חומר רקע

אל: וועדת חוקה, חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי הנדון: הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 2), התשע"א- 2011 הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים שבנדון מבקשת לתקן את חוק נציב תלונות הציבור על שופטים במספר נקודות, כמפורט להלן: 1. תיקון מוצע לס' 1- הרחבת סמכות הנציבות לדון בתלונות על שופטים בקצבה הממלאים תפקיד מעין שיפוטי שאליו נתמנו לפי חוק. הגדרת שופט בסעיף הקיים הגדרת שופט בסעיף המוצע "שופט" - כל אחד מאלה: (1) שופט כהגדרתו בחוק-יסוד: השפיטה, לרבות שופט בקצבה הממלא תפקיד שיפוטי לפי סעיפים 57 או 66 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (בחוק זה - חוק בתי המשפט) או לפי סעיף 58 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 ושופט עמית כמשמעותו בסעיף 10 א לחוק בתי המשפט; "שופט" - כל אחד מאלה: (1)שופט כהגדרתו בחוק-יסוד: השפיטה, לרבות שופט בקצבה הממלא תפקיד שיפוטי או מעין שיפוטי שאליו נתמנה לפי חוק ושופט עמית כמשמעותו בסעיף 10א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 (בחוק זה- חוק בתי המשפט) ההצעה: בהתאם לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים מוסמך נציב תלונות הציבור על שופטים לברר תלונות על שופטים, כהגדרתם בחוק יסוד: השפיטה וכן על שופטים בקצבה הממלאים תפקידים שיפוטיים לפי סעיפים 57 או 66 לחוק בתי המשפט, כשופטים בבתי המשפט לעניינים מקומיים ובבתי המשפט לתביעות קטנות, כמו גם על שופטים בקיצבה הממלאים תפקיד על פי ס' 58 לחוק עזרה משפטית בין מדינות וכן על מי שמכהן כשופט עמית. במסגרת הגדרת שופט בחוק נציב תלונות הציבור, לא נכללים שופטים בקצבה הממלאים תפקידים מעין שיפוטיים, שנתמנו אליהם לפי חוק. לפי דברי ההסבר להצעה, הדוגמאות השכיחות לכך הם שופטים בקצבה המכהנים כיו"ר וועדות ערר לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל- 1970 או בראש וועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט- 1959. במסגרת התיקון מוצע להרחיב את סמכות הנציב לדון גם בתלונות על התנהגות שופט בקצבה, הממלאים תפקידים שיפוטיים או מעין שיפוטיים, שאליהם נתמנו על פי חוק. הטעם שניתן להרחבה המוצעת בדברי ההסבר, הוא חוסר ההצדקה העניינית למצב החוקי דהיום, ולפיו מוסמך הנציב לדון בעניינו של שופט מכהן הנושא בתפקידים אלו, אך אינו מוסמך לדון בעניינו של שופט בדימוס המכהן בתפקידים הללו. נקודות לדיון- • החוק הקיים נוקט בשיטה של אזכור פרטני של נושאי התפקידים הבאים תחת סמכות נציב תלונות הציבור על שופטים. בהצעה מוצע להפוך את הקערה על פיה ולקבוע כלל רחב, אשר פרטיו אינם מנויים בחוק. האם לנוכח ההשלכות של הענקת הסמכות לא מתאים יותר לקבוע את רשימת בעלי התפקידים כרשימה סגורה (במסגרת הסעיף או בתוספת לחוק)? • מה נכלל בהגדרת "תפקיד שיפוטי או מעין שיפוטי" המוצע? בפרט יש להתייחס לתפקידים הבאים: רשמים סטטוטרים כגון רשם המקרקעין, רשם האגודות השיתופיות, רשם הפטנטים, רשם סימני המסחר; יו"ר וועדת חקירה; מבקר המדינה; יו"ר וועדת הבחירות המרכזית; ראש הוצל"פ. אם הכוונה להכניס וועדות ערר למיניהן- אילו וועדות ערר? • אם הנציבות אינה רוצה לבדוק התנהגויות של מי מנושאי התפקידים הללו, כיצד ועל סמך מה תדחה את התלונות? • האם המבחן הנכון להכנסת נושאי התפקידים הללו תחת כנפי הנציבות הוא מבחן היותם שופטים בדימוס, או שעדיף מבחן אחר, פונקציונאלי? • האם אין כאן הרחבה יתירה, של רף ההתנהגות הגבוה המצופה משופטים, והשלכתו על נושאי תפקידים נוספים? יוזכר, בהקשר זה, כי כללי האתיקה לשופטים מחייבים שופטים מיום מנויים, ועד שלושה חדשים לאחר פרישתם. 2. תיקון מוצע לס' 1 לחוק- שינוי הגדרת השר לעניין דיין כהגדרתו בחוק הדיינים ודיין של בית דין של העדה הנוצרית. הגדרת השר בסעיף הקיים הגדרת השר בסעיף המוצע "השר"- - (1) לענין שופט כהגדרתו בפסקאות (1) עד (3) וכן (6) ו-(7)- שר המשפטים; (2) לענין שופט כהגדרתו בפסקה (4) - שר הביטחון; (3) לענין שופט כהגדרתו בפסקאות (5) ו-(8) - השר לענייני דתות; "השר" - (1) לענין שופט כהגדרתו בפסקאות (1) עד (3) וכן (5) עד (8) - שר המשפטים; בדברי ההסבר מוסבר התיקון ככזה שנועד לעגן במפורש את המצב המשפטי הנוהג בפועל מאז תחילת שנת 2004 ועד היום. בשנת 2004 התקבלה החלטת ממשלה מס' 900, ובה נקבע ביטולו של משרד הדתות, תוך העברת סמכויות שר הדתות, לשר המשפטים. 3. תיקון מוצע לסעיף 1 לחוק- הוספת הגדרת "התנהגות שופט" - הוספת הגדרת "התנהגות שופט" במספר סעיפים בחוק הוגדרה מסגרת סמכותו של הנציב לברר תלונות "בעניין הנוגע להתנהגותו של שופט במסגרת תפקידו לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו". "התנהגות שופט"- כל אחת מאלה: (1) התנהגות של שופט במסגרת מילוי תפקידו, לרבות בדרך ניהול המשפט על ידו; (2) התנהגות של שופט שלא במסגרת מילוי תפקידו אשר אינה הולמת את מעמדו כשופט, וכן התנהגות של שופט בתקופה שקדמה למינויו, אשר אינה הולמת שופט. ההצעה: מוצע להרחיב את סמכויות נציב תלונות הציבור על שופטים, כך שסמכויותיו ישתרעו גם על התנהגויות של שופט, שלא במסגרת מילוי תפקידו, וכן על התנהגויות של שופט עוד בטרם היה לשופט. בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים הוענקה לנציב סמכות לדון בהתנהגות שופט "במסגרת מילוי תפקידו, לרבות בדרך ניהול המשפט על ידו". ואולם, בפועל, מבררת הנציבות גם תלונות החורגות מהגדרה זו, לרבות בירור תלונות על נושאי משרה שיפוטית מחוץ לכתלי בית המשפט, וזאת על סמך חוות דעת שכתבה הנציבה הראשונה, כב' השופטת בדימוס ט' שטרסברג-כהן, ומתוך תפיסה שבאה לידי ביטוי גם במאמר שפרסם פרופ' ברק (א' ברק, אתיקה שיפוטית, מבחר כתבים א' 1023), ובהערת אגב של כב' השופטת פרוקצ'יה בבג"ץ 379/07 רמזי חוראני נ' שרת המשפטים ואח'. בנסיבות אלו מוצע להבהיר כי סמכויות הנציב משתרעות גם על התנהגויות של שופט, שלא במסגרת מילוי תפקידו. באשר להרחבת הסמכות לדון בהתנהגות שופט גם בתקופה שקדמה למינויו כשופט, מוסבר הצורך בכך שישנם מקרים הנופלים בין הכיסאות, בהם עו"ד מונה לשיפוט, ומוגשת נגדו תלונה לאחר מינויו, בגין התנהגות שאירעה במועד שקדם למינויו. לשכת עורכי הדין אינה מוסמכת לדון בתלונה, שכן אין היא מוסמכת לדון אלא בהתנהגותם של עו"ד, ובמועד הגשת התלונה הנילון כבר אינו עו"ד, ואילו נציבות תלונות הציבור על שופטים אף היא אינה מוסמכת לדון, כיון שהתלונה נסבה על מסכת עובדתית שאירעה בטרם מונה לשופט. נקודות לדיון- הרחבת הסמכות להתנהגות שופט מחוץ לכס: • ההרחבה המוצעת נועדה לעגן בחוק את המצב הקיים, בו מבררת הנציבות תלונות בעניין התנהגויות של שופטים מחוץ לכס. אמנם, הדברים נומקו על ידי הנציבה הראשונה בחוות דעתה, אך יחד עם זאת בעת שמתבקש עיגון בחוק לכך, על המחוקק לבחון אם זהו מצב הדברים הרצוי מבחינתו, והאם ראוי אם לאו ליתן את סמכות בירור התנהגות שופט מחוץ לכס. בהקשר זה נזכיר את ההודעה לעיתונות שהוציאה הכנסת לאחר שחוק נציב תלונות הציבור עבר בקריאה שניה ושלישית, ובה נאמר במפורש, שנציב תלונות הציבור על שופטים "לא יטפל בתלונות על שופטים שאינן קשורות בתפקידם..."(ראו הודעה לעיתונות מיום 24.7.02 ). • האם הרחבת אפשרויות התלונה על שופטים לא תפתח פתח להתנכלות לשופטים? • יש לשים לב לשילוב בין הרחבת התנהגויות השופט גם להתנהגות מחוץ לכס, לבין בירור ביוזמת הנציב (ראו דיון להלן). הרחבת סמכות הבירור גם להתנהגות של שופט טרם מינויו: • ההוראה מעלה חשש של "הוצאת שלדים מהארון" לגבי שופטים שכבר מונו. מהו היחס בין ההצעה לבין האפשרות לפנות לוועדה למינוי שופטים ערב מינויו של שופט? • יש לשים לב להגדרה הרחבה של התנהגות שופט בהקשר של תלונה על התנהגות ערב המינוי. ישנן סוגי התנהגויות שאינן הולמות שופט. יחד עם זאת, הן אינן נחשבות בלתי הולמות עו"ד פרטי, פרקליט, או איש אקדמיה. האם הגדרת "התנהגות שופט" המוצעת בס' 1 מתאימה לגבי מעשים שנעשו ערב המינוי? יתכן שלגבי מעשים ערב המינוי מוצדקת הגדרה אחרת. • כללי האתיקה לשופטים, התשס"ז- 2007 חלים על שופטים, לפי ס' 9 לכללים, רק החל מיום מנויים ועד לשלושה חדשים לאחר פרישתם. מה היחס בין כללי האתיקה, החלים רק ממועד המינוי לבין תלונות על התנהגות שופט ערב המינוי? • האם לא צריך להיות איזשהו הסדר של התיישנות לגבי תלונות טרם מינויו כשופט, מעבר לזה הקבוע בס' 18 לחוק? 4. תיקון מוצע לסעיף 2- הרחבת סמכות הנציב לברר תלונות על התנהגות שופט, שלא במסגרת מילוי תפקידו נציבות תלונות הציבור על שופטים נציבות תלונות הציבור על שופטים- מחיקת סיפת הסעיף נציב תלונות הציבור על שופטים יעמוד בראש יחידה שתיקרא "נציבות תלונות הציבור על שופטים" שתברר, בהתאם להוראות חוק זה, תלונות על התנהגות שופטים במסגרת מילוי תפקידם, לרבות בדרך ניהול משפט על ידם. נציב תלונות הציבור על שופטים יעמוד בראש יחידה שתיקרא "נציבות תלונות הציבור על שופטים" שתברר, בהתאם להוראות חוק זה, תלונות על התנהגות שופטים. מוצע להתאים את הסעיף להרחבה שהוצעה במסגרת סעיף 1 להגדרת המונח "התנהגות שופט", ולהגדיר את מסגרת סמכות הנציבות לבירור תלונות על התנהגות שופטים. נקודות לדיון- • אם תוכן התיקון המוצע יתקבל, יש מקום לשקול לשנות את נוסח הסעיף באופן שישקף את השינוי המוצע בסעיף 14 להלן, ולפיו הנציבות אינה מוגבלת לבירור תלונות שהגיעו אליה, אלא מוסמכת אף ליזום בירורים. 5. תיקון מוצע לסעיף 13- הוספת סעיפים קטנים א1' ו ב1' ומחיקת סעיף קטן ג'. חובת סודיות חובת סודיות (א) הנציב, עובדי הנציבות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע הנציב את תפקידיו חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם, לא לעשות בה שימוש ולא לגלותה לאחר, אלא לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; העובדים יחתמו על כתב שמירה על סודיות עם תחילת עבודתם. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי שר המשפטים או נשיא בית המשפט העליון, לקבל לידיו, לפי דרישתו, עותק מכל חומר או מידע המצוי בנציבות שהושג במסגרת פעילותה, ואולם חומר או מידע לגבי תלונה מסוימת יימסר לאחר שהטיפול בה הסתיים. (ג) הנשיא והשר כאחד רשאים להתיר פרסום פרטי תלונה מסוימת על שופט, כולם או חלקם, שהטיפול בה הסתיים. (א) הנציב, עובדי הנציבות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע הנציב את תפקידיו חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם, לא לעשות בה שימוש ולא לגלותה לאחר, אלא לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; העובדים יחתמו על כתב שמירה על סודיות עם תחילת עבודתם. (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הנציב, לאחר התייעצות עם הנשיא והשר, לפרסם פרטי תלונה מסוימת על שופט וכן את ממצאי בירורה, כולם, חלקם או תמציתם, לאחר שהטיפול בתלונה הסתיים, אם מצא כי יש לכך חשיבות ציבורית או כי הדבר נדרש כדי להעמיד דברים על דיוקם. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי שר המשפטים או נשיא בית המשפט העליון, לקבל לידיו, לפי דרישתו, עותק מכל חומר או מידע המצוי בנציבות שהושג במסגרת פעילותה, ואולם חומר או מידע לגבי תלונה מסוימת יימסר לאחר שהטיפול בה הסתיים. (ב1) לא יפרסם אדם ממצאי בירור של תלונה שהוגשה לנציב לפי חוק זה, אלא באישור הנציב. - סעיף 13 לחוק מטיל חובת סודיות על הנציב, על עובדי הנציבות ועל כל אדם שבעזרתו מבצע הנציב את תפקידו. ההוראה אינה חלה על מי שאינו מנוי בסעיף, ובכלל זה המתלונן. ההוראה הוחלה על המתלוננים בדרך פרשנית על ידי הנציבות. מוצע להסדיר את המצב בדומה להסדר הקבוע בחוק מבקר המדינה (סעיף 28(א)(3))1, ולקבוע כי אדם לא יפרסם ממצאי בירור של תלונה שהוגשה לנציב, אלא באישור הנציב. ההוראה נועדה לאזן בין הצורך בשקיפות ובפרסום לציבור לבין הצורך בשמירה על עצמאות שיפוטית. באשר להצעה למחוק את סעיף 13(ג) נכתב בדברי ההסבר כי המחיקה נועדה לשמור על עצמאות הנציב והנציבות, כך שהנציב הוא שיוסמך להחליט (לאחר התייעצות עם הנשיא ועם השר) אם לפרסם פרטי תלונה, כשיש בפרסום חשיבות ציבורית או כדי להגיב לפרסומים בלתי מדויקים. נקודות לדיון- • תוצאת הוספת סעיף קטן ב1 היא שמתלונן, שתלונתו נמצאה מוצדקת, וכך נקבע בממצאי הנציב, אינו יכול לפרסם את המקרה, את דבר התלונה ואת ממצאי הנציב. האם זהו האיזון הנכון בין אינטרס הנילון לבין אינטרס המתלונן? 6. תיקון מוצע לסעיף 14-הוספת סעיף 14 (ב)- בירור ביוזמת הנציב הגשת תלונה הגשת תלונה ובירור (א) רשאי להגיש תלונה לנציב כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו, או מי שאותו אדם הסמיך לכך. (ב) הנשיא או השר רשאי לבקש מהנציב לברר ענין הנוגע להתנהגותו של שופט במסגרת תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו. (א) רשאי להגיש תלונה לנציב כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגות שופט, או מי שאותו אדם הסמיך לכך. (ב) הנשיא או השר רשאי לבקש מהנציב לברר ענין הנוגע להתנהגות שופט או לנוהלי עבודתו. (ג) הנציב רשאי, לאחר התייעצות עם הנשיא והשר, לברר ביוזמתו עניין הנוגע להתנהגות שופט או לנוהלי עבודתו. התיקונים בסעיפים קטנים א' וב' נובעים מתיקון ס' 1 בכל הנוגע להגדרת "התנהגות שופט". הוספת סעיף קטן ג' נועדה להרחיב את סמכות הנציב, כך שלא יהיה כבול לבחינת תלונות המובאות אל פתחו, אלא תוקנה לו הסמכות לפתוח בעצמו בבירור לגבי התנהגות שופט (לאחר התייעצות עם הנשיא ועם השר), גם מקום בו לא הוגשה אליו תלונה. בדברי ההסבר מוסבר, כי הרחבת הסמכות נועדה כדי לברר בעיה כללית או מערכתית ביחס להתנהגות של שופט, אשר לא הוגשה לגביה תלונה או בקשת בירור. כן צוין, כי כך נהוג במדינות נוספות בעולם (פינלנד, שוודיה ומדינות מסוימות בארה"ב), וכי סמכות בירור זו נחשבת לחלק אינהרנטי מתפקיד הנציב. נקודות לדיון: ◦ מהו סוג המקרים שלדעת מציעי החוק אינם נבדקים היום, וצריכים להיבדק באופן יזום על ידי הנציב? האם הנציבות נתקלה עד היום בבעיה שמנעה ממנה מלברר בעיה כללית או מערכתית ביחס לשופט? יתירה מזאת, האם השינוי המוצע בס"ק (ב) ולפיו הנשיא או השר רשאי לבקש מהנציב לברר עניין הנוגע להתנהגות השופט "או לנוהלי עבודתו", אינה עונה על הצורך האמור? הנשיא והשר כמי שעומדים בראש המערכת אמורים לדעת אם יש בעיה מערכתית וכללית כלשהי עם שופט, ואם הם יזהו בעיה כזאת יוכלו לפנות לנציב. מדוע, אפוא, מוצדק להרחיב את הסמכות גם לבדיקה יזומה? ◦ האם מוצדקת ההרחבה, על רקע הגדרת ,התנהגות שופט", במובן זה שהנשיא והשר יוכלו לבקש בירור לגבי התנהגות שופט מחוץ לכס או טרם המינוי? ◦ השילוב שבין בירור יזום מטעם הנציב לבין ההרחבה בהגדרת "התנהגות שופט". בדיקה יזומה של נציב תלונות הציבור על שופטים בכל הנוגע להתנהגות שופט במסגרת מילוי תפקידו היא דבר שניתן לראותו כחלק מתפקידו האינהרנטי. ואולם, אם מצרפים הרחבה זו, של בירור יזום מטעם הנציב, להרחבה בהגדרת התנהגות שופט, יוצא שנציב התלונות יכול ליזום בירור של מגוון התנהגויות שופט, מחוץ לכס השיפוט ואף טרם מינויו, וזאת גם אם אותה התנהגות אינה מפריעה לאיש ואף אחד לא התלונן עליה. האם אין הצדקה לצמצם את סוגי ההתנהגויות הנבדקות ביוזמת הנציב? ◦ אם התיקון המוצע בנקודה זו יתקבל, האם שמו של החוק עדיין משקף את תוכנו? 7. תיקון לסעיף 19- מחיקת הסיפא לסעיף התלונה ועילותיה ופתיחת הבירור התלונה ועילותיה ופתיחת הבירור (ה) בהודעה לפי סעיף קטן (ד) רשאי הנציב לא לכלול את פרטי המתלונן אם סבר כי פרטיו אינם דרושים לצורך בירור התלונה; אין בסעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון לפי סעיף 13(ב). (ה) בהודעה לפי סעיף קטן (ד) רשאי הנציב לא לכלול את פרטי המתלונן אם סבר כי פרטיו אינם דרושים לצורך בירור התלונה. מוצע למחוק את סיפת הסעיף. בדברי ההסבר הובהר, כי בעוד שסעיף 19 עוסק בשלב פתיחת הבירור, הרי שס' 13 (ב) עוסק בשלב שלאחר סיום הטיפול בתלונה. לכן, בכל מקרה אין בסיפה של ס"ק ה' כדי לגרוע מהאמור בס' 13(ב), העוסק בדרישה לקבל חומר לאחר שהטיפול בתלונה הסתיים. 8. תיקון מוצע לסעיף 20- דרכי הבירור ומשכו דרכי הבירור ומשכו (א) הנציב רשאי לברר את התלונה בכל דרך שימצא לנכון והוא אינו כפוף לסדרי דין או לדיני הראיות. (ב) לצורך הבירור, רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף, בתוך תקופה שיקבע ובאופן שיקבע, בכפוף לסעיף קטן (ג), כל ידיעה או מסמך העשויים, לדעת הנציב, לסייע בבירור התלונה; מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור, ימלא אחר הדרישה, והוראות סעיף 11, למעט פסקאות (1) ו-(3) של סעיף קטן (א), לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968 21, יחולו, בשינויים המחויבים, על סירוב למלא אחר הדרישה. (ג) ... (ד) ... (א) הנציב רשאי לברר את התלונה בכל דרך שימצא לנכון והוא אינו כפוף לסדרי דין או לדיני הראיות. (ב) לצורך הבירור, רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף, בתוך תקופה שיקבע ובאופן שיקבע, בכפוף לסעיף קטן (ג), כל ידיעה או מסמך העשויים, לדעת הנציב, לסייע בבירור התלונה לרבות דברים שנמסרו במסגרת הליך בבית המשפט הדן בדלתיים סגורות לפי סעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט; מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור, ימלא אחר הדרישה, והוראות סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, יחולו, בשינויים המחויבים, על סירוב למלא אחר הדרישה. (ג)... (ד)... מוצע להרחיב את סוגי המידע שהנציב רשאי לקבל לצורך הבירור, ולכלול במסגרת זו גם דברים שנמסרו בבית המשפט הדן בדלתיים סגורות. כן מוצע להרחיב את רשימת הסעיפים בחוק וועדות חקירה שיחולו על סירוב למלא אחר דרישת הנציב למסור ידיעות ומסמכים הרלוונטיים לדעת הנציב לצורך בירור תלונה. לברר כשירות להתמנות לבימש עליון נקודות לדיון- • מדוע ההרחבה לגבי דיונים בדלתיים סגורות מצומצמת למקרים המנויים בס 68(ב) לחוק בתי המשפט? מה עם תלונות על שופט שדן בענייני משפחה בדלתיים סגורות לפי ס' 68 (ג) ו(ה)? • לצורך מה נדרשת ההרחבה לפי חוק ועדות חקירה? האם נתקלו במקרים בהם היה צורך לעשות שימוש בסמכויות לפי סעיפים 9-11 לחוק וועדות חקירה? לשם מה נדרש לנציב מגוון הסמכויות להזמין עדים, לחייב בשבועה, לצוות על מתן עדות בחו"ל, להנות מכלל הסמכויות המוקנות לבית משפט בהליך אזרחי וכו'? מדובר בכר נרחב של סמכויות שיש בהם כדי לפגוע בחירויות של מתדיינים (מתלונן, נילון או צד מעורב אחר). 9. תיקון מוצע לסעיף 22 הוספת סעיף 22 (ב1) תוצאות הבירור תוצאות הבירור הוספת סעיף קטן ב1 - (ב1) סבר הנציב, בעקבות בירור תלונה, כי אף שנמצא ליקוי בהתנהגות שופט אין בכך כדי להצדיק קביעה כי התלונה מוצדקת, רשאי הנציב לקבוע כי הבירור מוצה בלא קביעה כי התלונה מוצדקת; קבע הנציב כאמור, יודיע על כך בכתב למתלונן ולמי שמנוי בסעיף 19(ד), לפי העניין, בצירוף החלטתו, ורשאי הוא לפרט בהודעה כאמור את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם. סעיף 22 לחוק קובע שתי תוצאות אפשריות של בירור תלונה. האחת- שהתלונה היתה מוצדקת. השניה- שהתלונה היתה בלתי מוצדקת. בדברי ההסבר הובהר כי הבחנה זו היא לעתים נוקשה מידי ובלתי מתאימה לכלל המקרים. שכן, לעתים השופט חרג ממסגרת הכללים, אם כי החריגה היתה שולית (אף כי לא מדובר בזוטי דברים). במקרים כאלו, קביעה כי התלונה מוצדקת אינה מתחשבת במהות הליקוי, ועולה חשש לפגיעה בלתי מידתית בשופט הנילון. נקודות לדיון- • דוגמאות ונתונים על מקרים או על סוג מקרים שבהם יש הצדקה לקטגוריה השלישית המבוקשת. • נדמה כי יש בסעיף פגיעה כפולה הן במתלונן והן בנילון. המתלונן, אשר סבור כי נעשה לו עוול, יוצא צודק, אך בעיניו הצדק לא נעשה, היות שהדין לא מוצה עם הנילון. הנילון מצדו רוצה לדעת באופן חד משמעי אם נהג כשורה אם לאו, ואינו מקבל את המענה לכך. • מהי התוצאה האופרטיבית לגבי תלונות שמתבררות כשייכות לקטגוריה זו? הערה בתיקו האישי של שופט? יותר מכך? 10. תיקון מוצע לסעיף -24- הענקת אפשרות להשתמש במסמכי הנציבות במסגרת בית הדין המשמעתי לשופטים זכויות וסעדים זכויות וסעדים (א) ... (ב) דין וחשבון, החלטה וכל מסמך שהכין הנציב במסגרת מילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או מעין שיפוטי. (ג) ...   (א)... (ב) דין וחשבון, החלטה וכל מסמך שהכין הנציב במסגרת מילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או מעין שיפוטי, למעט בהליך המתקיים לפני בית הדין המשמעתי לשופטים, אם בית הדין מצא לנכון לעשות כן. (ג)... התיקון המבוקש מוסבר, בכך שבהסדר הקיים טמון קושי עיוני ומעשי. משמעותו היא שבית הדין המשמעתי אינו יכול לקבל חומרים שנאספו או הוכנו בנציבות. הדבר יכול לסכל את המלצת הנציב להעמיד שופט לדין או להפסיק את כהונתו. על בסיס ההנחה שההליך המתקיים בבית הדין המשמעתי הוא המשכו של ההליך בפני הנציבות, מוצע לקבוע שהחומר שנאסף בנציבות יוכל לשמש ראיה בהליך משמעתי המתקיים בבית הדין המשמעתי לשופטים, לפי שק"ד ביה"ד. נקודות לדיון- • האם בית הדין המשמעתי לשופטים יכול לעשות שימוש בחומר שנאסף והוכן בנציבות גם אם הנושא הנדון בפניו אינו הנושא שנבדק על ידי הנציבות (כגון חמרים שנאספו על הנילון במסגרת תלונות קודמות?) • האם הסעיף כולל חמרים שנאספו והתלונות בהן נמצאו בלתי מוצדקות. לכאורה, ההצדקה למסור חמרים אלו נמוכה מאד, ואינה צריכה להיות כפופה לשק"ד בית הדין המשמעתי. • האם בית הדין המשמעתי כפוף לדיני הראיות? ואם כן כיצד יכולים החמרים שנאספו בנציבות, אשר אינה כפופה לדיני הראיות לשמש כראיה בדין המשמעתי? תיקון מוצע- הוספת סעיף 24א החלת סעיפים 19(ד) ו- 21 עד 24 על בירור על פי בקשת הנשיא או השר או ביוזמת הנציב החלת סעיפים 19(ד) ו- 21 עד 24 על בירור על פי בקשת הנשיא או השר או ביוזמת הנציב - 24א. הוראות סעיפים 13, 19(ד) ו- 21 עד 24 יחולו, בשינויים המחויבים, על בירור של עניין הנוגע להתנהגות שופט, אשר נערך על פי בקשת הנשיא או השר או ביוזמתו של הנציב לפי סעיף 14 (ב) או (ג). מוצע להחיל את חובת הסודיות, מתן הודעה על החלטה לפתוח בבירור תלונה וההסדרים הנוגעים להפסקת בירור, תוצאותיו, סייגים לנימוק וגילוי ממצאי הנציב, זכויות וסעדים, גם על בירור של עניין הנוגע להתנהגות שופט, אשר נערך על פי בקשת הנשיא או השר או ביוזמתו של הנציב. נקודות לדיון- • האם הסייגים לבירור, הקבועים בסעיפים 17 ו 18, אינם צריכים לחול על בירור יזום? 11. תיקון עקיף מוצע לחוק איסור לשון הרע פרסומים מותרים פרסומים מותרים- הוספת סעיף 13(4א) ... לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי – ... (4א) פרסום על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים בתוקף תפקידו או פרסום על ידי מי מטעמו. ... מוצע להוסיף לרשימת הפרסומים המותרים, אשר לא יהוו עילה למשפט פלילי או אזרחי, גם פרסום על ידי הנציב בתוקף תפקידו או על ידי מי מטעמו.