חומר רקע
1
13
ביולי2011
לכבוד
מר בנימין נתניהו ,ראש הממשלה
ח"כ ראובן ריבלין ,
יושב ראש
ה
כנסת
ח"כ דוד רותם ,יו"
ר ועדת
חוקה, חוק ומשפט
עו"ד אייל ינון ,היועץ המשפטי לכנסת
עו"ד סיגל קוגוט ,היועצת המשפטית ל
ו
ועדת חוקה ,
חוק ומשפט
שלום רב,
הנדון :הצעה לתיקון
חוק בתי המשפט(בוררות חובה) (הוראת שעה)
,התשע"
א-
3122
בשם המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ,אנו מתכבדים לפנות אליך
בעניין ההצעה לתיקון חוק בתי
המשפט(בוררות חובה( )הוראת שעה)
,התשע"
א-
2011
(להלן: "הצעת חוק בוררות חובה"
)
שזכתה
לתמיכתה של ממשלת ישראל בהחלטתה מי ום9
ביולי2011
.
המרכז האקדמי למשפט ולעסקים חרת על דגלו את ההגנה על זכויות אדם ,צדק חברתי
ושמירה על
אינטרס הציבור .בין היתר ,
הובילו בהצלחה הקליניקות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים את
העתירה נגד הפרטתם של בתי סוהר בישראל.
עמדת המרכז האקדמי למשפט ולעסקים הינה ,כי הצעת החוק לוקה באי-חוקתיות קשה .לפיכך ,
אנו
קוראים לך לפעול להסרתה של הצעת חוק בוררות חובה מסדר היום ,וזאת מן הסיבות הבאות:
1.
ה צעת חוק בוררות חובה מהווה
הפרטה אסורה של השפיטה .
ההצעה מעבירה את הסמכות
לדון ולהכריע בתביעות אזרחיות מידי המדינה– באמצעות בתי המ
שפט ,
לידיהם הפרטיות של
עורכי הדין– הם הבוררים.
2.
סמכות
השיפוט הינ
ה חלק בלתי נפרד מתפקידי המדינה .
הפרטתה של סמכות זו-
ותוך כך
העברת
סמכויות
הכוללות פרשנות הדין ,שמירה על זכויות הפרט ,חלוקת זכויות וחובות ,
הכרעה בדבר מהימנות עדים וכדומה ,לידיים פרטיות - מהוו
ה ,כשלעצמה ,
פגיעה קשה באמון
הציבור במערכת המשפט ,ובלגיטימציה לה זוכה מערכת בתי המשפט ,
המתפקדת על בסיס
מובהק של עשיית צדק ,ללא השפעה של אינטרסים זרים.
3.
כידוע ,
הרכב מורחב של
בית המשפט העליון פסל חוק ,
שהעביר סמכויות כליאה לידיים
פרטיות ,בהיותו בלתי חוקתי (בג"צ
2605/05
המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ואח 'נ '
שר
האוצר ואח') (להלן" :עניין הפרטת בתי הסוהר)"
.
במרכז הכרעתו של בית המשפט בעניין
הפרטת בתי הסוהר ,עמדה ההגנה על הזכות לחירות ולכבוד האדם .
בהתאם לקביעתו של בית
2
המשפט ,עצם העברת הסמכות לניהולו של בית סוהר פרטי לידי ו של גורם פרטי מהווה פגיעה
בחירות ובכבוד האדם .
דברים אלה יפים כמובן גם באשר להפרטתם של שירותי השיפוט .
עצם העברת הסמכות
להכרעת הדין לידיו של גורם פרטי מהווה ,כשלעצמה ,
פגיעה בכבודו ובחירותו של הפרט לפנות
למערכת שלטונית חסרת פניות ,נקיה מהשפעתם של אינטרסים ז רים המעניקה שירותי שיפוט
בעצמה.
4.
הפרטת השפיטה והעברת סמכויות שיפוט לידיהם של עורכי-דין פרטיים ,
משולה להפרטת
הצבא ,המשטרה ושירות בתי הסוהר .סמכויות אלה כולן ,
מהוות את בסיס תפקידה של
המדינה על-פי האמנה החברתית ועל-כן אינן ניתנות להעברה לידיהם של גורמים פרטיים
אשר
אינם אורגן של המדינה.
5.
לא בכדי העניק
סעיף1
ל
חוק יסוד :השפיטה סמכויות שיפוט לבית משפט ,
לבית דין או
לרשות ,ולא לאדם פרטי ,
אשר אינו
מחויב לנורמות ציבוריות ,
הנובעות מכפיפותו למערכת
שלטונית. מכאן ,שהצעת החוק עומדת בסתירה לעקרונות היסוד הקבועים בחוק יסוד :
ה
שפיטה ולמטרות העומדות בבסיסו.
6.
זאת ועוד :הפרטת
ה של
סמכות השפיטה
פוגעת בזכות היסוד של הציבור ל גישה לערכאות
משפטיות ,זכות המעוגנת בחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו .נפסק ,
כי בוררות
ש אינה מותנית
בהסכמת הצדדים ,
פוגעת בזכות הגישה לערכאות(
ראו למשל
רע"
א7608/99
לוקי ב יצוע
פרויקטים נ 'מצפה כנרת ,פ"ד נו(5
)
156
,
163
.)
העובדה ,כי פגיעה זו נעשית בחוק ,
אינה
מחלצת את המחוקק מחובתו החוקתית לכיבודה של זכות זו.
7.
פגיעה זו מתחדדת בשל אי תחולתם של הכללים ,
המגנים על עצמאותם
ואי-
תלותם של
השופטים- על הבוררים .כך לדוגמה ,שופטים מתמנים לכל חייהם ;שופטים מתמנים על-
ידי
ועדה מאוזנת ,המורכבת מאנשים פוליטיים ומאנשי מקצוע ;
שופטים מצהירים אמונים
למדינה ;
שופטים נהנים-
באמצעות מבנה העסקתם על-
ידי המדינה-
מעצמאות כמעט
מוחלטת ,שאינה תלויה באינטרסים עתידיים כאלו ואחרים .להרחבה ראו הור אות סעיפים4
–
14
לחוק יסוד :השפיטה.
בוררים לעומת זאת מתמנים על-ידי שר ,המוסמך להעבירם מתפקידם ;
תקופת מינויים-
לחמש שנים בלבד- מנציחה בהם את החשש לעתידם הכלכלי והמקצועי ,באופן שע
ל ול להטות
את שיקול דעתם ;לא ברור אלו כללי אתיקה ופיקוח יוחלו עליהם ;גובה שכר
הבוררים ושיטת
חישובו אינם גלויים ,ועוד.
8.
לאור דברים אלה ,קידומה של הצעת החוק ,ללא בחינה של
דרכים חלופיות לייעול ההליכים
(כגון שינויים בסדרי הדין)
,
ומבלי לבדוק כראוי את האפשרות למנות שופטים נוספים לבתי
המשפט-
דרך המלך להקלת העומס- אינה חוקתית ואינה מידתית (ראו בהקשר זה ,עניין
הפרטת בתי הסוהר ,לעיל ,ב סעיף46
לפסק דינה של הנשיאה ביניש).
9.
נוסיף
ונטיל ספק ,
אם הצעת החוק אכן
תגשים את מטרתה ו
תייעל את ההליכים ,
זאת לאור
זכות הערעור הכפולה הנתונה לצדדים להליך המתנהל בפני בורר פרטי ,
זכות ערעור הן על
3
ההחלטה להעביר את ה
תיק לבורר ,והן על פסק הבורר .
ערעור זה האחרון מאפשר לפתוח את
הדיון בבית המשפט
מראשיתו ,כולל הבאת עדים ושמיעת ראיות .
בפועל ינוהל אפוא הליך
כפול ,
על משאבי הזמן והעלויות הכספיות הכרוכות בכך- לצדדים ולבתי המשפט.
10
.
כמו כן ,קיים חשש ממשי כי הנפגעים העיקריים מיישומ ה של הצעת החוק תהיינה השכבות
המוחלשות .
ראשית ,על-פי הצעת החוק ,
לבוררות חובה
מועברים רק תיקים מבתי משפט השלום .
על פי
רוב ,אנשים המשתייכים לשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות מנהלים תיקים בסכומים נמוכים ,
בערכאות נמוכות ,ומשום כך ,
קיים החשש כי
רוב תביעותיהם יתברר
ו בפני בוררים .
פרטים
השייכים לקבוצות חזקות-
שתביעותיהם מתנהלות לרוב בסכומים גבוהים יותר-
ימשיכו
לנהל דיוניהם בפני בתי המשפט המחוזיים .
שנית ,
לנשיא בית משפט השלום יש סמכות לקבוע אלו תיקים ימשיכו להידון בפני בתי משפט
השלום .סביר ,
כי התיקים"הגדולים"
,עתירי הממון ,יישארו בבתי המשפט ,
ואילו תיקיהם של
אנשים שחיים בעוני ,העוסקים בד"כ בסכומים נמוכים יותר ,יופנו לבוררות.
הנה כי כן ,קיים החשש כי
הצעת החוק תיצור בית משפט-
לעשירים ,
ובוררות חובה-
לעניים .
11
.
לאור כל האמור לעיל ,ראוי כי שיקולי יעילות ייסוגו בפני שיקול
ים אחרים שהובאו במכתבנו ,
לרבות הפגיעה בזכויות האדם ;
כי הצעת החוק- תמחק ;
וכי המשאבים יופנו לחיזוק מערכת
המשפט ובכלל זה
למינוי שופטים ,במקום למינוי בוררים.
יוער ,
כי מכתב מפורט נשלח לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה ביום29
ביוני
2011
–
נשמח
להעבירו לעיונכם.
בכבוד רב,
עו"ד אפי מיכאלי עו"ד נטע דגן
המרכז האקדמי למשפט ולעסקים מנהלת החטיבה לזכויות האדם
לידיעה:
פרופ 'יעקב נאמן ,שר המשפטים
עו"ד יהודה וינשטיין ,היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד אסנת מנדל ,מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה