חומר רקע
ירושלים, י"ב בשבט התשע"ב
5 בפברואר 2012
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי
מסמך רקע לדיון הקבוע ביום 6.2.12 בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 65)
(הסדר טיעון), התש"ע-2010
הערות לסעיפים המוצעים בעניין הסדרי טיעון:
[איננו מתייחסים בשלב זה לתיקונים המוצעים לסעיף 143א לחסד"פ (בס' 1 להצעת החוק), בעניין התערבותו של בית המשפט בהסדר הטיעון בדיון המקדמי. זה נושא שידון לאחר הדיון המרכזי בהסדרי הטיעון.]
פרק ו'1: הסדר טיעון
סימן א': הוראות כלליות
הסעיף המוצע
הערות לדיון
220א. הגדרה
בפרק זה, "הסדר טיעון" - הסכם בין התביעה לבין הנאשם או החשוד הנוגע לתוכן כתב האישום, לעונש או תוצאות משפט אחרות או להליך פלילי אחר לרבות הליך חקירה, בתמורה להתחייבות הנאשם או החשוד להודות בבית המשפט בעובדות שנטענו בכתב האישום, כולן או חלקן; הסכם כאמור יכול שיכלול גם את התחייבות הנאשם להודות בבית המשפט בעבירות אחרות כאמור בסעיף 39 לחוק העונשין או לקיים תנאים שפורטו בהסכם.
נוסח חילופי:
בפרק זה, "הסדר טיעון" - הסכם בין התביעה לבין הנאשם או החשוד הנוגע לתוכן כתב האישום לתיאור העובדות המהוות את העבירה, להוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם, לעונש או תוצאות משפט אחרות או להליך פלילי אחר לרבות הליך חקירה, בתמורה להתחייבות הנאשם או החשוד להודות בבית המשפט בעובדות שנטענו בכתב האישום, כולן או חלקן; הסכם כאמור יכול שיכלול גם את התחייבות הנאשם להודות בבית המשפט בעבירות אחרות כאמור בסעיף 39 לחוק העונשין או לקיים תנאים שפורטו בהסכם.
220ב. תנאי לעריכת הסדר טיעון
תובע רשאי לערוך הסדר טיעון אם הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הציבור.
מהי "טובת הציבור"?
אין בנוסח סעיף זה כדי להבנות את שיקול הדעת של התובע. ככל שהוועדה רוצה לעשות כך, אין די בהוראה כללית שמדברת על "טובת הציבור", אלא יש לפרט, ולו בצורה רחבה, מהי "טובת הציבור". מהם השיקולים שעל התובע לשקול? האם המחוקק רוצה לקבוע שיקולים מנחים ושיקולים משניים, או האם יש להשאיר את ההכרעה לתובע בכל תיק ותיק?
הסדר טיעון לעניין העונש:
כידוע, הכנסת חוקקה לאחרונה את תיקון מספר 113 לחוק העונשין שעניינו הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, אשר קבע את העקרונות ואת השיקולים המנחים בענישה. נקבע כי עיקרון ההלימה הוא עיקרון המנחה בענישה, וכי על השופט לקבוע מתחם עונש הולם לעבירה שביצע הנאשם. לאחר קביעת המתחם, רשאי השופט לחרוג מהמתחם שקבע לשם שיקום או הגנה על שלום הציבור, או לגזור את דינו של הנאשם בתוך המתחם בהתחשב בנסיבות האישיות שלו. נקבע עוד כי השופט ינמק בגזר דינו את המתחם שקבע וכן את השיקולים בהם הוא התחשב בגזירת העונש.
כפי שהמחוקק ראה לנכון להבנות את שיקול דעתו של השופט, כך אפשר להבנות את שיקול דעתו של התובע בקביעת שיקולים מנחים לעריכת ההסדר לגבי העונש. לכן, על הוועדה לשקול להתאים את הצעת החוק בעניין הסדרי טיעון לתיקון, לדוגמא, בדרכים הבאות:
- לקבוע כי התובע יתחשב, בראש ובראשונה, בעיקרון המנחה, עיקרון ההלימה, ובמדיניות הענישה הנהוגה;
- לקבוע כי התובע רשאי להציע "הקלה" משמעותית אם הוא שוכנע כי יש סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם; וכי הוא רשאי להציע הקלה פחות משמעותית בשל נסיבות אישיות של הנאשם – כולל בשל הודאת הנאשם או שיתוף פעולה של הנאשם עם המשטרה (הן בתיק שלו והן בתיקים אחרים).
בנוסף, אפשר לשקול, כפי שדעת המיעוט בוועדת נאור הציעה, לכתוב כי ככל שאפשר, יש העדפה להסדר טיעון שמדבר על "טווח" של עונשים (מה שמתאים לרעיון של "מתחם הולם" בהבנייה).
הסדר טיעון לעניין סעיפי האישום:
יש לשקול להבנות את שיקול הדעת של התובע גם לגבי התוכן של ההסדר, וסעיפי האישום, ולא רק לגבי העקרונות המנחים בעונש, לדוגמא:
- לקבוע בחקיקה כי העובדות שמתוארות בכתב האישום ישקפו "בכנות" את הסיפור כפי שעולה מהראיות (כך שתישמר זיקה הולמת בין הסדר הטיעון לבין "ליבת המעשים העבריינים" שלגביהם יש ראיות בתיק, כדברי השופט ריבלין בבג"צ פלונית (תיק קצב). כך גם קבוע היום בהנחיות פרקליט המדינה);
- לקבוע כי סעיף האישום יתאים לסיפור העבירה כפי שתואר בכתב האישום.
[ולא לאפשר לצדדים, במסגרת הסדר טיעון, "לספר סיפור" בכתב האישום שאינו תואם כלל את המציאות.]
- פיקוח: האם בית המשפט יכול לראות ראיות במסגרת פיקוחו על ההסדר? האין לחייב פרקליט בהחלטה מנומקת ובטיוטת כתב אישום מוכנה בתיק - עובר לעריכת ההסדר, על מנת שניתן יהיה להתרשם, ולו במסגרת ביקורת פנימית בתוך הפרקליטות, מהפער בין המציאות לבין ההסדר ובמידת עמידת ההסדר ב"טובת הציבור"?
רף ההוכחה:
עוד יש לשקול לקבוע רף הוכחה להסדר טיעון.
לדוגמא, אפשר לקבוע כי תובע לא יציע הסדר טיעון אלא אם כן קיים סיכוי סביר להרשעה (או – כי יש ראיות מספיקות להגשת כתב אישום). משמע, שאם אין בידי התביעה ראיות שהיו מספיקות להגשת כתב אישום, אין היא רשאית להציע לנאשם הסדר טיעון.1
נוסח מוצע:
"(א) תובע רשאי לערוך הסדר טיעון אם הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הציבור;
לעניין עונש:
(ב) תובע לא יסכים להסדר טיעון הנוגע לעונשו של החשוד או לתוצאות משפט אחרות (בפרק זה – הסדר טיעון לעניין העונש) אם העונש המוסכם חורג במידה ניכרת מהעונש המתאים שהיה נגזר עליו בבית המשפט [להערכת התובע] בהתאם להוראות בעניין הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, כאמור בסימן א'1 לפרק ו' בחוק העונשין, התשל"ז–1977.
לעניין העובדות וסעיפי אישום:
(ג) תיאור העובדות והוראות החיקוק שלפיהם מואשם הנאשם ישקפו את ליבת המעשים העבריינים אשר עולים מחומר הראיות2.
העדפה לטווח ענישה:
(ד) הסדר טיעון לעניין העונש יכלול טווח ענישה אשר נע בין עונש מזערי מוסכם לעונש מרבי מוסכם3
נפגעי עבירה:
(ה) בטרם ייערך הסדר טיעון, התובע ימסור הודעה לנפגע עבירה וישמע עמדתו לפי הוראות סעיף 17 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001.
אפשרות לסטייה מהוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד):
(ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), רשאי תובע בכיר (יש לקבוע הגדרה של תובע בכיר, כגון: פרקליט המחוז, מנהל מחלקה, ראש מדור תביעות במשטרה, וכו') לערוך הסדר טיעון שאינו מקיים את האמור בסעיפים קטנים אלה, אם הדבר חיוני לקבלת ראיות בתיק אחר/מידע שיש בו עניין רב לציבור, או חיוני לטובת נפגע העבירה4 "5
220ג. המועד לעריכת הסדר טיעון
הסדר טיעון יכול להיערך לפני הגשת כתב אישום או אחרי הגשת כתב אישום ובכלל זה, בכל שלב של המשפט.
נוסח מוצע:
הסדר טיעון יכול להיערך לפני הגשת כתב אישום או רק אחרי הגשת כתב אישום ובכלל זה, בכל שלב של המשפט.
לדיון: הצעת הממשלה ולפיה הסדר טיעון יכול שיהיה גם לפני הגשת כ"א לבית משפט [אם תתיר הועדה ענין זה, מוצע לשקול לחייב הכנת טיוטת כתב אישום בתיק בטרם מגעים להסדר טיעון:
"טיוטת כתב אישום:
לפני תחילת משא ומתן לקראת הסדר טיעון, יכין התובע טיוטה של כתב אישום, כאמור בסעיף 85, שיוגש לבית המשפט בהעדר הסדר טיעון;"]
הסדר טיעון לפני הגשת כתב אישום:
אם הוועדה תאפשר הסדר טיעון גם לפני הגשת כתב אישום, דבר אשר קיים בפרקטיקה היום במקרים מעטים, יש לבחון מספר עניינים:
א. האם תעמוד לנאשם זכות לעיין בחומר החקירה לפני הגשת כתב אישום? [היום, לפי ס' 74 לחסד"פ, לנאשם קיימת זכות לעיין בחומר החקירה רק לאחר שהוגש כתב אישום, ורק בפשע או בעוון]
ב. האם יש לחייב את התובע לכתוב "טיוטת" כתב אישום שעליה הוא התבסס במשא ומתן הראשוני? ללא טיוטה שכזאת, יהיה קשה לממונה עליו או לבית המשפט לבחון בדיעבד האם ההקלה שהוצעה לנאשם הייתה ראויה.
ג. האם רשאי התובע, במסגרת משא ומתן להסדר טיעון, להבטיח לא להעמיד את החשוד לדין? אם כן, יש לדון בחפיפה שבין הצעה זו לבין הצעת החוק בעניין הסדר לסגירת תיק מותנית. אם לא, יש לכתוב זו בפירוש.
ד. אם המו"מ לפני הגשת כתב אישום נכשל, יש לשקול לחייב את התובע להגיש כתב אישום (בדומה לסעיף מוצע בעניין הסדר לסגירת תיק מותנית)
הסדר טיעון בשלב של הערעור
הנושא של הסדר טיעון בשלב הערעור אינו מוסדר בהצעת החוק בצורה ישירה, אך עולה מהסעיף הזה כי כל הכללים הרגילים יחולו גם על הסדר טיעון שנחתם בשלב הערעור.
סימן ב': משא ומתן לקראת הסדר טיעון
220ד. ייצוג במשא ומתן לקראת הסדר טיעון
(א) משא ומתן לקראת הסדר טיעון עם נאשם או עם חשוד, ינוהל באמצעות סנגורו, אלא אם כן אין לו סנגור.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא ינהל תובע משא ומתן לקראת הסדר טיעון עם כל אחד מאלה אם אינו מיוצג בידי סנגור -
(1) נאשם או חשוד, שהוא קטין, אלא בהסכמת הורהו; לעניין זה, "הורה" – לרבות הורה חורג, מאמץ ואפוטרופוס;
(2) חשוד, אשר תובע סבר כי קיימת האפשרות שבמסגרת ההסדר יבקש להטיל עליו מאסר בפועל.
220ה. מעורבות בית המשפט במשא ומתן לקראת הסדר טיעון
משא ומתן לקראת הסדר טיעון לא יתנהל לפני בית המשפט, ובית המשפט לא ייטול בו חלק, למעט בדיון מקדמי שמטרתו כאמור בסעיף 143א(ב)(4) או בדיון המתנהל כאילו היה דיון מקדמי כאמור בסעיף 143א(י).
• מה המשמעות האופרטיבית של סעיף זה, ובמיוחד להוראה כי "בית המשפט לא ייטול ב[משא ומתן] חלק"? האם סעיף זה בא לעצור את הפרקטיקה ולפיה בית המשפט "שולח" את הצדדים להידבר?
• מה תהיינה ההשלכות לגבי הנאשם אם בית המשפט אכן היה מעורב בהסדר הטיעון? האם ההסדר בטל? האם ההודיה תיחשב לא "מרצון"?
סימן ג': עריכת הסדר טיעון
220ו. אופן עריכת הסדר טיעון
(א) הסדר טיעון יכול שייערך בעל פה או בכתב.
האם יש לקבוע ברירת מחדל לפיה ראוי שהסדר טיעון ייערך בכתב? [יש משמעות רבה להסדר בכתב במיוחד כאשר מדובר בהסדר טיעון לגבי העונש.]
(ב) הסדר טיעון בעבירה מסוג פשע ייערך בכתב וייחתם בידי התובע וכן בידי הנאשם או החשוד, לפי העניין, ואם הוא מיוצג בידי סנגור – גם בידי הסנגור, אלא אם כן הסכימו הצדדים שההסדר ייערך בעל פה.
- למה לאפשר לצדדים להסכים להסדר בעל פה? אם יש חשיבות להסדר בכתב, אז אין סיבה לאפשר לצדיים להסכים אחרת.
- נדמה כי יש להוסיף "על אף האמור בסעיף קטן (א)" ברישה.
- בנוסף, נדמה כי הסיפה רלבנטי לכל הסדר טיעון שנערך בכתב, ולא רק בהסדר טיעון מסוג פשע, ולכן מוצע להפריד בין שני חלקי הסעיף.
(ג) הסדר טיעון שנערך בעל פה לפי הוראות סעיף זה, יירשם בפרוטוקול בית המשפט.
220ז. הסברת תוכן הסדר הטיעון ומשמעותו לנאשם או לחשוד
(א) הסדר טיעון לא יובא לחתימתו של נאשם או חשוד ולא יירשם בפרוטוקול בית המשפט, אלא אם כן הסנגור, ואם הנאשם או החשוד אינם מיוצגים – התובע, הסביר לנאשם או לחשוד את תוכן ההסדר ואת משמעותו לפי הוראות סעיף 220יא וסימן ה' לפרק זה.
(ב) מתן הסבר לפי סעיף קטן (א), יצוין בהסדר הטיעון או בפרוטוקול, לפי העניין.
סימן ד': דיון בהסדר טיעון בבית המשפט
חובת הצגת הסדר טיעון
מוצע להוסיף סעיף לפיו חובה על התובע להציג את ההסדר בפני בית המשפט.
220ח. הצגת נימוקים ודרישת הבהרות מבעלי הדין
הוצג לבית המשפט הסדר טיעון או נרשמו פרטיו של ההסדר בפרוטוקול בית המשפט, יציגו בעלי הדין לפני בית המשפט את הנימוקים להסדר הטיעון ובית המשפט רשאי לבקש הבהרות מכל אחד מבעלי הדין.
נושא לדיון: האם לאפשר לשופט לבקש לראות את כל חומר הראיות כשהוא בודק את ההסדר, אולי בהסכמת הצדדים? (אולי רק במקרים מיוחדים) - טוב שיהיה “sword above their head” כדי להרתיע מפני עריכת הסדר שאינו ראוי (ר' מאמרו של השופט מצא6)
נוסח מוצע:
חובת הצגת הסדר:
(א) התובע יציג לפני בית המשפט את הסדר הטיעון, וכן את הנימוקים לעריכתו או לחריגה כאמור בסעיף 220ב(ו); [הנאשם רשאי להציג את נימוקיו להסדר.]
חומר הראיות:
(ב) בית המשפט רשאי לבקש הבהרות מכל אחד מבעלי הדין, וכן לבקש לראות את החומר הנמצא בתיק החקירה7.
220ט. בירור זכויות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה
לאחר שהציגו בעלי הדין את הסדר הטיעון לפי הוראות סעיף 220ח, יפעל בית המשפט לפי הוראות סעיף 17(ד) לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001.
[לעניין בירור זכותו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה]
אם יש צורך בסעיף זה, אזי יש גם להוסיף בפרק הקודם כי על התובע לפעול לפעי חוק זכויות נפגעי עבירה (ולא להוסיף סעיף רק לגבי בית המשפט).
220י. הודיית הנאשם
בבית המשפט
בית המשפט יוודא, מפי הנאשם, לפני שיאפשר לו למסור הודאתו בעובדות לפי הסדר הטיעון, כי מתקיימים שניים אלה:
(1) הנאשם הבין את תוכן ההסדר ואת משמעותו, לפי הוראת סעיף 220יא;
(2) ההודיה שבכוונת הנאשם למסור היא מרצון.
יש להתאים את המונח לס' 12 בפקודת הראיות:
"חפשית ומרצון"
220יא. גזירת הדין לאחר הסדר טיעון
(א) הציגו בעלי הדין לפני בית המשפט הסדר טיעון הנוגע לעונש או לתוצאות משפט אחרות (בפרק זה – הסדר טיעון לעניין העונש), ינחה עצמו בית המשפט בגזירת הדין, לפי הסדר הטיעון.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), בית המשפט יחרוג מהסדר הטיעון אם מצא כי מתן גזר דין לפי ההסדר יפגע מהותית בטובת הציבור.
תוספת המוצעת על ידי וועדת נאור בעקבות התיקון בעניין הבניית שיקול הדעת:
"לשם כך יבחן בית המשפט האם קיים איזון הולם בין ההקלה בעונש הניתנת לנאשם במסגרת הסדר הטיעון לבין התועלת שבהסדר הטיעון לאינטרס הציבור; לעניין זה, "ההקלה בעונש" – הפער שבין העונש שהיה נקבע לנאשם לפי עקרונות הבניית שיקול הדעת השיפוט בענישה, המנויים בסימן א'1 לפרק ו' בחוק העונשין, התשל"ז–1977, לבין העונש שעליו הוסכם בהסדר הטיעון.
יש לדון בשיקול הדעת של בית המשפט באשרו הסדר טיעון ובמידת מחויבותו להסדר אל מול העונש הראוי לדעתו.
"פגיעה מהותית בטובת הציבור":
בפסיקה קיימות שלוש שיטות לעניין ההתערבות הראויה של בית המשפט בהסדר טיעון, שכולן מנסות למצוא את האיזון הראוי בין הצורך להגן על אינטרס ההסתמכות של הצדדים (ובעיקר של הנאשם), לבין הרצון להטיל על הנאשם עונש שהוא "ראוי":8
א. "גישת העונש הראוי", לפיה על בית המשפט לדחות הסדר טיעון אם העונש חורג במידה ניכרת מהעונש הראוי באותו מקרה ("גישת גולדברג");
ב. "הגישה בדבר בחינת שיקולי התביעה", לפיה על בית המשפט לדחות הסדר טיעון ככל ש"גלוי וברור" שהוא פוגע בעניין הציבורי ("גישת מצא");
ג. "גישת האיזון", לפיה בית המשפט בוחן אם נעשה איזון הולם בין טובת ההנאה שקיבל הנאשם לבין התועלת שיש לאינטרס הציבורי.
בדברי ההסבר להצעת החוק כתוב כי סעיף זה נועד לעגן את מבחן האיזון (שנקבע כמבחן מנחה בפס"ד פלוני, אם כי כמבחן שיש לו קרבה לגישת מצא); כך גם עולה מההצעה המעודכנת של וועדת נאור. אולם נדמה כי הביטוי "יפגע מהותית" קרוב יותר לגישת בחינת שיקולי התביעה, מאשר גישת האיזון. (יש לציין כי לפי דברי ההסבר, דעת המיעוט בוועדת נאור, שכללה את השופטת נאור ופרופ' הרנון, ביקשה לאמץ את גישת האיזון בצורה יותר ברורה, וכן לכתוב כי האחריות לגזור את הדין רובצת על השופט.9 התגלתה מחלוקת גם לעניין הפרשנות הראויה של פס"ד פלוני) הצירוף בין שני הביטויים "פגיעה מהותית בטובת הציבור" ו-"איזון הולם בין ההקלה..." יכול לבלבל.
על הוועדה להכריע מבין הגישות השונות, ואם תחליט הוועדה לאמץ את גישת האיזון, יש לכתוב כך במפורש.
יש גם לדון בשאלת ההנמקה: בתיקון מס' 113, נקבעה חובת הנמקה מפורטת לגבי גזר הדין. כאשר השופט מאשר (או דוחה) הסדר טיעון, יש לקבוע מה ההנמקה הנדרשת.
האם צריך לנסח את ס"ק (ב) כחריג - "על אף האמור"? וועדת נאור קבעה כי כן – אך ניתן לשקול דרך אחרת.
נוסח מוצע:
הסדר לעונש:
(א) הציגו בעלי הדין לפני בית המשפט הסדר טיעון הנוגע לעונש או לתוצאות משפט אחרות (בפרק זה – הסדר טיעון לעניין העונש), רשאי בית המשפט לגזור את דינו של הנאשם בתוך טווח העונש שהוצע בהסדר הטיעון, אם העונש לפי ההסדר אינו חורג במידה ניכרת מהעונש המתאים לנאשם שהיה קובע לפי ההוראות בעניין הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, כאמור בסימן א'1 לפרק ו' בחוק העונשין, התשל"ז–1977 [לדיון: ואם החריגה מוצדקת בנסיבות המקרה, בשל נטילת אחריות של הנאשם על מעשיו או התועלת שנגרמה מאי-ניהול המשפט ומיידיות האכיפה.];
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לגזור את דינו של הנאשם בהתאם להסדר הטיעון אף אם העונש חורג במידה ניכרת מהעונש המתאים לנאשם, אם מצא כי התקיים האמור בסעיף קטן 220ב(ו), וכי התועלת שבהסדר הטיעון לאינטרס הציבור מצדיקה את החריגה בנסיבות המקרה.
הסדר לסעיפים/עובדות:
(ג) ביקש בית המשפט לראות את חומר הנמצא בתיק החקירה כאמור בסעיף 220ח(ב), ומצא כי עובדות כתב האישום או הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם לפי הסדר הטיעון אינן משקפות את אשר עולה מחומר הראיות, רשאי הוא להורות לתובע להגיש את טיוטת כתב האישום שהכין לפני תחילת המשא ומתן, והתיק יועבר לשופט אחר.
[לדיון: הסמכה של פרקליט בכיר לשנות את כתב האישום אם נודעו עובדות חדשות מאז שנוסחה הטיוטה.]
סימן ה': תוקפו של הסדר טיעון, חזרה ממנו וערעור
220יב. תוקפו של הסדר טיעון
הסדר טיעון מחייב את הצדדים לו בכפוף להוראות סימן זה.
סעיף זה עמום. האם יש צורך בסעיף כללי זה, כאשר אומרים במפורש בסעיפים הבאים, מתי הנאשם ומתי התובע רשאי לחזור בו מההסכם?
220יג. חזרת נאשם מהתחייבותו לפי הסדר טיעון
(א) על אף הוראות סעיף 153(א)10, רשאי נאשם, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לחזור בו מהודאתו ומהתחייבותו לפי הסדר טיעון, אף בלא רשות בית המשפט; הוכרע הדין - רשאי הנאשם לחזור בו כאמור רק אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
אם סעיף זה יתקבל, יש לשקול לבטל את ס' 153(א) - האם ראוי שבהסדר טיעון הנאשם יהיה רשאי לחזור בו מהודאתו בלי לקבל רשות מבית המשפט, אבל במקרים האחרים לא?
(ב) אין בחריגת בית המשפט מהסדר טיעון כאמור בסעיף 220יא(ב), כשלעצמה, כדי להוות נימוק מיוחד המאפשר לבית המשפט להרשות לנאשם לחזור בו מהודאתו כאמור בסעיף קטן (א) סיפה.
220יד. חזרת תובע מהתחייבותו לפי הסדר טיעון
תובע רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לחזור בו מהתחייבותו לפי הסדר הטיעון, אם פרקליט המחוז אישר לו לעשות כן לאחר שמצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי טובת הציבור מצדיקה זאת; היה התובע תובע כאמור בסעיף 12(א)2 - אם אישר כאמור ראש יחידת התביעות באזור שבו הוגש כתב האישום.
גם פה יש לשקול להבנות את שיקול דעתו – ר' הערות בתחילת מסמך זה.
יש לשקול לקבוע במפורש כי אם התובע חוזר בו מההסדר, ההודאה של הנאשם בטלה. יש גם לשקול להעביר את התיק לשופט אחר, במיוחד אם לא נשמעו עדיין הוכחות. יש גם לשקול לאפשר חזרה רק באישור בית המשפט.
220טו. תוצאות חזרה מהתחייבות לפי הסדר הטיעון
חזרו הנאשם או התובע מהתחייבותם לפי הסדר הטיעון, כאמור בסעיפים 220יג או 220יד, יבוטל הסדר הטיעון ובית המשפט רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע לפני שהושג ההסדר.
האם "יבוטל הסדר הטיעון" משמעו, תמיד, שההודאה בטלה?
220טז. ערעור נאשם על גזר דין החורג מהסדר טיעון
(א) חרג בית המשפט בגזר דינו מהסדר טיעון לעניין העונש לפי הוראות סעיף 220יא(ב) והנאשם הגיש ערעור על גזר הדין, תגן התביעה על ההסדר לפני ערכאת הערעור; ואולם רשאית התביעה, על אף הוראות סעיף 220יד, שלא להגן על הסדר הטיעון בערעור ולחזור בה מהתחייבותה לפיו, אם מצא פרקליט המחוז כי יש בהסדר כדי לפגוע פגיעה מהותית בטובת הציבור וכי טעמים כבדי משקל מצדיקים את שינוי עמדת התביעה.
- האם זה הסדר ראוי? אחרי שבית המשפט חרג מההסדר, והביע את עמדתו לפיו ההסדר לא היה ראוי - בטענה כי הוא פוגע מהותית בטובת הציבור - האם זה ראוי לקבוע כי למרות אמירה זו - אמירה חריגה וחריפה - תגן התביעה כברירת מחדל על הסדר הטיעון הלקוי? (ר' דנ"פ 1187/03, מ"י נ' פרץ)
(ב) לא הגנה התביעה על הסדר הטיעון בערעור לפי הוראות סעיף קטן (א), יהיה רשאי הנאשם לחזור בו מהודאתו ומהתחייבותו לפי הסדר הטיעון, בלא צורך ברשות בית המשפט, על אף הוראות סעיף 220יג(א) סיפה.
- מדוע לאפשר זאת?
- מדוע בערכאה ראשונה חריגה אינה מהווה עילת ביטול ובערכאת ערעור כן?
(ג) חזר בו הנאשם מהודאתו ומהתחייבותו לפי הוראות סעיף קטן (ב), יבוטל הסדר הטיעון והמשפט יוחזר לדיון מחדש בערכאה הקודמת אשר תהיה רשאית להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיעה לפני שהושג ההסדר.
אם בית המשפט קובע שהסדר הטיעון אינו ראוי (ולפי הצעת החוק הממשלתית - כי הוא פוגע מהותית בטובת הציבור), ואם התביעה מבקשת להגן על גזר הדין, ולא על הסדר הטיעון הלקוי, למה מנהלים את התיק מההתחלה? למרות הרצון "להרתיע" את התביעה מלחזור בה, זה הסדר לא ראוי: ראשית, אין כאן התחשבות מספקת באינטרס הציבורי; שנית, לא מדובר במצב בו יש לתביעה תמריץ לחזור בה מהסדר. זה מצב נדיר.
נושאים נוספים:
• האם להתייחס למקרה בו הנאשם רוצה הסדר טיעון אבל טוען לחפות?
• האם להתייחס במפורש לסוגיה של עד מדינה?
• סעיף דיווח