חומר רקע
1
8
ב
פבר ואר1011
הצעת חוק דיני ממונות (סעיפים61-7
) פעולות משפטיות–
נייר עמדה
ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט26.6.3.63
פרופ' טליה איינהורן*
החלק השני של הצעת חוק דיני ממונות (סעיפים33-7
) דן בפעולות משפטיות. חלק זה כולל
:שלושה פרקים: פרק ראשון הוראות כלליות (סימן א: פעולה משפטית; סימן ב: כשרות לביצוע
.פעולה משפטית); פרק שני: כשרות לביצוע פעולות משפטיות; פרק שלישי: שליחות
נייר עמדה זה בוחן את הפרק הראשון (סעיפים11-7
). הוא מתייחס
במיוחד למושג
"הפעולה המשפטית" ותפקידו
בקודיפיקציה שיש לה חלק כללי
(בראש ובראשונה הקודקס
)הגרמני ,
אשר
בו
הוראות מיוחדות לגבי"פעולות משפטיות"
, אך גם לחשיבותו למדע המשפט
.ופרשנות הקודקס בשיטות משפט שאין בהן חלק כללי
הנייר דן במושג "הפעולה המשפטית" בהצעת החוק ומציע הסבר כיצד מושג כה מושרש
בשיטות המשפט האזרחי איבד את משמעות ו המקורית בהצעת החוק(
1
;)
מבאר את מושג
"הפעולה המשפטית" בחלק הכללי של הקודקס הגרמני ובמדע המשפט במדינות שיש בהן
( קודיפיקציה1
;)
מנתח את היקפה של"הפעולה המשפטית"
ואת התפק יד שהיא ממלאת
בהצעת הקודיפיקציה(
3
); מעריך את התרומה של
הפרק הראשון על "הפעולה
"המשפטית
בהצעת הקודיפיקציה
אי ל-וודאות, חוסר ל
כידות אי ו-
( בהירות של הקודיפיקציה4
); ולבסוף מציע
מסקנות והמלצות לגבי חלק1
( , פרק ראשון של הצעת הקודיפיקציה5
.)
6
". מושג "הפעולה המשפטית בהצעת החוק
בדברי המבוא
ל
חלק השני: פעולות משפטיות, פרק ראשון: הוראות כלליות , נכתב ש"המונח
'פעולה משפטית' עצמו איננו מוגדר, והוא ייוותר כעניין לפרשנות, בהתחשב בהקשר שבו הוא
."מופיע1
( זו גם נקודת המוצא של נייר העמדה שהגיש הייעוץ המשפטי לוועדה11.1.1011
)
לקראת הדיון ביום31.1.1011
', המתייחס לעניין "המשמעויות השונות של המושג" (עמ1
.)
פרופ' מיגל דויטש, החוקר הראשי של ועדת הקודיפיקציה, מקדיש פרק שלם ל"פעולות
"משפטיות ,בספרו החשוב ומאיר העיניים
פרשנות הקודקס האזרחי.
2 על-
פי פרופ' דויטש, "מושג
'הפעולה המשפטית' אינו נושא בהכרח משמעות זהה בכל ההקשרים. כל הקשר נתון מחייב עיון
באשר לתכליתו של."מושג זה באותו הקשר3
הייחוס של משמעויות שונות למושג "הפעולה המשפטית", והמחלוקות הקיימות לגבי
תוכנו, כפי שהדברים מוצגים בספר
ו של דויטש , בהצעת החוק ובנייר העמדה של הייעוץ
המשפטי, מעוררים תמיהה. מדובר במושג יסוד בקודקס הגרמני
(ה-
(BGB
, כמו גם בעקרונות
היסוד ש ל הקודקסים של כל שיטות המשפט האזרחי, שאין מחלוקת לגבי תוכנו (אף כי יש קושי
לנסח הגדרה שכוללת את כל סוגי הפעולות המשפטיות,, מחד גיסא
ומחריגה את כל הפעולות
שאינן באות בגדר מושג זה
, מאידך גיסא .)
*
פרופ' למשפטים, המרכז האוניברסיטאי אריאל–
,המחלקה לכלכלה ומנהל עסקים/ עמית מחקר בכיר אורח
אוניברסיטת תל-
אביב–
.הפקולטה לניהולmailto:[email protected]
1
הצעות חוק595
', עמ717
.
2
,מיגל דויטש
פרשנות הקודכס האזרחי
(בורסי1005
), פרק1
–
'פעולות משפטיות, עמ131-115
.
3
,דויטש
שם ,
'עמ115
,
§
1.1
.
1
מכיוון שקשה להניח שוועדת הקודיפיקציה התכוונה להמציא מושג שאין ל ו מקבילה
בשום שיטת משפט אחרת, כאשר היא בחרה במושג כה ידוע ומושרש בשיטות המשפט
ש בהן
יש קודקס., העניין טעון הסבר
לענ"ד, לאחר שעיינתי
ב עמודים שהוקדשו למושג זה
ב
אנציקלופדית מקס פלנק ל משפט
הפרטי האירופי
, שיצא לאור ב
שפה ה
גרמנית ועומד לצאת לאור גם ב
תרגום לשפה ה,אנגלית4
באתי למסקנה שייתכן שמדובר בתקלה לשונית. במדינות שבהן יש קודיפיקציה, הקודקס צמח
ממדע המשפט, אשר גיבש עמדה מערכת.ית לגבי תוכנם של המושגים השונים
לא כך היתה
,ההתפתחות במדינות המשפט המקובל. משום כך המדינות הדוברות גרמנית
יצרו את מושג ה-
Rechtsgeschäft
,
כדי לענות על הצורך בשיטתי
ו,ת בקודקס וצרפ
ת
שילבה (בשלב מאוחר
בהרבה, בעקבותRaymond Saleilles, שחקר את שיטת המשפט הגרמני בשלהי המאה ה-
19
)
–
את מושג
ה-
Acte juridique
במדע המשפט
(וכ)'ך גם הדין האיטלקי, ספרדי, וכו.
,לעומתן
ב מדינות
המשפט המקובל
, שבהן המשפט מת
פתח מתקדים לתקדים
ולא על פי מתווה שיטתי
,שנקבע בקודקס המושג הזה איננו מוכר. מ אחר
ש שפתן של
מדינות
המשפט המקובל היא
,אנגלית נמצאו ל
מושג זה
בספרות המשפטית בשפה האנגלית
תרגומים שונים:
"juridical act",
"legal act", "act in the law", "legal transaction"
וכיו"ב . יתר על כן, במונחים האנגליים נעשה
שימוש גם למושגים נוספים.
כפי ,שאסביר להלן
נראה לי שזהו מקור התקלה אצלנו .
ב
אנציקלופדית מקס פלנק ל
משפט הפרטי האירופי בשפה הגרמנית נאמר שה-
Rechtsgeschäft
הוא תת-
קבוצה של
קבוצת ה-
Rechtshandlungen
,
מונח
הכולל, בנוסף ל-
Rechtsgeschäfte
, גם פעולות
ש
תוצאות
יהן ה משפטיות אינן
תלויות ב כוונתו של
עושה הפעולה
אלא
נגרמות
מכוח
הדין .
בתרגום לאנגלית של
הספר כתוב שה-
juridical acts
הם תת-
קבוצה של
ה-
legal acts
,
,ואולם כפי
שמפורט באותו ערך עצמו (ז"א, ה-
Juridical Act
)
,
משמש
מונח ה-
legal act
בספרות המשפטית בשפה האנגלית גם
כתרגום ל-
Rechtsgeschäft
.
,בנוסף קיים
במשפט הגרמני
מושג נוסף של ה-
unerlaubte Handlungen
,ש
הן ה.""עוולות
בעוד שבשפה הגרמנית
לא יקרה ש משפטן
ייחס ל
מושג היסוד של ה–
Rechtsgeschäft
משמעויות
אחרות שיש ל-
Rechtshandlungול-
unerlaubte Handlung
,ו לא יעלה על דעתו
שמושג ה-
Rechtsgeschäft
מ ,שנה את משמעותו בהתאם להקשר שבו הוא מופיע בשפה
האנגלית התרגומים אינם מבחינים בין המונחים וההסתמכות על חומר משפטי בשפה האנגלית
עלולה לבלבל גם
משפטנים מובהקים.
לענ"ד, הצעת החוק הי תה
אמורה להתמקד
אך ורק
ב-
Rechtsgeschäft
שהוא,
,כאמור
מושג יסוד ב
חלק הכללי של ה
קודקס הגרמני (ה-
BGB
,)וכלי עזר חשוב ביותר במדע המשפט ,
,שיש אליו התייחסות רבה בספרות המקצועית
גם בקודקסים אחרים, שבחרו במכוון, או מסיבות
היסטוריות, שלא לכלול ח
לק כללי, מופשט בקודיפיקציה שלהן .
,משום כך
אקדים
סקירה קצרה של מושג
ה-
Rechtsgeschäft
בהיבט המשפט המשווה,
קודם שאבח ן את התפקיד שמושג זה נועד למלא בהצעת הקודיפיקציה הישראלית, ולאחר מכן
אעריך
.את הדרך הראויה לשילובו בקודקס
4 Jan Peter Schmidt, "Rechtsgeschäft", in: Handwörterbuch des Europäischen Privatrechts (Jürgen
Basedow, Klaus J. Hopt and Reinhard Zimmermann [eds.]), (Mohr-Siebeck 2009), vol. 2, pp. 1241-1245;
id., "Juridical Act", in: Max Planck Encyclopedia of European Private Law (Jürgen Basedow, Klaus J. Hopt
and Reinhard Zimmermann [eds.]) (Oxford University Press, forthcoming 2012).
3
3
.מושג ה"פעולה המשפטית" ב
היבט המשפט המשווה
"מושג ה"פעולה המשפטית (Rechtsgeschäft)הוא אבן-ה פינה השלישית של הקודקס הגרמני
(ה-
(BGB
,
לצד שתי אבני הפינה שלהן מוקדשים הסעיפים103-1
:של הקודקס )(א האדם (איש
[ טבעי או אישיות משפטית), שהוא נושא הזכויות[Rechtssubjekt
[
§§
89-1
;]
(ב) נכסים וחיות ,
[ שהם מושא הזכויות[Rechtsobjekt
[
§§
103-90
.)]
5 הפעולה המשפטית היא המושג ה משפטי
שבאמצעותו יכול אדם לממש את חירותו
האישית לו
עצב יחסים משפטיים,, על פי רצונו
כלפי
אנשים אחרים
)(או גופים משפטיים
.או כלפי נכסים וחיות
המושג
מגלם את המאמ ץ להסדיר
באמצעות מערכת כללים אחידה את הדרישות המשותפות וההשלכות המשפטיות של כל
הפעולות המותרות על-
.פי דין
יתרונו העיקרי של האופן שבו הוא מופיע בחלק הכללי של ה-
BGB
הוא ביצירת מערכת כללים כוללנית, אלגנטית וחסכ
ו נית החלה על כל הפעולות המשפטיות, ללא
צורך
בחזרות מיותרות או בריבוי הפניות לסעיפים אחרים .
תרומתו ללכידות
הקודקס חשובה
ביותר .
"השורשים ההיסטוריים של הטיפול הנפרד ב"פעולות משפטיות
ב ספר
הראשון
–
החלק
הכללי של ה-
BGB, מצויים במאה ה-
19
. היו אלה הפנדקטיסטים שזיקקו מושג זה, לצד מושגים
משפטיים אחרים הנידונים בחל ,)"ק הכללי (כגון "אישיות טבעית", "אישיות משפטית
ממקורותיהם במשפט הרומי וחיברו לכל אחד מהמושגים האלה מערכת כללים, המאורגנת
.באופן שיטתי בדייקנות מדעית6
מטרת החלק הכללי היתה לדון במוסדות המשפטיים
המשותפים לכל המשפט הפרטי (חיובים, קניין, דיני משפחה וירושה). מ ושג "הפעולה
,המשפטית" כולל לא רק חוזים מסחריים ואת הפעולות האינדיווידואליות הקשורות בחוזים אלה
אלא גם
הסכמי ממון בין בני זוג והפעולות
הקשורות בהם, עריכת צוואה, החלטות של האורגנים
של חברה
)(כדוגמת החלטה להגדיל את הון החברה,
מינוי שליח, וכיו"ב. הרעיון היסודי הוא
להימנע מכפילויות. מערכת הכללים המופיעה בחלק הכללי צריכה לחול על כל פעולה
,משפטית
יהא אשר יהא מקום הימצאה
.בקודקס
כדי להגשים עיקרון זה, הקדישו מחברי ה-
BGB
את כל החלק השלישי: פעולות
משפטיות
(185-104 §§)
של
הספר הראשון
–
החלק הכללי,
ל"פעולה המשפטית". חלק זה כולל
שישה סימנים: סימן1
עוסק בכשרות להתקשר בחוזה ולעשות פעולות משפטיות חד-
צדדיות
(113-104 §§)
;סימן
1
–
בהצהרת כוונות(144-116 §§)
;סימן
3
–
בהוראות כלליות הנוגעות
לחוזים(157-145 §§)
;סימן
4
–
בתנאים ובהוראות לעניין מועדים(163-158 §§)
;סימן
5
–
בשליחות וביפוי-
כוח(181-164 §§)
;וסימן
1
–
בהסכמה ובאשרור(185-182 §§)
.
רוחב היריעה של "הפעולה המשפטית" איננו מאפשר הגדרה מדויקת של תחומי
,תחולתה. ואולם
מוסכם על הכל שמושג "הפעולה המשפטית" מתבטא בהצהרת רצון להשיג
תוצאה משפטית )"("הצהרת כוונות
שניתנת על ידי צד (צדדים), ובהכרה ב"
הצהרת
הכוונות" הזו
.על ידי שיטת המשפט7
,משום כך גם
מוסכם על הכל ש ההיבט החשוב ביותר של "הפעולה
המשפטית" ב-
BGB
,"הוא "הצהרת הכוונות8
והמושגים ""פעולה משפטית" ו"הצהרת כוונות
5 Historisch-kritischer Kommentar zum BGB, vol. 1 (general editor: Mathias Schmoeckel) (Mohr-Siebeck
2003), §104-Schermeier, pp. 354f.
6 Reinhard Zimmermann, The Law of Obligations – Roman Foundations of the Civilian Tradition (Oxford
University Press 1996), 30f.
7 Jan Peter Schmidt, "Rechtsgeschäft", in: Handwörterbuch des Europäischen Privatrechts (Jürgen
Basedow, Klaus J. Hopt and Reinhard Zimmermann [eds.]), (Mohr-Siebeck 2009), vol. 2, p. 1241.
8 Cf. Münchener Kommentar-Schmitt, 4th ed. (2001), vol. 1, Dritter Abschnitt. Rechtsgeschäfte (third part.
Juridical Acts), Normzweck der §§ 104ff (purpose of the norms of Sections 104ff.), Marginal numbers 1ff.;
more concisely Münchener Kommentar-Armbrüster, 6th ed. (2012), vol. 1, Überblick zu den §§ 116 bis 144
(overview of §§ 116 bis 144).
4
.בלתי ניתנים להפרדה עניין זה מסביר מדוע הסימן הראשון
בחלק זה של ה-
BGB
מוקדש
לכשרות משפטית. אנשים נעדרי כשרות אינם יכולים להצהיר על כוונותיהם. עניין זה גם מבהיר
.את התכלית של הוראות אחרות בחלק השלישי
מאחר שהפעולה המ שפטית היא האמצעי המשמש אדם כדי להשיג תוצאה משפטית
וליצור, או לשנות, את היחס המשפטי כלפי אדם אחר, או כלפי נכס, היה צורך לאמץ מספר רב
של כללים, שיאפשרו למושג זה למלא את תפקידו. הוראות ה-
BGB
העוסקות ב"פעולות
משפטיות" דנות בהצהרת הכוונות ועל ידי כך מגבילות מל כתחילה את תחום הגדרתן של
;)הפעולות המשפטיות; הן דנות בהעדר כוונה רצינית ובתוצאותיה (בטלות הפעולה המשפטית
בהוראות מפורטות הנוגעות לביטול פעולות משפטיות בשל טעות או מסירה לא נכונה של
,ההצהרה, והתקופה שבה ניתן לבטל פעולות כאלה; בביטול פעולות משפטיות עקב הטעיה
כפייה או עושק, ותוצאות הביטול, גם אם ההטעיה וכיו"ב נעשו בידי צד ג'; בבטלות הנובעת
מהפרת הוראות צורניות מחייבות; בדרישות כתב, כאשר החקיקה מחייבת זאת; בהוראות
צורניות אחרות–
שימוש בהודעות אלקטרוניות, החובה להשתמש בטקסט מסוים או בטקסט
מוסכם; המסירה של הצהרת
הכוונות ופרשנותה; וכן הוראות הנוגעות להעדר תוקף על פי דין
.של פעולות משפטיות מסוימות
לגבי "הפעולה המשפטית" ב-
BGB
נאמר כי, אף על פי שהכללים המתייחסים ל"פעולות
משפטיות" חלים על
כלל
הפעולות המשפטיות מכל סוג שהוא, הרי בפועל, החוזים הם אלה
.שעמדו בעיקר לעיני המנסחים9
נטען אפוא, שייתכן שהיה זה עדיף לקבוע כללים לחוזים ולקבוע
הוראה שכללים אלה יחולו גם על פעולות משפטיות אחרות
שאינן בבחינת חוזה, בשינויים
המחוי.בים10
ליתרון הנובע מהחיסכון והי עדר החזרות על הוראות יש גם מחיר. לקורא הלא
מקצועי קל יותר להבין הוראות המתייחסות לחוזים ומוחלות על דרך של הרחבה לפעולות
משפטיות, מאשר להבין את ההוראות המופשטות יותר של החלק הכללי של ה-
BGB
.
,אכן
קודקסים אחרים בחרו בדרך שונה. אין בהן ספר המוקדש לחלק הכללי. כ ך נעשה
בספר החוקים האזרחי השוויצרי (ה-
(ZGB, אשר בו ה .בחירה נבעה גם מסיבות היסטוריות
סמכות הקונפדרציה השוויצרית לחוקק ספר חוקים אזרחי שלם (להבדיל מסמכותם של
הקנטונים לעניין זה) הושגה רק לאחר שהקודקס הנוגע לחיובים בלבד (ה-
OR,
Obligationenrecht, Code of Obligations) כבר חוקק על ידיה. לפיכך, נקבע ב-
ZGB
סעיף7
,
המורה כי ההוראות הכלליות של קודקס החיובים בדבר ההתקשרות, הביצוע והסיום של חוזים
יחולו גם על
יחסים משפטי
ים אחר
ים ב.משפט האזרחי
The general provisions of the Code of Obligations concerning the formation,
performance and termination of contracts also apply to other civil law relations.
והקומנטאר, כשהוא מבאר מהם היחסים המשפטיים האחרים אליהם מכוון סעיף7
,
מציין במפורש שהכוונה ל-
Rechtsgeschäfte, בהם חוזים שנכרתו על פי ה-
ZGB
(דוגמת הסכמי
,)ממון בין בני זוג הצהרות חד-
,צדדיות, פעולות שמעצבות זכויות
וכו', וככל שהדבר מתאים
,ובשינויים מחויבים גם על חוזי ירושה
.וכיו"ב11
פעולות משפטיות נוספות הן, למשל, הצעה
להתקשרות בחוזה, קיבול, הודעות שצד אחד נותן לצד שני שיש להן השפעה על היחסים
.החוזיים, ועריכת צוואה
."בקודקס האוסטרי הפרק העוסק בחוזים מכונה "חוזים ופעולות משפטיות בכלל871
§
של פרק זה מרחיב את ההוראות החלות על חוזים גם על הצהרות כוונות אחרות שניתנו כלפי
אדם אחר. הוראה דומה קיימת גם בקודקס האיטלק י (סעיף1314
.)
9 Konrad Zweigert & Hein Kötz, An Introduction to Comparative Law, 3rd ed. (OUP 1998), 147.
10 Zweigert & Kötz, ibid.
11 Basler Kommentar/Schmid & Lardelli, 4th ed. (Helbing Lichtenhahn 2010), Art. 7, marginal numbers 5, 9.
5
בהקשר זה ראוי לציין גם את הגישה שאימצו עורכי
ה-
Draft Common Frame of
Reference (DCFR)
.
12
ה-
DCFR
,כשמו כן הוא. המסמך הוא מסגרת התייחסות להגדרות
כללים ועקרונות לגבי חלקים חשובים של המשפט הפרטי האירופי. עורכי ה-
DCFR
–
פרופסורים ידועי שם בתחום ה משפט האזרחי–
מדגישים במבוא למסמך, שהמסמך הוא פרי
מחקר אקדמי, שנתמך על ידי הנציבות האירופית, אך
איננו
הצעת קודיפיקציה (אגב, לאיחוד
,האירופי אין כלל סמכות לחוקק קודיפיקציה מחייבת של המשפט הפרטי לכלל המדינות החברות
.)למעט בנושאים מוגדרים דוגמת הגנת הצרכן
ה
ספר השני של ה-
DCFR
עוסק ב "חוזים ופעולות
משפטיות אחרות". הוא אף כולל הגדרה של כל אחד מאלה (סעיף
II
-
1
:
101
.)
(i) A contract is an agreement which is intended to give rise to a binding legal
relationship or to have some other legal effect. It is a bilateral or a multilateral juridical
act;
(ii) A juridical act is any statement or agreement, whether express or implied from
conduct, which is intended to have legal effect as such. It may be unilateral, bilateral or
multilateral.
הגדרת "הפעולה המשפטית" כוללת את
ה מרכיב החיוני של.כוונת עושה הפעולה
בלא
.כוונה אין פעולה משפטית ב-
DCFR
ניתן למצוא בעניי
נים
מסוימים הוראות מיוחדות החלות על
הפעולות המשפטיות החד-צדדיות (כגון): (א
הדרישות
לתוקפה : כוונת עושה הפעולה להיות
מחויב משפטית על פיה, כיצד קובעים שאכן היתה כוונה כזו
וכיו"ב , סעיףII.-4:301
;
)(ב
פרשנות
–
סעיףII.-8:201
)
.
בעניינים אחרים חלות על הפעולה המשפטית ההוראות לגבי חוזים במישרין
:(כגון)(א דרישות צורניות , סעיףII.-1:106
;
)(ב
בטלות חלקית ["כלל העיפרון הכחול"], סעיףII.-
1:108
), ויש עניינים שבהם יש להקיש , בשינויים,מחויבים
מההוראות החלות על חוזים לגבי
ההוראות שחלות על הפעולות המשפטיות (כגון תוקף, סעיף(3)
7:101
II.-
.)
עם זאת, ראוי לציין שעל ההגדרה
ב-
DCFR
,נמתחה ביקורת המצביעה על כך שגם
הגדרה זו
לא הצליחה
לתפוס את מכלול הפעולות המשפטיות
שהיו אמורות לבוא בגדרה, מחד
גיס
א, ולהימנע מ
לכלול פעולות שאינן אמורות לבוא בגדרה
, מאידך גיסא.
13
2
. תפקידה של "הפעולה המשפטית" בהצעת
הקודקס הישראלית
לכאורה, בחרה
ועדת הקודיפיקציה הישראלית בדרך שבה נקטו מחברי ה-
BGB
, בכך שקבעה
חלק כללי, הכולל40
,"הוראות המתייחסות למושג "הפעולה המשפטית
ו אשר מקומו בקודקס
.קודם לחלקים העוסקים במוסדות המשפטיים המיוחדים חיובים, קניין, ירושה והתיישנות
,ואולם
כפי שנראה להלן, יש שוני מהותי בין "הפעולה המשפטית" בהצעת החוק שלנו לבין "הפעולה
.המשפטית" המוכרת בשיטות המשפט האירופיות
הצעת הקודיפיקציה הישראלית כוללת אר בע הוראות המתייחסות לפעולה המשפטית
.באופן כללי
12 Principles, Definitions and Model Rules of European Private Law (DCFR), Outline edition, prepared by the
Study Group on a European Civil Code and the Research Group on EC Private Law (Acquis Group), Ch. von
Bar/ E. Clive/ H. Schulte-Nölke and H. Beale/ J. Herre/ J. Huet/ M. Storme/ S. Swann, P. Varul/ A.
Veneziano and F. Zoll (eds.) (Sellier 2009).
13
'לביקורת על אי הדיוקים שבהגדרה ועל הקשיים בהם ייתקל כל מי שמבקש להגדיר מושג זה, ר
Nil Jansen & Reinhard Zimmermann, "Contract Formation and Mistake in European Contract Law – A
Genetic Comparison of Transnational Model Rules", Oxford Journal of Legal Studies 31 (2011) 625, part
II.1 – The Concept of a Juridical Act.
1
סעיף7. סוגי הפעולה המשפטית
פעולה משפטית יכול שתהיה חד-צדדית או רב-
צדדית, בהתאם לחיקוק או לחוזה שעל פיו היא
.מבוצעת
סעיף8. אופן ביצוע פעולה משפטית
.פעולה משפטית יכול שתבוצע בעל פה, בכתב או בהתנהגות
סעיף9
.אי-הדירות פעולה משפטית
פעולה משפטית היא בלתי הדירה החל במועד שבו היא הושלמה, אלא אם כן נקבע אחרת
.בחוזה או בחיקוק, או שהפעולה היא הדירה, לפי מהותה
סעיף01. בטלות פעולה משפטית
הוראות פרק שלישי: בטלות חוזה ונפסדותו בחלק משנה שני לחלק השלישי [סעיפים007-019
]
.יחולו, בשינויים המחויבים, על פעולה משפטית
הוראות כלליות אלה אינן מיידעות שום אדם, אף לא אם הוא ,עו"ד ממולח
האם קיים
מאפיין
משותף כלשהו של "הפעולה המשפטית". אף שנאמר שהפעולה המשפטית עשויה להיות חד-
צדדית או רב-צדדית (וכנראה גם דו-צדדית), ועל אף שניתן לבצע א ,ותה במספר רב של אופנים
ושלאחר השלמתה (אף כי דבר לא נאמר לגבי אופן השלמתה), היא איננה עוד הדירה על-
פי
.ברירת המחדל, בכל זאת ההוראות אינן מספקות שום רמז לגבי התפקיד שנועד למושג זה
אדרבא, על פי סעיף10, במקום שמהכלל (ז"א, מהפעולה המשפטית) ייגזרו ההוראות החלו ת
.על מקרים פרטיים דוגמת חוזים, דווקא ההוראות החלות על הכלל נגזרות מהמקרה הפרטי
הצעת הקודיפיקציה כוללת גם שש הוראות העוסקות בפעולות משפטיות חד-
.צדדיות
סעיף00. קליטת פעולה חד-צדדית
פעולה משפטית חד-
צדדית טעונה קליטה בידי האדם שהפעולה משנה את זכויותיו (בסימן זה–
נמען הפעולה), אלא אם כן נקבע אחרת בחוזה או בחיקוק או שהפעולה איננה טעונה קליטה לפי
מהותה; לעניין זה, "קליטה", בידי נמען הפעולה–
ידיעה של נמען הפעולה על הפעולה ואם
נשלחה לו הו.דעה על הפעולה, יראו בקליטה גם הגעת ההודעה למענו של נמען הפעולה
סעיף01. השלמת פעולה חד-צדדית
פעולה משפטית חד-
צדדית הטעונה קליטה בידי נמען הפעולה כאמור בסעיף00
(בסימן זה–
פעולה הטעונה קליטה), מושלמת עם קליטתה כאמור.
סעיף01. הודעה על פעולה חד-צדדית
הודעה
.על פעולה הטעונה קליטה תינתן לנמען הפעולה בדרך המקובלת בנסיבות העניין
סעיף01. נמען פעולה שלא אותר
על אף הוראות סעיפים00
ו-
01, לא ניתן לאתר את נמען הפעולה
במאמץ סביר, תושלם הפעולה
הטעונה קליטה לאחר שמבצע הפעולה נקט אמצעים סבירים למתן ההודעה בדרך האמורה
ב סעיף01
., אלא אם כן נודע לנמען הפעולה על הפעולה קודם לכן, בדרך אחרת
סעיף01. פעולה של הפעלת זכות ברירה
היתה הפעולה הטעונה קליטה הפעלת זכות ברירה אשר נוצרה בשל הפרת חיוב של נמען
הפעולה או בשל פגם ברצון של מבצע הפעולה, כאמור בסעיפים11
,
001(א) ו-
001
עד001
,
תושלם הפעולה, על אף הוראות סעיפים00
ו-
01
. בתוך זמן סביר ממשלוח ההודעה לגביה
בדרך האמורה בסעיף01
,, אף אם ההודעה איחרה להגיע לנמען הפעולה, או לא הגיעה כלל
ובלבד שבנסיבות העניין היה סביר לצפות כי ההודעה תגיע לנמען הפעולה במועד והכל אלא אם
כן נודע לנמען הפעו.לה על הפעולה קודם לכן, בדרך אחרת
7
סעיף01. המועד לביצוע הפעולה
המועד לביצוע פעולה משפטית חד-
צדדית הוא בתוך זמן סביר מהמועד שבו נודע לאדם על זכותו
.לבצע את הפעולה
מה ידוע לנו בשלב זה על "פעולות משפטיות"? עדיין מעט מאוד. מסעיפים11
ו-
11
אנו למדים
שיש פעולות משפטיות חד-
צדדיות הטעונות השלמה, בעוד שאחרות אינן כאלה (האם זאת
אומרת שפעולות שאינן טעונות השלמה הן, כעניין של ברירת מחדל, הדירות? האם יש גם
פעולות רב-צדדיות שאינן טעונות השלמה? ומה
י
הנפקות המשפטית של מסקנה זו?). ואולם, אין
חשיבות לתשובות לשאלות אלה, כל ע וד איננו מבינים מדוע בכלל יצרו מנסחי הצעת החוק
קט גוריה.מיוחדת של פעולות משפטיות אשר לה הצמידו כללים נפרדים
,כאמור
על-
פי 'פרופ
דויטש, "מושג
'הפעולה המשפטית' אינו נושא בהכרח משמעות זהה
בכל ההקשרים. כל הקשר נתון מחייב עיון באשר לתכליתו של מושג זה באותו הקשר."
14
דויטש
( :מונה שלושה הקשרים כאלה1
( ;) דיני הכשרות המשפטית1) דיני שליחות; ו-(
3
)
סעיף11
)(ב
לחוק החוזים (חלק כללי) (אשר השימוש בו זכה לחיים חדשים בסעיף10
.), הצעת הקודיפיקציה
דברי ההסבר להצעת החוק מאשרים דברים אלה. בדברי המבוא
ל ,חלק השני: פעולות משפטיות
פרק ראשון: הוראות כלליות , נכתב ש"המונח 'פעולה משפטית' עצמו איננו מוגדר, והוא ייוותר
."כעניין לפרשנות, בהתחשב בהקשר שבו הוא מופיע15
זו גם נקודת המוצא של נייר העמדה
( שהגיש הייעוץ המשפטי לוועדה11.1.1011
) לקראת הדיון ביום31.1.1011
.
אליבא דדויטש, יש לכל הפעולו ת המשפטיות מכנה משותף: הן מאופיינות בכך שהן
.משנות את המצב המשפטי16
ההצדקה להוספת יסוד נוסף כלשהו (כולל שאלת כוונתו של מבצע
הפעולה המשפטית) צריכה להיבחן לאורו של ההקשר הנתון. כך, למשל,
הוא קובע באחד
ההקשרים–
"מובן, כי השאלה הקובעת אינה אם מבחינה עובדתית, מ בצע הפעולה (במקרה
נתון או במקרה טיפוסי) התכוון לשנות את המצב המשפטי, אלא אם כן קיומה של כוונה כזו הוא
."רלוונטי על פי הדין17
למכנה המשותף, על-
,פי גרסתו של דויטש אין הד בהצעת החוק או בדברי
.ההסבר
אם גישה זו נכונה, אזי "הפעולה המשפטית" של הצעת החוק הישראלי שו נה תכלית
שינוי מהמונח המופיע ב-
BGB
,
מזה הקיים בעקרונות היסוד ובהוראות הכלולות בקודקסים
,האירופיים האחרים
וגם מזה הנזכר ב-
DCFR
.
אגב, היא שונה גם בתכלית מ"הפעולה
המשפטית" של סעיף11
(ב) של חוק החוזים (חלק כללי). על פי דברי ההסבר להצעת החוק
(הצעות חוק880
,, כ"ט בניסן תש"ל5.5.1970
), המדובר היה ב"פעולות משפטיות אחרות
בתחום דיני הממונות, שאינן בבחינת חוזה, כגון הצהרות משפטיות חד-
,צדדיות
,אופציות
הודעות, ועוד" (סעיף14
.)(ב) להצעת החוק
,מחד גיסא
היקפו של המושג הישראלי רחב ביותר ומכסה פעולות רבות
שאינן כלולות
בגדר המושג במובנו שם ,כש הקווים התוחמים אותו מעורפלים ובלתי ודאיים. אם, אכן, כוונת
,מבצע הפעולה המשפטית, שלפעולתו יהיה תוקף משפטי איננה דרישה מחייבת שבלעדיה לא
תיחשב פעולתו ל"פעולה משפטית", ואם "הפעולה המשפטית" במקום זאת מאופיינת בכך שהיא
"משנה את המצב המשפטי, אזי כל מעשה נזיקין עשוי להיחשב "פעולה משפטית על פי ההצעה.
,ואכן 'פרופ
דויטש מציין שאין מניעה ככלל שבגדר הפעולות המשפטיות שעלי ,הן חלות ההוראות
יבואו הן חיובים רצוניים והן חיובים בלתי-
רצוניים, ככל שהדבר מתאים לעניין. "לא מן הנמנע כי
14
,דויטש
פרשנות הקודכס האזרחי , הערה1
'דלעיל, עמ115
,
§
1.1
.
15
הצעות חוק595
', עמ717
.
16
דויטש, הערה1
דלעיל, בע 'מ115
,
§
1.1
.
17
דויטש, הערה1
'דלעיל, בעמ111
,
§
1.3
.
8
הוראות נוספות ביחס לחיובים ... יחולו לאחר סינון ובדיקה גם על חיובים חוץ-
."חוזיים18
אין ציון
."כיצד ייעשה הליך "הסינון והבדיקה
מאידך גיסא , על פי פרשנות ,"זו, לא כל "פעולה משפטית
במובנה ב-
BGB
,
או כפי שניתן
,היה לצפות על פי הגיונם של דברים תבוא בגדר "הפעולה המשפטית" על פי
ההצעה . כתיבת
צוואה
, שהיא פעולה משפטית על פי ה-
BGB
,
איננה, כשלעצמה, משנה את המצב המשפטי. כך
גם הבטחת מתנה
, או הצעה, קודם שנתקבלה על ידי הנ.יצע
השימוש במושג אינו נעשה ברור יותר אם "הפעולה המשפטית" הישראלית איננה
מאופיינת על ידי שינוי המצב המשפטי. שכן, אם כך הוא הדבר, אין לה מאפיין כלל. כמעט כל
פעולה
נעשית
""פעולה משפטית–
הזמנה למסיבה, הבטחת נישואין, וכו'. בהתחשב בכך שעל
פי ברירת המחדל, פעולות משפטיות אינן הדירות מעת השלמתן, חידוש זה עשוי להקנות
,חשיבות רבה יותר מאי פעם לביטוי "סייג לחוכמה שתיקה". אלא ששתיקה לא בהכרח תעזור
שכן "מעשה", על פי הגדרתו בסעיף1
להצעת הקודיפיקציה , כולל "מחדל", ודי בהתנהגות כדי
.להקים פעולה משפטית
אין להתפלא אפוא ששום נורמות משפטיות לא הוצמדו למושג זה, פרט להוראות
.התיאוריות והמופשטות הספורות המנויות לעיל
אם מטרת הקודיפיקציה היא להודיע לאנשים
את זכויותיהם וחובותיהם, הרי אין כל תועלת במושג מעורפל שכ.זה
.מסקנה: התפקיד שנועד לפעולה המשפטית בהצעת הקודיפיקציה איננו ברור"
הפעולה
המשפטית"
,הנזכרת בו היא מושג מעורפל, ריק מתוכן
ה אמור להתפרש באופן שונה בכל
הקשר מיוחד שבו
משתמשים בו.
4
.תרומ
ת "הפעולה המשפטית" שבהצע
ת החוק אי ל-
,וודאות חוסר
לכידות אי ו-בהירות
מושג "הפעולה המשפטית", כפי שהוא מופיע בהצעת
החוק , איננו ממלא תפקיד דומה לזה שיש
למושג הזהה ב-
BGB
ובשיטות המשפט שיש בהן קודקס .
בניגוד
ל שיטות משפט אלה, שבהן יש
,למושג זה משמעות אחידה וברורה
מנסחי
הצעת
החוק בישראל השאירו לבתי המשפט את
מלאכת הבירור של הפעולות שתיחשבנה כ
פעול
ות משפטי
ות
שכן, לשיטתם, תוכנו של המושג
תלוי בהקשר שבו הוא מופיע. על פי ההצעה הנו כחית, רק לאחר שבית משפט יכריז על פעולה
מסוימת
כ "פעולה משפטית", תימצאנה גם ההוראות החלות על אותה פעולה, קרוב לוודאי בין
ההוראות החלות על הפעולה המסוימת שבה הדברים אמורים–
חוזים, נזיקין, קניין, דיני
משפחה וירושה. משום כך, כמעט כל הכללים המתייחסים למושג זה ב-
BGB
נעדרים מ החלק
הכללי בהצעת הקודיפיקציה;
כל עוד מושג זה ריק מתוכן, אי אפשר לייחס לו הוראות ברורות
שחלות על המושג ככלל. מצב דברים זה מעורר את שאלת תכליתן ונחיצותן של ההוראות
הבודדות המופי
עות בהצ
עת החוק, המנוסחות בלשון מסורבלת ו
בלתי בהירה
וברמת הפשטה
העולה בהרבה ע
ל זו שבהוראות החלק הכללי של ה-
BGB
העוסקות בפעולה המשפטית.
ואולם, האם ניתן להעלות על הדעת שמה שלא יעשה המחוקק בעניין זה, יהיו בתי
המשפט או הצדדים מסוגלים לעשות בעת שהם דנים במקרה פרטי? הזמן לחקור ולהבין את
המושגים
הוא בשלב הקודם לאימוץ החוק, שכן בידי המחוקק כלים טובים בהרבה להבין את
הנושא בכללות
ו ולבחון אותו מכל היבטי
ו
,)(כולל הסתייעות במשפט משווה מאלה העומדים
לרשות בית המשפט שצריך להכריע במקרה פרטי
תוך זמן סביר ואין לו
זמן או
יכולת, והוא גם
איננו
,אמור
להשיב על שא .לות מסוג זה באופן מערכתי
18
דויטש, הערה1
'דלעיל, בעמ171
,
§
1.11
.
9
מסקנה: הפעולה המשפטית וההוראות המתייחסות אליה, כפי שאלה מנוסחות כעת, אינן
,תורמות לוודאות
לכידות
או בהירות. ההיפך הוא הנכון! מדובר במושג מעורפל, אשר
עלול לשמש מקור נוסף לאי-וודא
ות ובלבול במערכת המשפט הישראלית .
על
ח המ וקק
להשתמש בקודקס במושגים שתוכנם
קבוע וברור ככל האפשר. אחרת,
תסוכל מטרתו
העיקרית של הקודקס–
להו דיע
לאזרחים את זכויותיהם וחובותיהם,
מבלי שייאלצו
לפנות לבתי המשפט כדי שאלה יודיעו להם את זכויותיהם וחובותיהם
בדיעבד.
5. מסקנות והמלצו ת לגבי חלק3
, פרק6, הצעת הקודיפיקציה
לענ"ד, אין מקום לאמץ את חלק1
,
פרק1
., כפי שהוא מנוסח
:בהליך הקודיפיקציה יש לבחור בין שתי הדרכים הבאות
"א. לשמר את המושג "פעולה משפטית בפרק הכללי ,, אך להעניק לו מובן ברור, אחיד וקבוע זה
של ה-
Rechtsgeschäft
,
בכל הקשר שבו המושג מופיע, כך שגם אם אין זה ניתן להגדיר אותו
,במדויק19
מכל מקום ניתן יהיה לזהות ללא קושי .את הפעולות המשפטיות מאחר שעניין הכוונה
של עושה הפעולה הוא לב-
לבה של הפעולה המשפטית על פי כל שיטות המשפט, יש להדגיש
עניין זה גם בשיטת המשפט הישראלית. ברגע שתוכנו של המושג יהיה ברור, לא יהיה גם קושי
לנסח בשפה ברורה את ההוראות החלות על.הפעולות המשפטיות
כך יישמר גם הרצף ההגיוני
של הוראות החלק הכל לי, שהרי ההוראות הבאות בהצעת החוק (סעיפים31-17
) דנות
ב"כש
רות
לביצוע פעולה משפטית". כאמור, הטעם לכך שהוראות אלה מצויות כאן הוא משום
שאנשים נעדרי כשרות אינם יכולים להצהיר על כוונותיהם ולפעולות משפטיות שהם מבצעים אין
.בדרך כלל תוקף
ב. לבחור בדרך שננקטה בקוד
קסים אחר
ים שאין לה
ם חלק כללי מעין זה של ה-
BGB
, ולפתח את
הכללים המשפטיים
בנפרד לחוזים,, מחד גיסא
ולחלק מהפעולות
ה משפטיות
ה אחרות (דוגמת
)כתיבת צוואה
, מאידך גיסא . במקביל יהיה צורך
להרחיב את תחולתן של
ההוראות החלות על
,חוזים, ככל שהדבר מתאים לעניין ובשינויים המחויבים
"גם ל"פעולות משפטיות נוספות , דוגמת
ההוראה של סעיף7
לקודקס השוויצרי
, או סעיף
11
)(ב) לחוק החוזים (חלק כללי.
20
אך
ש וב יש
להדגיש–
בכל שיטות המשפט
משמעות "הפעולה המשפטית" זהה, וכוונ
ת עושה הפעולה יה א
יסוד מהותי שלה .
,אם תיבחר דרך זו
ייתכן ש
בס
ופו של דבר
יתברר כי, כדי לשמר את
לכידות
הקוד
קס
,ולחסוך כפילויות
ראוי להחיות את
"מושג "הפעולה המשפטית בפרק ראשון כללי , ואולם
זה יהיה
.סופו של התהליך ולא נקודת המוצא שלו
בהחלט ייתכן שהוועדה הנכבדה תעדיף
הוראות ברורות בענייני חוזים בתוספת הוראה כללית המרחיבה את התחולה ל"פעולות
משפטיות", על פני הוראות מופשטות יותר המתייחסות ל"פעולות משפטיות" אשר מהן יש
להקיש את ההוראות החלות על
דיני חוזים ועל סוגים
נוספים"של "פעולות משפטיות.
19
'לגבי הקושי בהגדרת המושג "פעולה משפטית", רJansen & Zimmermann
, הערה13
דלעיל.
20
במאמר
מוסגר יוער כי
, אם תיבחר אפשרות זו, יהיה זה ראוי לחזור ולעיין ב נוסח שהופיע בסעיף14
(ב) להצעת
)חוק החוזים (חלק כללי ובשוני בינו לבין סעיף11(ב) לחוק . בעוד שסעיף14
)(ב להצעת החוק קבע ש"הוראות
הפרקים השני [ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו] והשלישי [צורת החוזה ותוכנו] יחולו, ככל שהדבר מתאים לעניין
ובשינויים המחויבים, גם על פעו לות משפטיות שאינן בבחינת חוזה, והוראות הפרקים החמישי [קיום החוזה] והשישי
][ריבוי חייבים ונושים–
גם על חיובים שאינם נובעים מחוזה", נשמטו מ סעיף11(ב) ל
חוק ההפניות לפרקים השונים
של חוק החוזים (חלק כללי), שהן רלוונטיות בעת שמחילים את הוראות החוק,
על
דרך היקש,
על פעולות משפטיות
בתחום דיני הממונות, על-
פי דברי ההסבר, מחד גיסא, ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה (דוגמת עוולות), מאידך
גיסא .