חומר רקע

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית נספח מס' מ-481/א' חוק עובדים זרים (תיקון מס' ...), התש"ע–2010 תיקון סעיף 1 1. בחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991‏1 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "הועדה" יבוא: "תובע" – כמשמעותו בסעיף 12(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982‏2;". תיקון סעיף 2 2. בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, אחרי "כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977" יבוא "ובלבד שלא יפחת מ-10,000 שקלים חדשים" ואחרי "דינו מאסר שנה או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977" יבוא "ובלבד שלא יפחת מ-25,000 שקלים חדשים". אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (א1) קנס כאמור בסעיף קטן (א) לא יפחת מ-10,000 שקלים חדשים, ולעניין עבירה שנעברה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעביד – מ-25,000 שקלים חדשים, ובלבד שלא נקבע לעבירה קנס לפי סעיפים 1 ו-2 לחוק העבירות המנהליות; בית המשפט רשאי להקל בעונש כאמור, מטעמים מיוחדים שיירשמו. א. לדיון: בדיונים קודמים, הצביעו גורמי האכיפה על כך שבית המשפט אינו מטיל עונשים קלים על נאשמים; אם בכלל קיימת בעייה בענישה, ההסבר לכך נובע מהעובדה כי אין מספיק תקנים במערכת התביעה כדי לנהל את התיקים. אם כן, לא ברור למה יש צורך בהגבלת שיקול הדעת של השופטים בקביעת עונשים. משרד המשפטים התבקש להביא בפני הוועדה עדכון לגבי תקצוב תקנים לצורך אכיפה בתחום הזה. ב. לדיון: חבר הכנסת חרמש ואחרים מבקשים להחריג מסעיף זה (או לפחות לקבוע הנחייה פנימית בעניין שתימסר לוועדת החוקה) מעסיקים שעברו על תנאי ההיתר, ולקבוע קנס מינימום רק כאשר מעסיק העסיק עובד זר ללא היתר. הוספת סעיפים 4א ו-4ב 3. אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: לדיון: גם לגבי סעיף זה, וכן לגבי סעיף 5, לא ברור למה יש צורך בהחמרת הענישה, כאשר לא נמצאה בעיה בעונשים שהוטלו עד כה. "החמרת הענישה בשל הרשעות קודמות בעבירה של העסקה שלא כדין 4א. (א) הורשע מעביד בעבירה של העסקה שלא כדין לפי סעיף 2(א) או לפי סעיף 4(א) או (ב), ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע העבירה כבר הורשע בעבירה כאמור, לא יפחת עונשו לפי סעיף 2(א) מכפל הקנס המזערי האמור באותו סעיף, לפי העניין. יצוין עוד כי הוועדה החליטה, במסגרת תיקון חוק העונשין בעניין הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, כי עברו הפלילי של נאשם יהווה שיקול משני בקביעת עונשו, כאשר עיקרון ההלימה קיבל בכורה. הכפלת הקנס בשל הרשעות קודמות (ובמיוחד הקנס המזערי) לא מתאימה לתיקון שנעשה. (ב) הורשע מעביד בעבירה של העסקה שלא כדין לפי סעיף 2(א) או לפי סעיף 4(א) או (ב), ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע העבירה הורשע ונקבע עונשו לפי סעיף קטן (א), לא יפחת עונשו לפי סעיף 2(א) מפי שלושה מהקנס המזערי האמור באותו סעיף, לפי העניין. (ג) לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ב), יראו כמה הרשעות בשל אירוע אחד, כהרשעה אחת. (ד) במניין ההרשעות הקודמות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יובאו בחשבון גם הרשעות שקדמו ליום תחילתו של חוק עובדים זרים (תיקון מס' 14) (העסקה שלא כדין – הגברת האכיפה), התש"ע–2010. חזקה לגבי העסקת עובד זר בידי מחזיק במקרקעין 4ב. מחזיק במקרקעין שבהם נמצא עובד זר אשר מתקיים לגביו אחד מאלה, יראו אותו כמי שמעביד את העובד הזר, אלא אם כן הוכיח אחרת: (1) העובד הזר מבצע עבודה או נותן שירות, בעבור המחזיק במקרקעין; הערה: לא ברור איך החזקה המוצעת מוסיפה על יסודות העבירה. כאשר התביעה מוכיחה כי העובד ביצע עבודה או נתן שירות "בעבור" המחזיק, הלא היא כבר הוכיחה את היסוד העובדתי שבעבירה בכך שהתביעה הוכיחה כי המחזיק "העביד עובד זר". (2) העובד הזר נמצא במקרקעין בנסיבות שיש בהן להצביע כי הוא מבצע עבודה או נותן שירות, בעבור המחזיק במקרקעין." הערה: אם התביעה מוכיחה כי קיימות ראיות נסיבתיות שמצביעות על כך שהעובד ביצע עבודה בעבור המחזיק, היא הוכיחה את היסוד העובדתי של העבירה. אם כן, מה מוסיפה החזקה? לשם מה ליצור אותה? *הפסיקה אכן קבעה חזקה לפיה כאשר עובד זר נמצא בשטחו (או עובד בשטח) של מחזיק במקרקעין, קיימת חזקה כי הוא עובד בעבור המחזיק. אם לכך הייתה כוונת ההצעה, לשם מה ליצור חזקה שבדין כאשר הפסיקה כבר קבעה חזקה עובדתית – העולה מניסיון החיים? * אם בכל זאת תחליט הוועדה כי יש הצדקה לקבוע חזקה, אפשר לנסח את סעיף 4ב כך: "מחזיק במקרקעין שבהם נמצא עובד זר אשר עובד בשטח, יראו אותו כמי שמעביד את העובד הזר, אלא אם כן הוכיח אחרת / גרסה ב': נמצא עובד זר עובד בשטח, יראו את מחזיק המקרקעין כמי שמעביד את העובד הזר, אלא אם כן הוכיח אחרת ." תיקון סעיף 5 4. בסעיף 5 לחוק העיקרי, במקום "קנס כקבוע" יבוא "כפל הקנס האמור". הוספת סעיף 5ב 5. אחרי סעיף 5א לחוק העיקרי יבוא: ההסדר של סגירת תיק מותנית נידון כעת בוועדה, ואין צורך בהסדר ספציפי לעניין עובדים זרים "הסדר לסגירת תיק מותנית 5ב. (א) ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום חשוד בעבירה של העסקה שלא כדין לפי סעיף 2(א) או לפי סעיף 4(א) או (ב), רשאי הוא, על אף האמור בסעיף 62(א) רישה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, שלא להעמידו לדין ולהציע לו הסדר לסגירת תיק המותנית בתנאים (בסעיף זה – הסדר), אם ראה כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור, בנסיבות המקרה. (ב) במסגרת ההסדר רשאי תובע להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד חשוד, אם יודה החשוד בעובדות המהוות את העבירה והמפורטות בהסדר, ויתחייב לקיים את התנאים המפורטים בהסדר, בתוך פרק זמן שייקבע. (ג) דחה חשוד הצעה להסדר או שלא השיב עליה בתוך הזמן שקצב לו התובע בהצעה, יעמידו התובע לדין, אלא אם כן נוכח ממידע חדש שהובא לידיעתו לאחר הצעת ההסדר לחשוד, או מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי אין די ראיות לאישום או שאין במשפט עניין לציבור. (ד) תנאי ההסדר שיציע התובע, טעונים אישור תובע שהוסמך לכך בידי היועץ המשפטי לממשלה. (ה) התנאים שתובע יכלול בהסדר לסגירת תיק מותנית לפי חוק זה הם: (1) תשלום קנס בגובה מחצית הקנס המזערי הקבוע לעבירה; (2) התחייבות של החשוד להימנע מביצוע העבירה שבה הוא הודה, במהלך תקופה שתצוין בהסדר ושלא תעלה על שנה אחת; ההתחייבות יכול שתהיה מלווה בערובה, שתחולט אם הפר החשוד את ההתחייבות. (ו) ההסדר ייערך בכתב ויכלול את כל אלה: (1) תיאור העובדות המהוות את העבירה; (2) תיאור התנאים שעל החשוד למלא, כאמור בסעיף קטן (ה); (3) פרק הזמן שבמהלכו על החשוד למלא אחר תנאי ההסדר; לעניין חוק זה יראו את פרק הזמן שנקבע כאמור, כאחד מתנאי ההסדר. (ז) תובע רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא את התנאים שנקבעו בהסדר. (ח) תובע לא יעמיד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירה שהוא הודה בהן במסגרת הסדר, לאחר שהחשוד החל למלא את תנאי ההסדר, בין שסיים למלא את התנאים האמורים ובין אם לאו, אלא אם כן מצא שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בהתאם לסעיף קטן זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהסמיך לכך. (ט) נוכח תובע כי החשוד הפר את תנאי ההסדר, יעמידו לדין בשל העובדות המהוות עבירה והמפורטות בהסדר כאמור בסעיף קטן (ו)(1), אלא אם כן מצא שאין להעמידו לדין מטעמים מיוחדים שיירשמו; לעניין זה יראו כהפרה של תנאי ההסדר, גם הגשה של כתב אישום על עבירה שהחשוד התחייב במסגרת ההסדר להימנע ממנה כאמור בסעיף (ה)(2). (י) הועמד חשוד לדין בהתאם לסעיף קטן (ט), יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא; מילא החשוד חלק מהתנאים שנקבעו בהסדר, יתחשב בכך בית המשפט במסגרת שיקוליו בבואו לגזור את דינו. (יא) הודיית חשוד בעובדות המהוות עבירה, במסגרת הסדר, לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי בשל עובדות אלה." תיקון חוק העבירות המינהליות 6. בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו–1985‏3, בסעיף 15, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: הוועדה החליטה למחוק את סעיף זה, שכן די בהסדרת הנושא בהנחיות פנימיות "(ב) היה לתובע יסוד סביר להניח שאדם עבר עבירה מינהלית לפי סעיף 2(ב)(3), (4), (5) או (8) לחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991, וכן ראה כי באותו אירוע קיימות ראיות מספיקות לאישום אותו אדם בעבירה של העסקה שלא כדין לפי סעיפים 2(א) או 4(א) או (ב) לחוק האמור, יהיה די בקיומן של ראיות כאמור כדי להוות נסיבות המצדיקות הגשת כתב אישום בשל העבירה המינהלית, כאמור בסעיף קטן (א)." תיקון חוק הגבלת שימוש במקום 7. בחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה– 2005‏4 – הוועדה החליטה למחוק את סעיף זה (1) בסעיף 1 – (א) בהגדרה "עבירה", בתחילתה יבוא "עבירה של העסקת עובד זר שלא כדין או"; (ב) אחרי ההגדרה "עבירה" יבוא: ""עבירה של העסקת עובד זר שלא כדין" – עבירה לפי סעיפים 2(א) או 4(א) או (ב) לחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991;"; (2) בסעיף 2 – (א) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) בסעיף קטן זה, "עבירה" – למעט עבירה של העסקת עובד זר שלא כדין"; (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) בית משפט השלום, רשאי, לבקשת תובע, ליתן צו להגבלת שימוש במקום, בהליך אזרחי, אם שוכנע כי קיים יסוד סביר לחשש שהמקום ישמש לביצוע עבירה של העסקת עובד זר (בסעיף קטן זה – עבירה), אם לא יינתן צו הגבלת שימוש, ובלבד שנוכח כי התקיימו כל אלה: (1) המקום הוא בית עסק; (2) בבית העסק נעברו בשנתיים האחרונות שתי עבירות לפחות כאמור בסעיף 4א(א) או (ב) לחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991 (בסעיף קטן זה – עבירות קודמות); (3) למחזיק במקום או לבעל המקום, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, ניתנה התראה בכתב שבה הוא נדרש לנקוט צעדים למניעת הישנות העבירה, וכן הובא לידיעתו ביצוען של עבירות קודמות בבית העסק ואפשרות הגבלת השימוש במקום לפי הוראות סעיף זה, במקרה של הישנות העבירה; (4) הגבלת השימוש במקום לא תגרום לאחד מאלה: (א) פגיעה בביטחון המדינה, בשלום הציבור, או באינטרס ציבורי חשוב אחר; (ב) נזק כלכלי חמור שאינו סביר בנסיבות העניין לבעל המקום, למחזיק במקום או לאדם אחר. ***************************************************************************************