין. יש הבדלים גדולים בין רשויות מקומיות ובין בניינים שונים באותה רשות מקומית. במקרה שאין מידע בתיק ההנדסי, יש לבצע בדיקות בשטח בדיקות קרקע, בדיקת יסודות ובדיקת אל-הרס לקונסטרוקציה של הבנין. כיום, משרד הפנים דורש בדיקות אלה כתנאי להפקדה של תכנית לביצוע תמ"א 38 בוועדה מקומית. ביצוע חיזוק לבניין קיים שאינו מוכר מלכתחילה למבצע החיזוק הוא עניין מורכב, לפעמים אף יותר מבניית בניין חדש מן היסוד. לפיכך, יש חשיבות מכרעת לאיסוף מוקדם של המידע על הנתונים ההנדסיים של הבנין. מקרה מסוג אחר הוא בניינים שאין אפשרות לחזק אותם בשל התנאים המקומיים. למשל, ברחוב שבו הבניינים צמודים הם "בלוק" אחד רצוף והחזית שפונה לרחוב היא חזית מסחרית – אפשר להוסיף אלמנטים של חיזוק רק בחלקו האחורי של הבניין, ואין די בכך כדי לחזקו נגד רעידות. 4.2. קושי בגיוס הסכמת הדיירים לדברי מינהל התכנון במשרד הפנים, בקרב הציבור יש מודעות נמוכה לסכנות הנובעות מהתמוטטות המבנים. כמו-כן, אין הכרה בקרב אזרחים רבים בחובה האישית המוטלת עליהם לדאוג לכך שהבניין בו הם מתגוררים יהיה עמיד בפני רעידות אדמה.17 גורמים אלה, בצירוף ההכבדה שיוצרות עבודות בניה על חיי הדיירים וחוסר אמון ביזמים ובקבלנים הן חלק מהסיבות שגורמות לאזרחים להתנגד לביצוע תמ"א 38 בבניין בו הם גרים. היכולת של דייר, או קבוצת דיירים, לעכב פרויקט בבניין שלהם גורמת לקבלנים ויזמים שלא להתחיל פרויקט אם אין הסכמה של כלל הדיירים בבניין.18 אחת הדרכים שהוצעה בעבר כדי להניע אנשים לבצע חיזוק בבניין המגורים שלהם היא יצירת מאגר מידע ארצי לבניינים שדרוש בהם חיזוק בפני רעידות אדמה. קיום של מאגר כזה יהפוך את עמידות הבניין לחלק מהשיח האזרחי והצרכני, יהפוך לאחד השיקולים ברכישת דירה ויוכל גם לשנות ערכי דירות בהתאם לעמידותן בפני רעידות אדמה. עניין זה עורר קושי משפטי משום הפגיעה האפשרית בקניין של אנשים. על-מנת להקים מאגר מידע מעין זה יש צורך לאסוף מידע פרטני על כל בניין בנפרד. כאמור, מידע זה מצוי בארכיון של כל ועדה מקומית, אולם לא תמיד באופן מלא.19 4.3. קושי תפעולי20 חיזוק בניין נגד רעידות אדמה בהתאם תמ"א 38 יוצר מצב שבו מתקיים מעין "אתר בניה" סביב בנין "חי" שבו מתגוררים וחיים אנשים. עובדה זו מקשה מאוד על העבודות, שכן יש להתחשב בדיירים ולמנוע הפרעה ככל האפשר למהלך חייהם התקין בזמן העבודות. עובדה זו גורמת גם לכך שביטוח העבודות באתרים של תמ"א 38 יקר מביטוח עבודות רגיל לאתרי בניה. בנוסף נגרמים לעתים עיכובים כתוצאה מחוקי עזר עירוניים המורים על הפסקת בניה בשעות הצהריים בשל הקמת רעש. 4.4. קושי בגיוס מימון21 כאמור, תמ"א 38 מתבצעת בדרך כלל על-ידי הוספת יחידות דיור על-גבי בניין קיים וחיזוק הבנין בפני רעידות אדמה, כאשר מכירת יחידות הדיור הנוספות מממנת את כלל הפרויקט. על-פי רוב מתבצעים פרויקטים של תמ"א 38 על-ידי קבלנים ויזמים, המקבלים מהדיירים את זכויות הבניה. סדר עניינים זה יוצר קושי מימוני, מפני שהיזם צריך לבצע את כל הפרויקט על-חשבון מקורותיו הכספיים, ורק בסופו הוא יכול להחזיר את ההשקעה. מאחר שהבניה נעשית לפי זכות, אין ליזם אפשרות לשעבד נכס, ולכן אינו יכול קבל מימון בנקאי לעבודות. זאת, בניגוד לפרויקט בניה רגיל, שבו משועבדת הקרקע כנגד הלוואה. מאותה סיבה, אנשים המעוניינים לקנות דירות בפרויקט של תמ"א 38 אינם יכולים לקבל משכנתא עבור הדירה. בנוסף לכך, יש פרויקטים רבים של תמ"א 38 שאינם מגיעים לידי מימוש, אולם התהליך של השגת אישורים והגשת בקשות מחייב את היזמים להוצאות שונות. לכן, העלויות של כמה פרויקטים שנכשלו מועמסות על פרויקט אחד שיוצא לפועל. לדברי מר ערן ניצן, סמנכ"ל יזמות ובניה בהתאחדות הקבלנים, בערך אחד מכל עשרה פרויקטים של תמ"א 38 שהחלו מגיע לכדי מימוש. 5. צעדים שנעשים כיום לשיפור התמ"א ולחיזוק מבנים שלא באמצעות התמ"א 5.1. שינוי לתמ"א 38 משרד הבינוי והשיכון, בתמיכת משרד הפנים, יזם תיקון לתמ"א 38 שמטרתו להרחיב את כדאיות התמ"א לישובים נוספים. כיום מאפשרת התמ"א תוספת קומה אחת בישובים מסוימים, ותוספת שתי קומות בישובים אחרים. התיקון יאפשר תוספת חצי קומה מעבר למה שמאושר היום. המשמעות היא אפשרות לבנות דירות גג גדולות (פנטהאוזים), שמחירן גבוה יותר, במקום דירות רגילות. כך אין תוספת-יתר של דיירים לבניין, והכדאיות הכלכלית עולה. שינוי זה אמור לכלול במעגל הכדאיות של התמ"א את הערים ירושלים וחיפה בכללותן, וכן את פתח-תקוה, בת-ים, רעננה, כפר-סבא ועוד.22 5.2. חיזוק מבנים השייכים לדיור הציבורי כיום מתבצע פרויקט לחיזוק מבנים השייכים לדיור הציבורי. בשנים האחרונות נעשו מבצעי מכר שבהם התאפשר לדיירי הדיור הציבורי לקנות את הדירות בהן גרו במחירים נמוכים יחסית. לכן, יש מבנים שנבנו בדיור ציבורי שרוב הדירות בהם שייכות לדיירים. הפרויקט מתבצע רק במבנים שבהם רוב הדיירים הם זכאי הדיור הציבורי שגרים בשכירות. תקציב הפרויקט הוא 90 מיליון ש"ח (30 מיליון ש"ח בשנה למשך שלוש שנים, 2011 – 2013), המחולקים בין תקציב משרדי הבינוי והשיכון, האוצר ופיתוח הנגב והגליל. הפרויקט מתבצע ביישובים קרית שמונה, חצור הגלילית, טבריה ובית-שאן, המצויים באזורי הסיכון הגבוה לרעידות אדמה. סה"כ יחוזקו בפרויקט במשך שלוש שנים 1,282 דירות ב- 62 מבנים, לפי הפירוט הבא:23 עיר מספר המבנים שיחוזקו מספר הדירות שיחוזקו קרית שמונה 26 573 חצור הגלילית 2 48 טבריה 22 427 בית שאן 12 234 סה"כ 62 1,282 פרויקט חיזוק הדירות בדיור הציבורי הוא דוגמה לפעולה שנוקטת המדינה במקומות שבהם תמ"א 38 אינה בת-יישום בשל חוסר כדאיות כלכלית. עם זאת, מספר הדירות שיזכו לחיזוק בפרויקט (1,282) מהווה כ- 1.7% בלבד מכלל הדירות בישובים חלשים מבחינה כלכלית-חברתית, אשר לפי הערכת משרד השיכון, נדרש חיזוקן בפני רעידות אדמה. פרויקט חיזוק המבנים בדיור הציבורי מלמד על העלויות הניכרות הכרוכות בחיזוק בניינים בפני רעידות אדמה. לפי עלויות פרויקט זה, חיזוק כלל הדירות שדרוש לחזקן ביישובים החלשים מבחינה כלכלית-חברתית יעלה כ- 5.3 מיליארד ש"ח. דיון • תמ"א 38 מהווה כיום את הדרך העיקרית לדיירי בתים משותפים לחזק את בנייני המגורים שלהם בפני רעידות אדמה, ולכן יש חשיבות לכך שיותר מבנים יחוזקו בדרך זו. כיום, כמות המבנים שמחוזקים, או שמבוקש חיזוקם במסגרת תמ"א 38 היא קטנה מאוד לעומת כמות המבנים שנדרש חיזוקם; • תמ"א 38 כדאית לביצוע רק בחלק מאזורי הארץ, אין בה תשובה ליישובים המרוחקים מאזורי הביקוש. נושא זה בעייתי במיוחד מאחר שהיישובים הנמצאים באזורים המסוכנים ביותר להיפגע מרעידות אדמה נמצאים באזורים שהביקוש לדירות בהם אינו מצדיק ביצוע תמ"א 38 מבחינה כלכלית. מדובר בעיקר ביישובים קרית שמונה, טבריה, בית שאן ואילת; • יש כמה צעדים שאפשר לנקוט על-מנת להפוך את תמ"א 38 לקלה יותר לביצוע באזורים שבהם יש כדאיות לבצעה, כגון: • הקמת מאגר מידע ארצי אודות מבנים שנדרש חיזוקם בפני רעידות אדמה; • מתן אפשרות לשעבד זכויות בניה על נכס קיים כנגד הלוואה בנקאית; • מתן עדיפות לתכניות במסגרת תמ"א 38 בוועדות המקומיות. צעדים אלה מצריכים שינויי חקיקה (שעבוד זכויות ועדיפות בוועדות) או השקעות ממשלתיות משמעותיות (מאגר מידע). • בישובים בהם אין כדאיות כלכלית לביצוע תמ"א 38 ראוי לשקול דרכים אחרות על-מנת לחזק מבנים בפני רעידות אדמה. הפרויקט הממשלתי לחיזוק מבנים של הדיור הציבורי שרוב דייריהם הם זכאי הדיור היא דוגמה אחת לכך. דוגמה אחרת היא המלצת ועדת המנכ"לים לעניין עידוד חיזוקם של מבנים קיימים לתת תמריצים לבעלי דירות לחזק את דירותיהם. יצוין, כי גם דרכי פעולה אלה מצריכות השקעות ממשלתיות. • יש לשקול את עלות ההשקעה הממשלתית הנדרשת לשם הקמת מאגר מידע, לשם מתן תמריצים לבעלי דירות או לשם חיזוק מבנים אל מול הנזקים הניכרים שייגרמו במקרה של רעידת אדמה חזקה. מקורות חקיקה • חוק התכנון והבניה, תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה, תמ"א 38: הוראות התכנית, מרס 2005. מסמכי הכנסת • הכנסת, מרכז המחקר והמידע, חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, כתיבה: יניב רונן, 21 בינואר 2010; • הכנסת השמונה עשרה, פרוטוקול מס' 4 מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים לביטוח, מוכנות מדינת ישראל לרעידות אדמה – ביטוח, 23 בפברואר 2010. מסמכים ממשלתיים • ועדת ההיגוי להיערכות לטיפול ברעידות אדמה, המלצות ועדת המנכ"לים לעניין עידוד חיזוקם של מבנים קיימים לשיפור עמידותם ברעידות אדמה, מוגש לוועדת השרים לפנים ושירותים, 16 באוגוסט 2006; • הכנסת, מרכז המחקר והמידע, ניתוח ההיתכנות הכלכלית של יישום תמ"א 38, כתיבה: תמיר אגמון, 7 במרס 2010. מכתבים ושיחות טלפון • מרחב אלדד, אינג', משנה למהנדס העיר וראש מינהלת הרכבת הקלה, תל אביב-יפו, שיחת טלפון, 14 בנובמבר 2011; • ניצן ערן, סמנכ"ל יזמות ובניה בהתאחדות הקבלנים, שיחת טלפון, 13 בנובמבר 2011; • פרידלנדר אירית, מנהלת תחום פיקוח, אגף נכסים ודיור במשרד הבינוי והשיכון, דוא"ל, 14 בספטמבר 2011; • פרפליצין זינה, מינהל התכנון, אגף בכיר לתכנון נושאי, מכתב: נתונים על יישומה של תמ"א 38, 10 בנובמבר 2011; • קראוס איילת, אגף בינוי ערים במשרד הבינוי והשיכון, שיחת טלפון, 14 בנובמבר 2011. • שפירא אבי, ד"ר, יו"ר ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, שיחת טלפון, 13 בנובמבר 2011. אתרי אינטרנט • אתר ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, http://www.eqred.gov.il/, תאריך כניסה: 13 בנובמבר 2011. נספח 1: מפת אזורי הסיכון בארץ24 נספח 2: מפת רעידות אדמה שאירעו באזור מאז שנת 1900, לפי עצמה25