חומר רקע
לשכת עורכי הדין מתנגדת להטלת אגרה על כל בקשת ביניים בתיק אזרחי
עפ"י הצעת תקנות בתי המשפט (אגרות) שהגיש משרד המשפטים, הנתמכת ע"י פקידי האוצר, בין היתר, תחויב כל בקשת ביניים בתיק אזרחי המתנהל בבית המשפט באגרה. חיוב הגשת בקשת ביניים בתשלום אגרה כמוצע בתקנות יפגע בזכות הגישה לבית המשפט יקפח את זכותם של האזרחים, יעניק יתרון דיוני למדינה ולבעלי הממון וכפי שנצביע להלן לא ישיג את מטרותיו .
בפס"ד בה"נ 6857/00 רוטה נ' נצבטייב ואח' נקבע כי זכות הגישה לבית המשפט הינה זכות יסוד המוגנת על ידי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, זכות המהווה אבן פינה בזכויות האדם המבטיחה את שלטון החוק. הטלת אגרה על בעל דין מהווה מחסום ראשוני למימוש זכות הגישה לערכאות ועל כן יש לפרש הטלת אגרות באופן שיצמצם את הפגיעה בזכות הגישה. בין היתר, נקבע בפסה"ד כי בקשה המתייחסת למנהל בתי המשפט אינה יכולה להיות מחויבת בתשלום.
בתיקים אזרחיים המתנהלים בבתי המשפט מגישים בעלי הדין בקשות ביניים. בתיקים המתנהלים עד לשלב ההוכחות והסיכומים מגיש בעל דין בקשות ביניים רבות, על מנת למצות את זכויותיו. הטלת אגרה בגין כל בקשה תרתיע מתדיינים מלמצות זכויותיהם, ובמיוחד כשמדובר בתביעות הכספיות בסכומים נמוכים, שהן מרבית התביעות המוגשות לבתי המשפט. האזרח הקטן ימצא בעמדה נחותה בהתדיינות מול "הכיסים העמוקים" (חברות הביטוח, הבנקים וכו') שיכולים לגלגל את ההוצאה על האזרח, ע"י ייקור או גביית עמלות, פרמיות וכדומה. אין לעשות שימוש באגרות כדי למנוע מבעלי דין להגיש בקשות. ניתן לחייב בעל דין שהגיש בקשה לא מוצדקת בהוצאות.
הטלת אגרה כמוצע הינה ניצול לרעה של כוחה המונופוליסטי של המדינה במתן שירות משפטי לאזרחיה.
פקידי האוצר מעוניינים בהטלת אגרה על בקשות ביניים על מנת להעשיר את הקופה הציבורית על חשבון זכותו של האזרח למצות את הדין ולזכות בהליך משפטי הוגן ושוויוני. בפרט חמור הדבר שהמדינה מלכתחילה פטורה מתשלום אגרות וכך בתיק המתנהל מולה, המדינה תוכל להגיש מספר רב של בקשות ביניים, בעוד שהתובע/האזרח יאלץ "לחסוך" בהגשת בקשות בשל העלות הכספית הכרוכה בהן. הטלת אגרות ביניים תגדיל את חוסר השוויון בין האזרחים וגופים פרטיים לבין רשויות המדינה בהתדיינויות מסוגים שונים. יצוין שאת הקופה הציבורית, ניתן לחלופין, להעשיר באמצעות חיוב בהוצאות צד אשר הגיש בקשת סרק שאינה ראויה (על כך מורה פסה"ד אשר ניתן בבה"נ 685/00 רוטה נגד נצבטייב ).
מימון השירות המשפטי נעשה באמצעות אגרה המוטלת בתיק העיקרי, אין הצדקה לאגרה נוספת.
בכדי למצות את הדין, על האזרח הפונה לבית המשפט, לשלם אגרה עם הגשת תביעתו. אגרה זו מגלמת את מימון השירות המשפטי. לעתים, גובה האגרה - גבוה מדי ולעתים קצרה ידם של נזקקים לשלמה. תשלום אגרות נוספות עבור הגשת בקשות ביניים, משמעותה תוספת של אלפי שקלים לקופת המדינה, על חשבון מתדיינים רבים שידם אינה משגת לשלמה. בתיקים בהם משולמת אגרה בסכום גבוה, אין הצדקה לגבות סכומים נוספים בגין בקשות ביניים. גם אם נסכים לעקרון בבסיס הצעת משרד המשפטים – ואיננו מסכימים לו – היה ראוי לקבוע תקרת אגרה בסך 400 ₪ בגין כל בקשות הביניים בתיק ומנגד לקבוע כי תבוטל אגרת הפרוטוקול.
מטרת תיקון האגרות נתנת להשגה, באמצעות חיוב בהוצאות צד אשר הגיש בקשת סרק שאינה ראויה.
המטרה המוצהרת של משרד המשפטים, בתיקון התקנות, והטלת אגרות על בקשות ביניים, היא צמצום מספר בקשות הסרק ומטרה זו מושגת ע"י הטלת הוצאות.
הטלת אגרות על כל בקשות הביניים ללא אבחנה לוקה בחסר סבירות
בתיק מוגשות בקשות מסוגים שונים. גם אם נסכים לעקרון בבסיס הצעת משרד המשפטים – ואיננו מסכימים לו – היה ראוי לקבוע את הכלל לפיו בקשות ביניים פטורות למעט חריגים שייקבעו במפורש בתקנות.
הטלת אגרות על בקשות ביניים תיצור מחלוקות מיותרות ביו עורכי דין ללקוחותיהם לגבי הגשת בקשות שונות ההכרחיות לניהול התיק.
עורך הדין עלול למצוא עצמו במחלוקת מיותרת עם לקוחו,באם להגיש בקשת ביניים בתיק, שעורך הדין סבור שהיא חיונית ולו בשל התנגדות לקוחו לשלם אגרה בגינה.
הטלת אגרות על בקשות ביניים לא תצמצם את כמות הבקשות המוגשות לבית המשפט.
הטלת אגרות על בקשות ביניים תסרבל את גביית האגרות, ותיצור קשיים טכניים ובזבוז זמן מיותר. הטלת אגרה לא תייעל את המערכת המשפטית. הניסיון המצטבר בבית המשפט לענייני משפחה לא מצביע על הצלחה בהשגת המטרה אשר בשמה מקודמת ההצעה, באשר כמות הבקשות לא פחתה. בהקשר זה יצוין שבבית המשפט לענייני משפחה נהוג תשלום אגרה בשיעור של 1% בלבד לעומת 2.5% בבתי המשפט האזרחיים הרגילים.
לשכת עורכי הדין קוראת לך, חבר/ת הכנסת להתנגד להטלת אגרות על בקשות ביניים, ולא להעדיף את העשרת הקופה הציבורית על חשבון זכות האזרח למצות את הדין (יצוין שללשכת עורכי הדין הסתייגויות נוספות לנוסח התקנות, אותן תעלה בעל פה בעת הדיון בועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת).