חומר רקע

מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בהצעה לדיון מהיר של ח"כ איתן כבל בנושא: "השימוש בנתוני מיקום במכשירי סלולר חכמים: פרטיות ושימושיות". המסמך סוקר את נושא נתוני המיקום בסלולארי: הטכנולוגיות השונות, יישומים אפשריים שלהן, החשש לפגיעה בפרטיות בשל שימוש בנתונים אלה ועוד. המסמך אינו עוסק בהיבט המשפטי של השימוש בנתוני מיקום ובשימוש של רשויות המדינה בנתוני מיקום1. במסמך מוצגות עדויות של מומחים שונים בפני הסנאט של ארצות הברית ועמדה של קבוצת עבודה של האיחוד האירופי בנושא נתוני מיקום. כמו כן, מוצגת עמדת משרד התקשורת, חברת פרטנר וחברת פלאפון בסוגיה.2 לא נתקבלה תשובה מחברת סלקום. 1. חדירת מכשירי הטלפון הניידים בסוף שנת 2010, היו בעולם כ- 5.1 מיליארד מנויים לקו טלפון נייד. גודל האוכלוסייה האמור הוא כ- 75% מאוכלוסיית העולם.3 על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברשות 91% מהאוכלוסייה בגילאי 20 ומעלה בישראל יש טלפון נייד. מאלה שברשותם טלפון נייד, 18% גולשים באמצעותו באינטרנט ו-10% משתמשים באמצעותו בתכנת ניווט (GPS).4 על פי נתוני סקר של OurMobilePlanet.com משנת 2011, שיעור החדירה של מכשירי סמארטפון5 בישראל עומד על כ- 31%, וישראל היא במקום ה- 10 מתוך 30 המדינות הנסקרות. בראש הרשימה ניצבת סינגפור עם 62% חדירה של מכשירי סמארטפון. מן הנתונים עולה כי השימוש במכשיר טלפון נייד הפך למוצר צריכה בסיסי בחלק ניכר מהעולם בכלל ובישראל בפרט. מחקרים מן השנים האחרונות מצביעים על כך שעיקר הגידול בשימוש במחשב ובאינטרנט הוא בשימוש במכשירי טלפון חכמים – (להלן, סמארטפונים) ובמכשירי טאבלט (מחשבי לוח, דוגמת אייפד), ולא בשימוש במחשבים אישיים (דסקטופים). הגידול באוכלוסיית משתמשי סמארטפונים צפוי להימשך ואף להתחזק בשל התפתחות השוק והשירותים המוצעים בו והפיכת מוצרים שמתאפיינים כיום כמוצרי יוקרה למוצרי צריכה כמעט בסיסיים. כפועל יוצא מתרחשים תהליכים שונים של התאמת הגלישה באינטרנט למדיום השימוש החדש יחסית – הסלולר; ופיתוח שלל יישומים – אפליקציות, לטובת משתמשי הסלולר. 2. נתוני מיקום ושירותים מבוססי מיקום6 ישנן טכנולוגיות שונות המאפשרות זיהוי נתוני מיקום של מכשירי טלפון נייד: GPS; אנטנות סלולר; נקודות Wi-Fi (תקשורת אינטרנט אל-חוטית) וכתובות IP (פרוטוקול אינטרנט) – כל אלה מאפשרים באופנים שונים ליצור מעין מפה של האזור בו מצוי המכשיר הנייד ולזהות את מיקומו. עבור חברות הסלולר, זיהוי נתוני המיקום מאפשר לספק למשתמשים אפשרות שימוש במכשירי הסלולר לשם שיחה, גלישה ועוד, במהירות. גם בסביבה שבה לא ניתן לזהות מיקום באמצעות GPS (למשל בתוך מבנים), מאפשרות הטכנולוגיות האחרות לזהות את מיקום המשתמש באופן שלטענתן צורך פחות בטרייה וזמן עד לקבלת השירות, ולכן לדידן הוא אמצעי טכנולוגי חשוב. כפי שיובהר להלן, נתוני מיקום מאפשרים לא רק מתן שירות רגיל אלא גם מתן שירותים מבוססי מיקום ופרסום ממוקד. בעוד בעבר חברות שונות מיפו את נקודות ה- Wi- Fi באמצעות רכבים שסרקו את האזור, כיום חברות עושות שימוש במכשירי הקצה של המשתמשים כדי לבצע מעין סריקה של נקודות Wi-Fi ובאמצעות הצלבת מידע זה עם מידע על אנטנות סלולר ומידע מבוסס –GPS מצליחות ליצור מיפוי של המרחב ולהבין את מיקומם של המשתמשים. הגידול בשימוש בסמארטפונים, לצד התפתחות טכנולוגיות זיהוי מיקום, הובילו לפיתוחם של שירותים מבוססי מיקום (Location Based Services). בהכללה, שירותים מבוססי מיקום עושים שימוש במידע על מיקומו של המשתמש במטרה לספק לו שירות העונה לצרכיו ברגע הנתון. שירותי מפות ותחבורה, חיפוש מסעדות, מקומות בילוי או "נקודות עניין", רשתות חברתיות ועוד עושים שימוש בנתוני מיקום המשתמש (מיקום סמארטפון) על מנת לספק את השירות המבוקש. כפי שיובהר להלן, גם יישומים רבים נוספים שזיקתם לנתוני מיקום אינה ברורה או הכרחית אוספים מידע על מיקום המשתמש. שימוש בנתוני מיקום עשוי מחד להניב תועלות למשתמש הקצה המעוניין במידע מדויק ככל הניתן התואם את הצרכים שלו- במיקומו הנוכחי, ומאידך עלול לגרור פגיעה חמורה בפרטיותו של המשתמש באמצעות איסוף מידע מקיף על מיקומו לאורך זמן. בשל היחס הכמעט אינטימי של משתמשי סלולר עם המכשיר (רוב הזמן המכשיר מצוי בקרבת המשתמש, והשימוש בו נעשה על ידי אדם אחד מסוים ומכיל מידע אישי), איסוף נתוני מיקום יכול ליצור מעין מפה של חייו של המשתמש: היכן הוא גר, היכן הוא עובד, מהו המסלול היומיומי שלו ועוד. כמובן, שילוב מידע על מיקום עם מידע נוסף – למשל על שאילתות החיפוש של המשתמש הספציפי במנוע חיפוש, יכול להוביל לפגיעה מוגברת בפרטיותו. עבור חברות הטכנולוגיה השונות מידע המיקום הוא לא רק בעל ערך טכנולוגי ביכולת שיפור השירות למשתמשים אלא גם בעל ערך פיננסי רב בשל היכולת לזהות דפוסי שימוש והתנהגות צרכנים וליצור פרסום מדויק ביותר לצרכנים ספציפיים. 3. מקרה Wireless Verizon "ורייזון", חברת תקשורת אמריקנית גדולה שבבעלותה בין השאר הן מפעילת סלולר והן ספקית אינטרנט, מפרסמת, החל מאוקטובר 2011, מכתב ללקוחותיה ובו פרטים על שינויים במדיניות הפרטיות שלה. 7 על פי המידע שפרסמה Verizon Wireless – מפעילת הסלולר של ורייזון, החברה מפעילה "תוכניות פרסום חדשות" במסגרתן ייעשה שימוש במידע שייאסף ממכשירי הסלולר, בתוכו: כתובות אתרים שאליהם גלש הלקוח; מילות חיפוש בהן השתמש הלקוח; מיקום המכשיר הסלולרי; אפליקציות המותקנות על גבי המכשיר ודפוסי שימוש. בנוסף יאספו נתוני שימוש במוצרי ושירותי ורייזון; מידע דמוגרפי ומידע על תחומי עניין – המידע הדמוגרפי ועל תחומי העניין מתקבל מחברות אחרות. מטרות איסוף המידע האמור, על פי ורייזון, הן: ליצור דוחות שוק ודוחות עסקיים עבור החברה ועבור גופים אחרים ולספק פרסום רלבנטי יותר למשתמש הספציפי במובייל. על פי האמור במכתב "החברה לא תחלוק עם חברות אחרות מחוץ לוורייזון כל מידע שיזהה את המשתמש באופן אישי". משתמש שאיננו מעוניין לחלוק את המידע האמור, יכול לחסום את איסוף המידע באופן אקטיבי (Opt-Out). ללא חסימת המידע, ברירת המחדל היא שימוש במידע האמור. שניים מחברי הקונגרס האמריקני: אדוארד מארקי וג'ו בארטון, העוסקים בנושא פרטיות, שלחו לוורייזון מכתב בנושא האמור, בו הם ביקשו להבין את העילה לשינויים במדיניות ורייזון, את חוקיות המהלך ואת הפרקטיקות הנהוגות. 8 הנקודה המהותית והעיקרית בתשובת ורייזון, היא כי התפיסה של ורייזון היא שהשימוש במידע של משתמשיה, בסלולר ובאינטרנט בכלל, הוא לגיטימי בשל כך שהוא נאסף באופן אנונימי ומוגש כמידע מרוכז על אוכלוסיית משתמשים גדולה. לטענת ורייזון פרקטיקות איסוף המידע שלה אינן ייחודיות, אלה מאפיינות את השוק בו היא פועלת, והשוני העיקרי הוא בחשיפת המידע ללקוחותיה, מתן הסבר מפורט ואפשרות לחסום את איסוף המידע.9 "ורייזון ווירלס" היא כאמור, חברה המפעילה שירותי תקשורת סלולארית, אך כפי שנראה להלן, נתוני מיקום נאספים ומצויים בשימוש בידי חברות שונות נוספות: מפתחי אפליקציות, מפתחי מערכות הפעלה ועוד. 4. "פרשיית אפל" באפריל 2011 פרסמו שני חוקרים בתחום המחשבים (Alasdair Allan, Pete Warden) כי מכשירי I-pad 3G  ומכשירי I-phone של חברת אפל שומרים מידע על מיקום המשתמשים, כולל מידע על היסטוריית המיקומים שלהם, למשך זמן ארוך מאוד.10 על פי הפרסומים, מאז שחברת אפל החלה לעשות שימוש במערכת ההפעלה 4 –IOS, החברה החלה לשמור מידע על מיקומו של המכשיר, הן על גבי המכשיר, והן על גבי המחשב האישי - בעת סינכרון של המכשיר הנייד עם מחשב. המידע נשמר, כך על פי הפרסומים, בקובץ שאיננו מוצפן, ונגיש בצורה פשוטה יחסית הן למי שמחזיק במכשיר הנייד (אייפון או אייפד) והן למי שנגיש למחשב הנייח המשמש לסינכרון. המידע המיקום האמור מורכב ממידע על המיקום של רשתות ה- Wi-Fi (נקודות חמות) ואנטנות הסלולר הסמוכות ביותר למיקומים בהם שהה המכשיר (עד כמאה מיקומים ביום) במשך זמן ממושך עד לשנה. החוקרים הצביעו על הקלות היחסית להפוך את המידע למפה מפורטת המצביעה על כלל המקומות בהם שהה המכשיר, ומטבע הדברים גם בעליו. המידע האמור מועבר למכשיר חדש במקרה שהמשתמש מחליף מכשיר. יש לציין, כי כפי הנראה, המידע במתכונת זו (מזוהת משתמש) לא נשלח לחברת אפל ופריצה למידע זה מרחוק, היא תהליך מורכב. הכתבות שפורסמו בנוגע לשמירת מידע על מיקום של משתמשי אפל ואייפד, עוררו עניין בקרב הציבור והובילו לבחינה מורחבת של הנושא, הן על ידי חוקרים, והן על ידי הממשל האמריקאי. חשוב לציין כי לאחר עליית הנושא לכותרות התברר כי שמירת המיקום של המשתמשים איננה נחלתה הבלעדית של חברת אפל, וכי גם חברות אחרות (גוגל באמצעות מערכת ההפעלה אנדרואיד, ומייקרוסופט באמצעות מערכת ההפעלה שלה וחברות רבות נוספות, בתוכן מפעילות סלולר ומפתחות אפליקציות), שומרות מידע על מיקום משתמשים באופנים דומים. למעשה, בעיות דומות קיימות בכל סמארטפון. 4.1. מידע משימוע הסנאט האמריקאי בנושא הגנה על פרטיות במכשירים ניידים בחודש מאי 2011 קיימה ועדת משנה לנושאי פרטיות, טכנולוגיה ומשפט של הסנאט האמריקאי שימוע בנושא הגנה על פרטיות במכשירים ניידים, דוגמת מחשבי טאבלט וטלפונים חכמים. בשימוע הציגו את הנושא ואת עמדתם גופים שונים, בתוכם החברות אפל וגוגל. להלן יוצגו נקודות עיקריות מן השימוע: 4.1.1. עיקרי עדותו של יועץ וחוקר הפרטיות אשקן סולטני (Ashkan Soltani) בפני ועדת המשנה של הסנאט11 מידע על מיקום מצוי בידי גורמים מסוגים שונים ועל בסיס מספר טכנולוגיות שונות. בין הטכנולוגיות ניתן למנות: GPS; מיקום גיאוגרפי לפי אנטנות סלולר; מיקומי נקודות Wi-Fi; וזיהוי על פי כתובת אינטרנט (IP). בין הגורמים המחזיקים מידע על מיקום ניתן למנות: ספקי שירות סלולר; ספקי מידע מיקום (location Providers) דוגמת אפל, גוגל וסקייהוק; וחברות נוספות שאוספות מידע על מיקום ומספקות אותו לגורמים אחרים, דוגמת אתרים, אפליקציות ומפרסמים. חברות המספקות מידע על מיקום דוגמת גוגל, ביצעו על פי פרסומים מיפוי ואיסוף של מידע על מיקומן של נקודות Wi-Fi ואנטנות סלולר באמצעות רכבי חברה שלהם סנסורים, אך בהמשך החלו לעשות שימוש במידע המצוי במכשירים של משתמשי הקצה בסלולר, כדי לאסוף מהם מידע על מיקומן של אנטנות סלולר ונקודות Wi-Fi. כעיקרון משתמשי הקצה יכולים לבחור ולבטל את אופציית איסוף המידע האמור, אך איסופו הוא ברירת המחדל המאושרת על ידי המשתמש כחלק מהגדרות השימוש במכשיר בעת התחלת השימוש. כדי לבחור ולבטל את איסוף המידע יש צורך לעיתים קרובות לקרוא טקסט טכני ארוך שאיננו ברור למשתמש הפשוט. על פי כתבה שפירסם הוול-סטריט ג'ורנל באפריל 2011, מכשירי אייפון של אפל המשיכו לשדר נתוני מיקום גם לאחר שנבחרה במכשיר האופציה להפסיק את פעולתן. כאמור לעיל, המידע שפרסמו וורדן ואלן הצביע על כך שהמידע נשמר גם על גבי המכשיר כקובץ Cache וכי לא ניתן להפסיק את פעולת איסוף מידע המיקום שנשמר על גבי המכשיר. בעקבות הפרסום האמור, אפל הכריזה על "תיקון הבאג" המקטין את גודל קובץ מידע המיקום על המכשיר, מבטל את הסינכרון ומוחק את קובץ המיקום בעת ניתוק שירותי מיקום. לא זו בלבד שהמידע מועבר לספקיות מיקום, אלא שלעיתים קרובות שימוש באפליקציות שמספקים גורמים אחרים (צד ג') דורשים גם הם נתוני מיקום. בדצמבר 2010 מצא הוול-סטריט ג'ורנל כי 47 מתוך 101 האפליקציות הפופולאריות העבירו את נתוני מיקום הטלפון ו-56 מתוך האפליקציות העבירו אמצעי זיהוי נוספים (מספר סידרתי של חומרה למשל). יש לציין כי יש כיום אפליקציות שעושות שימוש במידע נוסף מן המכשיר דוגמת כתובות, היסטוריית חיפוש, הודעות טקסט ועוד. אמנם ישנן אפליקציות שלצורך פעולתן, ברור הצורך במידע על מיקום, אך משתמע כי חלק ניכר מן האפליקציות אוספות מידע זה פשוט מפני שיש באפשרותן לעשות זאת. אשקן סולטני ציין בעדותו בפני הסנאט כי גם מידע על מיקום שהוא אנונימי כביכול שחלק מן החברות מתרצות את השימוש בו בהיותו "מידע סטטיסטי", ניתן ל"זיהוי לאחור". לכן למעשה, רוב המידע האמור איננו לגמרי אנונימי. בנוסף, מידע מיקום הוא מדויק ברמה של בין 20 ל-60 מטרים והאיסוף שלו מאפשר ליצור רצף היסטורי שהופך את המידע לרגיש ולכזה שניתן להצליב בקלות יחסית עם פרטי מידע נוספים. ספקי שירותים שונים נוטים להגדיר כברירת מחדל את שיתוף המידע על מיקום ולהציע את שירותיהם בשיטת "הכל או לא כלום" – היינו או שאתה חולק את המידע באופן גורף או שאין באפשרותך להשתמש בשירות מסוים. סולטני מסיים את עדותו בכמה המלצות: • יש לספק ללקוח יותר שקיפות באשר למידע הנאסף אודותיו: מהו; כיצד הוא נשמר; למי הוא מועבר; כיצד הוא מאובטח ולמה הוא משמש. • יש לחייב להבחין בין השימוש אקטיבי או פסיבי במידע ובין שימוש של צד א' (החברה עצמה) לבין העברתו לידי צד ג'. • על הספקים והמפתחים להבטיח כי המידע מאובטח ומנוהל בהתאם לציפיות המשתמשים • על הספקים והמפתחים להציע ללקוחות אפשרויות בחירה מגוונות (ולא רק "הכל או לא כלום") כך שיוכלו לקבל החלטות אפקטיביות המביאות בחשבון שיקולי פרטיות. 4.1.2. עיקרי עדותו של סגן הנשיא לטכנולוגיית תוכנה של חברת אפל ד"ר גיא טריבל (Guy Tribble) בפני ועדת המשנה של הסנאט12. חברת אפל אימצה מדיניות פרטיות מקיפה לכל מוצריה והטמיעה יישומים כדי להגן על המידע האישי של לקוחותיה. החברה גם מחויבת לספק את דרישת לקוחותיה לשירותים מבוססי מיקום מדויקים ומהירים אשר מספקים יתרונות רבים, נוחיות ובטיחות בביצוע קניות, טיולים ועוד. לשם כך, החברה מספקת כלים קלים לשימוש ולשליטה באיסוף ובשימוש במידע. החברה איננה חולקת מידע אישי הניתן לזיהוי עם צד ג' למטרות שיווק של צד ג' ללא הסמכה של המשתמש. מפתחי אפליקציות נדרשים להתחייב להגבלות שונות המגנות על המשתמשים. אפל איננה עוקבת אחר מיקומם של לקוחותיה, מעולם לא עשתה זאת ואין בכוונתה לעשות כך בעתיד. טריבל הציג בפירוט את מדיניות הפרטיות של אפל שעיקריה הם כי איסוף המידע נעשה באופן אנונימי באופן שאיננו מאפשר זיהוי אישי וזאת כדי לספק שירותים ומוצרים מבוססי מיקום בצורה יעילה. עם זאת, חלק מן היישומים דורשים לצורך הפעלתם מידע אישי דוגמת שירות "מצא את האייפון שלי". ככלל, משתמע מעדותו של טריבל כי השימוש בשירותים מבוססי מיקום מחייב מתן גישה לפרטי המיקום של משתמש הקצה, אך המשתמש יכול למנוע את הגישה למידע זה באמצעות ויתור על שירותים מבוססי מיקום או לחלופין למנוע חלק מהפצתו באמצעות חסימת הגישה של חלק מן האפליקציות למידע. באשר לצד ג' – לדוגמא מפתחי אפליקציות, העושים שימוש בנתוני מיקום או בפרטי קשר, הדבר תלוי במדיניות הפרטיות של החברה המפתחת את האפליקציה. נציג אפל ציין כי החברה החלה להציע שירותים מבוססי מיקום החל מינואר 2008 על גבי שלל מכשירים שלה. שירותים אלה מאפשרים למשל לקבל הנחיות כיצד להגיע לכתובת מסוימת או לחפש מסעדה באזור בו המשתמש נמצא. המשתמש יכול לבחור לנטרל את כל השירותים מבוססי המיקום במכשיר. וכדי לעשות שימוש בכל אפליקציה, המחייבת מידע על מיקום, נדרשת הסכמתו, בעת הפעלתה הראשונית של האפליקציה – לא ניתן להפעיל אפליקציה כזו ללא מתן אישור. באשר לשימוש של חברת אפל בנתוני מיקום של משתמשיה, החברה מתייחסת לכך כאל "מיקור המונים" (Crowd Sourcing) שמטרתו לאפשר למכשירים להגיב מהר ובאופן חסכוני ולאתר מיקום ללא צורך מתמיד בביצוע סריקה לשם זיהוי מיקום אלא בהסתמך על ניסיון נצבר של המערכת במיקומן של נקודות חמות ואנטנות סלולר. מאגר המידע הכולל על האנטנות והנקודות החמות לא חושף מידע אישי על שום לקוח. טריבל ציין כי בעבר היו מועברים פרטי מידע שונים, בתוכם מידע על מיקום, בעת סינכרון עם תוכנת האיי-טיונס על גבי מחשב וכי בשל תקלה (באג) שהייתה במערכת ההפעלה של אפל, גם במקרים שהמשתמש היה חוסם את השימוש בשירותים מבוססי מיקום היה המכשיר שולח מידע אנונימי על נקודות חמות ואנטנות סלולר באזור למאגר המידע של אפל. תקלות אלה תוקנו בעדכון מערכת ההפעלה ב-4 במאי 2011. יצוין כי המידע בעדותו של נציג אפל מפורט והובא לעיל בקצרה. 4.1.3. עיקרי עדותו של אלן דוידסון (Alan Davidson) מנהל המדיניות הציבורית של חברת גוגל למדינות אמריקה בפני ועדת המשנה של הסנאט13 הגנה על פרטיות וסוגיות של אבטחה הן חיוניות למסחר באינטרנט. אמון הלקוחות הוא רכיב הכרחי בהצלחתם של המוצרים ולכן כישלון של החברה להציע הגדרות ברורות, שקיפות ושליטה במידת הפרטיות של המשתמש, סופה לגרום לעזיבת שירותים של החברה, כפי שאכן קרה במקרה של שירות גוגל באזז. שיתוף מידע על מיקום במכשירים תומכי אנדרואיד (מערכת ההפעלה של גוגל) מחייב את הסכמתו של המשתמש באמצעות הודעה הדורשת את אישורו. דוידסון ציין בעדותו כי שירותים מבוססי מיקום הם תחום מסחרי המצוי בצמיחה וקיים להם ביקוש רב. כך לדוגמא, בשנה האחרונה כ- 40% מהשימוש בשירות גוגל מפות בוצע ממכשירים ניידים. אפליקציות מבוססות מיקום הן כיום מצרך נפוץ לא רק כמוצר מסחרי, אלא גם משמשות למטרות הצלה שונות לדוגמא, שליחת הודעות על ילדים נעדרים לכל הגורמים המפיצים את המידע לציבור בהתאם לאזור התרחשות אירוע ההיעלמות; התרעות מבוססות מיקום על סופות מסוכנות. קיומן של אפליקציות אלה תלוי בקבלתם של נתוני מיקום. גוגל מייחסת חשיבות רבה לנושא הפרטיות והגדירה 5 עקרונות מנחים בנושא: השימוש במידע נועד לספק למשתמשים מידע ושירותים בעלי ערך; פיתוח המוצרים ייעשה בהתאם לסטנדרטים גבוהים של פרטיות. יש ליצור שקיפות ביחס לאיסוף ולשימוש במידע אישי; יש לספק ללקוחות יכולת בחירה משמעותית בהגנה על פרטיותם; יש לנהל באופן אחראי את המידע שהחברה מחזיקה. לדברי נציג גוגל, החברה איננה אוספת שום מידע על מיקום ללא החלטה מפורשת של המשתמש לחלוק מידע זה: בהליך ההתקנה שואלת מערכת ההפעלה האם המשתמש מסכים לאיסוף מידע אנונימי על מיקום. גם לאחר אישור לחלוק את המידע בעת הגדרת המערכת, יכולים משתמשי גוגל לחסום את שיתוף מידע המיקום בקלות. במידה ומשתמש מסכים לאיסוף מידע על מיקום, המידע הנאסף על ידי גוגל עובר תהליך "אנונימיזציה" ולא ניתן לקשור אותו למשתמש מסוים ורובו נמחק כעבור כשבוע. כמות קטנה של מידע על מיקום של נקודות חמות ואנטנות סלולר נשמר על גבי המכשיר כדי לאפשר מתן שירות מהיר, יעיל וחסכוני בבטרייה. כדי לשרת לקוחות באזורים ללא קליטת GPS או במכשירים ללא שבב GPS, וכדי לספק שירות יעיל ומהיר יותר, גוגל כמו חברות אחרות, יצרה מאגר מידע המצליב נתונים על נקודות חמות ואנטנות סלולר. יצרניות מכשירי הסלולר יכולות להתקין תוכנת זיהוי מיקום של גוגל על גבי המכשירים וכך לספק מידע על מיקומו של המכשיר. אך ברירת המחדל של ההפעלה בעת התקנת המערכת היא "כבויה" וניתנת ל"הדלקה" בעת הגדרת המכשיר הראשונית. בעת התקנתן של אפליקציות שונות מערכת ההפעלה אנדרואיד דורשת קבלת הרשאה מהמשתמש עבור סוגי מידע שונים שהאפליקציה תעשה בהם שימוש. המשתמש יכול להסכים להגדרות או לוותר על התקנת האפליקציה. האחריות על אפליקציות של מפתחים שאינם חברת גוגל הן באחריות המפתחים, כולל המידע שהאפליקציה אוספת על המשתמש, התראות הפרטיות ועוד. יצוין כי חברת גוגל ישראל ענתה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשאלות לקראת הדיון. תשובת גוגל ישראל מציגה את השימוש בנתוני מיקום בהתאם לדברים שהוצגו בעדות בסנאט של ארצות הברית ושהובאו לעיל בהרחבה.14 5. עמדת קבוצת העבודה של האיחוד האירופי בנושא הגנת מידע ופרטיות15 באיחוד האירופי פועלת קבוצת העבודה בנושא הגנת מידע ופרטיות. הקבוצה שהוקמה מתוקפה של הדירקטיבה האירופית על הגנת מידע אישי (95/46/EC), היא גוף המייעץ לאיחוד האירופי בנושאי הגנת מידע ופרטיות. על מדינות האיחוד מוטלת האחריות לאמץ במסגרותיהן החוקיות הספציפיות את המלצות הקבוצה. במאי 2011 פרסמה קבוצת העבודה נייר עמדה בנושא "שירותי מיקום על גבי מכשירי סלולר חכמים", להלן נקודות עיקריות ממסמך זה: • נתוני מיקום ממכשירי סלולר חכמים הם מידע אישי. השילוב בין מידע אודות נקודות Wi-Fi ופרטי המידע הספציפיים של כרטיס רשת (כתובת MAC) הם מידע אישי ודורשים התייחסות מתאימה. • ניתן להבחין בין גורמים שונים המחזיקים בנתוני מיקום: המחזיקים בתשתית נתוני מיקום (בפרט מיפוי נקודות Wi-Fi); מפתחי שירותים ואפליקציות מבוססות מיקום; מפתחי מערכות הפעלה עבור מכשירי סמארטפון. • מידע מיקום מטלפונים ניידים חכמים חושף פרטים אינטימיים על בעליהם ולכן נדרשת הסכמה מדעת. הסכמה זו לא יכולה להינתן כחלק מחתימה על תנאים כלליים. על ההסכמה להיות ספציפית ותואמת את עילת איסוף המידע. במידה ועילת איסוף המידע משתנה, נדרשת הסכמה חוזרת. • ברירת המחדל ביחס לאיסוף נתוני מיקום צריכה להיות שהם אינם נאספים. מנגנונים הדורשים פעולה אקטיבית כדי למנוע את האיסוף (Opt-Out Mechanism) לא מהווים אמצעי הולם לקבלת הסכמה מדעת של המשתמש. • קבלת הסכמתם מדעת של מועסקים וילדים הינה בעייתית. על מעסיקים לאמץ טכנולוגיות נתוני מיקום כאשר היישום שלהן הוא למטרה לגיטימית וניתנת להוכחה וכאשר לא ניתן להשיג את המטרה באמצעים פולשניים פחות. ביחס לילדים, על ההורים לבחון את הצידוק של שימוש באמצעים אלה ולכל הפחות ליידע את הילדים על כך. ככל הניתן, יש לאפשר לילדים לקחת חלק בהחלטה על השימוש של ההורים בנתוני מיקום. • יש מקום להגביל בזמן את ההסמכה ולהזכיר למשתמשים את הסכמתם לפחות אחת לשנה. בנוסף, יש להעניק למשתמשים מידע על מידת הדיוק של מידע המיקום. • יש לאפשר למשתמשים לוותר על הסכמתם לשימוש בנתוני מיקום בקלות ללא השלכות שליליות על השימוש שלהם במכשירי הקצה. • ביחס למיפוי נקודות Wi-Fi: לחברות יש אינטרס לגיטימי באיסוף ועיבוד ההכרחי של כתובות MAC ונקודות Wi-Fi למטרת אספקת שירותים מבוססי מיקום. איזון האינטרסים בין זכויות המחזיק במידע וזכויות המשתמש דורש שהמחזיק במידע יאפשר למשתמש שלא לחלוק נתוני מיקום (Opt-Out) בקלות ולצמיתות, ללא דרישת מידע אישי נוסף. • המידע באשר לסוג הנתונים שנאספים : צורת האיסוף, משך האיסוף, מטרותיו ועוד, צריך להיות ברור, מקיף וקל להבנה גם למשתמש הפשוט. • לצדדים שלישיים, דוגמת דפדפנים ואתרי רשתות חברתיות, יש תפקיד מפתח ביחס לנראות ולאיכות המידע באשר לשימוש בנתוני מיקום. • המחזיקים השונים בנתוני מיקום במכשירי סלולר צריכים לאפשר ללקוחותיהם גישה לנתוני המיקום שלהם בפורמט קריא ולהתיר להם את האפשרות לתיקון או מחיקת המידע בלי לדרוש מידע אישי נוסף. • למשתמשים יש זכות לגשת, לתקן או למחוק פרופילים אפשריים המבוססים על נתוני המיקום שלהם. מומלץ לאפשר גישה מאובטחת למידע האמור באמצעות האינטרנט. • על ספקי נתוני מיקום או שירותים מבוססי מיקום להגדיר מדיניות שמירה על נתוני מיקום. מדיניות זו תבטיח כי נתוני מיקום או פרופילים שנבנו על סמך נתוני מיקום ימחקו לאחר אחרי זמן הולם. • במידה ומפתחי מערכות הפעלה ו/או המחזיקים בתשתית נתוני מיקום מחזיקים בפרטים ספציפיים המאפשרים זיהוי חד ערכי (כתובת MAC, או כתובת זיהוי זמנית דוגמת UDID) הקשורים לנתוני המיקום האמורים, פרטי הזיהוי הייחודיים ישמרו ללא יותר מ-24 שעות, למטרות תפעוליות. 6. תשובת משרד התקשורת16 מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה למשרד התקשורת בשאלות לקראת הדיון. להלן עיקרי תשובת המשרד. עוד לפני עידן הטלפונים החכמים היו קיימים "שירותים מבוססי מיקום" שהעניקו ללקוחותיהן חברות הסלולר. שירותים אלה היו מבוססים על מיקמו של הלקוח ביחס ל"אתר סלולארי", ממנו קיבל הלקוח, באמצעות המכשיר, שירות סלולרי ברגע נתון. ככל שמדובר בשירות הניתן על ידי מפעיל רט"ן כלשהו (ללא קשר עם האמצעים בהם הוא ניתן), הרי, שמתוקף הרישיונות הכלליים למתן שירותי רדיו טלפון נייד (רט"ן) ("הרישיונות הכלליים"), מחויבים המפעילים בקבלת אישור מהמשרד. בנוסף, הרישיונות הכלליים מטילים חובות על מפעילי הרט"ן לשמור על פרטיות מנויהם, כחובה כללית, שאינה חלה רק במקרים של הענקת שירותים מבוססי מיקום ללקוח. כיוון שמכשירי סמארטפון מאפשרים שימוש באפליקציות הניתנות על בסיס מיקומו של הלקוח, גם ללא מעורבות, או ידיעה של חברות הסלולר, הרי ששירותים רבים מסוג זה, ניתנים על ידי גורמים שונים שאינם חייבים ברישיון מכוח חוק התקשורת. יש לעשות הבחנה בין שימוש בנתוני מיקום שנאספים בידי מפעילי הרט"ן במהלך אספקת שירותי תקשורת לכלל לקוחותיהם לבין יישומים המאפשרים הענקת שירותים מבוססי מיקום. באשר לסוג הראשון- הנושא מוסדר בדברי חקיקה שונים באשר לסוג השני, המשרד לא נתן את דעתו לנושא ספציפי זה. יחד עם זה, עמדת המשרד היא כי אין לעצור טכנולוגיות מתקדמות אשר יש בכוחן לקדם את ענף התקשורת, להגביר את רווחת הצרכן מהשימוש בשירותי תקשורת מתקדמים ולהעשיר את חווית השימוש בשירותי התקשורת בישראל. מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה ל-3 חברות הסלולר הגדולות (סלקום; פלאפון ופרטנר) בשאלות לקראת הדיון. להלן עיקרי תשובת החברות פרטנר ופלאפון. 7. תשובת חברת פרטנר17 חברת פרטנר אינה נוטלת חלק ולא יכולה ליטול חלק בהגדרת ברירות המחדל ואפשרויות השימוש בנתוני מיקום במכשירי הסמארטפון של משתמשיה, הדבר מצוי בשליטתם הבלעדית של יצרני המכשירים. פרטנר כמפתחת אפליקציות, וכרוכשת אפליקציות ממפתחים אחרים, מקפידה על שמירת הפרטיות של לקוחותיה. הגישה לנתוני מיקום במסגרת השימוש באפליקציות מבוססות מיקום תלויה בהסכמתו המפורשת של המנוי באופן מוחלט וביכולתו להפסיק השימוש באפליקציה, את הדיווח והאיכון בכל זמן נתון ולפי שיקול דעתו האישי בלבד. באשר להעברת מידע לצדדים שלישיים ציינה פרטנר כי היא מעבירה מידע כאמור בכפוף לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- נתוני תקשורת), התשס"ח-2007 , או בהתאם לצווים שיפוטיים בנושא. פרטנר אינה מוסרת נתוני מיקום לגורמים אחרים (שלא במסגרת החוק דלעיל) אלא אם הנתונים נמסרים באופן שאינו מאפשר את זיהוי המנוי ואינו מכיל נתונים אישיים כמו מס' טלפון נייד או שם המנוי ו/או בהסכמתו של המנוי. 8. תשובת חברת פלאפון18 "בעקרון פלאפון לא נוטלת חלק בהגדרות בהגדרת ברירות המחדל ואפשרויות השימוש במכשירי הקצה של משתמשיה. פלאפון מעדכנת במכשיר הנרכש דרכה את פרטי השרתים שלה, על מנת שהיה והלקוח יחפוץ בעתיד להצטרף לשירותים בהם נעשה שימוש במיקום, שליחת המיקום על ידי המכשיר, לצורך קבלת השירות, תעשה לשרת המתאים בפלאפון. במידה והלקוח לא מצטרף לשירותים אלו, הגדרת השרת נשארת "פאסיבית" ולא באה לידי מימוש. פלאפון איננה מגדירה את אפשרויות שמירת נתוני מיקום על גבי מכשיריה. נתוני איכון ברשת הסלולר "נדרסים" באופן בו הנתון המעודכן ביותר מוחק את קודמו. בשירותים מבוססי מיקום תתכן שמירה של המידע, כנגזרת מסוג השירות וצרכיו (למשל – העברת דוחות נוכחות חודשיים בשירות "שעון נוכחות נייד"). המידע נשמר במערכות מאובטחות בעלות נגישות מוגבלת, לפי הרשאות פרטניות בלבד. יש לזכור כי טכנולוגיית הסלולר מבוססת על איכון המכשיר לצורך אספקת שירותי הסלולר (שיחות, הודעות וכו'). למשתמש אין שליטה על ביטול מידע זה. כאמור, ברירת המחדל היא שהמיקום מדווח לרשת, שכן ללא דיווח לא קיים שירות סלולארי, כאשר המידע המעודכן "דורס" את קודמו. בהתייחס לשירותים מבוססי מיקום (כגון שעון נוכחות נייד, ניווט וכו'), המידע נשמר בהתאם להגדרות השירות, אך ורק לגבי מנויים העושים שימוש בשירות הספציפי. הלקוח איננו בעל נגישות לנטרול המידע הנשמר במסגרת השירות. פלאפון איננה חולקת מידע כאמור עם צדדים שלישיים. במקרים בהם הלקוח מצטרף במודע, לשירות מבוסס מיקום המסופק על ידי/באמצעות ספק שירות (שאיננו פלאפון), המיקום יימסר לספק השירות, וזאת אך ורק במסגרת ובמהלך הפעלת השירות על ידי הלקוח. 9. תשובת מייקרוסופט19 לדברי נציגת חברת מייקרוסופט ישראל, מערכת ההפעלה החדשה לסלולר (Windows Phone 7), טרם הושקה בישראל. בשל כך, כמו גם בשל לוח הזמנים הקצר אין באפשרות החברה לתת תשובה מפורטת לשאלות מרכז המחקר והמידע של הכנסת. סיכום בעבר נדמה היה כי רשת האינטרנט מאפשרת פרטיות חסרת תקדים: ביטוי אנונימי בסוגיות שונות; ביצוע רכישות ותשלום חשבונות; ניהול זהות מקוונת פיקטיבית, חיפוש מידע במרב נושאים ועוד – כולם ניתנים לביצוע מחדרו הפרטי של אדם ללא צורך בחשיפה ישירה. ואולם, הפרטיות ברשת האינטרנט הינה למעשה בעיקרה אשליה: מנגנוני איסוף מידע רבים פועלים ברשת זה מכבר ומנגנונים מתקדמים יותר מפותחים כל העת. אלה, מתעדים את האתרים בהם אנו גולשים; הטרנסאקציות שאותן אנו מבצעים; תחומי העניין שלנו ודפוסי התקשורת שלנו. למרות אשליית הפרטיות אנו מותירים אחרינו "טביעת רגל" דיגיטלית (Digital Footprint), ככל שאנו גולשים. הקלות היחסית שבאיסוף מידע אודותינו ומסות המידע הגדולות הופכות גם פריטי מידע טריוויאליים לברי משמעות ולכאלה המהווים איום על פרטיותנו. נתוני מיקום הם אחד מפריטי המידע האישיים ביותר אודותינו. כאמור לעיל, שילובם של נתוני מיקום עם מידע נוסף יכול להוביל לחדירה מועצמת לפרטיותו של האדם. מאידך, מושג הפרטיות עצמו מצוי כיום במשא ומתן חברתי, תרבותי ומסחרי ער. לא רק גופים מסחריים בעלי עניין, אלא גם חלק לא מבוטל ממשתמשי הקצה רואים בתפיסת הפרטיות הרווחת, תפיסה אנכרוניסטית. אלה, שמים דגש על היתרונות של הויתור על הפרטיות עבור משתמש הקצה כפרט, ועל השוק כמכלול. על המחוקק והרגולטור מוטלת האחריות למצוא את מערך האיזונים בין צרכי המשתמש הפרטי ובין צרכי השוק. על פניו קיימת סתירה מובנית בין הרצון של גורמי השוק "לדעת הכל" על המשתמשים שלהם לבין הרצון של המשתמש "להסתיר את כל מה שיוכל". בפועל, התמונה מורכבת יותר כיוון שקיימים משתמשים מסוגים שונים, כאלה שאינם ערים לפגיעה בפרטיותם מחד וכאלה שמוכנים לוותר עליה בשל התועלת המרובה שהם מפיקים מנתוני מיקום מאידך. בלי לנקוט עמדה בסוגיות מורכבות אלה, נראה כי ניתן להגדיר כמה עקרונות מנחים שעולים גם מן האמור במסמך: שקיפות: למשתמש הקצה יש את מלוא הזכות לקבל אינפורמציה מלאה, קריאה ובהירה על המידע הנאסף אודותיו, בפרט ביחס לנתוני מיקום. בחירה: יש לאפשר למשתמש הקצה לבחור בין האפשרות של איסוף נתוני מיקום לבין האפשרות שלא לאסוף נתוני מיקום שלו. בחירה אמיתית, משמעה לא "הכל או לא כלום", אלא יצירת מרחב אפשרויות שונות. הגבלות על היקף המידע הנאסף: יש לבחון הטלת מגבלות על סוג המידע הנאסף, מידת הפירוט שלו, היקפו, הצידוק לאיסוף המידע ולוודא את האנונימיות של מידע זה.