חומר רקע
1
....11.1
לכבוד :ח"כ דוד רותם
יו"ר ועדת חוקה ,חוק ומשפט
כנסת ישראל
ירושלים
הנדון :הצ"
ח נציגי לשכת עורכי הדין לוועדות המינויים לנושאי משרה שיפוטית(תיקוני חקיקה)
,
התשע"
ב-
3122
לקראת הדיון שייערך בו
עו דה ביום2...21.2
,
להלן עמדתנו
בנוגע ל
הצעת ה
חוק שב
נדון:
אנו מבקשים להתנגד להצעת החוק.
מטרת סעיף.
,
המתקן את סעיף6(1
)לחוק בתי המשפט ,
היא להביא
למצב ש
בו ,בפועל ,
יהיה שריון בפועל לראש לשכת עורכי הדין או למי מטעמו
בו
ועדה לבחירת שופטים ,
זאת כאשר הבחירות במועצה הארצית של הלשכה כבר התקיימו (לפני מעט יותר מחוד
ש)
,
ונציגי
הלשכה כבר נבחרו .החלת הסעיף רטרואקטיבית ,
תוך דרישה לקיים בחירות חדשות במועצה הארצית
כמוה כעשיית כל הליך הבחירות בלשכת עורכי הדין פלסתר.
שימוש בסמכות החקיקה לצרכים
פרסונאליים תלויי זמן ומצב ,הוא שימוש לרעה בכוח החוק וחותר תחת אושיות שלטון החוק .
חקיקה פרסונאלית וקונייקטוראלית
..
הצעת החוק מבוססת על
טעמים פרסונאליים ,תלויי זמן ומצב בלבד .אין צורך להסתיר ,
והדבר
ידוע
לכולי עלמא ,ש היוזמה לחוקק חוק זה נולדה בעקבות זכיית ראש הלשכה הנוכחי בבחירות
לראשות הלשכה ,ומעולם לא התעורר צורך כזה בזמן כהונת יו"ר הלשכ
ה הקודם .
ברי כי משמעות
התיקון ,הדורש רוב מיוחס במועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ,
היא שעקב הצורך להגיע
לפשרה ,ישוריין בפועל יו"ר הלשכה או נציג מטעמו כחבר בוועדה .
2
1.
אילו היית
ה תוצאת הבחירות שונה ונוחה לממשלה ,
ברור שיוזמת החקיקה הזו לא הייתה באה
לעולם .גישה של
טונית לפיה משלימים עם תוצאות בחירות רק כשהן נוחות ;
וכאשר הן אינן נוחות
–
משנים את החוק כדי להשיג תוצאה רצוייה– היא מעוותת ופסולה .
המסר העולה מחקיקה כזו
הוא שהחוק ראוי לכבוד כל עוד הוא מספק תוצאה פוליטית נוחה .
אם איננו מספק אותה–
ישונה
החוק כ
ד
י שתושג התוצ
אה הרצויה .כך עושים את שלטון החוק לשחוק .
3.
חקיקה פרסונאלית ,כעניין עקרוני ,היא פסולה וחותרת תחת הדמוקרטיה .
חקיקה היא נורמה
כללית ,שאמורה לצפות פני עתיד .חוק שכל המוטיבציה מאחוריו נועדה להסד
י ר את עניניו של
אדם ספציפי ,
מבזה את המושג"חוק "ומבזה את הכנסת .
הוא
הדין ,
כאמו בחקיקה
קונייקטוראלית ,שכל-כולה אכזבה מתוצאה מסוימת של בחירות ורצון לשנותה .
רטרואקטיביות- שינוי כללי המשחק כאשר התוצאה לא נראית למחוקק
4.
הצעת החוק ה
י
א מקרה חמור במיוחד של חקיקה פרטנית ,
שכן מדובר בה לא רק בשינוי הסדרים
חוקתיים בשל סיבה פרסונאלית וקונייקטוראלית ,
אלא שמדובר בשינוי רטרואקטיבי של
תוצאות של בחירות שלא נוחות לשלט
ון ,אותן בעצ
ם
מבקש השלטון לבטל–
ככל שאכן יש כוונה
להחיל את הצעת החוק מיידית ,ולגרום לעריכת בחירות הלשכה מחדש .הוראה כזו ,
שתסיים
למעשה את כהונת נציגי הועדה שזה עתה נבחרו ,היא רט רואקטיבית משום שהיא מתיימרת לבטל
תוצאות של בחירות דמוקרטיות שנעשו על פי ההסדר החוקתי הקיים .
5.
לא בכדי מנה
ה מלומדFuller
את האיסור על רטרואקטיביות כאחד מ
שמונת
העקרונות
הבסיסיים לשיטת משפט מתפקדת(יחד עם עקרון החוקיות ,פומביות ,בהירות ,העדר סתירות ,
העדר דריש
ות בלתי אפשריות ,יציבות והפרדה בין חקיקה לחקיקת משנה .)
חקיקה
רטרואקטיבית סותרת מושכלות יסוד של הגינות וצדק .
היא פוגעת פגיעה ארוכת טווח
בוודאות,
י בב
טחון וביכולת ל
צפות את העתיד ול
תכנן מהלכים .
מרגע שמסיר המחוקק מעליו עכבות באשר
לחקיקה רטרואקטיבית ,היחס לשלט
ון החוק מתערער ,
והדבר מוביל לחוסר אמון בין הפרט
והמדינה.
6.
מה בעצם המשמעות של הליך בחירות ,ובמקרה זה הבחירות למועצה הארצית ,
אם כאשר
תוצאותיהן לא נראות לשר המשפטים או לכנסת ,ניתן לשנותן בהינף יד ,בחקיקה רט
רוא
קטיבית ?
מהלך כזה פוגע קשות במהות הדמוקרטית של
שיטת המשטר שלנו ;
שבבסיסה–
כבוד לתוצאות
של בחירות דמוקרטיות .
כבוד כזה אינו מאפשר ביטולן של בחירות שהתנהלו כחוק–
וזו
משמעותה של הצעת החוק הנדונה .כבוד כזה מחייב לכב
ד
את"כללי המשחק "
שהיו בתוקף בעת
הבחירות .זאת מבינים גם ילדים קטנים.
בתיקון
המוצע י ש
כדי לחב
ל ברצונם של הבוחרים ,
אשר
בחרו את המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ,
בידיעה שבין תפקידיה החשובים ביותר טמון
גם התפקיד של בחירת שני הנציגים לוועדה לבחירת שופטים .
אם אכן ביקשו הבוחרים למועצה
הכללית להעניק לראש הלשכה את הכוח שמוצע לתת לו ,היה בידם להגביר את כוח ה של סיעתו
במועצה ;וזאת לא עשו .
שינוי יסודי של כללי המשחק חייב היה להיעשות לפני הבחירות בלשכה
3
ולא אחריהן .
מהלך זה מזכיר במקצת את מערכונו של אפרים קישון"הפוקר"
,
בו ארבינקא משנה
את כללי המשחק בכל רגע ,כדי להבטיח שינצח במשחק ,ומכנה את המשחק "פוקר יהודי ."האם
לכך מבקשת כנסת ישראל להידמות?
ההשלכה על הועדה למינוי שופטים
7.
חוק זה מצטר
ף
למהלך
סותר נוהג שביצעה הכנסת כאשר בחרה את נציגיה לו
ו עדה לבחירת
שופטים .
בתור"נציג האופוזיציה"
,הנבחר לפי נוהג חוקתי שקיים בעניין זה ,
לא נבחר נציג של
האופוזיציה הראשית .נבחר מי שמייצג
עמדות אידיאולוגיות
הדומות לקואליציה ,
ובכל אופן
רחוקות כמרחק מזרח ממערב ,מכל שאר סיעות האופוזיציה .כך יוצא ,כי
שני
נציגי הכנסת
מייצגים עמדה דומה ,להם מתווספים שני נציגי הממשלה שגם הם נציגי הקואליציה .משכך נהגה ,
איבדה הכנסת את מעמדה המוסרי לשנות את החוק בא ופן שיבטיח שהזרמים העיקריים בלשכת
עורכי הדין יהיו מיוצגים ב
ו
ועדה לבחירת שופטים .יש
ריון של אדם נוסף ב
ו
ועדה לבחירת שופטים ,
אשר ישתייך
לגוש הקואליציה ,ייתן לקואליציה רוב אוטומטי ובלתי מאוזן בוועדה ,ובכל הקש
ו ר
למינוי שופטים שאינם שופטי בית המשפט העליון יוכלו
חבריה
לפעול בוועדה ללא כל צורך להגיע
להסכמות .ניתן יהיה למנות שופטים בניגוד לדעתם של שופטי בית המשפט העליון ,
שלא לפי
שיקולים מקצועיים אלא לפי שיקולים פוליטיים .טמונה בכך סכנה חמורה ביותר למער
כ ת
השפיטה .גם לגבי מינויים לבית המשפט העליון ,י יווצר חוסר איזון
מ ובהק בין הכוחות
הפוליטיים לכוחות המקצועיים בוועדה.
8.
ראוי שהכנסת
חקיקה תמנע ממהלך חקיקתי ,השובר את הכלים המקובלים במדינה דמוקרטית
ופוגע בשלטון החוק .
רלוונטיים כאן
דבריו של ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל ,
על ההבחנה בין
מדינאי לדמגוג" :הדמגוג ,כל עוד יש לו רוב ,רוצ
ה להבטיח לו ולעצמו יד חופשית .
הוא אינו רוצה
להעלות על הדעת שבאחד הימים הוא יהיה במיעוט .הוא חוטף ,ואיננו רוצה שום יסודות קבועים .
ואילו המדינאי יודע שרוב ומיעוט במדינה מתחלפים ומשתנים .
בהיותו במיעוט הוא מקבל את דין
הרוב ,אבל הוא יודע שהוא זכאי לתבוע לעצמו ז
כויות מסוימות .
הוא מוכן לקבל אותן מתוך הנחה
שכאשר יהיה הוא ברוב ,יתן אותן הזכויות למיעוט" .
לס
יכום ,מדובר בהצע
ת חוק בעלת אופי פרסונ
לי א, רטרואקטיבי וקונייקטוראלי ,שהיא פסולה מכל וכל .
ההצעה אינה הולמת מדינת חוק .ראוי שהכנסת תדחה את ההצעה .
בכבוד רב ובברכה,
פרופ 'מרדכי קרמניצר עו"ד עמיר פוקס
סגן נשיא למחקר ,
המכון הישראלי לדמוקרטיה
המכון הישראלי לדמוקרטיה