חומר רקע
ראש הטופס
הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 13 בפברואר 2011
13/02/2011 - יום ראשון ט' אדר א תשע"א
ג. תכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בישראל לשנים 2014-2011
ג. בישיבתה היום הממשלה דנה בתכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בישראל לשנים 2014-2011. הממשלה החליטה:-
בהמשך להחלטה מס' 412 (ערב/1) מיום 31.8.2006, ולאור המאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית כמפורט בגוף החלטה זו:
1. להפעיל תוכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזים והצ'רקסים בשנים 2014-2011 בהתאם לעקרונות המפורטים להלן:
א. להעצים את האוכלוסייה ביישובים הכלולים בתוכנית, ולצורך כך, בין היתר, לעשות שימוש בשורה של כלים לתמיכה ולחיזוק הקהילה והפרט בתחומי החינוך, הרווחה, הדיור, התעסוקה והדת;
ב. להעצים את הרשויות המקומיות הכלולות בתוכנית ולצורך כך, בין היתר, לפעול לפיתוח פעילויות כלכליות ביישובים, לחיזוק אזורי תעשיה ולחיזוק התיירות ואתרי מורשת;
ג. לשפר את התשתית התכנונית והפיזית של היישובים והרשויות הכלולים בתוכנית זו, ולצורך כך, בין היתר, לפעול להכנת תוכניות מתאר ותוכניות מפורטות, להקים מבני ציבור ולפתח את תשתיות התחבורה.
2. יישובי המגזר הדרוזי והצ'רקסי הכלולים בתוכנית זו יהיו כאמור ברשימה המצורפת ומסומנת כנספח 1.
פרטי התוכנית יהיו כדלקמן:
העצמת וחיזוק האוכלוסייה -
3. להורות למשרד החינוך, בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1410 מיום 18.3.2007 בנושא בניית כיתות לימוד, להקצות סך של 50 מלש"ח מתקציבו, לבניית כיתות וגני ילדים במגזר הדרוזי והצ'רקסי; זאת, לצורך צמצום פערים וכמענה לגידול הטבעי במספר התלמידים.
4. להורות למשרד החינוך להשלים, בתוך 45 יום, ובתאום עם משרד ראש הממשלה, הכנת תוכנית לקידום ולתגבור החינוך במגזר הדרוזי-צ'רקסי. במסגרת זו יוכל המשרד לפעול, בין היתר, ביחס לגילאים בכל הרצף החינוכי, מהחינוך הקדם יסודי, לרבות צירוף ילדים לגני ילדים לגילאי 3-4, עד החינוך העל יסודי, ולרבות תכניות להנגשת השכלה גבוהה והשכלת מבוגרים, וכן לחינוך הפורמלי והלא פורמלי ולפיתוח מקצועי של עובדי הוראה. היקף התוכנית יעמוד על 124 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים, וימומן מהמקורות הבאים:
א. משרד ראש הממשלה יעביר למשרד החינוך סך של 68 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים;
ב. משרד החינוך יקצה לתוכנית סך של 56 מלש"ח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים. למניעת כפל תקצוב, יובהר שחלק מהסעיפים הצפויים להיכלל בתוכנית כבר שולבו בבסיס תקציב משרד החינוך לשנים 2011 - 2012. לפיכך, ככל שפריט בתוכנית הוכלל כבר, באותו היקף כספי, לאותה מטרה ולאותו פרק זמן בבסיס התקציב, כאמור, יראו אותו כאילו תוקצב במסגרת התוכנית.
5. להורות למשרד ראש הממשלה להתקשר, בכפוף לכל דין, במיזם עם ג'וינט ישראל, להקמתם ולהפעלתם של "מרכזי נעורים" ביישובים הדרוזים והצ'רקסים, בהתאם למתווה שגובש בין משרד ראש הממשלה לבין הג'וינט. מרכזים אלה יפעלו להעצמת בני הנוער ואוכלוסיית הצעירים הדרוזים והצ'רקסים, על-ידי פיתוח מנהיגות, חיזוק ההתנדבות והמעורבות החברתית, שיפור הישגים לימודיים, חינוך למצוינות, מתן מענה לנוער בסיכון ועשייה למען החברה והסביבה. המיזם ילווה על ידי ועדת היגוי בהשתתפות נציגי משרד ראש הממשלה, משרד החינוך, ג'וינט ישראל וגורמים נוספים כפי שמשרד ראש הממשלה ימצא לנכון. היקף המיזם יעמוד על 32 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים, מהמקורות התקציביים הבאים:
א. משרד ראש הממשלה יקצה למיזם סך של 16 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים;
ב. המשרד לפיתוח הנגב והגליל יקצה למיזם סך של 8 מלש"ח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים;
ג. כמו כן, הממשלה רושמת לפניה את התחייבות ג'וינט ישראל להקצות 8 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים, למטרה זו.
6. להורות למשרד הרווחה והשירותים החברתיים לפעול להקמת ולשיקום מוסדות רווחה במגזר הדרוזי והצ'רקסי, בהתאם לתוכנית שהוגשה למשרד ראש הממשלה בינואר 2011, בהיקף כספי של 16 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים. למען הסר ספק, תקציב זה הוא למטרות פיתוח תשתיות בלבד; תקציב לשירותים חברתיים ייעשה במסגרת ההקצאה התקציבית השוטפת של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. המקורות התקציביים למימון התוכנית יהיו כדלקמן:
א. משרד ראש הממשלה יקצה לתוכנית סך של 8 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים;
ב. משרד הרווחה והשירותים החברתיים יקצה לתוכנית סך של 8 מלש"ח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים.
7. משרד ראש הממשלה יקצה סך של 4 מלש"ח מתקציבו למשרד הביטחון, בפריסה על פני ארבע שנים, לצורך הפעלת מבחני התמיכה של משרד הביטחון, לצורך הנצחה קבוצתית של חללי מערכות ישראל, זאת בנוסף לתקציבים אחרים המוקצים לטובת העניין. לשם כך, יתוקנו מבחני התמיכה של משרד הביטחון כך שהתחום הרלוונטי ייתמך במבחני תמיכה נפרדים.
8. להורות למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה להגיש למשרד ראש הממשלה, בתוך 90 יום, תוכנית לעידוד עסקים קטנים ובינוניים, בין השאר באמצעות מרכזי ליווי עסקים ביישובים הדרוזים והצ'רקסים. היקף התוכנית יעמוד על 6 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים, וימומן מהמקורות התקציביים הבאים:
א. משרד ראש הממשלה יעביר למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה 4 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים;
ב. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, יקצה לתוכנית סך של 2 מלש"ח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים.
9. להורות למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה להתקשר במיזם עם ג'וינט ישראל, בכפוף לכל דין, להקמת ולהפעלת מרכזי הכשרה והכוון תעסוקתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים, תוך מתן דגש על התאמת ההכשרה לדרישות שוק העבודה; זאת, במטרה להביא להעלאת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה, בעיקר של אוכלוסיית הנשים. המיזם ילווה על ידי ועדת היגוי בראשות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ובהשתתפות משרד ראש הממשלה, ג'וינט ישראל וגורמים נוספים כפי שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ימצא לנכון. ההיקף התקציבי של המיזם יעמוד על 16 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים, וימומן מהמקורות התקציביים הבאים:
א. משרד ראש הממשלה יקצה סך של 8 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים;
ב. משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, יקצה לתוכנית סך של 4 מלש"ח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים;
ג. כמו כן, הממשלה רושמת לפניה את התחייבות ג'וינט ישראל להקצות סך של 4 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים לתוכנית זו.
10. להורות למשרד הבינוי והשיכון להמשיך להפעיל, במהלך ארבע שנות התוכנית הנוכחית, את פרויקט השיקום החברתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים, תוך התמקדות בתוכניות לגיל הרך ובתוכניות הכוונה להשכלה גבוהה.
משרד ראש הממשלה יעביר למשרד הבינוי והשיכון סך של 16 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים, לצורך מימון הפרויקט.
11. להורות למשרד הפנים לפעול להקמת, שיפוץ ואחזקת מבני דת, בתי תפילה, בתי קברות, ובתי לוויות במגזר הדרוזי והצ'רקסי, בהתאם לתוכנית שהוגשה למשרד ראש הממשלה בינואר 2011. היקף התוכנית יעמוד על סך של 20 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים, מהמקורות הבאים:
א. משרד ראש הממשלה יעביר למשרד הפנים 12 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים;
ב. משרד הפנים יקצה לתוכנית 8 מלש"ח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים.
העצמת וחיזוק היישובים והרשויות המקומיות
12. להורות למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ליישם את תוכנית העבודה שהוגשה למשרד ראש הממשלה בינואר 2011, ולהמשיך לפתח ולהרחיב אזורי תעשייה קיימים ולתמוך באזורי תעשייה הנמצאים בשלבי הקמה, ביישובים כסרא-סמיע, פקיעין, ירכא, אבו סנאן, ג'ולס, סאג'ור וראמה. היקף התוכנית יעמוד על 36 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים, והיא תמומן מהמקורות התקציבים הבאים:
א. משרד ראש הממשלה יעביר למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה 18 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים;
ב. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יקצה 18 מלש"ח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים.
13. להורות למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה להגיש למשרד ראש הממשלה, בתוך 6 חודשים, תוכנית בהיקף של 6 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים, לשילוב הרשויות המקומיות בית ג'אן, חורפיש, יאנוח-ג'ת, וכפר כמא, במנהלות של אזורי תעשייה קיימים. שילוב זה יתבצע, בין היתר, באמצעות מתן תמריצים למנהלות אזורי התעשייה, בהתאם להוראה מספר 6.3 של חוזר מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מיום 3.11.2010. המקורות התקציבים למימון התוכנית יהיו כמפורט להלן:
א. משרד ראש הממשלה יעביר למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה סך של 3 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים;
ב. המשרד לפיתוח הנגב והגליל יעביר סך של 3 מלש"ח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים, למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.
14. להורות למשרד התיירות להגיש, בתוך 60 יום, בתאום עם משרד ראש הממשלה, תוכנית לפיתוח תשתיות תיירותיות ביישובים הדרוזים והצ'רקסים, לרבות אתרי מורשת, ועידוד פרויקטים יזמים תיירותיים, בהיקף של 36 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים. המקורות התקציבים למימון התוכנית יהיו כדלקמן:
א. משרד ראש הממשלה יעביר למשרד התיירות 24 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים;
ב. משרד התיירות יקצה 12 מלש"ח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים.
15. להורות על המשך הפעולות למיתוג התיירות במגזר הדרוזי-צ'רקסי, במסגרת עבודת צוות המיתוג שהוקם ברשות לפיתוח הגליל בשנת 2006.
המשרד לפיתוח הנגב והגליל יקצה 4 מלש"ח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים, למימון פעילות זו.
16. להורות למשרד ראש הממשלה להעביר למשרד התיירות סך של 4 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים, לצורך שיווק התיירות הדרוזית-צ'רקסית ולהכשרת כוח אדם בתיירות.
שיפור ושיקום תשתיות ותכנון עירוני
17. להורות למשרד הפנים להמשיך ולהשלים הכנת תוכניות מתאר לכל היישובים הנכללים בתוכנית. לשם כך, יקצה משרד הפנים עד סך של 10 מלש"ח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים.
18. להורות למשרד הבינוי והשיכון ולמשרד הפנים, בשיתוף הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות הנכללות בתוכנית, לקדם ולהשלים תוכניות מפורטות בקרקע פרטית, לרבות איחוד וחלוקה בהיקף כספי כולל של 10 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים.
משרד ראש הממשלה יעביר למשרד הבינוי והשיכון סך של 10 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים, למימון פעילות זו.
19. להורות למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפעול לשיפור ולפיתוח התשתיות התחבורתיות במגזר הדרוזי-צ'רקסי, בהתאם לתוכנית העבודה שהוגשה למשרד ראש הממשלה בינואר 2011. תוכנית זו כוללת, בין היתר, פיתוח ושדרוג רשת הכבישים ביישובים הדרוזים והצ'רקסים. היקף התוכנית יעמוד על 180 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים, וימומן מהמקורות הבאים:
א. משרד ראש הממשלה יעביר למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים 50 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים;
ב. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יקצה לתוכנית 130 מלש"ח מתקציב הפיתוח של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בפריסה על פני ארבע שנים.
20. להורות למשרד הבינוי והשיכון להמשיך בפיתוח שכונות ותיקות ביישובים הדרוזים והצ'רקסים, בהתאם לקריטריונים הקיימים במשרד הבינוי והשיכון, בהיקף של 23 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים.
משרד ראש הממשלה יעביר למשרד הבינוי והשיכון סך של 23 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים למימון פעילות זו.
21. להורות למשרד ראש הממשלה להעביר למשרד הבינוי והשיכון סך של 16 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים, להקמתם ולשיקומם של מבני ציבור ביישובי הדרוזים והצ'רקסים הנכללים בתוכנית זו, בהתאם לתוכנית עבודה שנתית שיגיש משרד הבינוי והשיכון. תוכנית עבודה ראשונית, לשנת 2011, תוגש למשרד ראש הממשלה בתוך 60 יום.
22. להורות לרשות הממשלתית למים וביוב, בהמשך להחלטת הממשלה 1140 מיום 4.2.07 לפיתוח תשתיות ביוב במגזר הלא יהודי, לתקצב בשנת 2011, את פיתוח תשתיות הביוב במתחם קבר ית'רו, נביא שועיב, הנמצא בשטח השיפוט של המועצה אזורית גליל תחתון.
סבסוד הוצאות פיתוח תשתיות לבניה חדשה לחיילים
23. לתקן את החלטה מס' 3855 (נג/24) מיום 28.7.2008, בעניין סבסוד הוצאות פיתוח תשתיות לבניה חדשה לחיילים משוחררים בישובי מגזרי המיעוטים בצפון, כדלקמן: תוקף סעיף ב יוארך באופן שבמקום 31.12.2011 יבוא 31.12.2014. כמו כן, תוקם ועדה, בראשות נציג משרד ראש הממשלה ובהשתתפות נציגי משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר, שתקבע קריטריונים לאישור סבסוד פרויקטים למגורים בתנאים שונים מהאמור בסעיף ב' להחלטה מס' 3855, במקרים שבהם עלויות הפיתוח מהוות חסם בפני שיווק המגרשים.
משרד ראש הממשלה יעביר למשרד הבינוי והשיכון 40 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים, למימון הסבסוד האמור.
דאליית אל כרמל, עספיא ומע'אר
23א. בנוסף לסיוע שניתן לשלושת היישובים: דאליית אל כרמל, עספיא ומע'אר, בתחום החינוך, במסגרת החלטה זו, יקצה משרד האוצר סך של 16 מלש"ח, בפריסה שווה על פני ארבע שנים, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה יורה על הסטת 16 מלש"ח, מהתקציבים התוספתיים שהוקצו לטובת החלטת הממשלה מס' 1539 מיום 21.3.2010, שישמשו לסיוע לשלושת היישובים בנושאים שלהלן: הקמת ושיקום מוסדות רווחה; פרוייקט השיקום החברתי; הקמת שיפוץ ואחזקת מבני דת, בתי תפילה, בתי קברות ובתי לוויות; פיתוח שכונות ותיקות; והקמת ושיקום מוסדות ציבור; זאת בהתאם לעקרונות שנקבעו בסעיפים 6, 10, 11, 20 ו-21 לעיל בהתאמה, ובמסגרת התקציב הקבוע בסעיף זה. הקצאת הסכומים בין הנושאים והתוכניות שיופעלו תקבע על ידי אגף תאום, מעקב ובקרה במשרד ראש הממשלה.
יישום
24. משרדי הממשלה והגופים השונים השותפים לתוכנית זו יתאמו עם משרד ראש הממשלה את תוכניות העבודה הקשורות לתוכנית זו בתחילת כל שנת עבודה, וכן בכל עת שיעשה שינוי בתוכניות אלו במהלך תקופת התוכנית. תקציבי משרד ראש הממשלה יועברו למשרדים השונים בהתאם לביצוע בפועל ולאחר העברת דוחות ביצוע חתומים על ידי חשבי המשרדים והסמכות המקצועית במשרד למשרד ראש הממשלה. משרד ראש הממשלה רשאי להורות על העברת תקציב ממשרד ראש הממשלה למשרדים אחרים בין גגות, בהתאם להתקדמות המשרדים בביצוע תוכניות העבודה, ובכפוף לכל דין.
תקציב התוכנית
25. משרד האוצר יקצה למשרד ראש הממשלה תקציב תוספתי בסך 336 מלש"ח, בגין התקציבים המוגדרים בהחלטה זו כתקציבים שמקורם במשרד ראש הממשלה למעט סעיף 7.
26. משרד האוצר יפתח תקנות תקציביות ייעודיות בספרי התקציבים של משרדי הממשלה השונים, ככל הניתן, לטובת המטרות הקבועות בתוכנית זו. הסטות תקציביות של כספים בתקנות אלו יעשו בתיאום עם משרד ראש הממשלה ובכפוף לכל דין.
27. פריסת תקציב ההוצאה לפי שנים בהחלטה זו תבוצע לפי חלוקה בין המשרדים. משרד ממשלתי רשאי, בפרויקטי פיתוח המחייבים זאת, להתחייב על סכום העולה על התקציב השנתי המתוקצב לו בקשר לתוכנית , וזאת בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר ובתיאום עם משרד ראש הממשלה.
28. תקציב התוכנית אינו מהווה חלופה לכל תקציב אחר שהוקצה על-ידי משרדי הממשלה לטובת אוכלוסיית המיעוטים בכלל, ואוכלוסיית הדרוזים והצ'רקסים בפרט, בבסיס התקציב לשנים 2011 ו-2012, או לכל תקציב כאמור שיקבע בתקציבי המדינה שיאושרו בתקופת התוכנית.
עדיפות לאומית
בהחלטת ממשלה מס' 1060 מיום 13.12.2009, קבעה הממשלה אזורים ויישובים שייקבעו כאזורי עדיפות לאומית, ובכלל זה כל היישובים נשוא החלטה זו, כפי שפורטו בטבלה שבנספח 1 להחלטה.
בהחלטה זו הממשלה מחליטה לייחד את היישובים האמורים מתוך כלל אזורי העדיפות הלאומית, ולקבוע להם תוכנית פיתוח לשנים 2011-2014, וזאת אף מעבר לתקופה שנקבעה לעניין אזורי עדיפות לאומית כפי שהוגדרו בהחלטה מס' 1060. תקופת התוכנית הנדונה נקבעה באופן שמיועד לאפשר השלמת פרוייקטי תכנון ופיתוח במסגרת תקופת התוכנית.
בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט- 2009 (להלן: "החוק"), בנושא אזורי עדיפות לאומית, השיקול המרכזי שביסוד החלטה זו הוא הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסיה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסיה אחרות, זאת כאמור בסעיף 151(ב)(5) לחוק.
לאוכלוסיה הדרוזית והצ'רקסית מאפיינים ייחודיים המבחינים בינה לבין יתר מגזרי האוכלוסיה בישראל. הדרוזים בישראל הם עדה דתית סגורה, אשר בשל נסיבות היסטוריות ובעקבות הרדיפות מהן סבלה בעבר, התיישבה באזורים מרוחקים ומבודדים, אשר הנגישות אליהם קשה.
ב- 1957 הוכרה העדה הדרוזית כעדה נבדלת הזכאית להקים מוסדות עדתיים עצמאיים, ובכלל זה בית דין דתי עצמאי. החברה הדרוזית ומנהיגיה שואפים לאינטגרציה פוליטית חברתית במדינה ובחברה הישראלית תוך שמירה על ייחודם הדתי והתרבותי. נכון לסוף שנת 2009, האוכלוסיה הדרוזית מונה כ-125,000 נפש.
מוצאם של הצ'רקסים בארץ מצפון הקווקז והם מוסלמים סונים אך אינם ערבים. שפתם נקראת אדיגה והם מתגוררים בשני כפרים ריחאניה וכפר כמא בגליל. אוכלוסיית הצ'רקסים מונה כ- 4,300 איש.
הדרוזים והצ'רקסים חיים בקהילות סגורות השומרות בקנאות על תרבותן הייחודית, תוך התבדלות משאר האוכלוסיה, לרבות אוכלוסיית המיעוטים. ככלל, בני הקהילה מתחתנים בתוך הקהילה ונשארים לגור בתוך כפריהם, ולא עוברים למקומות אחרים, מחשש לשלמות והישרדות הקהילה.
מאפיינים סוציו דמוגרפיים ופערים בתחום החינוך
בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 98% מהדרוזים מתגוררים בתוך יישוביהם. ב- 12 יישובים האחוז שלהם עולה על 94%, וב-7 ישובים 100% מהתושבים הם דרוזים. 85% מהמשפחות הדרוזיות הן בעלות מבנה מסורתי.
האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית בישראל הנה אוכלוסייה צעירה בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בישראל: הגיל החציון של הדרוזים הוא 24.6 לעומת 29.3 במגזר היהודי. על אף האמור, פעולות חינוכיות בלתי פורמאליות כמעט ולא מתקיימות עקב המשבר הכספי ברשויות והמצב הסוציו אקונומי של האוכלוסייה שמתקשה לשלם בעד הפעילויות האלה.
אחוז הזכאים לבגרות בשנת 2008 עמד על 43.7% במגזר הדרוזי-צ'רקסי לעומת 66% במגזר היהודי ו- 48% במגזר הערבי. כמו כן, ל- 73.5% מכלל האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית אין תעודת בגרות. במגזר הערבי עומד שיעור האוכלוסייה ללא תעודת בגרות על 60% ובמגזר היהודי השיעור הוא 40%.
בנוסף, אחוז האקדמאיים באוכלוסיה הדרוזית עומד על 6.7% לעומת 11.6% במגזר הערבי ו- 26.5% במגזר היהודי. אחוז הסטודנטים הדרוזים עומד על 1% לעומת 8% באוכלוסייה הערבית ואחוזם בתארים מתקדמים נמוך מאוד ביחס למגזרים אחרים.
אחוז המשרתים בצה"ל מבני העדה הדרוזית מגיע ל- 83%, אחוז גבוה מהאחוז באוכלוסייה הכללית (שעומד כיום על 72%). הצעירים הדרוזים והצ'רקסים, שמתגייסים לשלוש שנים לפחות, דוחים בעקבות כך את לימודיהם האקדמאיים במשך שנים, דבר שגורם להם לנחיתות מובנית מול אוכלוסיות מיעוטים אחרות בהתמודדותם לאחר מכן בשוק העבודה, בין אם הפרטי ובין אם הציבורי, בין היתר ב גלל אובדן השנים ובגלל הפער בניסיון מקצועי שמתרחב לאורך השנים אל מול מועמדים אחרים.
מאפיינים תכנוניים ומוניציפאליים
מתוך 14 הרשויות הכלולות בתוכנית, ל- 12 רשויות מוצמד חשב מלווה. 2 מהרשויות מנוהלות על ידי וועדה ממונה.
כאמור, בחברה הדרוזית התושבים אינם עוזבים את כפריהם ואין כמעט הגירה לערים. הצעירים ממשיכים לקיים את אורח חייהם בתוך המשפחה ובתוך הכפר. מאז שנת 1948 לא הוקמו יישובים חדשים לאוכלוסיה הדרוזית.
בנוסף, עקב המציאות הטופוגרפית של היישובים הדרוזים, הנמצאים ברובם באיזורים הרריים ובתוך שמורות טבע, מוטלות עליהם הגבלות חמורות בכל תחומי הבניה והפיתוח. כמו-כן, בשל הטופוגרפיה האמורה, עלויות הפיתוח של הקרקעות בישובים גבוהות במידה ניכרת מהממוצע הארצי.
הבעיה המרכזית המעכבת את התפתחות היישובים ואשר משליכה במישרין על חיי התושבים היא חוסר זמינות קרקעות לבניה ועלויות פיתוח גדולות. חוסר זמינות הקרקעות היא תוצאה של גידול האוכלוסייה, קשיים בקידום תוכניות תכנון ובניה וכן בשל העובדה שעל פי המסורת, הדרוזים והצ'רקסים אינם יכולים להתחתן כל עוד הם לא בנו בית.
מכלול הנסיבות המייחדות את המגזר הדרוזי והצ'רקסי, והמאפיינים המובחנים של מגזרים אלו, הביאו ליצירת פערים מובנים בין היישובים הדרוזים ותושביהם לבין יתר היישובים במדינת ישראל בכלל, ובכלל זה אלו שהוגדרו כאזורי עדיפות לאומית בהחלטה מס' 1060.
על מנת לצמצם פערים אלו, תוך מתן אפשרות לאוכלוסיה הדרוזית והצ'רקסית לשמור על מאפייניה המיוחדים, מוצע להכיר באזור שהוגדר בנספח 1 להחלטה זו כאזור עדיפות לאומית, ולהעניק לו סיוע כמפורט לעיל.