חומר רקע

‏8 בדצמבר 2011 לכבוד ח"כ דוד רותם יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט הכנסת שלום רב, הנדון: הכללת סעיף המגביל את השימוש בעונש המאסר בהצעת חוק העונשין (תיקון – הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו-2006 לקראת הדיון המסכם ביום 12.12.11 בהצעת החוק שבנדון, אנו מבקשים להצטרף לקריאת הסניגוריה הציבורית לכלול בהצעת החוק את הסעיף המבקש לקבוע – בדומה להוראה שהופיעה בסעיף 8(ב) להצעה המקורית של ועדת גולדברג - כי: "מצא בית המשפט, לאחר שאיזן בין כל מטרות הענישה ונתן להן ולנסיבות... את המשקל המתאים לפי הוראות סימן זה, כי יש יותר מעונש אחד המתאים לנאשם וכי אחד מהעונשים יכול שיהיה ללא מאסר בפועל לריצוי בכלא, לא יגזור בית המשפט מאסר בפועל לריצוי בכלא". כמפורט בהרחבה בנייר העמדה המקיף, שהוגש בידי הסניגוריה הציבורית, קיימת חשיבות רבה לקביעה ברוח זו, העשויה למנוע שימוש יתר בכלי המאסר. כליאתו של אדם מהווה, ללא ספק, תגובה עונשית ראויה במקרים רבים; אולם שימוש יתר בכלי קיצוני זה עלול להיות בעל השלכות חברתיות הרסניות. מלבד המחקרים, המתוארים בנייר הסניגוריה, המצביעים על תרומתו המוגבלת של עונש המאסר למניעת פשיעה ולהחזרת עבריינים למוטב (שלא לדבר על החשש, שבמקרים לא מעטים המאסר עלול אף לסכל את התכליות החשובות של שיקום ומניעת רצידיביזם), הרי שהעדפת עונשים חלופיים בנסיבות המתאימות חיונית גם נוכח ההשפעה הקשה שיש למאסר על משפחת הנידון ובייחוד ילדיו, וכן לאור התנאים הקשים השוררים בבתי הסוהר. הסעיף המוצע מהווה נדבך חשוב ביצירת מדיניות ענישה חברתית, המבקשת להתמודד באופן מורכב עם המאבק בפשיעה, תוך שמירת עונש המאסר לאותם מקרים, בהם אין תגובה עונשית אחרת ההולמת את נסיבות המקרה. בכבוד רב, לילה מרגלית, עו"ד