חומר רקע

המחלקה המשפטית יובל אלבשן ,עו"ד (מוסמך במשפטים) יעל קסטן-רבסקי ,עו" ד(מוסמכת במשפטים) ורדית דמרי-מדר ,עו"ד (מוסמ כת במשפטים) מיכל סגל ,עו"ד (מוסמכת במשפטים ,מגשרת מוסמכת) שני רבינוביץ ,עו" ד משרד ראשי :רח 'פייר קני ג82 ירושלים ת .ד . 35535 ירושלים15355 טל. 28-0912952 ; פקס . 28-0912572 [email protected] ‏44‏ ינואר ‏2402‏ לכבוד ח"כ‏דוד‏רותם ‏‏‏‏ חברי‏ועדת‏חוק‏חוקה‏ומשפט יו"ר ועדת חוקה ומשפט ‏ כנסת ישראל ‏‏‏‏ כנסת ישראל ‏‏‏‏‏‏‏‏ ירושלים ‏‏‏‏ י רושלים ‏ מכובדיי, הנדון: התייחסות עמותת"ידיד "ל הצעת חוק בתי המשפט(בוררות חובה()הוראת שעה) , התשע"א- 3122 ע מותת‏"ידיד "‏ מרכזי‏זכויות‏בקהילה ‏(ע"ר()‏ להלן :‏ עמותת ידיד"),‏ מתכבד ת להציג את התייחסות ה והצעותי ה התמציתיות ‏ להצעת ‏חוק ‏בתי ‏המשפט ‏(בוררות ‏חובה()הוראת ‏שעה), ‏ התשע"א- 2400‏(להלן : ‏"הצעת החוק"),‏ כדלקמן :‏ 0. בהצעת‏החוק‏נקבע‏שנשיא‏בית‏משפט‏שלום‏או‏סגנו‏רשאים‏להעביר ,‏ ללא‏צו רך‏בהסכמת‏בעלי‏הדין ,‏ תובענה‏ אזרחית‏שהוגש‏ל בי ת‏משפט‏השלום ,‏ לבוררות‏שיתנהל‏בפני‏שופט‏בדימוס‏או‏עורך‏דין‏פרטי‏שמונה‏לשמש‏כבורר .‏ לפי‏הצעת‏החוק ,‏ הדיון ‏ בבוררות‏ יתקיים‏ לפי‏הדין‏המהותי‏ודיני‏הראיות ,‏ אף‏שהבורר‏ לא‏ מחויב‏ בסדרי‏הדין‏ הנהוגים‏בבתי‏המשפט ,‏ אלא‏אם‏כן‏קבעו‏ הצדדים‏או‏בית‏המשפט‏אחרת .‏ 2. דברי הה סבר ‏להצעת ‏ החוק מפרטים כי מטרתו ‏ של החוק המוצע הינה": ‏ להקל על העומס המוטל על בתי המשפט "‏ 3. למען הסר ספק עמותת ידיד מצטרפת ומסכימה לכל הערות האגודה לזכויות האזרח(עו"ד אן סוצ'יו ) בנייר העמדה על הצעת החוק ,המרכז הקליניקות המשפטי ות של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים(עו"ד אפי מיכאלי ועו"ד נ טע דגן )בנייר ות העמדה מתאריכים ה- 31.6.22 וה- 24.7.22 . האמור בנייר זה מבקש להוסיף ולהביא את נקודת ההשקה בין הצעת החוק לבין אוכלוסיות מוחלשות כפי שזו נתפסת על ידינו. 4. לגישת‏עמותת‏"ידיד",‏ מדובר‏בהצעת‏חוק ‏ מרחיקת‏לכת ,‏ שפוגעת בעקרונות יסוד בבסיס מערכת‏השיפוט ,‏ בזכותו‏ של‏אדם‏להליך‏שיפוטי‏הוגן ‏ ויוצרת‏פגיעה‏חמורה‏באוכלוסיות‏מוחלשות ,‏ כדלקמן:‏ חלק א :הדרת אוכלוסיות מוחלשות הפרקטיקה של החוק כמדיר אוכלוסיות מוחלשות 5. ה פרקטיקה ‏המוצעת ‏בהצעת החוק , ‏ לפיה ‏פתרון ‏ בעיית ‏העומס ‏ ה קיי מת ‏ במערכת ‏בתי ‏המשפט , ‏ יתרחש ‏בצורה‏ הטובה ‏ביותר ‏באמצעות ‏הוצאת ‏תיקים ‏ מבתי ‏משפט ‏שלום ‏ל מערכת ‏חיצונית ‏ פרטית , ‏ תגרום ‏הלכה ‏למעשה‏ להוצאתם‏של‏אוכלוסיות‏מוחלשות‏מתוך‏המערכת‏השיפוטית‏ולריחוק‏של‏המערכת‏מאותם‏אוכלוסיות‏שגם‏היום‏ המחלקה המשפטית ידיד – מרכזי זכ ויות בקהילה(ע"ר) משרד ראשי :רח 'פייר קני ג82 ירושלים15701 ת .ד . 35535 ירושלים15355 טל. 28-0912952 ; פקס . 28-0912572 [email protected] 2 מרגישים‏עצמם‏מודרים‏ומנותקים‏ממנה ‏(להרחב ה‏ראו‏ יובל‏אלבשן זרים במשפט נגישות לצדק בישראל( 2445 )).‏ (להלן":‏ זרים במשפט)" 6. המנגנון ‏המוצע ‏בהצעת ‏החוק ‏ יפגע ‏באופן ‏מוגבר ‏בקבוצות ‏מוחלשות . ‏ המנגנון ‏המוצע ‏בו ‏ניתן ‏להעביר ‏תיקים‏ אזרחיים‏לבוררות‏חובה ,‏ מוגבל‏לבתי‏משפט‏השלום‏בלבד .‏ התיקים‏האזרחיים‏המתנהלים‏בבתי‏משפט‏ השלום ,‏ הם ‏תיקים ‏בסכומים ‏נמוכים ‏יחסית ‏(עד ‏2.5‏ מליון), ‏ ויישומו ‏ לפי ‏סעיף ‏53ג(. 3) ‏ יוגבל ‏לתובענות ‏שאינן ‏נוגעות‏ בשאלות‏משפטיות‏עקרוניות ,‏ תקדימיות‏או‏בעלות‏רגישות ‏ או‏שקיימת‏חשיבות‏שהשאלה‏המשפטית‏תוכרע‏בידי‏ בית‏משפט .‏ מניסוחו‏האחרון‏של‏החוק ,‏ ניתן‏להניח ,‏ כי‏ המתדייני ם‏הקטנים‏הם‏אלו‏שתיקיהם‏יועברו‏לבוררות‏ חובה,‏ אותם ‏מתדיינים ‏ השייכים ‏לאוכלוסיות ‏מוחלשות ‏יותר ‏ומנהלים ‏תיקים ‏בסכומים ‏נמוכים , ‏ לעומת ‏בעלי‏ אמצעים‏וגופים‏מבוססים‏ שיכולים‏להרשות‏לעצמם‏לנהל ‏ תביעות‏ על‏סוגיות‏מורכבות‏יותר‏בבתי‏משפט‏שלום‏או‏ בהיקפים‏גדולים‏יותר‏בבתי‏המש פט‏המחוזיים.‏ 7. יתירה‏מכך ,‏ קיים‏חשש‏מהותי‏כי‏סוגיות‏בעלי‏חשיבות‏עקרונית‏לאוכלוסיות‏מוחלשות‏לא‏יתפסו‏ככאלה‏בעיני‏ בית‏המשפט‏ויועברו‏לבוררות ,‏ לדוגמא‏תביעות‏חוב‏של‏תאגידים ,‏ עבירות‏על‏תקנות‏הצרכן‏ועוד. 8. נתונים‏ של‏ הנהלת‏בתי‏המשפט ,‏ קובעים‏שבשנת‏2447,‏ קרוב‏ל- 84%‏ מהנת בעים‏בתיקים‏אזרחיים‏בבתי‏משפט‏ שלום‏היו‏לא‏מיוצגים ,‏ אותם‏נתבעים‏שאינם‏מיוצגים‏יתקשו‏להסביר‏לבית‏המשפט‏ בשלב‏כתבי‏הטענות‏ מדוע‏ מדובר‏בנושא‏עקרוני‏שאין‏להעבירו‏לבוררות‏ויש‏לקיים‏עליו‏דיון‏בבית‏המשפט. 9. החוק‏המוצע‏מדיר‏אוכלוסיות‏ממצב‏סוציו‏אקונומי‏נמוך .‏ סעיף‏53כא.‏ קובע‏כביכול ,‏ כי‏ הצדדים‏לבוררות‏רשאים‏ לערער ‏בזכות ‏בפני ‏בית ‏משפט ‏השלום ‏על ‏פסק ‏הבוררות . ‏ הוראה ‏זו ‏אמנם ‏פותחת , ‏ כביכול , ‏ את ‏הדלת ‏בפני‏ המתדיינים‏בהליך‏הבוררות‏להחזיר‏את‏הדיון‏לבית‏המשפט ,‏ אלא‏ש זכות‏ ה ערעור‏אינה‏ממשית‏לאלה‏שאינם‏ יכולים‏לשאת‏בעלות‏שלה‏(ערבות ,‏ אגרה‏וע ו")‏ ד ועל‏כן‏הלכה‏למעשה‏ ההליך‏המשפטי‏יגמר‏בפסק‏הדין‏של‏הבורר .‏ הקושי‏של‏אדם‏להשקיע‏כספים‏שאין‏ביכולתו‏להשקיע‏גדל‏כאשר‏עליו‏לערער‏על‏החלטה‏קיימת‏ולא‏לפתוח‏ הליך.‏ העמקת מחסומי המשפט בפני אוכלוסיות מוחלשות 04 . העברת‏ה דיון‏ב סוגיות‏של‏אוכלוסיות‏מוחלשות‏למסגרת‏שיפוטית ‏ חיצונית ,‏ תגרום‏לפגיעה‏חמורה‏בזכותם‏של‏ אותם ‏אזרחים ‏ להליך ‏הוגן , ‏ הליך ‏שכמעט ‏ואינו ‏נגיש ‏ לאוכלוסיות ‏מוחלשות ‏בגלל ‏מכשולים ‏ומחסומים ‏רבים‏ שעומדים‏בדרכם‏של‏אוכלוסיות‏אלו(.‏ זרים במשפט) 00 . מעבר‏לפגיעה‏החמורה‏בזכותם‏להליך‏הוגן ,‏ הדרתם‏מבתי‏המשפט‏תוסיף‏למכשולים‏הקיימים‏בנ גישות‏למשפט‏ של‏אוכלוסיות‏מוחלשות .‏ 02 . השינוי‏שמוצע‏בהצעת‏החוק ,‏ יגדיל‏את‏המחסום‏התרבותי‏שמתואר‏בספרות‏המשפטית .‏ השינוי‏ייצור‏מצב‏בו‏ תמהיל‏התיקים‏הנשמעים‏בפני‏שופטים‏ כמעט‏ולא‏יכלול‏תיקים‏של‏אוכלוסיות‏מוחלשות ,‏ השופטים‏שיחשפו‏ לעיתים ‏רחוקות ‏לאוכלוסיות ‏המוחלשות ‏יתקש ו ‏להבין ‏ את ‏הקודים ‏השכיחים ‏בקרב ‏האוכלוסיות ‏המוחלשות‏ ויתקשו‏לגשר‏על‏הפער‏הקיים‏בין‏קודים‏אלו‏לקודים‏השכיחים‏בבתי‏המשפט ,‏ כן‏לא‏יחשפו‏או‏יתמודדו‏עם‏ אינטרסים‏של‏אנשים‏החיים‏בעוני‏או‏מודרים‏ונקודת‏השקפתם‏על‏כללים‏משפטיים‏כלל‏לא‏תובא‏בשקלול‏ואיזון‏ האינטרסים‏השוני ם‏ בכל הליך משפטי . המחלקה המשפטית ידיד – מרכזי זכ ויות בקהילה(ע"ר) משרד ראשי :רח 'פייר קני ג82 ירושלים15701 ת .ד . 35535 ירושלים15355 טל. 28-0912952 ; פקס . 28-0912572 [email protected] 3 03 . העברת‏נושאים‏אלו‏למערכת‏בוררים‏תגרום‏לכך‏ש מערכת‏משפט‏ ת ושפע‏מאינטרסים‏של‏אוכלוסיות‏חזקות‏בלבד. חלק ב :ניגוד עניינים של בוררים 04 . מתוקף ‏ תפקידה ‏ של ‏ מערכת ‏ המשפט ,‏ האינטרס‏הציבורי‏מחייב ‏ כי‏ היא ‏ תישאר‏ניטראלית‏כלפי‏שני‏הצדדים‏ללא‏ נקיטת‏עמדה‏ו ל ו‏למרעית‏עין .‏ הכנסת‏בוררות‏החובה ,‏ מחזקת‏את‏זיקתו‏של‏מוסד‏הבוררות‏והופכת‏אותו‏לחלק‏ מהמערכת ‏השיפוטית ‏ולא ‏רק ‏זרוע ‏מקבילה ‏ומשלימה . ‏ ועל ‏כן ‏ נדרש ‏כי ‏ על ‏ בוררות ‏ לפי ‏חוק ‏זה ‏ יחולו ‏כללים‏ מחמירים‏לפחות‏כאלו‏המתנהלים‏בבתי‏המשפט ,‏ כללים‏שיגרמו‏לכך‏שהבוררות‏ בין‏שני‏צדדים‏ת יערך‏על‏ידי‏אדם‏ ניטראלי‏ללא‏חשש‏להשפעה‏זרה ‏ ולניגוד‏עניינים.‏ 05 . ברם ,‏ מהצעת‏החוק‏ומ העברת‏סמכויות‏תיקים‏מבית‏משפט‏ל ידי‏ בוררים ‏(ללא‏בקשת‏הצדדים),‏ עולה‏החשש‏כי‏ ניטרליות‏זו ‏ תפגע ‏ו שהסיטואציה‏שתיווצר‏תהיה ‏ כר‏פורה‏לניגוד‏עניינים ,‏ הן‏לניגוד‏עניינים‏מובנה ‏והן‏לניגוד‏ עני ינים‏פרטני .‏ פגם‏זה‏הינו‏פגם‏היורד‏לשורשו‏של‏עניין.‏ יתרונותיה‏הבולטים‏של‏הבוררות‏שבגינה‏הוצע‏חוק‏זה‏ טומנים‏בחובם‏את‏הסיכונים‏החמורים‏ביותר‏להימצאות‏של‏הבורר‏בניגוד‏עניינים‏ולפגיעה‏בזכות‏למשפט‏הוגן‏ ובעיקר‏לזכויותיהם‏של‏אוכלוסיות‏מוחלשות. 06 . אמנם‏הצעת‏החוק‏מתייח סת‏לניגוד‏עניינים‏ב סעיפים‏53ח(5),‏53,‏ י53יא ,‏53,‏ יב53ג‏ו- 53.‏ כו ברם ,‏ הוראות‏אלו‏אינן‏ מספקות‏ואין‏בהם‏מספיק‏בכדי‏למנוע‏ניגוד‏עניינים ,‏ הצעת‏החוק‏אינה‏יורדת‏לעומק‏ומורכבות‏ניגודי‏העניינים‏ האפשריים. 07 . ניגוד‏עניינים‏שכזה‏יכול‏להתרחש‏ ב מספר ‏ תרחישים‏שונים ל ,‏ הלן‏שניים ‏ מרכזיים‏מהם :‏ א. ראשית , ‏ האינטרס ‏הכלכלי ‏הבסיסי ‏של ‏הבוררים ‏בקבלת ‏עבודה . ‏ לפי ‏החוק,‏ הבוררים ‏יקבלו ‏את ‏תיקיהם‏ מנשיא‏בית‏משפט‏השלום‏או‏סגנו ,‏ כך‏שהבורר‏מודע‏לכך‏שפסיקתו‏עשויה‏להשפיע‏על‏קבלת‏תיקים‏בעתיד .‏ כשמטרת‏החוק‏המוצהרת‏היא‏הגברת‏יעילות‏המערכת ,‏ וניתן‏להוציא‏בורר‏ מרשימת‏הבוררים‏המורשים‏בין‏ היתר‏כיוון‏"שלא‏עמד‏במועדים‏לקיום‏הבוררות‏ולסיומה("‏ סעיף‏53יד(.ג() 2 )),‏ אין‏בחוק‏מניעה‏לכך‏ שלא‏ ייווצר‏ניגוד‏עניינים‏מובנה‏בין‏צרכי‏יעילות‏המערכת‏לבין‏זכותם‏של‏הצדדים‏להליך‏הוגן‏ואין‏דבר‏שימנע‏ מכך‏ שבורר‏לא‏ישים‏את‏חשיבות‏ה ה כרע ה‏ בדר ך‏מהירה‏ויעילה‏על‏חשבון‏הכרעה‏צודקת‏בהליך‏משפטי‏הוגן. ב. שנית,‏ העובדה ‏כי ‏בניגוד ‏לשופטים ‏שמתמנים ‏לתפקידם ‏לכל ‏חייהם , ‏ הבוררים ‏מתמנים ‏לצורך ‏חוק ‏זה‏ לתקופה‏מוגבלת‏ולאחר‏מכן‏יחזרו‏לעיסוקם‏כעורכי‏דין‏פרטיים ,‏ יוצרת‏ניגוד‏עניינים‏מובנה .‏ הבורר‏מודע‏ לכך‏שפסיקתו‏עשויה‏להש פיע‏על‏קהל‏לקוחותיו‏העתידיים .‏ תיקים‏בהם‏יהיו‏מעורבים‏אוכלוסיות‏מוחלשות ,‏ שלרוב‏לא‏יהוו‏לקוחות‏פוטנציאלים ,‏ יטו‏ככל‏הנראה‏לטובת‏הצדדים‏החזקים‏שבעתיד‏יוכלו‏לתרום‏למצבו‏ הכלכלי‏של‏הבורר. 08 . מתח ‏ זה ‏ לא‏יישאר‏ תיאורטי ‏ גרידא ‏ אלא ‏ יבוא‏לידי‏ביטוי‏הלכה‏למעשה‏ברגע‏בו‏חוק‏זה ‏ יגיע‏לכדי‏מימוש ,‏ שילוב‏ הבעייתיות‏בתיקים‏רבים‏בהם‏מעורבים‏אוכלוסיות‏מוחלשות‏עם‏הסכנה‏הברורה‏והממשית‏לניגוד‏עניינים‏של‏ בוררים‏יהוו‏פגיעה‏חמורה‏באוכלוסיות‏המוחלשות ,‏ בנגישותם‏למשפט ,‏ ביכולתם‏לקבל‏את‏יומם‏בבית‏המשפט‏ ולזכות‏להליך‏הוגן. המחלקה המשפטית ידיד – מרכזי זכ ויות בקהילה(ע"ר) משרד ראשי :רח 'פייר קני ג82 ירושלים15701 ת .ד . 35535 ירושלים15355 טל. 28-0912952 ; פקס . 28-0912572 [email protected] 4 תיקונים והצעות 09 . בסעיף‏53ח.(ב() 5)‏ יש‏להוריד‏את‏מהמילה‏תדיר ,‏ ולמנוע‏מאדם‏שעלול‏להימצא‏במצב‏של‏ניגוד‏עניינים‏מלכהן‏ כבורר. 24 . סעיף‏53 .ט()‏ ב פותח‏פתח‏לבעלי‏הדין‏החזקים‏יוכלו‏לכפות‏על‏הצד‏שמנגד‏למנות‏בורר‏מטעמם‏ובכך‏להגדיל‏את‏ פערי‏הכוחות‏ועל‏כן‏הצעתנו‏היא‏לבטל‏את‏תת‏הסעיף. 20 . יש‏לשנות‏את‏סעיף‏53.‏ יב כך‏שיכלול‏ייחוד‏עיסוק‏מוחלט‏ללא‏סייגים. 22 . יש‏לבטל‏את‏סעיף‏53.‏ יג שנותן‏לשר‏המשפטים‏סמכות‏לפטור‏בורר‏מייחוד‏עיסוק ,‏ ייחוד‏עיסוק‏צריך‏להיות‏נקודה‏ בסיסית‏ומוחלטת‏בחוק‏על‏מנת‏לנסות‏ולמנוע‏ככל‏האפשר‏ניגודי‏עניינים. 23 . לאור ‏ האמור‏לעיל ,‏ מתבקשת‏הועדה‏לקבל‏את‏ההערות ‏ ולדחות‏את‏הצעת‏החוק ‏ או‏לחילופין‏לתקנו‏לפי‏הצעות‏ התיקון. 24 . אנו לרשותכם לכל מידע או הבהרה נוספים. ‏ ‏ בכבוד רב, ‏ ‏ עמית‏שטרן ,‏ מתמחה ‏‏‏‏‏ ורדית‏דמרי‏מדר עו ,‏"‏ד המחלקה‏המשפטי ,‏ ת עמותת‏ידיד ‏‏‏‏ המחלקה‏המשפטי ,‏ ת עמותת‏ידיד ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ העתקים: רופ פ '‏ יעקב ‏נ אמן ,‏ שר‏המשפט ים. עו"ד אייל ינון ,‏ היועץ המשפטי לכנסת עו"ד סיגל קוגוט ,‏ היועצת המשפטית לוועדת חוקה ,‏ חוק ומשפט ‏ עו"ד יהודה וינשטיין ,‏ היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אסנת מנדל ,‏ מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה