חומר רקע
נייר עמדה בנושא
הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – קשר קטין עם הורי הוריו), התשע"א–2011 פ/3155/18
תיאור הבעיה
מחקרים העוסקים ביחסי הורי-הורים (להלן: "סבים", כשהכוונה הן לסבים הן לסבתות) לנכדיהם מעלים על נס את חשיבותם של יחסים אלו המעניקים לנכד תמיכה נפשית, חברתית וחומרית.1 מנקודת מבט יהודית נודעת לקשר שבין נכדים לסבים חשיבות רבה מאוד גם מבחינת העצמת תודעת רצף המסורת ותחושת השייכות לעם ישראל לדורותיו.
למרות כל זאת, כפי שיוצג להלן, המחוקק הישראלי לא הקפיד לדאוג לשמירת קשר זה לטובת הנכדים באמצעות עיגון סמכות בית המשפט לקבוע הסדרי ראייה בעבור הסבים.2 חוסר זה צורם במיוחד לאור העובדה שהמחוקק כן דאג ליצור חובות כלכליות של הסבים כלפי נכדיהם.3
המקרה היחיד שבו קבע החוק זכות של סבים לקשר עם נכדיהם מצוי בסעיף 28א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. החוק קובע כי במקרה ו"מת אחד ההורים של קטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות בעניין המגע בין הורי המת לבין הקטין".
מעבר לסעיף זה אין בחוק התייחסות למקרים אחרים שבהם נמנע הקשר בין סבים לנכדיהם. למשל מקרה שבו אחד ההורים חי אך איננו נמצא בפועל,4 או הפך להיות לא כשיר למלא את תפקידו. כמו כן אין בחוק הקיים התייחסות למקרה שבו בני זוג התגרשו, וההורה המשמורן מסרב לאפשר קשר עם הורי בן זוגו.
המבט היהודי
רבני צהר סבורים שמנקודת המבט היהודית, יש לתמוך בתיקון לחוק המוצע, המעגן את האפשרות של הסבים והסבתות לבוא במגע עם נכדיהם בכפוף לטובת הילד, מהסיבות הבאות:
1. חשיבות הקשר בעבור הנכדים: ה"מבט היהודי" רואה חשיבות חינוכית וערכית רבה בקשר שבין סבים ונכדים בעבור הנכדים. משום כך מצפה התורה מהנכדים ליזום קשר עם הסבים בכדי ללמוד מהם: "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ".5 הקשר הבין-דורי מעצב את שרשרת הדורות היהודית שבה כל דור מעביר את המסורות לדור שאחריו, וזה האחרון מתפתח על גבי המורשת שאותה ספג.
2. חשיבות הקשר בעבור הסבים: היהדות רואה בקשר שבין נכדים לסבים חשיבות רבה בעבור הסבים. נכדים נחשבים כמקור לא אכזב לגאוות הסבים, כלשון הפסוק: " עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם",6 וכפי שמסבירו המדרש: "הצדיקים מתעטרים בבני בניהם".7 הזוהר מציין בהקשר זה כי פעמים רבות בני בנים חביבים על האדם אפילו יותר מבניו.8 מעבר לכך, נכדים עשויים לשמש עוגן הצלה לסבים בשעה שהללו זקוקים לסעד.
3. קשר הדורות יוצר רצף של מסורת: נכד הקשור לסבו, המייצג בעבורו את דורות העבר, חווה תחושה של רצף היסטורי אין סופי: "כל המלמד את בן בנו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני".9 חכמים ראו בקשר בין סבים לנכדים ערובה מכריעה לשימור המסורת היהודית בכל הדורות עד שאמרו חכמים שאם זוכה הסב ללמוד עם נכדו, אין המסורת פוסקת מפי זרעו לעולם.10
4. חובות נכדים כלפי סבים: על פי ההלכה נכדים חייבים בכבוד סבם, אף שחובה זו פחותה מחובתם לכבד את הוריהם: "דחייב בכבוד אביו יותר מכבוד אבי אביו".11 משמעות הדבר היא, שיש בקשר עם סבים מעין הקשר עם הורים – קשר הדדי של זכויות וחובות.
5. חובות הסבים: על פי ההלכה חלה על הסבים חובה ללמד את נכדיהם תורה, וכלשון הרמב"ם: "כשם שחייב אדם ללמד את בנו, כך הוא חייב ללמד את בן בנו, שנאמר:12 'וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ'".13 יתרה מכך, חלה על הסב אף חובה לשלם בעבור חינוך נכדו, בדומה לחובת ההורים.14 חובות סבים במזונות נכדיהם נתונה במחלוקת,15 ולהלכה פוסקי ההלכה ובתי הדין מחייבים סבים במזונות נכדים.16
עמדה רבני צהר היא, כי לאור חשיבות הקשר הבין-דורי יש להקנות לבית המשפט סמכות לקבוע הסדרים בעניין הקשר שבין הורי-הורים לנכדיהם, וזאת בכפוף לטובת הילד.