חומר רקע

מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת זבולון אורלב, יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד של הכנסת, לקראת דיון של הוועדה במסגרת כנס באר-שבע לשלום הילד 2012. המסמך עוסק במקרי מוות פתאומי ובלתי מוסבר של תינוקות עד גיל שנה בישראל. במסמך מובאים נתונים על מקרים כאלה ומוצגות פעולות המניעה של המשרדים הממשלתיים הנוגעים בדבר, כגון משרד הבריאות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד לביטחון פנים. מן המסמך עולים הממצאים המרכזיים הבאים: • בישראל בשנת 2009 שיעור מקרי מוות שנרשמו כ"מוות בעריסה" הוא פחות ממחצית מהשיעור של מקרים אלו בשנת 2000: שיעור מקרי מוות בעריסה בקרב תינוקות מתחת לגיל שנה בשנת 2000 עמד על 0.42 מקרים ל-1,000 לידות חיי באותה השנה; בשנת 2009 עמד שיעור זה על 0.19 מקרים ל-1000. • מאז שנת 2000 חלה ירידה ניכרת בשיעור מקרי המוות בעריסה במגזר הערבי. עם זאת, שיעור מקרי מוות בעריסה במגזר הערבי הוא עדיין פי-שלושה עד פי-ארבעה משיעורם במגזר היהודי. • בישראל אין חובה לבצע נתיחה לאחר המוות בכלל, ובמקרי מוות של תינוקות עד גיל שנה בפרט. לפיכך, גורמי מקצוע סבורים שאי-אפשר לקבוע בוודאות שכל מקרים הנחשבים בישראל ל"מוות בעריסה" אכן שייכים לקטגוריה זו. • פטירת תינוקות מדווחת למחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות באמצעות לשכות הבריאות. במקרי מוות פתאומי הלשכות מתבקשות לקיים בירור של נסיבות המקרה ולציין את הממצאים על גבי טופס מובנה. בבירור זה נבדקות נסיבות האירוע וכן האנמנזה (תולדות המחלה) של התינוק. במשרד הבריאות מציינים כי בירור זה אינו נערך בזמן אמת, והמידע המתקבל חלקי במקרים רבים. • כמו כן, אין כיום בבתי-חולים נוהל קבוע ומחייב לקיום סדרת בדיקות רפואיות במקרים של מוות פתאומי של תינוקות. • מנתוני משטרת ישראל עולה כי בין השנים 2008-2010 נפתחו 18 תיקי חקירה בעבירות המתה של תינוקות עד גיל שנה. מתוכם, 12 תיקים נגנזו וחמישה הועברו לפרקליטות לבחינת הכנת כתב אישום (ארבעה בחשד לרצח ואחד בחשד לגרימת מוות ברשלנות). תיק אחד עדיין בחקירה. רקע מוות בעריסה (SIDS – Sudden Infant Death Syndrome) הוא תופעה שבה תינוקות מתים פתאום בזמן השינה.1 המונח הרפואי המקובל הוא "תסמונת המוות הפתאומי של תינוק". חלק ממקרי המוות הפתאומי והבלתי-צפוי ניתנים להסבר, למשל זיהום קטלני שמתפתח מהר או מחלות מטבוליות. 2 על-פי ההגדרה המקובלת בספרות מקצועית, "מוות בעריסה" הוא מוות פתאומי של תינוק שגילו מתחת לשנה אשר סיבתו נותרה לא ידועה לאחר חקירה יסודית של המקרה, ובכלל זה נתיחת הגופה, בחינה של זירת האירוע ובדיקה של ההיסטוריה הרפואית3 (לעתים נדרשת גם בחינת ההיסטוריה רפואית של המשפחה). בישראל אין חובה לבצע נתיחה לאחר המוות בכלל, ובמקרי מוות של תינוקות עד גיל שנה בפרט4. הדבר נכון גם כשסיבת המוות של תינוק אינה מוסברת ואינה ידועה, כל עוד לא נמצאו סימנים להיפגעות או להתעללות ואין דרישה של המשטרה או בקשה של המשפחה לביצוע הנתיחה. לפיכך, גורמי מקצוע סבורים שאי-אפשר לקבוע בוודאות שכל המקרים הנחשבים בישראל ל"מוות בעריסה" אכן שייכים לקטגוריה זו. ההגדרה היותר נכונה במקרי מוות אלו היא "מוות פתאומי ובלתי מוסבר".5 מקרי מוות של תינוקות מדווחים למשרד הבריאות דרך לשכות הבריאות, בהן, במקרים של מוות בלתי צפוי, נערך בירור נסיבות המקרה באמצעות טופס מובנה. בבירור זה נבדקות נסיבות האירוע וכן האנמנזה (תולדות המחלה) של התינוק. במשרד הבריאות מציינים כי בירור זה אינו נערך בזמן אמת, והמידע המתקבל חלקי במקרים רבים. 6 כמו כן, אין כיום בבתי-חולים נוהל קבוע ומחייב לקיום סדרת בדיקות רפואיות במקרים של מוות פתאומי של תינוקות. 7 1. גורמי סיכון ומניעה של מקרי המוות הפתאומי של תינוקות עד גיל שנה המנגנון של אירוע מוות פתאומי ובלתי מוסבר או מוות בעריסה אינו ברור, והוא שנוי במחלוקת. אף שנערכו מחקרים רבים בתחום, עדיין לא נמצא הסבר או גורם שאפשר לזהותו ועל-פיו לנבא שתינוק נתון בסיכון. תיאוריה אחת גורסת שהדבר נובע מפגם או מכמה פגמים שקשה לאתרם, ורק בנסיבות מסוימות ובתקופה בחיי התינוק שבה הוא פגיע ביותר ההשפעה המצטברת של פגמים אלו גורמת למותו.8 בשנת 2006 פרסם משרד הבריאות חוזר מנכ"ל בנושא "עדכון המלצות להפחתת הסיכון למות בעריסה". בחוזר הוצגו גורמי סיכון למוות פתאומי ובלתי מוסבר, ובהם גורמים בריאותיים וסביבתיים. הגורמים הבריאותיים שהוצגו הם בין השאר פגות, מומים מולדים ומשקל לידה נמוך; סדר לידה עולה (הסיכון קטן יותר בילד ראשון ועולה בהדרגה בילדים הבאים). 9 אחד הגורמים הסביבתיים שהוצגו הם שכיבה על הבטן. פרסום המלצה להשכיב תינוקות על הגב בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הביא להפחתת מקרי המוות בעריסה במדינות המערביות ב-70%-50%.10 גורם סביבתי אחר הוא עישון בסביבת התינוק. ד"ר שץ מציינת כי לא רק עישון פסיבי מזיק לתינוק אלא גם עישון פסיבי "מיד שלישית", כאשר מטפל בתינוק מעשן מחוץ לבית אך חלקיקים של חומרים מסוכנים נשארים על בגדיו ועל עורו ועוברים לתינוק.11 גורמים נוספים שמצוינים בחוזר המנכ"ל: חימום יתר של החדר; הטמפרטורה בחדר התינוק המומלצת היא 21-23 מעלות; כימיקלים רעילים בסביבת התינוק; שימוש של האם בסמים או באלכוהול ומעמד משפחתי סוציו-אקונומי נמוך; עונת חורף. בחוזר המנכ"ל המלצה לשמור על סביבת שינה בטוחה ולהימנע מגורמי מסכנים חיים לתינוק, למשל, להשתמש במזרן קשיח ולא רך, שינה נפרדת מההורים, לשמור על מיטת התינוק נקייה מכל חפץ – צעצוע, כרית וכו').12 גורמי ההגנה נוספים מפני מוות פתאומי של תינוקות עד גיל שנה המפרטים בחוזר המנכ"ל הם שימוש במוצץ (החל מגיל חודש) והנקה.13 2. נתונים על-פי ממצאים בעולם, מוות פתאומי ובלתי מוסבר של תינוקות עד גיל שנה מתרחש על-פי רוב בלילה, בזמן השינה, בעיקר בחורף. מקרי מוות אלו נפוצים בקרב בנים יותר מאשר בקרב בנות. להלן נתונים על מקרי מוות פתאומי ובלתי מוסבר בישראל. 2.1 נתונים של משרד הבריאות14 יצוין כי בנתונים של משרד הבריאות הרישום של מוות פתאומי של תינוק נעשה בקטגוריה "מוות בעריסה". ככלל, הרישום בקטגוריה זו נעשה לאחר בדיקה בבית החולים או במקרים בהם קביעת המוות נעשתה מחוץ לבית חולים, בעקבות ממצאי שאלון שממלאים בלשכת הבריאות המחוזית הבודק היסטוריה רפואית וגורמי סיכון על מנת לעמוד על סיבת המוות. נתונים אלו מעוברים למשרד הבריאות. כאשר לא נמצאו סיבות רפואיות וכאשר אין מספיק מידע לקבוע את סיבת המוות, הרישום נעשה בקטגוריית "סיבת המוות לא ידועה".15 הנתונים שלהלן מתייחסים לשנים 2009-2000, אין בידי המשרד נתונים עדכניים יותר. טבלה 1: מקרי מוות פתאומי ומוות ובלתי מוסבר של תינוקות עד גיל שנה בישראל (מספר ושיעור ל-1,000 לידות חיי16) 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 סה"כ מקרי מוות של תינוקות 747 699 762 718 681 644 603 591 600 615 שיעור ל-1,000 לידות 5.47 5.11 5.46 4.95 4.68 4.47 4.06 3.89 3.82 3.81 מוות בעריסה – מספר 57 48 45 46 40 52 43 28 37 31 שיעור ל-1,000 לידות 0.42 0.35 0.32 0.32 0.28 0.36 0.29 0.18 0.24 0.19 סיבת המוות לא ידועה – מספר 25 26 30 26 13 29 35 36 18 17 שיעור ל-1,000 לידות 0.18 0.19 0.21 0.17 0.08 0.20 0.23 0.24 0.11 0.10 מוות בעריסה וסיבת מוות לא ידועה 82 74 75 72 53 81 78 64 55 48 שיעור ל-1,000 לידות 0.60 0.54 0.54 0.50 0.36 0.56 0.53 0.42 0.35 0.30 אחוז מכלל מקרי מוות של תינוקות 11% 11% 10% 10% 8% 13% 13% 11% 9% 8% מנתונים של משרד הבריאות עולה כי בשנת 2009, שיעור מקרי המוות שנרשמו כ"מוות בעריסה" ומקרי המוות בהם הסיבה למוות נשארה לא ידועה, הוא פחות ממחצית מהשיעור של מקרים אלו בשנת 2000. עם זאת, כשמנתחים את הנתונים רב שנתיים אי אפשר להצביע על מגמה ברורה, משום שיחד עם ירידות ישנם שנים בהן יש עליות פתאומיות בשיעורי התמותה מהסיבות הנ"ל. על פי הנתונים, 10% ממקרי המוות של תינוקות עד גל שנה הם המקרי מוות בעריסה ומקרי המוות בהם סיבת המוות לא ידוע. בישראל, כמו ברוב המדינות המערביות, רוב מקרי המוות הפתאומי מסיבה בלתי מוסברת מתרחשים מגיל שלושה שבועות עד גיל חצי שנה.17 מאז שנת 2000 חלה ירידה ניכרת בשיעור מקרי המוות במגזר הערבי. עם זאת, שיעור מקרי מוות בעריסה במגזר הערבי הוא עדיין פי-שלושה עד פי-ארבעה משיעורם במגזר היהודי, כפי שאפשר לראות בתרשים שלהלן.18 למשרד הבריאות אין הסבר לפער זה.19 תרשים 1: שיעור מקרי מוות בעריסה בקרב תינוקות עד גיל שנה בישראל לפי מגזר20 כאמור, בעולם מוות פתאומי ובלתי מוסבר של תינוקות נפוץ בקרב בנים יותר מאשר בקרב בנות (פי-1.5). בישראל במגזר היהודי המגמה דומה, אך במגזר הערבי שיעור מקרי המוות הפתאומי בקרב בנות גדול משיעור מקרי המוות הפתאומי בקרב הבנים.21 2.2 נתוני המשטרה22 המשרד לביטחון פנים התבקש על ידי המרכז המחקר והמידע של הכנסת למסור נתונים על מספר מקרי מוות של תינוקות עד גיל שנה שהמשטרה התערבה בהם בשנים 2011-2000, וכן מידע על תהליך העבודה של המשטרה לצד גורמי מקצוע אחרים במצבים אלו. יצוין כבכל מקרה מוות בבית בכלל, ושל תינוק עד גיל שנה בפרט כשהמשטרה מגיעה למקום האירוע, נפתח תיק במשטרה, בין שמדובר באירוע פלילי ובין שלא מדובר באירוע פלילי.23 מבדיקה במערכת הממוחשבת של המשטרה עלה כי יש נתונים רק משנת 2008 ואילך. בשנים 2011-2008 נפתחו במשטרת ישראל 247 תיקים במקרי מוות של תינוקות עד גיל שנה. ב-229 מהם לא עלה חשד לעבירה פלילית (תיקי תמ"ם), ואילו 18 תיקים הם תיקי חקירה בעבירות המתה של תינוקות עד גיל שנה. בטבלה שלהלן מוצגים נתונים על תיקים אלו לפי שנת הפתיחה. טבלה 2: מספר תיקי המשטרה שנפתחו בגין מקרי מוות תינוקות עד גיל שנה סוג התיק 2008 2009 2010 2011 סה"כ תיקי מקרי מוות של תינוקות עד גיל שנה שלא עלה בהם חשד לביצוע עבירה פלילית 60 41 46 79 229 תיקי חקירה בעבירות המתה של תינוקות עד גיל שנה 7 2 7 2 18 מתוך תיקי החקירה בעבירות המתה של תינוקות עד גיל שנה 12 תיקים נגנזו וחמישה הועברו לפרקליטות לבחינת הכנת כתב אישום (ארבעה בחשד לרצח ואחד בחשד לגרימת מוות ברשלנות). תיק אחד עדיין בחקירה. בעת חקירת תיק מוות המשטרה עובדת לצד כמה גורמי מקצוע, לפי לנסיבות של המקרה – מד"א או גורם רפואי אחר, המכון לרפואה משפטית, גורמי רווחה, בתי-משפט ועוד. 3. בדיקת מקרי מוות של תינוקות על-פי משרד הבריאות, כל מקרי הפטירה מדווחים ללשכות הבריאות המחוזיות, ומשם למשרד הבריאות. פטירה פתאומית ולא מוסברת של תינוק אינה מחייבת בהכרח חקירה פלילית או ניתוח לאחר המוות. כאשר מתעורר חשד להתעללות או לאלימות כלפי תינוק נמסר דיווח לפקיד הסעד או למשטרה. במקרים כאלה לא מונפקים רשיונות קבורה ללא אישור המשטרה . הכללים לדיווח למשטרה ולחקירה פלילית נקבעו בפקודת בריאות העם, חלק ג': הודעת לידות ופטירות ורישומן, בתי-עלמין, סעיף 8.24 רק כאשר "ראו רופאים של לשכת בריאות מחוזית או רופא שהוסמך... שסיבת המוות אינה טבעית, או היה להם יסוד סביר לחשש שסיבת המוות אינה טבעית, ימסרו הודעה על כך למשטרה או יבקשו מאת שופט של בית-משפט השלום שבתחום שיפוטו אירע המוות או נמצאה הגוויה לחקור את סיבת המוות, ולא ייתנו רשיון קבורה כל עוד לא קיבלו הודעה מהמשטרה שאין יותר מניעה למתן הרשיון". רשיונות קבורה מונפקים על-ידי לשכות הבריאות או על-ידי בתי-החולים שהוסמכו להוציא רשיונות קבורה לפי פקודת בריאות העם.25 פטירת תינוקות מדווחת למחלקה לאם, לילד ולמתבגר באמצעות לשכות הבריאות. במקרי מוות פתאומיים הלשכות מתבקשות לקיים בירור של נסיבות המקרה ולציין את הממצאים על גבי טופס מובנה. הבירור כולל בדיקת נסיבות האירוע וכן של תולדות המחלה (האנמנזה) של התינוק. במשרד הבריאות מציינים כי בירור זה אינו נערך בזמן אמת, והמידע המתקבל חלקי במקרים רבים. בין היתר יש קושי להשיג פרטים מלאים כשלא נעשית נתיחה לאחר המוות. במקרה של חשד למעשה פלילי, מנוהל המקרה לפי החלטות המשטרה, שבדרך כלל נוטלת לידיה את כל הרשומה הרפואית. במצב כזה. צוות משרד הבריאות נזהר מכל מעורבות וביצוע תחקירים, מחשש לשיבוש הליכי חקירה ומחכה להנחיות המשטרה או בית המשפט.26 לדבריו פרופ' יונה אמיתי, מנהל המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות לשעבר, אחת הבעיות באבחון סיבת המוות של תינוקות, היא היעדר נוהל אחיד של משרד הבריאות הקובע את הבדיקות הרפואיות שחובה לעשות כאשר מגיע תינוק ללא רוח חיים לבית-החולים27. פרופ' אמיתי ציין כי כדי לגבש נוהל כזה יש לנקוט את הצעדים האלה: 1. על משרד הבריאות להכין הנחיות אחידות בעבור כל בתי החולים בדבר הבדיקות הנדרשות לאחר מקרי מוות של תינוקות עד גיל שנה. 2. יש לנסח טופס הסכמה של ההורים כדי לקבל את אישורם לביצוע בדיקות, ובו הסבר מפורט על הבדיקות הנדרשות לקביעת סיבת המוות. 3. יש לקבוע איזה גורם יממן את הבדיקות – משרד הבריאות, קופות-החולים או גורם אחר. 28 ממשרד הבריאות נמסר שהמשרד פועל להכנת נוהל לעריכת בדיקות לגילוי סיבות המוות. בשלב זה מנוסחות הנחיות ונסקרות הבדיקות שיומלץ לבצע. אין כיום הערכה מתי נוהל יוגש ועדיין אין הערכה של התקציב שיידרש ליישומו.29 המועצה לשלום הילד קוראת להסדיר בחקיקה את בדיקת הסיבות למוות של פעוטות כדי למנוע את הישנותם של מקרי מוות בנסיבות דומות.30 ד"ר שץ מציינת כי הצורך לקבוע באופן מדויק את סיבות המוות נובע גם מהצורך לסייע להורים בהתמודדות שלהם עם אובדן ילדם. 31 3.1 נתיחה לאחר המוות נתיחה שלאחר המוות היא פרוצדורה של ניתוח אברי המת, בדיקתם באמצעים שונים וניסיון להגיע למסקנה ברורה מה היו הגורמים שהביאו למותו. בנתיחה נלקחות דגימות של נוזלי הגוף ורקמות כדי לבצע בדיקות כגון בדיקות רעלים.32 בישראל נתיחות לאחר המוות נעשות במכון לרפואה משפטית. המכון שייך למשרד הבריאות ומסונף לפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. הוא נותן שירותים רפואיים משפטיים, והוא היחיד מסוגו במדינה. במכון נעשות מדי שנה כ-2,500 בדיקות של מקרי מוות פתאומי ובלתי צפוי. נתיחות נעשות בהסכמתה של משפחת המת, או בצו בית-משפט כאשר נערכת יש חקירה של מקרה המוות.33 בכמה מדינות מערביות (למשל בארה"ב ובבריטניה) חובה לקיים נתיחה לאחר מוות במקרים של מוות פתאומי.34 ככלל, ביהדות יש איסור הלכתי לנתח גוויה. פרופ' כרמי מציין כי איסור זה מבוסס על הטעמים הבאים: 1. ניוול המת וביזיונו; 2. איסור לא תלין, קרי איסור השהיית קבורה; 3. איסור הנאה מן המת; 4. מצוות קבורה שתיעשה כדין. לדבריו, ההלכה מתנגדת לנתיחת מתים משום שהיא רואה בכך זלזול בכבוד האדם שחבים בו הן בחייו והן במותו. רוב הפסקים מותירים זכות התנגדות למשפחה.35 בחוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג-1953, נקבע כי אם השאיר הנפטר בני משפחה לא תנותח גווייתו אלא בנסיבות מיוחדות המפורטות בחוק. החוק קובע כי מותר לנתח גוויה לשם קביעת סיבת המוות. בדיקה או ניתוח ששופט חוקר הורה עליהם על-פי חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958, ניתן לבצעם גם על-ידי מומחה שאינו רופא (סעיף 26). יצוין כי אם סיבת המוות ידועה במובן הרחב, אין מקום לחקירתה על-ידי שופט חוקר. אין לשופט סמכות להורות על בדיקת גוויה אלא במסגרת חקירה שעליה הורה כדין. 36 יש הבחנה בין "בדיקה" לבין "ניתוח": "סמכותו של השופט החוקר מכוח חוק חקירת סיבות מוות לצוות על 'ניתוח' מותנית, מכוח חוק האנטומיה והפתולוגיה (סעיף 9), בקיומו של יסוד סביר, לדעת השופט, לחשש שהמוות נגרם בעבירה או ברשלנות או בהזנחה. בנוסחה זו ראה המחוקק את האיזון הראוי בין חירויות הדת והמצפון והרצון לכבד את המת, לבין הרצון להגן על האינטרס הציבורי ולחשוף עבירות ועבריינים".37 להלן נתונים שהתקבלו מהמכון לרפואה משפטית בדבר ביצוע נתיחה לאחר המוות במקרי מוות של תינוקות עד גיל שנה38: טבלה 3: מקרי מוות של תינוקות בהם בוצעה נתיחה לאחר המוות או בדיקה לאחרת לבירור סיבות המוות, בפילוח לפי שנה, גיל התינוק וגורם המחליט (מספרים) שנה גיל הסכמה סה"כ % מסה"כ מקרי מוות של תינוקות מהסיבה "מוות בעריסה" או מהסיבה "לא ידוע" עד גיל 6 חודשים 7 חודשים עד שנה בן משפחה צו בית משפט או המלצה של המשטרה 2000 9 7 9 7 16 18% 2001 12 5 10 7 17 23% 2002 12 3 10 5 15 20% 2003 15 4 12 7 19 26% 2004 5 5 9 1 10 19% 2005 13 3 10 6 16 20% 2006 17 5 10 12 22 28% 2007 13 4 10 7 17 27% 2008 10 5 12 3 15 27% 2009 12 2 9 5 14 29% 2010 12 5 10 7 17 --- 2011 22 2 14 10 24 --- 4. המודעות בקרב ההורים לסכנת מוות בעריסה ממידע שהתקבל מההורים שתינוקות שלהם מתו מוות פתאומי ובלתי מוסבר והגיע לידי משרד הבריאות עולה כי במגזר היהודי יותר מ-40% מהורים היו מעשנים, ואילו במגזר הערבי יותר מ-60% מההורים היו מעשנים. למרות ההמלצות שמשרד הבריאות מפרסם כבר כמה שנים בדבר השכבת תינוקות על הגב בזמן השינה, כ-48% מההורים במגזר היהודי שתינוקותיהם מתו דיווחו שהתינוק שלהם ישן על הבטן. במגזר הערבי רק 13% מההורים דיווחו על שכיבה על הבטן, אך כ-40% מההורים דיווחו שהשכיבו את התינוקות לישון על הצד (תנוחה שגם היא אינה מומלצת לשנת תינוקות). רוב התינוקות נפטרו בביתם (כ-87%), אך כ-10% מהתינוקות מתו במעון.39 כמה גורמים מספקים להורים מידע על גורמי סיכון למוות בעריסה ועל האמצעים למניעתו: • באתר האינטרנט של משרד הבריאות יש הנחיות להורים בדבר מניעת סיכון של מוות בעריסה.40 • הורים עוברים הכשרה בבתי היולדות או בתחנות לבריאות המשפחה. • עמותת "עתיד" מפעילה את הפרויקט "עלון לכל אמא" בחסות משרד הבריאות בכ-70% מבתי-החולים בארץ ובחלק מתחנות לבריאות המשפחה. בעלון מובא מידע על גורמי סיכון למוות בעריסה ועל מניעתו.41 ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים נמסר כי כאשר מאותרות נשים/משפחות בהן יש רקע מוקדם של בעיות בתפקוד ההורי הנובעות משימוש בסמים ו/או באלכוהול, בעיות נפשיות, אלימות במשפחה וכו', נערכת במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית, עוד טרם הלידה ועדת תכנון טיפול והערכה.לוועדה זו מוזמנת המשפחה וגורמי טיפול רלבנטיים מהקהילה כאשר המטרה היא להיערך ולבנות תוכנית טיפול מתאימה טרם לידת התינוק. עו"ס המשפחה, ופעמים רבות גם עו"ס לחוק הנוער מלווים ביחד את המשפחה בשלבי הטיפול ומקבלים אף מידע מגורמי טיפול אחרים בקהילה כגון: בריאות וחינוך42. 4.1 סקר הארגון "בטרם" בשנת 2010 ערך ארגון "בטרם" סקר שבדק ידע ועמדות של הורים לילדים עד גיל 17 בנושא בטיחות ילדים.43 בסקר השתתפו יותר מ-500 הורים לילדים עד גיל 17, ובהם 100 הורים לתינוקות עד גיל שנה.44 מהסקר עולה כי 40% מההורים למדו בשנתיים שקדמו לביצוע הסקר בקורס עזרה ראשונה לילדים ולתינוקות; 51% מן הנשאלים בקרב הורים לתינוקות עד גיל שנה עברו הכשרה זו. בקרב הורים לתינוקות עד גיל שנה נשים מדווחות על כל סוגי הפעולות היזומות להפחתת סיכון להיפגעות תינוקות יותר מגברים. הפער בולט בעיקר בחיפוש מידע על דרכים להפחתת סיכון (47% לעומת 35%) ובלמידה להגשת עזרה ראשונה (59% לעומת 39%). כאשר נבחנה תפיסת הגורם המרכזי לתמותת ילדים בישראל בקרב הורים לתינוקות עד גיל שנה צוינה הזנחת ילדים בשיעורים נמוכים יותר לעומת כלל המדגם, שכלל בעיקר הורים לילדים מעל גיל שנה. ההורים נשאלו מהו החשש הגדול ביותר שלהם מבחינת פציעת ילדיהם. החשש מחנק משתווה לחשש מתאונות דרכים (שהוא החשש הגדול ביותר) בקרב ההורים לתינוקות עד גיל שנה: כ-30% מההורים ציינו את החשש הזה כחשש הגדול ביותר. בסקר נבדקה חשיבות ההדרכה להורים בבית היולדות בעיני ההורים. 87% מההורים ציינו כי חשוב שהורים יקבלו הדרכה בנושא בטיחות ילדים. 74% מהאמהות ציינו שהדרכה כזאת היא חשובה מאוד, לעומת 58% מן הגברים. מסורתיים רואים חשיבות רבה יותר בהדרכה מחרדים. 29% מהמשתתפים בסקר זכרו כי קיבלו הדרכה בבית היולדות. בקרב הורים לתינוקות עד גיל שנה שיעור הנשים שזוכרות הדרכה בבית היולדות גדול משיעור הגברים. 88% מההורים שזכרו שעברו הדרכה בבית היולדות דיווחו על שביעות רצון רבה מההדרכה. הנושאים הזכורים ביותר מההדרכה בבית היולדות הם רחצה בטוחה (43%), האכלה בטוחה (35%), וכן שימוש במושבי בטיחות, בטיחות עגלת התינוק והכנת הבית לקראת בואו של התינוק. נספח 1: שיעור מקרי מוות בעריסה (SIDS) במדינות שונות בעולם מקרי מוות בעריסה במדינות שונות בעולם (מספר ושיעור ל-1000 לידות חיי45) 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 אוסטרליה 0.51 0.43 0.43 0.29 0.22 0.32 --- --- --- --- אירלנד 0.86 0.70 0.57 0.58 0.51 0.38 0.36 0.41 --- --- ארה"ב 0.62 0.55 0.66 0.53 0.55 0.54 0.55 0.57 --- --- אנגליה / Wales 0.41 0.40 0.32 0.29 0.32 0.30 0.43 0.38 --- --- גרמניה 0.63 0.58 0.51 0.48 0.46 0.43 0.39 0.33 0.32 0.30 הולנד 0.12 0.17 0.11 0.14 0.09 0.10 0.06 יפן 0.27 0.25 0.22 0.19 0.19 0.16 0.16 0.13 0.14 0.14 צרפת 0.46 0.45 0.38 0.34 0.37 0.32 0.32 0.26 --- --- קנדה 0.37 0.34 0.33 0.28 0.24 0.33 --- --- --- --- שוודיה 1.07 1.12 1.05 0.88 0.93 0.96