חומר רקע
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בנושא "'כחול לבן' בטכנולוגיות המים של 'מקורות' ופעילות בין-לאומית לעידוד יזמות בתחום טכנולוגיות המים של המחר". הדיון נערך לציון 75 שנים לחברת המים הלאומית "מקורות". המסמך מציג מידע ונתונים על מנגנוני התמיכה הממשלתיים במחקר ופיתוח (להלן מו"פ) בתחומי טכנולוגיות המים.
רקע
מים הם המשאב הבסיסי ביותר לקיום האנושי. כ- 80% מפני כדור הארץ מכוסים במים אולם רובם המוחלט של המים שעל פני כדור הארץ (כ -97%), הם מלוחים ולכן לא ראויים לשתייה, ללא תהליך התפלה. המחסור במים הינו אחת הבעיות החמורות הניצבות בפני המין האנושי במאה 21.1
כל המדינות, מתפתחות ומפותחות כאחת, ימשיכו לעבור במאה ה- 21 תהליכים של גידול ועיור, ויצרכו עקב כך יותר ויותר מים, ומאידך הן יתקלו במחסור הולך וגובר במקורות למים איכותיים. בארץ מדברית כמו ישראל הסובלת ממחסור כרוני במים, ניהול מקורות מים, תכנון השימוש בהם ושימורם הם מרכיבים חשובים במיוחד של האסטרטגיה המדינית.2
המחסור במשאבים איננו רק נחלת תחום המים, אלא קיים גם בשוק האנרגיה וקשור באופן עמוק גם לסוגיות סביבתיות. כיום יש מגוון טכנולוגיות, מוצרים ושירותים שנועדו להגביר את היעילות האנרגטית של מפעלים, לפתור בעיות של זיהום אוויר ומים, לייעל את השימוש במים, ולייצר אנרגיה ממקורות מתחדשים. כל אלה נקראים בשם הכולל "טכנולוגיה סביבתית", או "קלינטק (CleanTech)". מעבר לשאיפה לשמור על הסביבה, המוטיבציה העיקרית לפיתוח טכנולוגיות סביבתיות היא עסקית, כלומר גופים פרטיים הופכים להיות מעורבים בפיתוח טכנולוגיות, מוצרים ושירותים שעשויים למתן את הנזק הסביבתי של הפעילות הכלכלית, בין השאר במטרה להשיג רווח כספי.3 יצוין כי מסמך זה אינו עוסק בכלל תחומי ה"קלינטק", אלא מתמקד בתמיכה במו"פ בתחומי טכנולוגיות מים.
על פי נספח א' להחלטת הממשלה בנושא קידום טכנולוגיות מים משנת 2008, "בשנים האחרונות מתאפיין משק המים העולמי בקצב צמיחה גבוהה ומוערך בכ- 450 מיליארד $, זאת לאור המודעות הגוברת לתחום המים והסביבה בעולם, משבר המים העולמי – שינויי אקלים, תהליכי עיור מתקדמים, עליית מחירי המזון והחיבור ההדוק לשוק האנרגיה שעובר אף הוא תהפוכות דרמטיות. משק המים העולמי מתאפיין בדרישה הולכת וגדלה לפתרונות טכנולוגיים מתקדמים לניהול עירוני, חיסכון וטיפול במים, טיפול ומחזור שפכים, מתן מענה הולם לתחומי בטחון מים, ייעול מערכות השקיה, ייצור מים באמצעות התפלה ועוד.
תעשיות המים נושאות איתן פוטנציאל להוות את מנוע הצמיחה הבא של הייצוא הישראלי. תעשיות המים הישראליות ממנפות את הידע, הכישורים האנושיים והניסיון המקומי על מנת לפרוץ לשוק העולמי. יתרונה התחרותי של ישראל הינו הניסיון העשיר והמגוון בהתמודדות עם אתגר המחסור במים לאורך 60 שנות קיומה של המדינה. השילוב הייחודי בין נתוני האקלים, תנאים גיאוגרפים וסביבתיים ותהליכי פיתוח וצמיחה מהירה, מאפשרים לישראל להפוך למעבדת הפיתוח ולחממת צמיחה ויישום של טכנולוגיות חדשות." (ההדגשות אינן במקור)4.
1. פעילות הממשלה לתמיכה בפיתוח טכנולוגיות מים
חשיבותו של משק המים עבור מדינת ישראל איננה נושא חדש, והוא מצא ביטוי כבר בחוק המים, התשי"ט- 1959, המסדיר את נושא המים בישראל בקביעת מדיניות מרחבית כוללת.5
הירידה בממוצע הגשמים, בעיקר משנת 1993 ואילך, בצירוף גורמים נוספים, הובילו לגירעון מצטבר בכמות המים הטבעיים העומדת לרשות המדינה. ממשלת ישראל קיבלה החלטות שונות כדי לטפל במשבר במשק המים בתוכן, רפורמה בתעריפי המים לחקלאות, הרחבת היקף התפלת מי-הים ועוד.6 מסמך זה אינו עוסק בטיפול הממשלה במשבר המים בישראל, אלא מתמקד בתמיכה הממשלתית בתחום טכנולוגיות המים בישראל.
לפעילות הממשלה לקידום טכנולוגיות המים בישראל, מטרה כפולה: קידום הפוטנציאל הפיננסי של המשק הישראלי בתחום זה וחיזוק מעמדה של התעשייה הישראלית בתחום המים; והפקת תועלות המחקר, והמו"פ התעשייתי בתחום זה ורתימתם לשם ייעול משק המים הישראלי.
נושא "טכנולוגיות המים" מצוי בתחומי אחריותם של משרדים ורשויות ממשלה שונות בתוכן: משרד התמ"ת והמדען הראשי של משרד התמ"ת; משרד האנרגיה והמים ורשות המים הפועלת תחת אחריותו; משרד החקלאות ופיתוח הכפר; משרד המדע והטכנולוגיה והמשרד להגנת הסביבה. עם זאת, נושא זה זכה להתייחסות מקיפה בשתי החלטות ממשלה כוללניות בנושא.
1.1. החלטות הממשלה בנושא קידום טכנולוגיות מים בישראל
שתי החלטות ממשלה עיקריות עוסקות בנושא טכנולוגיות המים. החלטה 157 מה-18 ביוני 2006 בנושא "פיתוח טכנולוגיות מים" והחלטת ממשלה 3953 (חכ/121) מה- 21 באוגוסט 2008, בנושא "קידום טכנולוגיות מים בישראל" שהיא למעשה, המשך והרחבה של ההחלטה הקודמת בנושא. בשל העדכניות והפירוט הרב יותר של החלטה 3953 נתמקד בה להלן. יצוין כי תקופת התכנית לפיתוח טכנולוגיות מים בהתאם להחלטת הממשלה נקבעה ל-3 שנים ונסתיימה בסוף שנת 2011 ובימים אלה נבחנת החלטת ממשלה חדשה, דומה.
ההחלטה על "קידום טכנולוגיות מים" נועדה "להפעיל תוכנית לפיתוח טכנולוגיות מים בישראל במהלך השנים 2009-2011", והיא כוללת פעולות שונות:
הקמת ועדת היגוי מרכזית לתכנית בשיתוף נציגי המשרדים; הקמת ועדת היגוי אקדמית שתמליץ על קביעת יעדים ואמות מידה למו"פ בתחום; הקמת גוף מרכז ומדווח במשרד התמ"ת; עידוד המחקר האקדמי, המו"פ התעשייתי וההכשרה המקצועית – באמצעות הקמת מרכז טכנולוגי לאומי למים בשדה בוקר ובאמצעות מיסוד תכנית שיתופי פעולה (תעשייה –אקדמיה) במו"פ –ייעודית לנושא במדען הראשי בתמ"ת (תכנית קטמון); תמיכה בחממות טכנולוגיות ייעודיות לתחום זה; פנייה למל"ג לשם קידום תוכניות לימודים אקדמיות בתחום זה; תמיכה בביצוע מחקרים באמצעות רשות המים ומשרד המדע; הכשרה מקצועית; חונכות עסקית; ביצוע כנסים בינלאומיים בנושא; תוכנית שיווק; הקמת אתר אינטרנט שישמש כמרכז מידע לאומי לנושא; תקינה בתחום המים ושילוב תחום המים במערכת החינוך.
התקציב שהוקצה לתוכנית על פי החלטת הממשלה הוא 93 מיליוני שקלים (סכום כולל עבור שלוש שנות התכנית), מתקציבי משרד התמ"ת, משרד האוצר, רשות המים והמשרד לפיתוח הנגב והגליל.
1.1.1. יישום החלטת הממשלה בנושא קידום טכנולוגיות מים7
יישום החלטות הממשלה בנושא קידום טכנולוגיות מים מרוכז על ידי צוות המטה לקידום השקעות שבמשרד התמ"ת בשיתוף עם נציגי המשרדים השונים הרלבנטיים לנושא. הצוות האמור מטפל בתחומי הקלינטק תחת הכותרת: "התכנית הלאומית לקידום תעשיות המים והאנרגיה המתחדשת".
כיוון שתוקפה של החלטת הממשלה בנושא הסתיים בשנת 2011, מטה ההשקעות בחן את יישום התכנית ואת ההמלצות להחלטת ממשלה חדשה בנושא. להלן עיקרי הממצאים של מטה ההשקעות ביחס ליישום החלטת הממשלה לקידום טכנולוגיות מים.
• הקמת המרכז הלאומי לטכנולוגיות מים בשדה בוקר
למרות שהחלטת ממשלה 828 (נג/5) מה-7 ביוני 2006 קובעת כי יש "להקים מרכז לאומי לפתרונות מים טכנולוגיים מתקדמים בשדה בוקר אשר בנגב." וכי החלטת הממשלה מ-21 באוגוסט 2008 שבה וקבעה כי ייערך מכרז בעניין, עד כה, כמעט שש שנים מההחלטה הראשונה בנושא, טרם הוקם המרכז האמור.
על פי המידע שנתקבל ממטה ההשקעות בתמ"ת, "המרכז הלאומי כרגע בתהליך לקראת פרסום המכרז. ישנן כבר קבוצות שמתגבשות ומתעניינות לגשת למכרז, לכשיפורסם. המכרז מתעכב בשל חסמים משפטיים. הכסף כבר הוקצה ויושב אצל המדען הראשי במשרד התמ"ת". על פי ההמלצות לקראת החלטת הממשלה החדשה בנושא "במידה והחסמים המשפטיים לא ייפתרו בהקדם נשקול החלפת מיקום המרכז (על פי החלטתו של מנכ"ל משרד התמ"ת, יו"ר וועדת ההיגוי)". העיכוב בהקמת המרכז בשדה בוקר נובע מבעיות בהקצאת הקרקע מול מנהל מקרקעי ישראל.
ביחס לתקציב המרכז הלאומי לטכנולוגיות מים בשדה בוקר, התקציב המיועד לפרויקט הוא 70 מיליוני ₪ ל-5 שנים - מחצית התקציב ממשלתית ומחציתו השנייה מן השותפים הזוכים במכרז.8
• תכנית קטמון
על פי הוראת מנכ"ל התמ"ת בנושא "קטמון - עידוד העברת טכנולוגיות מים מהאקדמיה לתעשייה", מטרתה של התוכנית היה "לעודד פיתוח מקומי של טכנולוגיות חדשניות שיהוו בסיס למערכות ופתרונות בתחום המים, תוך ניצול היתרונות היחסיים והידע בתעשייה, באקדמיה ואצל חברות התשתית". מודל המימון של התכנית היה 50% מתקציב המדען הראשי ו-50% נוספים מתקציבי החברה התעשייתית וחברת התשתית המשתתפות.9
לדברי מר אילן פלד, מנהל תוכנית מגנ"ט, והאחראי על התכנית מטעם המדען הראשי בתמ"ת, תכנית קטמון שפעלה בין השנים 2006 – 2009 לא פעלה טוב ולא הגיעו מספיק פרויקטים. סך הכל אושרו במסגרת התכנית שלושה פרויקטים ומתוכם רק פרויקט אחד הגיע לסיום. שני הפרויקטים האחרים הופסקו כעבור שנה בלבד.10
על פי המידע שנתקבל ממטה ההשקעות, בוצעו במסגרת התכנית שנמשכה שש שנים, רק חמישה פרויקטים. זאת למרות שבהחלטת הממשלה נקבע כי תהיה תמיכה בלפחות שני פרויקטים בשנה. בשל כשלון התוכנית הוחלט שלא להמשיך בתכנית זו.
קיימות דעות שונות ביחס לסיבות לאי הצלחת התוכנית. יש הגורסים כי הכישלון נבע מהיצע דל יחסית של הצעות איכותיות בשל שוק מצומצם מידי ויש הגורסים כי הוא נובע מן הבירוקרטיה הכרוכה בהליך התוכנית.
• חממות ייעודיות בתחום המים
על פי המידע שנתקבל ממטה ההשקעות בתמ"ת, תכנית החממות מפעילה חממה ייעודית לתחום טכנולוגיות המים – "חממת כנרות" שבצמח. בנוסף, גם בחממות שאינן ייעודיות לתחום, מוקמים מיזמים בתחומי המים.
במסגרת התכנית נתמכו תשע בקשות בשנת 2009 ושש בקשות בשנת 2010. תקציב שתי שנות הפעילות היה כ-18.2 מיליון ₪. "התקציב שאושר היה בדיעבד כפול מהתקציב שהוגדר בהחלטת הממשלה (10 מיליון ₪ ל-3 שנות פעילות)". בנוסף, באמצעות מסלול התמיכות של קרן המו"פ של המדען הראשי בתמ"ת, ניתנו בשנים 2009 – 2010 תמיכות בסך כולל של 32 מיליוני ₪. בנוסף הוקם מאגד בנושא ביופאולינג11 בהשתתפות 10 חברות ו-10 קבוצות מחקר אקדמיות בתקציב של 14.5 מיליוני ₪ לשנה בשנים 2009- 2010.
• תמיכה במחקרים
על פי החלטת הממשלה, יש לתמוך בביצוע 12 מחקרים לשנה לפחות, באמצעות מימון בסך 4 מיליוני ₪ בשנה, ל- 3 שנים, של רשות המים. בנוסף, יוענקו על ידי רשות המים, מלגות תמיכה ל-12 סטודנטים לפחות, לתואר שני ושלישי, בכל אחת משנות התכנית, בסך כולל של 3 מיליון ₪.
מתקציב משרד המדע והטכנולוגיה יש לתמוך, על פי החלטת הממשלה, במחקרים ב-4 מיליוני ₪ לשנה.
לדברי ד"ר עמיר גבעתי, מנהל יחידת המחקרים של רשות המים, הרשות מממנת בממוצע כ-12 מחקרים בשנה וכ- 15 מלגות. מחקר שעובר את ועדות השיפוט, זוכה למימון כולל של 350,000 ₪ הנפרסים על פני 3 שנים. המלגות הן על סך של 36,000 ₪ לשנה, למשך שנתיים עבור תלמיד תואר שני, ולמשך שלוש שנים עבור תלמידי תואר שלישי.12
בשנת 2011 היה תקציב המחקרים והמלגות של רשות המים כ-5 מיליוני שקלים, מתוכם כ- 3.8 מיליוני ₪ למחקרים וכ- 1.1 מיליון ₪ למלגות.
על פי נתוני מטה ההשקעות בתמ"ת, משרד המדע מימן בשנים 2009 – 2010 מחקרים, בתחום המים, בהשקעה של כ-14 מיליוני שקלים – לעומת 12 מיליוני ₪ למשך 3 שנים, על פי ההחלטה.
לדברי ד"ר גבעתי מתקיימים דיונים בנושא איגום משאבים בין משרדי בתחומי טכנולוגיות המים, אך נושא זה טרם הוכרע.
• סוגיות נוספות13
- מסלולי לימוד אקדמיים בתחומי טכנולוגיות המים מופעלים במוסדות הבאים: מכללת רופין, מכללת אריאל, מכללת אוהלו ומכללת ספיר. סך הכל לומדים במסגרות אלה כ-200 סטודנטים.
- בהחלטת הממשלה נקבע כי תבוצע תמיכה בחונכות עסקית ובפעילות שיווקית בסך כולל של כ-1.5 מיליוני ₪. בפועל היקף התמיכה בשנות התכנית הגיע לכ-5 מיליוני ₪.
- על פי החלטת הממשלה ייערך בישראל כנס בינלאומי אחת לשנתיים, ונציגים ישראלים ייקחו חלק בכנסים בחו"ל . בשנים 2009 ו-2011 נערך בישראל כנס WaTec – כנס בינלאומי בתחום בהשתתפות כ-106 משלחות מחו"ל מתוכן 27 משלחות בכירים. לפעילויות בחו"ל נשלחו מעל 15 משלחות של נציגי תעשייה בכל שנה. כמו כן הוקמו מאגדים להקמת מכרזי הדגמה בחו"ל.
- בהתאם להחלטת הממשלה הופקו ותורגמו חומרי שיווק, הוקם אתר אינטרנט ייעודי לתכנית, ומקודמת תקינה בינלאומית בתחום טכנולוגיות המים. בנוסף, נערכות תוכניות העשרה בתיכונים ובחטיבות הביניים בהיקף מצומצם ומתוכננת הרחבת הפעילות הזו. במסגרת החלטת הממשלה החדשה, מוצע כי תופעל התוכנית בלפחות 12 בתי ספר. כמו כן, מוצע כי יוענק פרס חדשנות בתחום המים.
2. פעילות משרדי הממשלה לתמיכה במחקר ומו"פ בתחומי טכנולוגיות המים
2.1. תמיכה בתעשייה ובמו"פ באמצעות המדען הראשי במשרד התמ"ת
כאמור לעיל, מטה ההשקעות שבמשרד התמ"ת הוא הגוף המתאם של תכנית "Israel New Tech" העוסקת בתחומי טכנולוגיות אנרגיה וטכנולוגיות מים. לשכת המדען הראשי מפעילה מגוון מנגנוני תמיכה בתעשייה בכלל, וכן לתחום טכנולוגיות המים.
על פי מידע שנתקבל ממר גיל שאקי מלשכת המדען הראשי בתמ"ת, "בכלל תחומי הקלינטק, ההערכה הכוללת היא כי לשכת המדען הראשי תמכה בשנת 2010 בכ- 110 פרויקטים + 2 מאגדים +מרכז טכנולוגי בהיקף מענקים כולל של כ- 175 מש"ח. נתוני הפרויקטים והמאגדים אינם שונים מהותית מהיקפי הפעילות בשנת 2009, זאת לאחר עליות משמעותיות (50% ויותר כל שנה) בהיקפי הפעילות בשנים 2008 ו- 2007. 14
• בתוכניות התמיכה הלאומיות שמפעילה לשכת המדען הראשי בתמ"ת (קרן המו"פ, חממות, מגנ"ט, תנופה), אושרו בשנת 2010 24 פרויקטים מתוך 38 בקשות שהוגשו לפרויקטים, בתקציב מאושר כולל של 52 מיליוני ₪ (מתוכו מענק מאושר של 33 מיליוני ₪ מתקציב התמ"ת).
• בתוכניות שיתופי הפעולה הבין לאומיים מוערכת פעילות בהיקף של כ- 10 פרויקטים מאושרים בשנת 2010 עם תקציב תמיכה של כ- 15 מיליוני ₪ .
ההערכה של היקף כלל המענקים בשנת 2010 לתחום המים עומדת על כ- 50 מש"ח עבור כלל פעילויות התמיכה של לשכת המדען הראשי בתמ"ת.
בשנת 2010 היה תקציב המדען הראשי 1.623 מיליארד ₪. מכאן כי בשנת 2010 השקיעה לשכת המדען הראשי כ- 11% מתקציבה במימון תחומי הקלינטק - מתוכם כ- 3% בתחומי טכנולוגיות המים.
3. תמיכה במחקרים באמצעות משרדי ממשלה נוספים
• משרד האנרגיה והמים15
לבד ממימון המחקרים והמלגות של רשות המים שצוין לעיל, גם משרד האנרגיה עצמו מבצע מחקרים בתחומי המים הן באמצעות קולות קוראים והן באמצעות יחידת הסמך שלו- המכון לחקר ימים ואגמים. סך כל תקציב המחקרים של משרד האנרגיה והמים בתחומי המים, לשנים 2011- 2012 הוא כ-2.6 מיליוני ₪.
• המשרד להגנת הסביבה16
לשכת המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה מממנת מחקרים בתחומים שונים שבאחריות המשרד, בתוכם מחקרים בתחומי טיהור מים והשפעות שונות על מקווי המים בישראל. כלל המחקרים בתחומים הקשורים למים (לא רק טכנולוגיות מים) תוקצבו בשנים 2011- 2012 בכ- 3.5 מיליון ₪.
• משרד המדע והטכנולוגיה17
משרד המדע והטכנולוגיה מפעיל מסלולי תמיכה שונים במחקר ובקידום שיתופי פעולה בינלאומיים בתחומי המדע, כולל בתחום המים. בין השאר, מופעלות בתחום זה "תוכנית התשתיות", תוכנית מלגות אשכול, מרכזי מו"פ אזוריים, ועוד. בשת"פ הבינלאומי בתחומי המים ניתן לציין את השת"פ עם המיניסטריון הפדראלי הגרמני לחנוך ולמחקר(BMBF) , המציע מימון של כ- 1 מיליון יורו (75% מימון ה-BMBF, והיתרה במימון משרד המדע והטכנולוגיה) לכל מחזור מחקרים שנמשך 3 שנים. כלל תקציב משרד המדע לנושא מחקר בטכנולוגיות מים היה בשנת 2010- כ-7.5 מיליוני ₪ ובשנת 2011 כ- 16.7 מיליוני ₪.
• משרד החקלאות18
במכון וולקני שהוא יחידת סמך של משרד החקלאות, פועל המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה. לדברי מנהל המכון, ד"ר מני בן-חור, המכון עוסק במחקרים בתחומים שונים בתוכם: טיהור מים, התאמת גידולים למי השקיה באיכויות שונות, מניעת חדירת מזהמים למקורות המים וטכנולוגיות השקיה. בהתאם לשמו – המכון אינו עוסק אך ורק בתחומי המים.
במכון למדעי הקרקע, המים והסביבה פועלים 22 חוקרים, 24 מהנדסים וטכנאים, כ- 30 סטודנטים לתארים שני ושלישי וכ-5 פוסט-דוקטורנטים. תקציב המחקר של המכון (ללא משכורות ומינהל), הוא כ- 5 מיליוני ₪. 60% מן התקציב האמור מוענק על ידי המדען הראשי של משרד החקלאות וה-40% הנותרים מתקציבים שונים בתוכם קרנות תחרותיות, קולות קוראים של משרד המדע והמשרד להגנת הסביבה ועוד.
4. חברת מקורות19
חברת מקורות מספקת כ- 80% ממי השתייה וכ-70% מסך צריכת המים בישראל. מערכת אספקת המים של מקורות מאחדת את מרבית מפעלי המים האזוריים, את מערכת המוביל הארצי ואת מפעל ירקון נגב. מקורותיהם של המים המשולבים בתשתיות מקורות הם שונים, וביניהם: הכנרת, אקוות ההר ואקוות החוף, קידוחים, מי ים ומים מליחים מותפלים. אספקת המים מתבצעת דרך כ-10,500 ק"מ של קווים, כ-750 בריכות ו-91 מאגרים. בנוסף, מתפעלת מקורות כ - 3000 מתקנים בפריסה ארצית ומפעילה שמונה מרכזי תפעול, השולטים על מתקניה באופן אוטומטי ובפיקוד מרחוק, לצורך אספקת מים אמינה וסדירה.
חברת מקורות היא חברה ממשלתית הפועלת באמצעות החברה האם ושתי חברות בת. בראש קבוצת מקורות עומדת חברת מקורות מים, העוסקת באספקת מים, השבת קולחים, התפלת מים מליחים ועוד. תחת מקורות מים פועלות שתי חברות בת: מקורות פיתוח וייזום - העוסקת בפעילות תחרותית במגזר העסקי בתחומי המים והתשתיות ובפעילות עסקית בחו"ל, ושחמ - מקורות ביצוע - המאחדת את גופי הביצוע בחברה ומבצעת פרויקטים לאספקת מים ולטיפול במים ושפכים.
בנוסף, הקימה חברת מקורות את WaTech - המרכז ליזמות ושיתופי פעולה. המרכז מהווה פלטפורמה לשיתופי פעולה בין קבוצת מקורות לבין חברות הזנק ויזמים בתחום טכנולוגיות המים והאקדמיה בישראל ובעולם.
במקורות מתנהלים, באמצעות WaTech, כחמישים סקרים ומחקרים יישומיים בשנה, בתקציב של כשמונה מליון ₪, מתוכם עד כחמישה מליון מתקציב מקורות, והשאר מתקציבי פיתוח וגורמי חוץ. כל מחקר מתבצע ע"י החוקרים במתקני החברה השונים, ומנוהל ע"י ממונה המחקר שמרכז ומנהל את המחקר, תקציב המחקר והדיווחים השוטפים על התקדמות העבודה. קיימות בחברה שש ועדות מקצועיות שמרכזות, כל אחת בתחומה, את פעילות המחקרים, ממליצות אלו מחקרים יבוצעו, ועוקבות אחר התקדמות העבודה בכל מחקר בתחומן. תוצאות המחקרים מופצות בקרב הגופים והמהנדסים הרלוונטיים ברחבי החברה.
בתוכנית העבודה של שנת 2012 מופיעים 57 מחקרים, בתקציב מבוקש של 9.3 מליון ₪, מתוכם כ- 7.2 מליון ₪ מתקציב מקורות. תקציב זה יותאם לתקציב המאושר של החברה לתחום המחקרים לשנת 2012.
נקודות לדיון
על פי מכון הייצוא, היקף הייצוא הישראלי בתחומי טכנולוגיות המים עמד בשנת 2011 על כ- 1.6 מיליארד דולר.20 יצוין שיעד החלטת הממשלה כפי שמופיע בנספח ב' להחלטת הממשלה משנת 2008 הוא כי הייצוא יגיע כבר בשנת 2010 ל- 2 מיליארד $.
השוק העולמי בתחומי טכנולוגיות המים מוערך כיום בכ- 500 מיליארד $.21
על פי דוח של ה-OECD משנת 2011 הסוקר את תחום הקלינטק בישראל, למרות שישראל כמדינה קטנה אינה נוטלת נתח שוק גדול מכלל הפיתוחים בתחומי טכנולוגיות סביבה ואקלים, בשנת 2008 דורגה ישראל בין המדינות המובילות בפטנטים בתחומי טכנולוגיות סביבתיות, עם יותר מ-12 פטנטים למיליון נפש שהוגשו במסגרת ה- PCT. ישראל הצטיינה בייחוד בפטנטים בתחומי ניהול מים וטכנולוגיות מתחדשות – בפרט בתחומי האנרגיה הסולארית.22
למרות הצמיחה בהיקף הפיתוחים וההמצאות ובהיקף הפעילות העסקית בתחומי הקלינטק, חלקה של ישראל משוק הטכנולוגיות הסביבתיות מוערך כנמוך מהפוטנציאל שלו. תעשיית הקלינטק הישראלית מורכבת בעיקר מחברות קטנות, המתקשות להתחרות בקונצרנים גדולים השולטים בנתח גדול מן השוק העולמי. היקפן הקטן יחסית של החברות בתחום, בשילוב הסיכון הפיננסי הכרוך בפיתוח טכנולוגיות חדשות, בפרט בתחום הסביבה, מגבילים את אפשרות הגישה למקורות אשראי ולתקציבי הון סיכון. בנוסף, השוק הביתי לטכנולוגיות סביבתיות הוא קטן ומציע אפשרויות צמיחה מוגבלות בלבד.23
השאלות העקרוניות אותן יש לבחון הן: ראשית מהו הפוטנציאל האמיתי של שוק טכנולוגיות המים, ושנית, במידה ואכן - אין כיום מיצוי פוטנציאל השוק, מהם החסמים העיקריים המונעים צמיחה.
כפי שראינו לעיל, רק כ- 3% מתקציבי המדען הראשי מופנים לתחומי טכנולוגיות המים. השאלה בהקשר זה, האם החסם הוא מימוני, או שקיים מחסור בפעילות עסקית בתחום.
לדברי מר גיל שאקי מלשכת המדען הראשי בתמ"ת, תוכניות המדען השונות פתוחות לכלל התחומים ואינן "צבועות תקציבית" לתחום מסוים. במידה וישנם פרויקטים הולמים בתחום הם יכולים להתחרות על התמיכות בכלל המסלולים. עם זאת יש לציין, כי במקרים בהם מחליטה לשכת המדען הראשי לתעדף תחום מסוים - כפי שהוחלט ביחס לתחומי הביוטכנולוגיה, הננו-טכנולוגיה והתעשייה המסורתית, מוצע היקף השתתפות מדען ב- 50% מהתקציב באופן "אוטומטי" ביחס לפרויקטים מאושרים – בניגוד להיקפי מימון משתנה של 20% - 50% עבור שאר התחומים.
לדברי גיל שאקי, להבנתו החסם העיקרי של התחום איננו מימוני, אלא קשור לכך שהתחום נתפס כפחות "מושך" מתחומי המחשבים והאינטרנט ולכן מתקשה יותר בהגדלת היצע כוח האדם ופיתוח התעשייה בתחום.24
לדברי מר יוסי יעקובי, מנהל WaTech של מקורות, קיים חסם מימוני דווקא בשלבי הביניים – היינו לא בשלב הראשוני של הקמת החברה ולשם כך יש לפתח מודלים חדשים למימון. בנוסף, לדבריו קיים מחסור במחקר בתחום.25