חומר רקע
2102/28880
ח' תשרי, תשע"ב
6 אוקטובר, 2011
לכבוד
גב' אורית קורן, עו"ד
המשנה ליועמ"ש לממשלה (חקיקה)
משרד המשפטים
רח' סלאח א-דין
ירושלים
ג.נ.,
הנדון: הצעת חוק בתי המשפט (בוררות חובה) (הוראת שעה) התשע"א-2011
מכתבי לשר המשפטים מיום 18.7.2011
מכתבכם 4.9.2011
בהמשך לישיבת ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת מיום 15.9.2011 וכפי שהצעת, מועבר אליך בזאת נייר עמדה המסכם בקצרה את עמדת לשכת רואי החשבון בישראל ("הלשכה") בנושא הצעת החוק שבנדון, כדלהלן:
1. לדעתנו, יש לאפשר במסגרת החוק המוצע ניהול בוררות, בפני בורר שהוא לאו דווקא עו"ד, ויכול שיהיה גם רואה חשבון. מתן אפשרות כזו תהיה יעילה מבחינת הצדדים, המתדיינים והאינטרס הציבורי. לדעתנו, יש לאפשר לצדדים בעת שהם משיבים לביהמ"ש על מינוי הבורר לפי סעיף 53ט לחוק המוצע, לבחור בורר שהוא רואה חשבון וכן לאפשר לו לדון שלא לפי הדין המהותי ודיני הראיות (בנוסף לשחרור שמקנה הצעת החוק מסדרי הדין כאמור בסעיף 53יט).
2. לדעתנו, אין הכרח שבמסגרת בוררות חובה, הכרחי שהבורר ידון לפי הדין המהותי ודיני הראיות. לגישתנו, אין כל מניעה שלצדדים תהא זכות לקבוע כי הדיון לא יהיה על פי הדין המהותי או כי לא יחולו דיני הראיות. כך למשל, גם בבית הדין לעבודה, בבית משפט לענייני משפחה (ובבית משפט לתביעות קטנות) לא כבולים ההליכים לדיני הראיות וזאת אף ללא הסכמת הצדדים ולא רואים בכך פגיעה בזכויות הצדדים לדיון. בבתי המשפט הרגילים ישנם גם הליכי "פשרה" לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, המקנים בהסכמה, שקול דעת לבית משפט להכריע בסכסוך כראות עיניו, שלא על פי הדין המהותי, דיני הראיות וכל זאת ללא נימוקים
- 2 -
וללא זכות ערעור, ולא רואים בכל אלה פגיעה בזכויות מהותיות. חוק הבוררות עצמו מאפשר דיון ללא כבילה לדין המהותי, דיני הראיות או סדרי הדין ואף ללא חובת הנמקה, ככל שהצדדים כך בחרו. יתרונות הליכים כאלו הינם ביעילותם ובמתן אפשרות להכרעה מהירה בסכסוך. כמצויין בהצעת החוק, ההסדר שאוב מההסדר לעניין מינוי שמאים מכריעים בחוק התכנון והבניה, וככל ששם שמאים כשירים להכריע (ולא כבילה לדין המהותי לדיני ראיות או לסדרי דין), אין לפסול את רואי החשבון מלהכריע בסכסוכים עסקיים.
3. ככל שעולה טענה, כי רואה חשבון לא יוכל להתמצא בדין המהותי או בדיני הראיות- אין בטענה זו ממש. ראשית רואי החשבון יוכלו להסתייע במומחה לדין ככל שהדבר יידרש, שנית - הצדדים רשאים יהיו לשחררם מהכבילה לדין המהותי ודיני הראיות, כשם שהדבר נעשה בבוררות "מרצון" לפי חוק הבוררות. שלישית, אפשר לקבוע מראש קריטריונים להפניית תיקים לבוררות חובה בפני רואי חשבון, כאשר המחלוקת הינה בעיקרה עסקית או כלכלית, כך שהכבילה לדין המהותי או דיני הראיות אינה ליבו של הסכסוך בין הצדדים.
4. הניסיון מלמד, כי סכסוכים עסקים וכלכליים שנדונו בפני רואי חשבון נוהלו בצורה יעילה יותר הן בהיבט הצדדים והן בהיבט המערכתי והשיג תוצאות טובות. בכך , משתלבת הערתנו זו עם מטרת החוק המוצע שהיא הפחתת נטל מן המערכת השיפוטית, הקטנת העומסים ושחרור ה"פקק" בבתי המשפט.
5. לסיכום, מתן האפשרות למנות רואה חשבון כבורר במסגרת הליך בוררות החובה (ולכל הפחות במקרים מתאימים לכך) ומתן הזכות לצדדים לקבוע כי הדיון לא יתנהל על-פי הדין המהותי או דיני הראיות דווקא תמנע פגיעה נוספת בזכויותיו של הציבור מעבר לפגיעה שבהעברת ההליך למסלול "בוררות חובה" מחוץ לכותלי בית המשפט ותביא ליעילות גבוהה. דווקא הצעת החוק, המדמה את הליכי הבוררות חובה להליך משפטי המתנהל "מחוץ לכותלי בית המשפט", יוצא שכרו בהפסדו, שכן הוא מאבד את יכולתו להיות יעיל וענייני.
אנו עומדים לרשותכם בכל הבהרה הקשורה בפנייתנו זו, ונשמח להיפגש עם גברתי ולהרחיב את הנימוקים לעמדתנו וליכולת של רואי החשבון לתרום תרומה אמיתית למהלך אותו שואף שר המשפטים ומשרד המשפטים לקדם, לטובת הציבור הרחב.
בכבוד רב ,
דורון קופמן, רו"ח
נשיא לשכת רו"ח
העתקים: פרופ' יעקב נאמן, שר המשפטים
ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל משרד המשפטים
עו"ד ירון הרמן- גרוס,קלינהנדלר, חודק ושות'