חומר רקע
4 דצמבר 2011
אפוטרופסות וחלופות לאפוטרופסות בתחום בריאות הנפש – מנקודת מבטן של משפחות
מדובר בנושא רגיש ביותר,סבוך, מורכב ורווי דילמות קשות וגורליות, שמעסיק את המשפחות ברמה אישית ואינטנסיבית. מה עושים היום, מה יהיה מחר ומה יקרה ליקירנו אחרי לכתנו.
לא נתייחס כאן לנושאים פרוצדורליים הכרוכים באפוטרופסות ולתשלומים מקצבת החסוי, שטעונים שיפור, וגם לא למצבים של התקף פסיכוטי שלהם נועד מעמד של "פסול דין".
1. אפוטרופוס לא מוסמך לקבל החלטות במקום חולה בהתדרדרות להתקף פסיכוטי ובמהלך ההתקף. לכך יש לשקול אופציה של מיופה כוח, שהפציינט ימנה במצב של רמיסיה.
2. במסגרת אפוטרופסות, חסרה הגנה על חסוי פגוע נפש מפני עיסקאות, ולכל הפחות החרגה מובנית ומחייבת למצבים שנובעים ישירות מהמחלה/הנכות.
נפגע נפש חסוי לא מוגן מנזקי עיסקאות שביצע בגין מאפייני המחלה/הנכות, כולל בקבוצות הסיכון הבאות:
א. נפגעי נפש שכתוצאה ממחלתם, סובלים מאחת או יותר מהלקויות הבאות: פגיעה בארגון מחשבתי, ביכולת להבין משמעות של מידע, לנתח ולהסיק מסקנות, ביכולת לתכנן, להעריך ולאמוד (כולל דיסקלקולציה). מדובר בנכות מתמשכת עד כרונית. הסכנה העיקרית היא מפני ניצול לרעה, אבל גם מטעות שיקומית, למשל כאשר נכה נפש במצב כזה מופנה ע"י גורם טיפולי לשכור דירה בכוחות עצמו.
ב. נפגעי נפש במצב של הדרדרות לקראת התקף פסיכוטי של מחלתם (בדגש על חולים במניה-דפרסיה): במצב כזה, האדם מונע ע"י דחף לקנות ולרכוש - בלי גבולות ובלי מודעות להשלכות. לא זו בלבד שאין הגנה בדיעבד מפני התוצאות, אלא שאין כיום דרך לבלום מיידית את המשך ביצוע העיסקאות עד למצב של התקף פסיכוטי עם מסוכנות, ולמיטב ידיעתנו – מצב כזה גם לא עונה לקריטריונים של "פסול דין".
ג. נפגעי נפש הסובלים מבדידות אופיינית, וכמהים לאהבה ולחברות, בפרט מאנשים "נורמליים". לצערנו, מוכרים לנו מקרים רבים של נפגעי נפש שאיבדו רכוש בתמורה למילות אהבה וידידות.
3. החשש ממינוי אפוטרופוס מטעם המדינה מרתיע הורים מלבקש מינוי לאפוטרופוסים
למותר לציין מדוע – הדברים מופיעים בדו"חות מבקר המדינה. לצערנו משפחות חוות ומכירות אותם בשטח. החשש הוא שמרגע שיקירך מוכר רשמית כנזקק לאפוטרופוס, במוקדם או במאוחר ימונה לו אפוטרופוס מטעם המדינה, אפילו כשניתן ועדיף אחרת. מה למשל יקרה כשהורים שהתמנו לאפוטרופסים הגיעו לזקנה, צלולים ובריאים בנפשם אבל לא מסוגלים פיזית לבצע בעצמם חלק ממטלות האפוטרופוס? אין דבר נורא יותר להורה, ממצב של חוסר אונים כשהילד שלו (בכל גיל) מנוצל לרעה, מוזנח או במצב של סכנה לבריאותו, והמוסדות הרלוונטיים מתעלמים בטענה שיש אפוטרופוס אחר!
4. דרושות חלופות לאפוטרופסות, והגנות מפני סכנות בכל האופציות
סל טיפול בחסויים שיפר את המצב שהיה בעבר ע"י הרחבת סוגי האפוטרופסות (עם אפשרות למעבר ביניהם), וע"י הגדרה ברורה יותר של חובות, אחריות וסמכויות האפורטרופוס. אבל הוא לא נתן מענה לצורך בהגנה על רכוש, ודרושים עוד שיפורים רבים, בין היתר בתחום הפיקוח והבקרה.
מעבר לכך דרושות חלופות לאפוטרופוסות – בגלל השונות הרבה בתוך אוכלוסיית נפגעי הנפש והשתנויות במצבו של נפגע הנפש הפרט. כשיש צורך וניתן - הורים שפועלים כאפוטרופסים-למעשה נוקטים אמצעי הגנה על רכושו של נפגע הנפש, כגון הגבלות על הוצאות וחשבונות או אזהרה בטאבו על דירה. אבל רבים מנפגעי הנפש מתנגדים לכך, מה שגורם להימנעות מהעברת נכסים על שמו של נפגע הנפש. חלופה כמו למשל מעמד מיופה כוח שמוסכם על המשפחה ועל נפגע הנפש כשהוא במצב צלול - יכולה להתאים לחלק מהמקרים, אבל עלולה להיות מסוכנת במצבים אחרים, כגון בהתדרדרות להתקף פסיכוטי, שברב המקרים מתאפיין בחשדנות ובהאשמות דווקא כלפי הקרובים ביותר. במצב כזה נפגע נפש צפוי לבטל יפוי כוח שנתן ברמיסיה להורה, ולמנות במקומו אדם שעלול לגרום לו נזק. חיוני לבחון לעומק את ההגנות הנדרשות ולעגן גם אותן בחוק.
5. חיוני לתת מעמד למשפחה הקרובה כ-carer ובכלל – גם כשאינה אפוטרופסית, בין היתר בבקרה על פעולות האפוטרופוס הממונה ובדיווח לגורמים האחראיים, וגם כחלק מהמשולש הטיפולי-שיקומי. בני משפחה פועלות כיום כאפוטרופוס-למעשה, כאפוטרופוס ממונה, ובעתיד אולי גם כמיופה כוח. אבל מעבר למעמדן המשפטי, הן לפני הכל משפחות ככל המשפחות – מי שבאמת ובתמים רוצים בטובת בנם/בתם, ומי שנרתמים לעזרה ולהצלה בכל עת ובכל מצב.
יש צורך בדיונים יסודיים, ספציפיים לתחום ברה"נ, שבהם יועלו נושאים נוספים והמחשות לבעיות ולדילמות בשטח בגין מאפיינים ייחודיים של מחלת נפש/נכות נפשית.
בברכה,
פרופ' אלי שמיר
יו"ר עמותת "עוצמה"