חומר רקע

ט' כסלו, תשע"ב 5 דצמבר, 2011 היערכות קופות החולים למתן טיפול פארא-רפואי לילדים אוטיסטים בגילאי 7 עד 18 1. אוטיזם מוגדר כהפרעה נוירולוגית-התפתחותית, אשר מתבטאת בחסרים מתמשכים ובולטים בשלושה תחומי תפקוד: שפה ותקשורת, יכולת חברתית-הדדית וקשר חברתי ובהופעת תבניות התנהגות נוקשות ותחומי עניין ייחודיים וחוזרים. מדובר במגוון רחב של תופעות אשר יכולות להופיע בצורות קלות או חמורות מאוד וליצור פרופילים מגוונים. בספקטרום האוטיזם נכללות הפרעות שונות בתוכן: אוטיזם קלאסי, תסמונת אספרגר, הפרעה התפתחותית נרחבת, לא משויכת (PDD NOS) ועוד.1 2. מאז שאוטיזם הוגדר לראשונה בשנת 1943, נמצא כי שכיחות התופעה נמצאת בעלייה מהירה. בעוד עד לשנות השמונים של המאה העשרים היתה השכיחות 1 לכ-10,000 לידות, במחצית השנייה של שנות ה-2000 הייתה השכיחות 1 ל-125 עד 500 לידות בעולם המערבי.2 נתונים דומים של עלייה בשכיחות ניתן למצוא גם בישראל. מאז החל המוסד לביטוח לאומי להעניק גמלה לכלל הילדים המאובחנים על ספקטרום האוטיזם ו-PDD בשנת 2007, גדל מספרם ב-800 מדי שנה. ילדים מאובחנים על ספקטרום האוטיזם ו-PDD מקבלי גמלת ילד נכה3 מספר ילדים גידול שנתי 2007 3,485 2008 4,279 821 2009 5,070 791 2010 5,945 875 להערכת מנהלת אגף גמלאות נכות במוסד לביטוח לאומי, הגב' לימור לוריא, העלייה נמשכת גם בשנת 2011. ובשנת 2011 מקבלים גמלת ילד נכה כ-6,800 עד 7,000 ילדים המאובחנים על ספקטרום האוטיזם ו-PDD.4 תחשיב שערך משרד הרווחה בשנת 2008 מצא כי בהתאם לנתונים לאותה שנה, שכיחות הלקות בישראל היא 1:214 לידות.5 קופות החולים מכבי, מאוחדת ולאומית מסרו כי בשנת 2011 טופלו במסגרת קופות אלו 4,076 ילדים אוטיסטים, בתוכם: 3,162 בקופת חולים מכבי, 630 בקופת חולים מאוחדת, 284 בקופת חולים לאומית.6 קופת חולים הכללית מסרה כי מערכות המידע שברשותה אינן מאפשרות לבודד את הילדים האוטיסטים מתוך כלל מבוטחי הקופה.7 3. הטיפול בילדים אוטיסטים מופקד בעיקרו בידי המערכת הפארא-רפואית והוא נבנה בהתאם ליכולתו של הילד, מגבלותיו וצרכיו. טיפול אינטנסיבי בגיל הרך עשוי להשפיע בצורה מכרעת על התפתחותם של ילדים על ספקטרום האוטיזם. שימור ההישגים והמשך ההתקדמות מצריך תמיכה של מטפלים פארא-רפואיים גם בשלבים מאוחרים יותר בחייו של הילד. ילדים אוטיסטים בגילאי בית הספר היסודי וגיל ההתבגרות ומשפחותיהם נזקקים במיוחד לטיפול, ליווי ותמיכה באמצעות פסיכולוגיים ועובדים סוציאליים.8 עד גיל שלוש מטופלים ילדים שאובחנו על ספקטרום האוטיזם במסגרת מעונות יום שיקומיים בהם ניתן להם טיפול שיקומי מקדם. מגיל שלוש עד שבע לומדים ילדים אוטיסטים בגני חינוך מיוחד ייעודיים. משרד הבריאות באמצעות שירותי בריאות הנפש בהשתתפות קופות החולים מממן טיפול בריאותי מקדם לילדים השוהים במסגרות אלה בהיקף של 14 שעות שבועיות. ילדים הלומדים בכיתות ייעודיות לילדים אוטיסטים במערכת החינוך המיוחד, החל מגיל חינוך יסודי ועד לגיל 21, מקבלים טיפול פארא-רפואי. בהיקף של 2.9 שעות שבועיות.9 ילדים אוטיסטים המשולבים בכיתות הרגילות זכאים אף הם לשעות טיפול פארא-רפואי בתוך מערכת החינוך. במידה והילד נזקק לטיפולים פארא-רפואיים נוספים, הם ניתנים לו באמצעות המכונים להתפתחות הילד בקופות החולים.10 4. התוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 מגדירה את סל השירותים להתפתחות הילד הניתן על ידי קופות החולים וכולל שירותי אבחון וטיפול בילדים על ידי צוות רב-מקצועי הכולל: רופא מומחה בנוירולוגיית ילדים או רופא מומחה בעל ניסיון בתחום התפתחות הילד, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, עובד סוציאלי, קלינאי תקשורת ומרפא בעיסוק. השירותים ניתנים במגבלות גיל התלויות בסוג הבעיה התפתחותית ממנה סובל הילד: ילדים ובני נוער הסובלים מנכויות סומטיות או אוטיזם מטופלים במכונים עד גיל 18, ילדים הסובלים מדיספונקציה מוחית מזערית, ליקויי שפה ודיבור, הפרעות בתקשורת או סרבול מוטורי מטופלים עד גיל תשע, וילדים הסובלים מהפרעות ריכוז וקשב או ליקויי למידה מטופלים עד גיל שש. השירותים בתחום התפתחות הילד ניתנים באמצעות מכונים להתפתחות הילד, יחידות טיפוליות להתפתחות הילדים המוכרות על ידי משרד הבריאות ובעלי מקצועות רפואיים ופארא-רפואיים פרטיים העובדים בהסדר עם קופות החולים. 5. עד שנת 2008 לא נקבע במפורש בחוק היקף הזכאות של ילדים הלוקים בהפרעות על ספקטרום האוטיזם לשירותי התפתחות הילד. מצב זה יצר מחלוקת בין קופות החולים לבין משרד הבריאות. כאשר משרד הבריאות החזיק בעמדה ולפיה ילדים הלוקים בהפרעות על ספקטרום האוטיזם מוגדרים כלוקים בהפרעה התפתחותית סומטית (גופנית). בהתאם לכך הם זכאים לקבל שירותים בתחום התפתחות הילד לפי שיקול דעת רפואי ומקצועי, ללא הגבלה וללא השתתפות עצמית. עמדת קופות החולים הייתה כי ילדים הלוקים באוטיזם סובלים מתחלואה השייכת לתחום בריאות הנפש ולא לתחום התפתחות הילד. האחריות על הטיפול בילדים אלה מוטלת על שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות והם זכאים לשירותי התפתחות הילד עד גיל שש.11 6. בנובמבר 2008 אישרה הכנסת הצעת חוק לתיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי של חברי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות דאז.12 לפי התיקון יתווסף לשירותי התפתחות הילד בתוספת השנייה סעיף קטן (7)(א) ולפיו שירותים אלה כוללים: "טיפול צוות רב-מקצועי בילדים עד גיל 18 שאובחנו כמצויים בספקטרום האוטיסטי .... למעט ילדים כאמור עד גיל 7 המממשים את זכאותם לטיפול בריאותי מקדם.... " כן נקבע כי הטיפול יינתן תמורת השתתפות עצמית בסך 23 ₪ לטיפול. יתרת עלות הטיפול על חשבון הקופה. סך כל שעות הטיפול שיינתנו לילד בכלל המקצועות האמורים יעמוד על שלוש בשבוע. משמעות התיקון היא כי ילדים הלוקים באוטיזם, שאינם מקבלים טיפול מקדם במסגרת מעונות יום שיקומיים או גני תקשורת, יוכלו לקבל טיפולים פארא-רפואיים במסגרת קופות החולים בהיקף של שלוש שעות שבועיות (156 שעות שנתיות). 7. בעת הדיונים בהצעת החוק בועדת העבודה והרווחה של הכנסת ההצעה הוגדרה כהצעה לא תקציבית.13 לצורך ההיערכות ליישום התיקון הוקצתה תוספת של 45 מיליון ש"ח לסל הבריאות. סכום זה מתחלק בין הקופות לפי נוסחת הקפיטציה. חלקו הראשון של הסכום, 31 מיליון ₪ נוסף לסל סמוך לתחולת החוק. יתרת הסכום, 14 מיליון ₪, היו אמורים להתווסף לסל בראשית 2011, אך משרד הבריאות עיכב את התוספות בשל היקף פעילות נמוך מן המתוכנן של הקופות (ראו סעיף 9 להלן).14 8. יום תחולת החוק נקבע ל-1 בינואר 2009, נקבעו הסדרים מיוחדים לשלוש השנים הראשונות ליישומו: ◦ בשלוש השנים הראשונות לתחולת החוק (עד 31 בדצמבר 2011) הקופה תהיה רשאית לתת החזר כספי בסך שלא יפחת מ- 117 ₪ לשעת טיפול כתחליף להענקת השירות עצמו לילדים הזכאים. זאת בתנאי שהוצגה לקופת החולים חשבונית המעידה על ההוצאה והטיפול ניתן בידי בעל מקצוע רשום במשרד הבריאות שאיננו נכלל בהסדרים עם קופת החולים.15 ◦ בשנה הראשונה לתחולתו (עד 31 בדצמבר 2009) יהיה סך שעות הטיפול שעתיים בשבוע (ביחס לשלוש שעות טיפול שבועיות לאחר מכן). 9. מאז שנת 2009 מעניקות קופות החולים החזרים למבוטחים המאובחנים על ספקטרום האוטיזם לפי הוראות המעבר שנקבעו בחוק. קופות החולים העבירו למשרד הבריאות נתונים על מספר הילדים המבוטחים שקיבלו החזרים לפי חוק ומספר הטיפולים שבעבורם ניתן החזר, פירוט הנתונים בטבלה שלהלן: מבוטחים שקיבלו טיפול לפי החוק בשנים 2009 ו-201016 2009 2010 מספר מבוטחים שקיבלו טיפול מספר טיפולים טיפולים פר מבוטח עלות החזרים (אלפי ₪) מספר מבוטחים שקיבלו טיפול מספר טיפולים טיפולים פר מבוטח עלות החזרים (אלפי ₪) כללית 209 5,829 27.9 682 288 10,356 36.0 1,212 לאומית 185 5,155 27.9 603 203 3,623 17.8 424 מכבי 703 13,517 19.2 1,581 911 29,834 32.7 3,491 מאוחדת 248 3,640 14.7 426 260 5,365 20.6 628 סה"כ 1,345 28,141 20.9 3,292 1,662 49,178 29.6 5,754 קופות החולים מכבי ולאומית העבירו לנו בעצמן נתונים על היקף הטיפולים שניתנו במסגרת התיקון לחוק מאז כניסתו לתוקף. נתונים אלה אינם תואמים לנתונים שקיבלנו ממשרד הבריאות באותו עניין. קופת חולים מכבי מסרה כי בשנת 2009 ניתנו בהחזרים 8,985 טיפולים ובשנת 2010 - 19,548. קופת חולים לאומית מסרה כי בשנת 2009 ניתנו 6,098 טיפולים ל-304 ילדים, בשנת 2010 – 7,754 טיפולים ל-337 ילדים ובחציון הראשון של שנת 2011 – 3,968 טיפולים ל-284 ילדים.17 הן הנתונים שנתקבלו באמצעות משרד הבריאות והן הנתונים שנתקבלו ישירות מקופות החולים מעידים כי שיעור הניצול של השירות נמוך יחסית – לא כלל הזכאים לטיפולים מנצלים את השירות ומספר הטיפולים הממוצע שהניתן לזכאים קטן ביחס למספר הטיפולים שלהם הוא זכאי. עם זאת בין השנים 2009 ל-2010 ניכרת עלייה בשיעור הניצול. שיעור הניצול הנמוך הביא לכך שהסכומים שהוחזרו על ידי קופות החולים למבוטחים נמוכים בהרבה מן התוספת לסל שהוקצתה לצורך כך – 31 מיליון ₪ בפעימה הראשונה. בין הגורמים לשיעור הנמוך של ניצול השירות18: ◦ ההחזר הניתן לזכאים איננו מכסה את מלוא עלות הטיפול ומשפחות שבהן ילדים אוטיסטים מתקשות לשאת ביתרת העלויות. יש לציין כי נציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות קיבלה מאז שנת 2008 מספר פניות על הפער בגובה ההחזר הכספי בין העלות בפועל של הטיפולים לבין המחיר הקבוע בחוק. לדברי הנציבה, במקרים אלו לא ניתן היה לחייב את הקופה לממן את הטיפול מעבר לנקבע בחוק והקבילות לא נמצאו מוצדקות.19 ◦ התשלום מוטל קודם כל על המשפחה, הורים רבים מתקשים לבצע מימון ביניים בטרם קבלת ההחזר מהקופה. ◦ מסגרות חינוכיות לתלמידים עם אוטיזם פועלות עד השעה 17:00 בערב. הילד מגיע לביתו באמצעות הסעות בשעה 18:00 בערך. מצב זה מותיר להורים זמן מועט להגיע עם ילדיהם לטיפולים פארא-רפואיים נוספים על אלו שהם מקבלים במסגרות החינוכיות. 10. קופות החולים מכבי ולאומית העבירו בנוסף לכך נתונים על סוגי הטיפולים שבעבורם ניתן החזר. לפי נתוני הקופות הטיפול הנדרש ביותר היה קלינאות תקשורת. בקופת חולים מכבי החזרים עבור טיפול של קלינאית תקשורת היוו כ-46% מכלל ההחזרים לשנת 2010.20 בקופת חולים לאומית החזרים עבור טיפול מסוג זה היוו כ-49% מכלל ההחזרים למחצית הראשונה של שנת 2011.21 11. קופות החולים מסרו כי הן נערכות לקראת תום תקופת המעבר ב-31 בדצמבר 2011, אז יידרשו כאמור להעניק את השירותים בעצמן. עם זאת, המידע שנמסר מן הקופות הוא כללי באופיו, אף אחת מן הקופות לא מסרה מידע על מספר המטפלים הפארא-רפואיים המוכשרים להענקת טיפול לילדים הלוקים באוטיזם העובדים במסגרת הקופה או מצויים בהסדר עמה. למרות שנתבקשו להעביר מידע זה כבר באוגוסט 2011. להלן המידע שנתקבל מן הקופות בעניין זה: מכבי שירותי בריאות נערכת להרחבת התקשרויות הקופה עם מטפלים פארא-רפואיים בהתאם לשימושים שנצפו בשנים 2010 ו-2011, החל מינואר 2012.22 לאומית שירותי בריאות הנחתה את מנהלי הרכש במחוזות הקופה להגיע להסכם עם יחידות טיפוליות שבהן מועסקים מטפלים מוכשרים לטיפול באוטיסטים על מנת להפעיל את השירות בינואר 2012.23 קופת חולים מאוחדת ביצעה תהליך לאיתור ולהגדרת ילדים זכאים שטרם הוגדרו כלוקים באוטיזם ואספה נתונים על מספר הילדים הנזקקים לטיפול. לצורך ההיערכות לטיפול בילדים אלה נוספו משרות פסיכולוגיים להליכי מיון והתערבות טיפולית, מטפלים העובדים ביחידות להתפתחות הילד שולבו בקורסי הכשרה רלוונטיים, הוקמה רשימת מטפלים עצמאיים בעלי ניסיון טיפולי בתחום ואושרו מתן שירותי טיפול במכוני טיפול מוכרים וקיימים. צוין כי לפי פרשנות הקופה, סך הטיפולים הפארא-רפואיים שיקבל מבוטח בשבוע (שלושה טיפולים) כולל את הטיפולים הניתנים לילד במסגרת מערכת החינוך. 24 שירותי בריאות כללית מסרה כי מכלול השירותים להתפתחות הילד בקופות החולים ימשיכו לתת שירות לילדים המאובחנים על ספקטרום האוטיזם. לצורך הענקת השירות במוסדות הקופה ללא החזר, הקופה פיתחה שירותים בתוך הקופה וביצעה התקשרות עם ספקים פרטיים.25 12. קופות החולים מסרו על קשיים בהיערכות למתן שירותים התפתחות הילד. הקושי המרכזי שדווח הוא מחסור במטפלים פארא-רפואיים המוכשרים לטפל בילדים אוטיסטים, זאת במיוחד במחוזות מסוימים בהם יש דרישה גבוהה לשירות ובמגזרי אוכלוסייה ייחודיים. נטען כי משרד הבריאות לקח על עצמו את האחריות להכשרת מטפלים באיחור ניכר ובשל כך יש עיכוב בזמינותם של מטפלים מוכשרים במועד המתוכנן. כן צוין כי מספר המטפלים שהתקבלו להכשרה של משרד הבריאות איננו תואם את הצרכים. מכבי שירותי בריאות מסרה כי מטפלים אינם מעוניינים להתקשר עם הקופה בתעריפים הסטנדרטיים המקובלים בקופה.26 לאומית שירותי בריאות טענה כי ייתכנו מקרים שמטופלים נקשרו רגשית למטפלים נוכחיים שניתנו בהחזרים, ולא יוכלו להמשיך בטיפול אצל אותם מטפלים, דבר שעשוי להוביל לירידה בשביעות רצון המטופלים ולפגיעה ברצף הטיפולי. צוין כי הקריטריונים שקבע משרד הבריאות לספק בתחום זה, הינם נוקשים ביותר ומשמעותם שחלק מן המטפלים, המטפלים כיום בילדים אוטיסטים, לא יהיו זמינים לטיפול בהמשך, וכתוצאה מכך עשויה להיווצר פגיעה של ממש בשירות.27 קופת חולים מאוחדת מסרה כי הרחבת הזכאות לטיפול מטילה עומס תקציבי נוסף ניכר על הקופה, זאת לצד עלויות ההכשרה המקצועית של מטפלים.28 שרותי בריאות כללית מתריעה על הצורך בקביעת אסטרטגיה כוללנית לטיפול באוכלוסיית אוטיסטיים בגילאי בית הספר, העדרה של אסטרטגיה מסוג זה, שתאפשר להכשיר מטפלים בהתאם לצורך, מקשה על קביעת שירותים ייעודיים.29 13. העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק מסרה כי בשל ההתמחות ארוכת השנים הנדרשת על מנת לטפל בילדים בספקטרום האוטיסטי, מספר המרפאים בעיסוק העובדים עם אוכלוסיית הילדים האוטיסטים איננו רב. מרבית המרפאים בעיסוק העובדים במכונים להתפתחות הילד של קופות החולים השונות וספקי השירות שלהם, אינם בעלי התמחות בתחום זה, השונה במידה רבה מעבודה עם ילדים עם בעיות התפתחותיות אחרות. העמותה מקבלת בשנים האחרונות תלונות רבות של לקוחות על זמינות השירותים הפרא-רפואיים בקופות החולים, הרחבת האוכלוסייה המקבלת שירות בקופות החולים על מנת לכלול גם את הילדים האוטיסטים בגילאי 7 ויותר ללא תוספת כוח אדם ייעודי, צפויה להגדיל את העומס הקיים, ולהקטין את זמינות השירותים לכלל המקבלים טיפולים פארא-רפואיים בקופות. כן הדגישה העמותה כי התעריף המקובל בקופות החולים לתשלום עבור טיפולי ריפוי בעיסוק לילדים אוטיסטים נמוך בכ-30% עד 50% מן התעריף המקובל בשוק הפרטי והתנאים הנדרשים על ידי קופות החולים מן המטפלים העובדים עמה בהסדר אינם מעודדים מטפלים בריפוי בעיסוק לעבוד בהסדר עם קופות החולים. כתוצאה מכך תוגבל זכות הבחירה של הורים והם לא יוכלו לבחור את המטפל בעל הגישה הטיפולית המתאימה להם שמעניק להם את המענה המלא ביותר מבחינת זמינות ונגישות.30 14. נציגת הסתדרות הפסיכולוגים הגב' איריס ברנט מסרה כי קופות החולים אינן מעסיקות די פסיכולוגיים התפתחותיים על מנת לתת מענה לצרכי אוכלוסייה זאת. בפרט קיים מחסור בכל הנוגע לתמיכה במשפחות של ילדים המאובחנים על ספקטרום האוטיזם. משפחות הנדרשות לשירותים אלה נדרשות בדרך כלל לפנות מחוץ לקופות החולים בעלות גבוהה ובזמינות נמוכה.31 15. ארגון אלו"ט ציין גם הוא כי קיים מחסור כלל ארצי באנשי טיפול במקצועות פארא-רפואיים בכלל, ובאנשי מקצוע המתמחים בטיפול באוטיזם בפרט. המטפלים הקיימים אינם נותנים מענה לילדים בגילאי בית ספר, זאת בעיקר בכל הנוגע לתלמידים בחינוך העל-יסודי.32 16. המחלקה לטיפול בילדים אוטיסטים באגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות היא הגורם האחראי מאז אוגוסט 2011 על טיפול באוכלוסייה זאת. היחידה מבצעת בקרה על טיפול מקדם הניתן לילדים עד גיל שבע השוהים במסגרות ייעודיות ועל מתן טיפול לילדים שאינם שוהים במסגרות או מעל גיל 7 באמצעות קופות החולים. לדברי נציגי המחלקה הם עובדים בשיתוף פעולה מלא עם מחלקת הבקרה על קופות החולים במשרד, כאשר שירותי בריאות הנפש מפקחים על הצד המקצועי וסמכויותיהם כוללות בדיקת התאמתם המקצועית של גורמי טיפול בקופות החולים לצורך מתן טיפול לילדים אוטיסטים, ומחלקת הבקרה על קופות החולים מפקחת על ההיבטים הכספיים הכרוכים בכך. לדברי נציגי משרד הבריאות המחלקה פעלה במספר מישורים על מנת לקדם את ההיערכות לקראת מתן טיפולים פארא-רפואיים בקופות החולים ובהם: בקשה מן הקופות לפרסם את השירות החדש באמצעות המוקדים הטלפוניים, עלונים ואתרי האינטרנט של הקופות, בקשה מן העמותות לפרסם את השירות, בקשת דיווח מן הקופות על מספר הילדים האוטיסטים שטופלו על ידם וסוג הטיפול שקיבלו, הוצאת הנחיות מקצועיות לקופות על אופן מתן השירות לילדים. החל מינואר 2012 תחל המחלקה להוציא צוותי בקרה למסגרות הקופה על מנת לבדוק את אופן מתן השירות בפועל. כן פועלת המחלקה למניעת כפילויות במתן טיפול על ידי הצלבת נתונים על מטופלים בקופה וילדים שמטופלים במעונות יום שיקומיים וגני תקשורת ייעודיים.33 17. בנובמבר 2011 פתח משרד הבריאות הכשרה ראשונה למטפלים בילדים אוטיסטים עבור הקופות במקצועות ריפוי בעיסוק, קלינאי תקשורת ופסיכולוגיה. בהכשרה משתתפים 100 אנשי מקצוע מכל המקצועות. משך ההכשרה שלושה חודשים. בפברואר 2012 צפוי להיפתח קורס ל-100 אנשי מקצוע נוספים. לדברי נציגי המשרד אין בידיו מידע על מספר המטפלים הפארא-רפואיים המוכשרים לטפל בילדים אוטיסטים טרם ההכשרה ונכון למפות את מספרם לאחר סיום ההכשרה ולא במהלכה. הגב' בלה בן גרשון, אחראית ארצית על תחום ילדים אוטיסטים במשרד הבריאות, מסרה כי לפי הנחיות המשרד אין מניעה כי כל מטפל פארא-רפואי בעל תעודה רלוונטית למקצועו יטפל גם בילדים אוטיסטים בכל הגיל. עם זאת המשרד ציין כי המטפלים בקופות ערוכים לטפל בילדים עד גיל שש, או לכל היותר עד גיל תשע, ויש מחסור במטפלים המוכשרים להעניק טיפול לילדים בוגרים יותר. כאשר בגילאים אלה זקוקים הילדים בדרך כלל ליותר סיוע בתחום הרגשי ולכן רוב הביקוש והמחסור במקצועות אלה הוא מתחום הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית. יצויין כי כאמור, ההכשרה שפתח המשרד איננה מיועדת למטפלים פארא-רפואיים במקצועות אלה.34 18. לסיכום, בישראל קרוב ל-7,000 ילדים אוטיסטים, ומספרם עולה בכ-800 מדי שנה. תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ה-1994 שאושר בשנת 2008 קבע כי ילדים אוטיסטים, שאינם מקבלים טיפול מקדם במסגרת מעונות יום שיקומיים או גני תקשורת, יוכלו לקבל טיפולים פארא-רפואיים במסגרת קופות החולים בהיקף של שלוש שעות שבועיות (156 שעות שנתיות). הוראות המעבר לחוק קבעו כי בשלוש השנים הראשונות לתחולתו רשאיות קופות החולים להעניק את השירות באמצעות החזר כספי בסך כ-120 ₪ לשעת טיפול. משרד הבריאות הוסיף לסל הבריאות 31 מיליון ₪ לצורך מימון ההיערכות ליישום החוק. תוספת נוספת של 14 מיליון ₪ שהייתה אמורה להיות מועברת לקופות בראשית שנת 2011 לא הועברה בשל הערכת המשרד כי היקף הפעילות של הקופות בתחום זה נמוך מן הצפוי. הנתונים שנאספו על ידי קופות החולים ומשרד הבריאות אכן מעידים כי היקף הניצול של שירות זה בתקופת המעבר היה חלקי וכי הסכומים שהוציאו קופות החולים לצורך מימון ההחזרים נמוכים מן הסכום שנוסף לצורך כך לסל. בשנת 2009 הייתה עלות ההחזרים כ-3.3 מיליון ₪ ובשנת 2010 – 5.7 מיליון ₪. עם סיום תקופת המעבר נערכות קופות החולים למתן השירות באמצעות מטפלים העובדים ישירות עם הקופה. שינוי זה עשוי להקל על משפחות שנאלצו עד כה לשאת ביתרת מימון הטיפול הפארא-רפואיים וכן להעניק מימון ביניים לטיפול. עם זאת, קופות החולים, ארגוני מטפלים וארגון אלו"ט מביעים חשש כי מספר המטפלים הפארא-רפואיים המטפלים בילדים אוטיסטים איננו עונה על הצרכים, ויש קושי במציאת מטפלים המוכנים לעבוד עם קופות החולים. בנוסף לכך, המעבר עשוי להגביל את חופש הבחירה של המבוטח ואף לחייב מטופלים המטופלים על ידי מטפל שאינו בהסדר עם הקופה לעבור לטיפולו של מטפל אחר המצוי בהסדר, ולפגוע ברצף הטיפולי. כן צויין כי העומס הנוסף שיוטל על המכונים להתפתחות הילד עשוי להפחית את זמינות הטיפולים הניתנים במכונים לכלל האוכלוסייה שהם משרתים. קופות החולים מעידות שנעשה מאמץ להעניק את השירות במועד. עם זאת המידע שנתקבל מהן מעורר שאלות בדבר האופן שבו נוצל הזמן שניתן להן והתקציבים שהועברו ממשרד הבריאות לצורך כך. כן מלמדות תשובות הקופות כי אין הבנה מלאה של המחויבויות המוטלות עליהן לפי חוק והאופן שעליהן למלא אותן. קופת חולים מאוחדת טענה כי שלוש השעות של טיפול פארא-רפואי שיינתן על ידי הקופה, כולל את השעות הניתנות במסגרות חינוך מיוחד. לאומית שירותי בריאות מסרה כי משרד הבריאות קבע תנאי סף למטפלים היכולים לטפל בילדים אוטיסטים, אף כי המשרד לא קבע קריטריונים מסוג זה. משרד הבריאות איחד באוגוסט 2011 את כלל השירותים לילדים אוטיסטים במשרד ליחידה באגף לבריאות הנפש שבין תפקידה הפיקוח על מתן טיפולים פארא-רפואיים לילדים במסגרת קופות החולים. במשרד אין מעקב על מספר המטפלים המוכשרים לטפל בילדים אוטיסטים שכן אין קריטריונים ברורים לעניין זה. בנובמבר 2011 נפתחו מחזור הכשרה ראשון ל-100 מטפלים פארא-רפואיים העובדים עם קופות החולים. בפברואר 2012 צפוי להיפתח מחזור נוסף שבו יוכשרו 100 מטפלים נוספים. משך ההכשרה כשלושה חודשים. כתיבה: אתי וייסבלאי, מרכז המחקר והמידע אישור: שרון סופר, ראש צוות