חומר רקע
נייר עמדה
בחינות לשכת עורכי הדין
לשכת עורכי הדין אינה האחראית לסוגי השאלות ולנושאים בבחינות הלשכה. נושאי הבחינה וסוגי השאלות בבחינות, כמו גם סדרי הבחינות מעוגנות בתקנות לשכת עורכי הדין סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל ומקצועות מעשיים, התשכ"ג 1962 שהותקנו בסמכות שר המשפטים ולו הסמכות לשנותן.
מזה עשרות שנים מתקיימות בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. סעיף 38 בחוק לשכת עורכי הדין קובע כי על כל מתמחה בישראל חלה החובה להיבחן בסוף ההתמחות בבחינות. סעיף 39 לחוק לשכת עורכי הדין, קובע כי תכנית הבחינות לפי הסעיפים 26(2), 37א ו38 לחוק וסדריהן ייקבעו בתקנות.
ניסוח שאלות הבחינה הינה באחריותה וסמכותה של הוועדה הבוחנת ולא באחריות לשכת עורכי הדין. הוועדה הבוחנת הינה וועדה חיצונית ללשכת עורכי הדין אשר הרכבה וסמכויותיה נקבעו בחוק.
הועדה הבוחנת הינה ועדה סטטוטורית חיצונית ללשכה, אשר אינה מהווה חלק ממנגנון הלשכה. הוועדה הבוחנת מונה תשעה חברים בהם: יו"ר הוועדה שהינה שופטת בית משפט מחוזי, שני שופטים נוספים, שלושה עורכי דין מהסקטור הפרטי ושלושה עורכי דין מהשירות המשפטי.רשימת הבוחנים מאושרת ע"י שר המשפטים ומתוכם נבחרים חברי הוועדה הבוחנת. הוועדה הבוחנת פועלת על פי הסמכויות שהוקנו לה בחוק. החלטות הוועדה הבוחנת כפופות לביקורתו של ביהמ"ש לעניינים מנהליים.הוועדה אוטונומית לחלוטין בהחלטותיה ואינה כפופה ללשכת עורכי הדין.
לוועדה הבוחנת ו/או ללשכת עורכי הדין, אין כוונה להכשיל נבחנים בבחינות הלשכה. הוועדה הבוחנת עושה את עבודתה באחריות ובמקצועיות במטרה לשמור על רמתו המקצועית של הנבחן העתיד להיכנס בשערי מקצוע עריכת הדין.
ללשכת עורכי הדין ולוועדה הבוחנת אין כל כוונה להכשיל את הנבחנים בכוונת תחילה אלא לשמור על רמתו המקצועית של הנבחן. המחוקק הטיל על הלשכה לשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין בישראל. כפועל יוצא מכך, על הלשכה לוודא כי הבאים בשעריה יהיו בעלי רמה נאותה ויהיו ראויים לאמונם של לקוחותיהם לעתיד. חברי הוועדה עומלים רבות לחיבור בחינות הוגנות ונכונות, בהתאם לכללים הבסיסיים בהם -הם חייבים לעמוד.
הנתונים של אחוזי המעבר של בוגרי אוניברסיטאות (כולל בוגרי המכללה למנהל והמרכז הבין תחומי) מעידים כי אחוז העוברים את בחינות הלשכה הינו גבוה ושומר על ערכו במהלך השנים ולאורך הבחינות. עם זאת, קיימת קורלציה בין אחוז הנכשלים בבחינות הלשכה לבין שיעור בוגרי מכללות ובוגרי מוסדות לימוד בחו"ל מקרב הנבחנים.
מהנתונים של אחוזי המעבר של בוגרי אוניברסיטאות ומכללות בבחינות הלשכה, עולה שבין השנים 2005- 2011, אחוז העוברים מקרב בוגרי האוניברסיטאות כולל בוגרי המכללה למנהל והמרכז הבין תחומי, הינו גבוה ושומר על ערכו בין השנים. כך בשנת 2005 אחוז העוברים מקרב אוכלוסייה זו היה 93.8, בשנת 2006 האחוז העוברים היה 93.6, בשנת 2007 אחוז העוברים היה 94.3, בשנת 2008 אחוז העוברים היה 91.65 , בשנת 2009 האחוז העוברים היה 92.15, בשנת 2010 אחוז העוברים היה 94.9 בשנת 2011 אחוז העוברים היה 90.48 (כולל נתוני מועד נובמבר 2011). הנתונים מלמדים שהירידה באחוז העוברים את בחינות הלשכה הינו פונקציה של אחוז בוגרי הלימודים במכללות ומוסדות לימוד בחו"ל. זאת ועוד, בין השנים 2005-2011 חל גידול של 300 אחוז של בוגרי משפטים במכללות (בשנת 2005 למדו כ 200 סטודנטים במוסדות אלו, בשנת 2011 כ 650 סטודנטים). ההכשרה במכללות אלו יחד עם הגידול בכמות הסטודנטים הניגשים לבחינות מהמכללות האלו, הינם הגורמים העיקריים לירידה באחוזי המעבר בבחינות הלשכה בשנים האחרונות.
תוכן בחינות לשכת עורכי הדין לא שונה במהלך השנים. יחד עם זאת, הרכב הנבחנים במבחני לשכת עורכי הדין שונה במהלך השנים האחרונות. בעבר רוב הנבחנים היו בוגרי האוניברסיטאות, כיום מרבית הנבחנים הינם בוגרי מכללות בהן תנאי הסף לקבלה ללימודים נמוכים ו/או הינם בוגרי מכללות בהן דרישות הלימודים מינימאליות.
בעבר תנאי הקבלה ללימודי המשפטים היו גבוהים במיוחד ורק מעטים הצליחו להתקבל ולעמוד בדרישות הלימודים וההתמחות. כיום, לימודי משפטים הפכו למסלול בחירה קל ביחס למקצועות אחרים דוגמת ראיית חשבון, פסיכולוגיה, רפואה ועוד. משך הלימודים קצר, בחלק מהמוסדות מתקיימים לימודים של יומיים בשבוע, ותנאי הקבלה נמוכים מאוד. במקום למצוא את "האשם" בבחינות ו/או בסמכויות הוועדה הבוחנת, ראוי לבחון את השינוי שחל באוכלוסיית הנבחנים, את ריבוי מוסדות הלימוד בהן הוסרו כמעט כל חסמי הכניסה ללימודים ו/או בהן הדרישות ללימודים מינימאליות. ראוי לקדם חקיקה אשר מחד תוביל לעלייה בשעורי הצלחה בבחינות הלשכה ומאידך תאפשר לשמור על רמת מקצוע נאותה של הנכנסים בשערי מקצוע עריכת הדין.
יש לקדם את תזכיר חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – שינוים במתכונת ההסמכה) התש"ע 2010 – אשר יישומו יוביל לשמירה על רמת המקצוע ולעלייה באחוז העוברים את בחינות לשכת עורכי הדין.
לשכת עורכי הדין אמצה לפני שנים רבות את המלצות דו"ח הוועדה בראשות נשיאת ביהמ"ש המחוזי מרכז, הילה גרסטל, לרפורמה בהתמחות ובמתכונת הבחינות ופעלה ללא ליאות מול שרי המשפטים מאז פורסם הדו"ח בשנת 2002 כדי לקדם את יישומן. תזכיר חוק לשכת עורכי הדין (תיקון- שינויים במתכונת ההסמכה), התש"ע 2010 , מבוסס על דו"ח ועדת גרסטל ומציע להאריך את תקופת ההתמחות לשנתיים, אשר במהלכם המתמחה יתנסה בעבודה משפטית וכיוצא מכך, יהיה חשוף לסוגיות משפטיות, יכיר חקיקה ופסיקה ויגדיל את סיכויו לעבור את בחינות ההסמכה. כמו כן, מוצע בתזכיר לשנות את מתכונת הבחינות, כך שבתום ההתמחות יעבור המתמחה בחינה מסכמת של ניתוח מקרה, המדמה את עבודת עורך הדין בחיי המעשה והבוחנת את יכולתו לעשות שימוש בכישורים שנרכשו על ידו במהלך ההתמחות, במקום את כישורי השינון והזיכרון שלו.
לאחרונה, ביזמת ראש הלשכה, עו"ד דורון ברזילי, ושר המשפטים הוקמה ועדה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף, שתבחן את מתכונת בחינות ההסמכה לשם קבלת רישיון עריכת דין ואת הצורך בגיבוש המלצות לשינוי או תיקון הבחינות במתכונתה הנוכחית.
נוכח מאמצי לשכת עורכי הדין לקדם דוח גרסטל ותזכיר חוק לשכת עורכי הדין (שינויים במתכונת ההסמכה) התש"ע 2010 ונוכח הביקורת הציבורית על התדרדרות רמת המקצוע של עורכי הדין, יזמו ראש לשכת עורכי הדין ושר המשפטים ועדה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, אשר מטרתה לשנות את מתכונת ההסמכה ומתכונת בחינות ההסמכה.
******