חומר רקע
יחזקאל סיבק, עו"ד
Y. SIVAK- LAW OFFICE - יחזקאל סיבק משרד עורכי דין
YECHEZKEL SIVAK, ADV. (LL.M)
מרח' קראוזה 10 נתניה 42401- 10 Krauze st. Netanya 42401
ת.ד 2542 נתניה 42124 - P.o.b 2542 Netanya 42124
טל: 09-8656147 Tel פקס: 073-7146705Fax
Email: [email protected]
תאריך: יום ראשון 18 דצמבר 2011כ"ב כסלו תשע"ב
לכבוד:
ח"כ דוד רותם – יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
עו"ד סיגל קוגוט - יועמ"ש ועדת חוקה, חוק ומשפט
עו"ד תמי סלע – עוזרת יועמ"ש ועדת חוקה, חוק ומשפט
כנסת ישראל, ירושלים
==================================
פקס : 02-02-6753199 טל 02-02-6408801
[email protected]
א.ג.נ
ח.נ.,
הנדון: הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – איסור עיקול דמי ליווי) התשע"א – 2011
יום שישי 11 נובמבר 2011 י"ד חשון תשע"ב
לקראת הדיון בהצעת החוק הקבועה ליום 20/12/11 שעה 11:00 ובהמשך להתיחסותנו במכתבנו 11/11/2011 , אנו מוסיפים התיחסות קצרה לענין השאלה האם הסכום צריך שיהא פטור מעיקול מזונות נבקש להציג התיחסות לתיקון המוצע כדלקמן :-
אנו שבים על האמור במכתבנו הנ"ל והדברים מפורטים שוב לשם נוחות : עיקר העמדה :
1) מקומו של הפטור אינו בסעיף 50 כי אם בדבר החקיקה מכחו נוצר בדומה לפטורים נוספים.
2) לענין עיקול בגין מזונות – הסכום צריך שיהיה פטור מעיקול בגין חוב מזונות באשר קופת הציבור אינה מעניקה אותו לעיוור כי אם מקצה אותו (כסף צבוע) למטרה מוגדרת, שבאם תסוכל שוב יפול העיוור על קופת הציבור.
כללי:
1. התיקון מבקש להוסיף לסעיף 50 (א) העוסק בכספים הפטורים מעיקול כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי לעיוור.
2. מטרת ההצעה ראויה ללא ספק.
3. עם זאת היינו סבורים כי מקומו של הפטור אינו בחוק ההוצל"פ, כפי שיפורט להלן.
4. כן היינו סבורים כי הסכום צריך שיהא פטור מעיקול בגין מזונות באשר מדובר ב"כספים צבועים" המוקצים על ידי המדינה למטרה מוגדרת והיא לווי של העיוור.
פירוט :
5. הוראות בדבר פטור מעיקול בדברי חקיקה שונים :
א. חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 קובע בסעיף 303(א( איסור כללי על עיקול גימלאות כסף ששולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי:
(א) זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
ב. פטור מעיקול קבוע גם בדברי חקיקה שונים -עיקרם סוציאליים - העוסקים במתן תמיכות, קצבאות וגמלאות. כך למשל:
(1) "חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004)התשס"ג 2003 ", סעיף 93 - קובע פטור מעיקול על תשלומי עובדים בפנסיה תקציבית.
(2) בחוק שירות הביטחון נוסח משולב התשמ"ו-1986 סעיף 33א קבוע פטור מעיקול על זכות לתגמול מיוחד בגין שירות מילואים .
(3) בחוק עובדים זרים התשנ"א -1991 קבוע בסעיף 1 יא פטור על כספים המופקדים לטובת העובד הזר ולהבטחת יציאתו מישראל .
(4) בחוק הגנת השכר תשי"ח -1958 קבוע פטור מעיקול על חלק מן השכר החודשי.
6. הוראות סעיף 50 :- סעיף 50 קבע כדלהלן
"50.נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי
(א) ואלה נכסים שאין מעקלים אותם בידי צד שלישי וצו עיקול על כלל נכסי החייב לפי פרק זה אינו תופס בהם
(1) נכס שאינו ניתן לעיקול על פי כל דין.
(2) מזונות ...
(3) כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר...
(4) כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ ...
7. בשנים האחרונות נוספו לסעיף 50 שני סעיפים קטנים. כבר עתה יצוין כי לדעתנו, לא היה מקום להוסיפם במסגרת סעיף 50 , אלא, כמפורט להלן, להביא את הפטור הנקוב בהם במסגרת אחרת, ואלה הם :
(5) כספים המגיעים לחייב לפי סעיף 38(ב) או (ג);
(6)כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה....
8. מבנהו החקיקתי של סעיף 50(א) :-
א. הכלל העיקרי נקבע בו בסעיף קטן (1) שלו הקובע "נכס שאינו ניתן לעיקול על פי כל דין" (הדגשה שלי י.ס.) . משמע הסעיף בחר כנתיב העיקרי שלו להפנות ל"דין". למונח "דין" משמעות רחבה הכוללת הן חקיקה (שהיא מטבע הדברים דרך המלך להגדרת נורמה) והן פסיקה.
ב. יתר הסעיפים הקטנים של סעיף 50 (א) פרטו כספים, שאין להם לכאורה מסגרת חקיקתית אחרת (לפחות לא בעת בה חוקק הסעיף).
ג. לשתי התוספות מן השנים האחרונות התיחסנו בסעיף 7 לעיל – כך למשל לגבי הפטור ביחס לכספים המגיעים לחייב מכח סעיף 38(ב), דומה שמקומו הנכון היה במסגרת אותו סעיף או בסמוך לו ולא במסגרת סעיף 50 א.
9. שיטת החקיקה של סעיף 50 (א) :-
א. הנחת היסוד החקיקתית שביסוד הסעיף פשוטה - לא ניתן לתקן את הסעיף בכל פעם שנקבע פטור בדבר חקיקה או משתנה הוראת פטור .לפיכך בכל דבר חקיקה שם נדרשת התיחסות לשאלה זו ישקל הדבר ויצוין בהתאם שם – משמע באותו דבר חקיקה .
ב. בהתאם, כפי שהוצג לדוגמא לעיל, דברי חקיקה שונים קובעים את הפטור מעיקול במסגרתם הם וחל עליהם ס"א א (1) של סעיף 50 (פטור "על פי כל דין).
ג. כן נותרת גמישות בהגדרת סכומים פטורים באמצעות פסיקה. זאת באמצעות המונח – "על פי כל דין", הכולל בחובו גם על פי פסיקה.
10. המסגרת החקיקתית של דמי ליווי לעיוור:
א. דמי ליווי לעיוור הינם סוג של תמיכה סוציאלית. התמיכה נתנת מכח תקנות משרד העבודה והרווחה תע"ס 6.1 – מתן דמי ליווי לניידות.
ב. בפני הכנסת הצעות חוק לענין זכויות עיוורים ובכלל זה הצעת חוק זכויות העיוור התשס"ט – 2009 המציין מפורשות את נושא דמי הליווי- ראה סעיף 2 להצעה .
סיכום ומסקנות :
9. הפגם לעניות דעתנו באופן תיקון המוצע :-
א. תיקון הסעיף באופן המוצע מחייב בעצם תיקון הרבה יותר רחב של סעיף 50 והעברת כל הפטורים מכל דברי החקיקה אל הסעיף .
ב. אופן ביצוע התיקון המוצע יוצר סירבול וצורך בכפל חקיקה וכפל תיקון ושנוי בעת שנוי הכלל (שכן יש לשנותו הן באותו דבר חקיקה והן בסעיף 50) - מצב זה הינו לעניות דעתנו בלתי רצוי מבחינה חקיקתית (אסתטית, פרקטית ונורמטיבית) ועלול לגרום לתקלות .
9. מיקומו הנכון של הפטור ביחס לדמי ליווי לעניות דעתנו :
א. לאור ניתוח מבנהו של סעיף 50 כאור לעיל היינו סבורים כי יש לקבוע את הפטור במסגרת החקיקה הרלבנטית לזכויות העיוור בשלב זה במסגרת התקנות או חוק הביטוח הלאומי או חוק זכויות העיוור במידה ויחוקק .
ב. בתקופת הביניים, ע"פ ס"ק (1), הפטור לגמלה הנ"ל יכול להמצא גם במסגרת הפסיקה.
ג. במקביל יש, לדעתנו, לעצב כלל שיקבע אילו פטורים יכללו במסגרת הסעיף ואילו יכללו במסגרת דברי החקיקה הספציפים.
ד. לחלופין ניתן לקבוע הוראה כללית ברוח הוראת סעיף 303(א) לחוק הביטוח הלאומי, אשר תקבע סוגי גמלאות המוגנות מפני עיקול.
ה. בכל מקרה, מצב בו חלק מן הגמלאות המוגנות מצויינות במפורש בסעיף 50 וחלקן מצויינות בחוקים ספציפיים, פוגם באחידות החקיקתית ואינו רצוי.
10. לענין עיקול בגין מזונות – הסכום צריך שיהיה פטור מעיקול בגין מזונות, באשר קופת הציבור אינה מעניקה אותו לעיוור כי אם מקצה אותו (בבחינת "כסף צבוע") למטרה מוגדרת – לווי של העיוור, מטרה, שאם תסוכל - סוכלה התכלית הסוציאלית שבהקצאה של הסכום, וכן שוב יפול העיוור על קופת הציבור.
בכבוד רב ובברכה
יחזקאל סיבק, עו"ד