חומר רקע

נייר עמדה הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור קיום יחסי מין בין מטפל אלטרנטיבי למטופל), התש"ע–2010 ארגון רבני צהר מבקש להביע את תמיכתו בהצעת חוק העונשין (תיקון – איסור קיום יחסי מין בין מטפל אלטרנטיבי למטופל), התש"ע–2010, אשר עניינה לקבוע כי איסור קיום יחסי מין בין מטפל למטופל יחול על מטפלים המעניקים שירות למטופלים הסובלים מבעיות גופניות או נפשיות, גם אם אינם מוסמכים כפסיכולוגים, פסיכיאטרים או עובדים סוציאליים. התמיכה מבוססת על הנימוקים הבאים: 1. ניצול מיני של המטופל: ההלכה מחשיבה פיתוי קטינה לקיום יחסי מין עם בוגר כמעשה אונס לכל דבר, וזאת משום שהיחסים אינם שוויוניים והסכמתה איננה נובעת ממודעות לתוצאות מעשיה, אלא מהטעיה וניצול.1 בדומה לכך, יש לאסור קיום יחסי אישות של מטפל אלטרנטיבי עם מטופל או מטופלת, שכן הסכמתם נעשית מתוך עמדת נחיתות, החשופה לסחיטה וניצול של מצבם הגופני ו/או הנפשי. 2. פגיעה מקצועית בשיקול דעתו של המטפל: על פי ההלכה אסור לבעל מקצוע האמון על אובייקטיביות לקבל רווחים העשויים לפגוע בשיקול דעתו ולהטותה: "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים".2 בדומה לכך, מצב שבו יחסי מטפל-מטופל הופכים ליחסים מיניים המניבים "טובת הנאה" למטפל, פוגע באובייקטיביות של המטפל, אינו מאפשר לו להתמקד בטובת המטופל, ויוצר ניגוד אינטרסים המונע ממנו לקבל החלטות שמטרתן היחידה היא טובת המטופל. 3. פגיעה כללית במעמדם של העוסקים בתחום טיפולי זה: התנ"ך מספר על ניצול מעמד הכהונה בכדי לקיים יחסי אישות עם מי שנזקקו לשירותי הכוהנים: "וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד וְשָׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל וְאֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד".3 הנביא התייחס למעשים אלו כעברות חמורות של חילול השם ופגיעה במעמד הכהונה, עד כדי קביעה כי כוהנים אלו אינם ראויים למעמדם. בדומה לכך, ניצול מעמד מקצועי לצורך מיני פוגע לא רק במטופל או במטפל, אלא הוא גם מכתים את שמם ומהימנותם של כל העוסקים במקצוע זה.