חומר רקע
דוח בנושא אנרגיה סולארית בישראל
לקראת הדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה
בנושא: כיצד מתכננים אנרגיה סולארית מבלי לפגוע בסביבה.
נובמבר 2011
בינואר 2009 קבעה ממשלת ישראל בהחלטתה מס' 4455 יעד מנחה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בהיקף של עד 10% מצרכי אנרגית החשמל לשנת 2020 (היעד הלאומי אמור להיות מושג ע"י 2760 מגה ואט מותקן). נתוניה הטבעיים של ישראל מצביעים על כך שהטכנולוגיות המרכזיות בהן יעשו שימוש בארץ, הינן אלה המבוססות על אנרגיה סולארית ועל אנרגית הרוח. האנרגיה הסולארית הינה כיום המרכיב הדומיננטי בישראל בצמיחת שוק הטכנולוגיות המתחדשות.
בהתאם להחלטת הממשלה מיולי 2011 (החלטה מס' 3484 מיום 17.07.2011), סה"כ מכסות עבור אנרגיה סולארית לשנת 2020 עומדת כיום על 710 מגה ואט למערכת ההולכה, ועוד 550 מגה ואט למערכת החלוקה (360 מגה ואט למערכת החלוקה- על הקרקע ועל הגגות- ועוד 200 מגה ואט עד 50kw).
ההחלטה שקבעה את המכסות מתייחסת ל- 89% מסה"כ מכסות של אנרגיות מתחדשות וקובעת מנגנון מעקב ועידכון.
התועלות של כניסת מקורות אנרגיה מתחדשת בכלל למשק
התועלות של כניסת אנרגיה מתחדשת בכלל לרבות אנרגיה סולארית למשק הינן רבות.
ראשית, הכניסה של אנרגיות חלופיות מביאה להגדלה מסויימת של הביטחון האנרגטי ע"י גיוון מקורות האנרגיה של ישראל ויצור עצמאי של האנרגיה. מקורות האנרגיה נשענים היום בעיקר על דלקים מאובנים (חברת החשמל לישראל): פחם (כ- 65%), גז ( כ- 33% ) והיתרה מזוט וסולר. גיוון התמהיל נחוץ מבחינה אסטרטגית, לאור אופיו היחודי של משק החשמל בישראל: העליה השיטתית בביקושים לחשמל והעובדה כי משק זה מתפקד בתנאים של "אי אנרגטי", המבוסס על יצור עצמי של מלוא אספקת החשמל ללא יכולת הישענות על מקורות חשמל חוץ מדינתיים.
שנית, אנרגיות מתחדשות הינן אנרגיות "נקיות", מאחר ואינן תורמות לפליטת גזי חממה (שהעיקרי ביניהם הוא CO2) או לזיהום אויר. לאור העובדה כי מגזר יצור החשמל אחראי לכ- 60% מפליטות CO2 בישראל (משרד התשתיות הלאומיות, 2010) ומהווה גורם מרכזי לזיהום אויר, מדובר בצעד התורם לקיימות המשק. בנוסף, להפחתה של פליטות גזי החממה חשיבות רבה בשיח הציבורי הבינלאומי המתקיים בעניין התחממות כדור הארץ. אמנם ישראל היא שחקנית קטנה מבחינת שיעור הפליטות שהיא מייצרת בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, אך לנושא חשיבות בחיזוק מעמדה הבינלאומי, במיוחד לאחר קבלתה לארגון המדינות המפותחות (OECD).
שלישית, פתיחה של משק החשמל ליצרנים פרטיים ותיעדוף הפריפריה בכלל ואזורי הנגב והערבה בפרט, היא בעלת חשיבות חברתית. היא מאפשרת כניסתם של עסקים בינוניים למשק האנרגיה, שיכולים לקדם יזמויות בסדר גודל קטן, יחסית להקמת תחנות כוח עליהן מבוסס משק החשמל, שהינן מוטות השקעות גדולות. כמו כן, היא תאפשר גיוון מקורות הכנסה לגופים בעלי שטחים, כגון קיבוצים ומושבים, וכן רשויות מקומיות, ביחוד בפריפריה, באמצעות התקנתם של המתקנים.
מהי אנרגיה סולארית?
אנרגיה סולארית היא אנרגיה המצויה בשפע רב על משטח כדור הארץ. האנרגיה הסולארית שמגיעה לפני כדור הארץ בשעה אחת שווה ערך לכמות האנרגיה הנצרכת ע"י הפעילות האנושית בשנה (International Energy Agency, 2010).
בעולם קיימות שתי קבוצות טכנולוגיות עיקריות בתחום הסולארי עבור הפקה של חשמל: הטכנולוגיה הפוטו- וולטאית שמבצעת המרה ישירה של אנרגיה לחשמל באמצעות תאים פוטו- וולטאיים, ומערכות מרכזות אנרגיה סולארית (CSP- Central Solar Power) שמרכזות את אנרגיה השמש ליצירה של חום.
מערכות פוטו- וולטאיות ממירות באופן ישיר את האנרגיה הסולרית לחשמל. אבן הבניה הבסיסי של מערכת סולארית היא התא הפוטו-וולטאי, שהוא מוליך למחצה שממיר אנרגיה סולארית למתח ישיר חשמל. התאים הפוטו- וולטאים מחוברים ביניהם למודלים. המודלים יחד עם מרכיבים שונים, כגון בטריות, מרכיבי חשמל וכו' יוצרים את המערכת הפוטו- וולטאית.
מערכות המרכזות אנרגיה סולארית (CSP) מרכזות את הקרינה הסולארית לתוך תא בעל נצילות גבוהה ליצירה של חום. החום מומר לאנרגיה מכנית (באמצעות טורבינות) ולחשמל. בקבוצה זו של טכנולוגיה שייכות טכנולוגיות של מגדל שמש וצלחות פרבוליות.
הנצילות האנרגטית1 של הטכנולוגיה הסולארית בכללותה יחסית נמוכה, ונתון זה הינו אחד החסרונות הגדולים שלה, בין היתר מאחר והוא משליך על שטחי הקרקע הנדרשים למערכות. הנצילות של המערכת הפוטו-וולטאית נעה בין 9-16% בקבוצות הטכנולוגיה השטוחה. המערכת הסולארית המרוכזת מגיעה היום לנצילות גבוהה יותר בין 25-30%. בהתאם לתחזיות (International Energy Agency, 2010, ,(The Euroean הנצילות של הטכנולוגיות השונות, הן הפשוטות יותר והן המרוכזות, אמורות לעלות עם ההתקדמות הטכנולוגית: לשנת 2020 עד 23% נצילות לטכנולוגיה הפשוטה ואילו עד 35% נצילות לטכנולוגיה המרוכזת.
שטחי הקרקע הנדרשים עבור הפקת חשמל בטכנולוגיות שונות:
תשתיות ליצור חשמל ואנרגיה הן ככלל תשתיות עתירות שטחים. השטח הנתפס אינו כולל רק את השטח לתחנה ליצור החשמל אלא שטחים נלווים אחרים, ביניהם קווי הולכה, שטחים לשנאים, שטחים לאחסון של מקורות האנרגיה (כגון פחם וכד'), שטחים להובלה וצנרת (כגון צנרת גז), שטחים לאחסון של פסולת וכו' (מור וחובריו, 2008). עבודתם של מור וחובריו (2008) בחנה את סוגיית השטחים הנדרשים עבור תחנות ליצור חשמל והשוותה בין הטכנולוגיות השונות. חלק זה מבוסס בחלקו על עבודתם.
ככלל, תחנות כוח המופעלות בטכנולוגיה של טורבינות גז (בדלקים שונים עד כה, אך עם כניסה של הגז הטבעי למערכת החשמל, מתבצעת החלפה של דלקים בתחנות אלו לטובת גז טבעי) הן היעילות ביותר מבחינת יצור החשמל. טורבינות הגז מופעלות ישירות באמצעות גזי שריפת הדלק והאוויר שנוצרו בתהליך הבערה.
תחנת הכוח חגית, אשר הינה תחנה המבוססת על טכנולוגיה של מחזור משולב (שילוב של טורבינות גז תעשייתיות וטורבינת קיטור. בטכנולוגיית המחזור המשולב מנצלים את החום השיורי הנפלט מטורבינות הגז ומשתמשים בו לצורך יצור קיטור, באמצעותו מפעילים טורבינה נוספת, ללא צורך בתוספת דלק) יושבת על שטח של כ- 600 ד' ובעלת כושר יצור חשמל עתידי של כ- 1470 מגה ואט (כפי שאושר בתמא 10 ב'/ 5/5). דהיינו כ- 40 ד' ליצור של 100 מגה ואט, או במילים אחרות, עבור יצור של 1 מגה ואט חשמל נדרש שטח של 0.4 ד' קרקע.
תחנות כוח קיטוריות נחשבות אף הן ליעילות מבחינת תפיסה של קרקע, אך לפחות יעילות מטכנולוגיות הגז. כאן, הקיטור הנוצר מחימום מים בדוד הוא שמניע את הטורבינה ליצור החשמל. תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה לדוג', שהינה תחנה קיטורית, בעלת כושר יצור של 2590 מגה ואט ועומדת על שטח של כ- 1577 דונם. כלומר כ- 60.9 דונם ליצור של 100מגה ואט חשמל או במילים אחרות לצורך יצור של 1 מגה ואט חשמל נדרש שטח של כ- 0.7 דונם.
מנגד, השטחים הנדרשים להפקה של חשמל באמצעות אנרגיה סולארית נרחבים מאוד.
בהתאם לתכניות המופקדות של מתקנים סולאריים בינוניים המקודמים לפי תמ"א 10 ד' 10 במחוז דרום עולה כי נדרשים כ- 5105 ד' עבור כ- 190 מגה ואט, ובמילים אחרות כ- 26.8 ד' ל- 1 מגה ואט. יש להדגיש כי שטחים אלו אינם כוללים שטחי דרכים הנדרשים להגעה למתקנים. במקרים שונים, בעיקר כאשר מדובר בתכניות שאינן סמוכות לכביש או ליישוב, מדובר בתוספת משמעותית של שטחים.
עבור שתי תחנות פוטו וולטאיות באשלים המייצרות 30 מגה ואט סה"כ, נדרש שטח של 600 דונם, כלומר עבור יצור של 1 מגה ואט חשמל נדרש שטח של כ- 20 ד' .
התחנה התרמו סולארית באשלים שאמורה לייצר 250 מגה ואט חשמל תצטרך שטח קרקע של כ- 4000 ד'. דהיינו עבור יצור של 1 מגה ואט חשמל נדרש שטח של כ- 16 ד'.
מסקירה קצרה זו עולה כי על מנת לייצר חשמל באמצעות טכנולוגית השמש נדרשים שטחים נרחבים וגדולים לאין שעור בהשוואה לטכנולוגיות הקונבנציונאליות. למרות שיתרונן הגדול והסביבתי של אנרגיות המבוססות על שמש הוא בהיותן נקיות ובלתי מזהמות, יש לקחת בחשבון כי הן עלולות לגבות מחיר בלתי מבוטל בצריכת הקרקע שלהן. שיקול זה אמור להיות שיקול חשוב במדינה קטנה כמו ישראל, בה קיימת תחרות גדולה על שימושי קרקע שונים, ושאמורה לספק עצמאית את מלוא צרכי החשמל שלה, מבלי יכולת להסתמך על ייבוא ממדינות שכנות.
לאור המחיר הקרקעי הכבד של אנרגיה סולארית, נשאלת השאלה כיצד יוצרים איזון בין הרצון והצורך לייצר אנרגיה סולארית ובין הדרישות הקרקעיות הגבוהות ומהם סדרי העדיפויות שיכולים לבטא איזון זה.
המשך הדוח מתמקד במתקנים סולאריים קטנים ובינוניים המהווים כמחצית מהמכסות שאושרו בהחלטת הממשלה מיולי 2011.
סדרי עדיפויות קרקעיים- תכנוניים: הישגים ולקחים
תמ"א 10 ד' 10 – תכנית מתאר ארצית למתקנים פוטו וולטאיים שאושרה ע"י הממשלה בדצמבר 2010 מהווה את המטריה הסטטוטורית לקידום מתקנים פוטו וולטאים בינוניים עד 750 ד'. בהתאם להחלטת הממשלה מיולי 2011 היקף היצור של מתקנים קטנים ובינוניים (670 מגה ואט) יהיה כ- 2.4% מכלל יצור החשמל במדינה.
התמ"א מנסה לאזן בין הדרישות הקרקעיות הגבוהות שיש לטכנולוגיה הפוטו וולטאי לבין פוטנציאל ייצור החשמל בדרכים שונות. ראשית, היא יצרה שני מסלולי קידום של מתקנים: מסלול היתרים ומסלול תכניות. מסלול ההיתרים הינו מסלול מהיר וזמין המתבסס על תכנית מפורטת קיימת, גם אם היא אינה כוללת שימוש למתקן פוטו וולטאי. המסלול מאפשר מתן היתר בניה מכוחן של תכניות הכוללות הוראות מפורטות, על גגות מבנים וחזיתות, וכן בייעודי קרקע שונים (יעוד אחסנה ומבני משק, תעשיה, מתקנים הנדסיים, מאגרים ובריכות מים מאושרים, חניונים ומגרשי חניה פתוחים, חלקות א' בנחלות במושבים). מסלול זה נותן עדיפות ברורה לקידום מתקנים פוטו וולטאים בגגות ובשטחים בנויים.
אחד היתרונות הגדולים של הטכנולוגייה הפוטו- וולטאית הפשוטה והשטוחה היא האפשרות להתקין אותה על גגות. לפי מור וחובריו (2008) הפוטנציאל מבחינת יצור אנרגיה על גגות בעלי אופי מסחרי/ ציבורי הוא רב. לדוג' אחד מבין החניונים הרבים בתנב"ג תופס שטח של כ- 70 דונם בהם ניתן להפיק כ- 7 מגה ואט, שהם שווי ערך של כ- 2300 גגות של בתים פרטיים. הפוטנציאל מבחינת יצור חשמל על גגות יכול להיות טמון במוסדות ציבוריים או בעלי אופי ציבורי כגון גגות קניונים ו/ או שטחי מסחר אחרים גדולים, גגות בתי חולים, חניונים גדולים וכד'. קידום מהיר יחסית של מתקנים אלו על גגות התאפשר באמצעות תמ"א 10 ד' 10 אשר קבעה את מסלול ההיתרים.
מסלול התכנית בתמ"א 10/ ד/ 10 קובע סדר עדיפות חשוב ביותר למיקום המתקן, המבטא את השאיפה לאיזון בין הדרישות הקרקעיות הגבוהות של המתקנים לבין הדרישות האנרגטיות.
סדר העדיפויות היורד שקבוע בתמ"א כולל: שטח מיועד לבינוי, שטח המיועד לפיתוח שהוא צמוד דופן לשטח המיועד לבינוי, שטח המיועד לפיתוח, שטח פתוח צמוד דופן לשטח המיועד לפיתוח, שטח פתוח שאינו צמוד דופן, שיעודו ע"פ תכנית מאושרת הוא למטמנה, מחצבה או מטרה אחרת, אשר השימוש בו למטרתו המאושרת הסתיים אולם לא ניתן להחזירו לשימוש חקלאי, שטח פתוח שאינו צמוד דופן. התמ"א קובעת כי מוסד תכנון, בבואו לבחון חלופות בנות ביצוע, ישקול את הקמת המתקן לפי סדר העדיפויות היורד.
לקראת הכנת הדוח הנוכחי, נותחו 33 תכניות מופקדות המקודמות במחוז דרום לפי תמ"א 10 ד' 10 (מתוך סה"כ 67 תכניות המקודמות במחוז) (ראו נספח 1). הבחירה בתכניות מופקדות נעשתה משום שתכניות אלו בעלות מעמד סטטוטורי כלשהו. מדובר כאמור בתכניות למתקנים פוטו- וולטאיים בינוניים המוצעים בעיקר במשבצות חקלאיות של קיבוצים ומושבים, כאשר ממוצע המגה ואט לתכנית הוא 7.7.
בבחינה ראשונית של תכניות אלו עולות המסקנות הבאות:
הרוב המכריע של התכניות אינן בתחום שטחים בנויים או בתחום שטחים המיועדים לפיתוח. רק 5 מבין 33 (15%) התכניות הינן תכניות למתקנים בשטחים המיועדים לבינוי, ואילו יתרת התכניות בשטחים פתוחים. מדובר בתכניות הבאות:
• 12/ מפ/ 1007 קיבוץ נווה חריף- התכנית מייעדת שטחים מתוך מבני המשק של הקיבוץ עבור מתקן פ.ו;
• 7/ מפ/ 1007 –קיבוץ סופה- התכנית מייעדת שטחים מתוך מבני המשק של הקיבוץ עבור מתקן פ.ו;
• 7/ מפ/ 1020- קיבוץ ברור חיל- התכנית מייעדת שטחים עבור מתקן פ.ו. באזור תעשייה מאושר;
• 7/ מפ/ 1019 – קיבוץ משמר הנגב- התכנית מייעדת שטחים עבור מתקן פ.ו. באזור נופש וספורט סמוך לתעשייה;
• 12/ מפ/ 1002- נאות סמדר- המתקן מבוקש באזור תעשיה ומבני משק מאושר;
בנוסף, בניתוח של צמידות דופן עולה כי 48% מהתכניות ( 16 במספרן) אינן צמודות דופן לשטחים בנויים או לשטחים המיועדים לפיתוח, לעומת 36% מהתכניות (12 במספרן) שהינן צמודות דופן. ובסיכום, 48% מהתכניות בשטחים פתוחים שאינם צמודי דופן, 36% בשטחים פתוחים צמודי דופן, ואילו רק 15% מהתכניות בתחום יישובים או בשטחים המיועדים לבינוי.
הנימוקים המוצעים בתהליך קבלת ההחלטות ע"י מגישי התכנית בהתייחס למיקום החלופות השונות של המתקנים בתכניות הינם נימוקים הגיוניים וכבדי משקל. מתוך קריאה של דוחות החלופות והנימוקים למיקום החלופות עולים הנושאים הבאים:
ראשית, קיימת תחרות שימושי קרקע בתחום היישובים עצמם ובסביבתם הקרובה עבור שטחים לשימושים שונים לטובת היישובים, כגון הרחבת היישוב ושטחים לעיבוד חקלאי או שטחים אחרים בעלי אוריינטציה מחוזית או ארצית. המתקנים הסולאריים הם עוד שימוש קרקע במרחב האפשרויות המבוקש של היישוב הכפרי, ובתחרות בין שימושי הקרקע הרי ששימושי קרקע בסיסיים יותר, כגון הרחבה ו/ או חקלאות, או שימושי קרקע ברמה המחוזית והארצית מקבלים חשיבות יתרה ולכן שימושים עבור אנרגיה סולארית מופנים לשטחים בהם התחרות פחות עזה, ובדרך כלל לא צמידות ליישוב.
שנית, אחת הבעיות במושבים, אליה התייחסה ועדה מחוזית דרום בהחלטתה מיום 14.02.11, היא הקושי של יזמים להציע חלופות בחלקות ב' של הנחלות שהן חקלאיות. חלקות אלו אשר משוייכות קניינית לחברי המושב הן ככלל קרובות יותר לתחום הבנוי של המושב. הקשיים בהצעת חלופות בשטחים אלו בעיקרם קניינים ומשקפים את ההסתייגות של המושב ו/ או של היזמים לכניסה למשא ומתן פרטני מול בעלי האינטרסים השונים המחזיקים בחלקות השונות ולאספקה של קרקע חלופית. (לדוג': 6/ מפ/ 1002- מושב ברכיה, 7/ מפ/ 1010 – מושב תאשור).
עובדה זו מקשה על תכנון חלופות שהינן צמודות דופן ליישוב ובדרך כלל דורשת הרחקה של המתקנים הפוטו- וולטאים לחלקות ג' אשר מנוהלות ע"י האגודה. הועדה המחוזית מחוז דרום קבעה בהחלטה בישיבה מיום 14.02.11 המתייחסת למדיניות הקמת מתקנים פוטו- וולטאים במשבצות חקלאיות בדגש על חלקות ב' וג' כי "בוודאי שאין היא יכולה לבטל על הסף ובאופן קטגורי, בחינת חלופות וקבלת תכניות ביחס לחלקות ג', מבלי ששקלה ושוכנעה כי לא קיימות חלופות בשטחים אחרים, לפי המדרג הקבוע בתמ"א" (הדגשה אינה במקור). כלומר הועדה המחוזית ערה לבעייתיות בפסילה קטגורית ומראש של שטחים שונים, לרבות חלקות ב', וקובעת כי היא צריכה לקיים דיון פרטני בכל תכנית ובחלופות בעלות ביצוע בהתאם למדרג התמ"א. יחד עם זאת, הקושי להקים את המתקן על חלקות ב' עלול להמשיך להיות קושי אמיתי שמשמעותו ברוב המקרים הרחקה של המתקן הפוטו-וולטאים לשטחים הפתוחים.
מתוך הניתוח הראשוני של התכניות המופקדות לפי תמ"א 10 ד' 10 עולה כי בפועל, ולמרות שהועדה המחוזית מבצעת בחינה מעמיקה של חלופות, סדרי העדיפויות בתמ"א 10 ד' 10 לגבי מיקום מתקנים מוטמעים באופן חלקי. מיעוט מוחלט של התכניות הינן בשטחים בנויים או המיועדים לבינוי ואילו יתרת התכניות בשטחים פתוחים, כאשר רובן אינן צמודות דופן ואילו מיעוט צמוד דופן. הסיבות לכך שונות, ביניהן תחרות על שטחי קרקע וסיבות בעלות אופי קנייני, ויש בהן מן ההיגיון, אך התוצאה היא שהתכניות הללו נוטות להיות ממוקמות בשטחים פתוחים. ממדגם התוכניות שנבחנו קשה להצביע על מסקנות חד משמעיות לגבי העתיד, אך ניתן להצביע בזהירות על המגמות הבאות: ראשית, סביר להניח כי עם הזמן ועם הגידול בתחרות בין שימושי קרקע, הרי שמתקנים פוטו- וולטאים קטנים ובינוניים ימשיכו להידחק אל השטחים הפתוחים. ושנית, לעומת השלב הנוכחי בו מדובר בהיקף שטחים יחסית קטן, ככל שהמכסות הסולאריות יגדלו, כך יעלה היקף השטחים הפתוחים הנדרשים עבור טכנולוגיה זו.
סדרי עדיפויות טכנולוגיים
לאור העובדה כי הנצילות האנרגטית של המתקנים עולה עם התקדמות המחקר, יש צורך לבחון את האפשרות לתעדף מתקנים בעלי נצילות גבוהה יותר ו/ או להתנות את הגדלת המכסות הסולאריות הבינוניות בהתקדמות טכנולוגית שמגדילה את הנצילות האנרגטית. ניתן לעשות זאת הן בתהליך קבלת ההחלטות התכנוני והן בתהליך הקצאה נוספת של מכסות בעתיד. המלצה זו תצטרך להבחן גם בעיניים כלכליות, לאור ההנחה כי ככל שהטכנולוגיה חדישה ופורצת דרך, כך גם היא יקרה יותר.
סיכום ומסקנות:
לאנרגיות מתחדשות, לרבות אנרגיית השמש, יתרונות שונים: מדובר באנרגיות נקיות ממזהמים שיכולות להביא לגיוון מסויים של תמהיל הדלקים. יחד עם יתרונן הסביבתי, אנרגיה המבוססת על השמש הינה צרכנית שטח מאוד גבוהה, וזאת לאור הנצילות האנרגטית היחסית נמוכה של הטכנולוגיות השונות, בעיקר הטכנולוגיה הפוטו- וולטאית. בתנאיה הייחודים של ישראל, היותה מדינה קטנה והיותה אי אנגרטי, מתחדדת הדילמה הקרקעית, בעיקר בעתיד לבוא.
על מנת להתמודד עם הסוגייה הקרקעית, יש צורך בסדרי עדיפויות מבחינת קבלת החלטות ובאיזון בין הצרכים האנרגטיים לבין הדילמות הקרקעיות.
תמ"א 10 ד' 10 שהינה תכנית מתאר ארצית למתקנים פוטו וולטאיים קבעה סדרי עדיפויות מבחינת תהליך קבלת ההחלטות התכנוני והבחינה בין שני מסלולים: מסלול ההיתר ומסלול התכנית. מסלול ההיתר נועד בין היתר עבור מתקנים סולאריים על הגגות ואילו במסלול התכנית נקבע סדר עדיפויות מצויין של מיקום מתקנים סולאריים במרחב המבטא את השאיפה לצמצם את המחיר הקרקעי.
לקידום אנרגיה סולארית על הגגות יש יתרונות קרקעיים רבים. הפוטנציאל מבחינת יצור אנרגיה על גגות בעלי אופי מסחרי/ ציבורי הוא יחסית גדול. לפיכך, יש צורך בהמשך קידומה. עם הזמן וככל שטכנולוגיה זו תוזל, סביר להניח כי החיסרון הכלכלי שלה יקטן.
סדרי העדיפויות הקרקעיים שנקבעו בתמ"א 10 ד' 10 מבורכים, יחד עם זאת, ברמה המעשית יש קושי ביישומם. מניתוח של סל התחלתי של תכניות מופקדות למתקנים סולאריים במחוז דרום עולה כי רוב התכניות ממוקמות בשטחים פתוחים, כאשר מחציתן אינן צמודות דופן. בשלב הנוכחי מדובר בהיקפים יחסית קטנים, הן של מגה ואט והן של שטחים נדרשים, ולפיכך, התוצאה המצטברת מתקבלת על הדעת. יחד עם זאת, יש צורך להמשיך ולבצע מעקב אחר תהליך קבלת החלטות של מתקנים בהתאם לתמ"א 10 ד' 10 בעתיד על מנת להבין את היקף השטחים ומיקומם של המתקנים ביחס לשטחים פתוחים. סביר להניח כי גידול עתידי במכסות אלו (כבר היום הוגשו לועדה המחוזית תכניות שהיקפן מבחינת תפוקת חשמל במגה ואט שווה ערך אם לא גבוה יותר מהמכסות) תמשיך את תהליך דחיקת המתקנים לעבר שטחים פתוחים ושאינם צמודי דופן, בעיקר לנוכח הגברת התחרות של שימושי הקרקע בתחום הישובים החקלאיים ולנוכח היבטים קניינים במושבים.
בנוסף, ראוי לבחון את האפשרות של קיבוץ מספר מתקנים של יישובים לחטיבה אחת על מנת להפחית את ההשפעות של המתקנים על השטחים הפתוחים. ההנחה היא כי ריכוז של המתקנים בצמידות דופן אחד לשני יכולה להפחית את ההשפעות הישירות והעקיפות (לדוג' של תוספת שטחים לדרכים וקווי חשמל) של אותם המתקנים על הסביבה. מהלך זה יותר מסובך מבחינה סטטוטורית אך אינו בלתי אפשרי.
בנוסף, רצוי לבחון את האפשרות לתיעדוף מתקנים בעלי נצילות אנרגטית גבוהה יותר בתהליך קבלת ההחלטות, הן התכנוני והן הכלכלי. נראה כי עם התקדמות הטכנולוגיה, נצילות המתקנים תמשיך לעלות, ולכן יש לבחון את האפשרות הכלכלית להתנות המשך הקצאה של מכסות בהעלאת הנצילות הטכנולוגית, כך שגם המחיר הקרקעי- סביבתי יילקח בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות.
מקורות:
• החלטת מליאת הועדה המחוזית מחוז דרום, מיום 14.02.11 בנושא מדיניות הועדה המחוזית בקשר להקמת מתקנים פוטוולטאים במשבצות חקלאיות של מושבים בדגש על חלקות ב' וג'.
• החלטת הממשלה מס' 4455 בינואר 2009.
• החלטת הממשלה מס' 3484 מיולי 2011. מדיניות הממשלה בתחום הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים.
• חברת החשמל לישראל, דין וחשבון סטטיסטי לשנת 2009.
• מור, ע., ש. סרוסי, י. לסטר, אנרגיה חלופית ושטחים פתוחים, 2008, ד.ש.א.
• משרד התשתיות הלאומיות (2010), מדיניות משרד התשתיות הלאומיות לשילוב אנרגיות מתחדשות במערך יצור החשמל בישראל.
• International Energy Agency (2010) Technology Roadmap Solar Photovoltaic Energy, OECD/ IEA.
• The European Technology Platform (2009), Strategic Research Agenda of the European Photovoltaic Technology Platform, European Communities.