חומר רקע

DOC 3,103 תווים המסמך המקורי ↗
‏י"ז חשון, התשע"ב ‏‏14 בנובמבר, 2011 לכבוד ח"כ דוד רותם יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט כנסת ישראל שלום רב, הנדון: החלת הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 92) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו-2006 על קטינים עמדת המועצה לשלום הילד בהמשך לנוסח הייעוץ המשפטי של הועדה להצעת חוק העונשין (תיקון מס..) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), שהופץ לאחר דיון בועדת חוקה חוק ומשפט מיום 2/8/11 ולקראת דיון שיערך בועדה ביום 21/11/11, להלן עמדת המועצה לשלום הילד. אנו מברכים על הנוסח העדכני המוצע על ידי הייעוץ המשפטי לסעיף 40יג' להצעת החוק והקובע כדלקמן: "על ענישת קטין יחולו הוראות חוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול), התשל"א- 1971". נוסח זה מבהיר באופן שאינו נתון עוד לפרשנות כי על ענישת קטינים יחול חוק הנוער בלבד והדבר אף עולה בקנה אחד עם הרציונל העומד בבסיס חוק הנוער כי שיקול הדעת בענישת קטינים צריך להישאר אינדיבידואלי. לעומת זאת, אין אנו רואים סיבה להכנסת תיקון עקיף לחוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול), התשל"א, כפי שמוצע על ידי הייעוץ המשפטי של הוועדה והקובע כדלקמן: "24א. בקביעת עונשו של קטין יתחשב בית המשפט לנוער [בגילו בעת ביצוע העבירה] בעקרונות הכלליים כאמור בסעיף 1א, וכן, רשאי בית המשפט להתחשב בעקרונות הענישה ובנסיבות המנויים בסימן א'1 בפרק ו' לחוק העונשין, ככל שסבר כי ראוי לתת להן משקל בנסיבות המקרה". חוק הנוער, בנוסחו כיום, מכיל בתוכו עקרונות רבים וטובים אשר גובשו לאחר חשיבה רבת שנים ומתוך התייחסות לצרכי החברה בכלל ולצרכיהם של קטינים בפרט. אנו סבורים, כי לא ניתן לקבוע מחד כי בעניינם של קטינים יחול אך ורק חוק הנוער, אשר סעיף העקרונות בו מבטא באופן מפורש את הגישה כי ביחס לקטינים העקרון הראשון במעלה הינו עקרון השיקום וכן, כי שפיטתם של קטינים הינה אינדיבידואלית ומאידך, לקבוע כי יתווסף סעיף מאוחר יותר לסעיף העקרונות אשר יאפשר לבית המשפט לבחון את עקרון ההלימה בענישת קטינים תוך התחשבות בנסיבות הקבועות בסעיף הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה. נראה, כי סעיף הבניית שיקול הדעת אליו מופנה בית המשפט בבואו לשקול את שיקולי הענישה הנוגעים לקטין עובר חוק, אינו הולם את העקרון העומד בבסיס חוק הנוער והוא שפיטת כל קטין באופן אינדיבידואלי. בנוסף, גם אם הנוסח המוצע הוא ניסיון לעגן את הקיים (כיום, בבוא בית המשפט לשפוט קטין, ייבחן תחילה את אפשרויות שיקומו ובנסיבות מסוימות יישקול שיקולי ענישה נוספים ובהם, הלימה, גמול והרתעה), הרי שתוספת מאוחרת וספציפית לחוק הנוער וזאת במסגרת תיקון בנושא הבניית שיקול הדעת השיפוטי, עלולה להוביל לבלבול ולהעביר לשופט מסר ולפיו חל שינוי באופן שפיטת קטינים עוברי חוק. לסיכום, חייבת להישמר ההבחנה הברורה הקיימת היום בין ההתייחסות לבגירים עוברי חוק לבין ההתייחסות לקטינים עוברי חוק, וזאת באופן ברור ושאינו נתון לפרשנויות. על כן, סבורה המועצה לשלום הילד כי הנוסח החדש המוצע על ידי הייעוץ המשפטי של הוועדה לסעיף 40יג' הוא הנוסח הראוי והוא בלבד. בכבוד רב, כרמית פולק, עו"ד העתק: עו"ד סיגל קוגוט, היועצת המשפטית של ועדת חוקה חוק ומשפט, כנסת ישראל דר' יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה, כאן עו"ד ורד וינדמן, היועצת המשפטית, כאן