חומר רקע

21.11.2011 מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה מסמך הכנה: הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 11) (רשות חיפוש בינלאומית ורשות לבחינה מקדימה), התשע"א-2011 א. הצעת החוק: רקע כללי ומונחים כלליים פטנט הוא רישום של אמצאה, המבטיח את בעלותו הבלעדית של הממציא על הייצור, השימוש והשיווק של המצאתו לתקופה מוגדרת. פטנט ניתן כאשר האמצאה היא אמצאה כשירת פטנט – כלומר "אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית". אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה – לרבות על ידי תיאורה, ניצולה או הצגתה באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור או לפי הפרטים שנודעו בדרך זו. פטנט ניתן באופן טריטוריאלי – לכל מדינה ומדינה. כך שעל מנת לקבל פטנט בישראל – יש צורך בקבלת פטנט על ידי רשות הפטנטים בישראל. עם זאת קיים שיתוף פעולה בין המדינות במסגרת אמנת פאריז המכונה "דין קדימה" וקובע שהתאריך בו הוגשה בקשה לפטנט במדינה אחת מוכרת על ידי המדינות האחרות החתומות על האמנה כתאריך הגשת הבקשה במדינה שלהם, אם הבקשה מוגשת במדינה האחרת תוך 12 חודשים מההגשה במדינה הראשונה. היתרון בפרוצדורה זו הוא ש"שמירת" התאריך מעניקה למבקש הפטנט 12 חודשים בהם יש באפשרותו לבחון את "השוק" ואת כדאיות הרישום של הפטנט בכל מדינה ומדינה מבלי שהוא מאבד את הגנת הפטנט ואת קו המועד בו הוגשה הבקשה לראשונה. האמנה מנוהלת על ידי ארגון העולמי לקניין רוחני, ה-WIPO (world international patent organization). שיתוף פעולה נוסף קיים במסגרת אמנת ה-PCT - Patent Cooperation Treaty, שאף היא מנוהלת על ידי ה-WIPO. על פי הגדרתה, מטרת האמנה: "...A Union for cooperation in the filing, searching, and examination, of applications for the protection of inventions, and for rendering special technical services. The Union shall be known as the International Patent Cooperation Union". כלומר, באמצעות אמנה זו אין רק "שמירת תאריך ההגשה" אלא קיים שיתוף פעולה באשר לעצם בחינת הבקשה לפטנט לגופה – בפרט לגבי חיפושם של פרסומים קודמים לצורך בחינת חדשנותה של האמצאה שבעניינה מתבקש הפטנט. פתיחת הליך של בקשה על פי אמנת הPCT מתאפשרת הן כהליך הפותח את שאר ההליכים (ברמה המדינית) והן כהליך שני הנסמך כבר על בקשה קודמת (כלומר ניתן להגיע למסלול הPCT מבראשית או בטווח השנה מאז בקשה קודמת). על פי אמנת ה-PCT דוח החיפוש של הרשות הבינלאומית ודוח הבחינה המקדימה צריכים להינתן בתוך 16 חודשים –הן אם הבקשה החלה כבקשת PCT והן אם הבקשה החלה כבקשה לאומית/ דין קדימה – במקרה כזה בפועל יש לרשות החיפוש הבינלאומית 4 חודשים בלבד לצורך השלמת הדוחות. זאת ועוד – על פי אמנת ה-PCT מתפרסמות הבקשות לאחר 18 חודש ובכך ניתן להן פומבי (לפרסום זה משמעות רבה כלפי צדדים שלישיים). במועד שעד לאותו פרסום ישנה אפשרות לתיקון התביעות שהן הבסיס לבקשת הפטנט. יוער עוד כי כיום יש מגמה הולכת וגדלה של שיתוף פעולה נוסף – באמצעות ה-PPH – The Patent Prosecution Highway היא שורה של הסכמים שמטרתם ליצור שיתוף פעולה בין משרדי פטנטים בשלב בחינת הפטנט גם מבחינת חיפוש של אמצאות דומות אך גם מבחינת יתר הדרישות לפטנט, במטרה להקטין עלויות וזמני חיפוש. ישראל חתומה על הסכם כאמור רק עם ארה"ב, אולם מכוח סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים ישראל יכולה (באופן חד-צדדי) להשתמש בקיומו של פטנט מקביל במדינות אחרות לצורך קיצור הליכי הבדיקה של בוחניה. ב. התיקון המוצע – כללי מטרת התיקון המוצע הוא לאפשר לרשות הפטנטים במדינת ישראל לתפקד כמרכז בחינה בינלאומי של WIPO – זאת בהתאם להסכם עם המשרד הבינלאומי של WIPO להכיר ברשות הפטנטים הישראלית כרשות בינלאומית לחיפוש וכרשות בינלאומית לבחינה מקדימה אשר אושר בהחלטה 1817 של הממשלה מיום 17.6.2010. לאחר קבלת התיקון המוצע צפויה רשות הפטנטים להפיק דוח חיפוש בינלאומי, חוות דעת נלווית לדו"ח החיפוש ודוח בחינה מקדימה: • דוח חיפוש בינלאומי (International Search Report) – דוח שמטרתו בדיקת קיומם של פרסומים קודמים השוללים את חדשנותה של ההמצאה. • חוות דעת נלווית לדו"ח החיפוש (Written Opinion) – "חוות דעת כתובה לגבי החידוש, ההתקדמות ההמצאתית ויכולת השימוש התעשייתי באמצאה שהיא נושא הבקשה הבינלאומית, כאמור בתקנה bis43 לתקנות לאמנה"; חוות דעת זו מהווה בחינה מהותית של האמצאה עצמה. במובן זה היא מהווה מעין דוח בחינה מקדימה מקוצר. • דוח בחינה מקדימה (International Preliminary Examination Report) – חוות דעת מקדמית הנערכת לבחינת החידוש, ההתקדמות האמצאתית ויכולת השימוש התעשייתי באמצאה שהיא נושא הבקשה הבינלאומית, בהתאם לסעיף 33 לאמנה; מובהר כי דוח הבחינה המקדימה אינו מהווה דוח בחינה מספק ברמה הלאומית וזאת מאחר שלכל מדינה יש זכות על פי האמנה לבחון את בקשת הפטנט המוגשת לה באופן עצמאי. משכך גם מוגדרת בחוק הבדיקה לגבי כל פריט בנפרד ולא "כשירות לפטנט". יוער כי קיים דוח נוסף שמסופק על ידי חמש רשויות בלבד והוא דוח חיפוש בינ"ל משלים של הPCT, אולם דוח זה לא יסופק על ידי מדינת ישראל. עוד יוער כי ככל הנראה אין דרישה אמיתית לדוח זה. ההסדר המוצע (סעיף 48י המוצע) מבהיר כי בקשה לקבלת דוח חיפוש בינלאומי או דוח בחינה מקדימה תיבחן הן לגבי אזרח ותושב ישראל והן לגבי אזרח או תושב של מדינה המנויה ברשימת המדינות שבנספח להסכם על ידי רשות הפטנטים (היום משמשת הרשות רק צינור להגשתן של בקשות של אזרחי ישראל ותושביה לפי סעיף 48ב(א) אך אינה בוחנת את הבקשות). בפועל מתכוונת רשות הפטנטים להתחיל את הבדיקה בצורה הדרגתית ובשלב הראשוני לבחון בקשות של אזרחי ישראל ותושביה בלבד, ולהרחיב את רשימת המדינות מקבלות השירות ככל שיאפשר להן העומס. ג. יתרונות וחסרונות של התיקון המוצע יתרונות: • תוספת לתקציב הרשות והאוצר ועל ידי כך אפשרות הרחבת מצבת הבוחנים של הרשות ועמה אפשרות לצמצום פרק הזמן לבחינה. • שכלול דרכי הבחינה של הרשות ברמה המדינית. • הכנסות נוספות לרשות (האגרה הצפויה לכל בקשת בחינה היא כ-1,000$. חסרונות/ קשיים: • עומס על המערכת - כבר כיום נדרש זמן רב לבחינתן של בקשות פטנט ונעשה שימוש באמצעים ששאלת יתרונם מוטלת בספק, כגון הסתמכות על פטנט שניתן במדינה אחרת באמצעות סעיף 17ג לחוק – על פי בקשת מבקש הפטנט. הוספת משימות נוספות לרשות ובפרט כאשר באותן משימות ישנה חובה לבדיקה בפרקי זמן מוגדרים וסופיים – עלולה לדחוק ולעכב בדיקה לאומית של פטנטים. לטענת רשות הפטנטים קיימת מגמה של הפחתת פרקי ההמתנה הממוצעים לבחינה ראשונה וכן להגברת השימוש בסעיף 17(ד) – הוא הסעיף המאפשר לבוחן שלא לקבל את בקשת המבקש לפי 17(ג) לקבלת פטנט על סמך קיומו של פטנט אחר. * להסדרים המוצעים באופן ספציפי – מצ"ב קובץ נפרד ובו משולבת הצעת החוק בחוק הפטנטים