חומר רקע
לכבוד: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי
מסמך הכנה לדיון בהצעות חוק ההוצאה לפועל (תיקון – איסור עיקול דמי ליווי), התשע"א-2011 (פ/2970/18 של ח"כ מאיר שטרית ו-פ/3178/18 של ח"כ דב חנין)
1. כללי:
הצעות החוק שבנדון עברו בקריאה טרומית ביום 22/6/2011. הממשלה תמכה בהצעות החוק ללא תנאים.
2. סעיף 50 לחוק ההוצאה לפועל:
התיקון המוצע בשתי הצעות החוק (הזהות לחלוטין) הוא לסעיף 50 לחוק ההוצאה לפועל. סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל וסעיף 50 לחוק ההוצאה לפועל קובעים רשימות של נכסים של החייב אשר אין לעקלם. סעיף 22 מתייחס לנכסים שנמצאים אצל החייב עצמו וסעיף 50 מתייחס לנכסים, ובעיקר לכספים, הנמצאים אצל צד שלישי (חלק מהנכסים שברשימות ניתן לעקל אם החוב הוא חוב מזונות). ענייננו על פי רוב בנכסים אשר משמשים את החייב ואת בני משפחתו לקיום בסיסי יום יומי (הכנסה המהווה שכר מינימלי, כספים שנועדו למימון שכר דירה, תרופות, תשמישי קדושה), או נכסים שמשמשים מקור פרנסה עבורו ועבור בני משפחתו ועיקולם יפגע ביכולת החייב להתפרנס דבר שעלול להגדיל עוד יותר את חובותיו (מכונות, מכשירים). התיקון מבקש להוסיף לרשימת הנכסים המוגנים מפני עיקול אצל צד שלישי שבסעיף 50, גם כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי לעיוור.
וזה נוסח סעיף 50 הקיים עם התיקון המוצע (כולל הצעות מטעמנו המסומנות בצהוב שיוסברו בהמשך):
50. (א) ואלה נכסים שאין מעקלים אותם בידי צד שלישי וצו עיקול על כלל נכסי החייב לפי פרק זה אינו תופס בהם:
(1) נכס שאינו ניתן לעיקול לפי כל דין;
(2) מזונות המגיעים מן הצד השלישי לחייב על פי פסק-דין או על פי הסכם שאושר על ידי בית משפט;
(3) כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר - כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול;
(4) כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ, כדי מכפלת הסכום של שכר העבודה הפטור מעיקול במספר החברים, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל דרך חישוב אחרת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובין היתר לאחר שהביא בחשבון את משכורות החברים שאינם עובדים בקיבוץ, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על האמור בפסקה זו;
(5) כספים המגיעים לחייב לפי סעיף 38(ב) או (ג);
(6) כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו.
(7) כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי לעיוור; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו..
(ב) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו או להורהו, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (4) ו-(7), אלא אם כן נקבע בדין במפורש, כי הנכס אינו ניתן לעיקול אף לשם תשלום מזונות.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(5) ו-(6), רשאי משכיר דירת המדורים, שבעדה ניתן התשלום או המענק, לפי העניין, לעקל את הכספים האמורים בשל חוב שכר הדירה של החייב לתקופה שבעבורה ניתן התשלום או המענק.
(ד) הוצאו כמה צווי עיקול על נכסים שבידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, החייב או צד שלישי, הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה לקבוע כי הוראות האוסרות על עיקול נכסים המגיעים לחייב מצד שלישי בסכום מסוים, לפי סעיף קטן (א)(1), (3) או (4), יחולו על צד שלישי מסוים אחד או יותר, אם הדבר נדרש כדי להבטיח שאיסור העיקול לא יחול אלא על נכסים בסכום שנקבע לפי הוראות סעיף זה.
3. דמי ליווי לעיוור – מה מטרתם, מה שיעורם, ומה התנאים לקבלתם ?
אדם עיוור זכאי להטבות שונות וביניהן דמי הליווי המשולמים ע"י השירות לעיוור במשרד הרווחה. זהו מענק חודשי המיועד לסייע לעיוור בניידות, להקל על השתלבותו בחברה ולעודד אותו להשתלב בשוק העבודה. יודגש כי אין מדובר בגמלה שמטרתה להבטיח קיום מינימלי או להוות תחליף הכנסה, ותנאי הזכאות לה אינם כוללים מבחני הכנסה.
דמי ליווי משולמים לאדם בגיר (מעל גיל 18) המחזיק בתעודת עיוור, אשר לוקה בעיוורון מלא או בליקוי ראייה חמור. דמי הליווי המקסימלים מחושבים כ-11.3% מהשכר הממוצע במשק לחישוב גמלאות המוסד לביטוח לאומי (העומד היום על 8,307 ₪), כלומר 938.69 ₪, אך ברוב המקרים לא משולם הסכום המקסימלי.
היקף דמי הליווי משתנה בהתאם למצבו התעסוקתי של האדם. אדם שעובד / לומד / נמצא בתהליך שיקום והכשרה מקצועית זכאי למלוא דמי הליווי, ואילו מי שאינו עובד זכאי לשיעור חלקי. בנוסף, תלוי היקף דמי הליווי בקבלת קצבאות אחרות – אדם שאינו עובד ומקבל קצבת שירותים מיוחדים1 מטעם המוסד לביטוח לאומי זכאי לשיעור נמוך יותר של דמי ליווי מאדם שאינו עובד וגם אינו מקבל קצבה כאמור. בנוסף, עיוור המקבל קצבת ניידות מקבילה ממקור אחר (נכה צה"ל, נפגע פעולות איבה, נפגע תאונת דרכים, נפגע עבודה ועיוור המקבל קצבת ניידות מהביטוח הלאומי, כלומר הוא גם בעל ליקוי ברגליים המגביל את יכולת התניידותו) – אינו זכאי כלל לדמי ליווי.
על פי נתוני השירות למען העיוור (נכון ל-2007), דמי הליווי משולמים לכרבע מאוכלוסיית העיוורים הזכאים לתעודת עיוור. בשנת 2006 קיבלו דמי ליווי 6,357 עיוורים בכל חודש בממוצע, כאשר מתוכם 1/3 קיבלו דמי ליווי מלאים, 1/3 קיבלו 75% מדמי הליווי והיתר בהיקפים נמוכים יותר.
3. הגנה על נכסים אחרים המיועדים לשימוש של אנשים עם מוגבלויות
ישנה קשת רחבה של נכסים, לרבות תגמולים, אותם לא ניתן לעקל, חלקם נכסים ותגמולים הנוגעים לאנשים עם מוגבלויות.
- סעיף 22(א)(5) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי לא ניתן לעקל כלים, מכשירים, מיטלטלין אחרים ובע"ח הנחוצים לנכה בשל נכותו.
- כל גמלה מטעם המוסד לביטוח לאומי (גם קצבת נכות) מוגנת מפני עיקול למשך 30 יום מיום העברתה לחשבון הבנק (סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי).
- גמלה המשולמת לנכה צה"ל מוגנת מפני עיקול (סעיף 15 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)), אולם ההגנה תחול רק כל עוד לא הועברה הגמלה אל חשבון הבנק.
- תגמול, קצבה או פיצוי המשתלמים מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים (סעיף 11) וחוק נכי המלחמה בנאצים (סעיף 9), מוגנים מפני עיקול.
חשוב לציין כי איסור העיקול במקרים אלה אינו מוגבל לחלק מהגמלה. קבלת הגמלה מותנית, בחלק מהמקרים, במבחן הכנסות, אולם הגנתה מפני העיקול לא מותנית (למעט אם החוב הוא חוב מזונות).
4. האיזון שבהצעת החוק
ההגנות מפני עיקול נכסים מסוימים באות לאזן בין זכות הקניין של הזוכה לזכותו של החייב לקיום בכבוד וכן לאינטרס של החברה שהחייב לא יהפוך בעקבות הטלת העיקול לנטל גדול עוד יותר על החברה (אם למשל יעקלו מכשירים המשמשים לו כמקור פרנסה או נחוצים לחייב נכה לשימוש אישי יום-יומי). מטרת חלק מההגנות להבטיח יחס מידתי וראוי בין התועלת שיכולה לצמוח מהטלת העיקול לכיסוי החוב, לבין הנזק שהעיקול עלול לגרום לחייב ולבני משפחתו – כך למשל בכל הנוגע לאיסור על עיקול חיות מחמד או לאיסור על עיקול מחשב מכשיר טלוויזיה וכד'.
בענייננו, מדובר על איזון בין זכות הקניין של הזוכה לזכותו של החייב העיוור לכבוד ולסיוע בהשתלבות בחברה ובקהילה. הסכום הוא נמוך יחסית (כמה מאות שקלים), ורוב הזכאים אף אינם מקבלים את השיעור המקסימלי של דמי הליווי. כמו כן, מספר הזכאים לדמי ליווי נמוך ועומד על מספר אלפים ספורים. בנוסף, מדובר על אוכלוסיה חלשה, שמתמודדת עם קשיים רבים, פיזיים, נפשיים ותעסוקתיים. לפיכך, במאזן התועלת שתצמח לזוכה מעיקול דמי הליווי אל מול הנזק שייגרם לעיוור שדמי הליווי שלו יעוקלו, אנו סבורים כי יש הצדקה להגן על דמי הליווי מפני עיקול.
5. האם מוצדק להחיל את ההגנה גם כאשר החוב הוא חוב מזונות ?
סעיף 50(ב) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי ההגנות האמורות לעיל מפני עיקול כספים ונכסים הנמצאים אצל צד שלישי, לא יחולו לגבי הנכסים המנויים בפסקאות (1) עד (4) כאשר החוב הוא חוב מזונות, וזאת משום שבמקרה כזה גם הזוכה זקוק לכספים לצורך קיום יום יומי ובקביעת סכום המזונות התחשב בית המשפט ממילא ביכולתו של החייב. עם זאת, לגבי גמלת הבטחת הכנסה נקבע כי ההגנה חלה גם כאשר החייב הוא חייב מזונות. לפי אותו רציונל גם הכספים לפי פסקאות (5) ו-(6) המשולמים לאדם שנמצא במצוקה כלכלית שבשלה הוא נדרש לסיוע במימון קורת גג, מוגנים מעיקול גם אם החוב הוא חוב מזונות.
בענייננו, התגמולים המשולמים לנכים כפי שפורטו לעיל אינם מוגנים מעיקול כאשר מדובר בחוב מזונות, ובהתאם לכך נראה שיש מקום לקבוע חריג כאמור גם לגבי דמי הליווי, אשר כפי שצוין אינם מיועדים להבטיח קיום מינמלי ותחליף הכנסה לעיוור.
6. עוד יצוין כי יש גמלאות ותשלומים שהחוק קבע לגביהם הגנה מפני עיקול רק כל עוד הכספים נמצאים אצל נותן הגמלה או התשלום, אך ההגנה אינה חלה כאשר כספי הגמלה מועברים לחשבון הבנק של החייב. מנגד, יש חוקים שבהם נקבעו הגנות החלות במפורש גם כאשר הכספים מועברים לחשבון הבנק – למשל בענין גמלה של הביטוח הלאומי ושכר של עובד שכיר המועבר לחשבון הבנק שלו ע"י המעביד, וכן בעניין כספים המועברים לחייב ממשרד השיכון לצורך סיוע בשכר דירה. במקרים אלה נקבע שההגנה חלה למשך 30 ימים גם כאשר הכספים נמצאים בחשבון הבנק. גם בעניין דמי הליווי נראה שיש מקום להגן על הכספים למשך 30 יום ממועד העברתם לחשבון הבנק (נדרש תיאום הוראה זו עם איגוד הבנקים).
נספח - סעיפי חוק שקובעים איסור על עיקול של נכסים
חוק הבטחת הכנסה
23. (א) סעיפים 2א, 297א, 297ב, 301, 302(א)(1) ו-(ב), 303, 304, 307, 308, 311, 315, 318, 325, 378, 384, 385, 386 ו-396 לחוק הביטוח, וכן התקנות שהותקנו לפיהם, יחולו, בשינויים המחוייבים, לענין חוק זה.
(ב) על אף האמור בסעיף 303(א) לחוק הביטוח, גימלה ("גימלה" - גימלה חדשית להבטחת הכנסה המשולמת לפי חוק זה) אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא, אף לא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגימלה לפי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך.
חוק הגנת השכר
8. (א) משכר העבודה החדשי לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגימלה בשיעור הנקוב בטור ג' בתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1981, שהיתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר לאותו עובד לפי הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגימלה כאמור; היה הסכום האמור יותר מ-80% משכר העבודה החדשי, יקטן הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כדי 80% משכר העבודה החדשי; לענין זה, "שכר העבודה החדשי" – שכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי תשלום אשר המעביד חייב לנכותו משכר עבודה על פי חיקוק.
(א1) היה שכר העבודה משתלם על בסיס של יום, יהיה הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד משכר העבודה היומי – החלק העשרים וחמישה מהסכום כאמור בסעיף קטן (א).
(ב) סעיף קטן (א) אינו חל על עיקול, העברה או שעבוד לשם תשלום מזונות.
(ג) מקום שהשכר משתלם שלא על בסיס של חודש או של יום, רשאי שר העבודה לקבוע בתקנות הוראות בדבר חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד.
(ד) (בוטל).
(ה) קצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל תיחשב כשכר-עבודה לענין סעיף זה; הוראה זו אינה באה לגרוע מהגנה בפני עיקול, העברה או שעבוד, הניתנת לקצבה כאמור על פי חיקוק.
(ו) ההגבלות שבסעיף זה חלות גם על שכר עבודה שבידי לשכת העבודה, שירות בתי הסוהר או תאגיד כאמור בסעיף 6, שבאמצעותו מבוצע תשלום לעובד, אבל רשאים הם לנכות כל סכום שנתנו לעובד כמקדמה על חשבון שכר העבודה; שולם שכר העבודה באמצעות מוסד בנקאי או חברת הדואר יחולו ההגבלות שבסעיף זה על שכר העבודה שבידיהם במשך חודש ימים מיום ששולם להם.
(ז) הוראה שבחיקוק הנוגדת הוראת סעיף זה לא ינהגו לפיה.
מיום 2.1.1964
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ד מס' 412 מיום 2.1.1964 בעמ' 35 (ה"ח 555)
הוספת סעיפים קטנים 8(ד), 8(ה)
מיום 18.3.1969
תיקון מס' 6
ס"ח תשכ"ט מס' 551 מיום 18.3.1969 בעמ' 53 (ה"ח 794)
(א) מאה וששים לירות משכר העבודה הנותר אחרי זיכוי מס הכנסה אינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד בכל דרך אחרת; שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לשנות את הסכום האמור בסעיף זה בשים לב לתנודות בשכר העבודה.
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 270 לירות;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 50 לירות נוספות;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 25 לירות נוספות;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 35 לירות נוספות;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 700 לירות לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
(א1) שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לשנות כל אחד מהסכומים האמורים בסעיף קטן (א) בשים לב לתנודות בשכר העבודה.
מיום 21.7.1973
תק' תשל"ג-1973
ק"ת תשל"ג מס' 3022 מיום 21.6.1973 עמ' 1517
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 270 לירות 400 לירות;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 50 לירות נוספות;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 25 לירות 30 לירות נוספות;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 35 לירות 40 לירות נוספות;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 700 לירות 900 לירות לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.2.1975
תק' תשל"ה-1975
ק"ת תשל"ה מס' 3286 מיום 1.2.1975 עמ' 754
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 400 לירות 800 לירות;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 50 לירות 100 לירות נוספות;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 30 לירות 50 לירות נוספות;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 40 לירות 50 לירות נוספות;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 900 לירות 1,800 לירות לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 11.3.1977
סעיף קטן 8(ד) מיום 1.4.1977
תיקון מס' 12
ס"ח תשל"ז מס' 850 מיום 11.3.1977 בעמ' 102 (ה"ח 1264)
8. (א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, וניכוי כאמור בסעיף 19(ד) לחוק שירות מילואים (תגמולים), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 800 לירות;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 100 לירות נוספות;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 50 לירות נוספות;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 50 לירות נוספות;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 1,800 לירות לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
(א1) שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לשנות כל אחד מהסכומים האמורים בסעיף קטן (א) בשים לב לתנודות בשכר העבודה.
(א1) מקום ששכר העבודה משתלם על בסיס של יום, יהיו הסכומים שאינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד, אחרי הניכויים כאמור בסעיף קטן (א) – החלק העשרים וחמישה של הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
(ב) סעיף קטן (א) אינו חל על עיקול, העברה או שעבוד לשם תשלום מזונות.
(ג) מקום שהשכר משתלם שלא על בסיס של חודש או של יום, רשאי שר העבודה לקבוע בתקנות הוראות בדבר חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד.
(ד) הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) ישתנו לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשכ"ח-1968; שר העבודה יפרסם ברשומות הודעה בדבר שינוי הסכומים האמורים בעיגול הסכומים המתקבלים לפי האמור בסעיף קטן זה עד כדי 10 לירות ובעיגול הסכומים המתקבלים לפי האמור בסעיף קטן (א1) עד כדי לירה אחת; שינוי כאמור לא יחול על עיקול, העברה או שעבוד שנעשו לפני פרסום הודעה עליו.
(ה) קצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל תיחשב כשכר עבודה לענין סעיף זה; הוראה זו אינה באה לגרוע מהגנה בפני עיקול, העברה או שעבוד, הניתנת לקצבה כאמור על פי חיקוק.
(ד) (ו) ההגבלות שבסעיף זה חלות גם על שכר עבודה שבידי לשכת העבודה או תאגיד כאמור בסעיף 6, שבאמצעותו מבוצע תשלום לעובד, אבל רשאים הם לנכות כל סכום שנתנו לעובד כמקדמה על חשבון שכר העבודה; שולם שכר העבודה באמצעות מוסד בנקאי או בנק הדואר יחולו ההגבלות שבסעיף זה על שכר העבודה שבידיהם במשך חודש ימים מיום ששולם להם.
(ה) (ז) הוראה שבחיקוק הנוגדת הוראת סעיף זה לא ינהגו לפיה.
מיום 1.5.1977
הודעה תשל"ז-1977
י"פ תשל"ז מס' 2318 מיום 8.5.1977 עמ' 1290
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, וניכוי כאמור בסעיף 19(ד) לחוק שירות מילואים (תגמולים), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 800 לירות 1,510 לירות;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 100 לירות 190 לירות נוספות;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 50 לירות 90 לירות נוספות;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 50 לירות 90 לירות נוספות;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 1800 לירות 2,630 לירות לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.10.1977
תיקון מס' 12א
ס"ח תשל"ז מס' 862 מיום 12.5.1977 בעמ' 218 (ה"ח 1298)
8. (א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, וניכוי כאמור בסעיף 19(ד) לחוק שירות מילואים (תגמולים), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 1,510 לירות;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 190 לירות נוספות;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 90 לירות נוספות;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 90 לירות נוספות;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 2,630 לירות לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.7.1978
הודעה תשל"ח-1978
י"פ תשל"ח מס' 2451 מיום 6.7.1978 עמ' 2176
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 1510 לירות 2,260 לירות;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 190 לירות 280 לירות נוספות;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 90 לירות 130 לירות נוספות;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 90 לירות 130 לירות נוספות;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 2630 לירות 3,940 לירות לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.4.1979
הודעה תשל"ט-1979
י"פ תשל"ט מס' 2545 מיום 21.6.1979 עמ' 1682
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 2260 לירות 3,570 לירות;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 280 לירות 440 לירות נוספות;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 130 לירות 210 לירות נוספות;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 130 לירות 210 לירות נוספות;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 3940 לירות 6,230 לירות לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.4.1980
הודעה תש"ם-1980
י"פ תש"ם מס' 2630 מיום 29.5.1980 עמ' 1725
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 3570 לירות 897 שקלים;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 440 לירות 111 שקלים נוספים;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 210 לירות 53 שקלים נוספים;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 210 לירות 53 שקלים נוספים;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 6230 לירות 1,566 שקלים לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.4.1981
הודעה תשמ"א-1981
י"פ תשמ"א מס' 1735 מיום 14.5.1981 עמ' 1735
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 897 שקלים 2,288 שקלים;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 111 שקלים 283 שקלים נוספים;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 53 שקלים 135 שקלים נוספים;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 53 שקלים 135 שקלים נוספים;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 1,566 שקלים 3,995 שקלים לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.4.1982
הודעה תשמ"ב-1982
י"פ תשמ"ב מס' 2826 מיום 17.6.1982 עמ' 2123
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 2,288 שקלים 4,739 שקלים;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 283 שקלים 586 שקלים נוספים;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 135 שקלים 280 שקלים נוספים;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 135 שקלים 280 שקלים נוספים;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 3,995 שקלים 8,275 שקלים לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.4.1983
הודעה תשמ"ג-1983
י"פ תשמ"ג מס' 2938 מיום 23.6.1983 עמ' 2290
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 4,739 שקלים 11,373 שקלים;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 586 שקלים 1,406 שקלים נוספים;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 280 שקלים 672 שקלים נוספים;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 280 שקלים 672 שקלים נוספים;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 8,275 שקלים 19,858 שקלים לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.4.1984
הודעה תשמ"ד-1984
י"פ תשמ"ד מס' 3052 מיום 10.5.1984 עמ' 2115
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 11,373 שקלים 36,944 שקלים;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 1,406 שקלים 4,567 שקלים נוספים;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 672 שקלים 2,183 שקלים נוספים;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 672 שקלים 2,183 שקלים נוספים;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 19,858 שקלים 64,506 שקלים לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.4.1985
הודעה תשמ"ה-1985
י"פ תשמ"ה מס' 3197 מיום 19.5.1985 עמ' 2273
(א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 36,944 שקלים 185,045 שקלים;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 4,567 שקלים 22,875 שקלים נוספים;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 2,183 שקלים 10,394 שקלים נוספים;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 2,183 שקלים 10,394 שקלים נוספים;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 64,506 שקלים 323,097 שקלים לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
מיום 1.9.1985
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 בעמ' 210 (ה"ח 1734)
8. (א) הסכומים המפורטים להלן משכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי מס הכנסה, ניכוי כאמור בסעיף 161(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד:
(1) לעובד 185,045 שקלים;
(2) לבן הזוג שפרנסתו על העובד 22,875 שקלים נוספים;
(3) לכל ילד משני ילדיו הראשונים שפרנסתו עליו 10,394 שקלים נוספים;
(4) לכל ילד נוסף שפרנסתו עליו 10,394 שקלים נוספים;
ובלבד שאם שכר העבודה החדשי עולה על 323,097 שקלים לא יעלה חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כאמור, על 75% מהשכר החדשי.
(א) משכר העבודה החדשי לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגימלה בשיעור המוגדל לפי סעיף 5(א) לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1981, שהיתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר לאותו עובד לפי הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגימלה כאמור; היה הסכום האמור יותר מ-80% משכר העבודה החדשי, יקטן הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כדי 80% משכר העבודה החדשי; לענין זה, "שכר העבודה החדשי" — שכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי תשלום אשר המעביד חייב לנכותו משכר עבודה על פי חיקוק.
(א1) מקום ששכר העבודה משתלם על בסיס של יום, יהיו הסכומים שאינם ניתנים לעיקול, להעברה או לשעבוד, אחרי הניכויים כאמור בסעיף קטן (א) – החלק העשרים וחמישה של הסכומים האמורים בסעיך קטן (א).
(א1) היה שכר העבודה משתלם על בסיס של יום, יהיה הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד משכר העבודה היומי – החלק העשרים וחמישה מהסכום כאמור בסעיף קטן (א).
(ב) סעיף קטן (א) אינו חל על עיקול, העברה או שעבוד לשם תשלום מזונות.
(ג) מקום שהשכר משתלם שלא על בסיס של חודש או של יום, רשאי שר העבודה לקבוע בתקנות הוראות בדבר חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד.
(ד) הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) ישתנו לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשכ"ח-1968; שר העבודה יפרסם ברשומות הודעה בדבר שינוי הסכומים האמורים בעיגול הסכומים המתקבלים לפי האמור בסעיף קטן זה עד כדי 10 לירות ובעיגול הסכומים המתקבלים לפי האמור בסעיף קטן (א1) עד כדי לירה אחת; שינוי כאמור לא יחול על עיקול, העברה או שעבוד שנעשו לפני פרסום הודעה עליו.
מיום 1.7.1987
תיקון מס' 17
ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 בעמ' 83 (ה"ח 1766)
ת"ט תשמ"ח-1987
ס"ח תשמ"ז מס' 1229 מיום 26.11.1987 בעמ' 10
(ו) ההגבלות שבסעיף חלות גם על שכר עבודה שבידי לשכת העבודה, שירות בתי הסוהר או תאגיד כאמור בסעיף 6, שבאמצעותו מבוצע תשלום לעובד, אבל רשאים הם לנכות כל סכום שנתנו לעובד כמקדמה על חשבון שכר העבודה; שולם שכר העבודה באמצעות מוסד בנקאי או בנק הדואר יחולו ההגבלות שבסעיף ז על שכר העבודה שבידיהם במשך חודש ימים מיום ששולם להם.
מיום 1.1.2003
תיקון מס' 21
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 בעמ' 181 (ה"ח 4)
(א) משכר העבודה החדשי לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגימלה בשיעור המוגדל לפי סעיף 5(א) בשיעור הנקוב בטור ג' בתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1981, שהיתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר לאותו עובד לפי הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגימלה כאמור; היה הסכום האמור יותר מ-80% משכר העבודה החדשי, יקטן הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כדי 80% משכר העבודה החדשי; לענין זה, "שכר העבודה החדשי" – שכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי תשלום אשר המעביד חייב לנכותו משכר עבודה על פי חיקוק.
מיום 1.3.2006
תיקון מס' 22
ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 בעמ' 92 (ה"ח 64)
(ו) ההגבלות שבסעיף חלות גם על שכר עבודה שבידי לשכת העבודה, שירות בתי הסוהר או תאגיד כאמור בסעיף 6, שבאמצעותו מבוצע תשלום לעובד, אבל רשאים הם לנכות כל סכום שנתנו לעובד כמקדמה על חשבון שכר העבודה; שולם שכר העבודה באמצעות מוסד בנקאי או בנק הדואר חברת הדואר יחולו ההגבלות שבסעיף ז על שכר העבודה שבידיהם במשך חודש ימים מיום ששולם להם.
חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963
26. (א) סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה –
(1) אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר, שהוא ניתן להחזרה או להעברה;
(2) אינם חלק מנכסי המעביד במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו.
(ב) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה, שנוספו על סכומים כאמור.
חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)
14. זכות למזונות אינה ניתנת להעברה, לשעבוד, לקיזוז או לעיקול, אלא לזכותו של מי שסיפק לזכאי אמצעי מחיה בצורת שירותים או מצרכים.
חוק המזונות (הבטחת תשלום)
18. (א) מקום שנתקבלו כספים בלשכת הוצאה לפועל, לפי הליכים שנקט המוסד על פי סעיף 14(א) ושהזוכה נקט לפי סעיף 10, ישמשו כספים אלה תחילה לזכותו של הזוכה.
(ב) תשלומים שהמוסד משלמם לזוכה לפי חוק זה, דינם כדין מזונות, לענין עיקול, העברה, שעבוד וקיזוז.
חוק הביטוח הלאומי
303. (א) זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
(ב) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בסעיף זה – חברת הדואר), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הדואר, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.
(ג) זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה.
חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
15. אין להטיל עיקול על תגמול.
חוק נכי רדיפות הנאצים
11*. (א) זכות לתגמול אינה ניתנת להעברה או לשעבוד, אינה יכולה לשמש לערבות, ואין להטיל עליה עיקול, אלא לשם הבטחת פירעונם של מזונות אישה או ילדים או של מילוות שניתנו לנכה מאוצר המדינה או בערבות המדינה או מקרן שהמדינה ערבה להפסדיה, ובשיעור שאינו עולה על מחצית התגמול המשתלם לנכה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על תגמול ששולם באמצעות תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, או באמצעות החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בסעיף זה – החברה), במשך שלושים ימים מיום ששולם; ואולם רשאי התאגיד הבנקאי או החברה, לפי הענין, לנכות מהתגמול כל סכום שנתנו לזכאי לתגמול על חשבון התגמול.
(ג) בסעיף זה, "תגמול", לענין עיקול - לרבות אחד מאלה:
(1) תגמול, קצבה או פיצוי אחר, הניתנים לאדם מכל מדינה או ארגון מחוץ לישראל, בשל נכות שנגרמה לו עקב רדיפות הנאצים;
(2) תשלום שניתן לפי ההסכם שנחתם ביום י"ב בתשרי התשנ"ג (9 באוקטובר 1992) בידי שר האוצר הפדראלי של גרמניה ובידי ועדת התביעות החומריות של היהודים נגד גרמניה.
חוק נכי המלחמה בנאצים
9. (א) התגמול ישולם בסופו של כל חודש.
(ב)2 (1) זכות לתגמול אינה ניתנת להעברה או לשעבוד, אינה יכולה לשמש לערבות ואין להטיל עליה עיקול, אלא לשם הבטחת פרעונם של מילוות שניתנו לנכה מאוצר המדינה או בערבות המדינה או מקרן שהמדינה ערבה להפסדיה.
(2) הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על תגמול ששולם באמצעות תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, או באמצעות החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בסעיף זה – החברה), במשך שלושים ימים מיום ששולם; ואולם רשאי התאגיד הבנקאי או החברה, לפי הענין, לנכות מהתגמול כל סכום שנתנו לזכאי לתגמול על חשבון התגמול.
אולם רשאית הרשות המוסמכת להורות שיעכבו מתגמוליו החדשיים של נכה חלק שאינו עולה על שליש מהם עד שיסולק כל המגיע לאוצר המדינה מהנכה על פי ערבות שנתנה המדינה.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאית הרשות המוסמכת לנכות מן התגמול דמי חברות לטובת ארגון, שהוכרז על ידי שר האוצר כארגון יציג של נכים, ותשלומים לקרן עזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון.
(ד) שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות את הסכום המקסימלי שמותר לנכות כל חודש מתגמוליו של נכה לפי סעיף קטן (ג).
(ה) הודיע הנכה לרשות המוסמכת בכתב על התנגדותו לניכוי, יופסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
(ו) שולמו לנכה כספים למעלה מן התגמול המגיע לו, רשאית רשות מוסמכת לעכב מתגמוליו עד כדי הסכום ששולם למעלה מן המגיע.
(ז) נכה שלא גבה תגמול תוך שנה מיום שהתגמול הוצע לתשלום פקעה זכותו לקבלו, אלא אם כן הורתה הרשות המוסמכת הוראה אחרת.
חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)
31. (א) זכות לתגמול אינה ניתנת להעברה, לערבות, לשיעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא אם כן נקבע בחוק זה אחרת.
(ב) תגמול ישולם מדי חודש בחדשו בסופו של כל חודש; אך תגמול המגיע לזכאי בעד התקופה שלפני החלטת קצין תגמולים לפי סעיף 23 או שלפני החלטת ועדת ערעור או לפני פסק דין של בית המשפט העליון לפי סעיף 25 ישולם בסופו של החודש שבו ניתנה ההחלטה, בניכוי כל סכום של מילווה שניתן לאותו זכאי לפי סעיף 24.
(ג) זכאי אשר לאחר שנכנס חוק זה לתקפו קיבל מאוצר המדינה, מחמת מותו של נספה, בתורת תגמולים או בתורת תשלומים למחייתו הוא או למחיית בני משפחתו של הנספה סכומים למעלה מן התגמול המגיע לו, רשאי קצין תגמולים לעכב את תשלומו של כל תגמול שיגיע לו עד שהסכום שעוכב יהא שווה לסכומים ששולמו כאמור; ובלבד שבשום חודש לא יעוכב סכום העולה על שליש התגמול המגיע לו באותו חודש.
(ד) זכאי שלא גבה תגמול או הענקה המגיעים לו לפי חוק זה, תוך שנתיים מיום תשלומם או מיום תחילת תקפו של חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי"ב–1952, הכל לפי התאריך המאוחר יותר – תפקע זכותו לקבלם, אלא אם הורה קצין תגמולים הוראה אחרת.
מיום 1.1.1952
תיקון מס' 1
ס"ח תשי"ב מס' 106 מיום 22.8.1952 עמ' 292 (ה"ח 115)
31. (א) זכות לתגמול אינה ניתנת להעברה, לערבות לשיעבוד או עיקול לערבות, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא אם כן נקבע בחוק זה אחרת.
(ב) תגמול ישולם מדי חודש בחדשו בסופו של כל חודש; אך תגמול המגיע לזכאי בעד התקופה שלפני החלטת קצין תגמולים לפי סעיף 23 או שלפני החלטת ועדת ערעור לפי סעיף 25 ישולם בסופו של החודש שבו ניתנה ההחלטה, בניכוי כל סכום של מילווה שניתן לאותו זכאי לפי סעיף 24.
(ג) זכאי אשר לאחר שנכנס חוק זה לתקפו שולמו לו בתורת תגמולים קיבל מאוצר המדינה, מחמת מותו של נספה, בתורת תגמולים או בתורת תשלומים למחייתו הוא או למחיית בני משפחתו של הנספה סכומים למעלה מן התגמול המגיע לו, רשאי קצין תגמולים לעכב את תשלומו של כל תגמול שיגיע לו עד שהסכום שעוכב יהא שווה לסכומים ששולמו כאמור; ובלבד שבשום חודש לא יעוכב סכום העולה על שליש התגמול המגיע לו באותו חודש.
(ד) זכאי שלא גבה תגמול או הענקה המגיעים לו לפי חוק זה, תוך שנה מיום תשלומם או מיום תחילת תקפו של חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי"ב-1952, הכל לפי התאריך המאוחר יותר – תפקע זכותו לקבלם, אלא אם הורה קצין תגמולים הוראה אחרת.
מיום 14.8.1958
תיקון מס' 2
ס"ח תשי"ח מס' 261 מיום 14.8.1958 עמ' 176 (ה"ח 328)
(ב) תגמול ישולם מדי חודש בחדשו בסופו של כל חודש; אך תגמול המגיע לזכאי בעד התקופה שלפני החלטת קצין תגמולים לפי סעיף 23 או שלפני החלטת ועדת-ערעור או לפני פסק דין של בית המשפט העליון לפי סעיף 25 ישולם בסופו של החודש שבו ניתנה ההחלטה, בניכוי כל סכום של מילווה שניתן לאותו זכאי לפי סעיף 24.
מיום 24.1.1963
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ג מס' 386 מיום 24.1.1963 עמ' 40 (ה"ח 511)
(ד) זכאי שלא גבה תגמול או הענקה המגיעים לו לפי חוק זה, תוך שנה שנתיים מיום תשלומם או מיום תחילת תקפו של חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי"ב–1952, הכל לפי התאריך המאוחר יותר – תפקע זכותו לקבלם, אלא אם הורה קצין תגמולים הוראה אחרת.
חוק שירות קבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות)
62. זכות לגימלה אינה ניתנת להעברה, לערבות, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגימלה לפי פס ק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
חוק יישום תכנית ההתנתקות
103. שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לענין זכויות לפיצויים וכספים מתוך כספי הפיצויים, שאינם ניתנים לעיקול, בשים לב למטרות חוק זה ולהגנות הניתנות לחייב בדין. (הותקנו תקנות)
חוק שירות המדינה גמלאות
58. (א) חלק הקצבה שאינו עולה על סכום שנקבע לענין סעיף 8(א) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או מחצית הקצבה – הכל לפי הסכום הגבוה יותר, לא יהא ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד אלא לשם תשלום מזונות.
(ב) "הקצבה", לענין סעיף קטן (א) – הקצבה שהיתה מגיעה אילולא הוראות סעיפים 32, 33 ו-35.
מיום 3.8.1973
תיקון מס' 7
ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 בעמ' 256 (ה"ח 943)
(ב) "הקצבה", לענין סעיף קטן (א) – הקצבה שהיתה מגיעה אילולא הוראות סעיפים 29, 32, 33 ו-35.
חוק שירותי תיירות
12א. (א) הנותן, בתמורה או שלא בתמורה אך דרך קבע, שירות משירותי סוכנות נסיעות (בחוק זה - נותן שירותי סוכנות נסיעות) חייב להבטיח את כספי הלקוחות המקבלים ממנו שירות (בפרק זה - לקוחות) למקרה שהוא נעשה חדל פירעון או למקרים נוספים, שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(ב) הבטחת כספי לקוחות תהיה באחת מאלה:
(1) חברות בקרן להבטחת כספי לקוחות הפועלת בהתאם להוראות סעיף 12ב;
(2) ביטוח באמצעות פוליסת ביטוח שהוציא מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשמ"א-1981 (בפרק זה - חוק הפיקוח); השר יקבע הוראות וכללים לענין הביטוח, לרבות הסכומים או השיעורים שעל פוליסה כאמור לכסות.
(ג) כספים המצויים בקרן, כאמור בסעיף קטן (ב)(1), המיועדים להבטחת כספי לקוחות לפי סעיף זה, אינם ניתנים לעיקול, לשעבוד או להעברה, אלא אם כן קבע השר אחרת בתקנות, ובדרך שקבע כאמור.
(ד) השר יקבע הוראות בדבר חובת דיווח על הבטחת כספי לקוחות לפי סעיף זה ובדבר דרכי הדיווח.
חוק הארכיונים
14א. (א) חומר ארכיוני שבארכיון ציבורי -
(1) לא יועבר ממנו אלא לגנזך או לארכיון ציבורי אחר;
(2) לא יהיה ניתן לעיקול או לשעבוד.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על העברה, עיקול או שעבוד שנעשו בהסכמת הגנז ובתנאים שקבע.
חוק התקשורת (בזק ושידורים)
6י. (א) (1) רישיון לשידורי כבלים, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; על אף האמור, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המפורטים בסעיף 6ח1, להתיר העברת רישיון
לשידורי כבלים אגב שינויים מבניים בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר;
(2) העברה, שיעבוד או עיקול של נכס מנכסי רישיון לשידורי כבלים שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; על אף האמור, שעבוד של נכס כאמור לטובת תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, אינו טעון אישור כאמור;
(3) שעבוד שהוטל על נכס מנכסי הרישיון, לא ימומש אלא בדרך שאישר השר, ובלבד שלא יהיה במימוש כדי לפגוע בביצוע תקין וסדיר של השידורים.
(ב) ציוד קצה שהותקן בחצריו של מנוי אינו ניתן -
(1) לשעבוד או לעיקול;
(2) להעברה לאחר אלא בהתאם להוראות שקבע השר בתקנות או בהתאם לרישיון לשידורי כבלים.
(ג) ערבויות שהמציא בעל רישיון לשידורי כבלים לפי סעיף 6ט(א)(3) או 6ט(ב) לשם הבטחת מילוי תנאי הרישיון והכספים שנתקבלו ממימושן אינן ניתנות לעיקול.
חוק יחסי ממון
10. כל עוד לא פקעו הנישואין, זכותו של בן זוג לאיזון המשאבים אינה ניתנת להעברה, לשיעבוד או לעיקול.
חוק דם טבורי
9. (א) מנת דם טבורי שהופקדה בבנק דם טבורי פרטי שייכת לאדם שהדם הטבורי נאסף לאחר לידתו, ולא תועבר להשתלה אלא לפי הוראותיו או לפי הוראות אפוטרופסו, לפי העניין.
(ב) מנת דם טבורי אינה ניתנת לעיקול או לשעבוד.
חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, תשל"ב–1972
19. עיטור שהוענק לפי חוק זה, אינו ניתן לעיקול ולא ייכלל בנכסיו של פושט רגל כמשמעותם בסעיף 37 לפקודת פשיטת רגל, 1936.
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)
25. (א) זכויות עמית בקופת גמל אינן ניתנות להעברה לאחר או לשעבוד, למעט העברה או שעבוד כמפורט להלן:
(1) שעבוד של זכויות עמית בקופת גמל לתגמולים או בקרן השתלמות, הנעשה לאחר המועד שבו זכאי העמית למשוך את הכספים מהקופה לפי הוראות סעיף 23;
(2) העברת כספים לנושה במסגרת מימוש שעבוד שנעשה לטובתו לפי הוראות פסקה (1), ויראו מימוש שעבוד כאמור כמשיכת כספים בידי העמית לפי הוראות סעיף 23;
(3) העברה או שעבוד אחרים הנעשים בהתאם להוראות שקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, בכפוף להוראות כל דין.
(ב) זכויות עמית בקופת גמל אינן ניתנות לעיקול אלא לפי הוראות שיקבע השר בהסכמת שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובכפוף להוראות כל דין; בתקנות כאמור רשאי השר –
(1) לקבוע תנאים או נסיבות שבהם ניתן יהיה לעקל זכויות עמית בקופת גמל;
(2) להתיר, דרך כלל או בתנאים ובנסיבות שיקבע, עיקול של חלק מזכויות עמית בקופת גמל ששוויין מעבר לסכום שיקבע;
(3) לקבוע מועדים ותנאים לגיבוש זכות העמית למשוך כספים מקופת גמל אף לפני המועד שנקבע לכך לפי סעיף 23, לצורך מימוש עיקול שהוטל מכוח תקנות שהותקנו לפי סעיף זה.
(ג) לא יהיה תוקף להעברה, לשעבוד או לעיקול של זכויות עמית שנעשו בניגוד להוראות לפי סעיף זה.
חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), תשס"ז-2007
2. (א) בין משתקם במקום תעסוקה רגיל ובין מעסיקו או הגורם השיקומי המלווה – אם ישנו, לא יחולו יחסי עובד ומעביד.
(ב) משתקם המועסק במקום תעסוקה רגיל זכאי לזכויות המפורטות בתוספת השניה.
(ג) משתקם המועסק במקום תעסוקה רגיל זכאי לקבל ממעסיקו, במישרין, גמול תעסוקה שלא יפחת משיעורי המינימום הקבועים בתוספת הראשונה, בהתאם לדרגת יכולת התעסוקה שנקבעה לו לפי סעיף 3.
(ד) גמול תעסוקה ישולם לא יאוחר מהיום העשירי בחודש שלאחר חודש התעסוקה.
(ה) (1) ממועד הגשת בקשה ועד למתן החלטה בה, כאמור בסעיף 3, יהיה מועסק עם מוגבלות במקום תעסוקה רגיל זכאי לגמול תעסוקה בשיעור שלא יפחת משיעורי המינימום הקבועים בתוספת הראשונה, שעליו הסכים עם מעסיקו, בידיעת הגורם השיקומי המלווה – אם ישנו.
(2) עד להחלטה בדבר הערכת יכולת תעסוקה חוזרת לפי סעיף 3(ו), יהיה משתקם זכאי לגמול התעסוקה שנקבע לגביו לפי הערכת יכולת התעסוקה הקודמת שנערכה לו.
(ו) מגמול תעסוקה לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגמלה בשיעור הנקוב בתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, שהיתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום גמול התעסוקה לאותו משתקם לפי הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגמלה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על עיקול, העברה או שעבוד לשם תשלום מזונות לפי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך.
מיום 27.7.1973
תיקון מס' 3
ס"ח תשל"ג מס' 708 מיום 27.7.1973 עמ' 222 (ה"ח 1043)
החלפת סעיף 26
הנוסח הקודם:
סכומי הפקדה אינם ניתנים לעיקול
28. פיצויי פיטורים שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי צו הפקדה אינם ניתנים לשעבוד, עיקול או העברה ואינם מהווים חלק מנכסי המעביד במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, כל עוד לא סולקו תביעות העובדים לפי חוק זה.
מיום 5.8.1998
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"ח מס' 1683 מיום 5.8.1998 עמ' 322 (ה"ח 2679)
(א) סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה –
חוק תאגידי מים וביוב
19. (א) רישיון או כל חלק ממנו אינו ניתן להעברה, במישרין או בעקיפין, לרבות בדרך של שעבוד או עיקול.
(ב) הממונה רשאי לקבוע ברישיון כי נכסים מסוימים של החברה, לרבות זכויות, הדרושים לדעת הממונה לביצוע הפעילות לפי הוראות הרישיון, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, לרבות בדרך של שעבוד או עיקול, אלא באישור מראש ובכתב מאת הממונה ובתנאים שיקבע כדי להבטיח את רציפות מתן שירותי המים והביוב.
(ג) פעולה שנעשתה בניגוד להוראות סעיף זה בטלה, ובית המשפט לא יורה על הקניית זכות בנכס כאמור בסעיף קטן (ב) לאדם אחר; מי שקיבל לידיו נכס כאמור חייב להשיבו לחברה, והחברה תשיב לו את מה שקיבלה תמורתו, או את שוויו.
(ד) נקבעו ברישיון מגבלות כאמור בסעיף קטן (ב), תפעל החברה ככל הדרוש לרישומן בפנקסים ומרשמים המתנהלים לפי כל דין לגבי הנכסים שעליהם הן חלות, ותמציא לממונה אישורים על הרישומים שבוצעו.
152א. (א) בסעיף זה, "רשות מקומית מיוחדת" – רשות מקומית שמתקיימים בה כל אלה:
(1) סכום החוב המצטבר שלה, בשל אספקת המים, לספק המים, עולה על 120% מהחשבון החודשי הממוצע של שלושת החודשים האחרונים;
(2) שיעור הגירעון המצטבר שלה, כפי שהופיע בדוח המבוקר האחרון, הוא 17.5% או יותר.
(ב) (1) שר הפנים, או מי שהוא הסמיך לכך, יוודא קיום התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) בתוך שבועיים ממועד פניית ספק המים אליו בבקשה להכריז כי רשות מקומית מסוימת היא רשות מקומית מיוחדת;
(2) קבע שר הפנים כי מתקימים ברשות המקומית התנאים האמורים בסעיף קטן (א), יכריז כי הרשותהמקומית היא רשות מקומית מיוחדת; לא הגיב השר בתוך שבועיים ממועד הפניה, תיחשב הרשות המקומית כרכשות שהוכרז עליה שהיא רשות מקומית מיוחדת.
(ג) לרשות מקומית מיוחדת המפעילה בעצמה את שירותי המים והביוב שבתחומיה, יהיה חשבון בנק נפרד אשר ישמש רק להפקדת דמי המים ואגרות או תשלומים הקשורים במים ובביוב, שהרשות המקומית המיוחדת גובה מצרכניה, למעט היטלי פיתוח (בסעיף זה – החשבון הנפרד); הכספים בחשבון הנפרד ייועדו לתשלום החשבונות השוטפים לספק המים בשל אספקת המים בעבור התקופה שבה היתה הרשות המקומית רשות מקומית מיוחדת.
(ד) נותרו בחשבון הנפרד כספים לאחר תשלום החשבונות האמורים, תועבר היתרה לחשבון הבנק שבו הופקדו ההכנסות ממים ומביוב ערב היות הרשות רשות מקומית מיוחדת.
(ה) הכספים שבחשבון הנפרד לא יהיו ניתנים לעיקול, לשעבוד או להמחאה, ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בשעבודים שנרשמו כדין לפני תחילתו של חוק תאגידי מים וביוב (תיקון), התשס"ד-2004.
חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), תשס"ו-2006
38. (א) החברה לא תהיה רשאית, הן בתקופת עיכוב המימוש והן לאחריה, להשכיר נכס, להשאילו, או לעשות בו כל פעולה אחרת שתוצאתה העברת זכות החזקה והשימוש בנכס לאדם אחר, אלא לתקופה מרבית של שנה, הניתנת להארכה לתקופות נוספות של שנה, שיסתיימו לכל המאוחר שנה לפני תום תקופת פעילות החברה.
(ב) בכפוף לאמור בסיפה של סעיף 5(ב), הנכסים המנוהלים בנפרד כמשמעותם בסעיף 56, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד ולא תחול עליהם זכות עיכבון.
חוק יסודות התקציב
31ב. (א) תאגיד, או גוף אחר שהממשלה משתתפת בתקציבו, לא ישעבד ולא ימחה לאחר את זכותו לקבלת תמיכה, מענק או השתתפות אחרת מתקציב המדינה (בחוק זה – הקצבה), אלא אם כן הותר הדבר מראש בהתאם לתקנות שיתקין שר האוצר; רשות מקומית לא תשעבד ולא תמחה זכות כאמור אלא אם כן הותר הדבר מראש בהתאם לתקנות שיתקין שר האוצר בהסכמת שר הפנים.
(ב) זכות כאמור בסעיף זה אינה ניתנת לעיקול.
מיום 27.3.1991
תיקון מס' 10
ס"ח תשנ"א מס' 1351 מיום 27.3.1991 עמ' 130 (ה"ח 2020)
הוספת סעיף 31ב
מיום 16.6.2004
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ד מס' 1943 מיום 16.6.2004 עמ' 402 (ה"ח 108)
המחאה או שעבוד, שעבוד או עיקול
31ב. (א) תאגיד, או גוף אחר שהממשלה משתתפת בתקציבו, לא ישעבד ולא ימחה לאחר את זכותו לקבלת תמיכה, מענק או השתתפות אחרת מתקציב המדינה (בחוק זה – הקצבה), אלא אם כן הותר הדבר מראש בהתאם לתקנות שיתקין שר האוצר; רשות מקומית לא תשעבד ולא תמחה זכות כאמור אלא אם כן הותר הדבר מראש בהתאם לתקנות שיתקין שר האוצר בהסכמת שר הפנים.
(ב) זכות כאמור בסעיף זה אינה ניתנת לעיקול.