חומר רקע

DOC 16,890 תווים המסמך המקורי ↗
מסמך זה הוכן לבקשת יו"ר ועדת המשנה לקידום וסיוע לתעשיות עתירות ידע בוועדת הכלכלה, חה"כ רוברט אילטוב, לקראת דיון ב-25 בינואר 2010 בנושא תקציב לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת ותכניות הסיוע. 1. תפקידי לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת ההוצאה למחקר ופיתוח (להלן מו"פ) אזרחי בישראל ביחס לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) היא הגבוהה ביותר בעולם - בשנת 2008 עמדה ההוצאה על כ-35.3 מיליארד ש"ח שהיוו 4.9% מהתמ"ג.1 מקורות המימון להוצאה למו"פ הינם בעיקר המגזר העסקי, וכן גם הממשלה, המוסדות להשכלה גבוהה, מלכרי"ם ומקורות מחו"ל. יש לציין כי לפי נתוני הלמ"ס, משקל הממשלה בהוצאה למו"פ אזרחי בישראל נמוך בהשוואה לממוצע במדינות המפותחות, כנראה בשל הפעילות המשמעותית יחסית של קרנות הון-סיכון בישראל. לשכת המדען הראשי (להלן הלשכה או המדען הראשי) במשרד התמ"ת פועלת מתוקף החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד-1984 (להלן החוק). בהשקעות במו"פ קיים כשל שוק המצדיק סבסוד ציבורי – התועלת הנובעת מהשקעות במו"פ לכלל הציבור גבוהה מהתועלת הנובעת לחברה הבודדת, בשל זליגת המו"פ - העברת ידע מהחברה המפתחת לגופים אחרים.2 לוח 1 מפרט את ההוצאה למו"פ אזרחי בשנים האחרונות כמשקל מהתמ"ג, וכן גם את משקל תוכניות מו"פ שנתמכו על-ידי לשכת המדען מסך ההוצאה למו"פ אזרחי. לוח 1 – הוצאה למו"פ אזרחי מהתמ"ג ומשקל תוכניות המו"פ שנתמכו על-ידי הלשכה מסך ההוצאה3 (במיליארדי ש"ח, מחירים שוטפים) הוצאה לאומית למו"פ 2006 2007 2008 הוצאה למו"פ אזרחי 28.63 32.65 35.27 תוצר מקומי גולמי 649.85 686.01 725.14 שיעור הוצאות למו"פ מהתוצר 4.4% 4.8% 4.9% תקציב לשכת המדען הראשי 1.25 1.23 1.49 תוכניות מו"פ שנתמכו ע"י המדען הראשי 4.15 4.10 4.97 אומדן משקל תוכניות המו"פ מסך הוצאה למו"פ 14.5% 12.6% 14.1% מהנתונים בלוח עולה כי אומדן משקל תוכניות המו"פ שנתמכו על-ידי המדען הראשי עמד על 14.1% מסך ההוצאה למו"פ בשנת 2008. תקציב לשכת המדען הראשי בשנת 2009 עמד על כ-1.7 מיליארד ש"ח (אשר היוו כ-30% מסך ההשקעה הכוללת בתוכניות שאושרו), וניתן להניח שהמשקל עלה בשנת 2009. המטרות העיקריות של החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד-1984 הינן: • יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי וטכנולוגי; • יצירת תשואה עודפת למשק הישראלי, כלומר הגדלת התועלת הכלכלית למשק הנובעת ממו"פ או מפירותיהם, מעבר לתשואה שאמורה לצמוח למי שמעורב ישירות באותו מחקר ופיתוח; • פיתוח תעשיה עתירת מדע תוך ניצול והרחבה של התשתית הטכנולוגית והמדעית ומשאבי אנוש; • שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי ייצור וייצוא של מוצרים עתירי מדע שיפותחו בה. למדען הראשי מגוון תוכניות לסיוע למו"פ כמפורט בתרשים 1 להלן. תרשים 1 - מגוון פעילויות של לשכת המדען הראשי4 לשכת המדען הראשי פועלת לעידוד המו"פ התעשייתי בישראל במגוון תוכניות ייחודיות שתכליתן השתתפות המדינה בסיכון שיזמים וחברות תעשייתיות לוקחים על עצמם בשלבי המחקר והפיתוח.5 2. מוסדות של לשכת המדען הראשי6 2.1. ועדת המחקר ועדת המחקר, המתמנה מכוח חוק המו"פ, היא הזרוע הביצועית של לשכת המדען הראשי. תפקידה של ועדה זו לאשר, במסגרת תקציב המדינה, מענקי סיוע לתוכניות מו"פ המוגשות אליה. הקצאת תקציבים לפיתוח נעשית לאחר פניית חברות בבקשת סיוע מטעם המדען הראשי. יו"ר ועדת המחקר הוא המדען הראשי. 2.2. מתימו"פ (מרכז התעשייה הישראלית למו"פ) מתימו"פ היא עמותה ממשלתית המשמשת כזרוע ביצועית ליישום מדיניות הלשכה. העמותה נוסדה על-ידי התאחדות התעשיינים, איגוד התעשייה הקיבוצית וחברת העובדים לשם קידום התעשייה עתירת הטכנולוגיה במדינת ישראל ובמסגרתה מופעלות מנהלות של מסלולי תמיכה של המדען הראשי. מתימו"פ מיישמת את ההסכמים הבין-לאומיים לשיתוף פעולה טכנולוגי ותעשייתי שבאחריות הלשכה. היישום נעשה במציאת שותפים לפעילות מו"פ משותפת לחברות ישראליות וזרות, בארגון כנסים ומפגשים ובאיתור מידע ובהפצתו. 3. מסלולי סיוע של המדען הראשי לשכת המדען הראשי מפעילה תוכניות רבות של סיוע למו"פ תעשייתי במגוון תחומים. חלק מהפעולות נעשות מתוקף חוק המו"פ וחלק מתוקף הוראות מנכ"ל משרד התמ"ת והמסלולים לשיתוף פעולה בין-לאומי מעוגנים בהסכמים עם המדינות ועם הארגונים הנוגעים בדבר. בלוח 2 מפורטים המסלולים השונים לפי שלב הפיתוח. לוח 2: מסלולי לשכת המדען הראשי בהתאם לשלב הפיתוח7 גרעיני (Pre-Seed) מו"פ תחרותי מו"פ גנרי יצירת שת"פ תנופה קרן המו"פ מגנ"ט (ראו להלן) מתימו“פ חממות EUREKA (FP7) מגנטון (ראו להלן) מו"פ המועבר מחו"ל תמיכה במכוני מחקר הסכמי שת"פ מו"פ ארוך טווח בחברות גדולות נופר (ראו להלן) 3.1. קרן המו"פ קרן המו"פ תומכת במו"פ תחרותי ומופעלת במסגרת חוק המו"פ, ועיקר תקציב המדען הראשי מופנה אליה. במסגרת זו ניתן סיוע כספי בשיעור של בין 20% ל- 50% מסך עלות הפרויקט שאושר של-ידי ועדת המחקר. מפעלים הנמצאים באישור עדיפות לאומית א' זכאים לתוספת בשיעור 10% ובקו העימות לתוספת של 25%. 3.2. קרן תמורה על-פי חוק המו"פ, חברה שקיבלה תמיכה מלשכת המדען הראשי מחויבת בתשלום תמלוגים בגין מכירות המוצרים המבוססים על הידע שנתמך. קרן תמורה אחראית לגביית התמלוגים. הכספים שנגבים בקרן תמורה עוברים לתקציב קרן המחקר וכך מגדילים את תקציב המענקים הניתנים למו"פ. החזר התמלוגים מותנה בהצלחת החברה הנתמכת. עד שנת 2008 מקבל המענק נדרש לשלם תמלוגים בגינו, בשיעור של 2%–6% מן המכירות העתידיות של המוצר עד גובה המענק, בצמוד לדולר ובתוספת ריבית ליבור. בשנת 2009 שונתה שיטת התמלוגים ושיעור התמלוגים וסך ההחזר נקבעים לפי גודל החברה. 3.3. תעשייה מסורתית החל משנת 2005, הלשכה החלה להפעיל תוכנית בכדי לסייע למפעלי התעשייה המסורתית לפתח אסטרטגיה המבוססת על יתרונות טכנולוגיים. מטרת התכנית להביא למינוף התעשיות המסורתיות וחיזוק כושרן התחרותי בשווקי העולם.8 במסגרת התוכנית ניתן לחברות שיעור תמיכה מרבי של 50%. 3.4. הסדר חברות גדולות התוכנית מופעלת משנת 2002. מטרת ההסדר היא לעודד את החברות הגדולות להתמקד יותר במו"פ ארוך טווח. מסלול זה מקנה זכות למענקים ללא חובת תמלוגים, בגין מו"פ גנרי בחברה. התנאים לכניסה למסלול הם הסדר חובות קודמים עם הממשלה, מכירות העולות על 100 מיליון דולר בשנה והוצאות במו"פ העולות על 20 מיליון דולר בשנה, או שהחברה מעסיקה למעלה מ-200 עובדים ישירות במו"פ. 3.5. מגנ"ט (מו"פ גנרי-טכנולוגי) מטרת התוכנית לעודד התאגדות של חברות וגופים אקדמיים לצורך פיתוח משותף של טכנולוגיות גנריות טרום-תחרותיות, הפצה והטמעה של טכנולוגיות גנריות הנדרשות למגוון רחב של תאגידים, קידום העברת טכנולוגיה מהאקדמיה לתעשייה וגישור בין המחקר הבסיסי למחקר היישומי בתחומים מוגדרים. תוכנית מגנ"ט פועלת בחמישה מסלולים כמפורט להלן. 3.5.1. מאגד מאגד הוא התאגדות של חברות תעשייתיות ומוסדות מחקר לביצוע פיתוח של טכנולוגיות גנריות. בשנת 2008 פעלו במסגרת מגנ"ט 13 מאגדים. במסגרת זו ניתנת תמיכה בשיעור 66% לחברה תעשייתית ולמוסד האקדמי עד 80%. במסגרת תוכנית מאגד אין תמלוגים בגין פירות המו"פ, כפי שיש בתכניות הרגילות. 3.5.2. איגוד משתמשים האיגוד מאחד משתמשי טכנולוגיות מתקדמות ועוזר להם בהפצה והטמעה של טכנולוגיות גנריות מתקדמות על-ידי לימוד מהניסיון של יתר חברי האיגוד. בשנת 2008 פעלו 3 איגודים וזכו לתמיכה של 4 מיליון ש"ח. 3.5.3. מגנטון בשנת 2000 הוקמה תוכנית מגנטון. התוכנית נועדה ליצור ולהרחיב שיתופי פעולה מחקריים בין האקדמיה ובין התעשייה במטרה להפחית את האי-ודאות של טכנולוגיות הנמצאות באקדמיה בשלב המחקר הבסיסי, בדרך להעברתן ממנה אל התעשייה – בשלבי מחקר יישומיים. 3.5.4. נופר תוכנית נופר הוקמה בשנת 2002 בעקבות ההמלצות של "דוח מוניטור".9 התוכנית פועלת במטרה להגביר את הפוטנציאל היישומי של מחקרים אקדמיים על-ידי הכוונה לתחום תעשייתי בעל פוטנציאל כלכלי. התוכנית מוגבלת לתחומי הביו-טכנולוגיה והננו-טכנולוגיה בלבד ולשנת מחקר אחת. 3.5.5. קטמון בשנת 2007 התחילה לפעול תוכנית קטמון, שמטרתה קידום המסחור של טכנולוגיות מים ליישומים תעשייתיים. בבסיס התוכנית שיתוף פעולה בין חברה תעשייתית, האקדמיה וחברת תשתית מים. 3.6. חממות ליזמות טכנולוגית החממות מאפשרות לבעלי רעיונות בתחום הטכנולוגי להיעזר בתשתיות קיימות של גופים מבוססים. החממות הן מסגרות תומכות המאפשרות ליזמים מתחילים בעלי רעיונות טכנולוגיים חדשים לפתח רעיון של מוצר מסחרי ולהקים עסק חדש לצורך מסחורו. החממות הטכנולוגיות מספקות ליזמים מקום, משאבים כספיים, כלים, הנחיה מקצועית וסיוע אדמיניסטרטיבי הדרושים להם בשלב של פיתוח המוצר. בתוכנית שמים דגש של שילובו של מפעל תעשייתי בפרויקט על מנת להגדיל את סיכויי הצלחה של הפיתוח. תוכנית החממות ליזמות טכנולוגית מפעילה 3 סוגים שונים של חממות, כמפורט להלן. 3.6.1. חממות טכנולוגיות כיום פועלות 23 חממות טכנולוגיות, מתוכן 21 מופרטות. חממה שאינה מופרטת מקבלת מהמדינה מענק בסך 729.5 אלפי ש"ח לשנה לצורך מימון תפעולה השוטף. פרויקט בחממה זו מקבל מענק שנתי של עד 610 אלף ש"ח. חממה מופרטת אינה מקבלת מענק למימון הפעילות השוטפת והמענק לפרויקט בחממה זו הוא עד 840 אלפי ש"ח לשנה. אם החממה הוגדרה כממוקמת בפריפריה, היא תקבל מענק בסך 617.4 אלפי ש"ח למימון תפעולה השוטף והמענק לכל פרויקט יגדל עד לכ-1 מיליון ש"ח. התמיכה בפרויקט מוגבלת לשנתיים. 3.6.2. חממה ביו-טכנולוגיות כיום פועלת חממה ביו-טכנולוגית אחת שאינה מקבלת מהמדינה מענק למימון תפעולה השוטף. המענק לפרויקט בחממה זו הוא עד 2.3 מיליון ש"ח בשנה הראשונה, 2.16 מיליון ש"ח בשנה השנייה ו-2 מיליון בשנה השלישית. התמיכה בפרויקט מוגבלת לשלוש שנים. 3.6.3. חממות תעשייתיות מבוססות טכנולוגיה כיום פועלות 2 חממות תעשייתיות המקבלות כל אחת מיליון ש"ח מענק למימון תפעולן השוטף. המענק לפרויקט בחממה זו הוא עד 500 אלפי ש"ח בשנה והתמיכה בפרויקט מוגבלת לשנתיים. 3.7. תנופה תוכנית שמטרתה עידוד יזמות טכנולוגית דרך תמיכה בפעילות של יזמים בראשית דרכם, בשלב ה-pre seed. בתוכנית ניתנים מענקים וסיוע בפיתוח עסק ליזמים מתחילים ברישום פטנט, הכנת תוכנית עסקית, תכנון ובניה של אב-טיפוס וכו'. התמיכה מגיעה ל- 250 אלפי ש"ח או 85% מהתקציב המאושר. 3.8. תמיכה במכוני מחקר בנוסף לסיוע המוענק לחברות בתחום המו"פ, המדען הראשי מסייע גם למכוני מחקר תעשייתיים אשר מבצעים מחקרים ביוזמת התעשייה. התנאי לקבלת מימון הוא השתתפות של התעשייה בשיעור של 10% לפחות. בין המכונים הזוכים לסיוע נמצאים: מכון הפלסטיקה והגומי, מכון לקרמיקה וסיליקטים ומכון המתכות. 3.9. מכוני מחקר באקדמיה המדען הראשי תומך במרכזי מחקר הנמצאים באקדמיה המשתפים פעולה עם התעשייה. התחומים העיקריים שבהם המדען הראשי מעניק סיוע הם הננו-טכנולוגיה (במרכז לננו-טכנולוגיה שהוקם בטכניון) והביו-טכנולוגיה (במרכז שהוקם באוניברסיטת בן גוריון). 3.10. שיתוף פעולה בין-לאומי במו"פ תעשייתי להלן פירוט מסלולי שיתוף הפעולה הבין-לאומי במו"פ תעשייתי שלשכת המדען הראשי מפעילה: 3.10.1. תוכנית המסגרת השישית למו"פ של האיחוד האירופי (FP7) בתוכנית זו מוענק מימון לפעילות מו"פ הנעשית בשיתוף פעולה בין התעשייה, האקדמיה וגופים אחרים, ובפריסה בין מדינות האיחוד האירופי. מטרת התוכנית היא יצירת מרחב מחקר אירופי עם מסת מו"פ משמעותית כדי להגדיל את התחרותיות של מדינות האיחוד האירופי. המנהלת הישראלית לתוכנית המסגרת נקראת ISERD, והיא פועלת לקידום השתתפות גופים ישראליים בתוכנית. 3.10.2. תוכנית יורוקה (EUREKA) תוכנית יורוקה היא תוכנית לשיתוף פעולה במו"פ תעשייתי כלל אירופית בהשתתפות 39 מדינות. חברות ישראליות נוטלות חלק בכ-10% מכל הפרויקטים המאושרים במסגרת התוכנית. 3.10.3. תוכנית גליליאו (GALILEO) תוכנית רב-לאומית אירופית לפיתוח מערכות ניווט ומיקום מבוססות לוויינים. ממשלת ישראל הקצתה 100 מיליון ש"ח למימון השתתפות התעשייה הישראלית בתוכנית. 3.10.4. קרנות דו-לאומיות קרנות המוקמות מתוקף הסכם בין ישראל ובין מדינה זרה, שבהן שתי המדינות מקצות סכום לטובת פעילות הקרן לתקופה ידועה מראש. כיום פועלות קרנות דו-לאומיות עם המדינות הבאות: ארה"ב ((BIRD; סינגפור ((SIIRD; קנדה (CIIRDF); בריטניה (BRITECH); דרום-קוריאה (KORIL). נוסף על הסכמים אלה נעשות פעולות דו-לאומיות עם מדינות נוספות, בהן הודו, צרפת, גרמניה וספרד. 4. תקציב המדען הראשי המדען הראשי אחראי למתן מענקי מו"פ הנפרסים על פני שנים אחדות. בלוח 3 שלהלן מוצג תקציב המדען הראשי בשנים 2000 עד 2009. לוח 3 – סך תקציבי המו"פ בכל מסלולי התמיכה בשנים 2000 עד 2009 במיליוני ₪?10 שנה קרן המו"פ מגנ"ט חממות אחר סה"כ 2000 1,361 274 127 33 1,795 2001 1,373 270 135 33 1,811 2002 1,358 275 129 15 1,777 2003 1,282 234 118 40 1,674 2004 920 183 113 36 1,252 2005 790 183 141 31 1,145 2006 875 205 147 19 1,246 2007 889 190 135 17 1,231 2008 1,009 190 175 118 1,492 2009 1,239 226 181 42 1,688 מנתוני התקציב בטבלה עולה כי בשנים 2001 עד 2005 תקציב לשכת המדען ירד המצטבר באופן ריאלי בשיעור של 41.6%, ובשנים 2005 עד 2009 עלה במצטבר באופן ריאלי בשיעור של 32.3% - רמת התקציב בשנת 2009 עדיין נמוכה באופן ריאלי בשיעור של 22.7% לעומת שנת 2001 שהיתה שנת שיא בעשור האחרון. נתונים אלו גם מלמדים שהתקציב פעל באופן אנטי מחזורי – בשנים של שפל בהשקעות הפרטיות במו"פ התקציב גדל ובשנים של גאות בהשקעות הפרטיות במו"פ התקציב ירד. 4.1. ניתוח המענקים של מדען הראשי בתרשים 2 מוצגת התפלגות מענקי המדען הראשי בין השנים 2004–2008 לפי מחזורי מכירות של חברות. תרשים 2 - התפלגות מענקי קרן המו"פ לפי מחזור מכירות בשנים 2008-2004(באחוזים)11 מהנתונים בתרשים עולה כי חלקן של החברות הקטנות (עד 20 מיליון דולר מכירות) מסך המענקים עלה מכ-56% בשנת 2005 עד לכ-70% בשנת 2008. חלקן של החברות הגדולות (מכירות מעל 100 מיליון דולר) ירד מכ-27% בשנת 2006 לכ-15% בשנת 2008. בתרשים 3 מוצגת התפלגות מענקי המדען הראשי בין השנים 2004–2008 לפי מספר העובדים של החברה. תרשים 3 - התפלגות מענקי מו"פ לפי מספר עובדים בשנים 2008-2004 (באחוזים)12 מהנתונים בתרשים עולה כי חלקן של החברות הקטנות (עד 25 עובדים) מסך המענקים עלה מכ-44% בשנת 2005 לכ-51% בשנת 2008. חלקן של החברות הגדולות (מעל 250 עובדים) ירד מכ-23% בשנת 2006 לכ-15% בשנת 2008. בתרשים 4 שלהלן מוצגים מענקי המדען הראשי בין השנים 2004–2008 לפי המיקום הגיאוגרפי של החברה. תרשים 4 - התפלגות מענקי מו"פ לפי המיקום הגיאוגרפי של החברה בשנים 2008-2004 (באחוזים)13 מהתרשים עולה שמחוז המרכז מקבל את רוב המענקים של המדען הראשי (כ-68% ) ומחוז ירושלים והדרום מקבלים אחוזים בודדים מסך המענקים (5% ו- 4% בהתאמה). 4.2. פילוח התגמולים המתקבלים על ידי המדען הראשי כפי שנאמר לעיל, חלק מהתקציב של המדען הראשי ממומן על ידי התמלוגים שמקבלת לשכת המדען הראשי מהחברות שקיבלו מענקים בעבר. בלוח 4 שלהלן מוצג גובה התמלוגים שהתקבלו בין השנים 2004–2008, ושיעורם בתוך סך התקציב של המדען הראשי. לוח 4 – סך התמלוגים ושיעורם מסך התקציב של המדען הראשי בשנים 2008-2004 (במיליוני ש"ח)14 מקור ההוצאה 2004 2005 2006 2007 2008 תמלוגים 455 513 591 409 410 סך הכול התקציב 1252 1145 1246 1231 1492  שיעור התמלוגים ביחס לתקציב 36.34% 44.80% 47.43% 33.23% 27.48% מהנתונים בלוח לעיל אנו למדים ששיעור התמלוגים מסך התקציב של המדען הראשי עמד בשנים 2005-6 על מעל 40%. אפשר להסביר את הירידה בסך התמלוגים שמתקבלים בשנים האחרונות בהסדר עם החברות הגדולות, הפטורות מתשלום תמלוגים. בתרשים 5 אנו רואים את הירידה בחלקן של החברות הגדולות בסך התמלוגים. תרשים 5 - התפלגות תמלוגים לפי מחזור המכירות של החברה בשנים 2008-2004 (באחוזים)15 חלקן של החברות הגדולות (בעלות מחזור מכירות מעל 100 מיליון דולר) ירד מכ-60% בשנת 2006 לכ-25% בשנת 2008. בבדיקה של חלוקת התמלוגים לפי מספר העובדים בחברה אנו מקבלים אותה תמונה, חלקן של החברות הגדולות ירד מכ-55% בשנת 2006 לכ-26% בשנת 2008. תרשים 6 - התפלגות תמלוגים לפי מס' עובדים בחברה בשנים 2008-2004 (באחוזים) 16 בתרשים 7 שלהלן מוצגת התפלגות התמלוגים שהתקבלו בין השנים 2004–2008 לפי המיקום הגיאוגרפי של החברה. תרשים 7 - התפלגות תמלוגים לפי המיקום הגיאוגרפי של החברה (באחוזים)17 מהנתונים בתרשים אנו רואים שמחוז המרכז מספק את רוב התמלוגים שמתקבלים (כ-77%) ומחוז ירושלים והדרום מספקים אחוזים בודדים מסך התמלוגים. 5. תשואה למענקים של המדען הראשי18 בשנת 2007 הזמינו משרד האוצר ולשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת מחקר מחברת "אפלייד אקונומיקס" במטרה לבחון את השפעת התמיכה שמוענקת על-ידי המדען הראשי למשק הישראלי. המחקר התמקד בבדיקת שני נושאים: תוספת מחקר ופיתוח: האם תקציבי המדען אכן מביאים לתוספת של מחקר ופיתוח, ולא באים על חשבון מו"פ שהיה מתקיים ממילא; מדידת הגידול בתוצר: באיזה אופן מביא המו"פ הנתמך על-ידי המדען הראשי לגידול בתוצר המקומי הגולמי על-פני השנים. תוצאות המחקר הראו כי מענקי המדען הראשי אכן יוצרים מו"פ חדש שלא היה מתבצע במשק לולא התמיכה הממשלתית. מענק בגובה של מיליון ש"ח מביא לתוספת להוצאה של הפירמות בענפי התעשייה במו"פ ב-1.28 מיליון ש"ח ובסך הכל תוספת של 2.28 מיליון ש"ח. ככל שגובה המענק גדול יותר, התוספת של הפירמה הולכת וקטנה. מענק בגובה של 10 מיליון ש"ח מביא לתוספת של 12.2 מיליון ש"ח. בענפי התוכנה, מענק בגובה מיליון ש"ח מביא לתוספת ממקורות פרטיים של כ-1.8 מיליון ש"ח. מענק בגובה 20 מיליון ש"ח מביא לתוספת של 16.71 מיליון ש"ח בלבד. בלוח 5 מופיעים אומדנים לתוספת למו"פ של הפירמה לפי גובה המענק הממשלתי. לוח 5 - אומדנים לתוספת למו"פ של הפירמה לפי גובה המענק הממשלתי (במיליוני ש"ח) מענק ממשלתי תוספת ממקורות פרטיים בענפי התוכנה שיעור התוספת למענק הממשלתי בענפי התוכנה תוספת ממקורות פרטיים בענפי התעשייה שיעור התוספת למענק הממשלתי בענפי התעשייה 1 1.8 181.0% 1.3 128.0% 2 3.5 176.5% 2.6 127.5% 3 5.1 171.0% 3.8 126.7% 4 6.6 166.0% 5.0 126.2% 5 8.0 160.8% 6.3 125.6% 6 9.3 155.7% 7.5 125.0% 7 10.5 150.6% 8.7 124.4% 8 11.6 145.4% 9.9 123.9% 9 12.6 140.2% 11.1 123.2% 10 13.5 135.1% 12.3 122.7% בדיקת התרומה של המענקים הממשלתיים לפי גודל החברה, מעלה כי קיימים הבדלים התלויים בגודל כמפורט בלוח 6 להלן. לוח 6 – תוספת השקעות במו"פ כתוצאה ממענק בשווי 1 מיליון ש"ח לפי גודל חברה גודל חברה תוספת מו"פ (במיליוני ש"ח) חברות קטנות (עד מכירות של 50 מיליון ש"ח) 0.9 חברות בינוניות (מכירות של 50 עד 300 מיליון ש"ח) 3.2 חברות גדולות (מכירות של מעל 300 מיליון ש"ח): 1.2 כאמור, תרומה נוספת למשק הנובעת ממענקי המדען הראשי היא הזליגה הטכנולוגית בין החברות במשק. האומדנים מלמדים על תוספת תוצר (מכפיל) כתוצאה מזליגת מידע של בין 157 אלף ל-224 אלף ש"ח על כל 100 אלף ש"ח תוספת למו"פ. מסקנות המחקר מראות כי סך התשואה למשק של התמיכה הממשלתית בתעשיית עילית ובתעשייה מעורבת-עילית (סך תוספת ההשקעה העצמית והתוספת עקב זליגת ידע) נעה בין 475% ל 751%. לסיכום, בדיקת הנתונים מלמדת כי תוכניות לשכת המדען הראשי הביאה לתרומה משמעותית בהרחבת משקל תעשיות עתירות-הידע בישראל, הגדלת התוצר והרווחה החברתית. ניתן לשקול להעצים את הצלחת התוכנית בכמה נושאים כלהלן: • תמיכה דומה בחברות המו"פ גם שלב של התרחבות עסקית במטרה להותיר במדינת ישראל פעילות תעשייתית גדולה יותר; • הגדלת התמיכה בתעשיות מסורתיות, הממוקמות בעיקר בפריפריה, במטרה לחזק את כושר התחרותיות שלהן בשווקים הגלובאליים.