חומר רקע
תמצית
מסמך זה נכתב כחלק מסדרת מסמכים העוסקים בהצעת חוק דיני ממונות, התשע"א-2011 (להלן - הצעת הקודקס הישראלי),1 שהונחה לאחרונה על שולחנה של ועדת החוקה, חוק ומשפט.
מסמך זה משמש כמסמך נלווה למסמכי עומק שנכתבו בתחום חקיקה ומחקר משפטי בלשכה המשפטית הסוקרים את עקרונות היסוד הקבועים בקודקס הגרמני, הצרפתי והאמריקני.2 מטרת מסמך זה לבחון באופן תמציתי את הוראות פרקי המבוא בארבעה קודקסים נוספים (הקודקס האיטלקי, הקודקס ההולנדי, הקודקס של קוויבק והקודקס של לואיזיאנה)3 וכן לבחון קיומן של הוראות מקבילות לעקרונות היסוד שבהצעת הקודקס הישראלי, ככל שהן קיימות בפרקים אחרים בקודקסים אלה.
יצוין, כי מכיוון שבמרבית המדינות שנסקרו לא הייתה התייחסות מפורשת לרובם של עקרונות היסוד שבהצעת הקודקס הישראלי, המסמך שלהלן יתמקד בפרשנות עקרון תום הלב במדינות אלה.
מן הסקירה עולות הנקודות הבאות:
• לא בכל המדינות שנסקרו מבנה הקודקס דומה לזה שבהצעת הקודקס הישראלי (או לקודקסים אחרים שנסקרו במסמכי העומק שהוזכרו לעיל). כתוצאה מכך, לא תמיד נמצאו פרקי מבוא או פרקים כלליים אליהם ניתן היה להשוות.
• גם במדינות בהן נמצא חלק כללי בקודקס, בדרך-כלל נכללו בו הוראות כלליות או פרשניות וכמעט שלא נמצאו בחלקים אלה הוראות מקבילות לעקרונות היסוד שבהצעת הקודקס הישראלי (כגון: תכליות יסוד, אין חוטא נשכר וזוטי דברים).
• לעיתים "עקרונות היסוד" שבהצעת הקודקס הישראלי עוגנו בפרקים אחרים של הקודקסים הזרים, אולם בדרך-כלל עיגון זה לא נעשה באופן נפרד או עצמאי. כמו כן, לעיתים, עקרונות אלה באים לידי ביטוי במדינות הנסקרות במסגרת של דוקטרינות או אמצעים משפטיים אחרים שיכולים להביא לתוצאות דומות או לפחות קרובות לאלה שנובעות מעקרונות היסוד שבהצעת הקודקס הישראלי.
• המקבילה היחידה שנמצאה לעקרון שבפרק עקרונות היסוד בהצעת הקודקס הישראלי היא ההוראה העוסקת בעקרון תום הלב. במרבית המדינות שנסקרו ההתייחסות לעקרון זה, בין במסגרת פרקי המבוא ובין במסגרת פרקים פרטניים, בדרך-כלל נעשתה באופן "מפוצל". כך, בחלק מהמדינות (איטליה והולנד) נעשה שימוש בטרמינולוגיה שונה ביחס לעיקרון תום הלב בתחומי משפט שונים (בדרך-כלל בדיני הקניין בהשוואה לדיני החיובים, אולם לעיתים גם ביחס לדיני ההתיישנות), ובחלקן נעשה שימוש באותו מונח טרמינולוגי למרות שהוראותיו התפרשו באופן אחר לפי תחומי המשפט השונים בהם הן עסקו.
• במרבית המדינות עיקרון תום הלב בדיני הקניין בוסס על תורת היעדר הידיעה שבמרכזה העדר ידיעתו של מחזיק בנכס כי חלו פגמים בבעלותו (עקרון שבמקרים רבים פורש כעקרון סובייקטיבי שנבחן במבחנים אובייקטיבים).4 לעומת זאת, בדיני החיובים העיקרון בדרך-כלל היה עקרון אובייקטיבי, ולעיתים נעשה בו שימוש כמעין מונח שסתום רחב ופילוסופי שבתי-המשפט יצקו לתוכו תוכן.
• מבין הקודקסים של המדינות שנסקרו הקודקס של קוויבק כלל את עקרון תום הלב באופן הרחב ביותר והקרוב ביותר לזה המוצע בהצעת הקודקס הישראלי. כך, תחולתו של עקרון זה בקוויבק חלה על כל מימוש של זכות אזרחית. מעבר לכך, וכחלק מהמגמה בקודקס האזרחי של קוויבק אף נקבעו מגבלות שונות נוספות על מימוש זכויות אזרחיות באופן המונע פגיעה בסדר הציבורי.
סקירה משווה
1. הקודקס האיטלקי
בפרק הכללי (Disposizioni sulla legge in generale) של הקודקס האיטלקי (Codice civile) נקבעו הוראות מגוונות שניתן לסווג אותן לפי הקבוצות הבאות:
• הוראות כלליות: בין ההוראות מסוג זה נכללות הוראות בדבר מקורות המשפט (חוקים, תקנות ונוהג - use); הוראות ביחס לעקרונות המנחים בקביעת חוקים ותקנות (חוקים צריכים להיקבע תחת העקרונות הקבועים בחוקים החוקתיים, ותקנות צריכות לעמוד ברף זה ולהיקבע במסגרת הסמכויות של הגורם הקובע אותן).5
• הוראות פרוצדוראליות בדבר הפעלת החוק: בין הוראות אלה נכללות הוראות בדבר כניסתם לתוקף של חוקים ותקנות, העדר תחולה רטרואקטיבית, עקרון של העדר הפליה בין זרים לאזרחים, אלא על בסיס חקיקה פרטנית.6 הוראה מהותית אחת הקבועה בחלקים אלה היא כי ככל שלשון החוק מפורשת וברורה, אזי הפרשנות צריכה להיעשות בדרך העומדת בקנה אחד עימה, וככל שהיא אינה מפורשת, אזי פרשנותה צריכה להיעשות בהתאם להוראות אחרות המסדירות תחומים דומים.7
יצוין כי בעבר, פרק המבוא של הקודקס האיטלקי כלל גם סעיפים נוספים, וביניהם: הוראות הקובעות הגבלות מטעמי סדר ציבורי ומוסר, אך אלו נמחקו במסגרת תיקון משנת 1995.
מעבר לכך, בפרק זה לא נמצאו הוראות מקבילות לעקרונות שבפרק הראשון של הצעת הקודקס הישראלי. כך, מבין העקרונות שבפרק עקרונות היסוד שבהצעת הקודקס הישראלי – עקרון תום הלב הוא העיקרון היחיד שזכה לעיגון מפורש בקודקס האיטלקי; עם זאת, גם ביחס לעיקרון זה לא נקבעה הוראה אחת ויחידה, אלא נעשה שימוש בעיקרון באופנים שונים בהתאם לסוג הנושא הנדון (כמפורט).
תום הלב
כאמור, השימוש בעיקרון תום-הלב (buona fede) בקודקס האיטלקי נעשה בהקשרים פרטניים ובהתאם לנושאים השונים בחלקים הספציפיים של הקודקס, ולא כעקרון יסוד הנפרד מיתר חלקי הקודקס.
כך, סעיף 1147 לקודקס האיטלקי קובע כי למטרת רכישת בעלות בנכס ייחשב אדם תם לב, אם לא ידע על זכותו של אדם אחר בנכס; יחד עם זאת, תום לב מוגדר באותו הסעיף כלא "מועיל" כאשר מקורו ברשלנות גסה.8 לעומתו, סעיפים 1175 ו-1337 העוסקים בדיני חיובים, קובעים בהתאמה כי הצדדים לחוזה נדרשים לנהוג לפי כלליים של הוגנות (rules of fairness), וכי הם נדרשים לנהוג במהלך המשא ומתן לכריתת ההסכם בתום לב.9 יוער, כי הדרישה לתום לב התפרשה בספרות המקצועית כחובה להתנהג באופן קורקטי ונאמן (correctly and loyally).10
2. הקודקס ההולנדי
הקודקס ההולנדי (Burgerlijk Wetboek) נקבע במקור על בסיס הקודקס הצרפתי, ולאורך השנים הוא עבר שינויים רבים, ובכלל אלה רפורמה מקיפה בשנת 1992 ששינתה חלקים רבים בו.11 כיום, מורכב הקודקס מעשרה ספרים העוסקים בסוגיות שונות לפי תחומי הטיפול של כל ספר, אשר מחולקים בחלוקת משנה פנימית.12
בשונה מקודקסים אחרים שנסקרו על-ידנו, בקודקס ההולנדי לא נקבע פרק כללי או פרק מבוא החל על כל יתר פרקי הקודקס. יחד עם זאת, במקרים רבים פרקי המבוא הפרטניים של כל אחד ואחד מבין הספרים בקודקס כוללים גם הוראות כלליות החלות על כל יתר חלקי אותו הספר (ולעיתים יש להן תחולה גם על תחומים בספרים האחרים בצורה רחבה יותר).13
בדומה לקודקס האיטלקי, גם בקודקס ההולנדי לא נמצאו הוראות נפרדות בדבר "עקרונות יסוד". עם זאת, בקודקס ההולנדי (בדומה לקודקס הגרמני14 והאיטלקי) נעשה מעין פיצול בין הוראות תום הלב לפי התחומים המשפטיים אליהן הן מתייחסות. כך, נקבעו הוראות פרטניות ביחס לעקרון תום הלב בדיני הקניין - שבעיקרן תורת היעדר הידיעה (תורת העדר הידיעה קובעת כי אדם שאינו יודע על כך שהמעביר אליו נכס אינו הבעלים האמיתי של הנכס ייחשב כמי שהיה תם לב); ובמקביל, נקבעו הוראות בדיני החיובים - שבעיקרן דרישה ל"סבירות ולהוגנות" (redelijkheid en billijkheid).15
3. הקודקס של קוויבק (קנדה)
הקודקס של קוויבק דומה לקודקס ההולנדי בכך שהוא מורכב מכמה ספרים שונים16 ובכך שאין לו ספר כללי או מבוא העוסקים בהוראות ובעקרונות יסוד החלים על כל הקודקס.17
בספר הראשון העוסק בפרטים (Persons) נקבעו הוראות פרטניות משמעותיות בדבר זכויות אזרחיות והשימוש בהן, שיכולות להיחשב כעקרונות יסוד של הקודקס.18 כך, בין היתר, נקבע בפרק זה כי לכל אדם (Every human being) אישיות משפטית וזכות לקבלת זכויות אזרחיות ולממשן.19 בסעיפים אחרים בפרק זה אף פורטו סוגים פרטניים של זכויות כמו הזכות לרשת, הזכות לחיים, זכות לפרטיות ולשם טוב ועוד.20
מעבר לכך, בפרק זה אף נקבעו הוראות רחבות ביחס לעקרון תום הלב ומימוש זכויות אזרחיות, הקובעות כדלקמן:
• כל אדם נדרש לממש את זכויותיו האזרחיות בתום לב.21
• זכות לא תמומש במטרה לפגוע באדם אחר, או באופן מוגזם או באופן לא סביר המנוגדים לדרישות תום הלב.22
• אדם אינו רשאי לממש את זכויותיו האזרחיות באופן המנוגד לסדר הציבורי.23
יוער, כי נעשה שימוש בעקרון תום הלב בלמעלה מ-80 סעיפים שונים ברחבי הקודקס ובהקשרים שונים. לאור זאת, לא מצאנו לנכון להביא את כולם כדוגמאות לשימוש בעיקרון זה בדין של קוויבק, אלא את ההוראות הרחבות ביותר בקודקס האמור, כדוגמאות הבולטות למקום בו הדין הזר דומה להצעת הקודקס הישראלי.
4. הקודקס של לואיזיאנה (ארה"ב)
הקודקס של לואיזיאנה הוא תולדה של שינויים ניכרים בהיסטוריה של המדינה והגורמים ששלטו בה (החל מההתיישבות הספרדית באזור, הפיכת המדינה למושבה צרפתית, הפיכתה למושבה ספרדית בהשפעה בריטית והעברתה לבסוף לשליטת ארה"ב). מעבר לכך, ובשונה ממרבית מדינות ארה"ב, לואיזיאנה לא אימצה את ה-24U.C.C. במלואו, אך קבעה חלק ניכר מהוראותיו במסגרת הקודקס שלה.25
ניתן לסווג את ההוראות המופיעות בחלקו הראשון של הקודקס של לואיזיאנה לקבוצות הבאות:
• הוראות מתחום תורת המשפט: בין ההוראות מסוג זה נכללות הוראות בדבר מקורות המשפט והגדרתם (חקיקה ומנהג); הדרכים להשלמת חסרים במשפט (ובעיקרן שימוש בדיני היושר – equity);26 העדר תחולה רטרואקטיבית של החוק; העדר תחולה של "פעולות משפטיות" (פעולה מוחשית המשמשת כביטוי לרצונו של אדם, הנעשית בכוונה לשנות מצב משפטי, כדוגמת שליחות) ובטלותן של פעולות אלה, כאשר הן גורעות מהוראות חוק פרטניות המגנות על אינטרסים ציבוריים27 ועוד.28
• הוראות פרשניות: בין ההוראות מסוג זה נכללות הוראות המורות כי דרכי הפרשנות של החוק כאשר הוא ברור יהיו כלשון החוק וללא פרשנות נוספת בדבר כוונת המחוקק;29 פרשנותו של חוק (הניתן לפרשנות בכמה דרכים) תהיה באופן הקרוב ביותר למטרת החוק; דרכי הפרשנות של מילים ספציפיות (אשר יכולות להיות בעלות כמה משמעויות) יהיו על סמך ההקשר בו הן מופיעות והחוק בכללותו ועוד.30
לעניין עקרונות היסוד, גם בלואיזיאנה, בדומה למדינות אחרות שנסקרו, לא נקבעו הוראות בדבר עקרונות יסוד בפרק הכללי. יחד עם זאת, וביחס לעקרון תום הלב (good faith) נעשה שימוש בו בכמה הקשרים שונים. כך לדוגמה, הקודקס של לואיזיאנה קובע את ההוראות הבאות:
• מחזיק תם לב (דיני קניין): לצורך רכישת בעלות, מחזיק תם לב הוא מי שהחזקתו בנכס נעשית מכוח זכות ואין הוא יודע על פגמים כלשהם בבעלותו על הנכס. יחד עם זאת, תום הלב של אותו מחזיק בנכס יתבטל אם יש פגמים בבעלותו שהוא יודע עליהם, או כאשר המחזיק האמיתי של הנכס פועל להחזרת הנכס לבעלותו.31 כמו כן, אדם הרוכש בעלות בנכסי מטלטלין ייחשב תם לב, אלא אם ידע או היה עליו לדעת כי מי שהעביר לידיו אותם לא היה הבעלים.32 מעבר לכך, נקבעו בקודקס גם הוראות לפיצוי על-ידי בעלים של נכסי מקרקעין (owner) בגין פעולות שנעשו בתום לב על-ידי מחזיק (possesor) ובכך השביחו או הוסיפו על נכסיו המקוריים.33
• תום לב בדיני החיובים: ההוראה המרכזית בדיני החיובים בלואיזיאנה34 קובעת כי עקרון תום הלב ישלוט (govern) על פעולותיהם של החייב ובעל החוב בכל היבטי ההתחייבות ביניהם.35 מעבר להוראה זו נקבעו עוד הוראות פרטניות ביחס לעיקרון תום הלב, כדוגמת: החובה לבצע חוזים בתום לב;36 הגבלת החובות של חייב תם לב רק בנזקים אותם יכל לצפות בעת כריתת ההסכם;37 העדר הגבלה על הנזקים הישירים הנוצרים כתוצאה מהעדר ביצוע של חייב חסר תום לב38 ועוד.
• תום לב בדיני ההתיישנות: בדיני התיישנות נקבע, בין היתר, כי לעניין רכישה (התיישנות המתרחשת בתוך תקופה של 10 שנים בדרך-כלל) ייחשב מחזיק כתם לב כאשר הוא מאמין באופן סביר, לאור הנסיבות האובייקטיביות, כי הוא הבעלים של נכסים המצויים בחזקתו.39 חזקת תום הלב אינה יכולה להיות מעורערת בטיעון בדבר טעות עובדתית או טעות בחוק, אלא בהוכחה כי המחזיק ידע או היה עליו לדעת כי הוא אינו הבעלים של הנכסים שבחזקתו.40