חומר רקע

29 מאי 2026 29 מאי 2026 אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה מסמך הכנה לדיון הקבוע ליום 9.1.12 - הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6), התש"ע-2009 בעקבות דו"ח משנת 2005 של צוות בדיקה בנושא האזנות סתר שבראשו עמדה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (תפקידים מיוחדים), הגב' משיח, מוצעים מספר תיקונים לחוק האזנת סתר, התשל"ט–1979 (להלן – החוק, או חוק האזנת סתר) לרבות: • הסדרת האזנה בדרך אגב לשיחה של חברי כנסת, עורכי דין, רופאים, ובעלי מקצוע אחרים אשר עדות עליה חסויה; • הרחבת העבירות שבגינן אפשר לבקש היתר להאזנת סתר לשיחות חסויות מלכתחילה; • הרחבת השימוש בשיחות שהתקבלו במסגרת האזנת סתר חוקית, בדרך של הסרת מגבלות שהוטלו על ידי השופט בתיק ספציפי, הפקה מודיעינית מהחומר שהושג, והעברת חומר לרשויות תביעה אחרות – רשות ההגבלים העסקיים, ניירות ערך, המסים, ומצ"ח; • קביעה כי יש לשופט סמכות להתיר תיעוד חזותי במסגרת היתר להאזנת סתר; ועוד. להלן נפרט את התיקונים המוצעים. אולם, לפני שנעבור לפרטי ההצעה, יש לשים לב למסגרת הנורמטיבית הקיימת היום. הן לגבי המקרים בהם אפשר לבקש היתר להאזנת סתר לצורך גילוי וחקירת עבירות, והן לגבי השימוש בתוצרי ההאזנה במסגרת ההליך הפלילי, החוק הקיים מאפשר שימוש רחב בכלי של האזנת סתר. סעיף 6 לחוק האזנת סתר קובע כי המשטרה רשאית לבקש האזנת סתר לגילוי, חקירה, או מניעה של כל עבירה מסוג פשע, לגילוי או תפיסה של עבריינים שעברו עבירות פשע, ולחקירה לצרכי חילוט רכוש הקשור בעבירת פשע ­­– וכידוע, רשימת העבירות שעונשן נקבע כשלוש שנים ומעלה היא ארוכה, וכוללת עבירות מגוונות. בנוסף, לפי סעיף 13(ג1), דברים שנקלטו כדין לפי החוק יהיו קבילים כראיה בהליך פלילי להוכחת כל עבירה, לרבות עבירות חטא הקלות ביותר (עוד יש לציין כי ככל שהטכנולוגיה והמחשוב מתפתחים, אפשר ביתר קלות להאזין לשיחות, ולמיינן). בהתאם לסמכות רחבה זו, השימוש בהאזנת סתר לצורך חקירת עבירות עולה מדי שנה (בשנת 2010 הוגשו 2283 בקשות לבית המשפט, כאשר, לדוגמא, בשנת 2008 הוגשו 1797 בקשות, ובשנת 2004 הוגשו 962 בקשות), וצפוי כי השימוש ילך ויגדל. לכן, ככל שיש רצון לוודא שהשימוש בכלי של האזנת סתר יהיה מצומצם למקרים שאכן הדבר הכרחי, עקב הפגיעה בפרטיות של אנשים (הן של החשוד והן של אנשים שאינם חשודים החפים מפשע שנקלטים בדרך אגב), יש לשקול להגביל את העילות לבקשת היתר להאזנת סתר לפי סעיף 6, או לחילופין להגביל את השימוש בתוצרים של האזנת סתר לפי סעיף 13(ג1). בנוסף, על הוועדה לשקול להרחיב את היריעה ולבחון גם תיקונים נוספים לחוק האזנת סתר שהוצעו במהלך השנים, שרובן סקרה וועדת החקירה הפרלמנטרית משנת 2009 (ר' סיכום דיוני ועדת החקירה לחקר האזנת סתר שהוגש למליאת הכנסת ביום 26.1.09), לרבות: עיבוי מערך הפיקוח בתוך המשטרה, לרבות הכנסת שלבי בקרה בהליך הפנים משטרתי; חיוב המשטרה בהכנת מדדי איכות לבחינת צווים להאזנת סתר שיועברו לבית המשפט בצמתים שונים של ההליך, וכן דרישות שונות שמטרתן צמצום מספר השופטים העוסקים במלאכה וחיובם בהכשרה מיוחדת; הבניית שיקול דעתו של השופט הדן בבקשה להאזנת סתר, ושיפור הבקרה השיפוטית; קביעת חובה בדבר ביעור חומר האזנה בחלוף פרק זמן שיקבע; הסדרת הקשר שבין צו חיפוש ובין צו האזנה; ועוד. סעיף 1 להצעת החוק: הגדרות מוצע להגדיר מונחים אשר יופיעו בתיקון המוצע: 1. בעל מקצוע – כל אחד מבעלי המקצוע המנויים בסעיפים 48 עד 51 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971. 2. "שיחה חסויה" – שיחה של בעל מקצוע שהעדות עליה חסויה לפי סעיפים 48 עד 51 לפקודת הראיות. 3. "רשות חוקרת אחרת" – כל אחת מאלה: (1) רשות ההגבלים העסקיים; (2) רשות ניירות ערך; (3) רשות המסים; (4) משטרה צבאית חוקרת." הגדרה של בעל מקצוע תהיה רלוונטית לסעיף 7ב המוצע (בסעיף 5 להצעת החוק), שבו מוצע להסדיר האזנות של שיחות עם בעלי מקצוע שנקלטו בדרך אגב; הגדרה של רשות חוקרת תהיה רלוונטית לסעיף 9א1 המוצע (בסעיף 7 להצעת החוק), בו מוצע להסדיר אלו רשויות יוכלו לקבל חומר האזנה שנתגלה אגב ביצוע האזנה כדין, ובתוכן רשויות החקירה למיניהן. ראה הערות להלן. הערה: שימוש במונח "שיחה חסויה" בחוק עכשיו חל, ככל הנראה, גם על שיחה עם חבר כנסת. לכן נדמה כי יש להוסיף שיחות של חבר כנסת להגדרה של שיחות חסויות, או לחילופין להוסיף את שיחות חברי כנסת לכל סעיף בחוק בו מוזכר שיחה חסויה. לדוגמא, סעיף 5 מסדיר את סמכות רשויות הביטחון להאזין לשיחה חסויה דחופה – האם הכוונה היא שהסעיף לא יחול גם על שיחות של חברי כנסת? סעיפים 2 ו3(1) להצעת החוק: פגיעה בפרטיות כשיקול מרכזי במתן היתר להאזנת סתר 4. האזנה למטרת בטחון המדינה (א) שר רשאי, אם נתבקש לכך בכתב מאת ראש רשות בטחון ואם שוכנע לאחר ששקל גם את מידת הפגיעה בפרטיות כי הדבר דרוש מטעמי בטחון המדינה, וכי אין בכך כדי לפגוע בפרטיות במידה העולה על הנדרש, להתיר בכתב האזנת סתר. 6. האזנת סתר למניעת עבירות (א) נשיא בית משפט מחוזי, או סגן הנשיא שהסמיכו הנשיא לענין זה, רשאי, לפי בקשת קצין משטרה מוסמך, להתיר בצו האזנת סתר אם שוכנע, לאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות, שהדבר דרוש לגילוי, לחקירה או למניעה של עבירות מסוג פשע, או לגילוי או לתפיסה של עבריינים שעברו עבירות כאמור, או לחקירה לצרכי חילוט רכוש הקשור בעבירה שהיא פשע, וכי אין בכך כדי לפגוע בפרטיות במידה העולה על הנדרש. מוצע לקבוע כי כאשר שר דן בבקשה להאזנת סתר לצרכי ביטחון המדינה, וכאשר שופט דן בבקשה להאזנת סתר למניעת עבירות, עליו להשתכנע כי אין בהאזנת סתר כדי לפגוע בפרטיות במידה העולה על הנדרש. ההצעה משנה את האיזון של החוק הקיים, שכן היום השר חייב להשתכנע כי ההאזנה דרושה מטעמי בטחון, ושופט חייב להשתכנע כי ההאזנה דרושה לצורכי חקירה שונים, אך יש להם שיקול דעת רחב לגבי מידת הפגיעה – וכעת יידרש מהם גם לאזן מידת הפגיעה לאמת מידה אובייקטיבית, סבירה, של פגיעה. סעיף 3(2) להצעת החוק: דיון בדלתיים סגורות 6. האזנת סתר למניעת עבירות (ב) הבקשה תהיה על פי טופס שייקבע והיא תידון במעמד צד אחד בלבד, ומטעם המבקש יתייצב קצין בדרגת סגן ניצב ומעלה. הדיון בבקשה יהיה בדלתיים סגורות. מוצע לקבוע, על פי המלצות דו"ח משיח, כי הדיון בבקשה להאזנת סתר יהיה בדלתיים סגורות. כיון שהדיון הינו במעמד צד אחד, גם היום הדיון מתנהל בדלתיים סגורות, לפי תקנות האזנת סתר (בקשה להיתר האזנה), תשס"ז-2007,1 ומוצע לעגן את הקיים בחקיקה ראשית. יש גם לציין כי על פי התקנות, יש חובה לתעד את הדיון בפרוטוקול. הוועדה יכולה לשקול אם לעגן את חובת התיעוד בחקיקה ראשית. סעיפים 4 ו-5 להצעת החוק: שיחות שנקלטו בדרך אגב – חברי כנסת, עורכי דין, רופאים ופסיכולוגים 7א. שיחות חסויות שנקלטו בדרך אגב שיחה עם חבר הכנסת שנקלטה בדרך אגב (א) נקלטה במסגרת האזנת סתר כדין לפי סעיפים 6, 7 או 9א(א)(2), שיחה עם חבר הכנסת, תופסק, מיד עם היוודע למאזין שמדובר בחבר הכנסת, הקשבה לה, ולא ייערך תמליל שלה; חומר ההקלטה יועבר לעיונו של השופט שנתן את ההיתר. לא ייעשה כל שימוש בחומר ההקלטה, אלא אם כן הועבר לשופט שנתן את ההיתר, ובהעדרו – לשופט מוסמך אחר כאמור בסעיף 6(א), והשימוש אושר על ידו כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) (ב) השופט שנתן את ההיתר, ובהעדרו שופט מוסמך אחר כאמור בסעיף 6(א), רשאי להאזין להקלטה או להורות על עריכת תמליל ולעיין בו. (ג) מצא השופט, כי חומר ההקלטה כולל חומר הדרוש למטרות שלשמן ניתן להתיר האזנת סתר לפי סעיף 6(א), וכי הצורך בגילוי החומר לשם כך עולה על החשש לפגיעה ביכולתו של חבר הכנסת למלא את תפקידו, יורה על העברתו של חומר זה בלבד למבקש, בדרך שתיקבע; השופט יורה על אופן הטיפול ביתרת חומר ההקלטה. 7ב. שיחה עם בעל מקצוע2 שנקלטה בדרך אגב (א) נקלטה במסגרת האזנת סתר כדין לפי סעיפים 6 או 7, שיחה עם בעל מקצוע, תופסק, מיד עם היוודע למאזין שמדובר בבעל מקצוע, הקשבה לה, ולא ייערך תמליל שלה; לא ייעשה כל שימוש בחומר ההקלטה, אלא אם כן הועבר לשופט שנתן את ההיתר, ובהעדרו – לשופט מוסמך אחר כאמור בסעיף 6(א), והשימוש אושר על ידו כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו–(ג). (ב) השופט שאליו הועבר החומר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להאזין להקלטה או להורות על עריכת תמליל ולעיין בו. (ג) מצא השופט כי חומר ההקלטה או חלק ממנו כולל – (1) שיחה שאינה שיחה חסויה, יורה על העברתו של חומר זה בלבד למבקש, בדרך שיקבע; (2) שיחה חסויה, לא ייעשה בו כל שימוש והשופט יורה על אופן הטיפול בו. מוצע להסדיר את הטיפול בשיחה חסויה שנקלטה בדרך אגב, בכך שהחומר יועבר לשופט אשר יאזין להקלטה או יורה על עריכת תמלול בו, ויחליט על הטיפול בחומרים. בכך מוצע להשוות את ההסדר לגבי האזנות סתר של "בעלי מקצוע" להסדר להאזנת סתר של חבר כנסת, וכן להבהיר כי אין לעשות שימוש בחומר המוקלט, אלא אם כן הועבר לשופט אשר אישר את השימוש לפי המשך הסעיף. [יש להבהיר כי חל איסור היום על האזנת סתר של בעלי מקצוע, הקבוע בסעיף 9 לחוק: "חוק זה אינו בא להתיר האזנת סתר לשיחה שעדות עליה חסויה לפי סעיפים 48 עד 51 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971." ] בתיקים מסוימים, מדובר בכמויות אדירות של חומר. וועדת החוקה עוסקת רבות בעומס על בתי המשפט – והמנגנון המוצע יכול ליצור עומסים כבדים על שופטים שייאלצו לשמוע או לעיין בתמלילים של עשרות שעות האזנה. יש לשאול את הנהלת בתי המשפט האם השופטים מוכנים ומסוגלים לקבל את כל החומרים ולעבור עליהם, ומוצע לדון במנגנון אחר. בנוסף, התיקון אינו מסדיר את הגדרתו של החומר שנקלט והעברתו לידי הנאשם - האם החומר בגדר חומר חקירה שיש להעבירו לנאשם? (וראו בעניין זה פס"ד זאבי (בשפ 2043/05)). האם הוא בגדר חומר שנאסף, שאין לו רלבנטיות להגנת הנאשם? מי ימיין ויחליט על סיווגו של המידע, ומי יקבע איזה חומרים יועברו לעיון הנאשם? ומה יעשה השופט אם בחומר החסוי נקלטה שיחה שיכולה להועיל להגנת הנאשם? האם מצופה מהשופט לעשות גם את המיון הזה, והאם יש לו את הכלים לעשות זאת? מה עוד שלא כתוב בסעיף שיש חובה להעביר את השיחות לשופט למיון – על פי ההסדר המוצע, נדמה כי ההחלטה למסור את חומר החקירה לבית המשפט נתונה בידי הגוף החוקר. אם המשטרה סבורה כי השיחה אינה עלולה להוות חומר חקירה, או כי אין צורך בשיחה לצורכי החקירה, היא פשוט תפסיק את ההקשבה והתמלול, וגם לא תעביר את החומר לבית המשפט. אם כן, ההסדר יוצר קטגוריה חדשה של חומר חקירה: שיחות שנקלטו, ואשר מוחזקות על ידי התביעה, כאשר התביעה אינה יודעת אם הן רלוונטיות לנאשם או לא. על החוק המוצע להתייחס לקשר הזה בין איסוף החומר דרך האזנות סתר לבין חומר חקירה. יש לוודא שגם פרטי השיחות שההקשבה אליהן הופסקה יוכללו ברשימת חומר חקירה שמקבל הנאשם. יש לזכור כי לפעמים הנאשם יכול לוותר על החיסיון של השיחה שלו עם בעל מקצוע (כאשר מדובר בשיחה שהוא ניהל עם עורך דינו, למשל), וכן יש מקרים כי הנאשם מצפה כי החומר שהוקלט יכול לעזור בהגנתו, ויש לשקול לאפשר גם לנאשם לבקש מהשופט להקשיב להקלטה. הערות נוספות: • סעיף 7ב(ג)(2) המוצע אינו ברור: "מצא השופט כי חומר ההקלטה או חלק ממנו כולל שיחה חסויה, לא ייעשה בו כל שימוש והשופט יורה על אופן הטיפול בו". האם הכוונה היא שאין לשופט סמכות להורות על העברת החומר, בכל מצב? או האם הכוונה היא שמותר לשופט לאשר את השימוש בשיחה החסויה שהוקלטה, בדומה להסדר שקבוע לגבי שיחות עם חבר כנסת, לפי סעיף 7א(ג)? יש צורך בהבהרה. אם השופט אכן רשאי לעשות שימוש כלשהו בחומר, יש לקבוע לאיזה צורך, ובאיזה תנאים. • ההסדר המוצע בסעיף 7א, לגבי חבר כנסת, וסעיף 7ב, לגבי שיחה עם בעל מקצוע, הם כמעט זהים. אם כן, אפשר לתקן את הנוסח כך שיהיה רק סעיף אחד שמתייחס לשניהם. • הסעיף המוצע מסדיר את עניין השיחות החסויות בהאזנות הסתר למניעת עבירות וחשיפה של עבריינים (סעיפים 6-7 לחוק). מה ההסדר לגבי שיחות אלו בהאזנות סתר למטרת ביטחון (לפי סעיף 4 לחוק)? • אם השופט מבקש תמליל כדי למיין את החומר לפי סעיף מוצע 7ב(ב) – וההנחה היא כי ברוב המקרים יבקש השופט לערוך תמלול – ממי הוא מבקש את התמליל? מהמשטרה? מחברה פרטית? ככל שהחומר עובר מיד ליד, זכות הפרטיות נפגעת. כמו כן, ברור שלתמלול יש עלות תקציבית, ויש לסדר את העניין לפני חקיקת החוק. • מי הם האנשים שלהם ניתן היתר להקשיב לשיחות? מה ההכשרה שלהם? איך יתודרכו בעניין הזה? מבחינה פרקטית, איך הם 'מפסיקים' האזנה וחוזרים שוב להאזין לשיחות? סעיף 5 להצעת החוק: הסרת מגבלות 7ג. הסרת מגבלות שנקבעו בהיתר נקלטה במסגרת האזנת סתר כדין לפי הוראות פרק זה, שיחה שבהתאם למגבלות שנקבעו בהיתר אין לערוך תמליל שלה או לעשות בה שימוש אחר, והדברים שנקלטו בה דרושים לגילוי, לחקירה או למניעה של עבירות, או לגילוי או לתפיסה של עבריינים, או לחקירה לצורכי חילוט רכוש הקשור בעבירה, רשאי קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה להגיש בקשה לשופט שנתן את ההיתר, ובהעדרו – לשופט מוסמך אחר כאמור בסעיף 6(א), להסרת המגבלות שנקבעו בהיתר או לצמצומן, ויחולו לעניין סירוב לבקשה כאמור הוראות סעיף 6(ג) [לעניין ערעור], בשינויים המחויבים. יש מקרים שבהם ניתן היתר להאזנת סתר, אך בהיתר קבועות מגבלות על חלק מהשיחות מתוך כלל ההאזנות אשר בהן אין לעשות שימוש. מוצע להוסיף סעיף שיאפשר לגוף החוקר לבקש את הסרת המגבלות, אם יש חשש כי הדברים שנקלטו "דרושים לגילוי, לחקירה או למניעה של עבירות, לגילוי או לתפיסה של עבריינים, או לחקירה לצורכי חילוט רכוש הקשור בעבירה." סעיף זה יחול על כל האזנה שנעשתה כדין לפי החוק. הערות: • יש לבקש דוגמאות להגבלות שנקבעו, והסיבות לכך, כדי לבחון אם יש לאפשר בקשה להסרת המגבלות לכל העבירות. • ככל שיש מנגנון שמחייב את הגורמים המקצועיים לבקש היתר להאזנת סתר רק במקרים חריגים וחמורים, אפשר להצדיק את הסרת המגבלות, אם החומר כבר נמצא בידי הרשויות, שכן איך אפשר לבקש מרשויות התביעה "לזרוק לפח" מידע על התנהגות עבריינית שהתקבל כדין וכדין? אך ככל שאפשר לבקש היתר להאזנת סתר במספר רב מאוד של מקרים (בין בכל עבירת פשע להאזנה רגילה, ובין ברשימה ארוכה של עבירות להאזנת שיחה חסויה), יש חשש כי כל הרחבה כגון ההרחבה שמוצעת בסעיף זה, עלולה להרחיב עוד יותר את השימוש בכלי של האזנת סתר. סעיף 5 להצעת החוק: שימוש במידע 7ד. הפקה מודיעינית ושימוש במידע לפעילות מבצעית מיידית אין בהוראות פרק זה כדי למנוע – (1) הפקה למטרות מודיעין, של מידע העשוי לסייע לגילוי או למניעה של פעילות פלילית, מתוך שיחה שניתן לערוך תמליל שלה בהתאם להיתר שניתן לפי פרק זה; (2) שימוש במידע מתוך שיחה, שבהתאם למגבלות שנקבעו בהיתר שניתן לפי פרק זה אין לערוך תמליל שלה, אם השימוש חיוני לשם סיכול מיידי של עבירה או לשם פעילות מבצעית מיידית. מוצע להבהיר כי מותר להפיק מידע מודיעיני מחומר האזנה, בהתאם להיתר שניתן. מוצע גם להוסיף כי מותר להשתמש במידע מתוך שיחה, אפילו כאשר ההיתר לא כלל אישור לערוך תמליל שלה, אם השימוש חיוני לשם סיכול מיידי של עבירה, או לשם פעילות מבצעית מיידית. סעיף זה מוצע בעקבות המלצות וועדת משיח, אשר סברה כי הפקת מידע מודיעיני מחומר האזנה אשר נקלט כדין מתיישב עם החוק כפי שהוא היום, אך, נוכח הפגיעה בפרטיות שהיא זכות יסוד, יש להסדיר את העניין בחקיקה ראשית . הערות: • הסעיף לקוני – מי מחליט מתי המידע חיוני לשם סיכול מיידי של עבירה או עשוי לסייע לגילוי עבירה? מי מוסמך להפיק את המידע? למי בדיוק אפשר להעביר את המידע? אלה מנגנוני ביקורת קיימים? נראה כי יש צורך בפירוט. • לא ברור למה יש להתייחס להגבלה של התמלול – האם יש שיחות שיהיה אפשר להקשיב אליהן אך לא לתמלל אותן? לפי דו"ח משיח נדמה יש שני סוגי חומרים: שיש לתמלל ושאין לתמלל. בהצעה הזאת יש שיחות שאפשר לעשות בהם שימוש ושאי-אפשר לעשות בהם שימוש, וכן יש שיחות שצריכים להפסיק את ההקשבה להן באופן מיידי – לכאורה קטגוריה חדשה של שיחות. מוצע לבקש הסבר לפרוצדורה של ההקשבה והתמלול. סעיפים 6 ו-10 להצעת החוק: עבירות שלגביהן ניתן לבקש היתר להאזנה של חבר כנסת או בעלי מקצוע מוצע להרחיב את רשימת העבירות המנויות בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951 שבגינן אפשר לבקש היתר להאזנת סתר מלכתחילה: [סעיף 2א. לחוק החסינות:] חסינות בפני האזנת סתר (א) חבר הכנסת יהיה חסין בפני האזנת סתר. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שופט של בית המשפט העליון להתיר בצו האזנת סתר, אם שוכנע שיש יסוד לחשד שחבר הכנסת חשוד בעבירה ונתקיימו התנאים שבאחד מאלה: (1) נתבקש לכך בכתב מאת ראש רשות ביטחון, כשהעבירה היא מסוג פשע שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה, והאזנת הסתר הכרחית מטעמי ביטחון המדינה; (2) נתבקש לכך בכתב מאת קצין משטרה מוסמך, כשהעבירה היא עבירת רצח, הריגה, עבירה שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה, או עבירה של עסקת סמים כהגדרתה בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, עבירה מסוג פשע לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000‏, עבירה לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003‏, עבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות לפי סעיף 203א לחוק העונשין, התשל"ז–1977‏ (להלן – חוק העונשין), או עבירת שוחד לפי סעיפים 290, 291 ו-295 לחוק העונשין, או קשר לעבור אחת העבירות האמורות, והאזנת הסתר הכרחית למניעתה או לחקירתה של העבירה. (ג) בקשה להיתר להאזנת סתר לפי סעיף קטן (ב) תוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה.... וכן בדומה מוצע לתקן את סעיף 9א לחוק האזנת סתר לגבי האזנת סתר של בעלי מקצוע: 9א. האזנה לשיחות חסויות (א) על אף הוראות סעיף 9, רשאי נשיא בית משפט מחוזי או סגן הנשיא כאמור בסעיף 6(א), להתיר בצו האזנת סתר לשיחה שהעדות עליה חסויה, אם שוכנע שיש יסוד לחשד שעורך דין, רופא, פסיכולוג, עובד סוציאלי או כהן דת מעורב בעבירה ונתקיימו התנאים שבאחד מאלה: (1) נתבקש לכך בכתב מאת ראש רשות ביטחון, כשהעבירה היא מסוג פשע שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה, והאזנת הסתר דרושה מטעמי ביטחון המדינה; (2) נתבקש לכך בכתב מאת קצין משטרה מוסמך, כשהעבירה היא עבירת רצח, הריגה, עבירה שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה, או עבירה על עיסקת סמים כהגדרתה בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, עבירה מסוג פשע לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000‏, עבירה לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003‏, עבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות לפי סעיף 203א לחוק העונשין, התשל"ז–1977‏ (להלן – חוק העונשין), או עבירת שוחד לפי סעיפים 290, 291 ו-295 לחוק העונשין, או קשר לעבור אחת העבירות האמורות, והאזנת הסתר חיונית למניעתה או לחקירתה של העבירה. ההצעה מבקשת להוסיף רשימה ארוכה מאוד של עבירות שבגינן אפשר לבקש היתר להאזנת סתר לשיחות של חברי כנסת ובעלי מקצוע, כולל עבירות פשע לפי חוק איסור הלבנת הון, וכן כל עבירה לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה. כיום, אפשר לבקש היתר להאזנת סתר של בעל מקצוע רק בעבירת ספורות וחמורות ביותר: רצח, הריגה, עבירה שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה, או עבירה של עסקת סמים כהגדרתה בפקודת הסמים המסוכנים: כולן עבירות שעלולות לסכן חיים. לא מובן מה ההצדקה להרחיב את הסעיף לעבירות המנויות, מכל העבירות שבספר החוקים. מה הוא הקו המנחה החדש שעולה מהתיקון המוצע? הערות לנוסח: 1. סעיף 203א לחוק העונשין בוטל. נראה כי הכוונה לסעיף 377א לחוק העונשין, העוסק בסחר בבני אדם. 2. מאז ניסוח ההצעה, הוסף סעיף 291א לחוק העונשין: מתן שוחד לעובד ציבור זר: "הנותן שוחד לעובד ציבור זר בעד פעולה הקשורה בתפקידו, כדי להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית, דינו כדין נותן שוחד לפי סעיף 291." נדמה כי אם הוועדה תחליט להרחיב את העבירות בהן אפשר לבקש היתר להאזנה של שיחה חסויה, ותוסיף את העבירות לפי סעיפים 290 ו-291 (לקיחת שוחד ומתן שוחד), יש להוסיף גם את סעיף 291א. סעיף 6 להצעת החוק: שופט מוסמך 9א. האזנה לשיחות חסויות (א) על אף הוראות סעיף 9, רשאי נשיא בית משפט מחוזי או סגן הנשיא כאמור בסעיף 6(א), להתיר בצו האזנת סתר לשיחה שהעדות עליה חסויה, אם שוכנע שיש יסוד לחשד שעורך דין, רופא, פסיכולוג, עובד סוציאלי או כהן דת מעורב בעבירה ונתקיימו התנאים שבאחד מאלה: (1) נתבקש לכך בכתב מאת ראש רשות ביטחון, כשהעבירה היא מסוג פשע שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה, והאזנת הסתר דרושה מטעמי ביטחון המדינה; (2) נתבקש לכך בכתב מאת קצין משטרה מוסמך, כשהעבירה היא עבירת רצח, הריגה, עבירה שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה, או עבירה על עיסקת סמים כהגדרתה בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, או קשר לעבור אחת העבירות האמורות, והאזנת הסתר חיונית למניעתה או לחקירתה של העבירה. (ב) בקשה להיתר להאזנת סתר לפי סעיף קטן (א) תוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה על פי טופס שייקבע. (ג) ניתן היתר להאזנת סתר לפי סעיף קטן (א)(2) תהיה ההאזנה על דרך של הקלטה בלבד, אלא אם כן הורה השופט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על דרך אחרת; חומר ההקלטה יועבר לעיונו של השופט שנתן את ההיתר, ובהעדרו – לשופט מוסמך אחר, באופן שייקבע. (ד) השופט שנתן את ההיתר לפי סעיף קטן (א)(2) ובהעדרו שופט מוסמך אחר כאמור בסעיף 6(א), רשאי להאזין להקלטה או להורות על עריכת תמליל ולעיין בו, במעמד המבקש. מוצע לקבוע כי בהעדר השופט שנתן את ההיתר, גם שופט מוסמך אחר יוכל לקבל לעיונו את החומר שהוקלט. התיקון עולה בקנה אחד עם הסעיף באופן כללי, בו בהעדר השופט שנתן את ההיתר, גם שופט מוסמך אחר רשאי לעיין בחומר ההקלטה. הערה: יש צורך בהבהרה של המונח "שופט מוסמך" – סעיף 6(א) מדבר על "נשיא בית משפט מחוזי, או סגן הנשיא שהסמיכו הנשיא לענין זה." כך גם כתוב לכל אורך החוק. אפשר להוסיף הפנייה לסעיף 6(א): "ובהעדרו – לשופט מוסמך אחר כאמור בסעיף 6(א)" סעיף 6 להצעת החוק: איסור שימוש 9א. (ה) מצא השופט כי חומר הקלטה שההאזנה אליו הותרה בסעיף קטן (א)(2) כולל חומר הנוגע לעבירה שבשלה ניתן ההיתר, לעבירה אחרת שיש חשד שבוצעה על ידי מי שההאזנה אליו הותרה לפי סעיף זה, לעבירה אחרת מסוג פשע, או חומר העשוי להביא למניעתה של עבירה כאמור, יורה על העברתו של חומר זה בלבד למבקש ההיתר בדרך שתיקבע; מצא השופט כי חומר ההקלטה אינו כולל חומר חקירה כאמור – יורה על אופן הטיפול בו, אך לא ייעשה בחומר כל שימוש. מוצע לקבוע במפורש כי כאשר שופט מוצא כי חומר ההקלטה אינו כולל חומר חקירה, לא ייעשה שימוש בחומר שהוקלט בכלל. נדמה כי התיקון אינו נדרש (אך אינו מזיק). יש לבקש דוגמאות לפרשנות אחרת של הסעיף הקיים – למה יש צורך בתיקון? סעיף 7 להצעת החוק: העברת חומר לרשות אחרת העברת חומר האזנה לרשות אחרת 9א1. אין בהוראות חוק זה כדי למנוע העברה של חומר האזנה, כהגדרתו בסעיף 9ב(ו), שנתגלה אגב ביצוע האזנה כדין, למשטרה, לרשות ביטחון, למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לרשות חוקרת אחרת, לרשות להגנה על עדים או למחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, אם הוא עשוי לשמש למניעת פגיעה בביטחון המדינה, לגילוי, לחקירה או למניעה של עבירות, או לגילוי או לתפיסה של עבריינים, והדבר דרוש לצורך מילוי תפקידו של מי שאליו מועבר החומר. מוצע לאפשר העברת מידע שנקלט בדרך אגב לרשויות אחרות לשם גילוי, חקירה, ומניעת עבירות וכן כדי למנוע פגיעה בביטחון המדינה. כזכור, על פי ההצעה, רשויות אלו יוגדרו בסעיף 1 לחוק: "רשות חוקרת אחרת" – כל אחת מאלה: (1) רשות ההגבלים העסקיים; (2) רשות ניירות ערך; (3) רשות המסים; (4) משטרה צבאית חוקרת." הערות: יש לציין כי בשנת 2001, הממשלה ביקשה להכניס סעיף דומה בסעיף 9 לתקנות האזנות סתר, אך הייתה התנגדות חריפה לתיקון המוצע (גם לעצם ההצעה, וגם להסדרת העניין בתקנות ולא בחקיקה ראשית). התיקון לא עבר בוועדת החוקה, וכיום התקנות מאפשרות לרשות להעביר מידע שנתגלה בדרך אגב רק "לרשות מוסמכת אחרת" דהיינו לראש רשות בטחון, לקצין משטרה מוסמך או "למוסד למודיעין." כיום לרשויות אלו (חוץ ממצ"ח) אין אפשרות לבקש היתר להאזנות סתר ישירות מבית המשפט – רק למשטרה ניתנת הסמכות לבקש היתר להאזנת סתר, והרשויות רשאיות לבקש מהמשטרה להגיש בקשה להאזנה בשבילם. בהגבלה זו יש כדי לצמצם את השימוש בכלי של האזנת סתר למקרים המתאימים, שכן המשטרה שוקלת את מכלול העבירות שעליה לטפל בהן, וקובעת סדרי עדיפויות בהתאם. הסעיף המוצע ירחיב את הפגיעה בפרטיות בכך שהוא יאפשר, בדיעבד, גישה להאזנות סתר לקשת רחבה של גורמים, ללא היתר ספציפי, וללא ביקורת שיפוטית. עוד יש לזכור כי הפגיעה הטמונה בהאזנות סתר אינה רק פגיעה חד-פעמית, המתקיימת ברגע ההאזנה/הקלטה, אלא מתקיימת גם בשימוש במידע, ולכן כל העברת מידע מגדילה את הפגיעה בפרטיות, ויש להצדיקה. אם לא יצומצמו המקרים בהם אפשר מלכתחילה לבקש היתר להאזנת סתר, כמוצע לעיל, על הוועדה לשקול להגביל את העברת המידע לרשויות אחרות רק בתנאים מסוימים, כגון רק לצורך גילוי/חקירה של עבירות פשע, או אף של עבירות שקבוע להן עונש מאסר של 5 שנים ומעלה. כמו כן, אפשר לקבוע כי על המשטרה ללכת לבית המשפט ולנמק את הבקשה להעברת המידע לגוף אחר. מבחינה רעיונית, הבקשה דומה מאוד לבקשה להסרת מגבלות: ההיתר ניתן על ידי בית המשפט לגוף ספציפי, וכדי להעביר את המידע לגוף אחר, יש לחזור לבית המשפט, לנמק את הצורך, ולבקש היתר להעברת החומר. מה עוד, על פי הדיווחים משנת 2007, כך הנוהל היום. (בנוסף, יש לציין כי אין הסדר בחוק כיום בעניין העברת מידע בין המשטרה לבין רשויות התביעה שאינן תובעים משטרתיים.) מה עוד שלפי נוסח הסעיף המוצע, אפשר להעביר חומר האזנה שהוקלט בדרג אגב על ידי רשויות הביטחון לרשויות אחרות, כאשר ההיתר להאזנה ניתן על ידי שר, ולא על ידי בית משפט. מוצע לבקש לקבל מהמשטרה נתונים: • בכמה תיקים משתמשת התביעה (הן במשטרה והן בפרקליטות) במידע שהתקבל עקב האזנת סתר חוקית? • בכמה מהתיקים שבהם נעשה שימוש בהאזנת סתר בסופו של דבר מדובר בעבירות שאינן מסוג פשע? • כמה בקשות להאזנות סתר מוגשות ע"י המשטרה שמקורן בבקשות של רשות חוקרת אחרת? • בכמה תיקים מועבר היום מידע מהמשטרה לשירות הביטחון? ובכמה תיקים מועבר מידע משירות הביטחון לרשויות התביעה? סעיף 8 להצעת החוק: טכנולוגיות האזנה 9ב. מחיקה וביעור של חומר האזנה (א) ראש הממשלה, בהסכמת שר המשפטים, יקבע כללים בדבר מחיקה או ביעור של חומר האזנה ששמירתו אינה נדרשת, ובדבר אופן החזקתו של חומר האזנה ששמירתו נדרשת מטעמי ביטחון. (ב) כללים כאמור בסעיף קטן (א) יהיו טעונים אישור הועדה  המשותפת; ראש רשות ביטחון רשאי להורות על שינוי בכללים, ובלבד שתוך שישה חודשים יובא השינוי לאישור הועדה המשותפת; הכללים לא יפורסמו ברשומות או בדרך אחרת. (ג) קבע קצין משטרה מוסמך או מי שהוסמך על ידו לכך, כי חומר האזנה, כולו או חלקו, אינו דרוש למניעת עבירות או לגילוי עבריינים, יורה בכתב על מחיקה או ביעור של חומר האזנה. (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג), חומר חקירה לא יימחק, אלא לאחר תום ההליכים המשפטיים וקבלת אישור בכתב מראש של התובע. (ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג) לא תימחק הקלטה, אלא אם כן ניתן למחוק את כלל ההקלטות שעל גבי הסליל. (ו) לענין סעיף זה, "חומר האזנה" – סליל או אמצעי אחר המשמש להקלטה, תמליל ותעתיק ממנו, כולם או חלקם. לרבות אמצעי אופטי או אלקטרומגנטי, תמליל או תעתיק מהם, כולם או חלקם, למעט כתבה שהופקה לצורכי מודיעין. תיקון זה מקורו גם הוא בהמלצות של וועדת משיח. יש לבקש הסבר טכני מהגורמים הרלוונטיים" מה הוא "אמצעי אופטי או אלקרומגנטי," וכן "כתבה שהופקה לצורכי מודיעין"? סעיף 9 להצעת החוק: התקנת ציוד 10א. סמכויות עזר (א) מי שמוסמך להתיר האזנת סתר לפי חוק זה, רשאי להתיר גם כניסה למקום לצורך התקנת אמצעים הנדרשים להאזנה, פירוקם או סילוקם; פרטי המקום שאליו הותרה הכניסה יפורטו בהיתר. (ב) שוכנע מי שמוסמך להתיר האזנת סתר לפי חוק זה, כי למטרות ההאזנה נדרש גם תיעוד חזותי ברשות היחיד, רשאי הוא להתיר גם התקנת ציוד הנדרש לשם כך. יש לקיים דיון עקרוני בנושא התיעוד החזותי. בתיעוד חזותי, ובמיוחד בצילום ברשות היחיד, יש פגיעה חמורה בפרטיות האדם, אף יותר מאשר בהאזנת סתר רגילה. אין להשוות, כלאחר יד, בין האזנה ובין צילום. אם תחליט הוועדה לאפשר תיעוד חזותי במסגרת החוק, עליה לקבוע במפורש את הסמכות של בית המשפט להתיר תיעוד חזותי, וכן לקבוע את התנאים והמגבלות למתן היתר כאמור. אין מדובר בהבהרה "טכנית", אלא בשאלה עקרונית שיש לדון בה.