חומר רקע
חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 - נוסח משולב עם הצ"ח בית הדין לעבודה (תיקון מס' 39), התשע"א 2011 [נוסח משולב של הצעת החוק עם התיקונים המוצעים]
התיקונים המוצעים – בעקוב אחר שינויים
הערות הייעוץ המשפטי לתיקונים המוצעים – בצהוב
התיקונים שאושרו – בירוק
1. בית דין לעבודה
בית דין לעבודה (להלן - בית הדין) יהיה של שתי ערכאות: בית דין אזורי ובית דין ארצי.
2. שופטים ונציגי ציבור
לבית הדין יתמנו שופטים ונציגי ציבור.
3. הכשירות להיות שופט [תיקון: תשנ"ב]
מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי, לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט) כשיר להתמנות שופט בית הדין (להלן - שופט).
3א. סייג למינוי שופט [תיקון: תשנ"א, תשנ"ב]
על מועמד להתמנות שופט בית הדין יחולו הוראות סעיף 7א לחוק בתי המשפט. 1
4. מינוי שופטים [תיקון: תשמ"ד]
(א) שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של הועדה לבחירת שופטים לפי סעיף 4(ב) לחוק-יסוד:2 השפיטה, אלא שחברי הממשלה בועדת הבחירה יהיו שר המשפטים ושר העבודה והרווחה.
(ב) שופט יצהיר הצהרת אמונים כאמור בסעיף 6 לחוק-יסוד : השפיטה.
(ג) היו שר המשפטים ושר העבודה סבורים, שלתקופה מסויימת קיים צורך ששופט משופטי בתי. המשפט יכהן כשופט בית הדין, יודיעו על כך לנשיא בית המשפט העליון, והוא רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט משופטי בית המשפט העליון או שופט משופטי בית משפט מחוזי להיות שופט בית הדין לאותה תקופה; שופט שנתמנה על פי סעיף קטן זה והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו.
5. נשיא בית הדין הארצי והמשנה לנשיאסגנו [תיקון: תש"ן, תשס"ז]
(א) בבית הדין הארצי יהיו נשיא ומשנה סגן לנשיא שיתמנו בדרך שנקבעה למינוי שופט.
(ב) נתפנה מקומו של נשיא בית הדין הארצי וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא המשנה סגן הלנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
(ג) תקופת כהונתם של נשיא בית הדין הארצי ומשנה סגן לנשיא בית הדין הארצי תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.
[לענין הוראות מעבר לגבי ס"ק (ג) לעיל ר' תיקון תשס"ז, ס' 10]
(ד) לא יתמנה לנשיא בית הדין הארצי או לסגן למשנה לנשיא בית הדין הארצי מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1) לחוק בתי המשפט כפי שהוא מוחל בסעיף 8(ב).
הוועדה לא אישרה את התיקון המוצע לסעיף 5
6. נשיא בית הדין האזורי וסגנו [תיקון: תש"ן, תשס"ז] -
(א) נשיאים וסגני נשיאים של בתי דין אזוריים יתמנו בידי שר המשפטים ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מקרב השופטים של בתי הדין האזורייםבית הדין האזורי.
(ב) תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי דין אזוריים תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית דין אזורי.
(ג) לא יתמנה לנשיא בית דין אזורי או לסגן נשיא בית דין אזורי מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1) לחוק בתי המשפט כפי שהוא מוחל בסעיף 8(ב).
[לענין הוראות מעבר לגבי ס"ק (א) וס"ק (ב) לעיל ר' תיקון תשס"ז, ס' 10]
התיקון אושר
7. שופט בפועל [תיקון: תשמ"ד, תשנ"ב, תשס"ז]
שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה (=שר התמ"ת) ובהסכמת נשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט בית הדין הארצי לכהן בפועל כנשיא בית דין אזורי או כשופט בית דין אזורי, ושופט בית דין אזורי לכהן בפועל כשופט בית הדין הארצי; כהונה בפועל, ברציפות או לסירוגין, לא תארך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.
8. מעמדו של שופט בית הדין [תיקון: תשמ"ד, תשנ"ב]
(א) על שופט יחולו הוראות סעיפים 5, 7, 8 , 9, 10, 12, 13, 14, 97 עד 14 [הוסף 11 = ייחוד כהונה] לחוק- יסוד : השפיטה3 בשינוי זה: בסעיף 9(א) לחוק- יסוד: השפיטה, אחרי "אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון יקראו "ונשיא בית הדין הארצי". [כלומר, העברת שופט ממקום מושבו תעשה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ונשיא בית הדין הארצי]
(ב) סעיף 5, וסעיפים 11 עד 244 ו- 46 לחוק בתי המשפט, יחולו בשינויים המחויבים על שופט בבית הדין.
ייחוד הכהונה
9. שופט לא יהיה חבר הכנסת, המועצה של רשות מקומית או כל גוף נבחר של ארגון עובדים או ארגון מעבידים או חבר הנהלת ארגון כאמור ולא יהיה מועמד לחברות כאמור; אולם רשאי הוא, בהסכמתו ובהסכמת שר המשפטים ושר העבודה, למלא באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה או למלא תפקיד ציבורי אחר, אם, לדעתם ולדעת נשיא בית הדין הארצי, אין הדבר פוגע במעמדו כשופט. [הסעיף מתייתר לאור החלת סעיף 11 לחוק יסוד השפיטה]
10. נציגי ציבור [תיקון: תשמ"ה, תשנ"ב]
נציגי הציבור בבית הדין יהיו נציגי עובדים ומעבידים שימנו שר המשפטים ושר העבודה, לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובלבד שנתמלא בהם אחד מאלה :
(1) הם בעלי נסיון בתפקיד או בפעילות הקשורים ביחסי עבודה;
(2) הם בעלי נסיון, בהוראה או במחקר, במשפט, בכלכלה, ביחסי עבודה או במינהל ציבורי;
(3) הם חברים או זכאים להיות חברים בלשכת עורכי הדין בישראל ועסקו, ברציפות או לסירוגין, בישראל או בחוץ לארץ, חמש שנים לפחות, בעריכת דין, בתפקיד משפטי בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שאושרו על ידי שר המשפטים לענין סעיף 2) 2)(ב) לחוק בתי המשפט.
10. מינוי נציגי ציבור
(א) נציגי הציבור בבית הדין יהיו נציגי עובדים ונציגי מעבידים, שימנו שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור. [שוב – לבחינת מעורבות משרד התמת בנושא – משרד המשפטים יבחן ויודיע את עמדתו המעודכנת בנושא].
(ב) כשיר להתמנות לנציג ציבור מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
1) הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד או בפעילות בתחום משפט העבודה, יחסי עבודה, רווחה או ביטחון סוציאלי, ] לרבות ניסיון בהוראה או במחקר בתחומים אלה במסגרת אקדמית; [כלומר, הוצאו מגדר הסעיף: בעלי ניסיון בהוראה או במחקר במשפט [כללי], בכלכלה או במינהל ציבורי וכן מי שחברים או זכאים להיות חברים בלשכת עוה"ד] [הוועדה ביקשה להוסיף גם כלכלה ומינהל ציבורי – משרד המשפטים צריך לענות בעניין זה
2) הוא לא הורשע בעבירה פלילית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן לשמש כנציג ציבור; לעניין זה, "הורשע", בעבירה פלילית – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;
3) הוא לא הורשע בעבירת משמעת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהןלשמש כנציג ציבור;
4) לא תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור בפסקה (2) או כתב קובלנה בעבירת משמעת כאמור בפסקה (3). ; הוועדה הבהירה כי הסעיף ייכנס לתוקף לאחר תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים; .
(ג) במינוי נציגי ציבור, יפעלו שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה למתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של אוכלוסיות שונות.
11. תקופת כהונה של נציגי ציבור
(א) מינויו של נציג ציבור הוא לשלוש שנים, אך מותר לחזור ולמנותו לתקופות כהונה כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא יכהן כנציג ציבור מי שמלאו לו 75 שנים.
(ב) ניתן לחזור ולמנות נציג ציבור לשתי תקופות כהונה נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים; ואולם במקרים מיוחדים, בהמלצת נשיא בית הדין הארצי לעבודה, ניתן לחזור ולמנות נציג ציבור לתקופת כהונה אחת, מעבר לשתי תקופות הכהונה כאמור, אשר לא תעלה על שלוש שנים. [לא ברור מה התועלת בהארכה הנוספת – הרביעית ומדוע היא נדרשת; בנוסף, ההארכות הרבות יוצרות חשש לתלות במערכת. מומלץ: 2 קדנציות בלבד, ללא יכולת הארכה ולכל היותר הארכה שאינה תלוית המלצת נשיא ביה"ד אלא, על פי ההסדר הרגיל, על פי קביעת הוועדה] [הוועדה תשוב לסעיף בהרכב מורחב]
11א. תקנות לעניין מינוי נציגי ציבור וכהונתם
שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאים לקבוע, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, הוראות נוספות בעניין מינוי של נציגי ציבור בבית הדין וכהונתם, לרבות בעניינים אלה:
1) הליכי מיון למועמדים להתמנות לנציגי ציבור, וכן הכשרת נציגי ציבור מכהנים ובכלל זה השתלמויות שעליהם לעבור;
2) תנאים אמות מידה לחידוש מינוי של נציג ציבור בתום תקופת כהונתו תפקידו;
3) פרסום הודעה לציבור בדבר הכוונה למנות נציג ציבור ובדבר הדרך להגשת מועמדות להתמנות לנציג ציבור.
12. פרסום מינוי
נציג ציבור שמינויו פורסם ברשומות אין עוררין על מינויו.
13. התפטרות נציג ציבור
נציג ציבור רשאי להתפטר מתפקידו במתן הודעה בכתב לשר המשפטים; כהונתו תופסק כתום שלושים יום מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.
14. סיום משפטים
נציג ציבור שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה הסתיימה, יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שישה חודשים מיום סיום הכהונה, אלא אם כן הוא הועבר או הושעה מכהונתו מתפקידו לפי סעיף 15(ה)(1)(ב) או (ז).
נציג ציבור שהתחיל בדיון יסיימו גם אם תמה תקופת כהונתו, זולת אם הועבר מתפקידו כאמור בסעיף 15.
15. העברת נציג ציבור מתפקידו
(א) שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר העבודה ועם נשיא בית הדין הארצי רשאי להעביר נציג ציבור מתפקידו, אם נוכח לדעת שהתנהג בצורה שאינה הולמת תפקיד של נציג ציבור בבית הדין.
(ב) לפני קיום התייעצות כאמור בסעיף קטן (א) יתן שר המשפטים לנציג הציבור הזדמנות להשמיע דברו.
15.בירור תלונות נגד נציגי ציבור והטלת אמצעי משמעת [משרד המשפטים אמור להעביר נוסח לגבי בירור ביוזמת הוועדה ללא תלונה מגורם חיצוני]
(א) תלונה נגד נציג ציבור בשל התנהגות שאינה הולמת את תפקידו או בשל הפרת כללי האתיקה לנציגי ציבור שנקבעו לפי סעיף קטן (ח), תוגש לנשיא בית הדין הארצי או לוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור או לנשיא בית הדין הארצי שיעבירה לוועדה. [האם הוועדה מחוייבת בקיומה של תלונה?; האם יש מקום לאפשר לה בירור תלונות שקשורות בדין המשמעתי לדוגמא? נראה שיש מקום לאפשר]
(ב) הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור תהיה אחראית לבירור תלונות שהוגשו לפי סעיף קטן (א); בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לוועדה המייעצת והיא לא תהיה קשורה להוראות שבסדרי הדין או בדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות.
(ג) לפני תחילת הבירור בעניין תלונה שהוגשה לפי סעיף קטן (א), תיתן הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור לנציג הציבור שהתלונה נוגעת אליו, הזדמנות להשמיע את דבריו לפניה.
לפני תחילת הבירור הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור תיתן לנציג הציבור שתלונה שהוגשה לפי סעיף קטן (א) נוגעת אליו, הזדמנות להשמיע את דבריו לפניה, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין.
לגבי הסעיפים הקטנים הבאים הציעה הוועדה מעורבות מלאה של שני השרים:
(ד) הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור תעביר, בתום בירור תלונה, את ממצאיה והמלצותיה לשר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה.
(ה) (1) השרים רשאים המשפטים רשאי, על יסוד המלצות הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור [ולאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה] ועם נשיא בית הדין הארצי,] לקבוע כי תלונה נגד נציג ציבור היא מוצדקת ולהטיל על נציג הציבור הנילון אחד מאמצעי משמעת אלה:
(א) נזיפה;
(ב) העברתו מכהונתו מתפקידו או אי-חידושה חידושו.
(2) שר המשפטים יודיע בכתב למתלונן על החלטתו לפי פסקה (1).
(ו) מצאו השריםשר המשפטים, על יסוד המלצות הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור ולאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ועם נשיא בית הדין הארצי, שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיעו על כך בכתב למתלונן.
(ז) הוגשה תלונה נגד נציג ציבור רשאי שר המשפטים, על יסוד המלצות הוועדה המייעצת ולאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ועם נשיא בית הדין הארצי, להשעותו מכהונתו מתפקידו עד למתן החלטה לפי סעיף זה בעניינו.
יש לנסח את סעיף קטן (ז) בהתאם לנוסח של סעיף קטן (א);
יש להתייחס גם למצב בו התבטל תנאי כשירות של נציג הציבור – אך זה אינו המיקום המתאים.
(ח) נשיא בית הדין הארצי רשאי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, [ובאישור ועדת החוקה] לקבוע כללי אתיקה לנציגי ציבור.
16. אי-תלות של נציגי ציבור
(א) אין על נציג ציבור מרות בעניני שפיטה, אלא מרותו של הדין.
(ב) בפעולתו בבית הדין יפעל נציג ציבור לפי מצפונו ולא יראה עצמו חייב בנאמנות לארגון שבהתייעצות עמו נתמנה או לציבור שהוא מייצג.
16א. ועדה מייעצת לעניין נציגי ציבור
(א) שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה (בסעיף זה – השרים) ימנו ועדה לעניין נציגי ציבור (בחוק זה – ועדה מייעצת לעניין נציגי ציבור), ואלה תפקידיה:
(1) לייעץ לשרים בעניין מינוים של נציגי ציבור, כאמור בסעיף 10(א).
(2) לברר תלונות נגד נציגי ציבור ולהמליץ לשר המשפטים בעניינן , כאמור בסעיף 15.
(ב) הרכב הוועדה לעניין נציגי ציבור יהיה כמפורט להלן:
(1) שופט בדימוס של בית הדין הארצי או של בית דין אזורי, שיקבע נשיא בית הדין הארצי, והוא יהיה היושב ראש;
(2) נציג שר המשפטים, מבין עובדי משרדו;
(3) נציג שר התעשייה המסחר והתעסוקה, מבין עובדי משרדו;
(4) נציג ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה;
(5) נציג ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר [איך יקבעו נציגי הארגונים? על פי ניסוח זה עולה כי הכוונה היא ל"ארגון לשכות המסחר"].
[הרכב הוועדה הומלץ על ידי ועדת אליאסוף וועדת זמיר]
17. מינוי רשם [תיקון: תשמ"ו]
(א) נשיא בית הדין הארצי, לאחר התייעצות עם שר העבודה ובאישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט בית דין אזורי או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום להיות רשם של בית-דין.
(ב) רשם שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.
18. הרכב בית דין אזורי [תיקון: תש"ם, תשמ"ה] [מוצע להרחיב את הסמכויות של דן יחיד, מעבר לענייני ביטוח לאומי, שקבוע כיום בסעיף (ג1), אותו מוצע לבטל]
(א) בית דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט - והוא יהיה אב בית הדין - ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי המעבידים.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) יכול שהשופט יהיה דן יחיד, אם שופט של בית דין אזורי החליט כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים. הוראה זו לא תחול בתובענה לפי סעיף 24(א)(2). , בהתקיים האמור בפסקאות (1) או (2), ידון בית הדין האזורי לפני השופט כדן יחיד, בכפוף לאמור באותן פסקאות:
(1) בהליך המנוי בתוספת השלישית [לדיון - התוספת השלישית]; ואולם רשאי נשיא בית דין אזורי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, כי הדיון בו יתקיים בהרכב כאמור בסעיף קטן (א);
(2) אם שופט של בית דין אזורי החליט על כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים [/ שני הצדדים]; ואולם לא יחליט שופט של בית דין אזורי כאמור בענין תובענה לפי סעיף 24(א)(2) או (4) [(2) = הסדרים קיבוציים; (4), תובענות מול ארגון עובדים].
יוער כי ועדת זמיר המליצה בנוסף להחלטה של שופט על פי בקשת אחד הצדדים, לאפשר לשני הצדדים להסכים על הרחבת ההרכב יחד תוך אפשרות של השופט לא לקבל את ההסכמה מנימוקים מיוחדים שיירשמו; החשש של הוועדה היה כי אחד הצדדים עלול לחשוש לבקש הרחבה של ההרכב כאמור]
[הרחבת הסמכות לשופט יחיד, מעבר לענייני ביטוח לאומי, שקבוע כיום בסעיף (ג1), אותו מוצע לבטל]
(ג) ההחלטה בדבר הרכב בית הדין תינתן לפני שנקבע מותב בית הדין, ואין אחריה ולא כלום.
(ג1)על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים שר המשפטים ושר העבודה והרווחה לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, סוגי הליכים שהמוסד לביטוח לאומי צד בהם, שבהם יהיה השופט דן יחיד.
(ד) בהליכים שבית הדין דן בהם בשלושה, יהיו לשופט לבדו הסמכויות המנויות בתוספת הרביעית.
במשפטים שבית הדין דן בהם בשלושה תהיה לשופט לבדו סמכות -
(1) לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין;
(2) להתיר תיקון כתבי טענות או להורות על כך;
(3) לערוך רשימת הפלוגתות;
(4) לקבוע את שלבי הדיון בתובענה ואת הסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט וכן את הענינים שיתבררו;
(5) ליתן צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ;
(6) להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה כדי לפשט את הדיון או להקל עליו.
(ה) שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם נשיא בית דין הארצי ועם ארגוני המעסיקים והעובדים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאים בצו, לשנות את התוספת השלישית, ובלבד שלא תכלול הליכים לפי סעיף 24(א)(2) או (4).
(ו) שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת החוקה חוק משפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית.
(ז) בצו כאמור בסעיפים קטנים (ה) או (ו) רשאים השריםלקבוע כי השינוי האמור בצו יחול גם לעניין הליכים תלויים ועומדים. [לא מתאים – מוצע להותיר לצו]
19. מותב בית הדין האזורי [תיקון: תש"ן, תשס"ז]
מותב של בית דין אזורי ייקבע על ידי שופט אותו בית דין, ואם היו בו יותר משופט אחד - על ידי נשיא בית הדין האזורי או סגנו, ויכול שייקבע לתקופה מסויימת או לדיון בענין פלוני, או לדיון בענינים שבתחום ענף עבודה או מקצוע פלוני; מותב שנקבע לתקופה מסויימת והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום אותה תקופה.
20. הרכב בית הדין הארצי [תיקון: תשמ"ה]
(א) בית הדין הארצי ידון -
(1) בענינים שהוא דן בהם לפי סעיף 1) 25) - בשבעה, שהם שלושה שופטים, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעבידים;
(2) בערעור על פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24 (ב) - בשלושה כאמור בסעיף 26 (ב);
(3) בענינים אחרים - בחמישה, שהם שלושה שופטים, נציג עובדים ונציג מעבידים, זולת אם החליט נשיא בית הדין, לפני תחילת הדיון, על הרכב של שבעה, אם על פי בקשת בעל דין ואם מיזמת עצמו, ולאחר שראה כי יש בענין שאלה כללית של כלכלה או של יחסי עבודה; אין אחר החלטתו זו ולא כלום.
(א1)על אף האמור בסעיף קטן (א)(3), רשאים שר המשפטים ושר העבודה והרווחה של הכנסת, סוגי הליכים שהמוסד לביטוח לאומי צד בהם, שבהם ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד.
(א) בית הדין הארצי ידון בחמישה, שהם שלושה שופטים ושני נציגי ציבור, נציג עובדים ונציג מעבידים.; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או המשנה לו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים ולפני ארבעה נציגי ציבור, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעבידים. [אם לא מוגבל מס' השופטים – עלול/עשוי להישחק כוחם של נציגי הציבור]
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א) –
(1) בערעור על פסק דין בהליך המנוי בתוספת השלישית/ [שנדון בפני דן יחיד] ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או המשנה לו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, כי הדיון בו יתקיים בהרכב כאמור בסעיף קטן (א) או לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;
(2) בערעור על פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(ב) [=התוספת השניה, עניינים פליליים] ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או המשנה לו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים.
(ב) בבית הדין הארצי יהיו לאב בית הדין או לשופט שהוא מינה לכך הסמכויות הנתונות לשופט בית דין אזורי על פי סעיף 18 (ד) המנויות בתוספת הרביעית [לא ברור אם יש מקום להחיל את התוספת הרביעית באופן מלא, יש לבחון את הפריטים המופיעים בה בנפרד מאחר שהרציונליים אינם זהים].
21. מותב בית הדין הארצי [תיקון: תשס"ז]
מותב של בית הדין הארצי ייקבע על ידי נשיא בית הדין; אב בית הדין יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
(1) נשיא בית הדין;
(2) משנה לסגן נשיא בית הדין;
(3) נשיא לשעבר של בית הדין, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין -הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;
(4) סגן משנה לשעבר לנשיא בית הדין, ואם כמה סגנים משנים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;
(5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.;
[מאחר שהוועדה לא קיבלה את התיקון המוצע לסעיף 6 – אין מקום לשנות אף בסעיף זה]
22. העדר נציג ציבור [תיקון: תשמ"ה]
(א) נציג ציבור שהוזמן ולא בא, רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לקיים את הדיון ללא השתתפותו, והוא רשאי, בשים לב לשלב שבו נמצא הדיון, להורות על הפסקת השתתפותו של אותו נציג ציבור באותו הליך ולקבוע כי יש להמשיך את ההליך עם נציג ציבור אחר.
(ב) נשאר המותב במספר זוגי והיו הדעות שקולות, תכריע דעתו של אב בית הדין.
[האם אכן ראוי כי זה יהא הכלל – האם לא ראוי לקבוע כי העדרו של נציג ציבור מצד אחד מחייב את הסכמת הצדדים למותב בו קיים ייצוג לא שווה לנציגי עובדים ונציגי מעבידים]
23. מקום מושב ואיזור שיפוט [תיקון: תשנ"ב]
שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר העבודה יקים בצו את בתי הדין האזוריים ויקבע בו את מקום מושבם, אזור שיפוטם ומספר השופטים בכל אחד מהם; סעיפים 34 ו-36 לחוק בתי המשפט, יחולו על בית דין אזורי בשינויים המחוייבים.
24. סמכות בית-דין אזורי [תיקון: תשל"א, תשל"ב, תשל"ה, תשל"ו, תשמ"א, תש"ן, תשנ"ו, תשס"ט]
(א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון -
(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
(1א)בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו;
(1ב)תובענה שעילתה בסעיפים 62 ,31, 29 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;5
(1ג)תובענה שבין מעביד לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;
(1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעביד או נושא משרה אצלו,או של מעביד או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 118; לעניין זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים.
(2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 (להלן - חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי, או הסדר קיבוצי אחר, או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;
(3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין; וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד;
(4) תובענות שבין עובד לארגון עובדים הקשורות בחברות או בתחום פעילותו של הארגון בעניני עבודה;
(5) בכל ענין שמוענקת לבית הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה או בכל חוק אחר.
(א1)האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראת כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית.
(ב) לבית דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים המפורשים בתוספת השניה והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר העבודה רשאים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לתקן בצו את התוספת השניה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי המשפט.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), רשאי נשיא בית הדין הארצי או המשנה לו, מיוזמתו או על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שדיון בתובענה לפי הסעיף הקטן האמור, שהוא בעל חשיבות, דחיפות או רגישות מיוחדת, יתקיים בבית הדין הארצי.
25. סמכות בית הדין הארצי [תיקון: תשל"ו]
לבית הדין הארצי תהא הסמכות הייחודית לדון -
(1) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי, בין כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים ובין כמשמעותו בסעיף 37א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957, או בכל ענין אחר הנובע ממנו או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;
(2) בתובענות בין ארגון עובדים לארגון עובדים אחר ותובענות בין ארגון מעבידים לארגון מעבידים אחר, הכל אם התובענות נובעות מענינים שביחסי עבודה.
26. ערעור לפני בית הדין הארצי [תיקון: תש"ן]
(א) פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(א) ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי; כל החלטה אחרת של בית דין אזורי ניתנת לערעור אם נתקבלה רשות לכך מנשיא בית הדין הארצי או סגנו המשנה לו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא. רשות כאמור בסעיף קטן זה, לגבי החלטה אחרת, תינתן אם שוכנע בית הדין כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, בהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו. [עדיין אין רשימה]
(ב) פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(ב) ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי; בערעור כאמור ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד, ויחולו בו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בערעורים פליליים בבית משפט. [האם אין מקום לאפשר ערעור גם במותב רחב יותר של שופטים?]
(ג) פסק דין בערעור לפי סעיף קטן (ב) דינו לענין ערעור נוסף כדין פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור פלילי.
27. סמכויות הרשם [תיקון: תשל"א, תשל"ג, תשל"ה, תש"ם, תשמ"א, תשנ"ב]
(א) סמכויותיו ותפקידיו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם לסעיפים 1)90 ,89 ,88 ,87 ,86) עד 101 ,100 ,99 ,98 ,96 ,95 ,91 ,(11)90, 105 ,103 ,102א ו-105ג לחוק בתי המשפט, בתיאומים ובשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ב) (1) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 39,200 שקלים חדשים , וכן בכל תובענה כספית אחרת שבין עובד למעבידו שעניינה הזכויות שהעובד זכאי להן עקב עבודתו, לפי חוק או לפי צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957, המנויים בתוספת החמישית, ובלבד שסכום התובענה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או המשנה לוסגנו.
(2) רשם בית דין אזורי רשאי לתת צו המחייב מעביד למסור לעובד מסמכים שחובה על מעביד להנפיק על פי חוק [תבחן האפשרות ליצירת טופס ספציפי הכולל את המסמכים שחובה להנפיק לפי חוק].
(ב1)שר המשפטים ושר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת / ועדת החוקה, רשאים בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב); תובענה לשכר עבודה או לקצבה או תובענה כספית אחרת כמשמעותה בסעיף קטן (ב) להגדלת הסכום כאמור הוסיפה לסמכותו של רשם, וערב תחילתו של הצו היתה תלויה ועומדת לפני בית דין אזורי לעבודה, ולא החלו בשמיעת עדים, רשאי שופט של בית הדין להעבירה לדיון לפני רשם.
(ב2)תובענה לשכר עבודה הכוללת פיצוי הלנת שכר כמשמעותו בסעיף 17 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 וכן תובענה לקצבה הכוללת פיצוי הלנת קצבה כמשמעותו בסעיף 16 (ג) לחוק האמור, יראו לענין הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) כאילו לא כלול בה פיצוי כאמור.
(ב3) שר המשפטים רשאי, בצו, בהסכמת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת החמישית.[כאן מופיע חוקה, אך בסעיף המשנה הקודם – העבודה]
(ג) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה, לקבוע בתקנות סמכויות ששופט בית דין אזורי יהיה רשאאי להעביר לרשם.
ק"ת 5098, התשמ"ח (31.3.1988), עמ' 690 - הסכום הנקוב בסעיף 27(ב) יוגדל ל - 2,500 שקלים חדשים. הסכום יוגדל ביום 1 באפריל וביום 1 באוקטובר של כל שנה ויהיה כסכום של כפל השכר הממוצע בכל אחד מהמועדים האמורים. סכום מוגדל כאמור יעוגל למאה השקלים החדשים הקרובים. מנהל בתי המשפט יפרסם ברשומות הודעה על הסכום שהוגדל.
28. בוררות [תיקון: תש"ן]
שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו הוא בא למנוע מסירת ענין פלוני לבוררות; אולם אם נושא הבוררות היחיד היה ענין שיש בו לבית הדין סמכות ייחודית, יהיו לבית הדין סמכויות בית המשפט בבוררות וכן תהא לבית הדין סמכות ייחודית לדון בתובענה שעילתה בפסק של בוררות כאמור.
29. סמכות למתן סעד
(א) בית דין אזורי, או בית הדין הארצי כשאינו דן בערעור, מוסמכים ליתן כל סעד שבית משפט מחוזי מוסמך לתתו, ובתחום סמכותם כוחם ככוחו של בית המשפט המחוזי.
(ב) בית הדין הארצי הדן בערעור מוסמך לתת כל סעד שבית המשפט העליון כבית משפט לערעורים מוסמך לתתו, ובתחום סמכותו כוחו ככוחו של בית המשפט העליון.
30. זכות התערבות בהליכים
(א) ראה היועץ המשפטי לממשלה, שבהליך פלוני שלפני בית הדין כרוכים או נפגעים, או עלולים להיות כרוכים או נפגעים, זכות של מדינת ישראל, או זכות ציבורית או ענין ציבורי, רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו, או להסמיך במיוחד את נציגו לעשות זאת מטעמו.
(ב) ארגון עובדים או ארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי רשאי להתייצב בכל הליך שלפני בית-הדין שבו נתון אותו הסכם קיבוצי לפירוש, ולהשמיע בו את טענותיו.
31. דיון מהיר [תיקון: תש"ן]
(א) בתובענה כאמור בסעיף 24 (א) (1) או (3) לתשלום סכום שלא יעלה על הסכום שקבעו שר העבודה והרווחה ושר המשפטים ידון בית דין אזורי בדרך של דיון מהיר על-פי הוראות סעיף זה;הסכום האמור ייקבע על-ידי השרים בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
(ב) בדיון מהיר לא יהיה בית הדין כפוף לסדרי הדין, והוא יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
(ג) בדיון מהיר תהיה לבית הדין האזורי סמכות לפסוק לדין או בהסכמת בעלי הדין - לפשרה.
(ד) פסק דין של בית דין אזורי בדיון מהיר אינו נתון לערעור, אלא אם כן נשיא בית הדין הארצי או סגנו המשנה לו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא נתנו לכך רשות.
(ה) בית דין אזורי רשאי, בין מיזמתו ובין לבקשת צד, להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו, אם מצא כי נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת, או היקף הראיות הדרושות לבירור הענין אינן מאפשרות דיון מהיר או שמן הצדק להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו.הופסק הדיון המהיר כאמור - ימשיך בית הדין האזורי לדון בתובענה בדרך הרגילה.
(ו) בית דין אזורי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר את הדיון בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) לבורר שהסכים לדון בענין בלי לקבל שכר; שופט או נשיא בית דין אזורי או סגנו, או רשם, הכל לפי הענין, רשאים לעשות כן אף בטרם החל הדיון לפני בית הדין האזורי;הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 4, למעט סעיפים 23 עד 29 ו-31 עד 35 יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם -
(1) כל מקום שנאמר בו "בית המשפט" ייקרא כאילו נאמר "בית דין אזורי לעבודה";
(2) דין פסק בורר לפי סעיף קטן זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית דין אזורי.
(ז) שר המשפטים, בהסכמת שר העבודה והרווחה ונשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט של בית דין לעבודה שיצא לקיצבה, שימלא תפקיד של שופט בית הדין האזורי בדיון מהיר;בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט של בית הדין לעבודה.
(ח) לענין סעיף זה, "בית דין אזורי" - לרבות רשם של בית הדין בענין שבתחום סמכותו
32. ראיות
בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות אלא בדיון על פי סעיפים 24(ב) ו-26(ב).
33. סדרי-דין
בכל ענין של סדר דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק.
34. ייצוג
בבית הדין רשאי בעל דין להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך ארגון עובדים או מעבידים שהמיוצג חבר בו; הייצוג יהיה על פי הרשאה מיוחדת בלבד, ואולם הודעה של המיוצג שנרשמה בפרוטוקול, והאומרת שהוא חבר בארגון עובדים או מעבידים, לפי הענין, והוא מסכים להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך הארגון, דינה - לענין סעיף זה, כדין הרשאה מיוחדת.
35. פטור ממס בולים
הרשאה, הן לעורך-דין והן לאדם אחר, לייצג בעל-דין בהליך לפני בית הדין -פטורה ממס בולים ומכל תשלום חובה אחר.
36. החלטת בית הדין [תיקון: תשנ"ז]
החלטת בית הדין החלטה של בית הדין, ופסק הדין בכלל זה, תינתן בכתב בידי כל אחד מחברי המותב שישבו לדין, ובדן יחיד - בידי השופט שישב לדין.
37. הוצאה לפועל
פסק דין של בית הדין דינו בכל הנוגע להוצאה לפועל כדין פסק דין של בית משפט, והוראות חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 5, והתקנות לפיו, יחולו בשינויים המחוייבים.
38. בזיון בית הדין
לשופט יהיו כל הסמכויות על פי סעיפים 5 עד 8 לפקודת בזיון בית המשפט 6 בשינויים המחוייבים, ולענין סעיף 8 לפקודה יהיו לבית הדין הארצי, במותב של שלושה שופטים, הסמכויות של בית המשפט העליון.
39. תחולת הוראות [תיקון: תשמ"ה, תשנ"ב, תשס"א(4)]
סעיפים 68 עד 81 רישה, 82(ב6) ו- 82א לחוק בתי המשפט, ותקנות שהותקנו לפי סעיף 73 לחוק האמור יחולו על בית הדין בשינויים המחוייבים, אלא שסמכות נשיא בית המשפט העליון לפי הסעיפים האמורים, למעט הסמכות לפי סעיף 72, תהיה מסורה לנשיא בית הדין הארצי, ולענין סעיף 77 לאותו חוק יהיה בית הדין מוסמך לדון רק בתובענות שבתחום סמכותו הענינית. [למה לא להכניס את כל סעיף 82? לדיון]
39א. טענת פסלות [תיקון: תשנ"ב]
הוראת סעיף 77א לחוק בתי המשפט תחול בשינויים המחוייבים על השופטים, הרשמים ונציגי הציבור של בית הדין; ערעור כאמור בסעיף 77א(ג) יהיה לפני בית הדין הארצי, או מותב של שופטי בית הדין הארצי, או שופט אחר, הכל כפי שיקבע הנשיא.
40. תחילה
תחילתו של חוק זה היא ביום י"ח באלול תשכ"ט (1 בספטמבר 1969).
41. הוראות מעבר
הליכים שערב תחילתו של חוק זה היו תלויים ועומדים לפני בית משפט, בית הדין לביטוח לאומי, או רשות אחרת שבית הדין בא במקומה מכוח התיקונים שבתוספת הראשונה, ינהגו בהם כאילו לא נכנס חוק זה לתקפו.
42. דין המדינה [תיקון: תש"ם]
לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעביד אחר ובית הדין רשאי ליתן סעד נגד המדינה גם בדרך צו מניעה או ביצוע בעין.
43. ביצוע ותקנות [תיקון: תש"ם, תשמ"ט]
(א) שר המשפטים ושר העבודה ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
(ב) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה, להתקין תקנות בדבר סדר הדין בבית הדין, לרבות תקנות בדבר ערעורים וכן תקנות בדבר -
(1) מועדים לישיבות הרגילות של בית הדין;
(2) פרסום פסקי דין;
(3) אגרות בית דין ופטור מהן;
(4) הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת שכר טרחה של עורכי הדין ששופט או רשם רשאים להקציב להם בעד פעולותיהם לפני בית הדין;
(5) סעד משפטי;
(6) תשלום לנציגי ציבור;
(7) דמי נסיעה, אוכל ולינה ושכר בטלה של עדים;
(8) הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או שבנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק.
(9) קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית דין או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן - התשלומים), לרבות -
(1) סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים;
(2) דרכי גביית התשלומים;
(3) מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;
(4) התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;
(10)קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (9), ותשולם על-ידי בעל דין בדרך שתיקבע בתקנות.
(ג) תקנות לפי סעיף קטן (ב)(9) ו-(10) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
תוספת ראשונה
(סעיף 24 (א) (5))
1. תיקון חוק הביטוח הלאומי
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 -
(1) בסעיף 1 במקום ההגדרה "בית הדין לביטוח לאומי" קרי "בית הדין לעבודה - כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";
(2) בכל מקום שמדובר בו ב"בית הדין" קרי "בית הדין לעבודה";
(3) בכל מקום שמדובר בו ב"בית דין מקומי" קרי "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";
(4) בסעיף 127, בסעיף קטן (א), במקום "לפני בית המשפט ובבקשה לצו תשלום בנוגע לקצבה לפני הממונה על גביית השכר, כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958" יבוא "לפני בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";
(5) בסעיף 127, סעיף קטן (ב), במקום "בית משפט או בפני הממונה" יבוא "בית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";
(6) סעיפים 224 עד 229 ו-233 עד 238 - בטלים;
(7) במקום סעיף 232 יבוא:
232. "השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה
המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה בסעיף 217 בשיעור שיקבעו שרי האוצר, המשפטים והעבודה, לאחר התייעצות עם המוסד";
(8) בסעיף 243, במקום "227 ,225 ,223(ב) ו-229" יבוא "ו-223".
2. תיקון חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)
בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949 7 -
(1) סעיף 22 - בטל;
(2) בסעיף 23, בסעיף קטן (א), במקום "ועדת ערעור" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן - בית דין אזורי)";
(3) בסעיף 23, בסעיף קטן (ג), במקום "ועדת ערעור" יבוא "בית דין אזורי";
(4) בסעיף 23, בסעיף קטן (ד), במקום "ועדת ערעור צריכה" יבוא "בית דין אזורי צריך";
(5) בסעיף 24, במקום "ועדת ערעור רשאית" יבוא "בית דין אזורי רשאי";
(6) בסעיף 25, בסעיף קטן (א), יימחקו המלים "ולכל ועדת ערעור";
(7) בסעיף 25, בסעיף קטן (ג), יימחקו המלים "או לועדת ערעור";
(8) בסעיף 26, בסעיף קטן (א), יימחקו המלים "ולועדת הערעור";
(9) בסעיף 26, בסעיף קטן (ב), יימחקו המלים "וועדת ערעור";
(10)בסעיף 26, בסעיף קטן (ג) ובסעיף קטן (ד), יימחקו המלים "וכל ועדת ערעור" בכל מקום שהן;
(11)בסעיפים 28 ,27 ו-29, במקום המלים "ועדת ערעור" בכל מקום שהן יבוא "בית דין אזורי";
(12)בסעיף 42, בסעיף קטן (ה), יימחקו המלים "או של ועדת ערעור";
(13)בסעיף 42, בסעיף קטן (ו), במקום "של ועדת ערעור" יבוא "של בית דין אזורי בערעור לפי חוק זה".
3. תיקון חוק שירות המדינה (גימלאות)
בחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט"ו-1955 8 -
(1) סעיף 7 - בטל;
(2) בסעיף 8 יימחקו המלים "לועדת ערעור";
(3) בסעיף 36, בסעיף קטן (א), במקום "ועדת ערעור (להלן - הועדה)" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן -בית דין אזורי)";
(4) בסעיף 36, בסעיף קטן (ב), יימחקו המלים "סדרי הגשתו וסדרי הדין בערעור";
(5) בסעיף 36, סעיפים קטנים (ג), (ה) ו-(ו) - בטלים;
(6) בסעיף 36, בסעיף קטן (ד), במקום "הועדה רשאית" יבוא "בית הדין האזורי רשאי";
(7) סעיף 37 - בטל;
(8) בסעיף 38, במקום "סעיפים 36 או 37" יבוא "סעיף 36" ובמקום "שהועדה תורה" יבוא "שבית הדין האזורי יורה";
(9) בסעיף 42, בסעיף קטן (ג), במקום "סעיפים 36 או 37" יבוא "סעיף 36";
(10)סעיף 56 - בטל.
4. תיקון חוק שירות התעסוקה
בחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959 9 -
(1) בסעיף 35, במקום הסיפה המתחילה במלים "לבקש את הכרעת שר העבודה" יבוא "לבקש את הכרעת בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן - בית דין אזורי)";
(2) בסעיף 43, במקום הסיפה המתחילה במלים "לפני ועדת עררים עליונה" יבוא "לפני בית דין אזורי, הכל במועדים שייקבעו בתקנות; דרכי הערר בפני ועדת הערר ייקבעו בתקנות".
5. תיקון חוק הגנת השכר [תיקון: תשל"א]
בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 -
(1) בסעיף 14 (א) במקום "אך רשאי ממונה על גביית השכר" יבוא "אך רשאי בית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969" ובמקום "שנקבע על ידי הממונה על גביית השכר" יבוא "שנקבע על ידי בית הדין האזורי";
(1א)סעיף 16 - בטל;
(2) בסעיף 17א, במקום "לבית המשפט או לממונה על גביית השכר" יבוא "לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן -בית דין אזורי)", ובמקום "בית המשפט או הממונה" יבוא "בית הדין האזורי";
(3) בסעיף 18, במקום "בית משפט וממונה על גביית שכר רשאים" יבוא "בית דין אזורי רשאי", במקום "נוכחו" יבוא "נוכח" ובמקום "בית המשפט או הממונה על גביית השכר, לפי הענין," יבוא "בית הדין האזורי";
(4) סעיף 19 - בטל;
(5) בסעיף 19א, בסעיף קטן (א), יימחקו המלים "לענין סעיף 19", וסעיף קטן (ב) - בטל;
(5א)בסעיף 19ב סעיף קטן (ב) - בטל;
(6) סעיפים 21 ,21 ,20א, 23 ו-29 - בטלים;
(7) בסעיף 31 תימחק הסיפה המתחילה במלים "וכן רשאי הוא בהתייעצות עם שר המשפטים להתקין תקנות".
6. תיקון חוק ארגון הפיקוח על העבודה
בסעיף 7 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954 10, בסעיף קטן (א), במקום "שופט בית משפט מחוזי על פי בקשה בדרך המרצה" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, על פי בקשה".
7. תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה
בסעיף 30(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 11, במקום הסיפה המתחילה במלים "לבקש את הכרעת שר העבודה" יבוא "לבקש את הכרעת בית הדין לעבודה, כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969; בית הדין יתן לועד העובדים הזדמנות להשמיע את דברו בדרך שיורה אף אם לא הועד הוא שביקש את ההכרעה".
8. תיקון חוק שכר שווה לעובדת ולעובד
בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשכ"ד-1964 12 -
(1) בסעיף 2, בסעיף קטן (א), במקום הסיפה המתחילה במלים "לבקש את הכרעת הממונה על גביית השכר" יבוא "לבקש את הכרעת בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969" (להלן - "בית דין אזורי");
(2) בסעיף 2, בסעיף קטן (ב), במקום "שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים" יבוא "שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה" ובמקום "הממונה על גביית השכר" יבוא "בית דין אזורי";
(3) בסעיף 3, במקום "הממונה על גביית השכר" ו"הממונה" יבוא "בית הדין האזורי".
9. תיקון חוק הגימלאות לנפגעי ספר
בסעיף 10 לחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי"ז-1956 13 -
(1) במקום "בית הדין לביטוח לאומי המוקם לפי חוק הביטוח הלאומי" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית דין לעבודה, תשכ"ט-1969";
(2) במקום "הסעיפים 108 ,107 ,106 ,105 ו-111 לחוק הביטוח הלאומי והתקנות לפיהם" יבוא "והסעיף 231 לחוק הביטוח הלאומי והתקנות לפיו.
10. תיקון חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש
במקום סעיף 6 לחוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, תשכ"ה-1965 14 יבוא:
6. "סמכות בית דין לעבודה
הסמכות הייחודית לדון ולפסוק בכל תביעה לגימלה לפי חוק זה תהא בידי בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969".
11. תיקון חוק חופשה שנתית
בסעיף 14(ב) לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, 15 במקום הסיפה המתחילה במלים "יכריע שר העבודה הכרעה סופית" יבוא "יכריע בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969".
12. תיקון חוק שירותי הכבאות [תיקון: תשל"א]
בחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959 16 -
(1) בסעיף 29, במקום "בית הדין לביטוח לאומי שהוקם לפי חוק הביטוח הלאומי" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969", ובמקום כותרת השוליים יבוא "סמכות בית הדין לעבודה".
(2) בסעיף 30, במקום כותרת השוליים יבוא "ייצוג בפני בית הדין לעבודה".
תוספת שניה
[תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח, תשס"א, תשס"א(2), תשס"א(3), תשס"ו, תשס"ח]
(סעיף 24 (ב))
פקודת מחלקת העבודה, 1943 17
פקודת תאונות ומחלות משלוח יד (הודעה), 1945 18
פקודת הבטיחות בעבודה, 1946 19
חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949
חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951
חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951
חוק איסור אפיית לילה, תשי"א-1951 20
חוק חמרי נפץ, תשי"ד-1954 21
חוק החניכות, תשי"ג-1953 22
חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953 23
חוק שירות לאומי, תשי"ג-1953 24
חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 25
חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954 חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958
חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959
חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959 26
חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967 27
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 28
תקנות המלאכות והתעשיות (הסדרתן) (נפט) – 1934 29.
חוק מס מקביל, תשל"ג-1973.
חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.
חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), התשנ"א-1991.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.
סימן א' לפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה) התשנ"ה-1994.
חוק העסקת עובדים על ידי קבליני כוח אדם, התשנ"ו 1996.
סעיף 8 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998.
סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000.
חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957.
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001.
חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002.
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006.
סעיף 5א לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז - 1997 5.
"תוספת שלישית
(סעיפים 18(ב)(1) ו-(ה) ו-20(א1)(1))
בהתאם להמלצת ועדת זמיר בהתבסס על אליאסוף למיעוט נציגי הציבור בעניינים בהם הסכסוך הוא במהותו משפטי ולא עובדתי: לדיון – האם כל המוזכרים מטה עונים להגדרה זו? בנוסף – הרכב לגבי ועדת ערר על עיצומים, כפי שנקבעו בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, שנחקק לאחרונה
(1) ערעור על החלטה או קביעה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19957 (בפרט זה – חוק הביטוח הלאומי), כמפורט להלן:
[ערעור על ועדת העררים מתבצע רק בשאלות משפטיות - משרד המשפטים יעביר את האסמכתאות לכך שמדובר בערעורים משפטיים בלבד]
(א) קביעה של דרגת נכות, דרגת אי–כושר להשתכר, מוגבלות בניידות או רמת תלות, לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי;
(ב) החלטה של ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי;
(ג) החלטה של ועדה רפואית לעררים, החלטה של ועדה לעררים והחלטה של ועדה לעררים לשירותים מיוחדים, לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי;
(ד) החלטה של ועדה לעררים לילד נכה לפי סעיף 222(ד) לחוק הביטוח הלאומי;
(ה) החלטה של ועדה לעררים לעניין מצב תפקודי לפי סעיף 230ב לחוק הביטוח הלאומי;
(2) ערעור על החלטה של ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 7 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב–19928;
(3) ערעור על החלטה של ועדה רפואית לעררים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–19709;
(4) ערעור על החלטה של המוסד לביטוח לאומי בדבר תשלום קצבה לפי חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ"ג–199210;
(5) תובענה לפי סעיף 6 לחוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל, התשס"א–200111;
נמחק בהסכמה בין מ. המשפטים להסתדרות
(6) הליכים לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–195412;
(7) ערעור על החלטה של ועדת ערעור לפי סעיף 17(ה) לחוק חומרי נפץ, התשי"ד–195413;
(8) ערעור על החלטה של ועדה רפואית לפי סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד–199414.
תוספת רביעית
(סעיפים 18(ד) ו-(ו) ו-20(ב))
(1) לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין;
(2) להתיר תיקון כתבי טענות או להורות על כך;
(3) לערוך רשימת הפלוגתות;
(4) לקבוע את שלבי הדיון בתובענה ואת הסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט וכן את העניינים שיתבררו;
(5) ליתן צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מן הארץ;
(6) ליתן פסק דין במעמד צד אחד בתובענה שנתבע אינו מתגונן בה או ליתן החלטה במעמד צד אחד בבקשה שמשיב אינו משיב לה, כנגד אותו נתבע או משיב, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי שעניינו שביתה או השבתה, וכן לבטל פסק דין או החלטה שניתנו כאמור;
לבקשת ההסתדרות, בהסכמת משרד המשפטים
(7) ליתן פסק דין במעמד צד אחד למחיקת תובענה או בקשה כשהתובע או המבקש אינו מתייצב לדיון, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי שעניינו שביתה או השבתה;
(8) למחוק תובענה או בקשה, על פי בקשת התובע או המבקש;
לבדיקה – לאפשר לעשות כן עד לשלב ההוכחות – האם מדובר באישור טכני גרידא
(9) ליתן פסק דין בנוסח מוסכם אם הסכימו בעלי הדין למתן פסק דין כאמור, אף אם הסכימו בעלי הדין לגופו של עניין בלבד ולא על סכום הוצאות המשפט, וכן ליתן, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם;
(10) להאריך, מטעמים מיוחדים שיירשמו, מועד או זמן שנקבע בחיקוק או להאריך מועד שקבע בית הדין או רשם, לעשיית דבר שבסדר דין או שבנוהג;
האם ראוי גם בסמכות עניינית, כהמלצת ו.זמיר?
(11) להעביר הליך לבית דין אחר, אם מצא שאין הוא יכול לדון בו מחמת שאינו בסמכותו המקומית;
האם לא עשוי להכריע את הסכסוך גם כשלא מדובר בהליך קיבוצי?
(12) לדון ולהחליט בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין, למעט בסכסוך קיבוצי;
רחב מאוד.
(13) להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה כדי לפשט את הדיון או להקל עליו;
(14) לדון ולהחליט בבקשות שהוגשו עד לתחילת שלב ההוכחות בהליך, למעט בבקשות למתן סעד זמני בסכסוך קיבוצי ובבקשות לדחייה על הסף;
לא הופיע בהמלצות זמיר – הכוונה היא לאפשר לקדם את הדיון. בפרט מאחר שלרוב מדובר בבקשות משפטיות; יש לבחון צמצום של הניסוח על מנת שלא תינתנה הכרעות שמכריעות למעשה את ההליך.
(15) להפעיל סמכות או למלא תפקיד הנתונים לרשם בית דין לפי סעיף 27(א), ושאינם מנויים בפרטים (1) עד (14).
תוספת חמישית
(סעיף 27(ב) ו-(ב3))
(1) חוק הגנת השכר, התשי"ח–195815;
(2) חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–195116;
(3) חוק חופשה שנתית, התשי"א–195117;
(4) חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–196318;
(5) חוק שכר מינימום, התשמ"ז–198719;
(6) חוק דמי מחלה, התשל"ו–197620;
(7) חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח–199821;
(8) חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד–199322;
(9) חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג–199323;
(10) חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש"ס–200024;
(11) חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א–200125;
(12) צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר תשלום דמי הבראה;
(13) צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר השתתפות מעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה;
(14) צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר תוספת יוקר;
(15) צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר דמי חגים;
(16) צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר ימי אבל."
תיקונים עקיפים:
תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים
19.
בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–198126–
(1) בסעיף 13, במקום "(כח) ו-(ל)" יבוא"(כח), (ל) ו-(לא)";
(2) בתוספת הראשונה, אחרי פרט (ל) יבוא:
"(לא) שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה, והוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור כמשמעותה בסעיף 16א לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, לעניין מינוי נציגי ציבור לפי סעיף 10 לחוק האמור."
תחילה, תחולה והוראות מעבר
20.
(א) תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה).
(ב) מי שכיהן כסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה ערב יום התחילה יהיה תוארו, לאחר יום התחילה, משנה לנשיא כאמור בסעיף 5 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה.
(ג) מי שכיהן כנציג ציבור בבית דין לעבודה ערב יום התחילה (בסעיף זה – נציג ציבור מכהן) יראו אותו כאילו מונה לפי סעיפים 10, 11 ו-11א לחוק העיקרי כנוסחם בסעיפים 5 עד 7 לחוק זה, והוא ימשיך לכהן עד תום תקופת כהונתו תפקידו אלא אם כן הועבר או הושעה מכהונתו מתפקידו לפי סעיף 15(ה)(1)(ב) או (ז) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 8 לחוק זה.
(ד) הוראות סעיפים 18(ב)(1) ו-(ד), 20(א), (א1) ו-(ב) ו-26(א) לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 10(1) ו-(3), 11 ו-14(1) לחוק זה, יחולו גם על הליך שהיה תלוי ועומד בבית דין לעבודה ערב יום התחילה, ובלבד שעד יום התחילה טרם החלו להישמע בו טענות הצדדים לגופן, לרבות בדיון מקדמי בהליך.