חומר רקע
התייעלות בתאורת חוץ - מסמך עמדה של מרכז השלטון המקומי
ועדת הפנים והגנת הסביבה, 13.02.2012, כ' בשבט תשע"ב
תפקיד הרשויות המקומיות בהפחתת גזי חממה ובהתייעלות אנרגטית
הרשויות המקומיות מתמודדות בשנים האחרונות עם יישום תכניות וולונטריות להפחתת גזי חממה: תכנית תג הסביבה, התכנית להתייעלות בצריכת משאבים וחיסכון בשימוש בחשמל של מרכז השלטון המקומי, ואמנת פורום ה-15 להפחתת גזי חממה וזיהום אויר ב-20% עד שנת 2020. בתכניות אלו שותפות כשבעים רשויות מקומיות ומעל ל-50% מאוכלוסיית המדינה. בקידום תכניות אלו מיישמות הרשויות המקומיות הלכה למעשה שורה של החלטות ממשלה אשר כולן מצביעות על התייעלות אנרגטית כאחד האמצעים המרכזיים ליישום ההחלטות והפחתת גזי חממה. בהתייעלות אנרגטית ברשויות המקומיות טמון פוטנציאל לחיסכון כספי גדול ולהפחתת מזהמים מקומיים וצמצום פליטות גזי חממה. יש חשיבות גדולה למתן דוגמא אישית והובלת מהלכים של התייעלות בצריכת משאבים בקרב הקהילה המקומית והציבור כולו.
פוטנציאל התייעלות בצריכת חשמל בתאורת חוץ
תאורה מהווה כ-18% מסך תצרוכת האנרגיה העולמית ועד 37% מתקציב האנרגיה של רשויות מקומיות בישראל1. פתרונות של חיסכון בתחום התאורה הם הקלים ביותר ליישום והיעילים ביותר ברמת החיסכון.
צריכת החשמל ברשויות המקומיות מוערכת בכ-2.5 מליארד קוט"ש בשנת 2009, כ-1.6 מליארד ₪ כולל מע"מ. צריכה זו גדלה עם העלייה במספר האוכלוסין ופיתוח הישובים. חלקן של מערכות תאורת רחובות ושטחים ציבוריים מסך צריכת החשמל ברשויות המקומיות עומד על כ-45% 2 שהם כ ~ 720 מליון ₪ לשנת 2009. פוטנציאל התייעלות בצריכת חשמל מתאורת חוץ נאמד בהערכה שמרנית ב-30% לשנה ויכול להיות מושג בפרק זמן קצר של בין 2 ל-5 שנים.
אתגרים בתחום התייעלות אנרגטית ברשויות המקומיות
החסמים המרכזיים בפני התייעלות אנרגטית בשלטון המקומי הם: מחסור בידע, מודעות ומענקים ממשלתיים זניחים, המלווים בירוקרטיה מסורבלת. ההחלטות ליישום פעולות התייעלות מתקיימות בדרגים נמוכים ואינן מקודמות. רשויות מקומיות מתקשות בהשגת אישורים להתקשרויות חוזיות ארוכות טווח. בהיעדר מדדים ואמצעי ניטור ובקרה, אין מעקב אחר השגת יעדים.
תכנית לאומית להתייעלות בתאורת חוץ – הצעת מרכז השלטון המקומי
מרכז השלטון המקומי מציע לייחד מאמץ של השלטון המרכזי והרשויות בתחום התייעלות בתאורת חוץ ולהביא תוך שנים ספורות להפחתה של מאות מליוני קוט"ש לשנה. צמצום צריכת החשמל בתחום התאורה יגרום ישירות לחיסכון כלכלי של מאות מיליוני שקלים לקופת הרשויות ולהפחתה של מליוני טון פד"ח בשנה.
המלצות מרכז השלטון המקומי לקידום התייעלות אנרגטית בכלל והתייעלות בתאורת חוץ בפרט:
• יעוד של כ-10% מתקציב מענקי הפיתוח של משרד הפנים לרשויות המקומיות לטובת פרויקטים להתייעלות אנרגטית.
• הקצאה תקציבית של כ- 10% (~ 220מליון ₪) מתוך החלטת הממשלה 1504 להפחתת גזי חממה עבור רשויות מקומיות.
• יצירת כללים וקריטריונים להשקעות עבור חיסכון עתידי בצריכת חשמל:
◦ אישור משרד הפנים להתקשרות ארוכת טווח עבור פרויקטים להתייעלות אנרגטית.
◦ הגדרת תקן ממונה אנרגיה ייעודי ומחייב בכל רשות מקומית מעל 20,000 תושבים, הכולל השתתפות ממשלתית בגובה 75%.
◦ רשות מקומית מעל 20,000 תושבים, תחויב בהעסקת ממונה אנרגיה, עריכת סקר תקופתי ומיפוי כללי של פוטנציאל התייעלות, בניית תכנית עבודה, מעקב ובקרה.
◦ כספים שנחסכו בפעולות התייעלות יושקעו בהרחבת ההתייעלות.
• חיוב חברת החשמל ליזום ולעודד תהליכי התייעלות אנרגטית אצל לקוחות ציבוריים.
• בניית תכניות ומקורות מימון למיישמי פתרונות התייעלות אנרגטית:
◦ מענקי מדינה (באמצעות התכנית הלאומית להפחתת 20% גזי חממה עד לשנת 2020).
◦ תמרוץ יחסי לגובה החיסכון, תמרוץ על פי סוג הפתרון.
◦ מסלולי פחת מואץ, או פטור ממס.
◦ תכניות תימרוץ דרך חברת החשמל.
◦ מוסדות פיננסיים וגופי השקעה בעידוד ובערבות המדינה.
◦ גופי מימון המממנים את הפרוייקט וחולקים את חיסכון האנרגיה עם הרשות.
• מיסוי ירוק – הפחתת המס על פתרונות להתייעלות אנרגטית.
• מתן עדיפות לפתרונות שמבוססים על טכנולוגיה מקומית.
• רגולציה ותקינה של שימוש בפתרונות חסכוניים:
◦ 13201 כתקן מחייב.
◦ תקינה של נורות יעילות, משנקים אלקטרוניים, מערכות בקרה ועוד.