חומר רקע
חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 - נוסח משולב עם הצ"ח בית הדין לעבודה (תיקון מס' 39), התשע"א 2011 [נוסח מעודכן לקראת הדיון של 14.2.2012 (8.2.2012)]
התיקונים המוצעים – בעקוב אחר שינויים
הערות הייעוץ המשפטי לתיקונים המוצעים – בצהוב/ תיקונים שהוספו לאחר דיוני הוועדה בנושא
הערות הממשלה
תיקונים שאושרו – באפור
1. בית דין לעבודה
בית דין לעבודה (להלן - בית הדין) יהיה של שתי ערכאות: בית דין אזורי ובית דין ארצי.
2. שופטים ונציגי ציבור
לבית הדין יתמנו שופטים ונציגי ציבור.
3. הכשירות להיות שופט [תיקון: תשנ"ב]
מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי, לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט) כשיר להתמנות שופט בית הדין (להלן - שופט).
3א. סייג למינוי שופט [תיקון: תשנ"א, תשנ"ב]
על מועמד להתמנות שופט בית הדין יחולו הוראות סעיף 7א לחוק בתי המשפט. 1
4. מינוי שופטים [תיקון: תשמ"ד]
(א) שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של הועדה לבחירת שופטים לפי סעיף 4(ב) לחוק-יסוד:2 השפיטה, אלא שחברי הממשלה בועדת הבחירה יהיו שר המשפטים ושר העבודה והרווחה.
(ב) שופט יצהיר הצהרת אמונים כאמור בסעיף 6 לחוק-יסוד : השפיטה.
(ג) היו שר המשפטים ושר העבודה סבורים, שלתקופה מסויימת קיים צורך ששופט משופטי בתי. המשפט יכהן כשופט בית הדין, יודיעו על כך לנשיא בית המשפט העליון, והוא רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט משופטי בית המשפט העליון או שופט משופטי בית משפט מחוזי להיות שופט בית הדין לאותה תקופה; שופט שנתמנה על פי סעיף קטן זה והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו.
5. נשיא בית הדין הארצי והמשנה לנשיאסגנו [תיקון: תש"ן, תשס"ז]
(א) בבית הדין הארצי יהיו נשיא ומשנה סגן לנשיא שיתמנו בדרך שנקבעה למינוי שופט.
(ב) נתפנה מקומו של נשיא בית הדין הארצי וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא המשנה סגן הלנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
(ג) תקופת כהונתם של נשיא בית הדין הארצי ומשנה סגן לנשיא בית הדין הארצי תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.
[לענין הוראות מעבר לגבי ס"ק (ג) לעיל ר' תיקון תשס"ז, ס' 10]
(ד) לא יתמנה לנשיא בית הדין הארצי או לסגן למשנה לנשיא בית הדין הארצי מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1) לחוק בתי המשפט כפי שהוא מוחל בסעיף 8(ב).
הוועדה לא אישרה את התיקון המוצע לסעיף 5
6. נשיא בית הדין האזורי וסגנו [תיקון: תש"ן, תשס"ז] -
(א) נשיאים וסגני נשיאים של בתי דין אזוריים יתמנו בידי שר המשפטים ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מקרב השופטים של בתי הדין האזורייםבית הדין האזורי.
(ב) תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי דין אזוריים תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית דין אזורי.
(ג) לא יתמנה לנשיא בית דין אזורי או לסגן נשיא בית דין אזורי מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1) לחוק בתי המשפט כפי שהוא מוחל בסעיף 8(ב).
[לענין הוראות מעבר לגבי ס"ק (א) וס"ק (ב) לעיל ר' תיקון תשס"ז, ס' 10]
7. שופט בפועל [תיקון: תשמ"ד, תשנ"ב, תשס"ז]
שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה (=שר התמ"ת) ובהסכמת נשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט בית הדין הארצי לכהן בפועל כנשיא בית דין אזורי או כשופט בית דין אזורי, ושופט בית דין אזורי לכהן בפועל כשופט בית הדין הארצי; כהונה בפועל, ברציפות או לסירוגין, לא תארך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.
8. מעמדו של שופט בית הדין [תיקון: תשמ"ד, תשנ"ב]
(א) על שופט יחולו הוראות סעיפים 5, 7, 8 , 9, 10, 12, 13, 14, 97 עד 14 [הוסף 11 = ייחוד כהונה] לחוק- יסוד : השפיטה3 בשינוי זה: בסעיף 9(א) לחוק- יסוד: השפיטה, אחרי "אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון יקראו "ונשיא בית הדין הארצי". [כלומר, העברת שופט ממקום מושבו תעשה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ונשיא בית הדין הארצי]
(ב) סעיף 5, וסעיפים 11 עד 244 ו- 46 לחוק בתי המשפט, יחולו בשינויים המחויבים על שופט בבית הדין.
ייחוד הכהונה
9. שופט לא יהיה חבר הכנסת, המועצה של רשות מקומית או כל גוף נבחר של ארגון עובדים או ארגון מעבידים או חבר הנהלת ארגון כאמור ולא יהיה מועמד לחברות כאמור; אולם רשאי הוא, בהסכמתו ובהסכמת שר המשפטים ושר העבודה, למלא באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה או למלא תפקיד ציבורי אחר, אם, לדעתם ולדעת נשיא בית הדין הארצי, אין הדבר פוגע במעמדו כשופט.
10. נציגי ציבור [תיקון: תשמ"ה, תשנ"ב]
נציגי הציבור בבית הדין יהיו נציגי עובדים ומעבידים שימנו שר המשפטים ושר העבודה, לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובלבד שנתמלא בהם אחד מאלה :
(1) הם בעלי נסיון בתפקיד או בפעילות הקשורים ביחסי עבודה;
(2) הם בעלי נסיון, בהוראה או במחקר, במשפט, בכלכלה, ביחסי עבודה או במינהל ציבורי;
(3) הם חברים או זכאים להיות חברים בלשכת עורכי הדין בישראל ועסקו, ברציפות או לסירוגין, בישראל או בחוץ לארץ, חמש שנים לפחות, בעריכת דין, בתפקיד משפטי בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שאושרו על ידי שר המשפטים לענין סעיף 2) 2)(ב) לחוק בתי המשפט.
10. מינוי נציגי ציבור
לדיון – האם ראוי לכנות את תקופת הכהונה של נציגי ציבור בשם "תפקיד" במקום "כהונה" נוכח העובדה כי כל בעלי התפקידים ולרבות הזוטרים ביניהם מוגדרים כ"מכהנים" בתפקידם ולא ברור מדוע יש להחריג דווקא את נציגי הציבור?
(א) נציגי הציבור בבית הדין יהיו נציגי עובדים ונציגי מעבידים, שימנו שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור.
(ב) כשיר להתמנות לנציג ציבור מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
1) הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד או בפעילות בתחום משפט העבודה, יחסי עבודה, רווחה, או ביטחון סוציאלי, לרבות ניסיון בהוראה או במחקר בתחומים אלה או בכלכלה או במינהל ציבורי במסגרת אקדמית;
2) הוא לא הורשע בעבירה פלילית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן לשמש כנציג ציבור; לעניין זה, "הורשע", בעבירה פלילית – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;
3) הוא לא הורשע בעבירת משמעת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהןלשמש כנציג ציבור;
4) לא תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור בפסקה (2) או כתב קובלנה בעבירת משמעת כאמור בפסקה (3). ; הוועדה הבהירה כי הסעיף ייכנס לתוקף לאחר תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים.
עמדת הממשלה: הדיון בסעיף זה נותר פתוח בישיבתה האחרונה של הוועדה. הממשלה שקלה את הצעת הוועדה לענין אימוץ הנוסח הקיים בסעיף 5 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006 לענין סעיף ההתלייה. הנוסח האמור מתיישב עם עמדת הממשלה להתליית מינויו של נציג ציבור שנפתחת נגדו חקירה בעבירה פלילית או משמעתית כמשמעותה בסעיף 10(ב)(2) או (3) לחוק. הממשלה מציעה בנוסף, להוסיף לסעיף 10 לחוק שעניינו מינוי נציגי ציבור את סעיף קטן (ג) שיאפשר השהיית מינוי של אדם שנפתחה נגדו חקירה פלילית או משמעתית כאמור:
"(ג) היו תלויים ועומדים נגד אדם הליכים בעבירות כאמור בפסקה (ב)(2) או (3), רשאים השרים לדחות את החלטתם בעניין מינויו עד לסיום ההליכים נגדו; בסעיף זה, "הליכים" – החל בחקירה על פי דין.""
הערה לעניין זה: התוספת המוצעת אינה תואמת לחלוטין את סעיף 5 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, שכן נושא התיקים התלויים ועומדים מופיע בחוק הגנה על הציבור במקום סעיף (ב)(4) המוצע ולא בנוסף לו:
"(ד) (1) לא ימונה אדם כמעריך מסוכנות אם התקיים לגביו אחד מאלה:
(א) הוא הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות;
(ב) הוא הורשע בעבירה משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות;
(ג) קיימות נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות;
(2) היו תלויים ועומדים נגד אדם הליכים בעבירות כאמור בפסקה (1)(א) או (ב), רשאים השרים לדחות את החלטתם בעניין מינויו עד לסיום ההליכים נגדו."
(ג) במינוי נציגי ציבור, יפעלו שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה למתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של אוכלוסיות שונות.
עמדת הממשלה: "התיקון לחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים נמצא בדיונים בפני הוועדה והוא בטיפול לשכת שר המשפטים. מלשכת השר נמסר לנו כי קידומו בכנסת ייעשה בהקדם האפשרי. לגופו של ענין נציין, כי אמנם תיקון תקנות המרשם הפלילי האמור נוגע להיקף המידע שמעבירות רשויות החוק למורשים לקבלו מכוח החוק, והוא נועד להבטיח תכלית ראויה שלא יועבר מידע העולה על שאמור להיות מועבר לפי החוק. אולם, נראה לנו כי התניית תיקון ההצעה בפנינו בתיקון תקנות המרשם יש בו כדי להביא לתוצאה שאינה ראויה לפיה, ימונו נציגי ציבור אף אם יש להם עבר פלילי או משמעתי, וכן ייווצר קושי בביטול מינוים של נציגי ציבור שיתברר לוועדה המייעצת כי יש להם עבר כאמור. אשר על כן, אינני רואים מקום כי הוועדה תימנע מאישורו של התיקון הראוי המוצע במסגרת הצעת החוק בתנאי אשר אינו נוגע באורח ישיר, וודאי שלא בלעדי, להסדר המוצע בה."
11. תקופת כהונה של נציגי ציבור
(א) מינויו של נציג ציבור הוא לשלוש שנים, אך מותר לחזור ולמנותו לתקופות כהונה כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא יכהן כנציג ציבור מי שמלאו לו 75 שנים.
(ב) ניתן לחזור ולמנות נציג ציבור לשתי תקופות כהונה נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים; ואולם במקרים מיוחדים, בהמלצת נשיא בית הדין הארצי לעבודה, ניתן לחזור ולמנות נציג ציבור לתקופת כהונה אחת, מעבר לשתי תקופות הכהונה כאמור, אשר לא תעלה על שלוש שנים. [לא ברור מה התועלת בהארכה הנוספת – הרביעית ומדוע היא נדרשת; בנוסף, ההארכות הרבות יוצרות חשש לתלות במערכת. מומלץ: 2 קדנציות בלבד, ללא יכולת הארכה ולכל היותר הארכה שאינה תלוית המלצת נשיא ביה"ד אלא, על פי ההסדר הרגיל, על פי קביעת הוועדה [ועדת החוקה תשוב לסעיף בהרכב מורחב]
לדיון – התאמה למותב של בית דין לעררים בחוק הכניסה לישראל (עד שתי כהונות של 5 שנים כל אחת) ולמותב המופיע בתזכיר החוק שבדרך בנושא בית הדין לעניינים מינהליים.
נוסח מוצע: מינויו של נציג ציבור הוא לחמש שנים, ומותר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת, ובלבד שלא יכהן כנציג ציבור מי שמלאו לו 75 שנים.
עמדת הממשלה: סעיף 11 לחוק בית הדין לעבודה, בנוסחו כיום קובע כי- "מינויו של נציג ציבור הוא לשלוש שנים, אך מותר לחזור ולמנותו". התיקון לחוק מבקש להבהיר את המצב הקיים ולהגביל את מינוי נציג הציבור מחדש לשתי קדנציות נוספות בלבד. הארכת מינויו של נציג ציבור לקדנציה רביעית כמוצע בתיקון, נדרשת רק במקרים מיוחדים ובהתקיים יכולות מיוחדות של נציג הציבור שהוכחו במשך תקופות כהונתו הקודמות. מטרת ההארכה הרביעית היא לאפשר למערכת ליהנות פרק זמן נוסף ממומחיותם של נציגי ציבור בעלי כישורים מיוחדים, ידע וניסיון רב התורמים רבות למערכת בתי הדין לעבודה ולדיונים המתקיימים בה.
ההקבלה איננו רואים מקום להקבלה המוצעת בין ההסדר דנן לבין ההסדרים המקבילים בחוק הכניסה לישראל ובתזכיר המתגבש של חוק בתי הדין המנהליים. בחוק הכניסה מדובר בדן יחיד שהוא למעשה בית הדין, המועסק באופן קבוע במערכת. זאת ועוד, תזכיר חוק בתי דין מנהלים אינו אלא טיוטה פנימית שנמצאת עדיין בדיונים פנימיים במשרד המשפטים, ושטרם הופצה להערות הציבור. ההוראה הנדונה שם לעניין הארכת תקופת כהונה של חברי ועדות ערר משלוש לחמש שנים, טרם גובשה על ידי הממשלה ועל כן, אינה יכולה להוות נקודת התייחסות מחייבת.
בענייננו, המדובר במאפייני פעילות שונים לחלוטין שכן נציגי הציבור מוזמנים להשתתף בדיונים, מעת לעת, ועיסוקם כנציגי ציבור הוא בגדר עיסוק נוסף מחוץ לעיסוקים המרכזיים שלהם בחיים. בשל כך פוטנציאל היווצרותן של בעיות נוכחות או ניגוד עניינים בפעילותם של נציגי הציבור גדול יותר. כהונה קצרה מאפשרת התמודדות טובה יותר עם בעיות מסוג זה אשר לא בהכרח מגיעות לכדי עבירת משמעת, אך לעיתים מצדיקות אי חידוש כהונתו של נציג הציבור.
יתירה מזו; כפי שצוין בפני הוועדה, הארכת כהונה מהווה מינוי מחדש שנבחן על ידי הוועדה המייעצת שהינה ועדה מקצועית ובלתי תלויה. מתכונת זו מהווה מענה מיטבי לחשש אשר הועלה על ידיכם לתלות במערכת.
יצוין, כי העמדה דלעיל, מקובלת גם על הגב' גלי בן אור, המופקדת על חוק בתי דין מנהליים במחלקת ייעוץ וחקיקה, שאף לדעתה אין מקום להשוואה לענין הכהונה בין חוק בתי דין מנהליים וחוק הכניסה לישראל לבין הכהונה כנציגי ציבור לפי חוק בית הדין לעבודה, כאמור בשל המאפיינים השונים של התפקיד.
הערה לעניין זה:
אשר לטענה בדבר "הנאה" מנציג ציבור מוכשר לתקופות נוספות – טענה זו הינה טענת הנגד המקובלת נגד הגבלה על חידוש קדנציות. ברם, מולה עומדות טענות אחרות שאינן נופלות ממנה – החשש לתלות של נציג ציבור או החשש להמשך כהונה של מי שאינו עושה את מלאכתו נאמנה בשל נוהג להאריך באופן "כמעט אוטומטי" את הכהונה.
ההסדר הנהוג לגבי חוק הכניסה לישראל והתיקון המתגבש לחוק בתי דין מנהלים אינם אלא שיקוף מגמה – כיום לא נמצא כמעט (אם בכלל) בחקיקה תקופות כהונה כה קצרות.
זאת ועוד – דווקא במקרה של נציגי הציבור בבתי הדין, אשר אינם יושבים באופן קבוע אלא מוזמנים מתוך רשימה – קיים חשש כי נציג הציבור המוזמן ממילא רק מפעם לפעם לא יוכל לפתח הכרות ולכן להוסיף ולתרום את תרומתו האישית לבית הדין. על מנת ליהנות מתרומתו של נציג הציבור – יש לאפשר לו להשתלב במערכת שלא על תקן של אורח קצר מועד. הארכת התקופה אף תעודד את הגורמים השונים להשקיע בהכשרת נציגי הציבור ובהפיכתם לחלק משמעותי מהמערכת.
11א. תקנות לעניין מינוי נציגי ציבור וכהונתם
שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאים לקבוע, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, הוראות נוספות בעניין מינוי של נציגי ציבור בבית הדין וכהונתם, לרבות בעניינים אלה:
1) הליכי מיון למועמדים להתמנות לנציגי ציבור, וכן הכשרת נציגי ציבור מכהנים ובכלל זה השתלמויות שעליהם לעבור;
2) תנאים אמות מידה לחידוש מינוי של נציג ציבור בתום תקופת כהונתו תפקידו;
3) פרסום הודעה לציבור בדבר הכוונה למנות נציג ציבור ובדבר הדרך להגשת מועמדות להתמנות לנציג ציבור.
12. פרסום מינוי
נציג ציבור שמינויו פורסם ברשומות אין עוררין על מינויו.
13. התפטרות נציג ציבור
נציג ציבור רשאי להתפטר מתפקידו במתן הודעה בכתב לשר המשפטים; כהונתו תופסק כתום שלושים יום מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.
14. סיום משפטים
נציג ציבור שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה הסתיימה, יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שישה חודשים מיום סיום הכהונה, אלא אם כן הוא הועבר או הושעה מכהונתו מתפקידו לפי סעיף 15(ה)(1)(ב) או (ז).
נציג ציבור שהתחיל בדיון יסיימו גם אם תמה תקופת כהונתו, זולת אם הועבר מתפקידו כאמור בסעיף 15.
15. העברת נציג ציבור מתפקידו
(א) שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר העבודה ועם נשיא בית הדין הארצי רשאי להעביר נציג ציבור מתפקידו, אם נוכח לדעת שהתנהג בצורה שאינה הולמת תפקיד של נציג ציבור בבית הדין.
(ב) לפני קיום התייעצות כאמור בסעיף קטן (א) יתן שר המשפטים לנציג הציבור הזדמנות להשמיע דברו.
(א)
15.בירור תלונות נגד נציגי ציבור והטלת אמצעי משמעת
(ב) תלונה נגד נציג ציבור בשל התנהגות שאינה הולמת את תפקידו או בשל הפרת כללי האתיקה לנציגי ציבור שנקבעו לפי סעיף קטן (ח), תוגש לנשיא בית הדין הארצי או לוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור או לנשיא בית הדין הארצי שיעבירה לוועדה.
(ג) הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור תהיה אחראית לבירור תלונות שהוגשו לפי סעיף קטן (א); בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לוועדה המייעצת והיא לא תהיה קשורה להוראות שבסדרי הדין או בדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות.
(ד) לפני תחילת הבירור בעניין תלונה שהוגשה לפי סעיף קטן (א), תיתן הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור לנציג הציבור שהתלונה נוגעת אליו, הזדמנות להשמיע את דבריו לפניה.
לפני תחילת הבירור הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור תיתן לנציג הציבור שתלונה שהוגשה לפי סעיף קטן (א) נוגעת אליו, הזדמנות להשמיע את דבריו לפניה, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין.
(ה) הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור תעביר, בתום בירור תלונה הליך הבירור, את ממצאיה והמלצותיה לשר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה.
(ו) (1) השרים רשאים המשפטים רשאי, על יסוד המלצות הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור [ולאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ועם נשיא בית הדין הארצי,] לקבוע כי תלונה נגד נציג ציבור היא מוצדקת ולהטיל על נציג הציבור הנילון אחד מאמצעי משמעת אלה:
(א) נזיפה;
(ב) העברתו מכהונתו מתפקידו או אי-חידושה חידוש מינויו.
(2) שר המשפטים יודיע בכתב למתלונן על החלטתו לפי פסקה (1).
(ז) מצאו השריםשר המשפטים, על יסוד המלצות הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור ולאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ועם נשיא בית הדין הארצי, שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיעו על כך בכתב למתלונן.
(ח) הוגשה תלונה נגד נציג ציבור רשאי שר המשפטים, על יסוד המלצות הוועדה המייעצת ולאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ועם נשיא בית הדין הארצי, להשעותו מכהונתו מתפקידו עד למתן החלטה לפי סעיף זה בעניינו.
(ט)
(י) נשיא בית הדין הארצי רשאי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, [ובאישור ועדת החוקה] לקבוע כללי אתיקה לנציגי ציבור.
(יא) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, רשאית הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור לפתוח ביוזמתה בהליך בירור נגד נציג ציבור אם היה לה יסוד סביר להניח כי נציג ציבור נהג בדרך שאינה הולמת את תפקידו או הפר כלל מכללי האתיקה, כאמור בסעיף קטן (א), ויחולו על הליך הבירור כאמור הוראות סעיף זה החלות על בירור תלונה.
15א. ביטול מינוי של נציג ציבור או התלייתו
(1) שר המשפטים יבטל מינוי של נציג ציבור אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינוי;
(2) היו תלויים ועומדים נגד נציג הציבור הליכים בעבירות כאמור בסעיף 10(ב)(2) או 10(ב)(3), רשאי השר להתלות את מינויו עד לסיום ההליכים נגדו; בסעיף זה, "הליכים" – החל בחקירה על פי דין." [הצעת הממשלה]
(3) החלטת השר בעניין ביטול או התליה של מינוי, לא תינתן אלא לאחר שניתנה לנציג הציבור הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הוועדה המייעצת והוועדה המייעצת המליצה על ביטול או התליית המינוי;
(4) שר המשפטים יודיע לשר התמ"ת בהקדם האפשרי על ביטול או התליה כאמור.
עמדת הממשלה: "משרד התעשייה המסחר והתעסוקה מתנגד להצעת הועדה, בהיותה גורעת מסמכויות שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. עמדת הממשלה היא כי שר המשפטים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, שממנים את נציגי הציבור יהיו גם אלה המוסמכים להתלות או לבטל מינויו של נציג ציבור. "
הערה לעניין זה: ראשית, נושא זה כבר הוחלט על ידי הוועדה בישיבתה הקודמת, לאחר דיון. יוער כי עמדת ועדת זמיר, הייתה כי אין מקום למעורבותו של שר התמ"ת במינוי כאמור. למצער נראה כי החשש מיצירת קשיים בירוקרטיים עקב מעורבות של שני שרים דווקא בנושא משפטי מובהק אשר יביא בפועל להמשך כהונתו של נציג ציבור שתנאי הכשירות שלו אינם מתקיימים עולה על התועלת בהותרת שני הנציגים. דווקא בנושא זה יש לפשט את הליך ביטול המינוי או התלייתו במקרים המצוינים בסעיף, ככל הניתן.
16. אי-תלות של נציגי ציבור
(א) אין על נציג ציבור מרות בעניני שפיטה, אלא מרותו של הדין.
(ב) בפעולתו בבית הדין יפעל נציג ציבור לפי מצפונו ולא יראה עצמו חייב בנאמנות לארגון שבהתייעצות עמו נתמנה או לציבור שהוא מייצג.
16א. ועדה מייעצת לעניין נציגי ציבור
(א) שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה (בסעיף זה – השרים) ימנו ועדה לעניין נציגי ציבור (בחוק זה – ועדה מייעצת לעניין נציגי ציבור), ואלה תפקידיה:
(1) לייעץ לשרים בעניין מינוים של נציגי ציבור, כאמור בסעיף 10(א).
(2) לברר תלונות נגד נציגי ציבור ולהמליץ לשר המשפטים בעניינן , כאמור בסעיף 15.
(ב) הרכב הוועדה לעניין נציגי ציבור יהיה כמפורט להלן:
(1) שופט בדימוס של בית הדין הארצי או של בית דין אזורי, שיקבע נשיא בית הדין הארצי, והוא יהיה היושב ראש;
(2) נציג שר המשפטים, מבין עובדי משרדו;
(3) נציג שר התעשייה המסחר והתעסוקה, מבין עובדי משרדו;
(4) נציג ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה;
(5) נציג ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר .
[הרכב הוועדה הומלץ על ידי ועדת אליאסוף וועדת זמיר]
17. מינוי רשם [תיקון: תשמ"ו]
(א) נשיא בית הדין הארצי, לאחר התייעצות עם שר העבודה ובאישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט בית דין אזורי או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום להיות רשם של בית-דין.
(ב) רשם שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.
18. הרכב בית דין אזורי [תיקון: תש"ם, תשמ"ה]
(א) בית דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט - והוא יהיה אב בית הדין - ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי המעבידים.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) יכול שהשופט יהיה דן יחיד, אם שופט של בית דין אזורי החליט כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים. הוראה זו לא תחול בתובענה לפי סעיף 24(א)(2). , בהתקיים האמור בפסקאות (1) או (2), ידון בית הדין האזורי לפני השופט כדן יחיד, בכפוף לאמור באותן פסקאות:
(1) בהליך המנוי בתוספת השלישית; ואולם רשאי נשיא בית דין אזורי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, כי הדיון בו יתקיים בהרכב כאמור בסעיף קטן (א);
(2) אם שופט של בית דין אזורי החליט על כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים ; ואולם לא יחליט שופט של בית דין אזורי כאמור בענין תובענה לפי סעיף 24(א)(2) או (4).
לדיון - האם לא ראוי כי צמצום המותב ייעשה בהחלטה של נשיא ביה"ד האזורי או סגנו, בפרט כאשר ממילא טרם נקבע מותב? מה לגבי מתן אפשרות של הצד השני לטעון את טענותיו?
עמדת הממשלה בעניין צמצום המותב: ועדת זמיר המליצה לאמץ אחת משתי המלצות – "אם שני הצדדים הביעו בכתב את רצונם בכך, אלא אם כן השופט קבע אחרת בהחלטה מנומקת" או "אם השופט החליט כך בהחלטה מנומקת על פי בקשה בכתב של אחד הצדדים". עמדת הממשלה היא כי יש לאמץ את ההצעה השניה של ועדת זמיר. סעיף זה אושר בישיבתה האחרונה של הוועדה מיום 3.1.12 והוחלט על ידי הועדה לא לשנות את הנוסח שהציעה הממשלה.
(ג) ההחלטה בדבר הרכב בית הדין תינתן לפני שנקבע מותב בית הדין, ואין אחריה ולא כלום.
(ג1)על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים שר המשפטים ושר העבודה והרווחה לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, סוגי הליכים שהמוסד לביטוח לאומי צד בהם, שבהם יהיה השופט דן יחיד.
(ד) בהליכים שבית הדין דן בהם בשלושה, יהיו לשופט לבדו הסמכויות המנויות בתוספת הרביעית.
במשפטים שבית הדין דן בהם בשלושה תהיה לשופט לבדו סמכות -
(1) לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין;
(2) להתיר תיקון כתבי טענות או להורות על כך;
(3) לערוך רשימת הפלוגתות;
(4) לקבוע את שלבי הדיון בתובענה ואת הסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט וכן את הענינים שיתבררו;
(5) ליתן צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ;
(6) להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה כדי לפשט את הדיון או להקל עליו.
(ה) שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם נשיא בית דין הארצי ועם ארגוני המעסיקים והעובדים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאים בצו, לשנות את התוספת השלישית, ובלבד שלא תכלול הליכים לפי סעיף 24(א)(2) או (4). [מה לגבי נושאים הקשורים לביטוח הלאומי, האם לא נדרש אישור שר הרווחה דווקא?]
עמדת הממשלה: "בסעיפים 4, 7, 17(א), 23, 24, 27(ב1), 31(א) ו- (ז), 43, לחוק בית הדין לעבודה עדיין מוזכר "שר העבודה והרווחה". החוק לא תוקן בעקבות החלטת הממשלה בדבר פיצול משרד העבודה והרווחה. עמדת הממשלה היא שבכל הסעיפים המוזכרים לעיל, לרבות לענין הפריטים המנויים בתוספת השלישית לחוק יש לשנות ל- "שר התעשייה, המסחר והתעסוקה" אשר הינו השר הממונה על חוק בית הדין לעבודה במשותף עם שר המשפטים."
הערה לעניין זה: לדיון - מדוע מתאים שר ומשרד התמ"ת לעסוק בעניינים הנוגעים לביטוח הלאומי יותר משר המשפטים או משר הרווחה?
(ו) שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת החוקה חוק משפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית.
(ז) בצו כאמור בסעיפים קטנים (ה) או (ו) רשאים השרים לקבוע כי השינוי האמור בצובתוספת הרביעית יחול גם לעניין הליכים תלויים ועומדים.
בחוק להגברת האכיפה בדיני עבודה שנחקק לאחרונה נקבע כי ערעור על החלטת ועדת ערר יהא בדן יחיד. הסדר זה אינו עומד בקנה אחד עם הרציונאל של התוספת השלישית (דן יחיד) שמאגדת עניינים בהם העניין הוא משפטי בלבד;
ערעור
21.
(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת הערר, רשאי לערער לבית הדין האזורי, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; בדונו בערעור, יקיים בית הדין האזורי ביקורת שיפוטית על החלטת ועדת הערר.
(ב) על אף האמור בסעיף 18(א) לחוק בית הדין לעבודה, השופט בערעור לפי סעיף קטן (א) יהיה דן יחיד.
(ג) על אף האמור בסעיף 26 לחוק בית הדין לעבודה, פסק דין של בית דין אזורי בערעור לפי סעיף קטן (א) ניתן לערעור אם נתקבלה רשות לכך מנשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על ידי הנשיא.
(ד) על אף האמור בסעיף 20(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, ניתנה רשות ערעור כאמור בסעיף קטן (ג), ידון בית הדין הארצי בערעור בשלושה שופטים בלבד.
עמדת הממשלה: "מדובר בחוק חדש שהתקבל בכנסת לפני פחות מחודשיים לאחר כמעט ארבע שנים של דיונים, שנתיים בכנסת הנוכחית. החוק הינו פרי של הסכמות עדינות בין ארגונים העובדים והמעבידים לבין הממשלה ולבין ועדת העבודה הרווחה הבריאות והפנסיה של הכנסת. יודגש, כי כל שינוי בחוק החדש יש בו כדי להפר את ההסכמות, אשר היוו השראה ובסיס לחקיקתו.
בגוף החוק, בדומה לנעשה בחוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס"ט-2009 (להלן – חוק הגנת השכר), נקבעו דרכי הערעור להחלטות המנהליות המתקבלות על פי החוק – כאשר הערכאה הסופית (לפני בג"צ) היא בית הדין לעבודה. יצוין, כי אין זה חריג שחוקי עבודה יקבעו את סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בערעורים על החלטות מנהליות של בעלי סמכויות במשרד התמ"ת: כך לדוגמה, נקבעו סמכויות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט- 1959 ובחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.
יצוין, כי מאחר שמטרתו של החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה היא להביא לייעול ולתגבור של דיני עבודה (כאמור בסעיף 1 לחוק), מצא המחוקק לנכון להבהיר בגוף החוק את דרכי הערעור לבית הדין האזורי לעבודה ולבית הדין הארצי לעבודה, ואת דרך הביקורת שיעביר בית הדין על ההחלטות המנהליות שיתקבלו בידי ועדת הערר המוקמת באותו חוק. זאת, בין השאר, כדי להמחיש את סופיות הדיון בהחלטות המנהליות שמתקבלות על פיו.
מבחינה מהותית, ערעור על החלטת ועדת ערר לפי חוק זה מתאים לדן יחיד, וזאת מהטעם שהליך האכיפה המנהלית על פי החוק מהווה כלי אכיפה חלופי המתקיים לצד האכיפה הפלילית, אשר בעניינה דן בית הדין בדן יחיד. ערעור על החלטת בית הדין בהליכים פליליים מתקיים בפני הרכב של שופטים בלבד, ללא נציגי ציבור. על רקע זה, תיקון מס' 39 לחוק בית הדין לעבודה שנערך במסגרת החוק להגברת האכיפה, הוסיף את ההליכים לפי החוק להגברת האכיפה לתוספת השניה לחוק בית הדין לעבודה ולא לתוספת השלישית. "
19. מותב בית הדין האזורי [תיקון: תש"ן, תשס"ז]
מותב של בית דין אזורי ייקבע על ידי שופט אותו בית דין, ואם היו בו יותר משופט אחד - על ידי נשיא בית הדין האזורי או סגנו, ויכול שייקבע לתקופה מסויימת או לדיון בענין פלוני, או לדיון בענינים שבתחום ענף עבודה או מקצוע פלוני; מותב שנקבע לתקופה מסויימת והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום אותה תקופה.
20. הרכב בית הדין הארצי [תיקון: תשמ"ה]
(א) בית הדין הארצי ידון -
(1) בענינים שהוא דן בהם לפי סעיף 1) 25) - בשבעה, שהם שלושה שופטים, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעבידים;
(2) בערעור על פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24 (ב) - בשלושה כאמור בסעיף 26 (ב);
(3) בענינים אחרים - בחמישה, שהם שלושה שופטים, נציג עובדים ונציג מעבידים, זולת אם החליט נשיא בית הדין, לפני תחילת הדיון, על הרכב של שבעה, אם על פי בקשת בעל דין ואם מיזמת עצמו, ולאחר שראה כי יש בענין שאלה כללית של כלכלה או של יחסי עבודה; אין אחר החלטתו זו ולא כלום.
(א1)על אף האמור בסעיף קטן (א)(3), רשאים שר המשפטים ושר העבודה והרווחה של הכנסת, סוגי הליכים שהמוסד לביטוח לאומי צד בהם, שבהם ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד.
(א) בית הדין הארצי ידון בחמישה, שהם שלושה שופטים ושני נציגי ציבור, נציג עובדים ונציג מעבידים.; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או המשנה לו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים ולפני ארבעה נציגי ציבור, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעבידים. [אם לא מוגבל מס' השופטים – עלול/עשוי להישחק כוחם של נציגי הציבור]
נוסח מוצע על ידי הייעוץ המשפטי לוועדה:
(א) בית הדין הארצי ידון בחמישה, שהם שלושה שופטים ושני נציגי ציבור, נציג עובדים ונציג מעבידים; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או המשנה לו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר ובלבד שעל כל תוספת של שני שופטים יתווספו להרכב שני נציגי ציבור, נציג עובדים ונציג מעבידים.
עמדת הממשלה: הרחבת הרכבים נועדה להליכים שבהם מתעוררת שאלה משפטית שמפאת קשיותה, חשיבותה או חידושה יש מקום לקיים בה דיון בהרכב מורחב. נוכח מאפיינים אלה, הרחבת ההרכב מתייחסת לשופטים בלבד. זאת ועוד; תיקון זה נועד לפתור את הבעיה של היעדר יציבות ההלכה בבית הדין הארצי שהוא ערכאה מנחה לבתי הדין האזוריים וקובע את ההלכה הפסוקה, בהיעדר פסיקה חלוטה של בג"צ באותו עניין. הגדלה מקבילה של נציגי הציבור, המשובצים בתיקים באורח אקראי, תביא ליצירת רוב מקרי לדעת מיעוט של שופטי בית הדין הארצי ובכך תסוכל תכלית ההרכב המורחב שנועדה לפתור את בעיית היעדר יציבות ההלכה ולהביא לגיבוש הלכה פסוקה מנחה לבתי הדין האזוריים.
למען הסדר הטוב, ונוכח תקלת ניסוח שנפלה בפרסום הצעת החוק ברשומות, יובהר כי הממשלה מבקשת לתקן את סעיף זה באופן שהרחבת ההרכב תכלול מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים ולפני שני נציגי ציבור, נציג עובדים ונציג מעבידים או ארבעה נציגי ציבור, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעבידים.
נוסח מוצע מטעם הממשלה: "20. הרכב בית הדין הארצי (א) בית הדין הארצי ידון בחמישה, שהם שלושה שופטים ושני נציגי ציבור - נציג עובדים ונציג מעבידים.; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או המשנה לו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים ולפני שני נציגי ציבור - נציג עובדים ונציג מעבידים או לפני ארבעה נציגי ציבור - שני נציגי עובדים ושני נציגי מעבידים, אם מצא כי אותו עניין מעלה שאלות משפטיות שמפאת קשיותן, חשיבותן, או חידושן יש מקום לדיון בפני הרכב מורחב כאמור."
הערה לעניין זה: הנוסח המוצע מנוגד להמלצות ועדת זמיר, עלול לשחוק, כאמור, את מעמדם של נציגי הציבור לפי ריאות עיני נשיא ביה"ד לבדו. בנוסף, הסעיף לא כולל פרמטרים שבהם יותר עניין זה (כגון נושא שבו היו הלכות סותרות בביה"ד...). אשר להעדר הכרעה ברורה, נזכיר כי ביה"ד כפוף לביקורת שיפוטית בבג"ץ.
(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א) –
(1) בערעור על פסק דין בהליך המנוי בתוספת השלישית [שנדון בפני דן יחיד] ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או המשנה לו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, כי הדיון בו יתקיים בהרכב כאמור בסעיף קטן (א) או לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;
(2) בערעור על פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(ב) [=התוספת השניה, עניינים פליליים] ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או המשנה לו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים.
(ב) בבית הדין הארצי יהיו לאב בית הדין או לשופט שהוא מינה לכך הסמכויות הנתונות לשופט בית דין אזורי על פי סעיף 18 (ד) המנויות בתוספת הרביעית.
21. מותב בית הדין הארצי [תיקון: תשס"ז]
מותב של בית הדין הארצי ייקבע על ידי נשיא בית הדין; אב בית הדין יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
(1) נשיא בית הדין;
(2) משנה לסגן נשיא בית הדין;
(3) נשיא לשעבר של בית הדין, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין -הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;
(4) סגן משנה לשעבר לנשיא בית הדין, ואם כמה סגנים משנים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם;
(5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.;
[מאחר שהוועדה לא קיבלה את התיקון המוצע לסעיף 6 – אין מקום לשנות אף בסעיף זה]
22. העדר נציג ציבור [תיקון: תשמ"ה]
(א) נציג ציבור שהוזמן ולא בא, רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לקיים את הדיון ללא השתתפותו, והוא רשאי, בשים לב לשלב שבו נמצא הדיון, להורות על הפסקת השתתפותו של אותו נציג ציבור באותו הליך ולקבוע כי יש להמשיך את ההליך עם נציג ציבור אחר.
(ב) נשאר המותב במספר זוגי והיו הדעות שקולות, תכריע דעתו של אב בית הדין.
נוכח החשש לתחושת אי-צדק ממותב "לא שווה" של נציגי עובדים ונציגי מעבידים מוצע נוסח חלופי:
(א) נציג ציבור שהוזמן כדין ולא בא, רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו ובהסכמת הצדדים, לקיים את הדיון ללא השתתפותו, והוא רשאי, בשים לב לשלב שבו נמצא הדיון, להורות על הפסקת השתתפותו של אותו נציג ציבור באותו הליך ולקבוע כי יש להמשיך את ההליך עם נציג ציבור אחר [מאותו סוג]. לא הסכימו הצדדים כאמור, רשאי בית הדין לקבוע כי בית הדין ידון לפני השופט במותב חסר, ובלבד שהיחס בין נציגי המעבידים ונציגי העובדים יהיה שווה.
(ב) נשאר המותב במספר זוגי והיו הדעות שקולות, תכריע דעתו של אב בית הדין.
להשוואה חוק בתי דין מינהליים, תשנ"ב-1992:
מותב חסר:
16. (א) זומן מותב של בית דין לישיבה ונעדר מן הישיבה חבר מותב אחד שאינו יושב הראש, יתקיים הדיון באותה ישיבה לפני חברי המותב הנוכחים (להלן - מותב חסר). לא הסכימו לכך בעלי הדין או החליט יושב ראש המותב שלא לקיים את הדיון, יידחה הדיון למועד אחר.
(ב) החלטה במותב חסר שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב ראש המותב.
(ג) דיון שנערך במותב חסר יימשך ויסתיים באותו מותב, זולת אם סבר יושב ראש המותב כי השתתפותו של החבר שנעדר תועיל לדיון ולא יהיה בכך עיוות דין.
מותב קטוע
17. (א) נבצר מחבר מותב אחד, שאינו יושב הראש, לסיים את הדיון, יימשך הדיון עד לסיומו לפני חברי המותב האחרים (להלן - מותב קטוע), אם הסכימו לכך בעלי הדין, זולת אם החליט יושב ראש המותב להפסיק את הדיון או שבעלי הדין לא הסכימו להמשיך את הדיון במותב הקטוע; הופסק הדיון, ימונה חבר אחר או מותב חדש.
(ב) נתמנה חבר אחר למותב הקיים, רשאי המותב להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע המותב בהרכב הקודם, אם סבר, לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון טענותיהם, שלא ייגרם עיוות דין; החליט המותב להמשיך בדיון, רשאי הוא לנהוג בראיות שגבה המותב בהרכב הקודם כאילו גבה אותן בעצמו, או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.
(ג) נתמנה מותב חדש - יקיים את הדיון מתחילתו.
(ד) החלטה במותב קטוע שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב ראש המותב.
עמדת הממשלה: "הצעת החוק הממשלתית איננה כוללת כל תיקון בסעיף 22. מדובר בתיקון המוצע על ידי הייעוץ המשפטי לוועדה.
סעיף 22 לחוק כלשונו כיום, נועד לייעל את הדיונים ולמנוע עיכוב הדיון בהליך עקב היעדרותו של נציג ציבור, והוא אכן תורם לכך בפועל. התניית קיום הדיון בהיעדר נציג ציבור בהסכמת הצדדים, כפי הצעת הייעוץ המשפטי לוועדה, תגרום לעיכוב בדיונים ולניצול ההוראה לרעה על ידי צד שיהיה מעוניין לעכב את הדיון, הן באי מתן הסכמה והן בהגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטות בעניין זה. כמו כן, הנוסח המוצע יביא לתוצאה של קיום הדיון בפני דן יחיד במקרה של היעדר אחד מנציגי ציבור, שכן לא ניתן לשמור על איזון בין נציג עובדים ונציג מעבידים בהיעדרו של אחד מהם.
החשש שמעלה הייעוץ המשפטי לוועדה בנוגע להפרת היחס, כביכול, בין נציג עובדים לנציג מעבידים במותב, אין לו על מה שיסמוך. שכן על נציג הציבור מרות הדין בלבד ואין בלתה. נציג הציבור אינו מייצג אינטרסים של סקטור או ארגון זה או אחר, זאת על פי חובתם מכוח סעיף 16 לחוק בית הדין לעבודה שזו לשונו:
"(א) אין על נציג ציבור מרות בענייני שפיטה, אלא מרותו של הדין.
(ב) בפעולתו בבית הדין יפעל נציג ציבור לפי מצפונו ולא יראה עצמו חייב בנאמנות לארגון שבהתייעצות עמו נתמנה או לציבור שהוא מייצג.""
23. מקום מושב ואיזור שיפוט [תיקון: תשנ"ב]
שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר העבודה יקים בצו את בתי הדין האזוריים ויקבע בו את מקום מושבם, אזור שיפוטם ומספר השופטים בכל אחד מהם; סעיפים 34 ו-36 לחוק בתי המשפט, יחולו על בית דין אזורי בשינויים המחוייבים.
24. סמכות בית-דין אזורי [תיקון: תשל"א, תשל"ב, תשל"ה, תשל"ו, תשמ"א, תש"ן, תשנ"ו, תשס"ט]
(א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון -
(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
(1א)בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו;
(1ב)תובענה שעילתה בסעיפים 62 ,31, 29 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;5
(1ג)תובענה שבין מעביד לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;
(1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעביד או נושא משרה אצלו,או של מעביד או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 118; לעניין זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים.
(2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 (להלן - חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי, או הסדר קיבוצי אחר, או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;
(3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין; וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד;
(4) תובענות שבין עובד לארגון עובדים הקשורות בחברות או בתחום פעילותו של הארגון בעניני עבודה;
(5) בכל ענין שמוענקת לבית הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה או בכל חוק אחר.
(א1)האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראת כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית.
(ב) לבית דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים המפורשים בתוספת השניה והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר העבודה רשאים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לתקן בצו את התוספת השניה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי המשפט.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), רשאי נשיא בית הדין הארצי או המשנה לו, מיוזמתו או על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שדיון בתובענה לפי הסעיף הקטן האמור, שהוא בעל חשיבות, דחיפות או רגישות מיוחדת, יתקיים בבית הדין הארצי.
להשוואה:
ס' 6 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000 (העברת דיון בעתירה מינהלית)
6. מצא בית משפט לענינים מינהליים, לבקשת בעל דין, היועץ המשפטי לממשלה, או מיוזמתו, כי עתירה מינהלית שבפניו מעלה ענין בעל חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדת, רשאי הוא, לאחר שקיבל את תגובת בעלי הדין, להורות על העברת הדיון בעתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
סע' 15 לחוק יסוד: השפיטה (בית המשפט העליון)
(ב) בית המשפט העליון ידון בערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי המשפט המחוזיים.
(ג) בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.
נקודות לדיון בעצם הסמכות להעביר:
• הרחבת סמכותו של ביה"ד הארצי לעבודה על ידי אפשרות ה"משיכה" של תיקים הפוך למגמה הכוללת כיום של העברת סמכויות מבג"ץ לבית המשפט לעניינים מינהליים ופתיחת זכות לערעור גם במקומות בהם לא הייתה קיימת קודם לכן. (וראו לעניין זה גם סעיף 17 לחוק יסודות השפיטה: "פסק דין של בית משפט בערכאה ראשונה ניתן לערעור בזכות, להוציא פסק דין של בית המשפט העליון."
• הפרשנות הרחבה שנותן כבר היום ביה"ד הארצי לתחולת סעיף 25 מאפשרת לבית הדין הארצי לדון בעניינים שלא הוגדרו בחוק במפורש, כערכאה ראשונה. עובדה זו גם מעניקה יתרון טקטי מובנה למגיש התובענה לפנות לבית משפט לבחירתו. 6
• העברת הנושאים לדיון בבית הדין הארצי לעבודה לא מאפשרת בירור עובדתי כפי שנעשה בערכאה דיונית ועל פני הדברים לא מתאימה לעניינים המצריכים בירור עובדתי. מעבר לכך, עילות ההתערבות בפסיקה של הארצי מאוד מצומצמות מאחר שמדובר בעתירה לבג"צ ולא בערעור או ברשות ערעור. לכן, גם במובן זה יש בהצעה סטייה מעקרונות מקובלים. כאמור, ממילא ביה"ד הארצי יוצר הרחבה של הסמכות בפסיקתו.
• מוצע לדון באמות מידה שעשויות להתאים לדיון בערכאה ראשונה בביה"ד הארצי ולאפיין גם את הפרוצדורה בה ייעשה הדבר? למצער, מוצע לכלול סעיף במתכונת של סעיף 6 לחוק בית המשפט לענינים מינהליים.
עמדת הממשלה:
במצב הקיים כיום, חוק בית הדין לעבודה קובע בכל הנוגע להסכמים קיבוציים חלוקה ייחודית באשר לסמכות לדון כערכאה ראשונה, בין בית הדין האיזורי ובית הדין הארצי. כך, בית הדין הארצי דן כערכאה ראשונה בסכסוכי עבודה קיבוציים, כאשר מדובר בצדדים להסכם קיבוצי כללי בעוד שסכסוכי עבודה הנוגעים להסכמים קיבוציים מיוחדים נמצאים בגדר סמכותו של בית הדין האיזורי.
כך, לפי חוק בית הדין לעבודה:
בית דין אזורי מוסמך לדון בסכסוך קיבוצי "בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים". (סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה). כאשר, הסכם קיבוצי מיוחד –הוא- הסכם "למפעל מסוים או למעביד מסוים – בין מעביד או ארגון מעבידים המייצג את המעביד לבין ארגון העובדים היציג של העובדים שעליהם יחול ההסכם" (סעיף 25(1) לחוק בית הדין לעבודה).
ואילו, בית הדין הארצי מוסמך לדון "בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים.". כאשר, הסכם קיבוצי כללי לפי הגדרתו הוא "לכל שטח המדינה או לחלק ממנה, לענפי עבודה מסוימים או לכל ענפי העבודה כשההסכם הוא בין ארגון העובדים היציג שבענף העבודה או בשטח הנדון לבין ארגון מעבידים שבהם הכל לפי העניין.".
התיקון המוצע מסמיך את בית הדין הארצי לעבודה להורות על העברת סכוסוכים מבית הדין האיזורי רק מקום בו הם מתייחסים לסכסוך קיבוצי מיוחד.
במלים אחרות: הסכסוכים בהם מדובר להקפצה הם במהותם סכסוכים כלליים, שכן מדובר לעתים בהסכם קיבוצי שלמרות שהוא מיוחד הוא חל כל שטח המדינה (רופאים, מורים) או על ענף עבודה (נמלים).
בהתאם, מטרת התיקון היא לקבוע שבמקרים בהם מדובר בסכסוך שהוא "טכנית" סכסוך קיבוצי מיוחד, אולם מהותית מדובר בסכסוך שהוא סכסוך כללי, דהיינו בהיקף ארצי ובעל השלכות רחבות, יהיה אפשר להביא את הסכסוך לפתחו של בית הדין הארצי מלכתחילה. (כך למשל: סכסוך קיבוצי נגד המדינה ומספר מעבידים ולא נגד ארגון מעבידים. כגון- סכסוך הרופאים). בסכסוכים מסוג זה ישנה חשיבות מירבית להחשת ההכרעה הן לעניין צווי הביניים והן לעניין הסכסוך גופו - בין על דרך של גישור וסיוע למשא והמתן בין הצדדים ובין באמצעות פסק דין סופי. הנה כי כן, תיקון זה נועד לתת פתרון מהיר נכון יעיל ומעשי לסכסוכי עבודה שיש להם השלכות רוחב על יחסי העבודה הכלכלה והחברה בישראל.
לאור זאת, הערת הייעוץ המשפטי לוועדה לפיה בית הדין האזורי הוא שיחליט על העברת הסכסוך לארצי, בדומה להליכי בית משפט מינהלי, מחטיאה את המטרה לה נועד התיקון. ההשוואה עם הליכים בבית משפט מינהלי אינה ממין המטריה בה עוסק בית הדין לעבודה. אי לכך, אין מקום להקניית סמכות ההקפצה לבית הדין האזורי. במקרה זה, על החלטת ההעברה של בית הדין האזורי יהיה ניתן להגיש ערעור לארצי, והדיון באותו הליך לא רק שלא יקוצר אלא יתארך.
בה במידה, אף אין להגביל את "ההקפצה" בהתייחס לשמיעת ראיות. ממילא, בית הדין הארצי בדונו כערכאה ראשונה בסכוסכים קיבוציים כלליים שומע ראיות. (למשל – בסכסוך הרופאים המתמחים, היו ראיות על התארגנות הרופאים המתמחים, הנזק שייגרם וכיו"ב.)
זאת ועוד. לגבי ההשוואה המוצעת לסעיף 6 בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, נבקש לציין כי למיטב ידיעתנו סעיף 6 האמור כמעט שלא הופעל. מעבר לכך, הרציונאל שעמד בבסיס גיבושו של סעיף 6 היה שונה. בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, הועברו סמכויות שהיו נתונות קודם לכן אך ורק לבג"צ למחלקות החדשות שהוקמו בבתי המשפט המחוזיים. מטרתו של סעיף 6 היתה להבטיח שאף אם ענינים מועברים מבג"צ לבימ"ש לענינים מינהליים, הרי שבענינים חשובים, רגישים ודחופים, ואף אם הוגשה עתירה לבית המשפט המוסמך, ניתן יהיה לבקש ובית המשפט המחוזי יוכל להורות על העברתה לבג"צ על מנת שהוא ידון כערכאה ראשונה ואחרונה.
לא למותר לציין בהקשר זה, כי על פי פסיקת בג"צ אף בעניינים אשר הועברו לסמכות של בית משפט לענינים מינהליים, מכוח חוק בתי משפט לענינים מינהליים, קיימת סמכות מקבילה לבג"צ וזאת מכוח סעיף 15 (ג) לחוק יסוד: השפיטה.בהתאם לכך, כאשר מוגשת עתירה בענינם לבג"צ הוא מוסמך לדון בהם בעצמו. (ראה: בג"ץ 2208/02 מהא סלאמה נ' שר הפנים, בו מסביר הנשיא ברק כי "דבר חקיקה המעניק לבית משפט אחר סמכות בעניינים שבית המשפט הגבוה לצדק הוסמך לדון בהם בחוק היסוד אינו יכול לשנות את סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק. פועלו של דבר חקיקה זה הינו, אך זה שהוא יוצר סעד חלופי, מידתי, אשר בית המשפט העליון מתחשב בו בטרם יפעיל את סמכותו שלו.)
לפיכך, אין להסיק מקיומו של סעיף 6, הקובע מנגנון ייחודי לגבי ענינים שהועברו מבג"צ לבימ"ש המינהליים, לענין הנדון כאן.
עמדה זו מקובלת על הגב' גלי בן אור, המופקדת על חוק בתי משפט לענינים מנהליים במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.
אשר על כן, עמדתנו להשאיר את ההחלטה על העברת הדיון מהאזורי לארצי, לנשיא בית הדין הארצי, וזאת, בהתקיים התנאים הנדרשים, כמפורט בהצעת החוק.
הערה לעניין זה: ראשית, כמובהר, בית הדין לעבודה כבר היום קנה לעצמו סמכות מסוימת והרחיב את היריעה לדיונים בפניו, וזאת עוד לפני התיקון לחוק. שנית, הדיונים המובאים בפני בתי המשפט לעניינים מינהליים ובג"צ אינם פחות משמעותיים, דחופים וחשובים מאלו המובאים בפני בתי הדין לעבודה ולא ברור מדוע יש מקום להרחבה משמעותית ההפוכה למגמה של הורדת עניינים לבית המשפט לעניינים מינהליים והרחבת זכות הטיעון והערעור. שלישית, אשר לבחינה העובדתית – גם בג"צ שומע במקרים נדירים ראיות (כך נשמעו, לדוגמא, מפוני גוש קטיף במסגרת העתירות נגד החוק) אך עדיין ברור וידוע הוא כי אין שמיעת עתירה בפני בג"צ כשמיעת עתירה בפני בית המשפט לעניינים מינהליים.
לבסוף, תשובת הממשלה והנוסח המוצע על ידה אינם נותנים מענה מלא לשאלות ולקשיים הפרוצדוראליים שמעלה ההצעה. כך לא ניתן מענה מספק לשאלה מה יהיו הקריטריונים לחלוקה, דבר העשוי לפגוע בוודאות ההליך. בפרט לא ניתן הסבר כיצד, לאור העובדה שנשיא ביה"ד הארצי יוסמך "למשוך" אליו תיקים, עד איזה שלב ניתן יהיה לעשות כן? האם גם לאחר תחילת שמיעת הראיות? האם גם יום לפני מתן פסק הדין (מה שיוביל לבזבוז זמן שיפוטי יקר וכן יפגע בעצמאות שופטי ביה"ד האזורי)? עוד לא הובהר מה ייעשה בראיות שנשמעו עד לשלב בו "הוקפץ" התיק על ידי ביה"ד הארצי?
25. סמכות בית הדין הארצי [תיקון: תשל"ו]
לבית הדין הארצי תהא הסמכות הייחודית לדון -
(1) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי, בין כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים ובין כמשמעותו בסעיף 37א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957, או בכל ענין אחר הנובע ממנו או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;
(2) בתובענות בין ארגון עובדים לארגון עובדים אחר ותובענות בין ארגון מעבידים לארגון מעבידים אחר, הכל אם התובענות נובעות מענינים שביחסי עבודה.
26. ערעור לפני בית הדין הארצי [תיקון: תש"ן]
(א) פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(א) ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי; כל החלטה אחרת של בית דין אזורי ניתנת לערעור אם נתקבלה רשות לכך מנשיא בית הדין הארצי או סגנו המשנה לו [בהתאם להחלטת הוועדה לסעיף 5 אין לקבל את התיקון המוצע] או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא. רשות כאמור בסעיף קטן זה, לגבי החלטה אחרת, תינתן אם שוכנע בית הדין כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
להשוואה חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984: רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה [נוסח זהה לנוסח המוצע].
(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, בהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו. [עדיין אין רשימה]
להשוואה חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור –
(1) על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;
צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 41(ג), 52(ג) ו-108 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:
1. לא תינתן רשות ערעור על החלטה מן הסוגים המפורטים להלן:
(1) החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון ומועדים להגשת בקשות, תגובות, כתבי טענות, מסמכים, סיכומים ותצהירים (להלן בצו זה – כתבי טענות);
(2) החלטה בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק, למעט החלטה שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך;
(3) החלטה בנוגע להיקף כתבי טענות;
(4) החלטה בעניין שלבי הדיון בהליך, למעט החלטה שהדיון יישמע במפוצל או שיתקיים דיון נפרד בתביעה שכנגד ובהודעה לצד שלישי;
(5) החלטה בעניין הזמנת עדים, סדר שמיעת עדים, ושאלות המוצגות לעדים לרבות קבלה או דחייה של התנגדות בעניין זה, למעט החלטה על דחיית בקשה לזמן עד או להגיש ראיה, או החלטה בעניין בקשה לעדות מוקדמת;
(6) החלטה בעניין סדר הבאת עדויות ואופן הגשת עדויות, למעט החלטה בעניין מתן עדות מחוץ לכתלי בית המשפט, ובכלל זה בהיוועדות חזותית;
(7) החלטה שהיא קבלת בקשה לביטול פסק דין או לביטול החלטה;
(8) החלטה בעניין הטלת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ושיעורם, למעט אם ניתנה לאחר מתן פסק הדין ואינה נבלעת בו;
(9) החלטה ליתן רשות להגן ולקבל התנגדות לביצוע שטר או התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;
(10) החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון.
2. אין באמור בסעיף 1 כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטות מן הסוגים המפורטים בו במסגרת ערעור על פסק דין.
(ב) פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(ב) ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי; בערעור כאמור ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד, ויחולו בו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בערעורים פליליים בבית משפט. [האם אין מקום לאפשר ערעור גם במותב רחב יותר של שופטים?]
(ג) פסק דין בערעור לפי סעיף קטן (ב) דינו לענין ערעור נוסף כדין פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור פלילי.
27. סמכויות הרשם [תיקון: תשל"א, תשל"ג, תשל"ה, תש"ם, תשמ"א, תשנ"ב]
לדיון – תיקון זה מרחיב את סמכויותיו של רשם בית הדין לסמכויות של שפיטה עד ל-50,000 ₪ בשלל נושאים. נוכח האמור יש לבחון את השאלות הבאות:
(1) כמה מהתובענות המוגשות לבית הדין לעבודה הן תובענות בסכום של עד 50,000 ₪?
(2) האם אכן יש צורך בתיקון זה – האם העומס במערכת בתי הדין מחייבת תיקון כאמור?
(3) מה יהיו דרישות המינוי של רשם כאמור (וראו בהתאמה תיקון מס' 62 לחוק בתי המשפט) ומהי ההתאמה הנדרשת עקב סמכויות השיפוט הניתנות לו?
הערות הממשלה: רשם בית הדין לעבודה מוסמך כיום לדון בתביעות לשכר עבודה בסכום עד 41,000 ₪. התיקון המוצע מעלה את הסכום ל- 50,000 ₪ ומוסיף סמכות לרשם לדון בתביעות לפיצויי פיטורים ותביעות לפיצוי על אי מתן הודעה מוקדמת. הנושאים האחרים שמפורטים בתוספת החמישית, מצויים גם כיום בסמכות רשם בהיותם "שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958". תיקון זה דרוש לקידום היעילות, שכן היום, לעיתים, ורק בשל כך שחלק קטן מהתביעה הוא לפיצויי פיטורים או לפיצוי על אי מתן הודעה מוקדמת, נדרשים להעביר את התיק למותב.
הממשלה סבורה כי התיקון האמור אינו דורש שינוי כשלהו בתנאי המינוי כאמור בתיקון מס' 62 לחוק בתי המשפט וזאת לאור היקפו הקטן של השינוי המוצע אל מול הסמכות שכבר כיום נמצאת בידי רשמי בית הדין לעבודה ולאור העובדה כי התביעות שהוספו אינן מורכבות יותר מאלה הנדונות כבר כיום בפני רשם.
הערה בעניין זה: לא ברור כיצד עולה תשובת הממשלה עם התיקון האחרון בעניין רשמים שנדון והוכרע בוועדה.
(א) סמכויותיו ותפקידיו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם לסעיפים 1)90 ,89 ,88 ,87 ,86) עד 101 ,100 ,99 ,98 ,96 ,95 ,91 ,(11)90, 105 ,103 ,102א ו-105ג לחוק בתי המשפט, בתיאומים ובשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ב) (1) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 39,200 שקלים חדשים , וכן בכל תובענה כספית אחרת שבין עובד למעבידו שעניינה הזכויות שהעובד זכאי להן עקב עבודתו, לפי חוק או לפי צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957, המנויים בתוספת החמישית, ובלבד שסכום התובענה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או המשנה לוסגנו.
(2) רשם בית דין אזורי רשאי לתת צו המחייב מעביד למסור לעובד מסמכים שחובה על מעביד להנפיק על פי חוק [תבחן האפשרות ליצירת טופס ספציפי הכולל את המסמכים שחובה להנפיק לפי חוק].
(ב1)שר המשפטים ושר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה והרווחה החוקה של הכנסת, רשאים בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב); תובענה לשכר עבודה או לקצבה או תובענה כספית אחרת כמשמעותה בסעיף קטן (ב) להגדלת הסכום כאמור הוסיפה לסמכותו של רשם, וערב תחילתו של הצו היתה תלויה ועומדת לפני בית דין אזורי לעבודה, ולא החלו בשמיעת עדים, רשאי שופט של בית הדין להעבירה לדיון לפני רשם.
(ב2)תובענה לשכר עבודה הכוללת פיצוי הלנת שכר כמשמעותו בסעיף 17 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 וכן תובענה לקצבה הכוללת פיצוי הלנת קצבה כמשמעותו בסעיף 16 (ג) לחוק האמור, יראו לענין הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) כאילו לא כלול בה פיצוי כאמור.
(ב3) שר המשפטים רשאי, בצו, בהסכמת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת החמישית.
(ג) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה, לקבוע בתקנות סמכויות ששופט בית דין אזורי יהיה רשאי להעביר לרשם.
ק"ת 5098, התשמ"ח (31.3.1988), עמ' 690 - הסכום הנקוב בסעיף 27(ב) יוגדל ל - 2,500 שקלים חדשים. הסכום יוגדל ביום 1 באפריל וביום 1 באוקטובר של כל שנה ויהיה כסכום של כפל השכר הממוצע בכל אחד מהמועדים האמורים. סכום מוגדל כאמור יעוגל למאה השקלים החדשים הקרובים. מנהל בתי המשפט יפרסם ברשומות הודעה על הסכום שהוגדל.
28. בוררות [תיקון: תש"ן]
שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו הוא בא למנוע מסירת ענין פלוני לבוררות; אולם אם נושא הבוררות היחיד היה ענין שיש בו לבית הדין סמכות ייחודית, יהיו לבית הדין סמכויות בית המשפט בבוררות וכן תהא לבית הדין סמכות ייחודית לדון בתובענה שעילתה בפסק של בוררות כאמור.
29. סמכות למתן סעד
(א) בית דין אזורי, או בית הדין הארצי כשאינו דן בערעור, מוסמכים ליתן כל סעד שבית משפט מחוזי מוסמך לתתו, ובתחום סמכותם כוחם ככוחו של בית המשפט המחוזי.
(ב) בית הדין הארצי הדן בערעור מוסמך לתת כל סעד שבית המשפט העליון כבית משפט לערעורים מוסמך לתתו, ובתחום סמכותו כוחו ככוחו של בית המשפט העליון.
30. זכות התערבות בהליכים
(א) ראה היועץ המשפטי לממשלה, שבהליך פלוני שלפני בית הדין כרוכים או נפגעים, או עלולים להיות כרוכים או נפגעים, זכות של מדינת ישראל, או זכות ציבורית או ענין ציבורי, רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו, או להסמיך במיוחד את נציגו לעשות זאת מטעמו.
(ב) ארגון עובדים או ארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי רשאי להתייצב בכל הליך שלפני בית-הדין שבו נתון אותו הסכם קיבוצי לפירוש, ולהשמיע בו את טענותיו.
31. דיון מהיר [תיקון: תש"ן]
(א) בתובענה כאמור בסעיף 24 (א) (1) או (3)7 לתשלום סכום שלא יעלה על הסכום שקבעו שר העבודה והרווחה ושר המשפטים ידון בית דין אזורי בדרך של דיון מהיר על-פי הוראות סעיף זה;הסכום האמור ייקבע על-ידי השרים בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
(ב) בדיון מהיר לא יהיה בית הדין כפוף לסדרי הדין, והוא יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
(ג) בדיון מהיר תהיה לבית הדין האזורי סמכות לפסוק לדין או בהסכמת בעלי הדין - לפשרה.
(ד) פסק דין של בית דין אזורי בדיון מהיר אינו נתון לערעור, אלא אם כן נשיא בית הדין הארצי או סגנו המשנה לו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא נתנו לכך רשות.
(ה) בית דין אזורי רשאי, בין מיזמתו ובין לבקשת צד, להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו, אם מצא כי נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת, או היקף הראיות הדרושות לבירור הענין אינן מאפשרות דיון מהיר או שמן הצדק להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו.הופסק הדיון המהיר כאמור - ימשיך בית הדין האזורי לדון בתובענה בדרך הרגילה.
(ו) בית דין אזורי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר את הדיון בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) לבורר שהסכים לדון בענין בלי לקבל שכר; שופט או נשיא בית דין אזורי או סגנו, או רשם, הכל לפי הענין, רשאים לעשות כן אף בטרם החל הדיון לפני בית הדין האזורי;הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 4, למעט סעיפים 23 עד 29 ו-31 עד 35 יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם -
(1) כל מקום שנאמר בו "בית המשפט" ייקרא כאילו נאמר "בית דין אזורי לעבודה";
(2) דין פסק בורר לפי סעיף קטן זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית דין אזורי.
(ז) שר המשפטים, בהסכמת שר העבודה והרווחה ונשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט של בית דין לעבודה שיצא לקיצבה, שימלא תפקיד של שופט בית הדין האזורי בדיון מהיר;בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט של בית הדין לעבודה.
(ח) לענין סעיף זה, "בית דין אזורי" - לרבות רשם של בית הדין בענין שבתחום סמכותו
32. ראיות
בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות אלא בדיון על פי סעיפים 24(ב) ו-26(ב).
33. סדרי-דין
בכל ענין של סדר דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק.
34. ייצוג
בבית הדין רשאי בעל דין להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך ארגון עובדים או מעבידים שהמיוצג חבר בו; הייצוג יהיה על פי הרשאה מיוחדת בלבד, ואולם הודעה של המיוצג שנרשמה בפרוטוקול, והאומרת שהוא חבר בארגון עובדים או מעבידים, לפי הענין, והוא מסכים להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך הארגון, דינה - לענין סעיף זה, כדין הרשאה מיוחדת.
35. פטור ממס בולים
הרשאה, הן לעורך-דין והן לאדם אחר, לייצג בעל-דין בהליך לפני בית הדין -פטורה ממס בולים ומכל תשלום חובה אחר.
36. החלטת בית הדין [תיקון: תשנ"ז]
החלטת בית הדין החלטה של בית הדין, ופסק הדין בכלל זה, תינתן בכתב בידי כל אחד מחברי המותב שישבו לדין, ובדן יחיד - בידי השופט שישב לדין.
37. הוצאה לפועל
פסק דין של בית הדין דינו בכל הנוגע להוצאה לפועל כדין פסק דין של בית משפט, והוראות חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 5, והתקנות לפיו, יחולו בשינויים המחוייבים.
38. בזיון בית הדין
לשופט יהיו כל הסמכויות על פי סעיפים 5 עד 8 לפקודת בזיון בית המשפט 6 בשינויים המחוייבים, ולענין סעיף 8 לפקודה יהיו לבית הדין הארצי, במותב של שלושה שופטים, הסמכויות של בית המשפט העליון.
39. תחולת הוראות [תיקון: תשמ"ה, תשנ"ב, תשס"א(4)]
סעיפים 68 עד 81 רישה, 82(ב8) ו- 82א לחוק בתי המשפט, ותקנות שהותקנו לפי סעיף 73 לחוק האמור יחולו על בית הדין בשינויים המחוייבים, אלא שסמכות נשיא בית המשפט העליון לפי הסעיפים האמורים, למעט הסמכות לפי סעיף 72, תהיה מסורה לנשיא בית הדין הארצי, ולענין סעיף 77 לאותו חוק יהיה בית הדין מוסמך לדון רק בתובענות שבתחום סמכותו הענינית. [למה לא להכניס את כל סעיף 82? לדיון]
39א. טענת פסלות [תיקון: תשנ"ב]
הוראת סעיף 77א לחוק בתי המשפט תחול בשינויים המחוייבים על השופטים, הרשמים ונציגי הציבור של בית הדין; ערעור כאמור בסעיף 77א(ג) יהיה לפני בית הדין הארצי, או מותב של שופטי בית הדין הארצי, או שופט אחר, הכל כפי שיקבע הנשיא.
40. תחילה
תחילתו של חוק זה היא ביום י"ח באלול תשכ"ט (1 בספטמבר 1969).
41. הוראות מעבר
הליכים שערב תחילתו של חוק זה היו תלויים ועומדים לפני בית משפט, בית הדין לביטוח לאומי, או רשות אחרת שבית הדין בא במקומה מכוח התיקונים שבתוספת הראשונה, ינהגו בהם כאילו לא נכנס חוק זה לתקפו.
42. דין המדינה [תיקון: תש"ם]
לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעביד אחר ובית הדין רשאי ליתן סעד נגד המדינה גם בדרך צו מניעה או ביצוע בעין.
43. ביצוע ותקנות [תיקון: תש"ם, תשמ"ט] [האם יש בתקנות אלו תקנות שראוי שיאושרו גם על ידי ועדת החוקה או ועדת העבודה והרווחה?]
(א) שר המשפטים ושר העבודה ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
(ב) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה, להתקין תקנות בדבר סדר הדין בבית הדין, לרבות תקנות בדבר ערעורים וכן תקנות בדבר -
(1) מועדים לישיבות הרגילות של בית הדין;
(2) פרסום פסקי דין;
(3) אגרות בית דין ופטור מהן;
(4) הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת שכר טרחה של עורכי הדין ששופט או רשם רשאים להקציב להם בעד פעולותיהם לפני בית הדין;
(5) סעד משפטי;
(6) תשלום לנציגי ציבור;
(7) דמי נסיעה, אוכל ולינה ושכר בטלה של עדים;
(8) הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או שבנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק.
(9) קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית דין או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן - התשלומים), לרבות -
(1) סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים;
(2) דרכי גביית התשלומים;
(3) מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;
(4) התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;
(10)קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (9), ותשולם על-ידי בעל דין בדרך שתיקבע בתקנות.
(ג) תקנות לפי סעיף קטן (ב)(9) ו-(10) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
תוספת ראשונה
(סעיף 24 (א) (5))
1. תיקון חוק הביטוח הלאומי
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 -
(1) בסעיף 1 במקום ההגדרה "בית הדין לביטוח לאומי" קרי "בית הדין לעבודה - כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";
(2) בכל מקום שמדובר בו ב"בית הדין" קרי "בית הדין לעבודה";
(3) בכל מקום שמדובר בו ב"בית דין מקומי" קרי "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";
(4) בסעיף 127, בסעיף קטן (א), במקום "לפני בית המשפט ובבקשה לצו תשלום בנוגע לקצבה לפני הממונה על גביית השכר, כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958" יבוא "לפני בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";
(5) בסעיף 127, סעיף קטן (ב), במקום "בית משפט או בפני הממונה" יבוא "בית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";
(6) סעיפים 224 עד 229 ו-233 עד 238 - בטלים;
(7) במקום סעיף 232 יבוא:
232. "השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה
המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה בסעיף 217 בשיעור שיקבעו שרי האוצר, המשפטים והעבודה, לאחר התייעצות עם המוסד";
(8) בסעיף 243, במקום "227 ,225 ,223(ב) ו-229" יבוא "ו-223".
2. תיקון חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)
בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949 7 -
(1) סעיף 22 - בטל;
(2) בסעיף 23, בסעיף קטן (א), במקום "ועדת ערעור" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן - בית דין אזורי)";
(3) בסעיף 23, בסעיף קטן (ג), במקום "ועדת ערעור" יבוא "בית דין אזורי";
(4) בסעיף 23, בסעיף קטן (ד), במקום "ועדת ערעור צריכה" יבוא "בית דין אזורי צריך";
(5) בסעיף 24, במקום "ועדת ערעור רשאית" יבוא "בית דין אזורי רשאי";
(6) בסעיף 25, בסעיף קטן (א), יימחקו המלים "ולכל ועדת ערעור";
(7) בסעיף 25, בסעיף קטן (ג), יימחקו המלים "או לועדת ערעור";
(8) בסעיף 26, בסעיף קטן (א), יימחקו המלים "ולועדת הערעור";
(9) בסעיף 26, בסעיף קטן (ב), יימחקו המלים "וועדת ערעור";
(10)בסעיף 26, בסעיף קטן (ג) ובסעיף קטן (ד), יימחקו המלים "וכל ועדת ערעור" בכל מקום שהן;
(11)בסעיפים 28 ,27 ו-29, במקום המלים "ועדת ערעור" בכל מקום שהן יבוא "בית דין אזורי";
(12)בסעיף 42, בסעיף קטן (ה), יימחקו המלים "או של ועדת ערעור";
(13)בסעיף 42, בסעיף קטן (ו), במקום "של ועדת ערעור" יבוא "של בית דין אזורי בערעור לפי חוק זה".
3. תיקון חוק שירות המדינה (גימלאות)
בחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט"ו-1955 8 -
(1) סעיף 7 - בטל;
(2) בסעיף 8 יימחקו המלים "לועדת ערעור";
(3) בסעיף 36, בסעיף קטן (א), במקום "ועדת ערעור (להלן - הועדה)" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן -בית דין אזורי)";
(4) בסעיף 36, בסעיף קטן (ב), יימחקו המלים "סדרי הגשתו וסדרי הדין בערעור";
(5) בסעיף 36, סעיפים קטנים (ג), (ה) ו-(ו) - בטלים;
(6) בסעיף 36, בסעיף קטן (ד), במקום "הועדה רשאית" יבוא "בית הדין האזורי רשאי";
(7) סעיף 37 - בטל;
(8) בסעיף 38, במקום "סעיפים 36 או 37" יבוא "סעיף 36" ובמקום "שהועדה תורה" יבוא "שבית הדין האזורי יורה";
(9) בסעיף 42, בסעיף קטן (ג), במקום "סעיפים 36 או 37" יבוא "סעיף 36";
(10)סעיף 56 - בטל.
4. תיקון חוק שירות התעסוקה
בחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959 9 -
(1) בסעיף 35, במקום הסיפה המתחילה במלים "לבקש את הכרעת שר העבודה" יבוא "לבקש את הכרעת בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן - בית דין אזורי)";
(2) בסעיף 43, במקום הסיפה המתחילה במלים "לפני ועדת עררים עליונה" יבוא "לפני בית דין אזורי, הכל במועדים שייקבעו בתקנות; דרכי הערר בפני ועדת הערר ייקבעו בתקנות".
5. תיקון חוק הגנת השכר [תיקון: תשל"א]
בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 -
(1) בסעיף 14 (א) במקום "אך רשאי ממונה על גביית השכר" יבוא "אך רשאי בית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969" ובמקום "שנקבע על ידי הממונה על גביית השכר" יבוא "שנקבע על ידי בית הדין האזורי";
(1א)סעיף 16 - בטל;
(2) בסעיף 17א, במקום "לבית המשפט או לממונה על גביית השכר" יבוא "לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן -בית דין אזורי)", ובמקום "בית המשפט או הממונה" יבוא "בית הדין האזורי";
(3) בסעיף 18, במקום "בית משפט וממונה על גביית שכר רשאים" יבוא "בית דין אזורי רשאי", במקום "נוכחו" יבוא "נוכח" ובמקום "בית המשפט או הממונה על גביית השכר, לפי הענין," יבוא "בית הדין האזורי";
(4) סעיף 19 - בטל;
(5) בסעיף 19א, בסעיף קטן (א), יימחקו המלים "לענין סעיף 19", וסעיף קטן (ב) - בטל;
(5א)בסעיף 19ב סעיף קטן (ב) - בטל;
(6) סעיפים 21 ,21 ,20א, 23 ו-29 - בטלים;
(7) בסעיף 31 תימחק הסיפה המתחילה במלים "וכן רשאי הוא בהתייעצות עם שר המשפטים להתקין תקנות".
6. תיקון חוק ארגון הפיקוח על העבודה
בסעיף 7 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954 10, בסעיף קטן (א), במקום "שופט בית משפט מחוזי על פי בקשה בדרך המרצה" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, על פי בקשה".
7. תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה
בסעיף 30(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 11, במקום הסיפה המתחילה במלים "לבקש את הכרעת שר העבודה" יבוא "לבקש את הכרעת בית הדין לעבודה, כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969; בית הדין יתן לועד העובדים הזדמנות להשמיע את דברו בדרך שיורה אף אם לא הועד הוא שביקש את ההכרעה".
8. תיקון חוק שכר שווה לעובדת ולעובד
בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשכ"ד-1964 12 -
(1) בסעיף 2, בסעיף קטן (א), במקום הסיפה המתחילה במלים "לבקש את הכרעת הממונה על גביית השכר" יבוא "לבקש את הכרעת בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969" (להלן - "בית דין אזורי");
(2) בסעיף 2, בסעיף קטן (ב), במקום "שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים" יבוא "שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה" ובמקום "הממונה על גביית השכר" יבוא "בית דין אזורי";
(3) בסעיף 3, במקום "הממונה על גביית השכר" ו"הממונה" יבוא "בית הדין האזורי".
9. תיקון חוק הגימלאות לנפגעי ספר
בסעיף 10 לחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי"ז-1956 13 -
(1) במקום "בית הדין לביטוח לאומי המוקם לפי חוק הביטוח הלאומי" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית דין לעבודה, תשכ"ט-1969";
(2) במקום "הסעיפים 108 ,107 ,106 ,105 ו-111 לחוק הביטוח הלאומי והתקנות לפיהם" יבוא "והסעיף 231 לחוק הביטוח הלאומי והתקנות לפיו.
10. תיקון חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש
במקום סעיף 6 לחוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, תשכ"ה-1965 14 יבוא:
6. "סמכות בית דין לעבודה
הסמכות הייחודית לדון ולפסוק בכל תביעה לגימלה לפי חוק זה תהא בידי בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969".
11. תיקון חוק חופשה שנתית
בסעיף 14(ב) לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, 15 במקום הסיפה המתחילה במלים "יכריע שר העבודה הכרעה סופית" יבוא "יכריע בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969".
12. תיקון חוק שירותי הכבאות [תיקון: תשל"א]
בחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959 16 -
(1) בסעיף 29, במקום "בית הדין לביטוח לאומי שהוקם לפי חוק הביטוח הלאומי" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969", ובמקום כותרת השוליים יבוא "סמכות בית הדין לעבודה".
(2) בסעיף 30, במקום כותרת השוליים יבוא "ייצוג בפני בית הדין לעבודה".
תוספת שניה
[תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח, תשס"א, תשס"א(2), תשס"א(3), תשס"ו, תשס"ח]
(סעיף 24 (ב))
פקודת מחלקת העבודה, 1943 17
פקודת תאונות ומחלות משלוח יד (הודעה), 1945 18
פקודת הבטיחות בעבודה, 1946 19
חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949
חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951
חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951
חוק איסור אפיית לילה, תשי"א-1951 20
חוק חמרי נפץ, תשי"ד-1954 21
חוק החניכות, תשי"ג-1953 22
חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953 23
חוק שירות לאומי, תשי"ג-1953 24
חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 25
חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954 חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958
חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959
חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959 26
חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967 27
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 28
תקנות המלאכות והתעשיות (הסדרתן) (נפט) – 1934 29.
חוק מס מקביל, תשל"ג-1973.
חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.
חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), התשנ"א-1991.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.
סימן א' לפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה) התשנ"ה-1994.
חוק העסקת עובדים על ידי קבליני כוח אדם, התשנ"ו 1996.
סעיף 8 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998.
סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000.
חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957.
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001.
חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002.
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006.
סעיף 5א לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז - 1997 5.
"תוספת שלישית
(סעיפים 18(ב)(1) ו-(ה) ו-20(א1)(1))
בהתאם להמלצת ועדת זמיר בהתבסס על אליאסוף למיעוט נציגי הציבור בעניינים בהם הסכסוך הוא במהותו משפטי ולא עובדתי. לדיון -האם כל המוזכרים מטה עונים להגדרה ?
(1) ערעור על החלטה או קביעה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19959 (בפרט זה – חוק הביטוח הלאומי), כמפורט להלן:
(א) קביעה של דרגת נכות, דרגת אי–כושר להשתכר, מוגבלות בניידות או רמת תלות, לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי;
(ב) החלטה של ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי;
(ג) החלטה של ועדה רפואית לעררים, החלטה של ועדה לעררים והחלטה של ועדה לעררים לשירותים מיוחדים, לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי;
(ד) החלטה של ועדה לעררים לילד נכה לפי סעיף 222(ד) לחוק הביטוח הלאומי;
(ה) החלטה של ועדה לעררים לעניין מצב תפקודי לפי סעיף 230ב לחוק הביטוח הלאומי;
(2) ערעור על החלטה של ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 7 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב–199210;
(3) ערעור על החלטה של ועדה רפואית לעררים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–197011;
(4) ערעור על החלטה של המוסד לביטוח לאומי בדבר תשלום קצבה לפי חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ"ג–199212;
מש' המשפטים יעביר אסמכתא לכך שערעור בכל אלו הוא בשאלה משפטית בלבד
(5) תובענה לפי סעיף 6 לחוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל, התשס"א–200113;
מש' המשפטים יעביר אסמכתא לכך שערעור בכל אלו הוא בשאלה משפטית בלבד
(6) הליכים לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–195414;
(7) ערעור על החלטה של ועדת ערעור לפי סעיף 17(ה) לחוק חומרי נפץ, התשי"ד–195415;
מש' המשפטים יעביר אסמכתא לכך שערעור בכל אלו הוא בשאלה משפטית בלבד
(8) ערעור על החלטה של ועדה רפואית לפי סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד–199416.
הערת הממשלה: "פריטים אלה דנים בעררים על החלטת המוסד לביטוח לאומי בדבר תשלום קצבה לפי החוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ"ג-1992; תובענות לפי חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל, התשס"א-2001 וכן ערעורים לפי סעיף 17(ה) לחוק חומרי נפץ, התשי"ד-1954. המוסד לביטוח לאומי לענין החוק לפיצוי נפגעי עירוי דם מהווה אך ורק צינור להעברת הכסף מהמדינה. בחוק חומרי נפץ, מדובר בערעור על החלטה של ועדת ערעור לפי סעיף 13 לחוק שדנה בנושאים מקצועיים כמו החזקת חומרי נפץ. אותו הדבר, לגבי חוק המסייעים לנטרול אסון צ'רנוביל. אמנם, חוקים אלו אינם קובעים מפורשות כי ערעור יתקיים בשאלות משפטיות בלבד. אולם, על פי הדין הכללי, ובפרט זה הנוגע לערעורים על החלטותיהן של ועדות ערר, המוגשים לבית משפט לעניינים מנהליים, וכן הפסיקה בענין ערעורים על החלטות של ועדות רפואיות, ערעור על החלטת ועדה מקצועית הינו בשאלות משפטיות בלבד. (ראה- תע"א 1275-08 טפטה נ' משרד הקליטה הרשות לאסירי ציון (טרם פורסם) וכן בר"ע 10275/04 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה –חיפה נגד אליהו צפדיה [פורסם בנבו].)"
תוספת רביעית
(סעיפים 18(ד) ו-(ו) ו-20(ב))
(1) לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין;
(2) להתיר תיקון כתבי טענות או להורות על כך;
(3) לערוך רשימת הפלוגתות;
(4) לקבוע את שלבי הדיון בתובענה ואת הסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט וכן את העניינים שיתבררו;
(5) ליתן צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מן הארץ;
(6) ליתן פסק דין במעמד צד אחד בתובענה שנתבע אינו מתגונן בה או ליתן החלטה במעמד צד אחד בבקשה שמשיב אינו משיב לה, כנגד אותו נתבע או משיב, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי שעניינו שביתה או השבתה, וכן לבטל פסק דין או החלטה שניתנו כאמור; וה
(7) ליתן פסק דין במעמד צד אחד למחיקת תובענה או בקשה כשהתובע או המבקש אינו מתייצב לדיון, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי שעניינו שביתה או השבתה;
(8) למחוק תובענה או בקשה, על פי בקשת התובע או המבקש;
(9) ליתן פסק דין בנוסח מוסכם אם הסכימו בעלי הדין למתן פסק דין כאמור, אף אם הסכימו בעלי הדין לגופו של עניין בלבד ולא על סכום הוצאות המשפט, וכן ליתן, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם;
(10) להאריך, מטעמים מיוחדים שיירשמו, מועד או זמן שנקבע בחיקוק או להאריך מועד שקבע בית הדין או רשם, לעשיית דבר שבסדר דין או שבנוהג;
(11) להעביר הליך לבית דין אחר, אם מצא שאין הוא יכול לדון בו מחמת שאינו בסמכותו המקומית;
(12) לדון ולהחליט בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין, למעט בסכסוך קיבוצי;
(13) להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה כדי לפשט את הדיון או להקל עליו;
(14) לדון ולהחליט בבקשות שהוגשו עד לתחילת שלב ההוכחות בהליך, למעט בבקשות למתן סעד זמני בסכסוך קיבוצי ובבקשות לדחייה על הסף;
(15) להפעיל סמכות או למלא תפקיד הנתונים לרשם בית דין לפי סעיף 27(א), ושאינם מנויים בפרטים (1) עד (14 12).
עמדת הממשלה: בישיבת הוועדה האחרונה מיום 3.1.12 הוחלט להותיר פריטים אלה בתוספת. הפריטים שנמחקו (תיקון כתבי טענות, עיקול נכסים או עיכוב יציאה מהארץ) מצויים עוד כיום, לפני התיקון, בסמכות שופט לבדו, על פי סעיף 18(ד) לחוק בית הדין לעבודה. תיקון החוק והתוספת הרביעית נועדו להגביר את יעילות הדיון וכאמור לפרט את רשימת העניינים שבהם יש לשופט סמכות לדון לבדו. זאת ועוד, לטעמנו אין זה סביר כי נושאים בהם רשם מוסמך להחליט לבדו (תיקון כתבי טענות, עיקולים, עיכוב יציאה מהארץ) שופט לא יוכל להחליט בהם לבדו, ואין זה סביר לדחות עניינים אלה, שדורשים הכרעה מהירה, לעת יהיה הרכב.
הערה: לא הוחלט להותיר את סעיפים (2) ו-(5) בתוספת, וראו לעניין זה את הדקות 01:01, 01:03, 01:13 ו-01:15 לדיון הוועדה המשודר המופיע בפורטל הוועדה. עם זאת, אין מניעה ל"דיון נוסף" בנושא זה, ככל שהוועדה תחפוץ בכך.
תוספת חמישית
(סעיף 27(ב) ו-(ב3))
(1) חוק הגנת השכר, התשי"ח–195817;
(2) חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–195118;
(3) חוק חופשה שנתית, התשי"א–195119;
(4) חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–196320;
(5) חוק שכר מינימום, התשמ"ז–198721;
(6) חוק דמי מחלה, התשל"ו–197622;
(7) חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח–199823;
(8) חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד–199324;
(9) חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג–199325;
(10) חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש"ס–200026;
(11) חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א–200127;
(12) צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר תשלום דמי הבראה;
(13) צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר השתתפות מעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה;
(14) צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר תוספת יוקר;
(15) צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר דמי חגים;
(16) צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר ימי אבל."
תיקונים עקיפים:
תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים
19.
בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–198128–
(1) בסעיף 13, במקום "(כח) ו-(ל)" יבוא"(כח), (ל) ו-(לא)";
(2) בתוספת הראשונה, אחרי פרט (ל) יבוא:
"(לא) שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה, והוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור כמשמעותה בסעיף 16א לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, לעניין מינוי נציגי ציבור לפי סעיף 10 לחוק האמור."
תחילה, תחולה והוראות מעבר
20.
(א) תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה).
(ב) מי שכיהן כסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה ערב יום התחילה יהיה תוארו, לאחר יום התחילה, משנה לנשיא כאמור בסעיף 5 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה.
(ג) מי שכיהן כנציג ציבור בבית דין לעבודה ערב יום התחילה (בסעיף זה – נציג ציבור מכהן) יראו אותו כאילו מונה לפי סעיפים 10, 11 ו-11א לחוק העיקרי כנוסחם בסעיפים 5 עד 7 לחוק זה, והוא ימשיך לכהן עד תום תקופת כהונתו תפקידו אלא אם כן הועבר או הושעה מכהונתו מתפקידו לפי סעיף 15(ה)(1)(ב) או (ז) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 8 לחוק זה.
(ד) הוראות סעיפים 18(ב)(1) ו-(ד), 20(א), (א1) ו-(ב) ו-26(א) לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 10(1) ו-(3), 11 ו-14(1) לחוק זה, יחולו גם על הליך שהיה תלוי ועומד בבית דין לעבודה ערב יום התחילה, ובלבד שעד יום התחילה טרם החלו להישמע בו טענות הצדדים לגופן, לרבות בדיון מקדמי בהליך.