חומר רקע
1
25
בינואר2011
הצעת חוק דיני ממונות (סעיפים61-7
) פעולות משפטיות–
נייר עמדה
ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט26.6.3.63
פרופ' טליה איינהורן*
החלק השני של הצעת חוק דיני ממונות (סעיפים33-7
) דן בפעולות משפטיות. חלק זה כולל
שלושה פרקים: פרק ראשון: הוראות כלליות (סימן א: פעולה מש פטית; סימן ב: כשרות לביצוע
.פעולה משפטית); פרק שני: כשרות לביצוע פעולות משפטיות; פרק שלישי: שליחות
נייר עמדה זה בוחן את הפרק הראשון (סעיפים16-7
). הוא מתייחס לסוגיות המושגיות
,והמבניות הכרוכות בקודיפיקציה שיש לה חלק כללי אשר
בו
הוראות מיוחדות לגבי"פעולות
משפטיות" (
1
); מנתח את היקפה של"הפעולה המשפטית"
ואת התפקיד שהיא ממלאת בהצעת
הקודיפיקציה, תוך השוואתה למושג"הפעולה המשפטית" בקוד קס הגרמני
ו בשיטות משפט
קונטיננטליות אחרות (
2
); מעריך את התרומה של מושג"הפעולה
"המשפטית שבהצעת
הקודיפיקציה ,לוודאות
לכידות ובהי( רות של הקודיפיקציה3
); ולבסוף מציע מסקנות והמלצות
לגבי חלק2
( , פרק ראשון של הצעת הקודיפיקציה4
.)
6. מושג "הפעולה המשפטית": סוגיות מושגיות ומבניות
פרופ' מיגל דויטש, החוקר הראשי של ועדת הקודיפיקציה, מקדיש פרק שלם בספרו חש ה
וב
אי מו ר
ם יי ינ הע, פרשנות הקודקס האזרחי
, ל"פעולות משפטיו."ת1
הקורא את הפרק מתרשם
שוועדת הקודיפיקציה בחרה להשתמש במושג זה, ולהחיל עליו שורת הוראות, מבלי להתייחס
כלל לשום שיטה משפטית זרה. אינני יודעת אם התרשמות זו נכונה. ואולם, חשוב לציין שמושג
זה מככב בהבלטה בקודקס
הגרמני (ה-
BGB
), בשיטת משפט שכבר צברה ניסיון רב .ביישומו
עוד ראוי לציין שמושג זה איננו מופיע בפרק נפרד
בקודקסים אחר
ים , שבחרו במכוון, או מסיבות
הי
סטוריות, שלא לכלול חלק כללי, מופשט בקודיפיקציה שלהן
, אך עם זאת הוא מוכר היטב
גם
בשיטות משפט אלה ויש התי
יחסות אליו בספרות המקצועית המפרשת את הקודקסים . משום
,כך יש צורך בסקירה משווה קצרה כדי לבחון את התפקיד שמושג זה נועד למלא בהצעת
הקודיפיקציה הישראלית ,
ולאחר מכן להעריך את
הדרך הראויה לשילובו
בקודקס. החשיבות של
הסקירה המשווה נובעת גם מכך שקשה להניח שוועדת הקודיפיקציה התכוונה להמציא מושג
שאין לו מקבילה בשום שיטת מש
פט אחרת, כאשר היא בחרה מושג כה ידוע ומושרש ב-
BGB
,
כמו גם בעקרונות היסוד של
הקודקסים
.של כל שיטות המשפט האזרחי
היבט המשפט המשווה
"מושג ה"פעולה המשפטית (Rechtsgeschäft)הוא אבן-ה פינה השלישית של הקודקס הגרמני
(ה-
(BGB
,
לצד שתי אבני הפינה שלהן מוקדשים הסעיפים103-1
:של הקודקס )(א האדם (איש
[ טבעי או אישיות משפטית), שהוא נושא הזכויות[Rechtssubjekt
[סעיפים89-1
;]
(ב) נכסים
וחיות[ , שהם מושא הזכויות[Rechtsobjekt
[סעיפים103-90
.)]
2
הפעולה המשפטית היא המושג
*
פרופ' למשפטים, המרכז האוניברסיטאי אריאל–
,המחלקה לכלכלה ומנהל עסקים/ עמית מחקר בכיר אורח
אוניברסיטת תל-
אביב–
.הפקולטה לניהולmailto:[email protected]
1
,מיגל דויטש
פרשנות הקודכס האזרחי
(בורסי2005
), פרק2
–
'פעולות משפטיות, עמ231-165
.
2 Historisch-kritischer Kommentar zum BGB, vol. 1 (general editor: Mathias Schmoeckel) (Mohr-Siebeck
2003), §104-Schermeier, pp. 354f.
2
ה
משפטי שבאמצעותו יכול אדם ליצור קשרים משפטיים כלפי אנשים אחר
ים
(או גופים
)משפטיים
.או כלפי נכסים וחיות
המושג
מגלם את
המאמץ להסדיר באמצעות מערכת כללים
אחידה את הדרישות המשותפות וההשלכות המשפטיות של כל הפעולות המותרות על-
.פי דין
יתרונו העיקרי של האופן שבו הוא מופיע בחלק הכללי של ה-
BGB
הוא ביצירת מערכת כללים
,כוללנית אלגנטית וחסכנית החלה על כל הפעולות המשפטיות, ללא צורך
בחזרות מיותרות .
תרומתו ללכידות של
הקודקס
.חשובה ביותר
"השורשים ההיסטוריים של הטיפול הנפרד ב"פעולות משפטיות
ב ספר
הראשון
–
החלק
הכללי של ה-
BGB, מצויים במאה ה-
19. היו אלה הפנדקטיסטים שזיקקו מושג זה, לצד מ ושגים
,)"משפטיים אחרים הנידונים בחלק הכללי (כגון "אישיות טבעית", "אישיות משפטית
ממקורותיהם במשפט הרומי וחיברו לכל אחד מהמושגים האלה מערכת כללים, המאורגנת
.באופן שיטתי בדייקנות מדעית3
מטרת החלק הכללי היתה לדון במוסדות המשפטיים
המשותפים לכל המשפט הפרטי (חיוב ים, קניין, דיני משפחה וירושה). מושג "הפעולה
,המשפטית" כולל לא רק חוזים מסחריים ואת הפעולות האינדיווידואליות הקשורות בחוזים אלה
אלא גם
הסכמי
ממון בין בני זוג והפעולות הקשורות בהם, עריכת צוואה, החלטה של בעלי מניות
בחברה להגדיל את הון החברה, מינוי שלי .ח, וכיו"ב. הרעיון היסודי הוא להימנע מכפילויות
מערכת הכללים המופיעה בחלק הכללי צריכה לחול על כל פעולה
משפטית, יהא אשר יהא מקום
הימצאה
.בקודקס
כדי להגשים עיקרון זה, הקדישו מחברי ה-
BGB
את כל פעולות9החלק השלישי
משפטיות
(185-104 §§)
של הספר הראשון–
החלק הכ
ללי,
ל"פעולה המשפטית". חלק זה כולל
שישה סימנים: סימן1
עוסק בכשרות להתקשר בחוזה ולעשות פעולות משפטיות חד-
צדדיות
(113-104 §§)
; חלק2
–
בהצהרת כוונות(144-116 §§)
; חלק3
–
בהוראות כלליות הנוגעות
לחוזים(157-145 §§)
; חלק4
–
בתנאים ובהוראות לעניין מועדים(163-158 §§)
; חלק5
–
בשליחות וביפוי-
כוח(181-164 §§)
; והחלק השישי–
בהסכמה ובאשרור(185-182 §§)
.
רוחב היריעה של "הפעולה המשפטית" איננו מאפשר הגדרה מדויקת של תחומי
תחולתה. ואולם, מוסכם על הכל ש
ההיבט החשוב ביותר של "הפעולה המשפטית" ב-
BGB
הוא
.""הצהרת הכוונות4
עניין זה מסביר מדוע הסימן הראשון מוקדש לכשרות משפטית. אנשים
נעדרי כשרות אינם יכולים להצהיר על כוונותיהם. עניין זה גם מבהיר את התכלית של הוראות
.אחרות בחלק השלישי
מאחר שהפעולה המשפטית היא האמצעי המשמש אדם כדי להשיג תוצאה משפטית
וליצור, או לשנות, את היחס המש פטי כלפי אדם אחר, או כלפי נכס, היה צורך לאמץ מספר רב
של כללים, שיאפשרו למושג זה למלא את תפקידו. הוראות ה-
BGB
העוסקות ב"פעולות
משפטיות" דנות בהצהרת הכוונות ועל ידי כך מגבילות מלכתחילה את תחום הגדרתן של
הפעולות המשפטיות; הן דנות בהעדר כוונה רצינית ובתוצאותי ;)ה (בטלות הפעולה המשפטית
בהוראות מפורטות הנוגעות לביטול פעולות משפטיות בשל טעות או מסירה לא נכונה של
ההצהרה, והתקופה שבה ניתן לבטל פעולות כאלה (עד10
שנים); בביטול פעולות משפטיות
עקב הטעיה, כפייה או עושק, ותוצאות הביטול, גם אם ההטעיה וכיו"ב נעשו בידי צד ג '; בבטלות
;הנובעת מהפרת הוראות צורניות מחייבות; בדרישות כתב, כאשר החקיקה מחייבת זאת
בהוראות צורניות אחרות–
שימוש בהודעות אלקטרוניות, החובה להשתמש בטקסט מסוים או
3 Reinhard Zimmermann, The Law of Obligations – Roman Foundations of the Civilian Tradition (Oxford
University Press 1996), 30f.
4 Cf. Münchener Kommentar-Schmitt, 4th ed. (2001), vol. 1, Dritter Abschnitt. Rechtsgeschäfte (third part.
Juridical Acts), Normzweck der §§ 104ff (purpose of the norms of Sections 104ff.), Marginal numbers 1ff.;
more concisely Münchener Kommentar-Armbrüster, 6th ed. (2012), vol. 1, Überblick zu den §§ 116 bis 144
(overview of §§ 116 bis 144).
3
בטקסט מוסכם; המסירה של הצהרת הכוונות ופרשנותה; וכן הוראות הנוגעות להעדר תוקף על
פי דין של פעול.ות משפטיות מסוימות
לגבי "הפעולה המשפטית" ב-
BGB
נאמר כי, אף על פי שהכללים המתייחסים ל"פעולות
משפטיות" חלים על
כלל
הפעולות המשפטיות מכל סוג שהוא, הרי בפועל, החוזים הם אלה
.שעמדו בעיקר לעיני המנסחים5
נטען אפוא, שייתכן שהיה זה עדיף לקבוע כללים לחוזים ולקבוע
ה.וראה שכללים אלה יחולו גם על פעולות משפטיות אחרות, בשינויים המחוייבים6
ליתרון הנובע
מהחיסכון והיעדר החזרות על הוראות יש גם מחיר. לקורא הלא מקצועי קל יותר להבין הוראות
המתייחסות לחוזים ומוחלות על דרך של הרחבה לפעולות משפטיות, מאשר להבין את ההוראות
המופשטות
יותר של החלק הכללי של ה-
BGB
.
,אכן
קודקסים אחרים
בחרו בדרך שונה. אין בהן ספר המוקדש לחלק הכללי. כך נעשה
בספר החוקים האזרחי השוויצרי (ה-
(ZGB, אשר בו ה .בחירה נבעה גם מסיבות היסטוריות
סמכות הקונפדרציה השוויצרית לחוקק ספר חוקים אזרחי שלם (להבדיל מסמכותם של
הקנט
ונים לעניין זה) הושגה רק לאחר שהקודקס הנוגע לחיובים בלבד (ה-
OR,
Obligationenrecht, Code of Obligations) כבר חוקק על ידיה. לפיכך, נקבע ב-
ZGB
סעיף7
,
המורה כי ההוראות הכלליות של קודקס החיובים בדבר ההתקשרות, הביצוע והסיום של חוזים
יחולו גם על
יחסים משפטי
ים ים ר אח ב.משפט האזרחי
The general provisions of the Code of Obligations concerning the formation,
performance and termination of contracts also apply to other civil law relations.
והקומנטאר, כשהוא מבאר מהם היחסים המשפטיים האחרים אליהם מכוון סעיף7
,
מציין במפו
רש שהכוונה ל-
Rechtsgeschäfte, בהם חוזים שנכרתו על פי ה-
ZGB
(וג ד
מת סכ ה
מי
מו מ ן
בי ן
בנ י
ג זו), הצהרות חד-
,צדדיות, פעולות שמעצבות זכויות
וכו', וככל שהדבר מתאים
,ובשינויים מחויבים גם על חוזי ירושה
.וכיו"ב7
פעולות
משפטיות נוספות הן,, למשל ה צעה
להתקשרות בחוזה, קיבול, הודע
ות
שצד אחד נותן לצד שני שיש להן השפעה על היחסים
החוזיים ,
ועריכת
צוואה.
."בקודקס האוסטרי הפרק העוסק בחוזים מכונה "חוזים ופעולות משפטיות בכלל876
§
של פרק זה מר חיב את ההוראות החלות על חוזים גם על הצהרות כוונות אחרות שניתנו כלפי
אדם אחר. הוראה דומה קיימת גם בקודקס האיטלקי (סעיף1324
.)
בהקשר זה ראוי לציין גם את הגישה שאימצו עורכי
ה-
Draft Common Frame of
Reference (DCFR)
.
8
ה-
DCFR
כשמו כן הוא. המסמך הוא מסגרת התייחס ,ות להגדרות
כללים ועקרונות לגבי חלקים חשובים של המשפט הפרטי האירופי. עורכי ה-
DCFR
–
פרופסורים ידועי שם בתחום המשפט האזרחי–
מדגישים במבוא למסמך, שהמסמך הוא פרי
מחקר אקדמי, שנתמך על ידי הנציבות האירופית, אך
איננו
הצעת קודיפיקציה (אגב, לאיחוד
האירופי אין כלל
,סמכות לחוקק קודיפיקציה מחייבת של המשפט הפרטי לכלל המדינות החברות
.)למעט בנושאים מוגדרים דוגמת הגנת הצרכן
ה
ספר השני של ה-
DCFR
עוסק ב "חוזים ופעולות
משפטיות אחרות". הוא אף כולל הגדרה של כל אחד מאלה (סעיף
II
-
1
:
101
.)
5 Konrad Zweigert & Hein Kötz, An Introduction to Comparative Law, 3rd ed. (OUP 1998), 147.
6 Zweigert & Kötz, ibid.
7 Basler Kommentar/Schmid & Lardelli, 4th ed. (Helbing Lichtenhahn 2010), Art. 7, marginal numbers 5, 9.
8 Principles, Definitions and Model Rules of European Private Law (DCFR), Outline edition, prepared by the
Study Group on a European Civil Code and the Research Group on EC Private Law (Acquis Group), Ch.
von Bar/ E. Clive/ H. Schulte-Nölke and H. Beale/ J. Herre/ J. Huet/ M. Storme/ S. Swann, P. Varul/ A.
Veneziano and F. Zoll (eds.) (Sellier 2009).
4
(i) A contract is an agreement which is intended to give rise to a binding legal
relationship or to have some other legal effect. It is a bilateral or a multilateral juridical
act;
(ii) A juridical act is any statement or agreement, whether express or implied from
conduct, which is intended to have legal effect as such. It may be unilateral, bilateral or
multilateral.
הגדרת "הפעולה המשפטית" כוללת את המרכיב החיוני של.כוונת עושה הפעולה
בלא
.כוונה אין פעולה משפטית ב-
DCFR
ניתן למצוא בעניי
נים
מסוימים הוראות מיוחדות החלות על
הפעולות המשפטיות החד-
צדדיות (כגון הדרישות לקיומה: כוונת עושה הפעולה להיות מחויב
משפטית על פיה, כיצד
קובעים שאכן היתה כוונה כזו וכיו"ב , סעיףII.-4:301
; פרשנות–
סעיף
II.-8:201
)
.
:בעניינים אחרים חלות על הפעולה המשפטית ההוראות לגבי חוזים במישרין (כגון
דרישות צורניות , סעיףII.-1:106
; בטלות חלקית ["כלל העיפרון הכחול"], סעיףII.-1:108
)
, ויש
עניינים שבהם יש להק
יש,, בשינויים מחוייבים
מההוראות החלות על חוזים לגבי ההוראות
שחלות על הפעולות המשפטיות (כגון תוקף, סעיף(3)
7:101
II.-
.)
עם זאת, ראוי לציין שעל עצם ההגדרה נמתחה ביקורת, עדות נוספת לכך שעד כה שום
הגדרה לא הצליחה
לתפוס
את מכלול הפעולות המשפטיות הבאות
י בג
דרה.
9
3
. תפקידה של "הפעולה המשפטית" בהצעת
הקודקס הישראלית
לכאורה, בחרה
ועדת הקודיפיקציה הישראלית בדרך שבה נקטו מחברי ה-
BGB
, בכך שקבעה
חלק כללי, הכולל40
,"הוראות המתייחסות למושג "הפעולה המשפטית
ו אשר מקומו בקודקס
קודם לחלקים העוסקים במוסדות המשפטיים המיוחדים חי.ובים, קניין, ירושה והתיישנות
,ואולם
כפי שנראה להלן, יש שוני מהותי בין "הפעולה המשפטית" בהצעת החוק שלנו לבין "הפעולה
.המשפטית" המוכרת בשיטות המשפט האירופיות
הצעת הקודיפיקציה הישראלית כוללת ארבע הוראות המתייחסות לפעולה המשפטית
.באופן כללי
סעיף6. סוגי הפעול
ה המשפטית
פעולה משפטית יכול שתהיה חד-צדדית או רב-
צדדית, בהתאם לחיקוק או לחוזה שעל פיו היא
.מבוצעת
סעיף7. אופן ביצוע פעולה משפטית
.פעולה משפטית יכול שתבוצע בעל פה, בכתב או בהתנהגות
סעיף8. אי-הדירות פעולה משפטית
פעולה משפטית היא בלתי הדירה החל במועד שבו הי א הושלמה, אלא אם כן נקבע אחרת
.בחוזה או בחיקוק, או שהפעולה היא הדירה, לפי מהותה
סעיף01. בטלות פעולה משפטית
בטלות חוזה ונפסדותו בחלק משנה שני לחלק השלישי [סעיפים9הוראות פרק שלישי006-018
]
.יחולו, בשינויים המחויבים, על פעולה משפטית
9 לביקו'רת על אי הדיוקים שבהגדרה ועל הקשיים בהם ייתקל כל מי שמבקש להגדיר מושג זה, ר
Nil Jansen & Reinhard Zimmermann, "Contract Formation and Mistake in European Contract Law – A
Genetic Comparison of Transnational Model Rules", Oxford Journal of Legal Studies 31 (2011) 625, part
II.1 – The Concept of a Juridical Act.
5
הוראות כלליות אלה אינן מ יידעות שום אדם, אף לא אם הוא ,עו"ד ממולח
האם קיים
מאפיין
משותף כלשהו של "הפעולה המשפטית". אף שנאמר שהפעולה המשפטית עשויה להיות חד-
צדדית או רב-צדדית (וכנראה גם דו-
,צדדית), ועל אף שניתן לבצע אותה במספר רב של אופנים
ושלאחר השלמתה (אף כי דבר לא נאמר לגבי אופן
השלמתה), היא איננה עוד הדירה על-
פי
.ברירת המחדל, בכל זאת ההוראות אינן מספקות שום רמז לגבי התפקיד שנועד למושג זה
אדרבא, על פי סעיף10
, במקום שמהכלל (ז"א, מהפעולה המשפטית) ייגזרו ההוראות החלות
על מקרים פרטיים דוגמת חוזים, דווקא ההוראות החלות על הכלל נגזרות מ.המקרה הפרטי
הצעת הקודיפיקציה כוללת גם שש הוראות העוסקות בפעולות משפטיות חד-
.צדדיות
סעיף00. קליטת פעולה חד-צדדית
פעולה משפטית חד-
צדדית טעונה קליטה בידי האדם שהפעולה משנה את זכויותיו (בסימן זה–
נמען הפעולה), אלא אם כן נקבע אחרת בחוזה או בחיקוק או שהפעולה איננה טעונה קליטה לפי
מהותה: לעניין זה, "קליטה", בידי נמען הפעולה–
ידיעה של נמען הפעולה על הפעולה ואם
.נשלחה לו הודעה על הפעולה, יראו בקליטה גם הגעת ההודעה למענו של נמען הפעולה
סעיף01. השלמת פ
עולה חד-צדדית
פעולה משפטית חד-
צדדית הטעונה קליטה בידי נמען הפעולה כאמור בסעיף00
(בסימן זה–
פעולה הטעונה קליטה), מושלמת עם קליטתה כאמור.
סעיף02. הודעה על פעולה חד-צדדית
.הודעה על פעולה הטעונה קליטה תינתן לנמען הפעולה בדרך המקובלת בנסיבות העניין
סעיף03
.נמען פעולה שלא אותר
על אף הוראות סעיפים00
ו-
01, לא ניתן לאתר את נמען הפעולה
במאמץ סביר, תושלם הפעולה
הטעונה קליטה לאחר שמבצע הפעולה נקט אמצעים סבירים למתן ההודעה בדרך האמורה
בסעיף02
., אלא אם כן נודע לנמען הפעולה על הפעולה קודם לכן, בדרך אחרת
סעיף04. פעו
לה של הפעלת זכות ברירה
היתה הפעולה הטעונה קליטה הפעלת זכות ברירה אשר נוצרה בשל הפרת חיוב של נמען
הפעולה או בשל פגם ברצון של מבצע הפעולה, כאמור בסעיפים11
,
001(א) ו-
002
עד004
,
תושלם הפעולה, על אף הוראות סעיפים00
ו-
01
. בתוך זמן סביר ממשלוח ההודעה לגביה
בדר ך האמורה בסעיף02
,, אף אם ההודעה איחרה להגיע לנמען הפעולה, או לא הגיעה כלל
ובלבד שבנסיבות העניין היה סביר לצפות כי ההודעה תגיע לנמען הפעולה במועד והכל אלא אם
.כן נודע לנמען הפעולה על הפעולה קודם לכן, בדרך אחרת
סעיף05. המועד לביצוע הפעולה
המועד לביצוע פעול
ה משפטית חד-
צדדית הוא בתוך זמן סביר מהמועד שבו נודע לאדם על זכותו
.לבצע את הפעולה
מה ידוע לנו בשלב זה על "פעולות משפטיות"? עדיין מעט מאוד. מסעיפים11
ו-
12
אנו למדים
שיש פעולות משפטיות חד-
צדדיות הטעונות השלמה, בעוד שאחרות אינן כאלה (האם זאת
אומרת שפעולות שא ינן טעונות השלמה הן, כעניין של ברירת מחדל, הדירות? האם יש גם
פעולות רב-צדדיות שאינן טעונות השלמה? ומה
י
הנפקות המשפטית של מסקנה זו?). ואולם, אין
חשיבות לתשובות לשאלות אלה, כל עוד איננו מבינים מדוע בכלל יצרו מנסחי הצעת החוק
קט גוריה
מיוחדת של פעולות משפטיות א.שר לה הצמידו כללים נפרדים
על-
פי 'פרופ
דויטש, "מושג
'הפעולה המשפטית' אינו נושא בהכרח משמעות זהה בכל
."ההקשרים. כל הקשר נתון מחייב עיון באשר לתכליתו של מושג זה באותו הקשר10
דויטש מונה
10
,דויטש
פרשנות הקודכס האזרחי , הערה1
'דלעיל, עמ165
,
§
2.2
.
6
( :שלושה הקשרים כאלה1
( ;) דיני הכשרות המשפטית2) דיני שליחות; ו-(
3
)
סעיף61(ב) ל חוק
החוזים (חלק כללי) (אשר השימוש בו זכה לחיים חדשים בסעיף10
, הצעת הקודיפיקציה). דברי
ההסבר להצעת החוק מאשרים דברים אלה. בדברי המבוא
ל
פעולות משפטיות, פרק9חלק השני
הוראות כלליות9ראשון , נכתב ש"המונח 'פעולה משפטית' עצמו איננו מוגדר, והוא ייוותר כעניין
לפרש."נות, בהתחשב בהקשר שבו הוא מופיע11
זו גם נקודת המוצא של נייר העמדה שהגיש
( הייעוץ המשפטי לוועדה22.1.2012
) לקראת הדיון ביום31.1.2012
.
אליבא דדויטש, יש לכל הפעולות המשפטיות מכנה משותף: הן מאופיינות בכך שהן
.משנות את המצב המשפטי12
ההצדקה להוספת יסוד נוסף
כלשה ו (כולל שאלת כוונתו של מבצע
הפעולה המשפטית) צריכה להיבחן לאורו של ההקשר הנתון. כך, למשל,
הוא קובע באחד
ההקשרים–
"מובן, כי השאלה הקובעת אינה אם מבחינה עובדתית, מבצע הפעולה (במקרה
נתון או במקרה טיפוסי) התכוון לשנות את המצב המשפטי, אלא אם כן קיומה של כוונה כ זו הוא
."רלוונטי על פי הדין13
למכנה המשותף, על-
,פי גרסתו של דויטש אין הד בהצעת החוק או
.בדברי ההסבר
אם גישה זו נכונה, אזי "הפעולה המשפטית" של הצעת החוק הישראלי שונה תכלית
שינוי מהמונח המופיע ב-
BGB
,
מזה הקיים בעקרונות היסוד ובהוראות הכלולות בקודקסים
האירופיי ,ם האחרים
וגם מזה הנזכר ב-
DCFR
.
אגב, היא שונה גם בתכלית מ"הפעולה
המשפטית" של סעיף61
(ב) של חוק החוזים (חלק כללי). על פי דברי ההסבר להצעת החוק
(הצעות חוק880
,, כ"ט בניסן תש"ל5.5.1970
), המדובר היה ב"פעולות משפטיות אחרות
בתחום דיני הממונות, שאינן בבחינת חוז
ה, כגון הצהרות משפטיות חד-
,צדדיות, אופציות
הודעות, ועוד" (סעיף64
.)(ב) להצעת החוק
,מחד גיסא
היקפו של המושג הישראלי רחב ביותר ומכסה פעולות רבות
שאינן כלולות
בגדר המושג במובנו שם ,כש הקווים התוחמים אותו מעורפלים ובלתי ודאיים. אם, אכן, כוונת
מבצע הפעולה המשפט ית, שלפעולתו יהיה תוקף משפטי, איננה דרישה מחייבת שבלעדיה לא
תיחשב פעולתו ל"פעולה משפטית", ואם "הפעולה המשפטית" במקום זאת מאופיינת בכך שהיא
"משנה את המצב המשפטי, אזי כל מעשה נזיקין עשוי להיחשב "פעולה משפטית על פי ההצעה.
ואכן, דויטש מציין שאין מניעה ככלל שבג דר הפעולות המשפטיות שעליהן חלות ההוראות, יבואו
הן חיובים רצוניים והן חיובים בלתי-
רצוניים, ככל שהדבר מתאים לעניין. "לא מן הנמנע כי
הוראות נוספות ביחס לחיובים ... יחולו לאחר סינון ובדיקה גם על חיובים חוץ-
."חוזיים14
אין ציון
."כיצד ייעשה הליך "הסינון והבדיקה
מ
אידך גיסא ,", על פי פרשנות זו, לא כל "פעולה משפטית
במובנה ב-
BGB
,
או כפי שניתן
,היה לצפות על פי הגיונם של דברים תבוא בגדר "הפעולה המשפטית" על פי
ההצעה . כתיבת
צוואה
, שהיא פעולה משפטית על פי ה-
BGB
,
איננה, כשלעצמה, משנה את המצב המשפטי. כך
גם הבטחת מתנה.
השימוש במושג אינו נעשה ברור יותר אם "הפעולה המשפטית" הישראלית איננה
מאופיינת על ידי שינוי המצב המשפטי. שכן, אם כך הוא הדבר, אין לה מאפיין כלל. כמעט כל
"פעולה נעשית "פעולה משפטית–
הזמנה למסיבה, הבטחת נישואין, וכו'. בהתחשב בכך שעל
פי ברירת המחדל, פעולות משפטיות אי נן הדירות מעת השלמתן, חידוש זה עשוי להקנות
,חשיבות רבה יותר מאי פעם לביטוי "סייג לחוכמה שתיקה". אלא ששתיקה לא בהכרח תעזור
11
הצעות חוק595
', עמ717
.
12
דויטש, הערה1
'דלעיל, בעמ165
,
§
2.2
.
13
דויטש, הערה1
'דלעיל, בעמ166
,
§
2.3
.
14
דויטש, הערה1
'דלעיל, בעמ172
,
§
2.11
.
7
שכן "מעשה", על פי הגדרתו בסעיף6
להצעת הקודיפיקציה, כולל "מחדל", ודי בהתנהגות כדי
.להקים פעולה משפטית
אין להתפלא אפוא ששום נורמות משפט יות לא הוצמדו למושג זה, פרט להוראות
.התיאוריות והמופשטות הספורות המנויות לעיל
אם מטרת הקודיפיקציה היא להודיע לאנשים
.את זכויותיהם וחובותיהם, הרי אין כל תועלת במושג מעורפל שכזה
. התפקיד שנועד לפעולה המשפטית בהצעת הקודיפיקציה איננו ברור9מסקנה"
הפעולה
המשפטי
ת"
,הנזכרת בו היא מושג מעורפל, ריק מתוכן
ה אמור להתפרש באופן שונה בכל
הקשר מיוחד שבו
משתמשים בו.
2
. התרומה השלילית של"הפעולה המשפטית"
שבהצעה ,לוודאות
לכידות ובהירות
הקודקס
מושג "הפעולה המשפטית", כפי שהוא מופיע בהצעת הקודיפיקציה, איננו ממלא תפקיד דומה
לזה
שיש למושג הזהה ב-
BGB
. אפילו מנסחי החוק השאירו לבתי המשפט את מלאכת הבירור
של הפעולות שתיחשבנה כ
פעול
ות משפטי
ות
שכן, לשיטתם, תוכנו של המושג תלוי בהקשר שבו
הוא מופיע. על פי ההצעה הנוכחית, רק לאחר שבית משפט יכריז על פעולה מסוימת
כ "פעולה
משפטית", תימצאנה גם ההור אות החלות על אותה פעולה, קרוב לוודאי בין ההוראות החלות על
הפעולה המסוימת שבה הדברים אמורים–
,חוזים, נזיקין, קניין, דיני משפחה וירושה. משום כך
כמעט כל הכללים המתייחסים למושג זה ב-
BGB
נעדרים מהצעת הקודיפיקציה, שכן כל עוד
מושג זה ריק מתוכן, אי אפשר לייחס לו הוראות ברורות שחלות על המושג ככלל. מצב דברים זה
מעורר את שאלת תכליתן ונחיצותן של ההוראות הבודדות המופי עות בהצעת החוק, המנוסחות
בלשון ,מסורבלת
מופשטת ו
בלתי בהירה.
ואולם, האם ניתן להעלות על הדעת שמה שלא יעשה המחוקק בעניין זה, יה יו בתי
המשפט או הצדדים מסוגלים לעשות בעת שהם דנים במקרה פרטי? הזמן לחקור ולהבין את
המושגים
הוא בשלב הקודם לאימוץ החוק, שכן בידי המחוקק יש כלים טובים בהרבה להבין את
הנושא בכללות
ו ולבחון אות
ו מכל היבטי
ו
,)(כולל הסתייעות במשפט משווה מאלה העומדים
לרשות בית המש
פט שצריך להכריע במקרה פרטי
תוך זמן סביר ואין לו
זמן או
יכולת, והוא גם
,לא אמור
להשיב על
.שאלות מסוג זה באופן מערכתי
הפעולה המשפטית וההוראות המתייחסות אליה, כפי שאלה מנוסחות כעת, אינן9מסקנה
,תורמות לוודאות
לכידות או בהירות. ההיפך הוא הנכון! מדובר במושג מעורפל , אשר
עלול לשמש מקור נוסף לאי-
.וודאות ובלבול במערכת המשפט הישראלית
4
. מסקנות והמלצות לגבי חלק3
, פרק6, הצעת הקודיפיקציה
לענ"ד, אין מקום לאמץ את פרק1
, כפי שהוא מנוסח. בהליך הקודיפיקציה יש לבחור בין שתי
:הדרכים הבאות
"א. לשמר את המושג "פעולה משפטית בפרק ה
כללי ,, אך להעניק לו מובן ברור, אחיד וקבוע
,בכל הקשר שבו המושג מופיע, כך שגם אם אין זה ניתן להגדיר אותו במדויק15
מכל מקום ניתן
.יהיה לזהות את הפעולות המשפטיות
מאחר שעניין הכוונה של עושה הפעולה הוא לב-
לבה של
15
'לגבי הקושי בהגדרת המושג "פעולה משפטית", רJansen & Zimmermann
, הערה9
דלעיל.
8
הפעולה המשפטית על פי כל שיטות המשפט, יש להדגיש עניי ן זה גם בשיטת המשפט
הישראלית. ברגע שתוכנו של המושג יהיה ברור, לא יהיה גם קושי לנסח בשפה ברורה את
ההוראות החלות על.הפעולות המשפטיות
כך יישמר גם הרצף ההגיוני של הוראות החלק
הכל
לי, שהרי ההוראות הבאות
בהצעת החוק(
סעיפים32-17
) דנות ב"כש
רות
לביצוע פעולה
משפטית"
.
,כאמור הטעם לכך שהוראות אלה מצויות כאן הוא משום ש אנשים נעדרי כשרות
אינם יכולים להצהיר על כוונותיהם ו .לפעולות משפטיות שהם מבצעים אין בדרך כלל תוקף
ב. לבחור בדרך שננקטה בקוד
קסים אחר
ים
שאין להן חלק כללי, ולפתח את הכללים בנפרד
לחוזים ולחלק מהפעולות משפטיות אחרות (דוגמת כתיבת צוואה). במקביל יהיה צורך
להרחיב
את תחולתן של
ההוראות ,החלות על חוזים, ככל שהדבר מתאים לעניין ובשינויים המחויבים
גם
"ל"פעולות משפטיות נוספות , דוגמת ההוראה של סעיף7
לקודקס השוויצרי , או61
(ב)
לחוק
החוזים(חלק כללי)
. אך שוב יש להדגיש–
בכל שיטות המשפט "משמעות "הפעולה המשפטית
זהה, וכוונ
ת עושה הפעולה יה
א יסוד מהותי שלה .
,אם תיבחר דרך זו
ייתכן ש
בס
ופו של דבר
יתברר כי, כדי לשמר את
לכידות הקוד
קס
,ולחסוך כפילויות
ראוי להחיות את
מושג "הפעולה
"המשפטית בפרק ראשון כללי., ואולם זה יהיה סופו של התהליך ולא נקודת המוצא שלו ב החלט
ייתכן שהוועדה הנכבדה
תעדיף
הוראות ברורות בענייני חוזים בתוספת
הוראה
כללית המרחיבה
את התחולה
ל"פעולות משפטיות",
על פני הוראות מופשטות יותר המתייחסות ל"פעולו ת
משפטיות", אשר מהן יש להקיש את ההוראות החלות על דיני חוזים.